הבינני - אמונה ובטחון · Havineini - Emineh and Bituchoin — תולדות (2026-11-09)

||| שנת תשפ"ז לפ"ק פרשת חיי שרה
מדור שיעורי
אמונה ובטחון הרב שמעון
מתוך קונטרס הבינני המלא שפיצער
קונטרס תמ"א שליט"א
איך מפסיקים לחפש הערכה מבחוץ?
יום שלישי פרשת חיי שרה כ"ג חשון תשפ"ז
אמונה ובטחוןשיעור שנ"ב
מתנהג כך .אלא מאי? הוא מרגיש שלא מסתכלים עליו ,שאין חבל על דאבדין
מעריכים אותו מספיק .לכן נברר מה מצבו .כשנדע ,ניתן לו את למדנו בדברי רבינו המחבר שכאשר האדם עוסק במצוות,
מה שהוא צריך ,כדי שלא יזדקק לאמצעים פסולים לקבל את ובפרט מצוות הנעשות בשיתוף עם אחרים ,עליו להיזהר שלא
מה שנפשו מבקשת. לעשותן כדי ְל ַרצֹות בני אדם או כדי לקבל מהם תועלת ,אלא
יעשה אותן בלתי לה' לבדו ,כדי לעשות לו נחת רוח .ואם אין
כך גם בענייני הצניעות .אפשר לצעוק שהדור הוא דור נורא
האדם נזהר בכך ,הרי הוא בוטח באחרים ,כי בשעת מעשה הוא
ואיום ושמצב הצניעות בשפל המדרגה .ואחרי הצעקה -מה
חושב מי מסתכל עליו ומה ירוויח ,והדבר יוצר חציצה בינו
התוכנית עכשיו? אפשר לברר מדוע זה צורך כה גדול ,מדוע זה
לבין קונו; מאחר שהוא בוטח באחרים ,אינו בוטח בהקב"ה.
נושא כה קשה ,ומדוע כל הזמן צריך להוסיף עוד סייג ,עוד גדר,
עוד תקנה? אם נברר בנחת ונלבן ,כמובן על ידי תפילה וביטול, האדם מקיים מצוה ,מצוה כה טהורה וחשובה ,כגון כיבוד
נוכל להגיע אל השורש ולהבין מה אפשר לספק לנפש כך שלא אב ואם או גמילות חסדים ,שיש בה כח עצום של דביקות בה',
תחפש דברים שאינם רצויים ,ובדרך זו נוכל לתקן. אולם המחשבות האלה גוזלות ממנו את היכולת להתדבק בה'.
אילו היה חושב נכון ,המצוה היתה יכולה לרומם אותו כל כך,
לבעיית הצניעות יש שורש ועכשיו שהוא חושב מה אנשים רואים ומה הם חושבים ,הדבר
אגב ,המשל האחרון אינו משל בלבד ,אלא הוא ממש הנושא מונע ממנו את כל הקשר שהיה יכול לקבל על ידי המצוה.
שאנו עסוקים בו .כשאנו רואים שהאדם כה שקוע במה אחרים
חושבים עליו ,והדבר משתלט עליו לגמרי ,עד שגם כשהוא אפשר לצעוק ואפשר לתקן
עוסק במצווה הוא חושב רק מה חושבים עליו פלוני ואלמוני, בדרך כלל כשרוצים לתקן דבר מה ,הדרך הנוחה היא לעורר
אנו מבינים שהוא משלם על כך מחיר מאוד כבד .מסכן .הוא על כך ולצעוק כמה המצב נורא ,אבל זו אינה הדרך האמיתית
כבר עושה מצוות ,הוא כבר מוציא כסף עבור עשיית מצוות, לתקן .אם אומרים לאדם :דע לך שאסור לחשוב כך; אם יש לך
הוא כבר טורח ומתאמץ בשביל כך; למה הוא מקלקל אותן פניות ,לעולם לא תוכל להגיע לדביקות; דע לך שאתה עובד
בשעת עשייתן? מדוע הוא מונע מעצמו את המדרגה שהיה עבודה זרה .כל הדברים נכונים ,אבל האם דבר זה כשלעצמו
יכול להשיג באמצעות עשייתו ,בכך שהוא חושב בשעת מעשה יתקן את המצב? כך גם בכל הליקויים הקיימים :תמיד צריך
על דברים אחרים? בהכרח יש לו צורך גדול מאוד לחשוב מה לחפש את הסיבה שבגללה אנשים עושים כך .אם זה באמת
אחרים חושבים עליו .מוכרח להיות שהדבר נותן לו משהו, נורא כל כך ,מדוע אנשים עושים זאת? ואם אפשר להגיע אל
מוכרח להיות שזה משמש אותו; שהרי כשאומרים לו שהדבר הסיבה ולעזור לאדם בדרך אחרת שלא יצטרך לעשות זאת כדי
מקלקל לו את התפילה ,הוא משיב" :אני שומע ,אך מה אעשה להשיג סיפוק לנפשו – אתה יכול לבנות.
שאין לי ברירה אחרת?"
כך למשל ,כשיש לך ילד שמתחצף .אפשר לצעוק שזו
כך גם בנושא הצניעות .נושאים בפני הבנות דרשות על חוצפה ,ואפשר לברר מה הסיפור ולמה הוא מתנהג כך .יש
דרשות ,אומרים להן שהשמירה על הצניעות היא סגולה לבנים סיבה להתנהגותו .אדם רגיל אינו מתנהג כך ,גם ילד רגיל אינו
גליון הבינני || 1
לא רעב ללחם כי אם להערכה צדיקים ,מספרים להן את מעשה קמחית שזכתה בשכר זאת
כידוע ,האדם נברא עם מציאות מיוחדת :הוא זקוק כל הזמן לשבעה בנים כהנים גדולים ,אך מה נעשה שרובן מוותרות
לאישור מאחרים שהוא בעל ערך .אם חלפו כמה שעות מאז על שבעה בנים כהנים גדולים בשביל הצניעות ,שלפי דעתן
שקיבל אישור כזה ,הוא כבר צריך לקבלו שוב .זה בדיוק כמו יתן להם את מה שהן זקוקות לו כל כך? הן כבר שמעו את
אכילה :האדם אכל ושבע ,וכעבור כמה שעות הוא צריך לאכול כל החיזוקים ,אך נפשן אומרת" :מאוד קשה לי .אינני יכולה
שוב .כך ברא הקב"ה את האדם ,מיום היוולדו ועד לפטירתו להיות שונה מכולן" .לא משנה באיזה סגנון הדבר נאמר .כשהיא
מן העולם הוא נזקק למזון .כך גם בעניין הערך ,כמו באכילה, אומרת "איני יכולה להיות שונה" ,כוונתה גם לכך שהיא זקוקה
האדם זקוק אחת לכמה שעות ולפעמים אף בתדירות גבוהה לכך שהופעתה בעיני אחרים תהיה טובה ,ואין ביכולתה לוותר
יותר ,לאישור שהוא בעל ערך .בלי זה הוא נשבר .לא אירע שום על כך.
אסון ,אך עצם העובדה שלא אכל ,די בה כדי להמיתו .שואלים
את האדם" :מה קרה?" והוא משיב" :לא קרה כלום ,אבל אני צם יש רוצה ואינו יכול
כבר יומיים" .כך גם כאן ,אם האדם אינו מקבל מדי כמה שעות
לפעמים האדם אומר" :האם אתה באמת חושב שאיני רוצה
ידיעה מבחוץ שהוא בעל ערך ,הוא נשבר.
להיות טוב?! בוודאי שאני רוצה ,אבל איני מסוגל" .טענה זו,
ברגע שהוא מקבל מילה טובה הוא מתמלא חיות ,אך שהוא טוען שאינו יכול ,מבוססת על הסוגיא שאנו עוסקים בה
תוקפה קצר מאוד .לפעמים היא מתפוגגת תוך דקה ,כשאחר עכשיו .כוונתו לומר" :איני יכול להיות במקום שילעגו לי בו .אני
כך מישהו פוגע בו בדברים בוטים ,אבל גם אם הדבר אינו קורה, אומר לך שזה לא יצליח; לא אוכל לתפקד .אני חייב להרגיש
השפעתה של המילה הטובה פגה בתוך כמה שעות .הסיבה שכאשר אני הולך בין אנשים ,מתייחסים אלי כאל אדם רגיל".
שהקב"ה ברא את האדם כך ,דומה אף היא לעניין האכילה ,כי
כך האדם אינו יכול לשכוח מהקב"ה ,והוא יכול להיות דבוק עלינו לברר אם כן ,מה עושים כשהאדם מאבד ערכים רבים
בה' בכל עת. בחייו רק מפני שהוא מרגיש שהופעתו בעיני בני אדם חשובה
לו מאוד .הוא אומר" :אומר לך את האמת .אולי יש אנשים בעלי
שמעתי פעם בשם מחנכת אחת שדיברה בענין גיל מדרגה שהמראה החיצוני אינו חשוב להם ,אבל אצלי זה נמצא
ההתבגרות ואמרה :אם אתה מתפלא על כך שכל פעם שנערה בראש הרשימה" .ורבינו המחבר אומר" :חבל! היית יכול להגיע
עוברת ליד המראה היא צריכה להסתכל שוב כדי לראות כיצד לדביקות ,וזה היה מביא לך שפע ,היית יכול להתפרנס מכך".
היא נראית ולסדר את שערה וכדומה ,דע שבעצם היא מבקשת
לראות מי היא וכמה היא שווה .היא רוצה לראות לא רק מה התשובה שהאדם משיב היא :אני מבין באופן תיאורטי שאילו
מצב שערה ,אלא גם מי היא .היא בודקת במראה – האם אני הייתי מקיים את המצוות עם יותר כוונה לשמה ,הייתי מקבל
כזו? האם אני נראית כך? וכיצד אני נראית מזווית אחרת? היא – לפי החשבון – יותר פרנסה .אני יכול לשמוע את דבריך .אך
מבקשת לדעת מי היא ,היא זקוקה לאישור לעצם המציאות כשאתה מבקש ממני ליישם זאת ,אני אומר לך שאיני יכול,
שהיא שווה משהו. כי יש משהו בנפשי שאינו נותן לי .אני מבטיח לך שאיני יכול.
ניסיתי וראיתי שאיני יכול.
האמת היא ,שגם מבוגרים וגם גברים זקוקים לכך .אמנם
אצל הנשים הצורך חזק יותר ,כי הנשים נבראו לקבל את זהותן ובכן ,הבה ונבין מהי משמעותה של תשובה זו' ,איני יכול',
מבעליהן לאחר הנישואין; הן בבחינת מדת המלכות אשר 'לית ואולי כך נוכל לעזור לאדם .הלוא תמיד כשאדם מתחמק ,אם
לה מגרמה כלום' .לכן טבעי שיחפשו את זהותן ,ולעתים אף נדע מה סיבת התחמקותו ,נוכל לעזור לו .כל עסקן מכיר את
יעברו משבר זהות .אך ככל שהן מתבגרות ,הן בונות בהדרגה התשובה הזו ,מבקשים מאדם טובה והוא מיד מתחמק" :לא-
תמונה ברורה יותר של זהותן ושל ערכן. לא-לא ,זה לא בא בחשבון" .העסקן צריך להיות קצת עקשן,
שיאמר לו" :אדרבה ,תגיד לי מה הקושי שלך ,אולי אוכל לפתור
אי אפשר לאכול כסף אותו"" .לא! לא תוכל לפתור אותו" – עונה לו האחר – "לא
בסופו של דבר ,כל אדם ,גם מבוגר וגם מוצלח ,זקוק למשהו תצליח לפתור אותו .כבר ניסיתי .אין סיכוי"" .אולי דווקא כן?"
מבחוץ שישקף לו את ערכו .עברו של האדם יכול לעזור לו ואם העסקן ממשיך ללחוץ עליו די הצורך ,בסופו של דבר הוא
רק אם הוא נזכר בו .הרי אתה חייב לאכול .אם תרצה ,תוכל מגלה את הסיבה ,וכך נפתחת הדרך אל הפתרון.
למצוא מזון במחשבתך ,או להוציא מכתב ישן שמישהו כתב
נבוא לברר אפוא מה עומד מאחורי התשובה 'איני יכול'
לך ולקרוא אותו שוב .כך או כך ,אתה צריך להזכיר לעצמך
שאנשים עונים בכמה אופנים בנושא זה ,אשר הצד השווה
כל הזמן" :אני חשוב ,יש בי ערך ,אני לא אפס מאופס ,אני לא
שבהם הוא שבמחשבותיהם השאלה כיצד אחרים מסתכלים
'שלימזל'".
עליהם ,תופסת מקום גדול מאוד ,ולכן הם עושים דברים
והמציאות מוכיחה שצורך זה אינו תלוי בכמות הכסף או שאינם רצויים לגמרי ,או מפסידים דברים יקרי ערך שהיו
ההצלחה שיש לאדם .כשם שכולם צריכים לאכול ,כולל מי שיש יכולים להשיג.
|| 2גליון הבינני
הנורמליות נקבעת על ידי הסביבה לו כסף כחול אשר על שפת הים ,כך כולם זקוקים להערכה .זה
אצל כל אדם וסביבתו הדבר זהה .כיום ,בעידן הטלפונים, דבר מפליא! הסברא נותנת שהכושל יזדקק לכך כל כמה דקות,
אנשי הסביבה אינם בהכרח אלה שנמצאים בקרבה פיזית אך העשיר ,מדוע יזדקק לאישור שהוא מוצלח? הרי הוא עשיר
לאדם ,אלא אלה שהוא משוחח עמם ושיש לו קשר עמם. באמת ,ויש לו ילדים טובים! ולמעשה אין רואים הבדל בזה,
הללו מזינים אותו בכל עת ,שהרי מהם הוא מקבל כל העת ואם כבר ,דווקא העשירים נזקקים להרבה יותר .אם אדם פשוט
את האישור שהוא כשורה ויש בו ערך .לכן אומר הרמב"ם :אם יכול להישאר שבע במשך כמה שעות ,העשיר נעשה רעב תוך
תהיה בסביבה של יראי השם ,יראי השם יכולים להיות אברכים דקות ספורות .מה שיש לאדם בחשבון הבנק ,אינו יכול לעזור
נחמדים ונעימי הליכות .יש שהאדם נבהל ,כי הוא סבור שירא לו בענין זה.
השם הוא אדם מסוגף שצם כבר שנים רבות .אך לא כך הדבר:
כשאומרים 'יראי השם' ,הכוונה לאנשים הדומים לך .ובכן ,אם אכן ,כפי שהזכרנו ,לעיתים האדם נמצא כמו במדבר ,ואין
תהיה עם אנשים כאלה ,כשתעשה דברים נכונים תראה אותם שם מי שיתן לו הערכה ,והוא עושה זאת בעצמו .הוא מדבר
מחייכים אליך ותבין שהם מעריכים אותך ,וכשתעשה עוולה אל עצמו ואומר" :אל תקטין את עצמך .אל תזלזל בהצלחותיך.
תראה שהם מרגישים חוסר נעימות ומחפשים דרך להעיר לך, הרי הצלחת בכך וכך ,והצלחת בכך וכך .אינך כשלון" .כלומר,
ותבין שאין לחזור על כך. הוא נוטל כף ומאכיל את עצמו .אין בכך פסול ,וייתכן שמה
שהוא אומר לעצמו ,הם דברים אמיתיים ונכונים .אך עצם
לעומת כן ,אם תהיה בין אנשים שיראת השמים שלהם הצורך לאכול – ברור .מוחו שואל אותו שוב ושוב" :מי אומר?
פחותה ,כשתאמר בדיחה טובה על מישהו שאינו בדיוק כמותך, אולי אתה כשלון?"
מישהו יאמר לך או יכתוב לך בצירוף 'סמיילי' שאתה עושה
זאת נפלא ,אז תבין שדבר הזה עושה אותך איש בין אנשים. הסביבה נותנת את ההערכה
זה יכנס לליבך :כיצד אקבל שוב בעוד כמה דקות את הצורך
מטעם זה כותב הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ו ,א) שהאדם
הבסיסי שלי? אקבל אותו באמצעות בדיחות מן הסוג הזה,
צריך להיות בסביבה של יראים ושלמים; ואם אין הסביבה
ובפעם הבאה אצטרך לעשות את זה עם חידוש ,אצטרך לצחוק
כזו ,יעבור לסביבה אחרת ,ואם אין לו סביבה כזו בשום מקום,
על מישהו נוסף.
יברח אל המדבר ויתחבא שם במערה .בדרך כלל אנו מבינים
שהטעם לכך הוא שעלול ללמוד מהסביבה לעבור עבירות ,כי
סיבת ההתרחקות מן הרשעים
האדם נמשך מטבעו אחר סביבתו .אך מלשון הרמב"ם שם אנו
אומר הרמב"ם :בעיית הסביבה אינה רק בכך משום שאם רואים שהאדם נמשך אחר סביבתו לא רק בהתנהגותו ,אלא גם
ברחוב שלך גרים רשעים ,תמצא את עצמך יום אחד מתנהג בדרך חשיבתו ,וזה כולל את הצורך של כל אדם להרגיש שהוא
כמותם .הבעיה היא עמוקה הרבה יותר .אתה הרי צריך לאכול, כשורה ולקבל מאנשי סביבתו אישור לכך.
מי נותן לך לאכול? הם אלה שנותנים לך לאכול ,וכיון שכן,
תתחיל להבין מהר מאוד מה עושה אותך איש בין אנשים ומה לדוגמא :מגיד שיעור חדש בעיון בשיעור ב' ישיבה קטנה.
מחשיב אותך .הן גם בעוד שנתיים תזדקק להערכתם ,ואין הוא אברך שזה עתה עזב את ספסלי הכולל ,והבחורים הצעירים
באפשרותך להתכחש לכך ,שכן זו מציאותו של האדם .ואם היושבים מולו הם שיקבעו לו אם הוא יכול להיות מגיד שיעור
כן ,היזהר מאוד בבחירת הסביבה. או לא ,אילו היה מדבר בגילוי לב עם הבחורים ,היה השיח
נשמע כך :מדוע עלינו להעמיד פנים? הבה נבהיר את העניין.
בוודאי זו הסיבה שכל הצדיקים ,שעמדו על המשמר שלא
אני אברך כולל ואין לי מושג אם אצליח למלא את תפקידי
ייפגמו האמונות והדעות ,הזהירו מאוד שלא להתווכח עם
כראוי .אתם למעשה אלה שתכריעו אם אני יכול למסור שיעור
המינים והאפיקורסים כי 'שאני מינות דמשכה' .כן הורו להיזהר
או לא .חשוב לי מאוד להיחשב מגיד שיעור מוצלח ,ומכיון
בדברים המגיעים לאזניים .היזהר ממי אתה שומע ,תבחר היטב
שאתם היחידים שיכולים לקבוע זאת ,אני מבקש מכם ברחמים,
עם מי להסתובב .לא בהכרח תשמע מיד את פלוני מדבר דיבורי
אל תשימו אותי ללעג ולקלס.
כפירה ,אך הכפירה מעורבבת בתוך דיבוריו ,ומבלי לשים לב
תיבנה אצלך ההבנה מה עושה אותך איש בין אנשים ומוערך. בחור אחד היה מרים אז את ידו ושואל :מה אתה רוצה
מאתנו? וכי עלי להוכיח לך שאתה מגיד שיעור מוצלח ,ואם
והנה ,מה עושה מי שרואה שהמצב אינו פשוט ,הוא עורך
לא אוכיח – תשנא אותי?! לך למישהו אחר .אל תכבול אותי.
חשבון נפש ורואה שכל פעם שהוא נמצא ליד פלוני הוא
והאברך היה משיב לו :אין ברירה ,כי אף אחד אחר אינו יכול
מתחיל לעשות בדיחות מסוג אחר? (כמו הבדחן שלפני שהוא נכנס
להוכיח לי זאת .רק הסובבים אותי יכולים לומר לי אם אני
לשמחה בודק היטב מהו הסגנון הנכון) .אומר הרמב"ם :החלף מעט את
כשורה ואם אני מצליח .מי שגר בתאילנד – אינו יכול לעזור
החברים .התחל להבין מי טוב לך ומי פחות ,והתרחק מאלה
לי .וגם הבחור משיעור ג' – אינו יכול לעזור לי .אתם היחידים
שאינם מיטיבים עמך.
שיכולים לעזור לי ,מה לעשות? זו מצוה שאי אפשר לעשותה
בוודאי שגם ללמוד ספרי מוסר וחסידות עוזר לאדם לזכור על ידי אחרים.
גליון הבינני || 3
לקרות הוא שהמטופל יהפוך למשפיע והמטפל יהפוך למקבל. מהו כשורה באמת ,כי יש שהוא חושב שדבר מסוים יעשה
המטפל יאמר בלבו :יש כאן אחד שזקוק לטיפול והגיע אלי ,אך אותו כשורה ,וכשהוא לומד בספרי המוסר והחסידות ,הוא
הבה נאמר את האמת ,אני עצמי זקוק למישהו שיעריך אותי, נזכר פתאום באמת.
יהיה תלוי בי ויאמר לי שהצלתי את חייו – שידוך מושלם .ועם
הזמן הדבר יהפוך להיות הציר המרכזי של הטיפול והוא יקבע אותו שטריימל שתי משמעויות
אצל המטפל מה לומר ומה לא לומר ,וזה יהיה חורבן נורא. דבר זה שהאדם לומד מסביבתו ניכרת לעין בדרכים רבות.
אפשר לראות בסביבה שמתנהגים בה כאילו יש כסף בשפע,
בימינו הבינו זאת ,ולכן קבעו שכל מטפל יהיה בעצמו מטופל
הלחץ על הפרט להתנהג כך כלפי חוץ כאילו יש לו כסף – איום
אצל מטפל אחר .אך יהודי שמוכן להביט אל האמת בפנים ,לא
ונורא .הדבר נוגע לבגדי הילדים ,והוא נוגע גם ל'שטריימל' ,כל
כדי להצליח בפרנסתו אלא כדי לקיים את התפקיד שלמענו
כמה זמן צריך לקנות חדש ,כי האדם אומר לעצמו :זה מה
בא לעולם ,אומר לעצמו כך :הרי אני אדם הזקוק להערכה
שמקובל ,ואיני יכול להיכנס לבית הכנסת כעני ואביון .אותו
מאחרים .כן ,אני חי עם האמת ויודע שאני אדם חלש ,איני
שטריימל ,אילו נכנס אתו למקום אחר ,היו שואלים אותו :מה
מרמה את עצמי אפילו לרגע ואומר שאיני זקוק לכך .איני מדלג
קרה? ואילו בבית הכנסת שלו – הוא נחשב רגיל.
בתפילת 'אלוקי נצור' על התפילה 'נצור לשוני מרע' ,כאילו
איני נכשל בלשון הרע ,ואף לא על 'ותן בלבי אמונה הכנעה הדבר נוגע גם לשידוכים .אותו שידוך שבמקום אחר היו
וענוה' ,כאילו אני כבר שלם בהן .ממש לא .אני מבין שאני מלא יוצאים מן הכלים – כיצד זכית לכך? בלי עין הרע ,היראת
חולשות ,ושעלי להתפלל שלוש פעמים ביום שלא אכעס ושלא שמים שלו והמדות שלו – ...כאן האדם דוחה אותו על הסף.
אתפתה מפיתויי היצר הרע .ומכיוון שאני יודע כל זאת ,עלי מדוע? כי אין להם כסף .הרי ראית כיצד האב מסתובב...
לבדוק כיצד אני נוהג בתורה ובמצוות .לא ארמה את עצמי:
הוי אומר :מדובר בתוך הקהילה החרדית עצמה ,ואף כאן
אני מחפש הערכה .חשוב לי מאוד שאנשים ישבחו אותי תמיד
אנו רואים כיצד הסביבה קובעת בעניינים חשובים לכאן או
ויגרמו לי להרגיש טוב .לא רק לפעמים אני מחפש זאת ,אלא
לכאן .אם הסביבה אומרת דבר אחד ,האדם אינו יכול לנהוג
מדי יום ביומו ,משעה שאני קם משנתי אני מחפש זאת .כן ,כל
אחרת ,כי אם הוא יעשה כן הוא ירגיש כמי שאינו שפוי בדעתו.
עוד אני נמצא בעולם הזה ,ברגע שאני פוקח את עיני בבוקר
הוא אינו יכול .זו המציאות .הסביבה משפיעה מאוד על תפיסת
אני מחפש את הדבר הזה מיד .אף על פי שאני אדם מוצלח,
האדם ,ואלו הם דברי הרמב"ם.
מבוגר וחכם ,אני מחפש הערכה כל היום .ואם כך ,יש לי בעיה:
אם הדבר הבא שאעשה יהיה ללמד תורה ,להתקשר למישהו
ולהתעניין בשלומו ,או לקיים שאר מצוות חשובות דאורייתא בלי תחליף קשה לוותר
שאחרים משותפים בהן ,הדבר יהפוך למקור לאותו דבר שאני זהו בעצם שורש כל הנושא שרבינו המחבר מדבר עליו.
זקוק לו כל כך. כשהאדם עוסק בדבר שנעשה בשיתוף עם אחרים ,כגון
תוכחה ,לימוד ,כיבוד אב ואם ,הלוואה ,חסד או צדקה ,הוא
חושב מיד :כיצד מסתכלים עלי? כיצד פלוני מסתכל עלי? איזו
השלב הראשון -להכיר בצורך הבסיסי
תועלת תצמח לי מכך? כל זה נובע מכך שהוא רעב כל היום,
יושב האדם ואומר :אכן! מעולם לא הבנתי שזו בעיה כה וכל היום הוא חושב כיצד לשאוב הערכה מבחוץ ,כי לכן הוא
גדולה ,מעולם לא הסתכלתי על זה כך .ובכן ,מה עושים? מנצל כל הזדמנות לכך.
על כך בדיוק מדבר רבינו המחבר .הוא מסייע לנו לחשוב תארו לכם אדם שלא שתה יומיים ,ואומרים לו שאם יכבד
במקום שלא חשבנו .הוא אומר :יש עצות נפלאות בשבילך ,אך את אביו יקבל מים .ואז בא מישהו ואומר לו :דע לך שהמים
תחילה אני רוצה שתבין שבלי התבוננות ,המצב ימשיך כפי יקלקלו לך את הכיבוד אב .מותר לך אמנם לשתות ,אך דע
שהוא .אם תרצה ,תוכל אף להרגיע את עצמך ולומר שאינך שזה נחשב כמעט לכפירה .קשה לו מאוד לוותר על המים ,כי
אשם ,כי כך נבראת ,אבל אם אתה רוצה לחיות חיים מאושרים, הוא אומר :אני זקוק להם נואשות ,וכיבוד האב נותן לי אותם.
עליך לדעת שיש סיבה לזה שנבראת כך ,ושאם תכוון את
כך גם כאן ,האדם אומר :אני זקוק לתשומת לב ולהערכה,
הצורך למקום הנכון – הכל יסתדר .הבעיה היחידה היא שאתה
והמצוה זו שאני עוסק בה עכשיו יכולה לתת לי אותן ,כיצד
מדלג על שלב מסוים .כלומר ,יש דבר שעליך לעשות כדי לקבל
תצפה ממני לוותר עליה?
את המזון הבסיסי הזה ,ואז ,כשתשב ללמוד עם אחרים ,לא
תצטרך לקחת אותו מהם ,וממילא תוכל ללמד כדי להתדבק
בקונך בלבד. כשהציר המרכזי הוא קבלת ערך
בימינו ידוע אפילו אצל הגויים ,להבדיל ,שלמטפלים
זהו המהלך הנדרש .עליך להכיר בצורך הטבעי שנולדת אתו רגשיים יש בעיה גדולה ,כי לכל אחד יש חולשות וכל אחד
ולא להאשים את עצמך או להתייחס אל זה כבעיה .אין זו זקוק למישהו שיעריך אותו .כשהאדם מטפל בזולתו ,יש בכך
בעיה שאתה מחפש הרגשת ערך ,כשם שאין זו בעיה שאתה כדי לתת למטפל בדיוק את מה שהוא זקוק לו ,ומה שעלול
|| 4גליון הבינני
הדרך הנכונה לקבל מתנה מחפש אוכל .כאן אנשים טועים ,וחשוב להדגיש זאת .האדם
ובכן ,כיצד מקבלים הרגשת ערך? הבה נחזור אל היסוד אומר לעצמו :אני מתבייש .אני מתבייש שבמרומי גילי אני
הגדול שכבר דיברנו עליו הרבה לאחרונה ,ונלמד ממנו נקודה עדיין זקוק להערכה מאחרים .לא ,לא יכול להיות! מה פתאום?
חדשה .מה מרגיש אדם כשהוא מקבל מתנה? התשובה היא אינני זקוק להערכה .כך הוא מנסה להכחיש את המציאות
שהדבר תלוי .יש שהנותן אינו מתכוון לדבר ואינו נותן אלא שהוא זקוק להערכה ,כי ההכחשה נראית לו הדרך היחידה
מחמת נימוס ,כפי שנהוג מדי פורים ,ואז אין הדבר מעורר להתמודד עם הבושה.
התפעלות אצל המקבל .ויש שהנותן מתכוון באמת להכרת
הטוב ומצרף מכתב מרגש הנוגע ללבו של המקבל ומביא אותו אך לא .אל תתבייש בכך שאתה זקוק להערכה ,ואל תאשים
לידי התפעלות .אם מתבוננים ,מתנה כזו נותנת למקבל ,מלבד את עצמך ,כי זו אינה בעיה .אין זה דומה לגאוה ולתאוה שהן
הרגשת קרבה ,גם הרגשת ערך ,כי הוא אומר לעצמו :ראה כיצד מידות פחותות .חיפוש הרגשת ערך אינו דבר פחות .אפשר
פלוני מכיר בי ומחזיק ממני ,שהרי טרח אפילו לקנות לי מתנה לומר בגלוי :כן ,בכל יום כשאני קם בבוקר ,אני מבקש להרגיש
ולכתוב לי מכתב יפה .למשל ,אברך שהשקיע שעות רבות כדי מוערך .הענין הוא שעליך לקבל זאת מהמקום הנכון .לקחת זאת
לעזור לבחור ,ועכשיו הוא מקבל מכתב מההורים שכותבים לו: ממקום לא נכון ,זהו דבר פחות .ובכן ,אם אתה רוצה להציל את
הצלת את בננו .הוא מתמלא הרגשת ערך מכך. התורה והמצוות שלך ,יש לך עצה פשוטה :למד כיצד לקבל
הרגשת ערך באופן בריא ונעים עד שתרגיש שבע ,וכשתהיה
אך דבר מפליא מאוד יש כאן ,וצריך לעמוד עליו .יש שתי
במצב של שובע ,תוכל לעשות את מה שעליך לעשות ללא
דרכים לקבל מתנות או מילה טובה .יש לפעמים מי שלוקח
פניות.
את המתנה ,פולט 'שכויח' קר וממשיך הלאה בעיסוקיו ...ויש
מי שלוקח את המתנה ,חושב עליה ומשתעשע בה .מי מהם
חזק יותר? הנה נדמה לנו לפעמים שהראשון חזק יותר .הוא
השלב השני -להגיע שבע
אינו מושפע כל כך מהר ,והוא אינו רגשן עד שיתחיל לבכות
מהתרגשות בכל פעם שנותנים לו מתנה ...ואילו השני נראה
אדם צריך להגיע לשמחת הבר מצוה של אחיינו .הוא כבר
חלש יותר ,כי הוא מתפעל כל כך ,וכאילו צריך להראות לכולם
יודע שכשגיסו עורך שמחת בר מצוה ,הוא מכין אוכל לאלף
שקיבל מתנה.
משתתפים ,למרות שמגיעים רק כמה עשרות .מדוע הוא
מכין כל כך הרבה אוכל? משום שהוא לא למד כיצד לקחת
להסתכל מעבר למתנה הרגשת ערך .אך לא ניכנס לזה עכשיו .למעשה ,יש שם אוכל
אך יש בכך הסתכלות הפוכה ,והיא חשובה מאוד ליהודי .אם רב ,והאדם יודע שאם ייכנס כשהוא רעב ,הוא ייקלע לקושי.
האדם מוכן לחשוב :ראה ,פלוני טרח ונתן לי מתנה .מהיכן היה הוא יקבל על עצמו שוב ושוב שלא יקח מנה נוספת ,אך לא
לו כסף לכך? הרי אינו אדם שיש לו כסף מיותר .התשובה היא יעמוד בכך ,ואחר כך הוא יסבול כתוצאה מכמות האוכל שאכל.
שבשביל הדברים החשובים ביותר יש כסף לכל אדם .ועוד טרח על כן מה הוא עושה? – לפני שהוא הולך אל השמחה ,הוא
וכתב מכתב ,ואחר כך היה צריך מישהו שיוביל את המתנה. מתיישב בביתו ואוכל ,ולא מעט אלא הרבה .הוא אוכל מזון
ומדוע טרח כל כך והוציא על כך כסף? בגלל הטובה שעשיתי בריא ,בצורה מסודרת ובישיבה רגועה ,ורק אז הוא הולך אל
לו .אין זה אלא שהוא מכיר בי וסבור שיש בי מעלה זו ושאני השמחה ,נכנס אל האולם ,מושיט את ידו לברכת 'מזל טוב',
יכול לעזור לבחורים .הבחור הזה הוא הראשון שעבדתי עמו. ניגש אל הסבים עם כל אחד מהילדים ,ומתיישב ומנסה להפיח
אם הוא טרח כל כך בשביל מתנה ,איני יודע מה בדיוק ,אך רוח שמחה אצל היושבים סביב השולחן .אין לו נסיון גדול
משהו טוב עשיתי. לפטם את עצמו .מישהו מנסה להציע לו מנה ,והוא מסרב:
לא ,תודה ,כבר אכלתי.
הוא חושב על כך עוד ועוד ,ואז מתקשר אל הנותן ואומר
לו :ברצוני לומר לך – שימחת אותי .המתנה ריגשה אותי ,ויש
לה משמעות גדולה אצלי .ולא רק מיד לאחר קבלת המתנה, כך הדבר גם לגבי ערך .אין זה ראוי שכשאני מדבר עם
אלא גם כעבור שבוע הוא שב וחושב על כך :אברך פשוט אני, אנשים ,לומד תורה או עוסק בחסד ,אבוא אליהם כשאני רעב
ולא ידעתי היכן אני עומד ,והנה אני רואה שאני יכול לעזור להרגשת הערך .זו בעיה קשה .ומהי העצה? בעזרת השם,
לבחורים .מישהו מעיד שעזרתי לבנו. אנסה להשביע את עצמי קודם לכן .כשאני בא אל אנשים ,אני
נמצא שם בשבילם .אחר כך אוכל לומר :באמת לא הייתי זקוק
אם הוא מוכן לחשוב כך ,הוא החזק יותר ,אתם יודעים למה? להערכה מכם! מדוע? כי הייתי שבע .אינני מלאך .אני זקוק
כי הוא מסתובב עכשיו עם הרגשת ערך ,והוא פחות רעב .זו מאוד להרגשת ערך ,אבל הייתי שבע ...ואם עברו שלוש ארבע
הנקודה .הוא מסודר עכשיו .כי הוא מרגיש מוערך .הוא שבע. שעות והוא רואה שהוא שוב רעב ,הוא עוצר והולך ,ומודיע
אין זה שייך לגאוה ,וכפי שכבר הסביר הרה"ק מבעלזא זי"ע, שיחזור בעוד זמן קצר ,ובינתיים הוא ממלא את עצמו שוב
אם האדם מכיר בכשרון או בכח שנולד בו ,הוא מבין שאין בהרגשת ערך.
גליון הבינני || 5
מתי קיבלת מתנה לאחרונה? זה מעצמו אלא מהקב"ה ,ואינו מתגאה ,אלא מכיר בחשיבות
נתקדם עוד בענין .לאחר שאנו מבינים שהאדם ,כשהוא המתנה שקיבל מהקב"ה.
מקבל מתנה ויודע לטעום אותה וליהנות ממנה כיהודי ,נעשה
שבע ,עולה השאלה הבאה :כיצד מקבל האדם מתנה? שואלים לעומתו ,מי שדחה את המתנה ויצר רושם שהדבר אינו
אותו :מתי בפעם האחרונה קיבלת מתנה? הוא מהרהר קמעה מעניין אותו נשאר רעב ,כי הצורך בכך הוא מציאות .האם יש
ומנסה להיזכר – בפורים בוודאי קיבלתי ,אחר כך לא נראה לי. לו את זה? – לא .כמעט היה בידו ,אך הוא לא לקח אותו.
ובעצם גם בפורים לא קיבלתי ,אני נזכר...
אך כל יהודי קיבל מתנה בפעם האחרונה בעודו עומד ומדבר, יהיה שבע ולא יהיה ליצן חצר
והפעם הקודמת הייתה רגע אחד קודם לכן .סדר הבריאה נקבע מישהו מוסר לך הזמנה לנישואיו .אתה פותח אותו – גם
כך שהאדם יהיה זקוק לדברים ושישיג את צרכיו ,והסיבה לכך זה מחמת הנימוס – ורואה מכתב שלם באותיות קטנות" ,אולי
היא שירגיש את המתנה. אינך זוכר ,אך לפני כמה שנים עזרת לי כל כך ...אשמח אם
תתפלל עלי ביום חתונתי ...אתה מסיים לקרוא במהירות ,מקפל
הברכות מחלקות מתנות את ההזמנה ,מכניס אותה לכיסך וממשיך הלאה.
דבר זה מופיע באופן הברור ביותר בספר הכוזרי (מאמר ג' אות
יג-טו) .הוא כותב שם תחילה" :אמר החבר :ומה שיחזיק עריבותו למעשה ,מי החזק ומי החלש? – מי שמוכן ,כשהוא מקבל
ויקבענו ויוסיף לו עריבות על עריבות ,שיברך תמיד על כל מה מתנה ,להתבונן במה שקרה ,לתת לדבר להתיישב בלבו ולשבוע
שהוא מוצא מן העולם ומה שמוצאו ממנו" .הברכות הן אלה ממנו ,הוא אדם שמסתובב שבע .ומי שבכל פעם שמגיעה אליו
שנותנות לאדם חמימות והרגשת ערך וכל מה שנפשו צריכה. מתנה או מילה טובה דוחה אותה ואומר" :לא צריך "...הרי אתם
מכירים את זה שתמיד אומר :לא צריך ,לא צריך את העמוד,
לאחר מכן הוא כותב שהמלך שאל אותו :כיצד יתכן? הרי לא צריך עלייה ...הוא זה שמתרעם על זה שהגבאי אף פעם
הברכות הן טרחה גדולה! בכל פעם שהאדם רוצה לאכול או אינו נותן לו עלייה ואינו מכבד אותו ב'עמוד' .זה תמיד אותו
לשתות ,עליו לברך ,ולעיתים מתעוררים לו ספיקות .איזה עונג אדם .מי שבריא ולוקח את הרגשת הערך בדרך הנכונה באמת
יש בכך? אפשר לומר שזו דרך טובה לעבוד בה את ה' ,אבל אינו צריך .הוא אינו צריך לומר שאינו צריך ,כי הוא מגיע שבע.
מה לזה ולעונג?
זה בדיוק כמו הסיפור עם שמחת הבר מצוה .הוא מכיר את
והשיב לו החבר :הרי אתה מסכים שהאדם נהנה מאכילתו
חולשתו ואוכל קודם לכן ,וכעת הוא נכנס לאולם כשהוא שמח
ושתייתו יותר מהתינוק ,ובוודאי יותר מהבהמה .כולם אוכלים,
וטוב לו .יש מישהו אחר שלפני לכתו אל שמחת הבר מצוה,
אף התינוק והבהמה ,ובכל זאת האדם נהנה יותר מכולם .הלוא
כשמציעים לו ארוחה בריאה ,אומר :לא ,איני צריך ,איני רעב.
תראה גם שהבהמה נהנית מהצמח יותר ממה שהצמח נהנה,
אומרים לו :חבל! אם עכשיו לא תאכל ,תאכל אחר כך מאכלים
אף על פי שגם הצמח ניזון מן האדמה ומן המים .הרי שכולם
שאינם בריאים ותפגע בקיבתך ,והוא עונה :לא ,מה פתאום? לא
אוכלים ושותים ,אך ככל שיש לנברא יותר שכל ,הוא נהנה
אוכל שם .אחר כך כבר נדע מה באמת היה.
יותר.
אמר לו המלך :ברור שכך ,כי כשהאדם אינו מתבונן במה נמצא שמי שילמד כיצד לקבל מתנה יקבל הרגשת ערך
שקורה לו עכשיו ,הוא דומה לשיכור ,ותאר לך שהשיכור בדרך בריאה ,יהיה שבע ,ולא יצטרך להיות כמו מי שאומר
ישמע ,לאחר שיתפכח מיינו ,שאכל מאכלים ערבים ,שתה בדיחות ומתחנן לאחרים שיצחקו .זהו דרך אגב ,המצב המוזר
ושמע ניגונים ,בוודאי יתמרמר על כך ,כי יאמר :מדוע לא הייתי שקיים כשמישהו נותן לשני מחמאה .הוא ניגש אליו אומר לו:
מפוכח כדי ליהנות מכל הדברים הנעימים האלה? והוא ירגיש דע לך שנהניתי ממך מאוד .והלה איני יודע כיצד להגיב .פניו
שמדובר בהפסד ולא ברווח ,כי ההנאה הייתה בהישג ידו ולא משתנות והוא הולך ,או ,וזה מצוי יותר ,הוא מנסה לדחות את
טעם אותה. המחמאה.
הסביר לו החבר ,שמשום כך הברכות מביאות עונג לאדם. מה פשר הדבר? פשרו הוא זה :איני מכיר בכך שאני זקוק
הקב"ה קבע שצרכי האדם ,כגון האוכל והמשקה ,יהיו רחוקים להערכה ,וכשאני מקבל הערכה ,אינני יודע מי עוד מסתכל,
ממנו והוא יצטרך להשיגם ,כדי שיבין בדעתו שהוא נצרך להם. ולכן אני בורח ונבוך לגמרי.
ואז ,אם ישתמש בדעתו ויתבונן לשאול :מי הוא הנותן לי את
המתנה? ולמה הוא נותן לי אותה? – תוכפל הנאתו מעצם לא!!! הקב"ה שלח לי עכשיו חיוך ,ואני מודה לו על כך .אברך
המתנה שקיבל .דרך חשיבה זו תגרום לו לחיות עם הנאה ברכה אחרונה על השובע שקיבלתי .אמנם כדי לברך ברכה
והרגשת ערך ותענוג בכל עת ,כי בכל פעם שיזדקק למשהו, אחרונה צריך לאכול מזון גשמי ממש ,ולכן אלך לאכול דבר
ירגיש שיש כאן מעמד שלם של קבלת מתנה .לא היה לי מה ,וכשאברך ברכה אחרונה ,אכוון גם על המחמאה שקיבלתי.
|| 6גליון הבינני
שדוחה את המתנה שנותנים לו ,או שאינו מייחס לה חשיבות, את הצורך הזה ,ואתה יודע למה קיבלתי אותו? כי יש כאן מי
וכעבור דקה אחת בלבד הוא יוצא לחפש הערכה .תכניע את שמסתכל עלי ,אוהב אותי ,מעריך אותי ודואג לי ,והוא נתן לי.
עצמך ותבין שהמתנות שאתה מקבל אינן מגיעות לך.
הקב”ה הזריח את השמש בשבילי
הכנעה מביאה הרגשת ערך .חשוב להבין זאת ,שכן אנשים
אמרו חז"ל (ברכות נח ,א) שהאדם צריך לחשוב שכל מה שבעל
סבורים שהדבר הפוך .כשאתה מבין שהמתנה לא הגיעה לך,
הבית טרח ,לא טרח אלא בשבילו .מצוי מאוד שאדם חי את
מתעוררת אצלך השאלה :אם כך ,מדוע הקב"ה נתן לי? ואז אתה
כל חייו ואף פעם אינו עוצר להתבונן בכך שהקב"ה ברא את
עונה :כי הוא אוהב אותי ומעריך אותי .הוא יודע מה ערכו של
השמש בשבילו .האדם שומע ומתנגד :זה לא נכון .הוא ברא
יהודי ,אף על פי שאני איני יודע ,ולכן הוא משפיע עלי מתנות.
אותה בשביל הבריאה .אבל מי היא הבריאה? הבריאה היא
זהו הכלל .אם יש לך הכנעה – תרגיש מוערך ,אם אין אתה .העובדה שיש עוד אנשים אינה עניינך .אמנם אנו קרוצי
לך הכנעה – תהיה שבור ,וכל היום תצפה מהסובבים אותך חומר ,וקשה לנו להבין כיצד נבראה הבריאה בשביל אדם אחד
שירחמו עליך ויעזרו ליהודי שבור. כשיש עוד מיליארדי בני אדם בעולם ,אך האמת האמיתית היא
שהיום הקב"ה הזריח את החמה בשבילך ,כי אתה תצטרך ללכת
הקרוב ביותר אל המלך ברחוב ולך יהיה נעים כשיהיה מואר ,והצמחים יצמחו והפירות
המהר"ל בנתיבות עולם (נתיב העבודה פ”י) עוסק בטעם הכריעה יבשילו .אם האדם אינו מתבונן ,הוא נשאר בלי הדעת ,ואינו
במודים ונותן הסבר מפליא .הוא מבאר שהכריעה מקומה יודע כלל שקיבל מתנה .הוא אינו מרגיש את ערכו ,וממילא
כשמגיעים קרוב אל המלך ,ואף כאן כשהאדם מגיע לברכה זו, הוא נשאר רעב.
הוא מגיע קרוב מאוד אל ה' ,ולכן הוא כורע .בלשונו" :הכריעה מדובר בוודאי בעבודה לכל החיים ,אך דבר מפליא הוא :אם
מצד הקירוב הגמור שיש אל האדם אל השם יתברך ומצד האדם לומד כיצד לעשותה ,משעה שהוא קם בבוקר ומתחיל
אותו הקירוב יש כאן כריעה". להתבונן במתנות שהוא קיבל ושהוא מקבל עתה ,ומברך
עליהן את ברכות השחר ,ומתבונן בכל אחת מהן ,אני מודה לך
והנה בספר הכוזרי שם בהמשך דבריו ,אנו כבר מוצאים
על השכל ועל הכשרון .הייתי יכול להיות מחוסר דעת ,ואתה
טעם אחד לכך שבברכה זו מגיע האדם קרוב כל כך אל ה'.
נותן לי שכל כדי שלא אהיה כך .למה? רק משום שאתה מעריך
הוא מסביר שמכיון שהתפלל אל ה' שיבנה את בית המקדש,
אותי ודואג לי .הדבר ממלא אותו בהרגשת ערך .לכן לא יהיה לו
וביקש 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים' ,וחתם 'ברוך אתה
צורך כשייכנס לבית הכנסת להיות אדם הזקוק למילים טובות
ה' המחזיר שכינתו לציון' ,הוא המשיך אל עצמו בחינת בית
מאחרים .הוא לא יזדקק לכך כי כבר קיבל את הרגשת הערך
המקדש ,ומשום כך הוא עומד לפני ה' ועליו לכרוע.
עוד בהיותו בביתו .כל אחד יכול לבדוק זאת בעצמו.
אך המהר"ל כתב שהאדם נמצא אז קרוב כל כך משום
שכשהוא מודה ,הוא קרוב ביותר .כשהאדם מודה ,הוא אומר: לספר חדשות לשם מה?
אני מאמין ומכיר שהקב"ה נמצא כאן ,שהרי הוא נותן לי ללא אחת מהסיבות שאנו טועים בזה היא חוסר הודאה על
הרף ומחייה אותי .וכיון שהוא אומר כן ומרגיש כך ,הקב"ה האמת ,כפי שדיברנו לעיל .האדם אינו מוכן להודות שהוא קם
באמת נמצא כאן ,כי בעצם לית אתר פנוי מיניה ,אלא מאי? רעב .אני בסדר גמור – הוא אומר .איני צריך כלום .טוב לי .אל
יש דברים המסתירים ,ועכשיו שגילה את ההסתר ,הוא רואה תעזרו לי.
אותו לפניו ,ואם כן הוא כורע מחמת גודל הקרבה.
זה אינו נכון .לא טוב לך .והראיה שעכשיו שבע בבוקר ,ישנת
כשהאדם קם בבוקר ואינו במצב רוח טוב ,אומרים לו :אל די הצורך ,ובכל זאת ,כשאתה נכנס לבית הכנסת ,אתה ניגש
תעשה דבר עכשיו ,אל תדבר עם אנשים כשאתה במצב רוח זה. מיד לחברך כדי לספר לו קצת חדשות .מה הצורך שלך בכך?
אתה בור ברשות הרבים .תתחיל להתבונן בכך שהקב"ה נתן לך זו אינה עבירה .קמת בבוקר ,הכל חדש ,אתה יכול ללכת ללמוד
שוב פעם רשימה ארוכה של מתנות ,דבר על כך ,תודה על כך, במוח צלול ורענן ,ומה נחוץ לך ללכת ולמכור חדשות? אין זה
עד שתתמלא בהרגשת ערך ,ואז ,כשתתפלל בבית הכנסת ,לא אלא שאתה קם רעב .ובכן ,אם אתה קם רעב ,עליך למלא את
יעלה בדעתך לחשוב מה חושבים עליך אנשים אחרים. רעבונך עוד לפני שאתה בא לבית הכנסת ופוגש אנשים ,כך
שכשתגיע לבית הכנסת ,כבר תהיה מלא סיפוק ושמחה.
שאיבת הערכה באירועי השמחה
אחד מהמצבים שבהם מציאות זו בולטת במיוחד הוא בעת הרגשת ערך על ידי הודאה
עריכת שמחה מכל סוג ,ברית ,בר מצווה ,אירוסין ,נישואין נחדד את הנקודה .ההודאה היא היכולת לקחת מתנה ולהפיק
וכדומה .אם מתבוננים בכך ,נתקפים בחרדה .כשהאדם עורך ממנה את מה שהיא יכולה לתת .אם אינך מפתח את היכולת
שמחה ,הוא מזמין אנשים .רבינו המחבר מלמד אותנו כיצד לקחת אפילו את המתנה הקטנה ביותר ,לשמוח בה ,ליהנות
נראה היהודי כשהוא מקיים מצוה עם אחרים .הוא אומר שמצוי ממנה ולקבל ממנה מה שאתה צריך ,אתה דומה לאותו אחד
גליון הבינני || 7
אכן ,אם אין לאדם מושגים נעלים מזה ,הוא אומר :אני שמח מאוד שמחמת שיש שם עוד אנשים ,כל מחשבתו תהיה בהם.
עם מה שמשמח אותי .רוב בני אדם מבקשים מהקב"ה ככה: וכשמדובר בעריכת שמחה ,שיש בה ריבוי אנשים ,והוא צריך
רבונו של עולם! תן לי חתן משובח ,אחרת יהיו לי בזיונות .ואם לקבל כל אחד ולחייך לכל אחד ,הקושי כפול ומכופל.
יהיו לי בזיונות ,לא אקבל הערכה מאנשים .הצל אותי כי אני
אם האדם אינו לומד כיצד להתבונן בינו לבין קונו ,באופן
זקוק להערכה מאחרים .איני יכול לעשות שידוך זה כי זה יהיה
טבעי הופכות שמחותיו למקום המתאים ביותר לשאיבת
בושה וכלימה.
הערכה מאחרים ,כי יש שם את כל התנאים .ראשית ,יש
ואחר כך ,כשהקב"ה עוזר לו לאדם והוא מקבל חתן כזה ,במה שם הרבה אנשים ,שנית ,זה מקום שבו הוא יכול להראות
מתבטאת ישועתו? – בכך שעכשיו כולם יידעו שברוך ה' הוא את הצלחתו .הוא אומר לעצמו :אם אני עורך שמחה ,סימן
כל כך מוצלח .ולכן ,כשמישהו בא להשתתף בשמחת החתונה שאני מוצלח .אני יכול להזמין אפוא את כל העולם באופן
ואומר לו" :אין לך מושג לאיזה חתן זכית" ,הוא מרים את עיניו רשמי לראות בהצלחתי ולדבר עליה .אוכל אף לצלם תמונות
ואומר :רבונו של עולם! תודה שנתת לבני אדם להעריך אותי. ולפרסמן ,כדי שכולם יראו מי ומי השתתפו בשמחתי.
הפלא ופלא.
ויש מי שכל מטרתו בעריכת השמחה היא זו ,ורק בשבילה
אך אותו יהודי אמר :אינך מבין מה אני מרגיש .יש לי הוא מזמין את כל האנשים .הוא כאילו אומר :אין לי הזדמנות
אלוקים .ואת השובע אני מקבל ממנו ,ולא מבני אדם .למה אחרת לתמונה זו ,מה לעשות? כשאומרים לו :אתה יכול לנצל
אתה בא לדבר אתי בשפה הנמוכה הזאת? אני מכיר אותה ,ואני את ההזדמנות גם להודאה לה' על שהטיב עמך – הוא מגיב
חושש שהיא תוריד אותי .אל תחשוב שלא הבנתי את דבריך. בחוסר נוחות :בשביל זה יהיו לי עוד הזדמנויות.
הבנתי היטב ,ואני מבקש ממך שתעצור ,כי זה מוריד אותי.
הוא בוכה מהתרגשות :אתה יודע היכן הייתי? אתה יודע כמה אם האדם אינו לומד ,כפי שדיברנו ,כיצד להתבונן בברכות
הקב"ה הטיב עמדי? אף אחד לא נמצא כאן .רק אני והקב"ה. השחר וכיצד להודות לה' על הלחם – זה מה שיקרה ,כפי
שרבינו המחבר מלמדנו .ואם האדם מבין זאת ,הוא נבהל ואומר:
הטוב כי לא כלו רחמיך הקב"ה הרי מטיב עמי בלי סוף ,ואני ניצלתי את ההזדמנות
רבינו המחבר אומר לנו כך :אם לא תלמד כיצד עושים זאת, לשאוב הערכה מאחרים?! איזו שטות! הרי ראיתי כי אכן שמע
לא תבין אפילו על מה אני מדבר .למד כיצד האדם יכול להיות ה' לקול תפילתי ,הייתי יכול להרגיש קרוב אליו כל כך...
שבע מהרגשת ערך .הוא זקוק להרגשת ערך .אין ספק בכך ,אבל
תאר לך שמישהו עוזר לך ומגיע לשמחתך ואתה אומר לו:
יש לו אותה .וכשמישהו אומר לו מילה טובה ,אין הוא דוחה
דע לך שפלוני עזר לי באופן יוצא מן הכלל .הלה מסתכל בפליאה
אותה .אתה יודע למה? כי הוא מבין שהקב"ה שלחה לו אותה,
– הן אני זה שעזרתי לך .ואתה מיד משתיק אותו :על זה נדבר
והוא מודה לה' על כך ואומר :רבונו של עולם! אני מלא רגשי
בהזדמנות אחרת .פלוני כל כך נפלא ,פלוני כל כך עוזר...
הודיה על רוב הטובות שאתה מרעיף עלי.
וההבדל הוא לגבי סוג האדם שאומר לי "זכית לחתן כה הקב"ה הרי נמצא כאן ועוזר לך בכל רגע ורגע .נורא...
נפלא" .אם הוא אדם פשוט ,הדבר אינו מוסיף לי כלום .ואיני
זקוק לו בכלל .אבל אם הוא אחד כזה שממנו יש לי כל הזמן אל תהרוס לי את השמחה
את הלחץ והפחד ,כי הוא זה שמתחרה אתי כל הזמן על סיפר לי יהודי שגיסו הוא יהודי הדבוק ברבונו של עולם,
ההצלחה – אז יש לזה משמעות אחרת .אך כאמור ,מי ששבע ומלא תמיד בהודיה וחי חיים נעלים ורוממים .הוא חיתן את
מהרגשת ערך ,אומר :אין לי כלום עם הנושא הזה .מה ששייך בתו ,והנה באמצע הסעודה ניגש אליו אחד ואמר לו" :אני רוצה
לרבש"ע – אני מדבר עם הרבש"ע .לא אקפוץ על המציאה לומר לך ,אין לך מושג באיזה חתן זכית!" (וועלכע חתן דו האסט אריין
כשאתה בא לומר לי זאת בסגנונך כשהמשמעות היא :דע לך געכאפט) .בעל השמחה התרעם עליו" :נראה לך שאין לי מה
שהשידוך שעשית נחשב בעיני בני אדם כהצלחה מרהיבה .אל לעשות בשעת שמחתי כי אם לחשוב מחשבות כאלה?!"
תוביל אותי לשם.
אנשים אינם מתחילים להבין מה הוא אמר .הדברים שאמר
סוף דבר ,צריך הרבה להתלמד כיצד לחיות נכון ,אמיתי ,בריא, בעל השמחה היו נכונים כל כך ,ויהודיים כל כך .הוא ראה את
כפי שהקב"ה ברא העניין כך :העובדה שזכיתי לחתן כל כך נפלא ,שייכת לעניין
את בריאתו ,ואז של להיות מוצלח בעיני בני אדם .בוודאי ,אתה מדבר על
718.686.8300
072.257.7726
קול הבינני
ארה"ב
א"י
מתחילים לחיות מעלתו הרוחנית .אך בסופו של דבר הדבר מביא את האדם
072.257.7726
718.686.8300 א"י
ארה"ב מאירים חיים לחשוב – מי הוא זה שקיבל חתן זה? כיצד נראה זה שאני
ונעימים. קבלתי את החתן הזה?
0204.586.2115 בריטניה
0480.20.1618 בלגיה לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא ,או לקבלת השיעורים ,שלחו מיילinfo@machonhavineini.com :
לתרומות וזכויות בהפצת הגליון ושיעורי הבינני ,צרו קשר עם 'מכון הבינני' 718.387.1122 :או במיילinfo@machonhavineini.com :
|| 8גליון הבינני
