החזיקו - ביחד · Hachziky - Beyachad — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
גליון מבית 'החזיקו' | גליון מ"ב | פרשת תולדות תשפ"ז
דבר העורך מהנעשה והנשמע ב'החזיקו' אלומת אור
חברי החבורה מתאספים יחד לשיחת פרס שני :הנחה של 80%מסכום הקניה ה' אור לי!
חברים עם מטעמת ולגימה המקרבת, ברשת "ברודווי" – 10זוכים.
בעודי יושב וכותב טור זה נמצא למשך כ 20-דקות .לאחמ"כ נעמד כל לומדי ההלכה המשותפת לפני כל
בביתי פועל ערבי שהגיע לחזק אחד במקומו לקיים עצת ההתבודות התחלת ללמוד את ההלכה? אשריך! חג ומועד בפריוקט ''אור המועדים'',
את האיטום בגג לקראת הגשמים ושיחה בינו לבין קונו ,ולסיום חוזרים כבר הנך זכאי להירשם להגרלה מתחילים כבר בימים אלה ,את ההלכה
הנפלאה הלכות שילוח הקן ה' ,להאיר
הקרבים ובאים ומתאספים ויוצאים בריקוד נלהב על המיוחדת (גם לפני שסיימת ללמוד את
נועם חלקינו וגורלינו שזכינו להתקרב כולה) את הלב ולחמם את הנשמה לקראת ימי
לרבינו ולקיים עצותיו הקדושים החנוכה הקדושים הקרבים ובאים.
בעודו מתהלך על קצוות הגג והנוראים ,כי הם חיינו ותקוותינו לנצח. ההרשמה להגרלה בקו "החזיקו"
בליבי התחילו הרהורים קשים > 04.313.7148שלוחה .3 מי שכבר טעם יודע (ומי שלא -יותר
ממוזמן להצטרף אליהם ,)...כי להיכנס
רק לפני כשבוע פועל ערבי אחר כפי שמעידים המשתתפים' ,התבודדות'
לחג עם דיבוריו המאירים של מוהרנ"ת
מצא את מותו מול ביתי בגלל לאחר שיחת חברים מרוממת ,הינה
היא בבחינת "טעמו וראו כי טוב" –
פיגומים לא כל כך חזקים התבודדות אחרת לגמרי! עם מוחין
להרגיש את הטעם הפנימי של הימים
דגדלות להשיח את כל אשר על הלב
הנעלים ולהתחבר ברוח ובנפש לאור
"כדבר איש אל רעהו"... מר+חוליק
מתוך מחשבות שמסתובבות לי הימים המרוממים.
בעזהי"ת
ה' נראה
הועידה השנתית
החנוכה הק'
עבודת ימי
בלב יצאתי למרפסת ,רואה אני האורות
אשר על כן ,לא מחכים אפילו לא יום
אותו עומד ממש על קצה הגג
אור מרביה''ק
מאירים
ע''פ הגילויים ה המתגלים הקן ה'
בעת רדת הגליון לדפוס ,נאספים
לוח
בהלכות שי הלכות
אחד! בל נתפתה לחשוב כי יש עוד כך
קוטי מלי
רות חנוכה
מתעקש להניח את הזפת בקצה
נ הדלקת
סדר
ראשי ופעילי החבורות שיחי' ב"ועידה וכך שבועות עד חנוכה ...מתחילים עוד
שבקצה ,הערבים האלה שום פחד השנתית" בקמפוס המפואר בקיבוץ היום להכין עצמנו לקבל את אור הימים
אין להם בחיים מהרהר אני בליבי, חפץ חיים ,כפי שדיווחנו בגליונות המאירים ,בלימוד ההלכה הנפלאה
אך אז שמתי לב לפרט מאוד חשוב הקודמים.
בחסות:
שילוח הקן ה' ביו"ד חלק שני ,בו מגלה
לקראת שב"ק הופץ בבתיהכ"נ חוברות מוהרנ"ת כיצד בכל מצב נזכה לראות
אולי הוא לא מפחד אבל הוא בס"ד בגליון הבא נביא סקירה מורחבת, "אור המועדים" עם ההלכה המשותפת את חסדי ה' וממנו לקחת חיזוק גם
מאוד נזהר כל פסיעה מחושבנת לתועלת ולהנאת ידידנו היקרים שיחי'. הנלמדת לקראת ימי החנוכה הק' .באם לימים חשוכים ובכל הקשיים והמעברים
היטב ובכל תנועה שהוא עושה הנך מבחין כי יש מחסור בחוברות ,או המתגברים.
הוא נזהר עליה מאוד. אם אתם רוצים ללמוד את ההלכה
המשותפת יחד בחבורה ,ניתן להתקשר ובלשונו הזהב" :ע"כ המהדרין מדקדקין
ומדליקין נר חנוכה לכל אחד ואחד מבני
ואז חשבתי אולי אנחנו קצת ל( 05485.20148 -בשעות הצהרים
הבית בפרטיות ,כדי שישים אל ליבו כל
מתבלבלים בין זהירות לפחד ,אולי בלבד).
אחד ואחד בפרטיות שגם אליו בפרטיות
במקום להיזהר מהיצר הרע אנחנו כינוסי הכנה דרבה מגיע האור ,כי באמת ה' יתברך עושה
מפחדים ממנו ,ואולי זה בדיוק מה עימו בפרטיות ניסים ונפלאות עצומות
שרבינו ציווה אותנו ''והעיקר לא לקראת ימי החנוכה הק' המאירים, שזוכה גם הוא שיאיר לו אור התורה
לפחד כלל” .אבל להיזהר צריך מתכוננים לערוך "כינוסי הכנה דרבה" , והמצוות שהם הנקודות טובות שחוטף
לרומם הלבבות ולעורר הנפשות לקבל
וצריך כי עצם הפחד מהיצר הרע בכל יום ,בפרט מה שזכה להתקרב
את אור הצדיק המאיר במיוחד בימים לצדיקי אמת ,רק שהאור הוא עדיין
עלול להפיל אותי למטה אבל אם
אלה .עיקבו אחרי ההודעות. בבחינת וירא את המקום מרחוק"...
אני לא אזהר ,אם אני אהיה יותר
≈≈≈
מדי בטוח בעצמי זה גם מסוכן אז אז ירננו כל עצי יער...
כדי לעודד את כלל הלומדים החשובים
נשתדל לא לפחד אבל כן להיזהר. חבורה חדשה נוסדה בימים אלה שיחי' נכנסים להגרלה מיוחדת:
לאברכי עיה"ת ביתר.
גוט שאבעס פרס ראשון :חנוכיה מפוארת לקיים את
החבורה נערכת במתכונת מיוחדת וגם מצות הדלקת נר חנוכה בהידור – זוכה
במיקום מיוחד :בין עצי היער. אחד.
עמוד היומי ליקוטי מוהר"ן :סז | :דף היומי ליקוטי הלכות :לא -כרך ב' לוח לימודים שב"ק פרשת תולדות:
שו"ת עם רבני אנ"ש בדרכי עבודת ה' שובו לכם לאוצרותכם
שו"ת בענין עצת ההתבודדות
עם הרה"ח ר' שלום מייקוף שליט"א
היפך השמחה ,וכן מובן מהלשון בשיהר"ן (סי' מה) וההבדל העיקרי בין המחשב דרכו במחשבה גרידא, הוא הלך ביער ,בין יום ללילה ,ישב על אבן מתחת
שהסימן אם היה לו לב נשבר אם בא אח"כ לידי שמחה, ועושה חשבון הנפש בפנקס וקולמוס ,לבין המדבר לעץ גדול ,וניסה לשוח את אשר על ליבו,
וממילא אם אינו בא לשמחה ,זה סימן שלא היה לו ומשיח עם השי"ת בקולמוס הלב ,הוא מצד התשוקה
והרצון ,כי כאשר אדם עוסק בחשבון הנפש ,אולי מסביבו הכל חשוך ,הוא לא מצליח לראות למרחוק,
לב נשבר ,ואולי זה על דרך מ"ש 'דאגה בלב איש
מתחרט על העבר ,כשרואה שלא הצליח לעלות ,אבל כל רעש מהשיחים תופס במקצת את יישוב דעתו ,לאט
ישיחנה' (יומא עה ,).וכיון שהשיחה בינו לבין קונו
עדיין אין לו כנפיים לעלות ,ואין סיבה שלמחר לא ימצא לאט מגיע הזמן בו כבר אפשר להבחין בין תכלת ללבן,
מסירה הדאגה מלבו ,בא לידי שמחה ,ואם אינו בא
עצמו באותו מקום ,מה שאין כן כשמדבר עם השי"ת וכל היקום מתחיל קצת להאיר ,פתאום הוא מבחין
לדי שמחה ,הרי זה סימן שלא הצליח לפתוח סגור
ומגלה לו אל כל לבבו ,את גודל וריבוי רצונותיו ,ואת שיכול כבר לראות למרחוק ,הכל נראה ברור ומואר...
לבבו ולשוח ,ונשאר נבוך בכל מבוכותיו ,ודואג על
קוטן ומיעוט מעשיו ,הרי בזה מעורר תשוקת לבבו,
העדר הצלחותיו. כך גם אנו ,כשאנו לא מתבודדים הכל נראה מסביבנו
ומתקרב אליו יתברך בזה בעצמו (תורה מו תניינא),
והדיבור אינו מניחו (תורה עח) ולא נותן נותן לו מנוח חשוך ומטושטש לא ברור ,אך מיד כשמתחילים
ואולם נראה עוד [מתוך השיחות הסמוכות בשיהר"ן להתמיד בהתבודדות הכל מתבאר ומאיר ,כל המציאות
עד שיזכה לקיים ולהצליח ,ומנקב לבבו האבן (שיהר"ן
לשיחה זו] שאם אינו בא אחרי 'התבודדות' לידי שמחה, מקבלת צבע מלא חיות ...ה' יזכנו.
רלד) ,לגלות את הרצונות הגנוזים והנעלמים בפנימיות
אין זה מוכרח שלא הצליח עדיין לבוא ללב נשבר,
הלב ,ככתוב 'עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי' (תורה נד).
אלא יתכן גם להיות להיפך שזה סימן שנפל כל כך השבוע נסיים את נושא ההתבודדות עם שתי שאלות
ללב נשבר עד שבא לידי עצבות ,וע"כ אינו בשמחה. ואם בפנקס של 'חשבון נפש' כותב אדם את המכשול אחרונות כמובן שלהקיף הכל לא הספקנו ,אבל זכינו
בתיבה אחת ,הרי ב'התבודדות' זה נעשה בעסק שלם, לטעום מעט מעט מהאור הגדול...
וזה דבר שצריך ליבון וליטוש ,איזה 'לב נשבר' טוב, בסיפור כאב לבו ועוצם שברון לבו ,ובזעקת 'איה
ואיזה כבר נחשב לעצבות ,כי כנראה שיש גבול דק מקום כבודו'.
ביניהם ,שע"כ נתן רביז"ל סימן לבחון אם עבר את שאלה :
הגבול ,על ידי שיראה אם בא אחרי כן לשמחה ,ובאמת ועוד הבדל עיקרי יש ,כי המדבר דבריו לפני ה' ומתוודה
על מכשולותיו בדרך של שיחה עם קונו ,הרי זו שפיכת חלק חשוב מההתבודדות הוא המשפט שאדם שופט
לא מובן מה ההבדל בין עצבות ללב נשבר ,הרי בשניהם
הלב נוכח פני ה' ,ואז יש תקוה שיבוא עם הזמן למדריגה את עצמו וכמו שמובא בתורה ט"ו ,רציתי לשאול א"כ
הוא דואג מחטאתיו ורוחו שבורה לשברי שברים ,על למה רבינו מדבר שההתבודדות היא "שיחה בינו לבין
של בושה והכנעה ,כמ"ש רביז"ל למוהרנ"ת 'האם אתה
כי אין בו מתום. קונו" מה לא מספיק בחשבון נפש שהאדם יושב עם
מסמיק לפעמים מפני ה' ? ,וזה לא שייך כלל אם כל
ה'חשבון הנפש' שלו הוא בינו לבין עצמו. עצמו וחושב על כל מה שעשה ,גם בלי שיחה "בינו
אך יסוד החילוק ביניהם מתחיל בדרך שבה האדם
לבין קונו"?
מסתכל על עצמו ,האם מבקש לצאת ולהיוושע או כבר
וכמובן שלא נגענו עדיין בעניין ה'תפילה' ,ובקשת
לא רוצה ,והאם בכלל רואה תקווה להשתנות ,והאם תשובה:
רחמים שמתלווה להתבודדות ,לעורר עליו רחמי ה'.
מאמין שגם במקום שבו הוא נמצא ,יש דרך ואפשרות
גם שם בתורה טו שרביז"ל מדבר על 'משפט' ,מובא
לתת נחת רוח להשי"ת ,בעצם הדבר שלבבו שבור, הפסוק 'יכלכל דבריו במשפט' לרמז שצריך שיהיה
בעוד שרוב העולם רחוקים גם מזה (תורה מח תניינא). המשפט בדיבור ,אולם גם בלי זה ,זה שההתבודדות
שאלה:
נעשית דווקא בשיחה בינו לקונו ,הוא משום שעניין
כי אז ,אף שלבבו שבור מריחוקו ,והוא גונח ונאנח על אחד הדברים בהתבודדות זה "לב נשבר" ,שרק ההתבודדות כולל הרבה יותר מאשר 'משפט' גרידא,
מצבו ,כי הרי מהות ההתבודדות היא ,לשבר לבו לפני בהתבודדות צריכים לב נשבר וכל היום יהיה בשמחה. ורביז"ל מדבר על עניין ההתבודדות בהרבה מקומות
ה' ולשפוך שיחו ,אבל תוך כדי כך שומע את הנחמה בשיחות הר"ן מובא שאחרי לב נשבר באה השמחה, מבחינות שונות ,ועל פי הרוב זה שייך לעניין הדיבור
שהשכינה מנחמת אותו (תורה רנט) שעוד יזכה לשוב ואם אחרי ההתבודדות אני לא מרגיש בשמחה ,האם
והשיחה והתפילה.
למקומו הראשון ,וכי גם הוא מרוצה לפני ה' ,וממילא זה סימן שההתבודדות לא הייתה כמו שצריך?
אינו בא לידי עצבות. ובאמת שהמציאות היא ,שגם ה'ישוב הדעת' וה'משפט'
תשובה:
נעשים באיכות ובחוזק הרבה יותר ,כאשר מדבר את
וזה מתבטא גם בדיבורי ההתבודדות ,האם גם מבקש אכן כן מובן ממ"ש רביז"ל בספר המידות שעל ידי הדברים לפני ה' ,כי 'דיבור' מוציא מהכח אל הפועל
ישועה ,או בא בטענות גרידא ,על עצמו ועל השי"ת ח"ו. התבודדות שאינה כראוי בא לידי כעס ,וכעס היא את המחשבות (תורה לא ותורה סה).
2
דיבור של התחזקות
מאת :הרב יצחק מרגלית
תמימות מה היא
לו למציאות של עכשיו זה האמת שלו ובכך הוא הכי שמח. והאמת שדי לנו להביט בתורת ברסלב איך שמצד אחד אחת הדמיות המעניינות ביותר זה דמותו של יעקב אבינו
רבינו הוריד לנו את התורות הכי נפלאות ועמוקות שיש מצד אחד התורה מעידה עליו ''יעקב איש תם יושב אהלים''
לכן התם הוא שלם כי אם אתה מחפש בעבודת השם את מלאות בדעת ובחכמה ומצד שני ציווה עלינו לנהוג בתמימות אך אם נצפה לראות דמות תמימה כזאת שקל להערים עליה
השלמות של הסוף אז אדרבה זה רק מחליש אותך אבל ובפשיטות זה מגלה לנו שזה "שני כתובין הבאין כאחד". או לשקר עליה ,ההפך הוא הנכון יעקב אבינו נלחם מול
אם אתה מחפש את השלמות של הרגע הזה ,ברגע הזה מה
עשיו ומול לבן ומצליח בערמה וחכמה גדולה להתמודד
נדרש ממני לעשות? את זה אני יכול לעשות בשלמות. תמימות זה מלשון שלמות כמו קרבן ''תמים'' שאין בו שום
מום אך האם יתכן לדרוש מאדם שלמות בעבודת השם הרי מולם .אך איך הדבר מסתדר עם היותו "איש תם"? האם יתכן
והאמת היא אם אדם מנסה לחשוב במוחו איך אני יכול מי זה שיכול לומר שעבדותו שלמה ותמה? שדווקא בזכותו היותו תם הוא הצליח ככה להערים עליהם?
להינצל לגמרי מהיצר הרע זה נראה מלחמה אבודה לגמרי
אך האמת שלתם ישנה עוד משמעות נוספת התורה הקדושה האמת שבאיזה שהוא מקום השתרשה בתודעה שלנו
ועתידו ליפול .אבל אם הוא מנסה לחיות את המלחמה של
כבר מצוה אותנו ''תמים תהיה עם ה' אלוקיך'' ומבאר שתמימות הולכת עם רמת משכל נמוכה .תפיסה זו יכולה
עכשיו איך בזה הרגע אני מצליח להינצל ממנו ,פתאום את
רש''י ''התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר לפעמים להגיע מתוך המעשה המפורסם ''חכם ותם''
זה הוא כן יצליח .וזה היה בדיוק יעקב אבינו מצד אחד הוא
העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז שכביכול יש את החכם ולעומתו יש תם שהוא פחות חכם,
תם ולכן הוא יכול לשבת באוהלה של תורה ,וזה בדיוק
תהיה עמו ולחלקו'' והאמת היא שגם בסיפור באמת התם מציור כאחד פחות
מה שנותן לו את הכוח להילחם מול עשיו ולבן ,כי הוא
חכם אבל אין זה משום שתמימות הולכת עם טיפשות,
לא חשב איך אני בורח מלבן אלא איך את הרגע הזה אני כלומר תם אינו שואל או חושב על מחר הוא יודע וחי את
אלא אדרבה רבינו רוצה לגלות לנו דרך הסיפור מה היא
ניצל ממנו וכך הוא ניצל בעוד רגע ובעוד רגע עד שבסוף הרגע ,ושואל את עצמו "מה נדרש ממני לעשות עכשיו
כוחה האמיתית של תמימות :עד כדי כך ,שגם האדם שהוא
הוא הצליח לצאת לגמרי. ברגע זה מה היא האמת שאותה אני צריך לעשות?" ,אם
אנחנו מתבוננים בסיפור של החכם והתם רואים שזה ההבדל מאוד נמוך בשכלו אע''פ כן בכוח התמימות הוא זכה להגיע
עשיו אומר ליעקב ''הנני הולך למות ולמה זה לי בכורה'' הגדול בין החכם לתם שחוזר בכל מהלך הסיפור ,החכם אף לאן שהגיע לעומת זאת ,החכם אפילו שהיה בכוחו לעלות
לפעמים דווקא עשיו מסתכל על הסוף על האחרית וזה פעם לא שמח במה שיש לו גם אם עכשיו יש לו את הדבר למדרגות גבוהות ביותר ,רק מכוח זה שלא היה לו תמימות
דווקא גורמת לו ליפול ולהפסיד .לעומתו ,יעקב חי את הכי גדול ,הוא כל הזמן עסוק בלשאול אולי בעתיד זה לא הוא נפל לדיוטא תחתונה .ומכאן נלמד שאם על התם שהיה
הרגע הזה כאן ועכשיו מתוך תמימות אמיתית וזה בדיוק יעזור לי המלאכה הזאת? .לעומת זאת ,התם מסתכל אחרת נמוך בשכלו התמימות כל כך הגביהה אותו ,על אחת כמה
מה שמאפשר לו להיות שלם בעבודתו. גם אם יש לו את המלאכה הכי גרועה לרגע הזה זה מספיק וכמה מי שגבוה בשכלו להיכן התמימות יכולה להגביה אותו.
מוהרנ''ת על הפרשה
'וידו אוחזת בעקב עשיו'
זה אפילו כשהוא תחת עקבי הסוס יזכה הם דרוסים ומזולזלים בעיני העולם ,והעצה מבאר מוהרנ’’ת מדוע דווקא היד של יעקב
להתגבר ולהפיל השונאים בבחינת הנשך על כך היא. צריכה להחזיק בעקב של עשיו
עקבי הסוס ויפל רכבו אחור.
שאז דיקא ''וידו'' שזה בחינת אמונה בחינת ''כשיתגבר עשיו בסוף הגלות בעקבות
בכך שאנחנו לא מנסים לעלות את החן תפלה בחינת ויהי ידיו אמונה ותרגמו פרישנן משיחא וירצה לדרוס בעקבו על ראש
והחשיבות בעיני אחרים או להילחם ישירות בצלו אוחזת בעקבו להפילו ולהשפילו על ישראל בבחינת הגדיל עלי עקב כלומר
מול עשיו ,אלא דווקא בכך שאנחנו מתחזקים ידי זה שע''י כוח האמונה והתפלה אז אנחנו במהלך כל הדורות עשיו יכול להילחם עם
מצליחים להחזיק בעקב של עשיו וע''י זה הוא ישראל דרך בחינת ''ראש'' דהיינו להסית את
בעבודת האמונה והתפלה ,ואנחנו אומרים איננו
נופל ,כי דיקא ע''י זה שעשיו רוצה להפיל עם ישראל בכל מיני מחשבות ומיני כפירות עד
מחפשים את היופי והחן החיצוני והמדומה של
אותנו ע''י העקב שלו אז אם אנחנו כן מצלחים שאדם עלול לאפיקורסות לגמרי ר''ל
העולם ,אלא בזאת אנו רוצים להמשיך ולהתחזק
להחזיק בעקב שלו אז זה מתהפך מרעה לטובה,
בכוח האמונה והתפלה ואז ממילא כבר אין אבל בסוף הדורות עשיו מגיע להילחם דרך
לעשיו יותר כוח להילחם איתנו כי אנחנו כבר כי אין כוחינו אלא בפה לתפס אמנות בחינת ''עקב'' דהיינו בלי שאלות או טענות
לא מעוניינים יותר בכל הפאר והדר שיש לו אבותינו בידינו לצעוק אליו יתברך בכל חכמות אלא מתוך דריסה וזלזול מוחלט בכל
להציע אלא אנחנו מרוצים ושמחים באיזה רצון מקום שהוא כי על ידי שאין מתיאשין עצמן דבר שקשור לעבודת השם ובכך שהוא דורס
קטן שעומד ומאיר בתוך חשיכה גדולה מן הרחמים ואפילו חרב חדה מונחת על את ראש ישראל הוא מצליח להחליש את דעתם,
צואריו חס ושלום רק מקוים לישועתו וכמו שאנו רואים בזמנינו עתה שעיקר חלישות
(לקוטי הלכות הלכ’ יין נסך הלכה ד’) תמיד וצועקים אליו איך שהוא על ידי הדעת בעבודת השם נובעת מכך שיראי השם
3
שהשמחה במעונם
ברכת מזל"ט חמה ולבבית שלוחה בזה
לחברינו היקרים
בעזהי"ת
ר' נתן שמעון קרליבך הרה"ח ר' שלום מיקוף
לאירוסי הבת להולדת הנכד והנכדה
עם החתן חיים טודרס
רוזנטל ב"ר מרדכי ≈≈≈
≈≈≈
ר' מנדל ליכטער
להולדת הנכדה
ר' שמואל קירשבוים
ב"ר חיים ≈≈≈
חתן ר' שמואל ר' יחזקאל שרגא
פלברבוים מרגליות
להולדת הבת להולדת הנכד
≈≈≈ ≈≈≈
ר' נתן סטארט ר' נחמן ליכטער
להולדת הבת להולדת הבת
≈≈≈ ≈≈≈
ר' ברוך טנצמן ר' שלמה מרגליות
לאירוסי הבן להולדת הבן
החתן שמעון
עם בת ר' יחיאל ≈≈≈
רוזנבלט ר' אהרון רוזנפלד
≈≈≈
ב"ר יעקב
להולדת הבן
ר' משה אורלנציק
≈≈≈
לנישואי הבן
≈≈≈
ר' נתן אורלנציק
לארוסי בתו
ר' ישראל קניג עם החתן זאב
לנישואי הבן בן הרה"ח
ר' משה ביננשטוק
≈≈≈
≈≈≈
ר' דוד בורשטיין
לנישואי הבן ר' גדליה שפירא
לאירוסי בנו
בחסות: ≈≈≈ החתן דוד שמעון
ר' דוד בוים עם בת ר' פישל וולס
לאירוסי הבן ≈≈≈
החתן נחמן נתן
עם בת ר' שמעון בנדר ר' ברוך טנצמן
לאירוסי ביתו הכלה
≈≈≈
≈≈≈
ר' יעקב זאב חשין ≈≈≈ ר' יצחק אורנשטיין ר' יעקב חזן ר' נחמן יונתן
לאירוסי בנו להכנס בנו לעותו"מ להכנס בנו לעותו"מ ב"ר דוד (דוקי) גרינוולד ר' נחמן פרוכטר
ר' נחמן עקשטיין להולדת הבן לאירוסי בנו
≈≈≈ לנישואי בנו החתן גמליאל ≈≈≈ ≈≈≈ החתן נפתלי
ר' יעקב בנדר ≈≈≈ עם בת ר' אהרן ג'וסף
≈≈≈ ר' אליעזר קיפניס
להכנס בנו לעותו"מ
להולדת הבן
ר' מרדכי עזיזיאן ≈≈≈
להולדת הבן
≈≈≈ ר' שמואל וויצהנדלר
ר' יעקב ויינשטוק ר' יעקב ויסמן ≈≈≈ ≈≈≈ חתן ר' אברהם גרונדמן
להכנס בנו לעותו"מ להכנס בנו לעותו"מ ר' נחמן הופמן להולדת הבן /הנכד
לאירוסי הבן החתן שמעון ר' שלום לידר ר' נחמן דוד היימן
≈≈≈ ≈≈≈ עם בת ר' יצחק איזנבך לאירוסי הבת לרגל נישואי בתו ≈≈≈
לעדכון שמחות נא להשאיר הודעה
ב'קו החזיקו' ( 043-137-148שלוחה )4
לתגובות ,הארות והערות ,תיעודים ,עדכון שמחות ,הצעות ייעול ,הקמת חבורה חדשה
נא לפנות ל'קו החזיקו' 043-137-148או בדוא"ל hachziku148@gmail.com
לקבלת הגליון צבעוני במייל נא לשלוח בקשה בכתובת דוא"ל הנ"ל
4
