gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשי ישראל · Ishei Yisroel — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אשי ישראל · Ishei Yisroel

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אשי ישראל · Ishei Yisroel — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ישראל‬ ‫רך‬ ‫ית‬ ‫ב‬ ‫ב עאשי‬ ‫זרת השם‬ ‫אשי‬ ‫פרשת‬ ‫תולדות‬ ‫תשפ״ז‬ ‫ישראל‬‫השיעור השבועי‬ ‫גליון‬ ‫תקל״ח‬ ‫מפי מורינו הרה״צ‬ ‫שליט״א‬ ‫רבי יצחק שמואל אהרן לעזער‬ ‫השיעור נמסר ביום ד׳‪ ,‬בשעה ‪ ,23:30‬ניתן להאזין בקו‪:‬‬ ‫בארץ ישראל‪ ,073-388-6654 :‬בארה״ב‪605-477-4445 :‬‬ ‫לספר את התולדות של יצחק אבינו ‪-‬‬ ‫חסדי ה' יתברך‪ ,‬אנחנו אוחזים בפרשת‬ ‫לידת יעקב אבינו‪ ,‬וביחד איתו עשו‪ ,‬וכל‬ ‫תולדות‪ ,‬כבר נכנסנו לחודש כסליו ‪ -‬החודש‬ ‫מה שעבר עליו‪ ,‬עד שבסוף הפרשה מובא‬ ‫שבו מתחיל להאיר האור הגדול של ימי‬ ‫ענין הברכות שברך יצחק את יעקב אבינו ‪-‬‬ ‫חנוכה הקדושים‪.‬‬ ‫"ויתן לך האלקים"; אנחנו חיים על הברכות‬ ‫האור של ימי חנוכה הוא זמן שמתגלה‬ ‫שיצחק אבינו נתן ליעקב אבינו! יעקב בא‬ ‫ה'אור־הגנוז' של ששת ימי בראשית‪ ,‬והוא‬ ‫"בחכמת תורתו" ולקח את הברכות מעשו‪,‬‬ ‫הכנה אל ה'אור־הגנוז' שיתגלה בביאת‬ ‫וכך יש קיום לעם־ישראל בכל הדורות!‬ ‫משיח־צדקנו במהרה בימינו‪ ,‬ובימים אלו‬ ‫והנה‪ ,‬הפרשה מתחיל עם ה'יחוס' של‬ ‫חלה פרשת תולדות‪ ,‬ובוודאי מונח בתוכה‬ ‫יעקב אבינו ‪ -‬מאיזה בית הוא בא‪ ...‬הפסוק‬ ‫לימוד והכנה לימים אלו‪ ,‬ויש בה מסר‬ ‫אומר‪" :‬ואלה תולדות יצחק בן אברהם"‪,‬‬ ‫הנותן לנו כוח ותשוקה להבין קצת אל‬ ‫וכבר בפסוק הזה 'מצלצל' ענין של חינוך‬ ‫מה אנחנו מגיעים ‪ -‬לאיזו קדושה אנחנו‬ ‫‪ -‬שמגלים לנו איך לראות בית־ישראל‪ ,‬ואיך‬ ‫נכנסים‪...‬‬ ‫מתנהגים שם!‬ ‫ומובן לכל אחד שפתיחת הפרשה זו‬ ‫והפסוק מספר‪"ַ :‬ויְ ִהי יִ ְצ ָחק ֶּבן ַא ְר ָּב ִעים‬ ‫הפתיחה של 'עבודת התפילה'; הפרשה‬ ‫תּואל ָה ֲא ַר ִּמי‬ ‫ָׁשנָ ה ְּב ַק ְחּתֹו ֶאת ִר ְב ָקה ַּבת ְּב ֵ‬ ‫מתחילה‪" :‬ואלה תולדות יצחק בן אברהם‬ ‫ִמ ַּפ ַּדן ֲא ָרם ֲאחֹות לָ ָבן ָה ֲא ַר ִּמי לֹו לְ ִא ָּשׁה";‬ ‫אברהם הוליד את יצחק"‪ ,‬והפרשה מתחילה‬ ‫‪1‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫בליקוטי־מוהר"ן חלק א' סימן י' מביא‬ ‫ובדברי רש"י כאן ישנה הקדמה חשובה‪:‬‬ ‫רבינו את דברי הזוה"ק (יתרו סט‪ ).‬לגבי‬ ‫כשמייחסים את יעקב אבינו ואומרים "ואלה‬ ‫דברי יתרו‪" :‬עתה ידעתי כי גדול ה' מכל‬ ‫תולדות יצחק בן אברהם" ‪ -‬שהוא 'החוט‬ ‫האלהים" ‪' -‬כדין אתיקר ואתעלא שמא‬ ‫המשולש' של האבות הקדושים‪ :‬הבן של‬ ‫עילאה'; כי יתרו בא ממקום כל־כך רחוק‪,‬‬ ‫יצחק‪ ,‬והנכד של אברהם‪ ,‬שזהו אכן 'יחוס'‬ ‫ולא רק 'רחוק' אלא לא היתה עבודה־זרה‬ ‫גדול וחשוב‪ ,‬מדוע באותו פסוק מספרים‬ ‫בעולם שלא עבדה‪ ,‬ועכשיו הוא מכריז ואומר‬ ‫תּואל ָה ֲא ַר ִּמי ִמ ַּפ ַּדן‬ ‫על רבקה שהיא ַ'ּבת ְּב ֵ‬ ‫"עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים"!‬ ‫ֲא ָרם ֲאחֹות לָ ָבן ָה ֲא ַר ִּמי לֹו לְ ִא ָּשׁה'?‬ ‫מזה רואים שדווקא כשאדם מגיע ממקום‬ ‫תּואל ָה ֲא ַר ִּמי‬ ‫וזו לשון רש"י‪ּ'ַ :‬בת ְּב ֵ‬ ‫לא כל־כך טוב ‪ -‬עלייתו היא הרבה יותר‬ ‫ִמ ַּפ ַּדן ֲא ָרם ֲאחֹות לָ ָבן ‪ -‬וכי עדיין לא נכתב‬ ‫גדולה‪ ,‬וכמאמר חכמינו הקדושים על‬ ‫שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם'?!‬ ‫הפסוק‪" :‬מי יתן טהור מטמא" ‪ -‬מהיכן‬ ‫כלומר‪ :‬כתוב בפירוש בפרשת שבוע שעבר‪,‬‬ ‫הגיע אברהם אבינו?‪ ...‬אמנם יצחק הגיע‬ ‫שאליעזר עבד אברהם הלך לבית בתואל‬ ‫מאברהם ‪" -‬אברהם הוליד את יצחק"‪,‬‬ ‫ולבן‪ ,‬והביא את רבקה שתתחתן עם יצחק‪,‬‬ ‫אבל אברהם בעצמו הגיע מתרח שהיה‬ ‫ומדוע לכתוב זאת שוב כאן בפרט כשלא‬ ‫עובד עבודה־זרה וכו'‪ ,‬אבל דווקא זה הוא‬ ‫מדובר ביחוס של בני צדיקים?‪...‬‬ ‫'יחוס' גדול!‬ ‫עונה רש"י‪' :‬אלא להגיד שבחה‪ ,‬שהייתה‬ ‫כי באמת‪ ,‬ה'יחוס' של אדם צריך להיות‬ ‫בת רשע‪ ,‬ואחות רשע‪ ,‬ומקומה אנשי רשע‪,‬‬ ‫בעיקר 'יחוס עצמו'; אכן‪ ,‬אם יש לאדם‬ ‫ולא למדה ממעשיהם' ‪ -‬אעפ"כ שהגיעה‬ ‫יחוס וזכות־אבות ‪ -‬זה יכול לעזור לו‬ ‫ממשפחה כזו וממקום כזה‪ ,‬היא לא למדה‬ ‫בעניינים מסוימים‪ ,‬וכמובא בדברי רבינו‬ ‫ממעשיהם! יש בזה שבח מאד מאד גדול!‬ ‫ז"ל בספר־המידות‪ ,‬ובוודאי זה דבר גדול‪,‬‬ ‫אבל כל זה שייך אם יש לך יחוס 'עצמך'!‬ ‫והעניין הזה שייך לכל אחד ואחד‬ ‫אם אין לך יחוס 'עצמך'‪ ,‬ואתה סומך על‬ ‫מישראל‪ ,‬שלפעמים הוא מגיע ממקום‬ ‫האבא או הסבא הגדולים שלך ‪ -‬זה לא‬ ‫לא כל־כך "וורוד" ביחוסו ‪ -‬מההורים או‬ ‫יעזור לך הרבה‪...‬‬ ‫מהסבים וכו'‪ ,‬ואדם מתחיל לחשוב 'חסר‬ ‫לי יחוס'‪ ...‬והתורה הקדושה אומרת לנו‪:‬‬ ‫פרשת בחוקתי מובאת פרשת התוכחה‪,‬‬ ‫אדרבה! ענין ה'יחוס' לא חסר לך‪ ,‬ואם‬ ‫ושם באמצע פסוקי התוכחה כתוב הפסוק‪:‬‬ ‫אתה מגיע ממקום כזה שהאבא רשע והאח‬ ‫"וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי‬ ‫רשע ‪ -‬כמו רבקה‪ ,‬שהיתה חזקה על־אף כל‬ ‫יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור"; שואל‬ ‫זאת ‪ -‬זהו השבח הכי גדול שיכול להיות!‬ ‫השל"ה הקדוש‪ :‬מדוע הפסוק הזה נכנס‬ ‫אדם זוכה לחזור בתשובה‪ ,‬והוא לא מתפעל‬ ‫בתוך דברי התוכחה שהקב"ה מוכיח את‬ ‫משום דבר אף שהגיע ממקום כזה!‬ ‫‪2‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫אמא? בעזרת ה' יהיה לנו בית חדש'‪...‬‬ ‫עם־ישראל?‪...‬‬ ‫ענתה האמא ואמרה‪' :‬אינני בוכה על‬ ‫אומר השל"ה הקדוש‪ :‬יש לך כזה סבא?‬ ‫הבית שנשרף כי־אם על מה שהיה בתוכו‪...‬‬ ‫אתה מגיע מ'יחוס' כה גדול? זו תוספת‬ ‫היה לי בבית "כתב יחוס" של משפחתנו‬ ‫של "תוכחה"! מה הכוונה? ממילא אם‬ ‫מדורי־דורות עד דוד המלך‪ ,‬ומאד כואב‬ ‫מוכיחים אדם שהגיע מהיכן שהגיע‪ ,‬מה‬ ‫לי שזה נשרף!'‪...‬‬ ‫כבר יכולים לחייב אותו?‪ ...‬אבל אתה הרי‬ ‫בן של אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬ואיך מתאימים‬ ‫ענה ואמר הילד הצדיק‪' :‬אמא‪ ,‬אל‬ ‫לך מעשים כאלה?!‪...‬‬ ‫תבכי; היחוס יתחיל ממני!'‪ ...‬ואכן כך היה‪,‬‬ ‫שזכה להאיר את העולם בהיותו התלמיד‬ ‫והכלל למעשה‪ ,‬ש'זכות־אבות' יכולה‬ ‫של הבעל־שם־טוב הקדוש‪ ,‬והוא אשר‬ ‫להועיל אם אדם זוכה להמשיך בדרכם‪,‬‬ ‫העמיד את כל התלמידים הגדולים ‪ -‬הרבי‬ ‫והוא עוד חלק מן ההמשך של 'שרשרת‬ ‫ר' אלימלך‪ ,‬בעל־התניא‪ ,‬החוזה מלובלין‬ ‫הזהב'‪ ,‬אבל העיקר שידאג שיהיה לו‬ ‫וכו' וכו'‪.‬‬ ‫'זכות עצמו'‪...‬‬ ‫הכלל‪ ,‬ענין של 'יחוס' הוא טוב בתנאי‬ ‫ודבר זה מבוא הרבה בדברי הרבי ר'‬ ‫שזה מחייב אותך ‪ -‬שאתה מתעורר מאד‪:‬‬ ‫אלימלך זי"ע בספרו 'נועם אלימלך'‪ ,‬ואחד‬ ‫אני צריך להיות כמו הסבא שלי! ובעצם‬ ‫מהם בפרשת אמור ‪ -‬על הפסוק "אמור‬ ‫צריך האדם להתחיל תמיד מעצמו‪ ,‬שזה‬ ‫אל הכהנים בני אהרן"‪ ,‬שעיקר היחוס של‬ ‫מה שהתורה הקדושה מלמדת אותנו‬ ‫האדם צריך להיות מעצמו‪ ,‬ולא יסמוך על‬ ‫כאן ‪ -‬מראים לנו מי זאת רבקה‪ ,‬מהיכן‬ ‫אביו או סבו‪ ...‬זה צריך לחייב את האדם!‬ ‫היא הגיעה‪ ...‬וכלשון הפסוק‪" :‬בת בתואל‬ ‫ובאמת לכל אחד ואחד ישנו היחוס של‬ ‫הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי" ‪-‬‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬ואולי באמצע היה איזה‬ ‫התורה הקדושה מספרת לנו בדיוק מאיפה‬ ‫ניתוק כלשהו‪ ,‬אבל אנחנו תמיד חוזרים‬ ‫היא באה‪...‬‬ ‫לשורשינו! וממילא זאת צריך האדם לדעת‬ ‫ורבינו הקדוש‪ ,‬בכל ספריו הקדושים‪,‬‬ ‫‪ -‬אני מתחיל מעכשיו את ה'יחוס' של 'עצמי'!‬ ‫ובכל דיבוריו הקדושים‪ ,‬מלמד אותנו‬ ‫מעשה ידוע מסופר על המגיד ממעזריטש‬ ‫איך אפשר "להוציא טהור מטמא" ‪ -‬איך‬ ‫זי"ע ‪ -‬תלמידו של הבעל־שם־טוב הקדוש‬ ‫מהפכים את 'תכלית הירידה' ל'תכלית‬ ‫זי"ע‪ ,‬שפעם בילדותו פרצה שריפה בביתו‪,‬‬ ‫העליה'! זה העניין של רבינו ‪ -‬הלימוד‬ ‫ואימו בכתה מאד על האסון הגדול‪ ,‬רחמנא‬ ‫של 'התחזקות' ‪ -‬שאסור לאדם להתייאש‬ ‫ליצלן‪ .‬והנה הוא היה ילד‪ ,‬וכשראה את‬ ‫בשום־פנים־ואופן‪ ,‬ולא משנה 'מי' הוא ו'מה'‬ ‫אימו בוכה ‪ -‬תמה מאד‪' :‬מדוע את בוכה‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬מה הוא עשה עד עכשיו‪ ,‬ואפילו 'יחוס‬ ‫‪3‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫להזכיר את המובא שם בזוה"ק‪ ,‬כי יוצא‬ ‫עצמו' לא היה לו עד עכשיו‪ ...‬הוא מתבייש‬ ‫ממנו הרבה לימודים נוראים‪:‬‬ ‫מאד מה'יחוס עצמו' שלו‪ ...‬אבל עכשיו‬ ‫הוא לקח את עצמו בידיים‪ ,‬והוא מתחיל‬ ‫ובתור הקדמה לזה נזכיר את דברי רבינו‬ ‫לעסוק בתורה ותפילה ‪ -‬כל פעם מחדש!‬ ‫ז"ל אשר "כל מקום מוקטר ומוגש לשמי" ‪-‬‬ ‫הקב"ה נמצא בכל דבר שבעולם! וכדברי‬ ‫העניין של התחדשות שאנחנו מדברים‬ ‫הירושלמי (תענית א‪ ,‬ה) המוזכר בדברי רבינו‬ ‫ממנו הרבה ‪ -‬זהו 'יסוד מוסד' בעניין של‬ ‫(ליקו"מ ח"ב סי' יב)‪' :‬אם יאמר לך אדם‪ :‬היכן‬ ‫רבינו! אדם לא יסתכל אחורה לרגע‪ ,‬אלא‬ ‫אלקיך]א[? תאמר לו‪ :‬בכרך גדול של רומי';‬ ‫יתחיל 'עכשיו' ‪" -‬אני מתחיל דף־חדש‬ ‫דהיינו שהקב"ה נמצא גם במקום הכי טמא!‬ ‫בחיים שלי!"‪...‬‬ ‫כי אמנם שם הוא השורש של הטומאה‪ ,‬אבל‬ ‫אדם שהולך בדרך זו ‪ -‬אפשר לו להפוך‬ ‫בלי איזושהי חיות מהקב"ה ‪ -‬אין שום קיום‬ ‫את הכל‪ ...‬ולא רק 'להפוך'‪ ,‬אלא כל מה‬ ‫גם לרע‪ ...‬מוכרח שיש לו באיזו דקות ענין‬ ‫שעבר עליך בחייך ‪ -‬יתהפך לזכויות! אדרבה‪,‬‬ ‫של 'חיות'!‬ ‫עשית דברים לא טובים? עכשיו יחפשו‬ ‫כן הדבר בעניין חיות ובהמות האסורים‬ ‫זאת כדי להפוך את הכל אל הקדושה! וכמו‬ ‫באכילה ‪ -‬מאיפה יש להם חיות? מזה‬ ‫שרבינו מסביר (ליקו"מ ח"א סי' כב) את הפסוק‬ ‫שאנחנו לא אוכלים אותם ואנחנו מקיימים‬ ‫המדבר מעניין ביאת המשיח ‪ -‬ביום ההוא‬ ‫את התורה הקדושה ‪ -‬על־ידי־זה יש להן‬ ‫יבוקש עוון ישראל ואיננו ‪ -‬אומר רבינו‪ :‬וכי‬ ‫חיות! כי זה החיות שלהם ‪ -‬שהם בגדר‬ ‫כשמשיח יבוא יחפשו עוונות? אומר רבינו‪:‬‬ ‫חיה ובהמה טמאה האסורה באכילה‪ ,‬וכל‬ ‫אכן כן! יחפשו עוונות כדי להופכן לזכויות!‬ ‫זמן שנזהרים עם־ישראל מלאכול זאת ‪ -‬הם‬ ‫וזה הלימוד של רבינו ‪ -‬שאפשר להפוך‬ ‫מקבלים חיות! זה הקיום שלהם! אומות‬ ‫את 'תכלית הירידה' ל'תכלית העליה'!‬ ‫העולם ‪ -‬אין להם את כל המצוות‪ ,‬וממילא‬ ‫אנחנו מזכירים זאת כי בזוהר הקדוש‬ ‫הם נעשים מטומטמים ומלאים זוהמה‬ ‫של פרשת השבוע ‪ -‬ב'מדרש הנעלם'‬ ‫מזה‪ ,‬אבל עם־ישראל שהם כן נזהרים ‪-‬‬ ‫(ישנם חלקים בזוהר שנקראים 'מדרש הנעלם'‪ ,‬וביותר‬ ‫בזה מעניקים להן חיות!‬ ‫בפרשיות בראשית שבספר הזוהר)‪ - ,‬מובא גילוי‬ ‫זו דוגמא נוספת לעניין של "ומלכותו‬ ‫נורא ונפלא על הפסוק הנ"ל בעניין 'יחוס‬ ‫בכל משלה" ‪" -‬כל מקום מוקטר מושג‬ ‫רבקה' שהיא "בת בתואל הארמי"‪ ,‬וכדאי‬ ‫א‪ .‬פעם פנו לאחד מהצדיקים בהיותו ילד קט‪' :‬אם תגיד לי היכן נמצא הקב"ה‪ ,‬אתן לך פרס'‪ ...‬וענה ואמר הילד‬ ‫בחכמתו‪' :‬אני אתן לך פרס אם תגיד לי היכן הקב"ה לא נמצא'‪ ...‬איזו השגה שהשיג ילד צדיק וחכם! בדרך־כלל‬ ‫כששואלים ילד היכן הקב"ה ‪ -‬הוא מצביע אל השמים‪ ...‬אבל הילד הזה היה חכם‪ ,‬וענה אל השואל בחכמה‪ ,‬כי‬ ‫"ומלכותו בכל משלה"!‬ ‫‪4‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫והרמז במספר גימטריא בתוא"ל ‪,439 -‬‬ ‫לשמי" ‪ -‬שאין שום מציאות בלי הקב"ה!‬ ‫והוא מספר אחד חסר מן הגימטריא של‬ ‫ואכן‪ ,‬שם ברומי זה 'הוותיקן' ‪ -‬שורש‬ ‫המילה מ"ת‪ ,‬רמז שהעצם הזו אף־פעם לא‬ ‫טומאת הנצרות‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬אבל בזה‬ ‫מתה‪ ,‬והיא נשארת קיימת לעולם ועד!‬ ‫שאנחנו נזהרים ומתחזקים באמונה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מובדלים מהם לגמרי ‪ -‬זה הייחוד שלנו!‬ ‫ומדוע אפוא שמה של העצם הוא‬ ‫"בתואל הארמי"? אומר הזוהר [ומוסבר‬ ‫ועתה ניגש לדברי ה'מדרש הנעלם' על‬ ‫במפרשים]‪ :‬כי העצם הזאת היא רמאית‪,‬‬ ‫הפסוק הזה ‪" -‬בת בתואל הארמי" וגו' ‪ -‬שהם‬ ‫למה? כי כל העצמות חושבות שהיא כמותן‬ ‫נוראים ונפלאים‪ ,‬ולומדים מזה כמה מיני‬ ‫‪ -‬היא יחד עם שאר העצמות‪ ...‬אבל הוא לא‬ ‫לימודים‪ ,‬ומתוכם נזכיר רק אחד‪:‬‬ ‫מתפעל ‪' -‬אני לא כמוכן! כולכן תתבטלנה‪,‬‬ ‫הנה ידועה המצוה של אכילת סעודה‬ ‫ואני נשארת תמיד!'‪...‬‬ ‫'מלוה־מלכה'‪ ,‬והוא סימן שלם בשולחן־ערוך‬ ‫והמפרשים מסבירים (איתא בהרבה ספרים‬ ‫הלכות שבת (סימן ש)‪' :‬לְ עֹולָ ם יְ ַס ֵּדר ָא ָדם‬ ‫קדושים‪ ,‬ומובא בסידור רבי יעקב עמדין‪ ,‬בענין מלוה־מלכה)‪,‬‬ ‫מֹוצ ֵאי ַׁש ָּבת ּכְ ֵדי לְ לַ ּוֹות ֶאת ַה ַּשׁ ָּבת‪,‬‬ ‫ֻׁשלְ ָחנֹו ְּב ָ‬ ‫שהעצם הזאת איננה נהנית מן האכילות‬ ‫ֲא ִפּלּו ֵאינֹו ָצ ִריְך ֶאּלָ א לְ כַ ּזַ יִ ת'; והרבו צדיקים‬ ‫שאדם אוכל‪ ,‬ולא רק שאיננה נהנית מן‬ ‫לדבר מחשיבות סעודת מלוה־מלכה‪ ,‬ומה‬ ‫אכילות האדם ‪ -‬גם כשהלך אדם־הראשון‬ ‫צריכים יותר מזה שמרן ה'בית־יוסף' קבע‬ ‫לאכול מעץ הדעת טוב ורע‪ ,‬וכל גופו נהנה‬ ‫על זה "סימן שלם" בשולחן־ערוך?‪ ...‬ואם‬ ‫מן האכילה הזאת‪ ,‬העצם הזאת לא נהנתה!‬ ‫רבינו הזהיר אותנו לא לעבור על סעיף‬ ‫כי היא רמאית‪ ,‬ואיננה נהנית משום אכילה‬ ‫קטן בשולחן־ערוך‪ ,‬על־אחת־כמה־וכמה‬ ‫גשמית‪ ...‬ומהיכן יש לה חיות? מסעודת‬ ‫כשמדובר בסימן שלם!‬ ‫מלוה־מלכה כשאדם אוכל סעודת מלוה־‬ ‫והנה מובא שם במדרש הנעלם‪ ,‬שיש‬ ‫מלכה‪ ,‬מן הסעודה הזאת היא מקבלת חיות!‬ ‫עצם באדם שהיא הקיום של האדם ‪ -‬אפילו‬ ‫ויוצא מזה דבר נפלא‪ :‬ישנם בני־אדם‬ ‫אחר הסתלקותו‪ ,‬ולא נשארות הרבה עצמות‬ ‫שקשה להם לאכול סעודת מלוה־מלכה‬ ‫בקבר [לסתם בני־אדם]‪ ,‬העצם הזאת אף־‬ ‫מחמת ששבעים כבר מן אכילת שבת‪,‬‬ ‫פעם לא מתבטלת ונשארת קיימת לעד‪,‬‬ ‫ובפרט בחורף שאוכלים את סעודת הבוקר‪,‬‬ ‫וממנה תהיה תחית־המתים לעתיד לבוא‬ ‫ואחר זמן לא רב כבר אוכלים סעודת‬ ‫בעת ביאת המשיח ‪ -‬התחייה תתחיל מן‬ ‫שלישית‪ ,‬וכבר אין מרגישים שום תאבון‬ ‫העצם הזאת‪ ,‬והעצם הזאת ניזונת מסעודת‬ ‫לאכול סעודת מלוה־מלכה‪ ,‬אבל זה דייקא‬ ‫מלוה־מלכה!‬ ‫העניין של סעודה זו‪ ,‬שנאכלת על השובע‪,‬‬ ‫ממשיך המדרש הנעלם ואומר דבר פלאי‪,‬‬ ‫כי ניזונת ממנה אותה עצם שאיננה נהנית‬ ‫שהשם של העצם הזו הוא "בתואל הארמי";‬ ‫משום מאכל אלא רק מסעודה זו בלבד‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫את עצמו בידיים‪...‬‬ ‫ואיננה מחפשת ענין של 'תאבון'‪ ...‬אין לך‬ ‫תאבון? זה הקיום של העצם הזאת! זה‬ ‫וזה צריך להיות באמת‪ ,‬אף שלפעמים זה‬ ‫הקיום של העצם הנקראת בתוא"ל ‪ -‬מספר‬ ‫דורש ענין של 'מסירות־נפש' ‪ -‬שהוא מחזיק‬ ‫אחד חסר מן המילה מ"ת ‪ -‬שהיא ניזונית‬ ‫מעמד חזק שלא לעשות הזיקות לבני־‬ ‫רק מזה! אחר השבת אתה 'מלא'‪ ,‬ואין לך‬ ‫אדם‪ ,‬או שהוא כבר נקלט ונחשף לכל־מיני‬ ‫תאבון ‪ -‬תאכל 'כזית' לשם־מלוה־מלכה בלי‬ ‫מכשירים טמאים וכו' עד שהוא משתגע‬ ‫שום תאבון‪...‬‬ ‫מזה בעצמו‪ ,‬אבל גם בזה שהוא ינסה לנתק‬ ‫את עצמו מזה הוא גם ישתגע‪ ...‬הוא כבר‬ ‫[ואמנם מצינו באכילת מצה שלא אוכלים‬ ‫מכור‪ ...‬בזמנינו ישנם מוסדות ומקומות‬ ‫בערב־פסח כדי לאוכלה לתאבון‪ ,‬מכל־מקום‬ ‫שמנסים להציל בני־אדם מההתמכרויות‬ ‫שונה סעודת מלוה־מלכה ‪ -‬שהיא דווקא‬ ‫הקשות האלו‪ ,‬ואם אדם הוא רציני ‪ -‬הוא‬ ‫לא צריכה להיות בתאבון‪ ,‬וממנה נהנית‬ ‫מצליח! ועם מי הם מצליחים? עם אדם‬ ‫העצם הנקראת "בתואל הארמי"]‪.‬‬ ‫שיש לו רצון! שהוא יודע‪' :‬אני מכיר את‬ ‫וזה הלימוד היוצא מן הפסוק הנאמר‬ ‫החיסרון שלי‪ ,‬אבל אני לוקח את עצמי בידיי‪,‬‬ ‫על רבקה ‪" -‬בת בתואל הארמי"‪ ,‬שהיה‬ ‫ואני מקבל את מה שאומרים לי'‪...‬‬ ‫הגיעה ממשפחה של רשעים ומקום של‬ ‫וזה מה שעושים באותם 'מקומות גמילה'‬ ‫רשע‪ ,‬ויחד עם זאת אומר הזוהר שמונח‬ ‫‪ -‬מנסים לעזור לאדם‪ ,‬ומי שאיננו מחזיק‬ ‫בזה סוד גדול ‪ -‬הסוד של 'מלוה־מלכה'‪.‬‬ ‫מעמד שם ‪ -‬הוא בורח‪ ...‬מה יכולים לעשות‬ ‫וגם פה רואים אנו את הלימוד האמור‪ :‬מצד‬ ‫איתו?‪ ...‬אבל מי שנשאר שם ומוסר נפשו לזה‬ ‫אחד נראה דבר מאד שלילי ‪ -‬מספרים מאיזו‬ ‫אף שהוא מרגיש שזה ממש כמו שחותכים‬ ‫משפחה הגיעה רבקה‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬בתוך שמו‬ ‫אותו לחתיכות ‪ -‬הוא מחזיק מעמד כי יודע‬ ‫של בתואל מרומז העניין של תחית־המתים‪...‬‬ ‫שזו ההצלה שלו ‪ -‬הוא מצליח!‬ ‫וזהו לימוד־ההתחזקות של רבינו‪ ,‬שאדם‬ ‫וזהו הרמז בדברי הפסוק כאן‪ ,‬שמצד‬ ‫הרוצה 'לקחת את עצמו בידיים'‪ ,‬אזי יכול‬ ‫אחד זה נראה 'תכלית הירידה' ‪" -‬בת בתואל‬ ‫להיות שהוא רע‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬ואמנם‬ ‫הארמי"‪ ,‬בת של הרשע הגדול הזה‪ ,‬אבל‬ ‫"כולו" רע ‪ -‬אין דבר כזה‪ 100% ...‬רע אין!‬ ‫בתוכו ישנו לימוד גדול ‪ -‬היא העצם שיש‬ ‫אבל נגיד שהוא ‪ 99%‬רע‪ ,‬מה עושים איתו?‬ ‫בתוך האדם הנהנית מסעודת מלוה־מלכה‪,‬‬ ‫וכי עושים עליו ‪ X‬ופוסלים אותו?!‪ ...‬ואכן‪,‬‬ ‫וכך אפשר להפוך את הכל לעליה גדולה!‬ ‫אדם שאין לו את הלימוד של רבינו ‪ -‬הוא‬ ‫חודש 'אני בשרירות ליבי אלך‪ ,‬יש לי כזה‬ ‫והרמז בהמשך הפסוק ‪" -‬אחות לבן‬ ‫טבע‪ ,‬וזהו'‪ ...‬אבל אדם שזוכה להתקרב‬ ‫הארמי" ‪ -‬יש לומר‪ ,‬דהנה באמת צריכים‬ ‫לרבינו באמת הוא מבין "יש לי אפשרות‬ ‫להיזהר מאד מלבן‪ ,‬וכמובא בדברי רבינו‬ ‫להפוך את הכל אל הקדושה!" ‪ -‬ובלבד שיקח‬ ‫‪6‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫להפוך את הטומאה לטהרה ‪ -‬שאדם רואה‬ ‫ז"ל (ליקו"מ ח"א סי' א)‪' :‬אש לבנה'; כי גם‬ ‫את הטומאה‪ ,‬ומבין עליו לא לעשות! וכמו‬ ‫הסמ"ך־מ"ם מתלבש לפעמים עם מלבוש‬ ‫שהזכרנו לגבי החיות הטמאות ‪ -‬שאנחנו‬ ‫לבן‪ ...‬וצריכים להיזהר מאד מן היצר־‬ ‫לא אוכלים אותן‪ ,‬וכמו"כ 'הכרך הגדול‬ ‫הרע שמתלבש במצוות‪ .‬ומאידך ‪ -‬צבע‬ ‫שברומי' ‪ -‬שאנחנו לא הולכים לשם! אותו‬ ‫'לבן' רומז לליבון עוונות‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫דבר פה ‪ -‬אני לא יושב בחברת אנשים לא‬ ‫"אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"‬ ‫טובים! זה מאד מסוכן!‬ ‫‪ -‬גם אם נצבע הבגד באדום ח"ו [המרמז‬ ‫לעוונות]‪ ,‬אפשר לכבסו ולהפכו לצבע‬ ‫ברם‪ ,‬כשאדם הולך לזכות את הרבים‬ ‫לבן! יש אפשרות לאדם לחזור בתשובה!‬ ‫‪ -‬זה ענין אחר‪ ,‬ואז הוא יכול להיכנס גם‬ ‫למקומות כאלה‪ ,‬לוקח חבילה של ספרים‬ ‫וזה מה שעשתה רבקה אימנו ‪ -‬אף‬ ‫ומפיץ להם! ואם ישאל האדם‪' :‬אולי זו‬ ‫שהגיעה מהיכן שהגיעה‪ ,‬היא הסתכלה‬ ‫סכנה?'‪ ...‬על זה היה מוהרא"ש תמיד‬ ‫מהיכן הגיעה‪ ,‬ומזה היא קיבלה לימוד מה‬ ‫מזכיר את דברי הגמא (ריש מס' חולין) בעניין‬ ‫"לא" לעשות! וכמו שצדיקים פירשו את‬ ‫שחיטת בהמה‪ ,‬מדוע סכין השוחט וכל‬ ‫לשון רש"י‪' :‬בת רשע‪ ,‬אחות רשע‪ ,‬ומקומה‬ ‫צוואר הבהמה לא נעשה טריפה מן הדם‬ ‫אנשי רשע‪ ,‬ולא למדה ממעשיהם' ‪" -‬ולא"‪,‬‬ ‫הרותח בעת השחיטה? [כי כששוחטים‬ ‫זה מה שהיא "למדה ממעשיהם"! אני לומד‬ ‫בהמה והדם יוצא ‪ -‬אדים עולים מרוב‬ ‫ממעשיהם מה "לא" לעשות!‬ ‫חום‪ ...‬זה מאד מאד רותח!]‪ .‬אומרת הגמרא‪:‬‬ ‫אדם שהוא לא קיבל חינוך נכון‪ ,‬ואף‬ ‫'איידי דטרידי למפלט ‪ -‬מבלע לא בלע';‬ ‫שהתגדל במקום טוב ‪ -‬החל מתדרדר‬ ‫כלומר‪ ,‬מחמת שהדם יוצא בכוח גדול‬ ‫ועוזב את 'שרשרת הזהב'‪ ,‬הוא יודע‪' :‬יש‬ ‫בעת השחיטה ‪ -‬איננו בולע‪.‬‬ ‫לי יצר־הרע גדול‪ ,‬ואינני יכול ללמוד כמו‬ ‫כן הדבר לגבי הפצת ספרי רבינו ‪ -‬אדם‬ ‫המשפחה המיוחסת שלי ‪ -‬כמו אבי וסבי'‪...‬‬ ‫שואל‪ :‬איך אגיע לכל המקומות האלו?‪...‬‬ ‫אבל אדם שהתגדל במקום של רשעים ‪ -‬כמו‬ ‫אתה הולך כמו "זרם" ומפיץ‪ ,‬וממילא זה‬ ‫רבקה‪ ,‬שהיה אביה רשע ואחיה רשע ודרה‬ ‫לא נותן כלל שהטומאה תיכנס‪ ...‬ואם איזה‬ ‫במקום של רשעים‪ ,‬היא ידעה היטב מה‬ ‫אדם מתחיל לדבר איתך‪ ,‬ורוצה לספר לך‬ ‫"לא"‪ ...‬היא ידעה מה אסור לה לעשות‪...‬‬ ‫מהשטויות שלו וכו' ‪ -‬אל תיתן לו! שפוך‬ ‫שזה "ולא ‪ -‬למדה ממעשיהם"‪ ,‬היא למדה‬ ‫עליו שפע של דיבורים ‪' -‬חביבי‪ ,‬יש הקב"ה‬ ‫ממעשיהם את העניין של "לא" ‪ -‬היא‬ ‫בעולם! צריכים לחזור בתשובה! קח את‬ ‫יודעת מה לא לעשות! יש לה 'מלמד־חי'‬ ‫הקונטרס הזה ותראה שיש חיים טובים בזה‬ ‫‪ -‬מה שהם עושים‪ ,‬אני לא עושה! ובשביל‬ ‫העולם!'‪ - ...‬לא נותנים לו בכלל לדבר‪...‬‬ ‫זה צריך להיות לאדם שכל‪...‬‬ ‫הוא טוען 'למה אתה לא עובד?'‪ ...‬ואתה‬ ‫וגם בזה אנו רואים את הלימוד של‬ ‫‪7‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫לא מפסיד‪ ,‬לא ברוחניות ולא בגשמיות!‬ ‫אומר לו‪' :‬אני עובד ב"ה!'‪...‬‬ ‫וזה אחד מהלימודים שאנחנו למדים‬ ‫מוהרא"ש היה תמיד אומר בעניין‬ ‫מפרשת השבוע‪ ,‬שרבקה היתה "בת בתואל‬ ‫הזה שאומרים לבן־אדם שהוא לא עובד‪,‬‬ ‫הארמי" והיתה "אחות לבן" והגיעה ממקום‬ ‫שיענה‪' :‬בוודאי שאני עובד'‪ ...‬במה? 'הרי‬ ‫כמו "פדן ארם"‪ ,‬ואעפ"כ היא יוצאת משם‬ ‫אתה בוודאי לא רוצה שיהיה לי עבודה'‪...‬‬ ‫ו"לא" למדת ממעשיהם ‪ -‬היא יודע היטב‬ ‫הבן־אדם מסתכל‪ :‬מה אתה רוצה?‪ ...‬מה‬ ‫מה היא לא עושה‪ ,‬ומה אסור לה לעשות‪...‬‬ ‫אתה מדבר?'‪ ...‬ואתה עונה לו‪' :‬אני עובד‬ ‫ב"חברא־קדישא"‪ ...‬ואתה בוודאי לא רוצה‬ ‫וזהו הלימוד היוצא מתחילת הפרשה‬ ‫להגיע אל העבודה שלי'‪...‬‬ ‫‪ -‬ענין של 'יחוס'‪ ,‬ללמד אותנו‪ :‬אתה בן‬ ‫של יצחק ונכד של אברהם? טוב מאד! ראה‬ ‫מוהרא"ש היה אומר [וכותב זאת‬ ‫ללכת בדרכי אבותיך! תמשיך את 'שרשרת‬ ‫במכתבים]‪ ,‬שהאדם הזה הוא לא משקר‪,‬‬ ‫הזהב'! אך גם אם אתה "בת בתואל הארמי‬ ‫כי אדם שזוכה להפיץ ספרי רבינו ‪ -‬הוא‬ ‫אחות לבן" ‪ -‬גם לך יש 'יחוס'‪ ,‬והיחוס מתחיל‬ ‫מה"חברא־קדישא"! ואדרבה‪ ,‬הוא "מחיה‬ ‫ממך‪ ,‬ויתן לך זכות גדולה!‬ ‫מתים"! הוא יודע מה צריכים לעשות‪ ...‬ולא‬ ‫צריכים להיכנס ל"משא־ומתן" עם כאלה‬ ‫והנה‪ ,‬מיד אחר העניין של ה'יחוס'‪,‬‬ ‫אנשים ששואלים‪' :‬למה אתה לא עובד'‪,‬‬ ‫מלמדת אותנו התורה הקדושה מה עשו‬ ‫'מדוע אינך בצבא'‪ ...‬אני בצבא ב"ה; אני‬ ‫אבותינו הקדושים ‪ -‬יצחק אבינו ורבקה‬ ‫מניח תפילין וציצית בכל יום ‪ -‬אני בצבא‬ ‫אמנו‪' :‬תפילה'! הם לא נפקדו כבר ‪ 20‬שנה‬ ‫של הקב"ה!‬ ‫בזרע־של־קיימא‪ ,‬וזו עצתם ‪ -‬תפילה!‬ ‫כללו של דבר ‪ -‬אדם צריך להיות כל־כך‬ ‫הגמרא אומרת (יבמות סד‪ :).‬מפני מה היו‬ ‫חזק שלא יתן לכל הדברים האלו להיכנס‬ ‫אבותינו עקרים? מפני שהקב"ה מתאווה‬ ‫בו‪ ,‬ולא להתפעל מבני־אדם כאלה‪.‬‬ ‫לתפילתן של צדיקים; הקב"ה אוהב לשמוע‬ ‫את התפילה של הצדיקים!‬ ‫וזו העבודה הקדושה של הפצת אור‬ ‫רבינו‪ ,‬שאדם יודע שזו התכלית ‪ -‬להאיר‬ ‫ובמדרש איתא‪ :‬הקב"ה מתאווה לתפילתן‬ ‫ולהציל נשמות ישראל! וכשאדם מגיע‬ ‫של ישראל; כי "ועמך כולם צדיקים"‪ ,‬ואף‬ ‫למקומות כאלה ‪ -‬שלא יהיה לו שום כוונה‬ ‫שבגמרא כתוב שהקב"ה מתאווה לתפילת‬ ‫אחרת! זו התכלית ‪ -‬להאיר את האור של‬ ‫"הצדיקים" ‪ -‬המדרש אומר "ישראל"‪ ,‬כי‬ ‫רבינו! ואם בין־כך הקב"ה יזכה אותי שיהיה‬ ‫לכל יהודי יש נקודת 'צדיק'‪ ,‬והקב"ה אוהב‬ ‫לי גם שפע בגשמיות ‪ -‬בסדר‪ ,‬אבל אני‬ ‫את התפילה שלו!‬ ‫הולך כדי לזכות את עם־ישראל! כשאדם‬ ‫לפעמים עובר על האדם איזה משבר‬ ‫הולך לזכות את עם־ישראל ‪ -‬הוא אף־פעם‬ ‫‪8‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫יכולים 'בכוח' להכריח אותו‪ ,‬אלא מגלים לו‪:‬‬ ‫בחיים‪ ,‬והוא סובל מאיזה ענין ‪ -‬אם זה‬ ‫תכניס את הכוח שלך בתפילה! לך ותתפלל‬ ‫במציאת הזיווג‪ ,‬שישנן כל־כך הרבה מניעות‬ ‫להקב"ה! בתוך הבית‪ ,‬באיזה שדה‪ ,‬באיזה‬ ‫ובלבולים‪ ,‬ואדם נשבר ‪' -‬מה יהיה איתי‬ ‫מקום ‪ -‬להתפלל להקב"ה! תשבור את ה'ישות'‬ ‫כבר?!'‪ ...‬התשובה היא‪ :‬הקב"ה רוצה לשמוע‬ ‫שלך ותגיע להכרה מלאה שהכל תלוי ביד‬ ‫את התפילות שלך!‬ ‫הקב"ה! כשתגיע לזה ‪ -‬אז תתחיל לראות‬ ‫ואכן אחר שזכה להתחתן ‪ -‬ה'שלום־בית'‬ ‫ישועות! זו עבודת התפילה ‪' -‬עבודה שבלב'!‬ ‫לא ממש כמו שצריך להיות‪ ...‬מה עושים?‬ ‫וזה אחד מן הלימודים של הפרשה ‪ -‬אחר‬ ‫ישנם החושבים 'אין כבר תקנה'‪' ...‬זה‬ ‫שהשגנו את ה'יחוס'‪ ,‬הן היחוס המפואר‬ ‫"לאחר מעשה"‪ ...‬אין מה לדבר'‪ ...‬אין דבר‬ ‫של יעקב בן יצחק בן אברהם‪ ,‬או מאידך ‪-‬‬ ‫כזה! אדם צריך להיות חזק בתפילה ולברוח‬ ‫היחוס של רבקה שהיא "בת בתואל הארמי‬ ‫אל הקב"ה 'ריבונו של עולם‪ ,‬רחם עלי! אני‬ ‫אחות לבן מפדן ארם"‪ ,‬עכשיו אתה חזק‬ ‫יודע שכולי בידך‪ ,‬תן לי כוח לשפר ולשפץ‬ ‫ולא משנה מאיזה יחוס אתה בא? עכשיו‬ ‫את המידות שלי!'‪ - ...‬יש עצה! אין דבר‬ ‫מקיימים את הפסוק שבא מיד‪" :‬ויעתר יצחק‬ ‫בעולם שאין לו עצה! מוהרא"ש היה תמיד‬ ‫לה' לנכח אשתו כי עקרה היא"! הם הבינו‬ ‫חוזר על הסיסמא‪' :‬כשם שיש דרך להיכנס‬ ‫'יש לנו בעיה‪ ,‬ומה עושים? רק תפילה!'‪...‬‬ ‫לבעיה‪ ,‬כן יש דרך לצאת ממנה!' ‪ -‬זה לא‬ ‫'חד־סטרי' אלא 'דו־סטרי'! נקלעת לאיזו‬ ‫וחכמינו הקדושים אומרים (בר"ר סג‪ ,‬ה)‪:‬‬ ‫בעיה? אם תהיה רציני ‪ -‬תוכל לצאת‬ ‫יֹוחנָ ן‬ ‫ַ'וּיֶ ְע ַּתר יִ ְצ ָחק לַ ה' לְ נֹכַ ח ִא ְׁשּתֹו ‪ַ -‬ר ִּבי ָ‬ ‫מזה! הרי נכנסת לזה באיזושהי דרך ‪ -‬כך‬ ‫עׁשר' [כי תי"ו ושי"ן‬ ‫ָא ַמר ֶׁש ָּשׁ ַפְך ְּת ִפּלֹות ְּב ֶ‬ ‫גם תצא מזה! ואדם צריך להיות חזק בזה‬ ‫מתחלפות‪ ,‬וא"כ 'ויעתר' כמו 'ויעשר']‪.‬‬ ‫ולדעת אשר 'אין שום יאוש בעולם כלל'‪,‬‬ ‫כשאדם רוצה להתפלל‪ ,‬עליו להתפלל‬ ‫ויש לו תקנה בחייו!‬ ‫'בעושר'‪ ,‬מה הכוונה? הסביר מוהרא"ש‬ ‫ז"ל‪ :‬אצל עשיר גדול ‪ -‬בכל כיס שקיים‬ ‫ומה עליו לעשות? לא ישב על הספה‬ ‫אצלו הכסף זורם‪ ...‬עשיר אמיתי ‪ -‬יש‬ ‫ויגיד 'אני מחכה שתבוא הישועה'‪ ...‬צריכים‬ ‫לו כסף בכל מקום [לא גנב ח"ו‪ ,‬כי כבר‬ ‫להשקיע! ובמה צריכה להיות ההשקעה של‬ ‫כתוב מהו סוף גנב‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ...‬אלא‬ ‫האדם בעיקר? בתפילה! הקב"ה מתאווה‬ ‫עשיר שהשקיע והקב"ה עזר לו והרוויח‪,‬‬ ‫ומצפה לתפילות של האדם!‬ ‫ויש לו כסף‪ ,‬ויוצא לו כסף מכל הכיסים‬ ‫כשאדם חזק בתפילה‪ ,‬בזה הוא מראה‬ ‫‪" -‬מהשרוול"‪ ...‬לא חסר לו!]‪ ,‬וכך צריך‬ ‫שאין הכוח בידו כי־אם בידיו יתברך; אם‬ ‫האדם לנהוג בתפילות ‪ -‬שישפוך תפילות‬ ‫אדם יושב על הספה ואומר שהוא מחכה‬ ‫בעושר! מכל כיס‪ ,‬מכל דבר ‪ -‬קטן או גדול‬ ‫לישועה בלי לעשות כלום ‪ -‬זו עצלות‬ ‫‪ -‬יתפלל! אמנם כאן מדברים מדבר גדול‬ ‫ויאוש‪ ...‬אדם נמצא במיטה מיואש‪ ...‬ולא‬ ‫‪9‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫אתה הולך ללמוד‪ ,‬אתה הולך לעבודה‪,‬‬ ‫‪ -‬שהיו עקרים שנים רבות והתפללו על‬ ‫תמיד תהא תפילתך בפיך!‬ ‫כך‪ ,‬אך כן הדבר בכל דבר ודבר ‪ -‬אפילו‬ ‫קטן ‪ -‬צריכים להתפלל!‬ ‫זה נקרא ַ'וּיֶ ְע ַּתר יִ ְצ ָחק לַ ה' ‪ֶׁ -‬ש ָּשׁ ַפְך‬ ‫עׁשר'!‬ ‫ְּת ִפּלֹות ְּב ֶ‬ ‫מובא בשיחות־הר"ן (סימן רלג)‪'ְ :‬וכֵ ן ָׁש ַמ ְע ִּתי‬ ‫ּופחּות‬ ‫ָאנֹכִ י ּגַ ם ּכֵ ן ִמ ִּפיו ַה ָּקדֹוׁש ַעל ָּד ָבר ָק ָטן ָ‬ ‫והפסוק אומר‪" :‬לנוכח אשתו"‪ ,‬וכל‬ ‫ְמאֹד ֶׁש ָהיָ ה ְק ָצת ֻמכְ ָרח לִ י]ב[‪ְ .‬ו ָא ַמר‪ִּ :‬ת ְת ַּפּלֵ ל‬ ‫המפרשים מדברים מפירוש העניין "לנוכח‬ ‫ּתֹומם‪ּ .‬כִ י‬ ‫ַעל ֶזה לְ ַה ֵּשׁם יִ ְת ָּב ַרְך‪ְ .‬ו ָע ַמ ְד ִּתי ִמ ְׁש ֵ‬ ‫אשתו"‪ ,‬ורש"י מפרש בפשטות‪' :‬זה עומד‬ ‫ָהיָ ה לִ י לִ ְד ַבר ֶּפלֶ א ְּב ֵעינַ י לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל לְ ַה ֵּשׁם‬ ‫בזווית זו ומתפלל‪ ,‬וזו עומדת בזווית זו‬ ‫יִ ְת ָּב ַרְך ַעל ָּד ָבר ָּפחּות ּכָ ֶזה‪ְ .‬וגַ ם ּכִ י ֹלא ָהיָ ה‬ ‫ומתפללת‪ ,‬ושניהם מתפללים' ‪ -‬זה פירוש‬ ‫יֹותר‪ָ .‬ענָ ה ְו ָא ַמר ִ(ּבלְ ׁשֹון ֵּת ַמּה)‪ֵ :‬אין ֶזה‬ ‫ֻמכְ ָרח ְּב ֵ‬ ‫"לנוכח אשתו"‪.‬‬ ‫בֹודָך ֶׁש ִּת ְת ַּפּלֵ ל לְ ַה ֵּשׁם יִ ְת ָּב ַרְך ַעל ָּד ָבר ָק ָטן‬ ‫ּכְ ְ‬ ‫והנה יכולין להסביר זאת בפשטי־פשטות‬ ‫ּכָ ֶזה?!'; כי אדם צריך להרגיל את עצמו‬ ‫מתוך לימוד נפלא ומסר חזק‪ :‬הנה יצחק‬ ‫תמיד בתפילה‪ ,‬הן על דבר גדול והן על‬ ‫אבינו הוא 'חתיכה של תפילה'‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫דבר קטן‪ ,‬וזה נקרא שאדם 'שופך תפילות‬ ‫בפרשת שבוע שעבר‪" :‬ויצא יצחק לשוח‬ ‫בעשירות' ‪ -‬אני צריך משהו? אני כבר‬ ‫בשדה לפנות ערב" ‪ -‬רבינו אומר שזו מעלה‬ ‫משתף‪ ,‬כביכול‪ ,‬את הקב"ה‪' :‬ריבונו של‬ ‫גדולה לאדם להתבודד בשדה (שיחות־הר"ן‪ ,‬סי'‬ ‫עולם‪ ,‬אני צריך את זה ואת זה' ‪ -‬כל דבר!‬ ‫צח‪ ,‬קמד) וחכמינו הקדושים אומרים שהוא‬ ‫אשרי המרגיל את עצמו לדבר תמיד אל‬ ‫תיקן אז תפילת מנחה‪ ,‬ולא רק באותו היום‪,‬‬ ‫הקב"ה!‬ ‫אלא זו היתה תמיד עבודתו ‪ -‬שהוא היה‬ ‫רבינו רצה שיהיה לנו התבודדות כל‬ ‫הולך אל השדה להתפלל 'לפנות ערב' ‪-‬‬ ‫היום‪ ,‬וכי הכוונה שאדם ילך כל היום‬ ‫אחר־הצהריים הלך אל השדה להתפלל‪,‬‬ ‫לשדה להתבודד ‪ -‬מהבוקר עד הערב?‪...‬‬ ‫וכמבואר בשיחות־הר"ן שם כמה שיבח‬ ‫מוהרא"ש הסביר זאת תמיד‪ :‬כל היום יהיה‬ ‫רבינו את ענין התפילה בשדה ‪ -‬שכל‬ ‫לך "המשך אחד" של תפילה! הרי אדם תמיד‬ ‫העשבים והצמחים נכללים בתוך תפילתו‬ ‫עסוק (מלבד בזמן שהוא ישן)‪ ,‬ובכל עת תדבר‬ ‫של האדם]ג[‪ ,‬וזה היה 'מקצועו הקדוש' של‬ ‫אל הקב"ה ‪ -‬אתה הולך עכשיו לאכול‪,‬‬ ‫ב‪ .‬אצלנו מקובל שפעם נקרע לו איזה כפתור והיה לתפור הבגד ולא הסתדר עם המחט והחוט וכו'‪ ,‬ואמר רבינו‪:‬‬ ‫"התפללת על זה?" והיה אצלו פלא שגם על זה צריכים להתפלל‪...‬‬ ‫ואף שרבינו אמר זאת לרבי נתן קצת בגערה ‪' -‬לא מתאים לך להתפלל על זה?!'‪ ...‬רבי נתן הוא תלמיד אמיתי שלמד‬ ‫מזה לימוד לכל החיים שלו ‪ -‬שגם על דבר כזה כמו תפירת בגד (הן אם הוא בעצמו תופר‪ ,‬והן אם אשתו או שמביאים לתופרת) צריכים‬ ‫להתפלל!‬ ‫ג‪ .‬וכן איתא שם בעניין שרבינו היה נוסע כמעט כל יום לטייל סמוך לעיל‪ ,‬וכמה תורות נאמרו אז‪ ,‬ומספר רבי נתן‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫מביא לו 'אמת' ‪ -‬רק הוא לבד עם הקב"ה!‬ ‫יצחק אבינו ‪" -‬ויצא יצחק לשוח בשדה"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬יכולים להתבודד עם הקב"ה‬ ‫ובאמצע התבודדותו בשדה ‪ -‬מספרת‬ ‫בכל מקום‪ ,‬וכמו שרבינו אומר ‪ -‬גם‬ ‫התורה הקדושה ‪ -‬פתאום הגיע השידוך‬ ‫תחת הטלית‪ ,‬או סמוך לאיזה ספר בבית־‬ ‫שלו‪ ,‬וכמו שכתוב‪" :‬וישא עיניו וירא והנה‬ ‫המדרש [נראה שאתה לומד‪ ,‬ובעצם אתה‬ ‫גמלים באים" ‪ -‬אליעזר מגיע עם הגמלים‬ ‫מתבודד]‪ ,‬ואפשר להעלים את העניין‬ ‫והביא את רבקה אמנו ליצחק אבינו; באמצע‬ ‫של התבודדות‪ ,‬אך אם זה בפני בני־אדם‬ ‫ההתבודדות הגיעה לו הישועה‪ ...‬ולמדים‬ ‫‪ -‬זה לא כמו שהאדם הוא לבדו‪ ,‬ובפרט‬ ‫מזה איך זוכים לישועה לשידוך ‪ -‬ע"י תפילה!‬ ‫אם רוצה להתבודד בקול ‪ -‬יתבייש בפני‬ ‫תתפלל? יביאו לך את השידוך שלך!‬ ‫אחרים‪ ,‬כי איננו רוצה שמישהו ישמע‬ ‫אז יצחק אבינו הוא 'דוגמא־חיה' של‬ ‫מה הוא אומר‪ ,‬ועל־כן בדרך־כלל צריכה‬ ‫תפילה‪.‬‬ ‫התבודדות להיות בהצנע‪.‬‬ ‫והנה רבקה אמנו בוודאי היתה צדקת‬ ‫אבל כאן‪ ,‬שיצחק אבינו התחתן עם רבקה‬ ‫גדולה‪ ,‬אבל הפסוק ייחס אותה למשפחה‬ ‫והם מקימים עכשיו את כלל ישראל‪ ,‬הוא‬ ‫של אנשים לא כל־כך טובים ‪" -‬בת בתואל‬ ‫מחנך אותה "הבית שלנו בנוי על תפילה"!‬ ‫הארמי אחות לבן"; והנה יצחק אבינו התחתן‬ ‫וזהו "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו" ‪ -‬כך‬ ‫עם רבקה‪ ,‬והוא בונה את הבית (הבעל בונה‬ ‫הוא יסד את ביתו!‬ ‫את הבית)‪ ,‬ומחליט‪' :‬אני אלמד את אשתי איך‬ ‫ואמנם כבר בשדה היא ראתה אותו‬ ‫בונים בית'‪ ...‬והוא עוסק הרבה בתפילה‪.‬‬ ‫מתבודד‪ ,‬וכמו שכתוב בפירוש ‪ -‬שראתה‬ ‫וזה הפירוש בפשטות שאפשר לומר‬ ‫אותו מרחוק ושאלה את אליעזר מי‬ ‫בפסוק זה‪" :‬ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו";‬ ‫האיש הלזה [היא היתה צדקת‪ ,‬וראתה‬ ‫כי הנה בדרך־כלל צריכה התבודדות להיות‬ ‫שם 'גילוי שכינה'‪ ,‬ושאלה מיד מי זה]‪,‬‬ ‫במקום סגור ושקט ‪ -‬שאף־אחד לא נמצא‬ ‫ואמר אליעזר‪" :‬הוא אדוני" ‪ -‬זה בעלך‬ ‫שם [לפעמים זה שדה‪ ,‬או איזה הר‪ ,‬והעיקר‬ ‫לעתיד‪ ...‬נמצא שהיא כבר ראתה את‬ ‫שאף־אחד לא יודע איפה אתה נמצא]‪,‬‬ ‫עבודת התפילה של יצחק אבינו‪ ,‬ובוודאי‬ ‫והאדם שופך את ליבו להקב"ה לבדו‪ ,‬כי זה‬ ‫'וְ ָע ַמ ְדנ ּו ְ ּב ָשׂ ֶדה ֶא ָחד וְ יָ ַר ְדנ ּו ֵמ ָה ֲעגָ לָ ה‪ ,‬וְ הוּא ָהיָ ה ֲע ַדיִ ן יוֹ ׁ ֵשב ַעל ָה ֲעגָ לָ ה וְ ָע ַמ ְדנ ּו ְס ִביבוֹ ‪ּ ְ .‬בתוֹ ְך ָּכ ְך ִה ִ ּג ַיע ׁ ְש ַעת ַה ִּמנְ ָחה‪ ,‬וְ ָהיִ ינ ּו‬ ‫ש ֶדה ֲאזַ י ָּכל ָה ֲע ָשׂ ִבים וְ כוּ' נִ כְ נָ ִסין לְ תוֹ ְך ַה ְּת ִפ ָ ּלה‬ ‫רוֹ ִצים לְ ִה ְת ּ ַפ ֵ ּלל ׁ ָשם‪ָ ,‬אז ָא ַמר ַה ּתוֹ ָרה ַה ַּנ"ל‪ .‬וְ ָה ִענְ יָ ן ׁ ָשם‪ֶ ׁ :‬ש ְּכ ׁ ֶש ִּמ ְת ּ ַפ ְּללִ ין ַ ּב ּ ָ ׂ‬ ‫ר־כ ְך‪ֶ ׁ ,‬ש ְּכמוֹ ׁ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו עוֹ ְמ ִדים ְס ִביבוֹ הוּא רוֹ ֶאה ָּכל ָה ֲע ָשׂ ִבים‪ֵ ,‬איך ָּכל ֵע ֶשׂ ב וְ ֵע ֶשׂ ב דּ וֹ ֵחק ַע ְצמוֹ לְ כָ ל‬ ‫ְ‬ ‫וְ כוּ' ַע ֵ ּין ׁ ָשם‪ .‬וְ ָא ַמר ַא ַח ָּ‬ ‫ְ‬ ‫ֶא ָחד וְ ֶא ָחד ֵמ ָהעוֹ ְמ ִדים ׁ ָשם ְּכ ֵדי לַ ֲעלוֹ ת וְ לִ כְ נֹס ְ ּבתוֹ ך ְּת ִפ ָ ּלתוֹ '; היו לרבינו 'עיניים פתוחות'‪ ,‬והוא ראה איך העשבים רוצים‬ ‫להיכלל בתפילתו‪[ .‬חכמינו הקדושים אומרים‪ :‬אין לך כל עשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה שעומד עליו ואומר‬ ‫לו 'גדל'! ורבינו היו לו 'עיניים פתוחות' וראה איך שכל העשבים משתוקקים וכוספים להיכלל בתוך התפילה‪.]...‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫לו‪' :‬עכשיו אני באמצע לדבר אל הקב"ה‪,‬‬ ‫שיצחק אבינו המשיך את עבודתו בשדה‪,‬‬ ‫כשאסיים ‪ -‬אשמע מה יש לך לומר'‪...‬‬ ‫אבל כאן התורה מספרת לנו שהיתה לו גם‬ ‫עבודת־תפילה בתוך הבית ‪" -‬ויעתר יצחק‬ ‫אתם יודעים מה קרה לילד הזה? הוא יצא‬ ‫לה' לנוכח אשתו" ‪ -‬כדי שגם אשתו רבקה‬ ‫לחוץ לחבריו ואמר להם‪" :‬אבא שלי עכשיו‬ ‫תראה מה זה ענין של תפילה! ואכן היא‬ ‫באמצע לדבר אל הקב"ה!"‪ ...‬ובתחילה צחקו‬ ‫עמדה בזווית שלה והתפללה‪ ,‬אבל מהיכן‬ ‫ממנו‪ ,‬והוא בשלו ‪" -‬אני אומר לכם‪ ,‬אבא‬ ‫היא למדה זאת? מבעלה! 'הוא עומד בזווית‬ ‫שלי עכשיו באמצע לדבר אל הקב"ה!"‪...‬‬ ‫זו ומתפלל'‪ ,‬ולכן היא הבינה שהיא צריכה‬ ‫לא משנה אם הם כן הבינו או לא‬ ‫'לעמוד בזווית זו ולהתפלל'‪ ,‬ואכן זה מה‬ ‫הבינו ‪ -‬העיקר ש'הוא' הבין! הוא נכנס‬ ‫שהיא עושה‪...‬‬ ‫וראה את אביו מתבודד אל הקב"ה‪ ...‬איזה‬ ‫זה 'בית של יהודי'! אדם זוכה להתחתן ‪-‬‬ ‫חינוך קדוש וטהור זה! לא שאתה לוקח‬ ‫במה מחנכים את הבית? עם תפילה! וזה עוד‬ ‫אותו וקושר אותו עם גארטל אל הכסא ‪-‬‬ ‫לפני שיש ילדים‪ ...‬וכשיש ילדים ‪ -‬בוודאי‬ ‫"עכשיו תתבודד להקב"ה!"‪ ...‬אלא תראה‬ ‫צריכים לחנכם וללמדם מהי 'תפילה' ומהי‬ ‫לו דוגמא איך אתה עוסק בתפילה‪ ,‬ואתה‬ ‫'התבודדות'‪ ,‬ואשרי האבא שמכניס גם את‬ ‫מסביר לו‪' :‬עכשיו אני מתבודד ומדבר אל‬ ‫ילדיו בתוך העניין של התבודדות!‬ ‫הקב"ה'‪ - ...‬צריכים ישועות ומתבודדים‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ומסבירים לילד 'כבר ראיתי הרבה‬ ‫ואין הכוונה שלוקח אותו בכוח ודורש‬ ‫ישועות' ‪ -‬מספרים לו שזוכים לראות הרבה‬ ‫ממנו להתבודד‪ ...‬שמעתי שהיו כאלה‬ ‫ישועות‪ ,‬וממילא זהו 'לימוד־חי' אל הילד‪,‬‬ ‫מאנשי־שלומינו שרצו לחנך בניהם‬ ‫ולא סתם 'סיפור' שסיפרו לו‪ ...‬הוא ראה‬ ‫להתבודדות‪ ,‬והושיבום ‪" -‬שב פה על‬ ‫'דוגמא־חיה'!‬ ‫הכיסא! אתה לא זז מכאן‪ ,‬ואתה מתבודד!"‪...‬‬ ‫איך אפשר לחנך ככה ילד לתפילה?!‪ ...‬הוא‬ ‫וזהו "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו"‬ ‫'יתפוצץ'‪ ...‬אלא צריך 'להראות לו דוגמא'!‬ ‫‪ -‬היא ראתה 'דוגמא־חיה' של תפילה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬וממילא 'זה עומד בזווית זו‪ ,‬וזו‬ ‫היה סיפור אצל אחד מאנשי־שלומנו‬ ‫עומדת בזווית זו‪ ,‬ומתפללים'‪ ...‬ואמרו‬ ‫שישב בסלון ביתו על־יד ספר והתבודד‬ ‫צדיקים‪" :‬נכח" ראשי־תיבות נ'שמת כ'ל‬ ‫להקב"ה]ד[‪ ,‬והנה נכנס בנו לבקש ממנו‬ ‫ח'י‪ ,‬היינו שאדם זוכה לעסוק בתפילה‪,‬‬ ‫דבר־מה‪ ,‬וענה ואמר האבא אל הילד‪' :‬מתוק‪,‬‬ ‫וזה כל החיים שלו‪...‬‬ ‫עכשיו אני באמצע להתבודד להקב"ה‪ ;,‬עוד‬ ‫מעט אגמור ואשמע אותך'‪ ...‬כך הוא אמר‬ ‫ועל־ידי שהם היו חזקים בתפילה ‪ -‬זכו‬ ‫בתמימות‪ .‬הוא לא דחה אותו‪ ,‬אלא הסביר‬ ‫ד‪ .‬בוודאי טוב להתבודד בשדה‪ ,‬וכמבואר לעיל‪ ,‬אבל גם בבית יכולין להתבודד!‬ ‫‪12‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫תפילות ממנה!"‪ ...‬כי הנה יצחק הרגיש‬ ‫לפעול ישועה‪ ,‬ואומר הפסוק‪" :‬ויעתר לו‬ ‫שהקב"ה כבר ענה לו‪ ,‬אבל לרבקה אימנו‬ ‫ה'"‪ .‬מדייק רש"י‪ :‬מדוע כתוב 'לו' ולא 'לה'?‬ ‫הקב"ה לא ענה מחמת שרצה לשמוע‬ ‫אומר רש"י‪' :‬אינה דומה תפילת צדיק בן‬ ‫עוד תפילות מפיה ‪ -‬תפילות של 'צדיק‬ ‫צדיק לתפילת צדיק בן רשע'; ועל־כן ענה‬ ‫בן רשע' שמסר נפשו להתקרב להקב"ה!‬ ‫הקב"ה ליצחק‪ ,‬שהוא 'צדיק בן צדיק'‪.‬‬ ‫איזו מסירות־נפש היתה לרבקה כל חייה‪,‬‬ ‫והנה לכאורה יש כאן שאלה גדולה‪,‬‬ ‫וממילא הקב"ה אוהב לשמוע יותר ויותר‬ ‫ובפרט כפי המבואר לעיל‪ :‬הלא רבקה‬ ‫את תפילותיה‪ ,‬ועל־כן הקב"ה שמע לו ולא‬ ‫אימנו הגיעה ממקום של רשעים ‪ -‬מפדן‬ ‫לה ‪ -‬בדיוק הפוך מן הפירוש שחושבים‬ ‫ארם‪ ,‬והיה לה אח רשע ‪ -‬לבן‪ ,‬ואביה היה‬ ‫שתפילתה לא היתה חשובה‪ ,‬אדרבה! תפילתה‬ ‫רשע ‪ -‬בתואל‪ ,‬ואיזו מסירות נפש היתה‬ ‫היתה יותר חשובה!‬ ‫לה‪ ,‬וכמה קידוש שם שמים זה עשה‪ ,‬וכנ"ל‬ ‫וזה תואם אל העניין הנ"ל על הכתוב‬ ‫שאמר יתרו בעת שהתקרב‪" :‬עתה ידעתי‬ ‫"בת בתואל הארמי"‪ ,‬שדייקא זהו שמה של‬ ‫כי גדול ה' מכל האלהים"‪ ,‬ואומר הזוה"ק‬ ‫העצם שממנה תהיה 'תחיית־המתים'‪...‬‬ ‫שאז התקדש שם שמים בכל העולמות!‬ ‫אמנם הוא 'רמאי'‪ ,‬אבל בשרשו הוא מקום‬ ‫אדם שהוא כ"כ רחוק‪ ,‬והוא בא ומכיר את‬ ‫גבוה מאד ‪ -‬שלא נהנה מעץ הדעת טוב‬ ‫הקב"ה ‪ -‬זה ה"קידוש ה'" הכי גדול!‬ ‫ורע‪ ,‬ונהנה רק מסעודת מלוה־מלכה‪ ...‬זה‬ ‫ולפי־זה יש לשאול בדברי רש"י כאן‪ :‬אם‬ ‫"בת בתואל"!‬ ‫מעלת רבקה כל־כך גדולה דייקא מחמת‬ ‫נמצא אפוא שבוודאי "אינה דומה תפילת‬ ‫שהגיעה מכזאת משפחה ‪ -‬מדוע לכאורה‬ ‫צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע" ‪ -‬כי‬ ‫פוסלים את התפילה שלה ואומרים שגדולה‬ ‫הקב"ה מאד אוהב את התפילה של 'צדיק‬ ‫תפילת צדיק בן צדיק מתפילת צדיק בן‬ ‫בן רשע'‪ ,‬ועל־כן לא ענה לה הקב"ה‪ ,‬כי‬ ‫רשע? זה עלול להחליש את האדם ‪ -‬ה'יחוס'‬ ‫רצה לשמוע עוד ועוד תפילות‪...‬‬ ‫שלי הוא לא כל־כך גדול‪ ,‬ואולי התפילות‬ ‫שלי לא מספיק חשובות בשמים?‪ ...‬אולי‬ ‫ואשרי אדם שזוכה להכניס את עצמו‬ ‫הקב"ה לא יענה לי?‪...‬‬ ‫בעבודת התפילה‪ ,‬והוא לא מטעה את‬ ‫עצמו‪ ,‬הוא יודע 'אין לי שום עצה אחרת‬ ‫והנה פעם היה סיפור כזה אצל מוהרא"ש‪,‬‬ ‫אלא רק תפילה!'‪ ...‬אדם יש לו איזו בעיה‬ ‫בעת השיעור של יום רביעי בלילה‪,‬‬ ‫בחיים ‪ -‬יש לו בעיה עם עצמו‪ ,‬הוא נקלע‬ ‫שמוהרא"ש שאל את השאלה הזו‪ ,‬וישב‬ ‫לכל־מיני דברים לא טובים‪ ,‬והוא תוהה‪' :‬מה‬ ‫שם אחד מאנשי־שלומינו שהגיע ג"כ‬ ‫אעשה עם עצמי?!'‪ ...‬הוא מכור לכל־מיני‬ ‫ממשפחה מאד פשוטה‪ ,‬ואמר למוהרא"ש‪:‬‬ ‫שטויות‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬ומה יעשה?!‪ ...‬רבינו‬ ‫"יש לי תשובה לשאלה הזאת!"‪ ...‬והמשיך‬ ‫צעק 'אין שום יאוש בעולם כלל'‪ ,‬ואדם צריך‬ ‫ואמר בתמימותו‪" :‬הקב"ה רצה לשמוע עוד‬ ‫‪13‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫מה הכוונה 'תחיית־המתים'? חכמינו‬ ‫להכניס את עצמו בכל כוחותיו בעבודת‬ ‫הקדושים אומרים‪' :‬רשעים בחייהם קרויים‬ ‫ה' ‪ -‬באהבת התורה ויראת־שמים! הוא‬ ‫מתים'; ומהי העצה? צריכים 'תחיית־‬ ‫יודע‪' :‬כבר הגעתי לתחתית־הסלע‪ ,‬ומכאן‬ ‫המתים'! ואין הכוונה רק לתחיית־המתים‬ ‫כבר אין שום עצה אחרת אלא רק לעלות‬ ‫שתהיה אחר ביאת המשיח‪' ,‬תחיית־המתים'‬ ‫למעלה!'‪ - ...‬אדם כבר הגיע לעומק־התהום‪,‬‬ ‫צריכים בכל יום ויום! שלוש פעמים ביום‬ ‫אין יותר לאן לרדת‪ ,‬אל ישב שם‪ ...‬אלא‬ ‫אנחנו מזכירים את ברכת "מחיה המתים"‬ ‫מכאן יש דרך רק לעלות למעלה! ולא‬ ‫‪' -‬מחיה מתים אתה רב להושיע'‪ ,‬והוא לשון‬ ‫משנה מיהו ‪ -‬בחור‪ ,‬אברך‪ ,‬מבוגר ‪ -‬יעלה‬ ‫הווה ‪" -‬מחיה" מתים!‬ ‫למעלה! יכניס את עצמו בתורה הקדושה!‬ ‫בתחילת מסכת תענית‪ ,‬הגמרא אומרת‬ ‫הפסוק אומר‪" :‬ותהר רבקה אשתו" ‪-‬‬ ‫שמזכירים בכל יום תחית־המתים מחמת‬ ‫'ותהר' אותיות 'תורה'‪' ,‬רבקה' אותיות‬ ‫"דכולי יומא זמניה הוא"‪ ,‬והפירוש בפשטות‬ ‫ַ'הּב ֶֹקר'‪ ,‬שזה ענין שאדם מתחיל בכל יום‬ ‫שבכל יום יכול להיות 'תחית־המתים'‪ ,‬ולכן‬ ‫את עבודתו מחדש ‪" -‬חדשים לבקרים‬ ‫מזכירים זאת כל יום‪ .‬אבל בעומק הפשט‬ ‫רבה אמונתך"; אדם זוכה לקבל יום חדש‬ ‫"דכולי יומא זמניה הוא" היינו שאדם צריך‬ ‫מהקב"ה בקומו בבוקר ‪" -‬להגיד בבוקר‬ ‫את העניין של 'תחית־המתים' בכל יום!‬ ‫חסדך" ‪ -‬אדם עושה התחלה חדשה! יש‬ ‫לי יום חדש! הוא מברך 'ברכות התורה'‪,‬‬ ‫ועל־כן אנחנו מזכירין זאת בכל תפילה‬ ‫ומתחיל‪ ...‬ואזי יזכה אל המילה הבאה‬ ‫‪' -‬מחיה המתים'‪ ,‬שאדם זוכה להחדיר‬ ‫בפסוק‪" :‬אשתו" ‪ -‬אמרו צדיקים רמז‬ ‫בעצמו‪' :‬עכשיו אני חי מחדש! עכשיו הקב"ה‬ ‫במילת 'אשתו' ראשי־תיבות א'הבת ת'ורה‬ ‫מחיה אותי! אני מתחיל מחדש!'‪ ...‬ואמנם‬ ‫ו'יראת ש'מים‪.‬‬ ‫מקודם הייתי‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬במקום הכי‬ ‫גרוע‪ ,‬אבל עכשיו אני מחיה את עצמי ואני‬ ‫אשרי אדם שזוכה להכניס את עצמו‬ ‫עושה התחלה חדשה!‬ ‫בכל יום בעבודה חדשה‪ ,‬ולא מסתכל‬ ‫מה היה איתו עד עכשיו ומה יהיה איתו‬ ‫ולזה זוכים ע"י 'עבודת התפילה'‪ ,‬כי זה‬ ‫לעתיד ‪ -‬עכשיו קיבלתי יום חדש? עכשיו‬ ‫מה שמנחה את האדם להגיע לכל זה ‪ -‬אם‬ ‫בוקר חדש? אכניס את עצמי ב"אהבת תורה‬ ‫הוא חזק בתפילה! סתם מעצמו זה לא ילך‪...‬‬ ‫ויראת שמים"! אני מהפך את הכל!‬ ‫רק אם אדם מחפש ומבקש 'ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫רחם עלי!' ‪ -‬הוא מרגיש כבר "אחר הדברים‬ ‫ואז מה יתגלה? יתגלה שכל מה שעבר‬ ‫האלה" ‪ -‬שאין ממה לדבר‪ ,‬אבל אצל רבינו‬ ‫עלי עד עכשיו ‪ -‬שזה ענין של "בת בתואל‬ ‫למדנו שאין כזה דבר "אין ממה לדבר" אלא‬ ‫הארמי" וכו' ‪ -‬עכשיו יתהפך הכל לטובה‪,‬‬ ‫"יש ממה לדבר" ‪ -‬אם תתחיל לדבר‪ ,‬תראה‬ ‫ומזה יהיה 'תחיית־המתים'!‬ ‫שאכן "יש ממה לדבר" ‪ -‬תתחיל לדבר אל‬ ‫‪14‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫עליך היא יותר גדולה! ועל זה אדם אומר‪:‬‬ ‫הקב"ה ולפרש שיחתך לפניו יתברך‪ ,‬ולבקש‬ ‫"היחוס יתחיל ממני עכשיו! ביום זה וברגע‬ ‫רחמים ותחנונים שהקב"ה ימחל ויסלח לך!‬ ‫זה אני מתחיל 'יחוס חדש'‪ ,‬ולא אכפת לי‬ ‫אדם שלוקח את עצמו בידיים ‪ -‬יש לו‬ ‫ולא מעניין אותי איפה הייתי עד עכשיו ‪-‬‬ ‫תקוה שיתקיים אצלו 'תחיית־המתים' ‪-‬‬ ‫מעכשיו אני מתחיל יחוס חדש!"‪...‬‬ ‫הוא נהפך לבריה אחרת לגמרי! וזה תלוי‬ ‫והמילה 'יחס' מורכבת מן האות י' ‪ -‬שהיא‬ ‫ב'רצון' של האדם ‪ -‬שהוא לא מתייאש‪,‬‬ ‫החכמה‪ ,‬ואותיות ס"ח ‪ -‬גימטריא חיי"ם‪,‬‬ ‫ומקבל את לימודי הצדיקים‪ ,‬והוא לא‬ ‫שזה החיים של האדם‪ ,‬וזה ה'יחוס' ‪ -‬שאתה‬ ‫מסתכל לא על ה'יחוס' שלו ואפילו לא‬ ‫יכול ברגע הזה להתחיל 'יחס' חדש ‪ -‬יחוס‬ ‫על היחוס של עצמו שהיה עד עכשיו ‪-‬‬ ‫חדש! אני לוקח עצמי בידיים ומתחיל‬ ‫הוא היה ה' ישמור לא במקום טוב‪ ,‬אבל‬ ‫חיים חדשים ברצינות‪ ,‬ואני זוכה ל'אהבת‬ ‫הוא מתחיל מעכשיו! וכמו שאמר המגיד‬ ‫התורה ויראת שמים'! ואם אדם הוא באמת‬ ‫ממעזריטש לאימו בעת השריפה‪' :‬אמא‪,‬‬ ‫רציני ‪ -‬הוא יצליח! ובפרט כשהוא מקשר כל‬ ‫אל תבכי; היחוס יתחיל ממני!' ‪ -‬ואת זה‬ ‫דבר לתפילה‪ ,‬והוא מתפלל להקב"ה 'ריבונו‬ ‫צריך כל אדם להגיד לעצמו בכל יום ‪-‬‬ ‫של עולם‪ ,‬תרחם עלי! זהו רצוני!'‪...‬‬ ‫'היחוס יתחיל ממני‪ ,‬עכשיו! עכשיו אהיה‬ ‫כבר מיוחס'‪...‬‬ ‫בתפילה האדם צריך להוציא בפיו את‬ ‫הרצונות שיש לו בלב; הרי לכל אחד יש‬ ‫עם־ישראל קיבלו את היחוס מאת הקב"ה‬ ‫רצונות טובים‪ ,‬ואפילו האדם הכי גרוע‬ ‫ג' ימים קודם קבלת־התורה בחג השבועות ‪-‬‬ ‫‪ -‬הוא אומר 'הלוואי והייתי זוכה‪ ,‬רק לא‬ ‫ביום ב' סיון [שנקרא 'יום המיוחס'] ‪ -‬וכמו‬ ‫הולך לי'‪ ...‬אבל כשתוציא את הרצונות‬ ‫שכתוב‪" :‬ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי‬ ‫שלך מהלב דרך הפה ‪ -‬רבינו קורא לזה‬ ‫קדוש" ‪ -‬כל עם־ישראל יעמדו בהר־סיני‬ ‫"נקודות הכסף" (ליקו"מ ח"א סי' סו)‪ ,‬שצריך‬ ‫ויהיו "ממלכת כהנים"; נמצא שכבר אז‬ ‫האדם להוציא את רצונותיו בפיו ‪ -‬זה‬ ‫קיבלנו את היחוס שלנו‪ ,‬וממילא זה לא‬ ‫בונה כלים‪ ,‬ובתוך הכלים האלו ישפיע לך‬ ‫משנה מי היה בדיוק האבא או הסבא שלך‪...‬‬ ‫הקב"ה כל מה שאתה רוצה! ואדרבה‪ ,‬אתה‬ ‫אנחנו בני אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב! וכמו שאנחנו‬ ‫מרגיש 'צדיק בן רשע'‪ ,‬ורק אתמול אתה‬ ‫מזכירים בכל יום בתפילת שחרית‪" :‬אבל‬ ‫יודע בעצמך מי היית‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ...‬אבל‬ ‫אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך"‬ ‫הקב"ה אוהב את תפילותיך!‬ ‫‪ -‬שזה היחוס הגדול שלנו; אבל אפילו אם‬ ‫לא היינו נאמנים אל ה'יחוס' הגדול שלנו‪,‬‬ ‫וכמו שאמר הבחור הנ"ל למוהרא"ש‬ ‫וכדברי השל"ה הקדוש שהזכרנו לעיל ‪ -‬שזו‬ ‫באמצע השיעור ‪ -‬שדווקא מחמת היותה‬ ‫התוכחה לאדם‪' :‬אתה בן אברהם‪ ,‬יצחק‬ ‫'צדיק בן רשע' חיבב הקב"ה את תפילותיה;‬ ‫ויעקב‪ ,‬ועושה מעשים כאלו?!'‪ - ...‬התביעה‬ ‫והבחור הזה היה דווקא בחור פשוט‬ ‫‪15‬‬ ‫אשי ישראל‬ ‫פשוטה‪ :‬יש לו חבר על־ידו ‪ -‬עשו‪ ,‬וממנו‬ ‫מאד‪ ,‬ואמר כזה דיבור נפלא‪ ,‬ומוהרא"ש‬ ‫צריכים להיזהר‪ ...‬צריכים לברוח!‬ ‫היה רגיל הרבה שנים לחזור על הדיבור‬ ‫הזה‪ ,‬והיה מזכיר את דברי הזוה"ק (במדבר‬ ‫וכמה צריך האדם להיזהר מחברים‬ ‫קנז‪ּ'ִ :):‬דלְ ִז ְמנִ ין ְּב ָא ַּפ ְר ָק ָס ָתא ְּד ַענְ יָ יא ִּת ְׁשּכַ ח‬ ‫רעים‪ ,‬וכמה צריך לשמור שהוא בעצמו‬ ‫יתא' ‪ -‬לפעמים באמתחת העני מוצאים‬ ‫ַמ ְרּגָ נִ ָ‬ ‫לא יהיה חבר רע‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ...‬אדם‬ ‫יהלום‪ ...‬העני הלך ומצא כל־מיני דברים‬ ‫שהוא מסית ומכשיל אחרים‪ ,‬רחמנא ליצלן‪,‬‬ ‫שונים‪ ,‬ופתאום יש לו בתוך השק גם‬ ‫זה הדבר הכי גרוע!‬ ‫יהלום‪ ...‬העני בעצמו לא ידע שזה מה שיש‬ ‫ואכן‪ ,‬איתא בפירוש‪ ,‬אחר שנולד ‪ -‬פרש‬ ‫לו‪ ,‬אבל יש אצלו יהלום! כן אמר מוהרא"ש‬ ‫יעקב אבינו לעבודת ה' יתברך‪ ,‬ועשו עשה‬ ‫על אותו בחור‪ ,‬שאמר למוהרא"ש כזה‬ ‫את שלו‪ ...‬וזו כל פרשת השבוע ‪' -‬לימוד‬ ‫'פשט' נפלא ‪ -‬הקב"ה לא ענה לה כי רצה‬ ‫חי' איך להנהיג את החיים הקדושים שלנו!‬ ‫לשמוע עוד ועוד תפילות מפיה!‬ ‫הקב"ה יעזור לנו‪ ,‬שנזכה להתחזק מאד‪,‬‬ ‫ואשרי האדם שיודע את זה‪ ,‬ולוקח‬ ‫ולהאמין שיש לנו תקוה‪ ,‬ואפשר לנו לתקן‬ ‫עצמו בידיים ומתפלל להקב"ה‪ ,‬ואז יזכה‬ ‫את הכל בעזרת ה'‪ ,‬ולהפוך כל ירידה‬ ‫לסייעתא דשמיא‪ ,‬וכמו יצחק ורבקה ‪-‬‬ ‫לתכלית העליה ‪ -‬שיהיה 'תחית־המתים'‬ ‫שיצא מהם עם־ישראל‪ ,‬ואף שגם עשו הגיע‬ ‫בעזרת ה'‪ ,‬שהעצם הנ"ל תחיה אותנו ונזכה‬ ‫עם יעקב‪ ,‬זה אותו ענין הנ"ל‪ :‬מדוע יעקב‬ ‫להיזהר בסעודת מלוה־מלכה‪ ,‬ואפילו אם‬ ‫יוצא יחד עם עשו? כי מכירים את הגדולה‬ ‫מרגיש שהוא "מלא" כי רק עכשיו גמרנו‬ ‫של יעקב כשיש עמו את עשו‪ ,‬שהוא יודע‬ ‫את סעודת הבוקר וסעודה שלישית‪ ...‬קח‬ ‫איזו 'חברותא' יש לו‪ ...‬עשו נמצא על־ידו‪...‬‬ ‫חתיכת 'כזית' ותאכל‪ ,‬ואכן העצם הזאת לא‬ ‫אבל הוא ידע שצריכים להיזהר ממנו! וכמו‬ ‫מחפשת "סעודה שלימה"‪ ...‬אדם רוצה לאכול‬ ‫שהזכרנו לעיל ‪ -‬את גודל השמירה שצריכים‬ ‫בסעודת מלוה־מלכה 'פיצה' וכו' ‪ -‬תאכל‬ ‫מחברים רעים!‬ ‫"כזית" לשם־שמים‪ ,‬וזה יהיה 'תחית־המתים'!‬ ‫ובזה מפרשים צדיקים את העניין שכאשר‬ ‫הקב"ה יעזור לנו‪ ,‬שנזכה באמת לחיות‬ ‫חלפה רבקה אימנו על־פני בית־המדרש‬ ‫מחדש בשמחה עצומה בעזרת ה'‪ ,‬לקרב‬ ‫רצה יעקב לצאת‪ ,‬ונשאלת השאלה‪ :‬ממילא‬ ‫את כל העולם כולו‪ ,‬להאיר אור רבינו בכל‬ ‫עשו ‪ -‬הוא רוצה לצאת לעבודה־זרה‪ ,‬אבל‬ ‫העולם כולו בעזרת ה' ‪ -‬לכולם! משיח־צדקנו‬ ‫יעקב אבינו מדוע רוצה לצאת?‪ ...‬הלא‬ ‫יבוא ותהא הגאולה השלימה!‬ ‫במעי אימו הוא לומד את כל התורה כולה‪,‬‬ ‫ומדוע הוא רוצה לצאת? התשובה היא‬ ‫לעילוי נשמת הרה״ח ר׳ שלמה ברוך ב״ר אברהם ז״ל‬ ‫‪16‬‬