gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון‬ ‫אוצרות חז''ל‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פנינים יקרים מאוצרות המדרש והראשונים‬ ‫נקרא חזיר שנ' יכרסמנה חזיר מיער‪ ,‬ואין סימן טהרה בחזיר רק בעקב‬ ‫פרק כה‬ ‫[לפי שהחזיר מפריס פרסה] ורצה לגעת בסימן טהרה [מושב זקנים]‪.‬‬ ‫ַַו ִִּי� ְְתֹר ֲֲֹצצ ּּו ַַה ָ �ָּבִנִ ים ְְּב� ִִק ְְר ָ �ָּב ּּה‪ – .‬לפי שהיה איש שעיר‬ ‫יעקב יושב אהל להבונן ולהתקדש ‪ -‬ולומד דעת העם‬ ‫לפי הפשט לפי שהיה עשו איש שעיר ויעקב איש חלק ושערות עשיו‬ ‫יׁש ָּת�ָ ם יֵׁש� ֵ ב ֹא ָָֹה ִִלים‪ .‬שני מיני אהלים‪ :‬האחד אהל רועי‪,‬‬ ‫ְְוַיַ ֲֲעֹקֹב ִִא ׁ‬ ‫עוקצים ליעקב לכך ברח מפניו [פירוש הטור הארוך‪.]1‬‬ ‫והשני אהל "בל יצען" שבו התבונן להכיר בוראו ונקדש בכבודו‪[ :‬ספורנו]‬ ‫ַַוֵּת�ֵ ֶֶל ְְך ִִל ְְד ׁ‬ ‫רׁש ֶֶאת ה'‪ – .‬בלא רשות יצחק‬ ‫מנעוריו יושב אהלים ללמוד וללמד דעת את העם בפרט באהלי שם ועבר‬ ‫ששם עלה כל מבקש ה' בלי ספק‪[ :‬ספורנו]‬ ‫ונראה שלא הגידה לו רבקה מעולם הנבואה אשר אמר ה' לה ורב יעבוד‬ ‫צעיר‪ ,‬כי איך היה יצחק עובר את פי ה' [לברך את עשו] והיא לא תצלח‪.‬‬ ‫הקב''ה מציל את יצחק מלאכול משחיטת מומר‬ ‫והנה מתחלה לא הגידה לו דרך מוסר וצניעות כי ותלך‬ ‫ִ �ִּכי ַַצִיִ ד ְְּב� ִִפיו (כח)‪ .‬הצדיקים אין הקב''ה מביא תקלה‬ ‫לדרוש את ה' שהלכה בלא רשות יצחק‪ .‬או שאמרה‬ ‫על ידן (גיטין ז‪ ,)4.‬והיצילו הקב"ה שלא יאכל משחיטת‬ ‫"אין אנכי צריכה להגיד נבואה לנביא כי הוא גדול מן‬ ‫מומר‪ ,‬לכך נזדמן לו יעקב לעשות לו מטעמים‪ .‬וכ"ת הא‬ ‫המגיד לי" [רמב''ן בפרק כז‪ ,‬ד]‬ ‫כתיב 'כי ציד בפיו' דמשמע שהי' רגיל לאכול מצידתו‪,‬‬ ‫ַַו ֵֵּי� ֵֵצא ָָה ִִר ׁ‬ ‫אׁשֹוֹ ן ַַא ְְדמֹוֹ ִנִ י (כה) מדרש‪ :‬כשראהו אביו‬ ‫וי"ל דההוא קודם שנשתמד היה‪ ,‬ר"י מאורלייניש‪.‬‬ ‫אמר עדיין לא נבלע בו דמיו ולא רצה למולו לשמונה‬ ‫[פענח רזא וחזקוני‪ ,‬וע''ש עוד וחזקוני]‬ ‫ימים‪ .2‬כשעבר שנה או שנתיים וראה יצחק שלא‬ ‫ַַו ָָּי� ֶֶזד ַיַ ֲֲעֹקֹב ָנָ ִִזיד (כט) בא עשיו ואמר לו מה ראית להיות יושב ומבשל‬ ‫החליף מראיתו ידע שזו תולדתו ואפ"ה לא מל אותו‪ .‬אמר‪ ,‬הואיל ולא‬ ‫עדשים‪ ,‬אמר לו מפני שמת זקני‪ ,5‬ואני יושב ומתאבל ומצטער כדי שיהא‬ ‫מלתי אותו לשמנה כמוני אמתין עד שיהיה בן י"ג כמו ישמעאל אחי ואמול‬ ‫יודע היאך נצטערתי עליו וכשיחיו המתים לעתיד לבוא יהא אוהבי‪ ,‬אמר‬ ‫אותו‪ .‬וכשהיה בן י"ג שנה הוא עכב בעצמו ולא רצה למול‪ .‬והיינו דכתיב‬ ‫לו [עשיו]‪ :‬שוטה‪ ,‬כך אתה סובר משאדם מת וכלה בקבר שעתיד הוא‬ ‫‪3‬‬ ‫''אם לא דם שנאת ודם ירדפך'' [דעת זקנים]‬ ‫לחיות‪ ,‬וכפר עשיו בתחית המתים הנה אנכי הולך למות [פסיקתא רבתי‬ ‫ְְוָיָ דֹוֹ ֹא ֶֶֹח ֶֶזת ַַּב� ֲֲע ֵֵקב ֵֵע ָָׂש� ו‪ .‬תימה מה צריך לומר זה‪ ,‬אלא מגיד חסידותו‬ ‫יב]‬ ‫של יעקב שאפילו בבטן היה מרחם על אמו אמר הואיל ונפתח הקבר‪ ,‬טוב‬ ‫יֵטִנִ י‪ִּ� ִ ...‬כי ָָעֵיֵ ף ָָאֹנ ִִֹכי (לא)‪ .‬שאותו‬ ‫ַַוֹּי� ֶ‬ ‫ֹאֶמר ֵֵע ָָׂש� ו ֶֶאל ַיַ ֲֲעֹקֹב ַַה ְְל ִִע ֵ‬ ‫שאחוז בעקבו כדי שנצא שנינו ביחד ולא תצטער אמי פעמיים‪[ .‬מושב‬ ‫היום הרג את נמרוד שנלחם עמו כי כאשר התחיל עשו לצוד בשדה מצאו‬ ‫זקנים] ולמה אחז בעקב דוקא ולא בשאר איברים‪ ,‬תירץ הר"ם מפני שעשו‬ ‫‪ 1‬וכן פירש בש''ך עה''ת ומוסיף שם אודות עשיו‪ :‬וביציאתו בקפיצה שיחת רחמי אמו ולא ילדה יותר‪ ,‬ולכך יצא אדמוני מרוב העייפות והיגיעה של הריצה שרץ ונתהפך‬ ‫מלמעלה למטה‬ ‫עי' בגמ' שבת (קלד‪ ).‬האי ינוקא דסומק‪ ,‬דאכתי לא איבלע ביה דמיה (כל דמו מצוי בין עור לבשר וכשמוהלין אותו יוצא כל דמו)‪ ,‬ליתרחו ליה עד דאיבלע ביה דמיה‬ ‫‪2‬‬ ‫ולימהלוה‪.‬‬ ‫‪" 3‬אם לא דם שנאת ודם ירדפך" (יחזקאל לה‪ ,‬ו) ‪ -‬ועשו היה שונא את הדם? ר׳ לוי בשם ר' חמא בר חנינא‪ :‬זה דם המילה‪ ,‬ר׳ לוי בשם ר' שמואל בר נחמני דם הבכורה‬ ‫אָת דם אדם בגופו [בראשית רבה סג‪ ,‬יג]‪.‬‬ ‫וקרבנות‪ ,‬ורבנן אמרין ָָׂשֵנֵ ָ‬ ‫עיי"ש בתוס' (ד"ה השתא) שענין זה נאמר על מידי דאכילה‪ ,‬דגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור וכו'‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫העדשים הן מאכל אבלים (עי' רש"י להלן פסוק ל')‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫א‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת תולדות תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ֹאְמרּוּ‪ַַּ ...‬כ� ֲֲאֶׁש� ֶ ר ֹל ֹא ְנְ ַגַ ֲֲענּו ָָּך ְְו ַַכ ֲֲאֶׁש� ֶ ר ָָע ִִׂש� ינ ּּו ִִעְּמ�ְ ָָך ַַרק טֹוֹ ב‬ ‫ַַוֹּי� ְ‬ ‫נמרוד שהיה גבור ציד ואמר לו שאין שום אדם רשאי לצוד בשדות אלא‬ ‫ַַו ְְּנ� ַׁש� ַ ֵֵּל� ֲֲחָך ְְּב� ָׁש� ָ לֹוֹ ם (כט) משל לארי שהיה לו עצם בגרונו‪ ,‬אמר כל‬ ‫ָ‬ ‫הוא ולקחו יום מלחמה‪ .‬ובא עשו ונטל עצה מיעקב ואמר לו כל זמן שיהיה‬ ‫מי שיבא ויטלנו יעשרנו המלך עושר גדול‪ .‬בא עוף אחד ששמו 'אגרון'‬ ‫נמרוד לבוש בגדיו החמודות לא תוכל לו אך תאמר לו שיפשיטם אז תוכל‬ ‫שצוארו ארוך ואמר 'אני אטלנו'‪ .‬הכניס העוף ראשו בגרון הארי והוציא‬ ‫לו‪ ,‬וכן עשה והרג נמרוד‪[ .‬דעת זקנים‪]6‬‬ ‫העצם‪ .‬לאחר שהוציאו שאל שכרו אמר לו הארי לא דייך ששלחתיך‬ ‫ֹאֶמר ֵֵע ָָׂש� ו ִִה ֵֵּנ� ה ָָאֹנ ִִֹכי הֹוֹ ֵֵל ְְך ָָלמּוּת ְְו ָָלָּמ�ָ ה ֶֶּז� ה ִִלי ְְּב� ֹכ ָָֹרה (לב)‪ :‬פי'‪,‬‬ ‫ַַוֹּי� ֶ‬ ‫בשלום ולא אכלתיך כשהכנסת ראשך בגרוני‪ ,‬אלא שעדיין אתה שואל‬ ‫שבכל יום ויום הוא מסתכן בעצמו כאשר יצא לצוד שמא יהרגוהו החיות‪,‬‬ ‫שכר‪ .‬כך אמר לו אבימלך ליצחק חסד גדול עשינו ממה ששלחנוך בשלום‬ ‫ויתכן שימות קודם אביו [אבע''ז וכ''כ דעת זקנים]‬ ‫כי דרכנו להזיק כל הבא‪[ :‬דעת זקנים]‬ ‫ויבז עשו (לד) זאת הבכורה‪ ,‬בעבור שראה שאין לאביו עושר‪[ .‬אבע''ז]‬ ‫פרק כז‬ ‫פרק כו‬ ‫רבקה בחנה את נבואתה אם בגדי עשיו הגדולים הולמים את יעקב‬ ‫סבור היה שהתחיל גלות מצרים‬ ‫ַַוִּת�ִ ַַּק� ח ִִר ְְב ָָקה ֶֶאת ִִּב� ְגְ ֵֵדי ֵֵע ָָׂש� ו ְְּב� ָנָ ּּה ַַה ָָּג� ֹדֹל ַַה ֲֲח ֻֻמֹדֹת ֲֲאֶׁש� ֶ ר ִִאָּת�ָ ּּה‬ ‫ַַּב� ָ �ָּבִיִ ת ַַוַּת�ַ ְְל ֵֵּב� ׁׁש ֶֶאת ַיַ ֲֲעֹקֹב ְְּב� ָנָ ּּה הקטן (טו)‪ .‬למה אמר כאן 'גדול'‬ ‫ַַוֹּי� ֶ‬ ‫ֹאֶמר ַַאל ֵּת�ֵ ֵֵרד ִִמ ְְצ ָָרְיְ ָָמה (ב) כסבור היה יצחק שמיד היה מתחיל‬ ‫ו'קטן'‪ ,‬אלא רצתה לבחון נבואתה בבגדיו של עשו‪ ,‬לפי שעשו היה יותר‬ ‫גלות מצרים [שהקב''ה אמר ע''ז לאברהם בברית ב''ה]‪ ,‬לכך אמר לו‬ ‫גבוה מיעקב והכל היו אומרים זה גדול מזה ולזה קראוהו עשו שהיה גדול‬ ‫הקב"ה 'אל תרד מצרימה' כלומר אין הגלות העתיד להיות במצרים‬ ‫ועשוי‪ ,‬והלבישה בגדיו של עשו ליעקב לראות אם יבואו כמדתו של יעקב‬ ‫מתחיל מעכשיו‪[ .‬חזקוני]‬ ‫שאז יתאמת לה נבואתה‪ ,‬כמו שאירע לדוד שאמר 'וילבש שאול את דוד‬ ‫יצחק מחזיר את גירי אביו‬ ‫מדיו' ואמרו חז"ל (יבמות עו‪ ):‬שראה שהן הולמים את דוד אע"פ שהיה‬ ‫שאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם [ש''ך עה''ת]‪.‬‬ ‫ַַו ָָּי� ָׁש� ָ ב ִיִ ְְצ ָָחק ַַו ַַּי� ְְחֹּפ� ֹר ֶֶאת ְְּב� ֵֵאֹרֹת ַַהַּמ�ַ ִיִ ם ֲֲאֶׁש� ֶ ר ָָח ְְפר ּּו ִִּב� ֵ‬ ‫יֵמי ַַא ְְב ָָר ָָהם‬ ‫ָָא ִִביו ַַוְיְ ַַסְּת�ְ מּוּם ְּפ� ְ ִִלְׁש� ְ ִּת�ִ ים ַַא ֲֲח ֵֵרי מֹוֹ ת ַַא ְְב ָָר ָָהם (יח) הבארות הללו‬ ‫ֹאֶמר ִ �ִּכי ִִה ְְק ָָרה ה' אלוקיך ְְל ָָפָנָ י‪ַַ :‬וֹּי� ֶ‬ ‫ֹאֶמר ִִי ְְצ ָָחק ֶֶאל ַַי ֲֲעֹקֹב‬ ‫ַַוֹּי� ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ְְּג� ָׁש� ָ ה ָָּנ� א ַַו ֲֲא ֻֻמְׁש� ְ ָך ְְּב� ִנִ י (כ‪ -‬כא) לשון רש"י ''אמר בלבו אין דרך עשו‬ ‫רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם‪ ,7‬ומצד הקנאה "סתמום פלשתים"‪,‬‬ ‫כלומר סתמו את לבם והחזירום לסורם ואח"כ נתגבר עליהם יצחק‬ ‫להיות שם שמים שגור בפיו'' ואולי נחשב לו זה בעיני אביו ליראת שמים‬ ‫והחזירן למוטב‪ ,‬הוא שכתוב‪ :‬וישב יצחק ויחפור וכו' [רבינו בחיי]‬ ‫שהיה חושב בלבו כי בעבור היותו איש שדה ולבו על הציד איננו מזכיר‬ ‫שם שמים מפחדו שלא יזכירנו במקום שאינו טהור ומבלי כוונה‪[ .8‬רמב''ן]‬ ‫מכאן שאל ישנה אדם מדרך אבותיו ‪ -‬אפילו בשמות‬ ‫החושד בכשרים – צריך לפייסו ולברכו‬ ‫ַַו ִִּי� ְְק ָָרא ָָל ֶֶהן ֵׁש� ֵ מֹוֹ ת ַַּכ� ֵּׁש�� ֵ ֹמֹת ֲֲאֶׁש� ֶ ר ָָק ָָרא ָָל ֶֶהן ָָא ִִביו‪( .‬יח) ועשה‬ ‫כן לכבוד אביו‪ .‬וממה שהתורה הודיעה זה נראה שנחשב לו לזכות ויש‬ ‫ְְוֹל ֹא ִִה ִ �ִּכירֹוֹ ‪ַַ ...‬ו ְְי ָָב ֲֲר ֵֵכהּוּ‪( :‬כג) על שחשד שהיה ראוי לקללה‪ ,‬חזר‬ ‫בזה התעוררות‪ ,‬וק"ו שאל ישנה אדם מדרך אבותיו‪ ,‬שהרי יצחק אפילו‬ ‫וברכו‪ .‬וכן אז''ל שהחושד את חבירו בדבר שאין בו‪ ,‬צריך לפייסו ולא עוד‬ ‫שמות הבארות שקרא אותן אביו לא רצה לשנותן‪ ,‬וזה ק"ו לדרכי האבות‬ ‫אלא שצריך לברכו‪[ :9‬ספורנו]‬ ‫ומנהגותיהם ומוסר שלהם‪ ,‬ואולי מפני זה לא נשתנה שמו‪ ,‬כמו שאר‬ ‫הביא לו יין שיתערבב קצת דעתו‬ ‫האבות‪ ,‬וזו מדה כנגד מדה‪ ,‬כן פירש הגאון ז"ל‪[ .‬רבינו בחיי]‬ ‫ֹאַכל ַַו ָָּי� ֵֵבא לֹוֹ ַַי ִִין ַַו ֵֵּי� ְׁש� ְ ְּת�ְ ‪( 10‬כה) שהיין מערבב קצת דעתו‬ ‫ַַו ַַּי� ֶֶּג� ׁׁש לֹוֹ ַַוֹּי� ַ‬ ‫‪ 6‬וכן מבואר בב"ר וכן ברש''י עה''פ ִִּבְגְ ֵֵדי ֵֵע ָָׂשו ְְּבָנָ ּה ַַהָּגָ ֹדֹל ַַה ֲֲח ֻֻמֹדֹת – 'שחמדן מנמרוד'‪ .‬אכן המדרש תנחומא חולק על זה‪ ,‬וז"ל "הלביש הקב''ה לאדם בגדי כהונה גדולה‬ ‫שהיה בכורו של עולם‪ ,‬בא נח [ומסרן לשם‪ ,‬ושם] מסרן לאברהם‪ ,‬ואברהם מסרן ליצחק‪ ,‬ויצחק מסרן לעשו‪ ,‬שהיה בכורו‪ ,‬ועשו היה רואה את נשיו עובדות ע"ז והפקידן אצל‬ ‫אמו‪ ,‬כשעמד יעקב ולקח הבכורה מן עשו אמרה רבקה הואיל שלקח יעקב את הבכורה מיד עשו‪ ,‬בדין הוא שילבש הבגדים הללו''‬ ‫‪'' 7‬כי הם קלים לקבלת האמונה כמו הבארות שהם קלים לקבלת המים‪ ,‬ופתיחת הלב הסתום באמונה יכנה הכתוב חפירה‪ ,‬ולכך יאמר מצד הקנאה "סתמום פלשתים"‪,‬‬ ‫כלומר סתמו את לבם והחזירום לסורם‪ ,‬וזהו‪" :‬וימלאום עפר"‪ ,‬כי תחת שמלאם אברהם חכמה ודעת את ה' באמונת היחוד‪ ,‬מלאום פלשתים אמונתם הרעה‪ ,‬כי יכנה הכתוב‬ ‫האמונה הרעה או העצה הרעה לעפר‪ ,‬וזהו שאמרו‪( :‬ב"ב טז‪ .‬גבי איוב) עפרא לפומיה'' [רבינו בחיי שם]‬ ‫‪ 8‬הרמב"ן בא ליישב איך יתכן שעשיו העמיד פני צדיק בפני יצחק אביו ובכל זאת לא הזכיר שם שמים‪ ,‬ואף בעיני אביו לא היה לתימה על כך‪ ,‬וע"ז מבאר הרמב"ן שיצחק‬ ‫חשב גם זאת לסימן יראת שמים‪.‬‬ ‫ברכות לא‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫יֹוֵמי ֵֵׁשירּוי ַַעְלְ ָָמא ְוְ ַיַ ֲֲה ֵֵביּה ְְּבַיַ ד ַיַ ֲֲעקב‪ .‬ובדעת זקנים כתב שמיכאל‬ ‫‪ 10‬ובתרגום יונתן איתא ְוְ ָלָ א ֲֲהָוָ ה ַַח ְְמ ָָרא ַגַ ֵֵּביּה ְוְ ִִאְזְ ַַד ֵֵמן ֵלֵ יּה ַַמְלְ ָָאָכָ א ְוְ ַַאְיְ ִיִתי ִִמן ַַח ְְמ ָָרא ְְד ִִא ְְצ ִִטַנַ ע ְְּב ִִעיְנְ בֹוֵיֵ י ִִמן ֵ‬ ‫הביאו מגן עדן‬ ‫ב‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת תולדות תשפ"ז לפ"ק‬ ‫הדבר הזה‪ .‬ותלך אל שם ואל עבר בנו לשאול ולדרוש אותם על הדבר‬ ‫של אדם‪ ,‬ולא ידקדק אם הוא עשיו אם לא‪[.‬חזקוני‪]11‬‬ ‫הזה ולבקש עליה מלפני ה' בדבר הזה‪ .‬ותשאל גם את אברהם לבקש‬ ‫יצחק ידע שיש לעשיו הרבה שונאים‬ ‫ולדרוש את ה' על כל הדבר אשר קרה לה''‪[ .‬כ''ז מספר הישר]‬ ‫יָך ָ �ָּברּו ְְּך (כט)‪ .‬ולעיל בברכת ה' לאברהם אמר‬ ‫יָך ָָארּוּר ּו ְְּמ ָָב ֲֲר ֶֶכ ָ‬ ‫ֹא ֲֲֹר ֶֶר ָ‬ ‫עשיו לובש בגדים נקיים לכבוד אביו‬ ‫ּוְמ ַַקֶּלֶ ְלְ ָך ָָאֹאֹר"‪ ,‬והטעם לזה לפי הפשט כי יצחק‬ ‫לו "ַוַ ֲֲא ָָב ְְרָכָ ה ְְמ ָָב ְְרֶכֶ יָך ְ‬ ‫ַַו ֶֶּי� ֱֱא ַַהב ִִי ְְצ ָָחק ֶֶאת ֵֵע ָָׂש� ו (כח) ָָא ַַמר רשב''ג ָּכָ ל ָיָ ַַמי ָָהִיִ ִיִתי ְְמ ַַׁש ֵֵּמׁש ֶֶאת‬ ‫היה סבור שהוא עשו ויודע שהוא שנוא [אצל הבריות] ואף על פי שהיה‬ ‫ַַא ָָּבא ְוְ ֹלא ִִׁש ַַּמ ְְׁש ִִּתי אֹותֹו ֶֶא ָָחד ִִמ ֵֵּמ ָָאה ֶֶׁש ִִּׁש ֵֵּמׁש ֵֵע ָָׂשו ֶֶאת ָָא ִִביו‪ֲֲ ,‬אִנִ י ְְּב ָָׁש ָָעה‬ ‫חסיד בעיניו מ"מ גברא ַַאִלִ ָָמא הוה ומצוי ביערים‪ .‬לפיכך הקדים קללתו‬ ‫ֶֶׁש ָָהִיִ ִיִתי ְְמ ַַׁש ֵֵּמׁש ֶֶאת ַַא ָָּבא ָָהִיִ ִיִתי ְְמ ַַׁש ְְּמׁשֹו ִִּב ְְבָגָ ִִדים ְְמֻלֻ ְכְ ָלָ ִכִ ין‪ְּ ,‬וְב ָָׁש ָָעה ֶֶׁש ָָהִיִ ִיִתי‬ ‫לברכתו ואמר בלשון רבים [כי רבים אשר יקללוהו ממי שיברכו‪ .‬אבל‬ ‫יֹוֵצא ִִּב ְְבָגָ ִִדים ְנְ ִִקִּיִ ים‪ֲֲ ,‬א ָָבל ֵֵע ָָׂשו ְְּב ָָׁש ָָעה ֶֶׁש ָָהָיָ ה ְְמ ַַׁש ֵֵּמׁש ֶֶאת‬ ‫יֹוֵצא ַלַ ֶֶּד ֶֶרְך ָָהִיִ ִיִתי ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫אברהם ידוע היה שהוא אהוב ולא יקללוהו רבים כתוב לשונו בל' יחיד‬ ‫ָָא ִִביו ֹלא ָָהָיָ ה ְְמ ַַׁש ְְּמׁשֹו ֶֶאָּלָ א ְְּב ִִבְגְ ֵֵדי ַַמְלְ כּות‪ָָ ,‬א ַַמר ֵֵאין ְּכְ בֹודֹו ֶֶׁשל ַַא ָָּבא ִלִ ְְהיֹות‬ ‫ואברכה מברכיך ומקללך אאור‪[ .‬חזקוני]‬ ‫ְְמ ַַׁש ְְּמׁשֹו ֶֶאָּלָ א ְְּב ִִבְגְ ֵֵדי ַַמְלְ כּות‪[ .‬ב''ר סה‪ ,‬טז]‬ ‫הרגיש שהברכה חלה – ולא רצה לקלל עצמו‬ ‫ַַו ֵֵּי� ֶֶל ְְך ֵֵע ָָׂש� ו ַַה � ָָּׂש� ֶֶדה ָָלצּוּד ַַצ ִִיד ְְל ָָה ִִביא (ה)‪ .‬כיון שהיה צד וקושר היה‬ ‫ֹאֶמר‪ַַּ ...‬ג� ם ָ �ָּברּו ְְּך ִיִ ְְהֶיֶ ה (לג)‪ :‬כי אמנם הרגיש יעקב בברכתו שחלה‬ ‫ַַוֹּי� ֶ‬ ‫המלאך הולך ומתירן ומבריח‪ ,‬שוב היה צד והמלאך מתירן‪ ,‬ולמה כך‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הברכה על המבורך כמו שאמרו על ר' חנינא כשהיה מתפלל על החולים‬ ‫אלא לגלגל את השעות עד שילך יעקב וילך ויעשה ויכנס אצל אביו ויאכל‬ ‫[ספורנו]‪ .‬ויש מפרשים שהסכים על הברכה ולא חזר ממנה לקללו‪ ,‬משום‬ ‫ויטול את הברכות‪[ .‬תנחומא]‬ ‫שכבר אמר אורריך ארור ולא רצה לקלל את עצמו [חזקוני וכ''ה בב''ר]‬ ‫ַַו ַַּי� ַַען ִיִ ְְצ ָָחק ַַוֹּי� ֶ‬ ‫ֹאֶמר ְְל ֵֵע ָָׂש� ו ֵֵהן ְְּג� ִִביר‪ּ ...‬ו ְְּל ָָכה ֵֵאפֹוֹ א ָָמה ֶֶא ֱֱע ֶֶׂש� ה‬ ‫כי בחייו לא יצערנו‪ ,‬או מפחדו שלא יקללנו ותיהפך ברכתו לקללה‪.‬‬ ‫ְְּב� ִנִ י (לז) אמר לו הקב''ה [ליצחק] כך היית אומר ''ולכה איפוא''? אמר‬ ‫ורבקה פחדה שמא ימות הזקן פתאום ויהרגנו או שמא יזדמן לו בחייו‬ ‫לו [יצחק] 'ֻיֻ ַַחן'‪ !15‬אמר לו [הקב''ה] 'רשע' הוא! א"ל‪' :‬בל למד צדק' ‪ -‬לא‬ ‫ויהרגנו [רמב''ן]‬ ‫כיבד את הוריו?! אמר לו הקדוש ברוך הוא 'בארץ נכוחות יעול'‪ ,‬עתיד‬ ‫הוא לפשוט ידו בבית המקדש! אמר לו א"כ ַַה ְְׁש ַַּפע לו שלוה בעולם הזה‬ ‫ַַו ֻֻּי� ַַּג� ד ְְל ִִר ְְב ָָקה ֶֶאת ִִּד� ְְב ֵֵרי ֵֵע ָָׂש� ו ְְּב� ָנָ ּּה ַַה ָָּג� ֹדֹל ַַוִּת�ִ ְׁש� ְ ַַלח ַַוִּת�ִ ְְק ָָרא‬ ‫ו'בל יראה גאות ה' לעתיד לבא'‪.‬‬ ‫ְְל ַַי ֲֲעֹקֹב‪ .‬כי היה יעקב במקום אחר איננו באהל אביו ואמו כי היה מתחבא‬ ‫מפני עשו אחיו שהיה צועק עליו והיה מתבייש ממנו או מתפחד‪[ .‬רמב''ן]‬ ‫מֹוָׁש ֶֶבָך זו איטאליאה‪ִ 16‬‬ ‫ּוִמ ַַּטל‬ ‫ֹאֶמר ִִהֵּנֵ ה ִִמ ְְׁש ַַמֵּנֵ י ָָה ָָא ֶֶרץ ִיִ ְְהֶיֶ ה ָ‬ ‫ַוַ ַַּיַַען ִיִ ְְצ ָָחק ַוַ ֹּי ֶ‬ ‫ַַה ָָּׁש ַַמִיִ ם ֵֵמ ָָעל זו בית גוברין‪( .‬בראשית רבה סז‪ ,‬ה‪ -‬ו)‬ ‫ַַוֹּי� ֶ‬ ‫ֹאֶמר ֵֵע ָָׂש� ו ְְּב� ִִלּבּ ֹוֹ ִִי ְְק ְְרב ּּו ְְי ֵֵמי ֵֵא ֶֶבל ָָא ִִבי (מא) ויאמר עשו בליבו‪ ,‬אני‬ ‫מאוצרות המדרש‪:‬‬ ‫איני עושה כמו שעשה קין שהרג את הבל בחיי אביו וחזר אביו והוליד‬ ‫את שת‪ .‬אלא אתעכב עד זמן שיגיע ימי אבלו של מיתת אבי‪ ,‬אז אהרג‬ ‫ַַו ִִּי� ְְתֹר ֲֲֹצצ ּּו ַַה ָ �ָּבִנִ ים ְְּב� ִִק ְְר ָ �ָּב ּּה 'ויהי כשבעת חדשים ויתרוצצו הבנים‬ ‫את יעקב אחי ואירש הכל‪ ,‬ונמצא אני ''רוצח וגם יורש'' [תרגום יונתן‬ ‫בקרבה‪ 13‬ויצר לה מאד ותקץ מפניהם‪ .‬ותאמר אל כל הנשים אשר היו היו‬ ‫בלשה''ק‪]17‬‬ ‫בארץ הנהיה לכם כדבר הזה אשר נעשה לי? [ב''ר סג‪ ,‬ו‪ ]14‬ויאמרו אליה‬ ‫לא‪ .‬ותאמר אליהן ''למה זה אנכי'' היה לי הדבר הזה מכל הנשים אשר‬ ‫היו בכל הארץ? ותלך ארץ המוריה [ועי' תרגום יונתן] לדרוש את ה' על‬ ‫ולפי דרכו מפרש בחזקוני לקמן מש''כ ''ויאמר לאביו יקום אבי'' ופירש יקום ‪'' -‬שהיה מנמנם אחר אכילתו''‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ 12‬רבי חנינא בן דוסא ידע לומר לאחר שביקש רחמים על החולה אם נתקבלה תפילתו‪ ,‬וכשנשאל 'וכי נביא אתה'‪ ,‬אמר להן‪" :‬לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך‬ ‫מקובלני אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף" (ברכות לד‪):‬‬ ‫‪ 13‬עוברת על פתחי שם וכו' על פתחי עכו"ם‪ ,‬עשו מפרכס לצאת‪ ,‬רש''י‪ .‬ולמה לה לעבור‪ ,‬והא כתיב ''אל תקרב אל פתח ביתה''? אלא היתה הולכת לבתי עבודה זרה אולי‬ ‫תראה שם אשה עובדת ע''ז למשוך לבה לה' ולהודיעה שהע''ז אין בה ממש כמו שלימדה יצחק‪ ,‬שהוא גם כן למד מאביו שנאמר ''מגורי אביו'' ופירשו (ב''ר פד ד) מגיורי‬ ‫אביו וכו'‪[ .‬ש''ך עה''ת וכ''ה במעם לועז]‬ ‫אֹוֶמ ֶֶרת ָלָ ֶֶהן ִִהִּגִ ַיַע ָלָ ֶכֶ ם ַַה ַַּצ ַַער ַַהֶּזֶ ה ִִּב ֵיֵמיֶכֶ ם‪.‬‬ ‫ְְמַלַ ֵֵּמד ֶֶׁש ָָהְיְ ָָתה ִִא ֵֵּמנּו ִִר ְְב ָָקה ְְמ ַַחֶּזֶ ֶֶרת ַַעל ִִּפ ְְת ֵֵח ֶיֶהן ֶֶׁשל ָנָ ִִׁשים ְוְ ֶ‬ ‫‪14‬‬ ‫קאי על הפסוק "ֻיֻ ַַחן ָָר ָָׁשע ַַּבל ָלָ ַַמד ֶֶצ ֶֶדק ְְּב ֶֶא ֶֶרץ ְנְ ֹכֹחֹות ְיְ ַַעֵּוֵ ל ַּוַבל ִיִ ְְר ֶֶאה ֵּגֵ אּות ה'" (ישעיהו כו‪ ,‬י)‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ 16‬איטליה הוא ארץ בני יון‪ ,‬ואח"כ לכדום צאצאי עשיו והקימו שם את מלכות רומי (רש"י שבת נו‪ :‬ד"ה איטליא)‪ .‬ועי"ש בסוגיא‪ ,‬שהכרך הגדול של רומי לא היה קים‬ ‫כלל בעולם עד ימי שלמה המלך שאז ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון‪ ,‬ואח"כ נבנה צריף של קנים ומאז נתוספו בתים על בתים עד שנעשה להיות הכרך הגדול‪.‬‬ ‫ונמצא שמברכת יצחק לעשיו לכדו צאצאי עשיו את איטליה ורומי‪.‬‬ ‫‪ 17‬אך בב''ר איתא ''רבנן אמרי [אמר עשיו] אם הורגו אני יש שם ועבר יושבין עלי בדין ואומרים לי למה הרגת את אחיך? אלא הריני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא‬ ‫ועורר עמו על הבכורה והורגו ואני עומד עליו כגואל הדם והורגו‪ ,‬ויורש אני שתי משפחות''‪[ .‬ב''ר סז‪ ,‬ח]‬ ‫ג‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת תולדות תשפ"ז לפ"ק‬ ‫בכתובים שלפנינו מן ''ַוַ ָּיָ ֹבֹא ֶֶאל ָָא ִִביו'' עד ''ְוְ ִיִ ֶֶּתן ְלְ ָך'' שברכו כתוב שמונה פעמים ''בני''‬ ‫דברי תורה מתוך ספר ליקטי רבי משה יעקב מכתב ידו‪:‬‬ ‫וכמה מהם נראים כמיותרים ובודאי לא לחנם נכתבו‪ .4‬על כן נ"ל לומר שזו היתה גם‬ ‫כוונתו של יצחק שסבר כי עשיו עומד לפניו וע"כ התכוון בתמני בני אלה לאסקי מז'‬ ‫יֵטִנִ י ָנָ א ִִמן ָָה ָָאֹד ֹם ָָה ָָאֹד ֹם ַַה ֶֶּז� ה ''קיימת מוסריות גדולה בענין אכילתו של‬ ‫ַַה ְְל ִִע ֵ‬ ‫מדורי גיהנום ובחד לאתויי לעולם הבא‪ 5‬אלא שלאמתו של דבר רימה יעקב את יצחק‬ ‫אדם שעליה להערך בקדושה ובצניעות כאוכל לפני מלך‪ .‬וסימנך‪ַ' :‬וַ ֹּיֹאְכְ לּו ַוַ ִּיִ ְְׁשּתּו ַוַ ֶּיֶ ֱֱחזּו‬ ‫ולקח את כל ברכת יצחק שרצה לתת לעשיו‪ .‬והנה איתא בבעל הטורים (כז‪ ,‬לג) איפו"א‬ ‫ֹל‪ִ-‬הים'‪ .‬שאף בשעת אכילתו לא יזוז אדם מדבקותו באלוקים''‪.‬‬ ‫ֶֶאת ָָה ֱֱא ִ‬ ‫בגמטריא גהנ"ם‪.‬‬ ‫ְׁש� ְ ֵנֵ י (גיים) גֹוֹ ִיִ ם ְְּב� ִִב ְְטֵנֵ ְְך פירש"י‪ :‬גיים כתיב כמו גאים‪ ,‬אלו אנטונינוס ורבי שלא‬ ‫וזה שאמר יצחק לעשיו אחר שכיוונתי בתמני בני הנ"ל לאסקך מז' מדורי גיהינום ולא־‬ ‫פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ברכות נז‪.):‬‬ ‫תייך לעולם הבא לאחר שבא אחיך א"כ לכה איפוא ר"ל מוכרח אתה ללכת לגיהנם‬ ‫וצריך באור דלמאי נפקא מיניה הביא רש"י דברים אלה‪.‬‬ ‫דמעתה מה אעשה לך בני שהייתי סבור שאמצא לך תיקון בתמניא בני ועתה לא הועיל‬ ‫כלל כי בא אחיך ולקח את הכל‪.‬‬ ‫ובספר פני ארי זוטא‪ 1‬כתב עפ"י פירש"י ויתרוצצו הבנים בקרבה כשהיתה עוברת על‬ ‫פתח ע"ז עשיו מפרכס לצאת וכשעוברת על פתח בית המדרש יעקב מפרכס לצאת‪.‬‬ ‫ְְו ַַעל ַַח ְְר ְְּב� ָָך ִִת ְְח ֶֶיה (כז‪ ,‬מ) במדרש (פסיקתא רבתי כא) ''בשעה שביקש‬ ‫ומכיון שבשעה שהיתה עוברת על פתח ע"ז עשיו מפרכס לצאת ידעה‬ ‫הקב"ה ליתן תורה לישראל בא אל עשיו אמר מה כתיב בה לא תרצח‬ ‫שהוא רשע ויבקש להרוג את אמו והוי כרודף‪ 2‬ומותר להרגו לכך הלכה‬ ‫וכבר ברכני אבי ועל חרבך תחיה‪ .‬ומקשים העולם מה בכך שאינו מקבל‬ ‫לדרוש את ה' אם מותר לעשות כן להרגו כי אמרה אם כן למה זה אנכי‬ ‫את התורה הרי איסור שפיכת דמים נכלל בשבע מצות בני נח שנצטוו‬ ‫כי אנכי בסכנה ואמר לה ה' שני גויים בבטנך כי ידוע מכתבי האר"י שיש‬ ‫עליהם עוד קודם מתן תורה וחמורים הם להם יותר מישראל שהם נהרגים‬ ‫איסור רציחה אפילו לעכו"ם שמא נפיק מניה זרע מעליא [עיין באמ"ח פר'‬ ‫גם בלא התראה‪.‬‬ ‫נח עה"פ ואך את דמכם] ואיתא בפ"ק דע"ז (יא‪ ).‬שנתן רבי לאנטונינוס‬ ‫רמז בעקירת הצנון בכל יום אחד ‪ -‬שיהרג לחשיבי דרומאי אחד אחד‪ .‬אבל‬ ‫ובספר עונג נפש‪ 6‬כתב ''עפי"ד הגמרא בבבא קמא (לח‪ ).‬כתוב ''ְוְ ָזָ ַַרח‬ ‫מה ששאל כדת מה לעשות בבתו שעבדית איסורא שלח לו חסא ‪ -‬דהיינו‬ ‫אָרן'' מה בעי בשעיר ובפארן אלא מלמד שבא‬ ‫הֹוִפ ַיַע ֵֵמ ַַהר ָָּפ ָ‬ ‫ִִמ ֵֵּׂש ִִעיר ָלָ מֹו ִ‬ ‫חזרת ‪ -‬לרמז שיחוס עליה ולא יהרגנה שלא יכרת זרעו הרי שעם הצנון‬ ‫הקב"ה אצל כל אומה ולשון בהצעה שיקבלו את התורה‪ .‬ושאלו המפרשים‬ ‫רמז שלא יחוס עליהם ויהרג לרשעים הקמים עליו‪ ,‬ובחסה רמז שיחוס‬ ‫על הא דנקט שעיר ופארן דוקא ולא שאר האומות והרי החזיר ובא אצל‬ ‫לזרעו‪.‬‬ ‫כולם ותירצו דמשום הכי נקט אלו דכל האומות נתנו עיניהם בשעיר ופארן‬ ‫ואם הם יקבלו את התורה שהם מזרע אברהם אף הם יקבלוה ואם ימאנו יסרבו אף הם‪.‬‬ ‫ולזה אתי שפיר תשובת הקב"ה לרבקה שני גויים בבטנך אנטונינוס ורבי‪ .‬הרי שעתיד‬ ‫אולי לצאת מעשיו גם זרע מעליא ועל זה אמר לה שלא פסקו מעל שולחנם צנון וחזרת‬ ‫והנה באמת צריך להבין איך ברך יצחק את עשיו ְוְ ַַעל ַַח ְְר ְְּבָך ִִת ְְחֶיֶ ה מאחר שבני נח מצוים‬ ‫לרמזים הנ"ל‪ .‬בצנון מרמז שיעקר הרשעים אבל על זרעו יחוס אף על גב שאינם צדיקים‬ ‫על שבע המצות‪ .‬ועל כרחך צ"ל שכוונתו על עמים העובדים ע"ז החייבים מיתה כמש"כ‬ ‫וזה רמז החזרת הנקראת חסא שיש לחוס על בניו ומכל שכן כשידוע דנפיק מניה זרע‬ ‫הרמב"ן על טעם הריגת בני שכם עיי"ש [לג‪ ,‬יג] אבל לא לבני נח האחרים המקיימים את‬ ‫מעליא ובזה הזהיר את רבקה שלא תהרוג את עשיו אף על פי שהוא רשע‪.‬‬ ‫שבע המצות‪ .‬ואם כן זהו שאמר עשו דבשלמא אם אני לא אקבל את התורה גם אומות‬ ‫אחרות לא יקבלוה אם כן יש כאן מקום שתחול ברכת אבי ועל חרבך תחיה במי שאינו‬ ‫ַַוִּת�ִ ַַּק� ח ִִר ְְב ָָקה ֶֶאת ִִּב� ְגְ ֵֵדי ֵֵע ָָׂש� ו ְְּב� ָנָ ּּה ַַה ָָּג� ֹד ֹל ַַה ֲֲח ֻֻמֹד ֹת ובמדרש (ב"ר סה טז)‬ ‫מקיים שבע מצות בני נח‪ ,‬אבל אם אני אקבל את התורה גם שאר האומות יקבלוה אם‬ ‫''החמודות על שחמד אותן מנמרוד''‪ .‬ותמוה‪.‬‬ ‫כן יהיו כולם בכלל מקיימי התורה והריגתם תהא אסורה ואיך אקיים ועל חרבך תחיה''‪.‬‬ ‫[עכ''ל]‪.‬‬ ‫ובספר ''פרקי דר"א'' הביא דאיתא במדרש (מדרש אגדת בראשית מג א)‬ ‫בגדי נמרוד היו כתנות עור של אדם הראשון‪ .3‬ואיתא (חזקוני בראשית ג‬ ‫ִִה ֵֵּנ� ה ִִמְׁש� ְ ַַמ ֵֵּנ� י ָָה ָָא ֶֶרץ ִיִ ְְהֶיֶ ה מֹוֹ ָׁש� ָ ֶֶב ָָך ּו ִִּמַּט�ַ ל ַַהָּׁש�� ָ ַַמ ִִים ֵֵמ ָָעל‪ .‬וגבי‬ ‫כא) דכתנות עור היו מעורו של לויתן שהרג הקב"ה‪ .‬ובזה יובן כדי שלא‬ ‫ּוִמ ְְׁש ַַמֵּנֵ י ָָה ָָא ֶֶרץ‪.‬‬ ‫ֹל‪ִ-‬הים ִִמ ַַּטל ַַה ָָּׁש ַַמִיִ ם ִ‬ ‫יעקב כשברכו אמר לו ְוְ ִיִ ֶֶּתן ְלְ ָך ָָה ֱֱא ִ‬ ‫תקשה האיך הלבישה רבקה ליעקב את בגדי עשיו הא קיי"ל דבגדי עם‬ ‫רצה לומר חלק משמני הארץ‪ .‬והביאור בזה כי גבי יעקב היה העיקר הצד‬ ‫הארץ מטמאים (טהרות פ"ד מ''ה)? על כן אמר החמודות שחמד אותם‬ ‫של הרוחניות וברכות העולם הזה היו בעיניו טפל‪ .‬אבל לגבי עשיו היו חיי‬ ‫מנמרוד והלא הן כתנות עור מעורו של לויתן ואנן קיי"ל שעורו של הדג‬ ‫העולם הזה העיקר והרוחניות היתה טפל בעיניו‪.‬‬ ‫איננו מטמא כדאיתא במשנה כלים (פרק כד משנה יא)‪.‬‬ ‫ובשם הרב הקדוש מהרי"ץ‪ 7‬שמעתי את הפירוש על ומטל השמים מעל‪,‬‬ ‫ַַו ַַּי� ַַען ִיִ ְְצ ָָחק ‪ּ ...‬ו ְְּל ָָכה ֵֵאפֹוֹ א ָָמה ֶֶא ֱֱע ֶֶׂש� ה ְְּב� ִנִ י ולכאורה תיבות‬ ‫היינו מטל השמים ‪ -‬שזו הרוחניות היא מעל למעלה מהשגתך היא גבוה‬ ‫ולכה וגו' אין להם הבנה ונ"ל לפרש עפי"ד הגמרא (סוטה י) הנהו תמני‬ ‫מעל גבוה מעליך ואין לך כל שייכות אליה ולגביך שייך רק משמני הארץ‬ ‫בני דאבשלום שבעה דאסקי מז' מדורי גיהנום וחד דאתי לעולם הבא‪ .‬והנה כד נדייק‬ ‫ספר פני ארי זוטא דרשות עה''ת לרבי אריה ליב ב''ר אברהם קורדובירו טורצ'ינר (י''ל בוילהרמסדורף שנת ת''פ בהסכמת כמה מגדולי הדור)‪ .‬ספר נדיר ולא נדפס שנית‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עי' במדרשים שדרשו כן עה''פ ֹזֹרּו ְְר ָָׁש ִִעים ֵֵמ ָָר ֶֶחם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כן איתא במגלה עמוקות (פ' נח ''ענין דור הפלגה'')‪ .‬ספר ''פרקי דר''א'' ל''מ לע''ע ספר בשם זה רק המדרש התנאים הידוע‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ֹאֶמר‬ ‫ּוֲׁש ָָקה ִּלִ י ְְּבִנִ י‪ַ ...‬וַ ֹּי ֶ‬ ‫ֹאֶמר ַַא ָָּתה ֶזֶ ה ְְּבִנִ י ֵֵע ָָׂשו‪ַַ ...‬הִּגִ ָָׁשה ִּלִ י ְוְ ֹאְֹכְ ָלָ ה ִִמ ֵֵּציד ְְּבִנִ י‪ְּ ...‬גְ ָָׁשה ָּנָ א ֲ‬ ‫‪ 4‬ואלו הן‪ִִ :‬מי ַַא ָָּתה ְְּבִנִ י‪ַַ ...‬מה ֶּזֶ ה ִִמ ַַה ְְר ָָּת ִלִ ְְמֹצֹא ְְּבִנִ י ‪ְּ ...‬גְ ָָׁשה ָּנָ א ַוַ ֲֲא ֻֻמ ְְׁשָך ְְּבִנִ י ַַה ַַא ָָּתה ֶזֶ ה ְְּבִנִ י ֵֵע ָָׂשו‪ַ ...‬וַ ֹּי ֶ‬ ‫ְְר ֵֵאה ֵֵר ַיַח ְְּבִנִ י ְּכְ ֵֵר ַיַח ָָׂש ֶֶדה אשר ברכו ה'‪ .‬והערני אחד ש'בני' זה השמיני מכוון במדויק למה שאמרו ו''חד [‪-‬בבני השמיני התכוון] לאתויי לעוה''ב'' שזהו השדה אשר ברכו ה'‬ ‫‪ 5‬ונפלאתי מאד על כזה מרגלית‪-‬תגלית שלא נמצא בראשונים‪ .‬וחיפשתי באוצה''ח ומצאתי שבשפתי צדיק (פילץ אות מד) כיוון לזה‪ .‬והרי כאן שני צדיקים שידוע עליהם ממקורות‬ ‫נאמנים שהיה להם גילוי אליהו ומתנבאים בסגנון אחד‪ .‬ועי' ג''כ בתורת משה לחת''ס ד''ה לכה)‪.‬‬ ‫‪ 6‬להגאון רבי יוסף לערנער אב''ד ליכטנשטאט (נפטר תקצ''ו)‪ .‬את ספרו עונג נפש הדפיס בשנת תקנ''ה בתוך ספר ''דברי התענוגים'' מחותנו הגאון רבי בנימין זאב רייכלש אב''ד‬ ‫ניקלשבורג‪ .‬תולדותיו וכן תולדות חותנו נדפסו לאחרונה בספר ''יין ישן בקנקן חדש'' על מסכת פסחים עמוד ‪( 14‬מפעל גנזי קדם שע''י הוצאת הדרת חן אשדוד תשע''ג)‬ ‫לכאורה כוונתו למהרי''ץ דושינסקיא זצ''ל‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פאר הערות‪chazal123456@gmail.com :‬‬ ‫ד‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת תולדות תשפ"ז לפ"ק‬