דעהו – סטיטשין · DEHEU - STITCHEN — תולדות (2026-11-09)

פטרון
מערכת דעהו
שנת תשפ"ז תולדות גליון רצט
נתנדב לזכות
חיים מרדכי בן יוכבד
פעריל בת יוכבד
מתוך
משנתו דע את אלקי
של כ"ק
מרן
אביך ועבדהו
רבינו
שליט"א
מהדורת זכרון ברוך :לע"נ הרה"ח ברוך ב"ר פנחס ע"ה -וזו' מרת שיינדל מלכה ב"ר אברהם ראובן ע"ה ◆ הרה"ח יעקב צבי ב"ר מנחם ע"ה -וזו' רחל מינדל ב"ר יחזקאל ע"ה
יעקב -מדת התפארת' ,והנורא'
מאידך ,יעקב אבינו מתייחס אחר מדרגתו של יצחק לאחר
ביאורים ויסודות מורחבים בתורת מרן הבעש"ט ותלמידיו זיע"א משנת החסידות
העקידה ,בהיותו נכלל כבר עם מדת חסד לאברהם ,שאז
יעקב ועשו -כנגד מדרגת יצחק לפני העקידה ולאחריה | יראת ה' טהורה מגיעה רק כאשר נכללת בה גם אהבה | מה בין אהבת האב לבנו
היא מדת הדין טהורה .ואכן כי כן חזינן ,שיעקב אבינו
לבין אהבת הקב"ה לעמו ישראל? | יצחק היה דומה וקשור לאברהם אביו רק באופן פנימי ולא בחיצוניות | למה סתמו הפלשתים את
מכוון כנגד מדת התפארת כנודע ,שעניינה מיזוג החסד הבארות של אברהם אבינו? | כל העסק עם הפלשתים לא היה אלא עד בניית בית המקדש
והגבורה ,הנובעת מן ההתכללות של אברהם ויצחק,
אהבה ויראה .עוד מצינו שיעקב אבינו שייך למדת יראת � � ֹ
�ַַּכ ֵֵׁש ֹמ ו ת ֲֲא ֶֶׁש ר ָָק ָָר א ָָל ֶֶה ן ָָא ִִב י ו :
דבקות יצחק באברהם אביו -דוגמא להתקשרות בני
הרוממות ,שהיא מדרגת 'נורא' ,כטעם אמרו 'מה נורא
המקום הזה' (להלן כח ,יז) .וכן שלושת הכינויים שאומרים
ישראל לאביהם שבשמים
בברכת אבות 'הא-ל הגדול הגיבור והנורא' מכוונים כנגד
שלושת האבות ,ונמצא ש'והנורא' מכוון ליעקב אבינו,
שהיא מדרגת יראה הטהורה ,יראת הרוממות ,הנמשכת
מכח שלימות ההכרה ברוממותו יתברך (ואכמל"ב).
ויניקה ממש ממדה זו .כגון בענין ההשתמשות ב'רצועה
א
יעקב ועשו -כנגד שתי
'אברהם הוליד את יצחק' לאלקאה' רח"ל ,וגם עצם מדת יראת העונש ,וכדומה.
מדרגות ביצחק
ועל מדרגה זו של תולדות יצחק ,הוא שהמשיך הכתוב כי כל אלו נובעים מפסולת היראה והדין.
לומר 'אברהם הוליד את יצחק' ,והיינו שמדת החסד של
'יראת ה' טהורה עומדת לעד'
אברהם גרמה ליצחק להוליד ולד כזה הנכלל מחסד ֹ ֹ ֹ
וגבורה .כי ע"י ההתכללות שבשעת העקידה גילה אברהם אולם אחר העקידה ,מכח התכללותן של הגבורות ְוְ ֵֵא ֶ �ֶּלה ּתּ ֹוְלְ ֹדת ִיִ ְְצ ָָחק ֶ �ֶּבן ַַא ְְב ָָר ָָהם ַַא ְְב ָָר ָָהם הֹוִלִ יד ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק
שגם מדת יצחק נכללת עמו ,והיינו ששלימות מדת היראה והחסדים ,אברהם ויצחק ,נתבררה מדת הדין והיראה, (כה ,יט) .ופירש רש"י ז"ל' :ואלה תולדות יצחק' -יעקב
היא כאשר היא ממוזגת עם מדת החסד ,ומכח מזיגה זו להיותה בבחינת 'יראת ה' טהורה עומדת לעד' (תהלים ועשו האמורים בפרשה' .אברהם הוליד את יצחק' -על
יט ,י) ,והיינו שבניגוד למדת הדין והגבורה של העונשים ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם ,הוזקק לומר אברהם
הוליד יצחק את יעקב בנו.
וכדומה ,הגורמים ביטול וחורבן ,הנה יראת ה' טהורה - הוליד את יצחק .לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך
ליצני הדור ' -מאבימלך נתעברה שרה' שהיא מדת 'יראת הרוממות' -קיימת לעד ,כלומר שהיא נתעברה שרה וכו' ,מה עשה הקב"ה ,צר קלסתר פניו
מביאה קיום לעולם ,כענין דכתיב (קהלת ג ,יד; ראה שבת של יצחק דומה לאברהם ,והעידו הכל 'אברהם הוליד
וביסוד זה יובן גם עומק הענין שהביא רש"י ז"ל שהיו
לא' ):והאלקים עשה שיראו מלפניו' .וזוהי מדרגת היראה את יצחק' ,עד כאן.
ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה .כי אותם
הליצנים לא היו יכולים לעמוד על הבחנה זו ,ותמהו בהיותה נכללת עם מדת חסד לאברהם ,מדתו של יצחק
מדרגת יצחק קודם העקידה ולאחריה
בנפשם היאך יתכן שיצחק -הקשור למדת הדין -יהא בנו אבינו אחר העקידה.
יש לבאר הענין בזה ,דהנה נודע שיצחק אבינו הוא
של אברהם ,מדת החסד ,הלא שתים אלו סותרות זו את
שתי בחינות הגבורה -יעקב ועשו מרכבה למדת הדין .אמנם בענין שייכותו לעמוד הדין
זו לגמרי ,ואיך אפשר שמ'מתוק יצא עז' (ע"פ שופטים יד,
והגבורה ישנו הפרש וחילוק בין קודם העקידה לאחריה.
יד) .וממילא בהכרח כי מאבימלך נתעברה שרה .וליצנים והנה ,כנגד שתי בחינות 'גבורות' הללו שנכללו ביצחק,
כוונתנו לומר ,שאינו דומה מדרגתו של יצחק ואחיזתו
אלו אכן הם הפלשתים ,כמו שפירשו בגמ' (ע"ז יט ).בפסוק מדת הדין של קודם העקידה בלי התכללות עם החסד
במדת הדין לאחר העקידה לבין דבקותו בה קודם לכן.
(תהלים א ,א) 'ובמושב לצים לא ישב'' ,שלא ישב במושב דאברהם ,ובחינתה לאחר העקדה -היותה ממוזגת עם
אנשי פלשתים ,מפני שליצנים היו' (ויבואר יותר להלן בעז"ה). חסדים ,נולדו לו שני בנים ,שהם 'יעקב ועשו האמורים
העקידה -התכללות החסד והדין
בפרשה';
'צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם' שכן כפי הנודע מדברי הזוהר הקדוש (ח"א קיט ):היתה
ולפיכך צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, עשו -מבחינת 'יצחק' לבדו תכלית מעשה העקידה -כדי לכלול את אברהם ואת
ועי"ז נכנעו ליצנים אלו ,בראותם כי יצחק הוא אכן בן יצחק לאחד ,כענין דכתיב (לעיל כב ,ו) 'וילכו שניהם יחדו'.
כי עשו נחשב כבנו של יצחק עפ"י מדרגתו שלפני
אברהם ,אשר מכח התכללות זו נמשך עניינו של יעקב. ועניינה ,התכללות מדת החסד עם מדת הדין ,מיא באשא
העקידה .ואף שבפועל נולד הוא אחר העקידה ,היינו מפני
ואשא במיא ,שהיא המתקת הגבורות ע"י ריבוי החסדים
שסוף סוף נשארה עדיין ביצחק קצת פסולת ממדרגתו
בירור הניצוצות מעשו ' -כי ציד בפיו' של אברהם אבינו' ,חסד לאברהם' (מיכה ז ,כ) ,כטעם
הקודמת ,והעקידה הועילה להפריד את פסולת זו מחלק
'ויעקוד את יצחק בנו' (לעיל שם ,ט).
ועל הנחה זו -בירור מדת הגבורה של יצחק ,לברר הטוב שבו ,שלא תהא מחוברת אליו כל כך ,עד שתוכל
את שורש ההבדל בין יעקב לעשו -מוסבים גם שאר אחר כך להתברר ולהיפרד ממנו לגמרי .ועל כל פנים,
פסולת הדין קודם העקידה
כל העניינים הנאמרים בהמשך הפרשה .כי על אף מבחינת 'מדת הדין' זו של יצחק שקודם העקידה ,נמשך
שכבר נעשה הבדל ופירוד ביניהם בשעת לידתם כנ"ל, ממנו עשו הרשע .ועל מדרגה זו התכוונה התורה באומרה ומעתה ,לפני העקידה ,כל עוד שלא נכללה מדת הדין
מכל מקום נשארו עדיין כמה ניצוצות הקדושה אצל 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם' ,כלומר ,שתולדה זו של יצחק עם מדת החסד ,היתה עדיין פסולת מעורבת
עשו ,בהיותו בכורו של יצחק ,אשר על כך נאמר בו נמשכה מבחינת 'יצחק' גרידא ,מדת הדין לחוד. בתוך מדת הדין ,והיינו שבעלי הדין היתה להם אחיזה
א
ג שבועת אברהם לאבימלך 'כי ציד בפיו' (כה ,כח) ,כלומר שכמה ניצוצין קדישין
יסוד קדושת ירושלים -ביטול ושבועה זו שנשבע אברהם לאבימלך הלא היא מה היו ניצודים בפיו של עשו .ויעקב אבינו הוצרך לעבוד
האהבה הטבעית לאהבת ה'
שנאמר בפרשת וירא (לעיל כא ,כב-כד) 'ויהי בעת ההוא קשות כדי לברר אותם ולקחתם ממנו בפועל ,באופן
ויאמר אבימלך ופיכול שר צבאו אל אברהם לאמר וגו', שיתברר הדבר כי רק יעקב הוא בנו של יצחק כנכון,
ועתה השבעה לי באלקים הנה אם תשקור לי ולניני כטעם הכתוב (לעיל כא ,יב) 'כי ביצחק יקרא לך זרע',
ירושלים -מקום גילוי האהבה הפנימית
ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ הנדרש 'ביצחק' ' -ולא כל יצחק' (נדרים לא .).ויעקב
והנה מקום גילוי האהבה רבה זו של הקב"ה לכנסת אשר גרתה בה ,ויאמר אברהם אנכי אשבע' .ומטעם שבועה אבינו בירר זאת ע"י לקיחת בכורתו של עשו ,ולקיחת
ישראל -הוא בירושלים עיר הקודש ובמקום המקדש ,כי זו לא יכלו בני ישראל להוריש את הפלשתים מירושלים, גם את הברכות ממנו ,וכל זה ,כדי לברר ולטהר מדת
שם בין שדי ילין (ע"פ שם א ,יג) ונועד תמיד לבני ישראל ונמצא שמכח זה היתה להם אחיזה קצת בעיר הזאת. הדין והגבורה שאחז בו יצחק אביו.
(ע"פ שמות כט ,מג).
אחיזת הפלשתים -קליפה כנגד קדושת ירושלים סיכום ותמצית
הצורך בביטול האהבה הטבעית והנה כאשר נתבונן בדבר נראה שאחיזה זו שהיתה
שתי בחינות ביצחק :מדת הדין קודם העקידה ,שיש בה פסולת
וכלפי שנתבאר שהאהבה הטבעית שבין אב לבנו יכולה לפלשתים בהעיר ירושלים ,איננה עיכוב גרידא ומניעה
-וממנה נמשך עשו' ,יצחק בן אברהם'; ומדת היראה הטהורה
גם לכסות ולהעלים על האהבה הגדולה להקב"ה ,לכן פורתא בירושת העיר הזאת בשלימות לישראל ,אלא
לאחר העקידה ,הכלולה בחסד -וממנה נולד יעקב ,מדת
כדי לייסד מקום קדוש זה שבו מתגלה קשר העמוק לפי האמת היתה זאת קליפה של ההיפך ממש מקדושת התפארת' ,אברהם הוליד את יצחק' .ליצני הדור לא הבינו איך
והפנימי הלזה ,יש צורך מתחילה לבטל את כל האהבות ירושלים ,והיינו ,שאחיזתם זאת היתה סתירה חריפה לכל יולד דין מחסד ,ואמרו 'מאבימלך נתעברה שרה' .ויעקב בירר
הטבעיות וקשרים הטבעיים שיש לאב עם בנו -מפני עצם התגלות קדושת העיר אשר בחר בה ה' ,וכדיבואר. את הניצוצות שבעשו -בבכורה ובברכות.
האהבה העזה שיש לבני ישראל להקב"ה שגם מים רבים
ב
'עד כאן רחמי האב על הבן'
לא יוכלו לכבות אותה.
האהבה שבלי גבול
דהנה ,על הפסוק הנזכר 'ועתה השבעה לי באלקים
המתגלה בירושלים
נסיון העקידה -ביטול רחמי האב על הבן הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי' ,הביא רש"י ז"ל את
דברי רבותינו ז"ל במדרש (בר"ר נד ,ב) 'עד כאן רחמי
ועל כן כדי לברר ולקדש את העיר הקודש ואת מקום
האב על הבן'.
המקדש ,הוצרך כביכול ב"ה לנסות את אברהם אבינו 'ירושלים' -יראה שלם
בנסיון העקידה ,באמרו אליו (לעיל כב ,ב) 'קח נא את שבועה הבנויה על הקשר הטבעי
בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ נבוא להרחיב יותר את הענין בעז"ה .הנה ,קדושת
ומדברים אלו ניתן ללמוד ,כי אותה שבועה שנשבע העיר הקודש 'ירושלים' מקושרת ודאי לענין מדת היראה
המוריה והעלהו שם לעולה' .כי התנהגות אכזרית כזו
אברהם אבינו לאבימלך היתה בנויה על רחמי האב על הטהורה .כי הרי זה שמה אשר יקראו לה 'ירושלים' ,שהוא
של אב כלפי בנו; לעקוד אותו על גבי מזבח ולשחוט
הבן .כלומר ,כי מה שביקש אבימלך מאברהם לישבע צירוף 'יראה שלם' (בר"ר נו ,י) ,המורה על שלימות היראה,
אותו על דבר כבוד שמו ,מבטלת ומקעקעת את כל אהבה
לו אם תשקור לי ולניני ולנכדי וגו' ,היה מפאת הקשר שהיא יראת הרוממות ,כענין 'יראת ה' לחיים' (משלי יט,
הטבעית של האב ורחמיו שעל הבן ,ונחשב הדבר כמעט
הטבעי שבין אב ובנו שהטביע הקב"ה במעשה בראשית, כג) ,כטעם 'כל הכתוב לחיים בירושלים' (ישעיה ד ,ג).
כאילו איננו עוד אביו .ועתה ,בביטול האהבה הטבעית,
ובבחינה זו כרת אבימלך ברית עם אברהם .ומטעם זה
יש מקום לגלות ולהשרות את האהבה האמיתית והנשגבה שם 'ירושלים' נשלם במעשה העקידה
לא יכלו בני יהודה לירש את העיר הקודש בשלימות כל
של הקב"ה לכנסת ישראל.
עוד שלא עברו דורות אלו. ואכן השם 'ירושלים' ניתן והושלם במעשה העקידה,
כדברי המדרש (שם) 'אברהם קרא אותו 'יראה' ,שנאמר
'בהר ה' יראה' אהבת אב לבן -משל לאהבת הקב"ה לישראל
(לעיל כב ,יד) 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה',
ועל כן מיד אחר העקידה נתקדש אותו מקום בקדושה איברא ,כי אהבה זו שבין אב לבן -הגם שבמבט שם קרא אותו 'שלם' ,שנאמר (שם יד ,יח) 'ומלכי צדק
של מעלה ,ונעשה הוא מקודש מקודש להשרות בו שכינה חיצוני היא נראית כדבר טבעי וגשמי -הנה לאמיתו מלך שלם' ,אמר הקב"ה הריני קורא אותו 'ירושלים',
ולהקריב שם קרבנות ,עד שלדורות עולם יאמרו עליו של דבר הרי זה משל ודוגמא לענין פנימי שבקדושה ,כי כמו שקראו שניהם ,יראה שלם .והיינו כאמור ,כי בשעת
'בהר ה' יראה הקב"ה לעמו' (ע"פ רש"י שם ,יד). כל 'אב ובן' שבעולם הזה הינם דוגמא דלעילא; הקב"ה העקידה נבררה ונטהרה מדת היראה להיותה טהורה
וזרע ישראל קודש ,והאהבה הטבעית ביניהם אינו אלא ונקייה מפסולת ,וזה ע"י ההתכללות של אברהם ויצחק,
פגם ישיבת היבוסי בירושלים קצת משל ודמיון אל הקשר הנשגב והאהבה הנפלאה אהבה ויראה ,ומעתה חשובה היא 'יראה שלם'.
ומעתה ,ביסוד זה נבין את עומק הפגם של ישיבת שבינינו לאבינו שבשמים.
אמנם לפי האמת ,אהבה רבה זו שבין ישראל לאביהם משם 'אלקים' לשם הוי"ה ' -ה' יראה'
'יבוסי יושבי ירושלים' ,עד שמפני כן לא יכלו ישראל
לרשת את העיר ההיא בשלימות .ועל פי דברינו יבואר שבשמים אין לה דוגמא ומשל כלל ,לא מינה ולא מקצתה, ובמעשה העקידה גופא חזינן שמתחילה נכתב בו רק
הדבר בטוב טעם. כי גם אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו השם 'אלקים' ,בחינת דין ,כגון הא דכתיב 'והאלקים
לו (ע"פ שה"ש ח ,ז). ניסה את אברהם' (שם כב ,א)' ,אל המקום אשר אמר לו
כי מאחר שכל עצם ישיבתם שמה היתה מכח השבועה האלקים' (פסוק ג) ,וכדומה .ואילו מיד אחר העלאת יצחק
שנשבע אברהם אבינו לאבימלך מלך פלשתים ,ואשר האהבה הטבעית -כיסוי על האהבה האמיתית על גבי המזבח נמתקו הדינים ,ושוב נזכר גם שם הוי"ה
באותה שעה נתגלה רחמי האב על הבן כנ"ל ,שוב מעתה ,אם אמנם כל ענין אהבת האב לבן מיוסד בפרשה ,שם הרחמים ,כדכתיב 'ויקרא אליו מלאך הוי"ה
היתה זאת כסתירה ועיכוב על קדושת ירושלים .שכן כל כמשל לאהבתו של הקב"ה לכנסת ישראל ,מכל מקום מן השמים' (פסוק יא) .ועל כך מסיק הקרא (פסוק יד) 'ויקרא
עוד שיש עדיין מקום לקשר הטבעי והגשמי שבין אב במדה מסויימת יכולה היא לשמש גם ככיסוי והעלם אל אברהם שם המקום ההוא הוי"ה יראה ,אשר יאמר היום
לבנו ,אשר גם הפלשתים יש להם שייכות לכך ,הרי זה האהבה האמיתית ,שכן באופן שהאדם דבק אך ורק בהר הוי"ה יראה' ,שכן שם מקום הנקרא 'הוי"ה יראה'
כקליפה המכסה על קדושת העיר הזאת ,ומונעת את באהבה החיצונית והטבעית ,ואין לו הכרה שכולה לא מורה על ענין התכללות חסדים עם גבורות ,אברהם עם
ירושתה השלימה. ניתנה אלא לעורר את האהבה הפנימית להקב"ה ,אז אין יצחק ,שנפעלה בכח עקידת יצחק ע"י אברהם אביו.
היא משמשת רק כהסתר וקליפה על האהבה האמיתית.
'אהבת ציון אל תשכח לנצח' -קשר שאינו נפסק 'ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם'
יתרה מזו ,כי לפעמים דבוק האדם מאוד באהבה ועומק ענין התכללות זו שבין אברהם ויצחק שנפעלה
ואכן בניגוד ל'רחמי האב על הבן' הטבעית שיש לה
הטבעית לקרוביו עד שהיא חשובה אליו יותר מאהבתו במעשה העקידה ,שגרמה לטהרת וזיכוך מדת היראה,
גבול ואינה נמשכת אלא לשלשה דורות ,הנה הקשר
הפנימי שבין קוב"ה לכלל ישראל המתגלה בירושלים להקב"ה ח"ו ,ואינו יכול לוותר על 'רחמי האב על הבן' 'יראה שלם' ,שממנה נבנה והושתתה קדושת העיר הקודש,
הוא אהבה נצחית ותמידית שאיננה נפסקת לעולם ,כטעם מפני אהבת השי"ת. יובן בהקדם מה שמצינו בפסוקי נ"ך שהפלשתים היתה
'אהבת ציון אל תשכח לנצח' (סליחות) ,כי אי אפשר להם איזו אחיזה בירושלים ,והוא מה שכתוב (יהושע טו,
לבטל את הקשר של כנסת ישראל עם דודה .כמו כן סיכום ותמצית סג) 'ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה
השראת השכינה בירושלים היא נצחית שאינה בטלה 'ירושלים' -יראה שלם ,שנשלם בעקידה ע"י התכללות אברהם
להורישם' ,ופירש רש"י ז"ל' :שנינו בספרי (דברים עב),
לעולם ,כדכתיב (תהלים קלב ,יד) 'פה אשב כי איויתיה' ,וכן ויצחק ' -ה' יראה' .הפלשתים ישבו בירושלים מכח השבועה יכולין היו ,אלא שלא היו רשאין ,מחמת השבועה שנשבע
אמרו חז"ל (מגילה י' ).קדושת ירושלים אין אחריה היתר' לאבימלך ,שהיתה בנויה על 'רחמי האב על הבן' .אהבה טבעית אברהם לאבימלך .ויבוסי זה לא על שם האומה היה ,אלא
(ראה עוד ברמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה הל' יד-טז) .וקדושה זו זו היא משל לאהבת הקב"ה לישראל ,אך כשנדבקים בה לבדה מגדל דוד שהיה בירושלים ושמו יבוס ,ובני אותו מחוז
היא למעלה מכפי שהקשר הטבעי יכול להשיג ,אלא -היא מכסה על האהבה האמיתית. מפלשתים היו' ,עד כאן לשונו.
ב
'ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו' אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ,ויקרא להן שהפלשתים בעלי הטבע מכסים ומעלימים על אהבה
ועל כך נאמר 'וישב יצחק ויחפור את בארות המים שמות כשמות אשר קרא להן אביו'. פנימית ורבה זו.
אשר חפרו בימי אברהם אביו ,ויסתמום פלשתים וגו', והטעם שסתמום פלשתים לאותן הבארות של אברהם
ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו' .כי בכך אבינו ,וגם להבין מה שקרא להן יצחק שמות כשמות סיכום ותמצית
ביקש לגלות אל הפלשתים ,כי אע"פ שנראה לכאורה אשר קרא להן אביו ,יבואר היטב על פי דברינו לעיל.
כי הוא ואביו הם שני הפכים זה לזה ,מכל מקום מצד ירושלים היא מקום גילוי האהבה הפנימית שבין הקב"ה לכנסת
פנימיותם יש ביניהם התכללות רבה ,ואדרבה ,אותן השמות מצד הטבע -הבן כדמות האב ישראל ,ולכן הוצרך נסיון העקידה -לבטל את רחמי האב
שנקראו בימי אביו ,הינן נקראות גם עתה ,על אף שיש כי הרי נתבאר שהפלשתים דבקו ביותר בענין האהבה על הבן .ישיבת היבוסי מכח השבועה הטבעית היתה קליפה
להם לבוש אחר והן משתנות בחיצוניותן. הטבעית הדבוקה בלב האב אל בנו ,שהוא קשר הטבעי על קדושת העיר .רחמי האב מוגבלים לשלשה דורות ,ואילו
קדושת ירושלים נצחית ' -אין אחריה היתר'.
והגשמי שבין אב ובן .והנה ,מצד המשך טבעי זה הדין
סיכום ותמצית נותן שכל טבעיות האב ,מידותיו ותנועותיו ,יהיו נמשכים
בטבע לבניו אחריו ,בלי שום הבדל והפרש ביניהם; אם
אברהם חפר בארות -מימי הדעת לפלשתים ,לפי השגתם
האב מטבעו הוא דבוק במדת החסד ,והוא עושה חסד ד
בארות אברהם ויצחק ' -כשמות
בחסד הטבעי' ,ויטע אשל' .הפלשתים ,הדבוקים בקשר הטבעי,
לא הבינו איך יצחק -מדת הגבורה -הוא בנו של אברהם, לאלפים ,הרי מצד הטבע צריכה מדה זו להימשך גם
אשר קרא להן אביו'
וסתמו את הבארות ,וחסדם נעשה 'מצות אנשים מלומדה'. לבנו ,שגם הוא יהיה בעל חסד גדול ,וכדומה בשאר
אך באמת בעקידה נתחברו אברהם ויצחק בסוד היחוד ,ולכן הטבעיות והמידות .כי לא יתכן שישתנו האב והבן זה
'ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו'. מזה ,כיון שהם אחודים בהכרח מצד הטבע. על פי הדברים האלה נמשיך לבאר את פרשת הבארות
שכתבה התורה בפרשתנו ,שהאריכו בה הכתובים רבות,
תמיהת הפלשתים על יצחק בן אברהם
והדברים צריכים ביאור.
ה ומעתה תמהו הפלשתים -ליצני הדור -בעיניהם;
ריב הפלשתים על הבארות
איך יתכן שיהא יצחק -האחוז ודבוק במדת הגבורה - בארות אברהם -מימי הדעת לפלשתים
-כנגד בית המקדש
בן אברהם ,הרי עמוד הדין שונה לגמרי ממדת החסד ונאמר ,כי הנה אברהם אבינו זה היתה דרכו תמיד
והוא היפכו הגמור ,ולא יתכן כלל שיולד זה מזה ,ובעל ללמד דעת אלוקית לכל באי עולם ,וגם את הפלשתים
כרחך כי הוא אכן איננו בנו של אברהם ,אלא מאבימלך השתדל הוא לקרבם ולהכניסם תחת כנפי השכינה -לפי
'עשק'' ,שטנה' ו'רחובות' -שלשה בתי המקדש נתעברה שרה. ערכם .וזהו ענין הבארות שמצינו בכתוב שחפר אברהם
ובהנחה זו יבואר היטב מה שביאר כאן הרמב"ן בארוכה אבינו אצל הפלשתים (לעיל כא ,כה) ,המורה על ענין מימי
(כו ,כ) בסוד הבארות הללו ,ששלושת הבארות 'עשק' 'סתמום פלשתים וימלאום עפר'
הדעת שהמשיך הוא לשם ,שמכח השפעת הבאר היה בכוחו
'שטנה' ו'רחובות' שחפרו עבדי יצחק אבינו מכוונים כנגד הוא הדבר אשר אמר הכתוב עליהם (שם ,טו) 'וכל ללמד אלקות גם אליהם .וגם כל עצם הברית שכרת עם
שלשה בתי המקדש .והענין יובן מאוד על פי דברינו. הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו ,סתמום אבימלך היתה ביחד עם חפירת הבאר ,עד אשר העמיד
פלשתים וימלאום עפר' .פירוש ,כי הפלשתים לא הלכו עד והוכחה על זה ,כמו שנאמר 'בעבור תהיה לי לעדה
ריב הפלשתים על הבארות
במהלך הקדושה ,לידע כי בכל דור ודור ישנו צדיק המיוחד כי חפרתי את הבאר הזאת' (שם ,ל).
כי מאחר שריב הפלשתים על בארות האלו היה לאותו הזמן והדור ,אלא הם השתדלו להמשיך בדרכו של
מיוסד על מה שהם לא עמדו על הקשר הפנימי שבין אברהם אבינו לחוד גם לאחר פטירתו ,בלי שינוי כלל. השגת הפלשתים -כאהבת אב לבן
אברהם ויצחק ,המורה על האהבה הנפלאה והנשגבה -
והרי נתבאר שהשגת הפלשתים אינה עולה אלא למדת
למעלה מהטבע -המתגלה בבית המקדש ,נמצא שאין 'מצות אנשים מלומדה'
האהבה הטבעית של אב לבן ,שהיא המשל לבד הנראה
לפלשתים שייכות לענין בית המקדש ,ואין להם שמץ אולם כאשר הוא כן ,ואין העובד מעמיק בעבודתו בעולם הזה .והיינו ,שהם יכולים לבוא לידי הכרה
השגה בקדושת הבית ההוא ,וכל עצמם אינם אלא לידע את מצב הדור ואת הנהגתו ,אזי במשך הזמן בהקב"ה רק מצד שהוא מתחסד עם בריותיו כדרך שהאב
כהסתר וקליפה עליה .ולפיכך רבו הם על הבארות הללו נעשית העבודה בבחינת 'מצות אנשים מלומדה' (ישעיה כט,
הרומזים לבתי המקדש. מתחסד עם בנו ,ותו לא .וגם עצם השגה זו לא למדו
יג) .וכמו כן היה אצל הפלשתים ,כי כל הבארות אשר אלא מאברהם אבינו .ומכח הכרה זו אכן העלה אברהם
חפרו בימי אברהם נתמלאו עפר ,המרמז על חסד גשמי מהם הרבה ניצוצות אל הקדושה.
מלחמות הפלשתים -עד בנין המקדש וחיצוני ,שאינו בבחי' 'חסד לאברהם' המקורי .עד שמכח
והכי נמי חזינן להדיא בפסוקי נ"ך ,כי כל המלחמות זה נסתמו כליל הבארות שחפר אברהם .וכל זאת נמשך 'ויטע אשל' ' -משל מי שאמר והיה העולם אכלתם'
עם הפלשתים לא היו אלא עד שבאו לעסוק בבנין בית להם מכח מה שלא הסכימו לינק מן הבארות של יצחק
המקדש .ואילו אחר שהחל דוד המלך להעמיד את יסודות שהיו כלולים גם ממדת הגבורה ,ולא כאותם של אברהם והוא מה שנאמר מיד אחרי כן 'ויטע אשל בבאר שבע,
בית המקדש ,וביותר בימי שלמה שבנה את הבית הקדוש, שהיו בבחינת חסד בלבד. ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם' (פסוק לג) .ופירש רש"י ז"ל
שוב לא היה להם עסק עם הפלשתים כלל. (ע"פ סוטה י' :):על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה
התכללות פנימית בין אברהם ליצחק אלוה לכל העולם .לאחר שאוכלים ושותים אמר להם
העלאת הניצוצות -עד שנתגלתה קדושת המקדש אמנם ,לאמיתו של דבר היה הדבר ההיפוך ממש ברכו למי שאכלתם משלו ,סבורים אתם שמשלי אכלתם,
מסברתם .כי אכן בבחינת חיצוניות -מצד קשר הגשמי משל מי שאמר והיה העולם אכלתם' .והיינו כאמור,
ועומק עניינו מבואר עפ"י האמור .כי כל עוד שלא
והטבעי -היה נראה כאילו אין שייכות וקשר בין אברהם שאברהם פירסם את השי"ת ע"י החסד והרחמים הנראה
זכינו עדיין לקדושת המקדש ,ולגודל האהבה המתגלה
לבין יצחק בנו .אך לפי האמת ,אדרבה ,היתה התכללות אצל הקב"ה ,שהוא מכין מזון לכל בריותיו אשר ברא,
שם ,אזי יש מקום לעבודת הבירור והעלאת הניצוצות
גמורה ביניהם. שהוא קשר גשמי וחיצוני שיש לו להשי"ת אל נבראיו.
מקליפת הפלשתים ,אשר דבר זה גרם להם ללחום עם
ישראל ,שזה בא מכח הניצוצים הקדושים הנמצאים אצל 'והאלקים נסה את אברהם' -לשון הרמה
יתרה מכן ,במעמד העקידה גופא ,כאשר לבש אברהם
העמים המבקשים להצטרף אל הקדושה כנודע .אולם אחר
שכבר זכו לבוא אל קדושת המקדש ,ונתגלה האהבה אבינו עוז ולא התנהג כלפי בנו עם אהבה הטבעית [אולם על כך סמכה התורה מיד את פרשת העקידה
והגשמית של אב לבן ,הנה דוקא באותה שעה נתחבר 'ויהי אחר הדברים האלה ,והאלקים נסה את אברהם' (שם
הפנימית והקשר הבלתי-מושג בין כנסת ישראל אל
דודה ,שוב אי אפשר לקרב עוד אותן הניצוצות שלא הוא עמו בקשר עילאה ופנימי ,אשר מצד נקודה הרוחנית כב ,א) .כי מאחר שנתברר מהות הקשר הטבעי -שבו
נתקרבו עד עתה ,כי קדושת הבית הזה היא נעלית ביותר שביניהם יש לכל המידות קשר זו עם זו ,והאחת מולידה יש לפלשתים השגה והכרה ,שוב בא הקב"ה לרומם את
ממדרגת ניצוצין אלו ,ולפיכך פסקו לריב עם ישראל. את השנית. מידתו של אברהם ,כנרמז ב'נסה את אברהם'' ,נס' מלשון
הרמה וגדולה (רש"י שמות כ ,יז) .שכן במעשה זה נתגלה
'סוד היחוד' -חיבור שני הפכים קשר נעלה מאוד שבין הקב"ה לעמו ישראל ,שאין לשום
סיכום ותמצית וחיבור זה הוא ענין 'סוד היחוד' ,אשר בו מתאחדים שני נברא השגה בה כלל].
הפכים כאחד .וזהו מין אחדות וקשר אחר ,שלא מצד
'עשק'' ,שטנה' ו'רחובות' כנגד שלשה בתי המקדש ,כי 'וישב יצחק ויחפור את בארות המים'
לפלשתים אין שייכות לאהבה הנשגבה המתגלה במקדש .ולכן
טבע האב הנמשך אל הבן ,אלא מצד נקודת האמת שהיא
נמשכו מלחמות הפלשתים רק עד בנין הבית -כל עוד היה בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה ,ולפעמים היא והנה גם יצחק אבינו בא לחזור ולחפור את הבארות
מקום להעלות ניצוצות מהם .ואחר שנתגלתה קדושת המקדש מופיעה בלבוש זה ,ולפעמים בלבוש אחר .אך לפי האמת שחפרו בימי אברהם אביו ,וכמו שנאמר (כו ,יח) 'וישב
פסקו לריב עם ישראל. כולה אינה אלא אחדות אחת ,ברזא דאחד. יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם
ג
דברים נעימים
ומה היה עניינו של יעקב אבינו להזכיר זאת .ובאמת הרי גם אברהם אבינו הזדמנה מכירת הבכורה של עשו ליעקב.
בפשטות היה שייכות לאכילה זו עם זיווגו של יצחק ,שהרי הנה אמרו חז״ל (ברכות ו' ):אמר רבי חלבו אמר רב הונא דברי נועם ופרפראות
אמרו חז״ל (ב״ר סה ,יד; מובא ברש״י כז ,ט) כי גדיי עיזים אלו שהביא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו ,וכשמת על הפרשה ומועדי השנה
יעקב היו מתנאי הכתובה שהבטיח יצחק אבינו לרבקה ,הרי אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו',
כי זה המאכל שמיהר יעקב להביא ,אכן היה תלוי בזיווגו של ומה שמזכירים דוקא ביום הפטירה מן העולם את קביעות
יצחק ,וצ״ב. המקום לתפלה .י״ל בזה ,כי העולם הזה הוא מקום חיי
הנה כל העסק של יעקב אבינו באותה שעה לזכות בברכותיו שעה ,וזה הוא כל צורת החיים הגשמיים ,אשר כל עניינם א
של יצחק ,היה כדי לברר את הבכורה שזכה בה ולהחזיקה הוא הנאות לשעה ודברים בעלי תועלת זמנית בלבד .ואילו
בידו ,כמו שנראה אכן בדברי עשו כאשר בכה על הדבר העולם הבא הוא העולם הנצחי ,אשר חיותו היא חיות נצחית, עבודת האבות הק' בענין המעשרות
ואמר כי 'את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי' (כז ,לו). וכל ענייניו הם דברי אמת הקיימים ועומדים לעד .ונמצא כי ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד וגו' (כה ,כז).
וענין הבכורה היא בחי' ה'ראשית' ,שהיא צריכה בירור גדול אפשר להגדיר את החילוק בין העולם הזה לעולם הבא ,כהבדל פי' רש״י' :יודע ציד ,לצוד ולרמות את אביו בפיו ,ושואלו
כמו שיתבאר .וזה הוא ענין המהירות שעסק בה יעקב אבינו, בין דברים זמניים לדברים קבועים. אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן'.
כי כל ענין שיש בו המשך זמן הרי הוא מתרחק מנקודת והנה עבודת התפלה נקרא 'חיי שעה' ,ולכן יש ענין מיוחד יש לפרש כי דוקא בענין המעשרות ביקש עשו לרמות את
הראשית ,ואילו הזריזות והחפזון הם בחי' דבקות והתקשרות של קביעת מקום לתפלה ,כדי לקשר חיי שעה בחיי נצח .וזהו אביו ,לפי שמצינו אצל כל אחד מהאבות הק' שעסקו בענין
בענין הראשית .ולכן מצינו ביציאת מצרים ,אשר אז גילה טעם מה שמשבחים מי שקבע מקום לתפלה בעת פטירתו מעשר ,שכן אצל אברהם אבינו כתוב (יד ,כ) ויתן לו מעשר
הקב״ה כי 'בני בכורי ישראל' (שמות ד ,כב) ,והיא היתה באופן דוקא ,כי אז עולה נשמתו מן העולם הזה – חיי שעה ,אל מכל ,וכן על יצחק אבינו מצינו (כו ,יב) שהיו לו 'מאה שערים',
של 'בחפזון יצאת מארץ מצרים' (דברים טז ,ג) ,ונקרא חג הפסח העולם העליון חיי נצח ,ואז מאיר הקביעות מקום לתפלה. ופי' רש״י 'אומד זה למעשרות היה' ,וגם ביעקב אבינו נאמר
על שם הדילוג והפסיחה (רש״י שמות יב ,יא) ,וכל עניינו של חג ואברהם אבינו אכן קישר קשר זו ,ולכן ביום פטירתו דייקא (כח ,כב) 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך' .ולכן כאשר רצה
הפסח [ואיסור החמץ שבו] הוא בחי' מהירות וזריזות .והיינו אבד עשו את הבכורה ולקח לחלקו את העולם הזה – חיי עשו לרמות את אביו שהוא עושה כמעשי האבות הק' ,הראה
כי בו מתקשרים לענין הראשית של כלל ישראל ,אשר זה בא שעה ,ואמר 'הנה אנכי הולך למות' (כה ,לב) ולא רצה לקבל כל זאת על ידי שהתעסק גם הוא במעשרות.
על ידי זריזות דוקא. שייכות עם העולם הבא – חיי נצח .וזהו שאמר לו יעקב אבינו והנה ישנם ארבעה מיני מעשרות ,א' תרומת 'מעשר מן
ונקודת ראשית זו צריכה בירור רב ,מה היא הראשית 'מכרה כיום את בכורתך לי' (כה ,לא) ,כי אמרו חז״ל (פסחים ב):
המעשר' שנותנים הלויים אל הכהנים ,ב' מעשר ראשון
האמיתית ומי יש לו שייכות נכונה עמה .ואכן על זה היתה כי העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא דומה ליום ,ואמר לו שנותנים ללויים ,ג' מעשר שני השייך לבעליו [אלא שאוכלים
המחלוקת בין יעקב ועשו ,מי הוא הבכור האמיתי .וזו היא יעקב כי ימכור לו את כל חלקו בעולם הבא. אותו בירושלים] ,ד' מעשר עני הניתן לעניים 'לגר ליתום
המלחמה הנמשכת מדור דור ,בין 'בני בכורי ישראל' לעומת
ולאלמנה' .והנה 'מעשר' הוא בחי' אות י' שבשם הוי״ה שהוא
'ראשית גויים עמלק' (במדבר כד ,כ) מזרעו של עשו ,ומערכה
זו תסתיים רק בסוף הימים כאשר יתקיים בעמלק 'אחריתו ג בגי' עשר ,ויש לומר כי ד' מעשרות אלו הם כנגד ד' היודי״ן
שיש בארבעת מילואי שם הוי״ה ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן .וידוע כי ד'
עדי אובד' (שם) .והבירור הוא ע״י 'אחרית טוב' כמ״ש (קהלת
ז ,ח) 'טוב אחרית דבר מראשיתו' כי כאשר עוסקים בענין רמזי סופי תיבות שמות האבוה״ק מילויים אלו מכוונים כנגד ד' אותיות שם הוי״ה ,שהם רומזים
על 'חכמה בינה תפארת ומלכות'.
הראשית וזה בא באופן של זריזות ודילוג כנ״ל ,צריכים לברר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי
שיש אחרית לזה הראשית ,ואין זה סתם מהירות בלי תכלית חוקותי ותורותי (כו ,ה). ולפי זה נפרש כי 'תרומת מעשר' הניתנת לכהנים היא בחי'
כמו בעל תאוה שעושה הכל בחפזון בלי תכלית ואחרית ,שזהו איתא בספה״ק כי אברהם אבינו היה כולל בו את שלשת המעשר של אברהם אבינו ,כי הוא בחי' מדת החסד אשר
הראשית של עמלק ,וע״כ 'אחריתו עדי אובד. האבות ,והנה ה'עקב' של האבות דהיינו סופי התיבות של הכהנים שייכים למדה זו ,והיא בחי' מילוי ע״ב שבגי' 'חסד',
וזהו ענין קפיצת הדרך שהיתה לאליעזר בבואו למצוא את אברהם' יצחק' ויעקב' הוא אותיות בק״מ ,שהוא חילוף שם וכידוע כי ספירת החכמה היא שורש מדת החסד [וראשית קו
הזיווג ליצחק אבינו ,כי מזיווג זה היה צריך לצאת ענין 'בני שד״י בא״ת ב״ש כדאיתא באריה״ק (שער הפסוקים בלק) .וזהו הימין כולו]' .מעשר שני' הניתן ללויים ,הוא בחי' המעשר של
בכורי ישראל' שהוא בירור הראשית ,ולכן קפצה לו הארץ הרמז בפסוק' ,עקב' אשר שמע אברהם 'בֹקֹלי' ,כי העקב של יצחק אבינו שהוא בחי' מדת הדין אשר הלויים מכוונים אליה,
במהירות גדולה .אבל קפיצה זו באה יחד עם בירור כי זה האבוה״ק הוא בגי' 'בקלי' .והיינו כי כח השמיעה של אברהם והוא כנגד מילוי ס״ג המכוון לספירת הבינה שהיא שורש מדת
נמשך עד האחרית ,שהרי ידוע בשם הבעש״ט זי״ע כי מה אבינו לקול ה' ,הגיע וירד עד אל העקב ,וזה הוא שורש הדין (זוה״ק ח״א רכ' .):מעשר שני' הנשאר ברשות ישראל ,הוא
שכתב רש״י על הפסוק 'ואבוא היום אל העין' (כד ,מב) 'מכאן קדושת האבוה״ק ,אשר השמיעה לקול ה' היתה כל מהותם בחי' המעשר של יעקב אבינו הנקרא ישראל הוא כלליות בני
שקפצה לו הארץ' ,היינו כי בפסוק זה עצמו ['מכאן'] ,מרומז עד עקבם. ישראל ,והוא בחי' מדת התפארת המכוון כנגד מילוי מ״ה.
השם הק' שבזכותו היתה קפיצה זו ,כי זה השם הוא היוצא 'מעשר עני' הניתן אל העניים והאביונים הוא בחי' המעשר של
והנה סופי התיבות של אברהם' יצחק' יעקב' ישראל'
מראשי התיבות 'א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ' (א ,א) ,והוא גם נרמז מדת המלכות המכונה 'עניה' כי לית לה מגרמה כלום (זוה״ק ח״א
הוא בגי' 'עקב' ,וזהו 'עקב' אשר שמע 'בקלי' ,שהגיע לשני
בראשי תיבות ו'אבוא ה'יום א'ל ה'עין ,עכדה״ק .וענין זה השם קפא ,).והיא כנגד מילוי ב״ן.
הבחינות ,בין לדרגא של 'אברהם יצחק יעקב' ,וגם לדרגא
הוא התקשרות השמים שהם בחי' הראשית ,עם הארץ שהיא של 'אברהם יצחק יעקב ישראל'[ .ובמקו״א ביארנו כי סופי ובמקום אחר נתבאר כי תיקונו של עשו היה צריך להיות
בחי' האחרית .ולכן שם זה הוא בגי' 'טוב' ,כי יחוד שמים התיבות של אברהם' יצחק' יעקב' הוא בגי' 'בלעם' ,אשר הוא על ידי שיקבל מיעקב אבינו ,בבחי' מדת המלכות המקבלת
וארץ מכונה 'טוב' כמו שמצינו באיש ואשה שהם משל לזה היה מתנגד אל הקדושה של האבות הקדושים (רש״י במדבר כג, ממדת התפארת ,וכמו שמצינו בדוד המלך שהיה 'אדמוני'
היחוד ,שנאמר בהם 'מצא אשה מצא טוב' (משלי יח ,כב) ,בחי' ד) .אבל לא היתה לו שייכות אל השם 'ישראל' ,ולכן ״ויך (ש״א טז ,יב) כמו עשו ,והוא שורש מדת המלכות ,כי הוא בירר
'טוב אחרית דבר' .ולכן בא אליעזר לברר את הראשית של את האתון במקל״ (במדבר כב ,כז) ,כי 'במקל' הוא אותיות סופי מדה זו בתיקונה .ולכן באמת היתה עבודת 'מעשר עני' שייכת
הקדושה ,ואת היחוד הנכון בין יצחק ורבקה ,על ידי שהמשיך התיבות של אברהם' יצחק' יעקב' ישראל' ,לפי שרצה לעלות לתיקונו של עשו ,והיא בבחי' מילוי ב״ן כנ״ל ,וזהו ששאל עשו
את השם שבגי' 'טוב' ,וכן נאמר עליו כי בא 'וכל טוב אדוניו ולהגיע גם לדרגא של ישראל ,אבל הדבר לא עלה בידו]. ליצחק 'היאך מעשרין את התבן' דייקא ,כי תבן הוא מאכל
בידו' (כד ,י) ,שהביא עמו את בחי' הטוב ,והוא על ידי קשר והנה 'עקב' עם 'בקלי' יחד הוא בגי' שם שד״י ,כי סופי בהמה ,אשר 'בהמה' הוא בגי' ב״ן.
הראשית עד האחרית. התיבות של אברהם' יצחק' יעקב' הוא החילוף של שם שד״י אבל מאחר ועשו קילקל את עניינו ,ולא רצה לקבל את
ומטעם זה הבטיח יצחק לרבקה בכתובתה שני גדיי עיזים כנ״ל ,אשר שם שד״י הוא השורש .וכאשר זכה יעקב אבינו תיקונו מיעקב ,לקח יעקב עליו גם את עבודתו ,בחי' מה
בכל יום ,כי גדיים הם בעלי קפיצה בטבעם כמו שמצינו לדרגא של ישראל ,אז נתעלו כולם לבחי' נעלית יותר .ואז שאמרו חז״ל (חגיגה טו ).כי הצדיק 'נוטל את חלקו וחלק חברו',
הרבה בדברי חז״ל ,והם רומזים על הקפיצה והדילוג שיש אל מצרפים עוד פעם את כל סופי התיבות ביחד ,גם הדרגא של לכן קיבל יעקב על עצמו לעסוק גם בעבודת מעשר עני .וזהו
בחי' הראשית .אבל קפיצה זו באה על ידי 'ב' גדיים' ש'גדי' 'אברהם יצחק ויעקב' וגם הדרגא הנוספת יחד עם 'ישראל', שמצינו ביעקב שאמר 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך',
בגי' 'טוב' – טוב מצד הראשית וטוב מצד האחרית ,כי היא וכך מגיעים אל שם שד״י שהוא השורש בלי לרדת אל חילופו. הרומז על שני מעשרות ,כי היה עוסק גם בעבודת 'מעשר
ראשית הנמשכת אל האחרית .ואת זה היתה רבקה מקבלת שני' וגם בעבודת 'מעשר עני' .ובאמת רואים כי שני עבודות
בכל יום מיצחק מכח כתובתה ,ובזה נמשכה התחדשות בענין אלו שייכות זה לזה ,שהרי בשנה שחייבים בה בהפרשת מעשר
זיווגם בכל יום ,והתחדשות זו היתה על ידי קשר האחרית ד שני אין חיוב מעשר עני וכן להיפך ,הרי ששני מעשרות אלו
עם הראשית. כי הדדי אזלי.
בירור הראשית על ידי בחי' הטוב
ולכן בא יעקב אבינו כעת לקבל את הברכות ,ולברר בזה
את שייכותו האמיתית אל הראשית שבקדושה .והביא עמו ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני ,ויאמר כי
הקרה ה' אלקיך לפני (כז ,כ). ב
שני גדיי עיזים זכר לקרבן פסח ,שהוא בחי' הדילוג והקפיצה
באופן של 'טוב' ,ומיהר להביא את הכל כדי להתקשר אל איתא במדרש (ב״ר סה ,יט) 'רבי יוחנן וריש לקיש ,חד אמר וכו' קניית הבכורה בחי' התקשרות לחיי העולם הבא
הראשית .ולכן הזכיר ליצחק אבינו את זיווגו ,אשר באותה ואוחרנא אמר :אם לזיווגך המציא לך דכתיב 'הקרה נא לפני
שעה בירר אליעזר את הדילוג הנכון הממשיך את הראשית היום' וכתיב 'וירא והנה גמלים באים' ,למאכלך על אחת כמה ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף (כה ,כט).
האמיתית ,כי גם בעת הזאת היה הוא עוסק לגלות את וכמה' .ויש להבין מה ענין היה במהירות זיווגו של יצחק ,אשר פי' רש״י (על פסוק ל) 'אותו היום מת אברהם וכו' ובישל יעקב
הראשית באופן זה. הוא גם טעם מה שהביא יעאע״ה את גדיי העיזים במהירות, עדשים להברות את האבל' ,ויש להבין למה דוקא ביום פטירת
ד
מסילת ישרים
נכספה
וגם כלתה נפשי
לחצרות ה':
להתפלל
פרק י"ט שיעור נח -ב
פ רש ת כ י ת צ א ת ש ע " ד
'תפילה של
בית המקדש'
ש י ע ו ר י השק פ ה ו מ ו ס ר ב ד ר ך ה ח ס י ד ו ת
א
האהבה שהתגלתה בבית המקדש
כן בקודש חזיתך:
קושיית הראשונים :איך יכולים לצוות על אהבת ה' | תורה ותפילה -שני מעיינות של אהבת ה' | מהסתופפות אצל הצדיקים יכולים ללמוד בקל וחומר את המדרגה של מקום המקדש | עיקר משמעות התפילה היא
'תפילה של בית המקדש' | כל התיאורים לא יועילו – מוכרחים לבוא ולראות | העוונות מסתירים את אור האהבה
כלל אינו מבטא את מה שהתחולל שם ...מה שאנחנו על הסוד של תפילה .ככל שהוא מחובר בנפשו לענין וכי יכולים לצוות על 'אהבה'
מרגישים אצל הרבי – אין לזה מילים .מרגישים של בית המקדש ,ויש לו איזו השגה מה התרחש בבית כאשר מדברים אודות אהבת ה' ואומרים לאדם
השראת השכינה! ממש מעין עולם הבא! לא שייך המקדש ,ואכן את זה הוא רוצה להשלים על ידי עבודת שעליו להגיע למדרגה ,שהוא אוהב את השי"ת
להסביר! אתה פשוט מוכרח להיות שם כדי להבין. התפילה -כך הוא מתפלל כדת כראוי וכנכון ,ותפילתו בכל לב ונפש ובכל מאודו; וכמו שכתבה התורה
אם היית מגיע לשם ,היית יודע על מה אני מדבר."... יותר רצויה ומקובלת לפני המקום .הוא אכן משלים בפירוש" :ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל
מספרים על אחד הצדיקים מן הדורות האחרונים, בזה את מה שאנו חסרים עתה מחמת חורבן הבית. נפשך ובכל מאודך" ,אזי השאלה שעולה תיכף ומיד,
שפעם אחת הגיע לביתו איזה אורח ,ונעמד מחוץ והראשונים כבר התחבטו בשאלה זו ,היא :איך יכולים
לחדרו של הצדיק ,ולפתע הוא רואה שהמשמש אצל הצדיק מרגישים בחינה לצוות את האדם על האהבה? כלומר :בשלמא על
של בית המקדש מעשים ופעולות :תשמור שבת! תניח תפילין! תיטול
בקודש – שהיה 'חסידישער איד' וירא שמים מרובים
– יושב שם ליד השלחן ועיניו זולגות דמעות .שאל יהודי בזמן הגלות ,כלל לא יכול להבין בשום אופן ד' מינים! יכולים לצוות אותו .אבל איך יכול אדם
אותו יהודי" :וכי אירע משהו? למה אתם בוכים את המושג בית המקדש! לא מיניה ולא מקצתיה! לשלוט על הרגש מופשט כמו אהבה ,עד שיוכלו להורות
כך?" אמר לו הגבאי" :תאזין במטותא לקול שיוצא אין בידו שום כלים להשיג את גודל ותוקף האהבה לו לנתב את רגשי לבבו – ולהרגיש אהבה?
מן החדר הפנימי ,תשמע איך הרבי אומר תהלים לריבונו של עולם שהופיעה שם .אמנם כל אחד
בכזאת השתפכות הנפש – וגם אתה תוריד דמעות רשאי ,ואף מוטלת עליו החובה ,להפליג על כנפי להיות כלי לאהבת ה'
כמוני "...והיינו שאמר לו במילים אחרות" :אני לא כח הציור והדמיון שבו ,ולתאר לעצמו עד כמה יסוד התשובה לשאלה זו הוא :שעיקר המצווה
יכול להסביר למה אני בוכה ,הבכי מתפרץ ממני שידו מגעת ,את המצב העילאי ששרר בבית המקדש. הוא ,לעשות מעשים ופעולות שיביאו את האדם לידי
מאליו .הדמעות פשוט חונקות את גרוני .כאשר הוא כלל לא צריך לפחד שהוא יפריז מידי בציור אהבה .אין הכי נמי ,לא כל אדם ליבו ברשותו ויכול
שומעים את הצדיק אומר תהלים ,הלב פשוט נמס! הדברים .ככל שרק יעלה בידו לתאר זאת לעצמו, לשלוט ברגשי לבבו ולהחליט מה להרגיש ,אבל יש
זה כלל לא תלוי בבחירה שלי."... הוא לא יעמוד אפילו על אחד מיני אלפי אלפים, בידו להתנהג באופן שיביא אותו לידי אהבה! באופן
על ההרגש האלוקי והאהבה והדבקות שהתגלו שם. שיעורר ויגלה את האהבה ששוכנת בליבו!
כדי להבין מה היה בבית המקדש מי שהיה פעם אצל צדיק אמת ,והרגיש את שני מעיינות ומקורות שבהם נובעים אהבת ה',
מוכרחים להיות שם הקדושה ואת האהבת ה' שמרגישים בד' אמותיו הנחיל הריבונו של עולם לכלל ישראל :מעיין של
נו ,כאשר מדברים כלפי הבית המקדש ,הלא של הצדיק – יש לו כבר איזו נקודת אחיזה מהיכן תורה ומעיין של תפילה .והתפקיד של האדם הוא
הדברים אמורים בכל שכן וקל וחומר בלי שיעור: להתחיל לחשוב :אם בצל הצדיק מרגישים כזו אהבה רק לשאוב ולדלות את האהבה מתוך המעיינות
כאשר יהודי עלה לירושלים ' -עולה רגל זיין' – וקרבת אלוקים ,מגיעים לביטול הבחירה ממש ,נו, הללו .הוא צריך להכין כלים לקבל את שפע האהבה
באחד משלושת הרגלים ,או הגיע לבית המקדש כמה יותר מזה בלי שיעור וערך ,הרגישו בבית שנשפע מתורה ותפילה ,ולזכך את עצמו שירגיש את
כדי להקריב את קרבנו באמצע השנה, המקדש?! בד' אמותיו של הריבונו האהבה הזאת בכל ליבו ונפשו .ונדבר עתה אודות
הוא ראה לפניו עולם מלא של אור של עולם?! המעיין של 'תפילה'.
וקדושה שלא מעלמא הדין .הוא ראה נקודות:
כי כאשר רוצים לדבר אודות
עין בעין את השכינה הקדושה .האור אחד הדברים האהבה שהופיעה בבית המקדש להיכנס ל'בית תפילה'
שהיה שם הפך אותו לאיש אחר לגמרי. העיקריים ולהלביש זאת בדברים ,הרי זה ממש
שהתרחשו בבית כאשר רוצים לדבר על האהבה שמתגלה בעת
וכאשר חזר לעירו ,תיכף ראו עליו בני לא שייך .זה גבוה ונעלה מכל הגדרה.
המקדש הוא התפילה ,צריכים קודם לחזור לשורש של תפילה –'פין
העיר שפניו אינם כתמול שלשום והם המדרגה של תשובה אין לזה מילים כלל .והרי הדבר דומה ווי אלעס נעמט זיך' -ולמקום שהיה הגילוי הגדול
שאלו אותו" :ר' איד ,מה ראית בבית שכלל ישראל זכו לאדם ֶֶׁש ָָׁש ַַבת אצל הצדיק ,ואחר שבת
לה שם .יהודי הגיע ביותר של אהבת ה' .כל הענין של תפילה מושתת
המקדש?! מה כל כך תפס אותך שם ישאלו אותו" :מה אתה יכול לספר
למקום המקדש על העבודות ועל הגילויים שהיו בבית המקדש!
וכבש את ליבך?" – הוא לא ענה דבר, בעיקר ממה שראית אצל הצדיק? היכן
והביא קרבן לכפר יִתי ֵֵּבית
מקום המקדש מכונה "בית תפילה"! "ִּכִ י ֵֵב ִ
הוא פשוט פרץ בבכי עמוק ואמר" :מה על עוונותיו ,וזכה ראו את האור שלו? מה מרגישים ְְּת ִִפָלָ ה ִיִ ָָק ֵֵרא ְלְ ָכָ ל ָָה ַַע ִִמים" אומר הנביא ישעיהו (נו,
אומר לכם? איני יודע מהיכן להתחיל! לטהרה ולקדושה שם?" והחסיד מנסה להתחיל להסביר
עד אין לשער! הוא ז) .וחז"ל אומרים (ברכות כו" :):תפלות כנגד תמידין
הקדושה שאופפת שם את כל אנשי לו" :מה אגיד לך? התפילות היו ממש
היה ממש כתינוק תקנום" .התפילות שלנו הן המשך של הקרבנות
ירושלים! הכבוד ה' שממלא שם את 'א שטיק פייער' ,מלא טעם! מלא אור!
בן יומו! יהודי שהקריבו בבית המקדש .הן בשורש אותו אור .אור
העיר! השכינה שורה שם במלוא עוזה בירושלים לא עלה ה'טיש' היה שלא מעלמא הדין ,והרבי הקרבנות ואור התפילה -הוא היינו הך.
ותפארתה! העבודה והשירה! אתם לא על יצועו לפני שזכה אמר 'תורה' -ממש מרפסין איגרא.
יכולים להבין אותי! תעלו לרגל וכבר לכפרת עוונות ונמצינו אומרים :שככל שאדם מתפלל 'תפילה של
אבל אם אתה שואל אותי?! כל זה
גמורה בית המקדש' ואדעתא דבית המקדש ,הוא עומד יותר
ה
הגורם הגדול לכך שיכלו להרגיש שם אהבת ה' עד וטהורים מכל שמץ עוון .כבר היית מבין בעצמך. לא תשאלו שום שאלות ...אתם כבר תראו ותבינו
תכלית .כי כדי שאדם ירגיש את האהבה הזאת ,עליו היית רואה איך נכנסים למעיין של אהבה ודביקות מה זה בית המקדש!
להיות זך ונקי מכל דבר חטא ועוון .הרגשת האהבה וטובלים שם את כל הגוף והנשמה". "אתה רק תביט ותציץ לרגע בפניהם הקדושות של
וכפרת עוונות תלויות זו בזו .כל זמן שאדם חוטא הכהנים; אתה תרגיש את טהרת הלב ששוררת בכל רחבי
הרי נחשב לחולה נפש ,וכאשר אדם סובל מחולי האהבה תלויה בתשובה ציון וירושלים בשעה ששירת הלווים נשמעת ומתנגנת;
הנפש ,הוא אינו יכול להרגיש את האהבה הטבעית אחד הדברים העיקריים שהתרחשו בבית המקדש את החרטה העמוקה שמרגישים שם בכל נימי הנפש
שיש בינו ובין קונו .אבל אחר שהוא ממרק ומצחצח הוא המדרגה של תשובה שכלל ישראל זכו לה שם. בשעה שמקריבים את הקרבנות .כולם בוכים בכייה
את נפשו – 'ער נעמט די מעדעצין פאר די נשמה' - יהודי הגיע למקום המקדש והביא קרבן לכפר על של אהבה! הלבבות נמסים מרוב געגועים והשתוקקות
והוא שב בתשובה שלימה ,אזי הוא זוכה לרפואת הנפש. עוונותיו ,וזכה לטהרה ולקדושה עד אין לשער! הוא לריבונו של עולם.
לרפואה רוחנית! וכיון שבבית המקדש שב כל יהודי היה ממש כתינוק בן יומו! יהודי בירושלים לא עלה "לּו רק היית רואה איך אנשים יוצאים משם; עם
בתשובה וטיהר את עצמו אפילו מהרהור עבירה ,לכן על יצועו לפני שזכה לכפרת עוונות גמורה; וכמו איזו שמחה ,עם איזו דביקות! הם יוצאים משם זכים
היה יכול להרגיש שם את תכלית האהבה. שאמרו חז"ל (מד"ר במדבר כא ,כא) .ואכן זה היה
ב
לחפש את גילויי האהבה שמונחים בתיבות התפילה ובפסוקי התנ"ך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי:
כמה עמל ויגיעה צריכים בימינו כדי להגיע לאהבת ה' | התמימות והישרות של יהודים מהדור הקודם | איך עושים הכנה טובה לתפילה | מה החידוש בספר "שפת אמת" | מה עושים זמן שהלב לא נפתח בשעת התפילה
| איך צריכים לומר תהלים
אלימלך"" ,קדושת לוי"" ,מאור עיניים" וכדומה, להשקיע כוחות בעבודת התפילה עיקר היתמות בדורנו היא בענין אהבת ה'
שהם ממש 'שטיק נשמה' .ספרים נשגבים אשר רוב ברם ,כדי שאדם אכן ימצא את האהבה שהוא בימינו אנו ,הנה עיקר הדרך הכבושה עבורנו על
הבחינות והעניינים שם ,הם דברים דקים ועילאיים, דורש ומבקש להשיג -בשעה שהוא עומד ומתפלל. מנת להגיע דרכה לאהבת ה' -היא עבודת התפילה.
אשר צריכים ממש להיות 'איש נשמה' כדי לעמוד כדי שיזכה להגיע להתרוממות ולהתעלות ,ואכן את הבית המקדש לקחו מאיתנו! כל עבודת הכהנים
עליהם כדבעי .ורובא דעלמא אינם בכלל זה ,ואינם ירגיש איך האהבה הולכת ומתפשטת בקרבו ויגיע ושירת הלווים ,כל האהבה והדבקות ששררו ברחובות
יכולים להבין עניינים דקים כאלה. לכלות הנפש -עליו לקבל קצת השגה וידיעה: ציון וירושלים ,הכל הכל – פס ועבר וחלף מן
ולכן עיקר התכלית בלימוד בספרים הללו הוא, מהי תפילה ,ולאלו מדרגות יכולים להגיע על ידי העולם! הכל חרב ונחרב! צדיקים וקדושי עליון שיש
להוציא מהם את ההרגש של קדושה והאהבה עבודת התפילה .ובעיקר :עליו לבקש ולחפש את בכוחם להאיר את הנשמה ,לכבסה ולטהרה ולמלא
שמרגישים שם .להתקדש על ידם! להאיר את הנשמה האהבה שנמצאת בתפילה! וזאת עליו לעשות על ידי אותה באהבת ה' ,גם אין לנו .וגם אותם מיעוט של
באור האלוקי שמונח בהם! את האידישקייט שנמצאת הכנה ראויה לתפילה ,על ידי שיזכך את נפשו קודם צדיקים שהריבונו של עולם שתלם בדורנו – כי הרי
שם בין השורות! בספרים הללו לומדים בעיקר בפניא שיעמוד להתפלל: בכל דור ודור ישנם צדיקים ,אין להם רשות לגלות
דמעלי שבתא כחלק מן ההכנה לשבת קודש ,או 'חסידישער איד' ,קם באשמורת הבוקר ורץ מדרגות ואהבת ה' .הם מושבעים ועומדים מן השמים
בצפרא דשבתא – כדי לעורר את רגשי הלב קודם לטהר את עצמו במקווה ,הוא אומר כמה 'הייסע להסתיר את האור האלוקי ששוכן בקרבם! ונמצא
שנעמדים להתפלל. קפיטלך תהלים' ,הוא לומד גמרא ותוספות ,ולומד שדורנו הוא דור יתום באופן נורא .כלל ישראל
מאמר בספר חסידות ,וכך הוא ניגש להתפלל. הם ממש יתמי דיתמי! וכאשר יהודי רוצה לזכות
מאידך ישנם ספרי חסידות אשר נועדו מראש
אחרי שהנשמה שלו מתרוממת קמעה ,הלב שלו לקורטוב של אהבת ה' – 'עפעס א שטיקל שמעק' –
ומתחילה ללמוד אותם כמו שלומדים סוגיא; כמו
כבר התמלא ברגשי קודש ואהבה להשי"ת ,אחרי ולאיזו שייכות מעט מזעיר למדרגה הזאת ,עליו לעבוד
"תניא" -ושאר ספרי חב"ד" ,ליקוטי מוהר"ן" ,ספרים
הכנה כזאת ,התפילה שלו היא תפילה – 'עס הייסט ולעמול עד מאד.
מה'פולישע חיידר' כמו ספרי איזביצא ,ספרי רבי
צדוק" ,שם משמואל" וכדומה – אשר בכל הספרים גדאווענט' – והוא מרגיש שהוא עומד לפני המלך. מלפנים – כאשר אנו היינו בחורים צעירים –
הללו צריכים ללמוד כמו שלומדים מסכתות וסוגיות וכמובן שכאשר מדברים על 'ללמוד חסידות', ראינו בעיננו ,הרבה יותר אהבת ה' ממה שיכולים
מתכוונים ללמוד ולהתעמק בדבריהם ,ולהבין את לראות בזמננו .ראינו צדיקים שנשארו לפליטה
בש"ס .הספרים הללו בונים ומעמידים את השקפת
המהלך ואת עומק הענין – ולקלוט לתוך הנשמה אחר ה'חורבן' ,ראינו יהודים שעוד הסתופפו אצל
החסיד בעולמו ,והם מדריכים אותו איך לחשוב
את האש ואת השלהבת קודש שהם 'פארצייטישע צדיקים' ועוד היה להם מושג במאי
ולהתנהג בכל ענין.
הכניסו שם .צדיקים נהגו לומר דקא אמרי רבנן' .חסידישע אידן' בעלי
ובאמת גם בספרי מוסר ישנם ספרים שמדברים נקודות: יראת שמים מדורות קודמים .ראינו
דברי תורה ולפרש את הפסוקים
דיבורים של מוסר ותוכחה ,דיבורים שמחנכים את איך את הלב הבוער שלהם לכל דבר
בבחינה של תפוחי זהב במשכיות יהודי לוקח לו פנאי
האדם למידות טובות ,ויש ספרים – כמו למשל שבקדושה .איך הם ניגשים למצווה,
כסף ,אבל כל אלו הם רק לבושים לומר כמה פרקי תהלים
"מכתב מאליהו" – שמסבירים את החכמה של המוסר, בישוב הדעת .הוא איך הם הלכו עם האידישקייט שלהם
לבחינות הקדושות ולאורות שהם
והם מעמידים את ההשקפה הנכונה על יסודות של רואה את ההשתוקקות עד הסוף ,ממש בלי שום וויתור!
הורידו לעולם .אולם כאשר לומדים
הבנה ועומק .ועל כל פנים ,ספרי חסידות האמורים, של דוד המלך; איך
חסידות ,צריכים ללמוד בעיקר את הוא יוצא מגדרו מרוב ליקר היום המחזות הללו הפכו
מחנכים ומלמדים את החסידישע השקפה ,איך
תוכן דבריהם ואת גוף המאמרים, אהבה וכלות הנפש! המציאות .כבר לא רואים את האמת
חסידישער איד צריך לחיות .הם לוקחים את אותם איך הוא משורר לריבונו
ולא רק ליהנות מה'ווארט' היפה שבו ואת התמימות ואת ה'אידישע הארץ'
עניינים ובחינות נשגבות מבית מדרשם של המגיד של עולם מתוך ערגה
הלבישו את האור. וכיסופים! איך הוא
שהיה פעם .ולכן עבודת התפילה ,היא
ממעזריטש ,הרבי ר' אלימלך ושל ה'ברדיטשובער רב'
משתפך שם בכל מילה! אחת מעיקרי העצות שיש לנו כדי
– אשר כל תורת החסידות בנויה עליהם ,והם מסבירים
שני סוגי ספרי חסידות והוא מרגיש שהוא לזכות לאהבת ה' .בוודאי שצריכים
אותם לפי ערך המקבלים ' -אויף קליין געלט' – ובאופן אומר את דברי עצמו.
מענין לענין ,וכפי שאנו מדגישים להיות שמורים מחטאים ולהרבות
השווה יותר לכל נפש ,ואכן את הספרים הללו לומדים הוא לא רק חוזר מילה
מידי פעם :באופן כללי יש שני במילה אחרי מה שדוד במצוות ,כדי שהנשמה תאיר והלב
בשאר ימות השבוע.
סוגי ספרים בין ספרי החסידות. המלך אומר -אלא הוא ירגיש את האהבה שבינו לבין קונו,
אגב" :שפת אמת" הוא ספר יחיד במינו ,ששני עצמו שהוא מרגיש אבל 'מעיין האהבה' עצמו -נמצא
יש ספרים -שאולי יכולים לכנות
החלקים כלולים בו גם יחד .מצד אחד הוא ספר מדבר כעת .הוא מתחבר בתפילה.
אותם 'שבת'דיגע ספרים -כגון "נועם לכל מילה!
עילאי ונשגב מאד ' -א ריכטיגע רבי'שע ספר' -ומלא
ו
של דוד המלך תמיד על לשונו ,והוא מבטא בהם הלביש את האהבה של הבית המקדש ושל קדש מדרגות ואלוקות .הוא כותב שם בחינות קדושות עד
תדיר את אהבתו לריבונו של עולם. הקדשים בתיבות ומילים .ולכן אמרו חז"ל (ידים מאד ומדבר עם נשמה'דיגער שפארך' .ומאידך ,הוא
ובאמת כאשר אדם מרגיל את עצמו לפתוח פ"ג מ"ה)" :כל השירים קודש ושיר השירים קודש ממש מלמד את השקפת החסידות .יכולים ללמוד
את הלב ולהרגיש את הפסוקים הללו ,הוא מוצא קדשים" ,כי שיר השירים מבטא את הקודש קדשים שם איך חסידות מתייחסת לכל דבר ועניין.
אותם גם בשאר הפסוקים בתנ"ך ,וגם בדברי חז"ל. – 'דעם קודש קדשים'דיגן געפיל' – ואת הנקודה
הוא פוגש פסוק בישעיה שהוא אומר שם (כו ,ח-ט): הפנימית שבלב איש ישראל. להתפלל 'תפילה של בית המקדש'
יִתיָך ַַּבַלַ ְיְ ָלָ ה ַַאף
"ְלְ ִִׁש ְְמָך ּוְלְ ִזִ ְכְ ְְרָך ַַּת ֲֲא ַַות ָנָ ֶֶפׁש ַנַ ְְפ ִִׁשי ִִא ִִּו ִ וכל בחור ואברך ,וכל מי שהוא 'שטיקל עובד' ונחזור לעניינו :כאשר לומדים חסידות קודם
רּוִחי ְְב ִִק ְְר ִִּבי ֲֲא ַַׁש ֲֲח ֶֶרָּךָ" -והוא מרגיש כלות הנפש .כל ִ – מרגיש בוודאי טעם נפלא בשיר השירים .הוא התפילה עם קצת נפש ונשמה – 'מען עפענט
הפסוקים והלשונות הללו יש בהם כוחות סגוליים, מרגיש את סוד האהבה שהולך ושופע מכל תיבה אביסל הארץ און מח' -ושוב רק אחר כך נעמדים
לעורר את אהבת הנשמה לקונה וצורה. בשיר השירים .שלמה המלך לא מזכיר שם את השם להתפלל .כאשר מתפללים עם הקדושה וההשגות
וכפי שכבר אמרנו בשיעור הקודם :אחד המקומות הוי"ה בפירוש .אבל הנשמה מרגישה שם את הנשמה שקבלו כעת מן הלימוד הזה! נעמדים לשמונה עשרה
הנפלאים שיכולים לפגוש בו אהבת ה' ,ולקבל משם של שלמה המלך .את הקדושה שהוא הכניס שם בכל בזמן שנמצאים תחת רושם חזק ממה שלמדו כעת!
מושגים באהבת ה' -הוא שער אהבת ה' בספר חובות שם. מילה ,ובכל הלשונות והביטויים הקדושים שיש אזי באים כל הדיבורים הללו ומאירים לאדם את
הלבבות .המחבר יוצא שם ממש מכליו! אם רק אדם יכול להגיע למצב שהוא הופך להיות יהודי התפילה .הם מאירים את הנפש! הם מאירים את
מתבוננים בלשון שכתב שם" :כמו שנאמר על אחד של שיר השירים – 'א שיר השירים איד' ,הוא אומר כוונת התפילה! הם מאירים לו את כל העמידה שלו
מן החסידים שהיה קם בלילה ואמר :אלקי! הרעבתני, שיר השירים בדבקות ובנעימות ,הוא מרגיש שם את לפני הריבונו של עולם ,והוא מתחיל להרגיש נועם
ועירום עזבתני ,ובמחשכי הלילה הושבתני ,ועוזך המים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ,את הרשפיה ועריבות אלוקית ומגיע לכלות הנפש .הוא מרגיש
וגדלך הוריתני ,אם תשרפני באש -לא אוסיף כי אם רשפי אש שלהבתיה ,והוא רק פותח את פיו לומר איך שנשמתו נכספת להיכלל באור אין סוף ברוך
אהבה אותך ושמחה בך" .וכך ישנם שם לשונות על שיר השירים ,ועיניו זולגות דמעות מאין הפוגות. הוא .וכאשר אדם מתפלל תפילה מעין זו ,הנה אז
גבי לשונות שהם מלאים באהבה ובכיסופים ,וכל מי כמו כן ספר התהלים :יהודי לוקח לו פנאי לומר הוא אפשר לומר עליו שהוא התפלל כעת תפילה
שיש לו קצת התעוררות ורצון לדעת כמה פרקי תהלים בישוב הדעת. עם טעם של בית המקדש .הוא התפלל תפילה
מהי אהבת ה' ,רשאי וגם צריך ,לקחת הוא רואה את ההשתוקקות של דוד שהיא במקום הקרבנות .הוא נכנס להיכל התפילה,
אותה משם. נקודות: המלך; איך הוא יוצא מגדרו מרוב כמו שנכנסו בבית המקדש עומק לפנים עומק ,עד
סוף דבר :את האהבה לריבונו של משורר אהבה וכלות הנפש! איך הוא שהגיעו לקודש הקדשים – אשר זהו שמונה עשרה.
כל הניסיונות הארורים ערגה לריבונו של עולם מתוך עולם האצילות ממש! ואחרי עבודה כזאת – 'נאך
עולם יכולים למצוא בכל האופנים שיש בדור האחרון ,כל
והדרכים שמדברים עם הריבונו הסחי והמיאוס של בכל שם וכיסופים! איך הוא משתפך אזא איבערלעבעניש' -הוא מרגיש כמו אחד שחזר
של עולם -גם כאשר אדם עומד ניסיונות הטכנולוגיה מילה! והוא מרגיש שהוא אומר את לביתו אחרי שעלה לרגל ושאב לתוכו את האויר של
ומדבר בשפה שלו ובמילים שלו .הוא בכל הצורות והאופנים דברי עצמו .הוא לא רק חוזר מילה הבית המקדש .הוא אדם אחר לגמרי עכשיו .יש לו
שהם רק מתלבשים ,לא במילה אחרי מה שדוד המלך אומר כעת אוצרות ומעיינות של אהבת ה' שמלווים אותו
מעורר את ליבו ואת הגעגועים שלו ינתקו אותנו מן הריבונו
לריבונו של עולם .הוא מפזם לעצמו של עולם .כל אדם מדבר -אלא הוא מרגיש שהוא עצמו במשך היום כולו.
חרישית איזה שיר או נעימה –'עפעס נמצא בוודאי כיחיד, הוא מילה! כעת .הוא מתחבר לכל
א תנועה'לה' -שמעוררת את הלב צריך הוא קשה. בניסיון שם. מדברת שומע את הנשמה שלו לחפש דרכים כדי לעורר את האהבה
שמירה גדולה ,שמירה עולם של הריבונו הוא זה שאוהב את
ואת חושי הנשמה ,והוא מזכיר לעצמו דלעילא ,שלא ליפול לא אחת מוצא האדם את עצמו במצב שקשה
שבתוך תוכו הוא אוהב את הריבונו של בכל הטומאות הללו, שמרגיש: זה הוא כזו! באהבה גדולה לו לעורר את אהבתו לריבונו של עולם בשעת
עולם .הוא שב ומשנן לעצמו שכל ורבים רבים נופלים "ָצ ְְמ ָָאה ְלְ ָך ַנַ ְְפ ִִׁשי ָּכָ ַַמּה ְלְ ָך ְְב ָָׂש ִִרי ְְּב ֶֶא ֶֶרץ
ָ התפילה .לא כל הנפשות שוות ולאו כל הזמנים
יהודי יש לו בקרבו אהבה מסותרת רחמנא ליצלן לבור ִִצָיָ ה ְְו ָָעֵיֵ ף ְְּבִלִ י ָָמִיִ ם" .הוא אומר עוד שווים .ובמצבים כאלה צריך האדם למצוא לו דברים
תחתיות .אבל כלל קפיטל ועוד קפיטל ,עד שהוא מוצא
לריבונו של עולם ,ומצד האמת שלו ישראל ככלל?! שום אחרים שיכולים לעורר את רגשי לבבו ,וכגון :הוא
הוא מוכן למסור את נפשו לריבונו רוח שבעולם לא יעקור הוא בזה טעם קדוש ומלא מתיקות. יכול לקחת שיר השירים לידיו -ולומר קמעה .שיר
של עולם. ממקומם! אותם הדיבורים פשוט נהיה 'תהלים איד'! השירים הוא כולו שיר של אהבת ה' ,שלמה המלך
ג
סוד ההתחזקות של כלל ישראל בגלות
כל זאת באתנו ולא שכחנוך:
דם יהודי נשפך כמים וכבודו מחולל בכל העולם | קהילות שלימות נכחדו בשואה | כל גזירה יש להם שם אחר – אבל הצד השווה הוא שאין לכלל ישראל מנוחה | אין שום הסבר אנושי להתחזקות של כלל ישראל בגלות
| היחידים שלא שואלים את השאלה הזאת – הם כלל ישראל | כל הרוחות שבעולם לא יעקרו את האילן הקדוש של כלל ישראל
והאוקראינים .כולם צהלו ושמחו בהזדמנות שנקרתה אם רק נסקור ונעביר לפנינו במקצת את מה מרוטת לחי נתונה למכים
לפניהם -לקרוע את היהודי כמו דג .הם לא שבעו שעבר 'נעבעך' על כלל ישראל בשמונים שנה כלל ישראל שרויים בגלות איומה ונוראה .הם
מלראות איך היהודים מתענים תחת ידיהם .ושאר האחרונות ,כמה צער ומכאובים ,כמה דם ודמעות, סחופים ודוויים בגלות רוחנית וגשמית זה קרוב
כל האומות עמדו מנגד .הם לא נקפו אצבע למעננו! מנת ייסורים שהיא למעלה מכל גדר אנושי .אם נדבר לאלפיים שנה .כל דברי התוכחה נתקיימו בהם עד
כולם לעגו וצחקו עלינו ,דברו על ה' ועל משיחו, על השואה שעברה על כלל ישראל ,כאשר המיתו לאחת .כל הייסורים שבעולם! הריגות ושחיטות,
ועל כל הקדוש והיקר לנו ,ושאלו איה אלוקיכם! ושחטו שש מיליון יהודים בכל המיתות הקשות עלילות דם וגזירת שמד ,ורדיפות בלי סוף! לא
החילול השם היה איום ונורא! והאכזריות שבעולם .לקחו את הצדיקים הגדולים רק שעברנו את כל הצרות שבעולם ,ושתינו את
ביותר .גדולי תורה ,וקהילות שלימות .ישיבות שישבו כוס התרעלה עד תומה ,אלא שאומות העולם עוד
בכל דור ודור עומדים עלינו ולמדו תורה בקדושה ובטהרה – לקחו אותם עדרים עומדים ומחרפים אותנו – 'אונז זענען נאך די וואס
ואחרי כל החורבן הנורא הזה ,אחרי שכבר עדרים כצאן לטבח יובל .כל אומות העולם חברו טויגן נישט' -ושמים אותנו ללעג ולקלס .היכן שרק
נשארנו אחד מעיר ושנים ממשפחה ,קומץ קטן להם יחד כדי להשמיד אותנו .כל אומה עם הרשעות רואים יהודי ,מבזים אותו ומשפילים אותו עד לעפר.
ושבור של שארית הפליטה -עדיין לא הגענו אל והאכזריות שלה; הגרמנים והפולנים ,ההונגרים כבודו של יהודי הפקר בכל העולם.
ז
דרכי הצדיקים
המנוחה ואל הנחלה .היהודים באמריקה נתקלו בניסיונות שלהם; עם כל (כדאי הוא שטעלן דאווענען'
הרה״ק רבי יעקב דוד
הגשמיות העכורה ,ורדיפת הממון הארורה ,ועם כל המינות והאפיקורסות. הדבר שאברך יעמוד באמצע העסק
מאמשינאוו זי״ע – יו״ד ד' כסלו
ויהיה הזמן מאוחר ,ובאמצע העסק
כל הטומאה והתועבה שאמריקה הביאה לעולם! והיהודים בארץ ישראל
יוציא אנחה 'אוי ,היכן אני נמצא
עם כל הניסיונות שלהם; הציונים עם הגזירות שמד ,הם העבירו אלפים בעולם! הרי עוד לא התפללתי'!,
ורבבות מישראל על דתם .הכריחו אותם לכפור בכל קדשי ישראל – ובאופן זה יעמוד להתפלל).
רחמנא ליצלן .ומנגד כל הצרות שבאו עליהם מן האויבים והישמעאלים הרה״ק רבי יעקב דוד מאמשינאוו זי״ע סיפר
פעם על עצמו' :אמאל ווען איך בין געוועהן
אשר סביבותיהם .דם יהודי כמים .כמה קרבנות! כמה אכזריות ושפלות אחד מגדולי וזקני החסידים באמשינאוו ,היה א יונגערמאן ,האב איך מיר צוטאנצט אין בית
גילו הרשעים הללו! וכל זה הוא על קצה המזלג ממה שעבר עלינו רק הגאון החסיד רבי שמחה'לע הרב בסאכיניאוו. המדרש ,און דער טאטע איז געשטאנען פונקט
בשנים האחרונות .אבל כך מוצאים כלל ישראל את עצמם בכל דור ודור. שהיה איש צדיק וקדוש ,וממש מופשט מכל ביים טיר ,און ער האט געקוקט ווי איך טאנץ.
הוויות העולם הזה .הוא עוד הסתופף בצלו של האט ער געווארט ביז איך זאל ענדיגן טאנצן,
כל פעם עם שם וכינוי אחר .פעם קוראים לזה מסעי הצלב ,ופעם גזירות הרה״ק רבי איציק'ל מווארקא זי״ע אבל בעיקר און דערנאך איז ער צוגעגאנגען ,און מיר אריין
ת"ח ות"ט .פעם קוראים לזה עלילות דם ופעם גזירות הקנטוניסטים. היה חסיד של בנו הרה״ק מהרי״ד ,וגם המשיך גערוימט אין אויער ,און ער האט געזאגט :מ'קען
גירוש ספרד ,גירוש ממדינה זאת וגירוש ממדינה אחרת ,גולה אחר גולה, לנסוע אל נכדו הרה״ק רבי מנחם זי״ע. דאס אייגענע טוהן אונטער די דאכענע'! (פעם
והצד השווה שבהם ׁשׂשה ישראל פזורה בין שבעים זאבים וחיות טורפות ,ואין אביו של רבי שמחה'לע היה מחשובי אחת כאשר הייתי אברך ,התחלתי לרקוד בביהמ״ד ,ובדיוק עמד
אבי -הרה״ק רבי איציק'ל מווארקא זי״ע -בפתח ביהמ״ד,
להם מנוחה אף לא שעה אחת. החסידים בקאצק ,ועוד זכה גם לנסוע אל
הרה״ק הרבי ר' שמחה בונם מפרשיסחא זי״ע. והביט איך אני רוקד .המתין אבי עד שסיימתי לרקוד ,ואז ניגש
פעם הקניטו כמה חסידים בקאצק את אביו אלי ,ולחש לי באוזני ,ואמר :את אותו הדבר יכול אתה לעשות
כולם שואלים :מה הסוד של כלל ישראל של רבי שמחה'לע ,על אשר הוא מניח את בנו תחת השמיכה!) ,וכונת אביו ללמדו להסתיר את
לנסוע לווארקא ,ואינו אומר לו לבא לקאצק. דרכיו ,ולעשות את מעשיו באין עין רואה.
עומדים להם אומות העולם והם צופים ומביטים על כל זה .הם אינם
ענה ואמר להם' :וואס איז דען טייטש קאצק?
מאמינים למה שמתרחש לנגד עיניהם ,אין להם שום הסבר .האנושות קאצק איז מוח! ַיַ אך ווייס וואס דרייט זיך ביי
כולה מחפשת איזה הסבר מניח את הדעת – ושום כלום .החוקרים ואנשי הרה״ק מהרי״ד היה בידידות עם הרה״ק רבי
אים אין מוח?! אבער דארטן אין ווארקא לערנט
אלימלך מגראדזיסק זי״ע [מגדולי אדמו״רי
המדע חוקרים את התופעה הזאת ,כותבים עלינו מחקרים שלמים ,כולם ער ,און ער דאוונט ,זאל ער דארט בלייבען'...
פולין] ,והיה מגיע מדי פעם לאמשינאוו בראש
מבקשים לדעת :מה הסוד של כלל ישראל? מהיכן הם שואבים כאלה כוחות? (וכי מה זאת קאצק? הרי קאצק היא 'מוח'! וכי אני יודע מה
חודש ,והיו שני הצדיקים עורכים יחד סעודת
מסתובב לו שם במוחו?! שם בווארקא הרי הוא לומד ,והוא
איך ייתכן שחרף כל הגלות הארוכה הזאת ,עדיין ישנם אלפי אלפים שממיתים מתפלל ,שישאר שם.)...
ראש חודש .והנה רבי אלימלך האריך מאד
את עצמם באהלה של תורה? יהודים שמקפידים על כל קוץ ותג בשלחן ערוך? בתפלתו ,כנהוג בגראדזיסק שהיתה 'פרומע ֵֵחדר'
מגזע קאזניץ ומאגליניצא ,ואילו מהרי״ד היה
יהודים שכל מגמתם רק לראות דורות שהולכים בדרך ה'? וכמו שכבר חקק מתפלל במהירות כדרך תלמידי גזע פרשיסחא.
כאשר היה רבי שמחה'לע מגיע לאמשינאוו,
רבי מאיר בעל האקדמות את השאלה הזאת של אומות העולם" :מנן ומאן היה מתנהג שוה בשוה עם כל החסידים, פעם הגיע רבי אלימלך לאמשינאוו בבקר עוד
הוא רחימך שפירא בריותא ,ארום בגינה ספית מדור אריותא?". כאחד מן החבורה ממש ,ולא בלט במאומה, לפני התפילה והתחיל להתפלל תפילת שחרית,
ובשעת עריכת השולחן של מהרי״ד היה עומד אבל מהרי״ד לא התחיל עמו ,רק באמצע
על הספסל (באנק) בין כל האברכים .פעם אחת תפילתו התחיל והתפלל במהירות יותר כדרכו
ובכל זאת שמך לא שכחנו בקודש .וסיימו תפילתם יחד .אחר התפלה שאל
באמצע עריכת השולחן נכנס יהודי אחד מן
אפס ,כי לא כחלקנו חלקם ולא כצורנו צורם! לנו אין כאן שום העיר 'ראדום' בפולין ,שם היה גר רבי שמחה'לע רבי אלימלך את מהרי״ד' :אמשינאווער רבי,
ווען האט איר געדאוונט'? (הרבי מאמשינאוו ,מתי
תמיהה ושום קושיא! אנו יודעים מה מונח מעבר לכל זה :אנו יודעים לפני שעקר ל'סאכיניאוו' ,והזכיר את עצמו
לפני הרבי להיפקד בזרע של קיימא .פנה הרבי התפללתם?) .ענה לו מהרי״ד' :ויברך דוד את ה',
את סוד האהבה והייחוד שיש בין כנסת ישראל לדודה .אנו יודעים אל רבי שמחה'לע במעמד כולם ואמר לו: דוד דאוונט שטענדיג פארן רבונו של עולם.
כי הריבונו של עולם כרת אתנו ברית אהבה! ברית עולם! לעד ולנצח 'שמחה'לע ,ער איז דאך דיינס א בן עיר ,און דו אבער 'לעיני כל הקהל' ווען דער 'עולם' זעהט,
איז 'ויאמר דוד' ,געבט דוד א זאג ָָאּפ' (״ויברך דוד
נצחים! הקשר והאהבה שיש ביננו – זר לא יבין את זאת! מובן וברור ביסט דאך פון די למ״ד וא״ו ,פארוואס זעהסטו
את ה'״ ,דוד -הוא שמו של הרה״ק מאמשינאוו -מתפלל תמיד
מאליו ,שהגויים לא מבינים את 'הראש היהודי' ,הם ,הרי אין להם חלק נישט א טובה טוהן דעם איד'? (שמחה'לע ,הלא הוא
לפני ה' ,אבל ״לעיני כל הקהל״ ,כאשר הוא לעיני הציבור ,אזי
'בן עיר' שלך ,והרי אתה הינך מן הלמ״ד וא״ו -צדיקים ,-למה
ונחלה בברית הזאת! הם לא חלק מן האהבה הזאת! אבל אנו יודעים אינך רואה לעשות טובה ליהודי זה?). ״ויאמר דוד״ ,הרי הוא אומר את התפלה במהירות).
ששום ניסיון שבעולם לא יפריד ביננו .כלל ישראל תמיד יישארו נאמנים
העיד על כך רבי מנחם מאמשינאוו ואמר:
לריבונו של עולם. 'הסתכלתי בשעת מעשה היטב על רבי שמחה, הרה״ק רבי אברהם מטשעכנאוו זי״ע היה
כל הניסיונות הארורים שיש בדור האחרון ,כל הסחי והמיאוס של וראיתי שלא קיבל כל התפעלות כלל מן הביטוי נוהג במנהגי אשכנז ,וגם אחר שהתקרב לדרכי
המופלג של אבי הק' עליו ,וממש מה שהיו החסידות והיה רבי ומנהיג לחסידים בפולין,
ניסיונות הטכנולוגיה בכל הצורות והאופנים שהם רק מתלבשים ,לא ינתקו
רואים אילו היו אומרים על הכותל שהוא מן לא שינה את הנהגותיו למנהגי החסידים ,אלא
אותנו מן הריבונו של עולם .כל אדם כיחיד ,בוודאי נמצא בניסיון קשה. הל״ו צדיקים ,אשר לא היה משתנה מאומה ,כך המשיך לנהוג במנהגי אשכנז ,והתפלל בנוסח
הוא צריך שמירה גדולה ,שמירה דלעילא ,שלא ליפול בכל הטומאות הללו, גם לא ראו על רבי שמחה שום שינוי כאשר אשכנז .וגם החסידים שהסתופפו בצילו היו
ורבים רבים נופלים רחמנא ליצלן לבור תחתיות .אבל כלל ישראל ככלל?! אמר אבי עליו את הדברים האלו'. מתפללים בנוסח אשכנז .אחר פטירתו של
רבי אברהם נסעו מספר מחסידיו לאמשינאוו,
שום רוח שבעולם לא יעקור אותם ממקומם! שום קליפה ושום אינטרנט .כלל
לחסות מעתה בצלו של מהרי״ד .ונכנסו
ישראל יעמדו זקופים – 'מיט א שטיק גאווה דקדושה' -והם יבכרו למסור את לרבי שמחה'לע היה בן בשם אליעזר ,פעם אל מהרי״ד ושאלתם בפיהם :האם להמשיך
עצמם למיתה ,ולא לבגוד באלוקי ישראל חס ושלום. אחת פרצה שריפה בעירו ונשרף כל ביתו של להתפלל בנוסח אשכנז כאשר הורגלו אצל רבם,
אליעזר .והרי שריפה באותם שנים היתה אסון או שיתחילו מעתה להתפלל בנוסח ספרד כנהוג
כי עזה כמוות אהבה! קשה כשאול קנאה! אומות העולם מקנאים בכלל גדול ,כי לא היה לאנשים כמעט שום רכוש מלבד באמשינאוו .ענה להם מהרי״ד' :קודם דאוונט'ס,
ישראל על המסירות נפש שיש להם .אבל אנו יודעים כי אחת שעמדו מה שהחזיקו בבית ,ולא היה שום 'אינשורינ״ס' דערנאך וועט מען שוין זעהן אין וועלכע נוסח'...
רגלינו בשערייך ירושלים! אחר שראינו את חיבתנו לפני המקום! ראינו כי (ביטוח) שישלם לו על זה ,הגיע אליעזר בשברון (קודם כל תתפללו ,אח״כ כבר נראה באיזה נוסח.)...
לב לספר לאביו את אשר קרהו .מיד כאשר
אלוקים שוכן בתוכנו ,וכבר טעמנו את הטעם האמיתי של השראת השכינה שמע רבי שמחה'לע את הדברים ,פנה אליו
ישר 718.484.2189
– לא נמיר ולא נחליף זאת תמורת כל הון דעלמא! יהיה מה שיהיה ויעבור ושאל אותו' :לייזער ,האסט געמאכט א ברכה'? היו כמה חסידי אמשינאוו ,אשר מחמת סיבה
עלינו מה – לא נסור מאהבתנו ומתשוקתנו לריבונו של עולם .וכל יהודי, (אליעזר ,בירכת על כך?) -כנראה ברכת 'דיין האמת', היו מוכרחים להתעסק באיזה דבר עסק לפני
גם כאשר אינו מרגיש בפועל את האהבה הזאת :הוא מרגיש כעץ יבש ,בלי ענה לו בנו כי כלל לא חשב על כך .אמר לו התפלה ,ובאו להתאונן על כך אצל רבם ,אמר
רבי שמחה'לע' :לייזער ,וואס איז מיט דיר?! די להם מהרי״ד' :עס איז כדאי אז א יונגערמאן זאל
שום חיות ולחלוחית של קדושה ,אין לו שום טעם ברוחניות – יודע אבל ערשטע זאך דארף מען נאך־קוקן וועלכע ברכה שטיין אין געשעפט שפעט ,און אינמיטן זאל ער
את האמת :כי בתוך תוכו ,במעמקים שלו ,הוא אוהב את ה' עד תכלית. מ'דארף מאכן'! (אליעזר ,מה אירע לך?! הדבר הראשון הוא געבן א קרעכץ 'אוי ווי האלט איך אויפ'ן וועלט!
הוא מוכן למסור שם את נפשו עבור הריבונו של עולם! שצריכים לעיין איזה ברכה צריכים לברך!). איך האב נאך נישט געדאוונט'! און אזוי זיך
ארה”ק072.3323310 :
לקבל הגליון מדי שבוע במייל, כל הזכויות שמורות יט
סט
תולדות יהודה
ן
לסדר מוקד הפצה ,ולתרומות: ארה"ב718.536.2347 :
מכו
שין
למכון תולדות יהודה סטיטשין
ענגלאנד033.0175.9024 : אין להעתיק שום חלק מגליון
a0765993813@gmail.com | 076.5993813 זה בלי רשות המערכת כ " <ל ה ו צ א ת ס פ רי ט "א
קאנאדע438.771.1003 :
ק מ ר ן ר בי נ ו ש <ל י
