gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah

שבוע: תולדות (2026-11-09)

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫וירח את ריח בגדיו‪.‬‬ ‫איש ציד‪.‬‬ ‫דברי החת"ס והרמב"ן שיעקב לא חשש שיצחק יכיר את קולו שידע לשנות‬ ‫ראיה נפלאה מדברי הרמב"ן בפרשתנו לענין מכירת חמץ – מי ששכח למכור‬ ‫את קולו – מ"מ לסומא יש הכרה בריח וטעם – לכן בקש יצחק שיתקרב אליו‬ ‫פרה אוכלת חמץ קודם הפסח ונולד לה בכור – האם פרה אוכלת חמץ כסדר‬ ‫יעקב וישקהו – והריח היה נס לבלבל את יצחק‬ ‫נקראת 'מין חמץ' – כל שהוא דרכו בכך נקרא על שם זה‬ ‫‪ ...‬אמנם החתם סופר שם נשען על דעת רמב"ן על התורה פרשת‬ ‫לכבוד הרב וכו' מו"ה אברהם ראזענבערג נ"י רב בקאפיטשיניץ‪.‬‬ ‫תולדות [בראשית כ"ז‪ ,‬י"ב] שכתב שלכך לא פחד יעקב שיכירנו‬ ‫יצחק בקול‪ ,‬דיש בני אדם שיכולים לשנות הקול‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬הרי אף‬ ‫מכתבו הגיעני‪ ,‬ועל דבר שאלתו באיש אחד שהיו לו ג' פרות‪ ,‬ב'‬ ‫דיצחק היה סומא‪ ,‬ואפילו הכי לא הכיר כל כך בקול‪.‬‬ ‫עומדות בבית ואוכלות חמץ‪ ,‬וא' בגראלניע אצל ישראל אוכלת‬ ‫ברייהע‪ ,‬והאיש הנזכר לעיל מכר קודם פסח הפרות שבביתו‪ ,‬היינו‬ ‫ומכל מקום נראה דמדברי רמב"ן אין ראיה‪ ,‬דאף דנמצא לפעמים‬ ‫ב' פרות‪ ,‬ומהשלישית שעל הברייהע שכח‪ ,‬רק נכתב בשטר מכירת‬ ‫אנשים שיכולים לשנות הקול‪ ,‬מכל מקום 'הכרה' הוי‪ ,‬ועל כל פנים‬ ‫חמץ‪ ,‬ש'אם שכח איזה מין חמץ שהוא צריך לימכר‪ ,‬הוא נמכר על‬ ‫בצירוף טביעות עין דמשמוש‪ - ,‬מועיל‪ ,‬אם כן‪ ,‬אב סומא שפיר‬ ‫פי שומת בקיאים'‪ ,‬והפרה הנזכרת לעיל היתה מבכרת‪ ,‬וילדה‬ ‫איתא בהכרה‪ ,‬ועוד‪ ,‬איכא הכירא לסומא – בריחא וטעמא‪,‬‬ ‫בפסח ‪ -‬זכר‪ ,‬וגם האיש שעמדה הפרה אצלו על הברייהע‪ ,‬מכר‬ ‫כדאמרינן בכתובות ס"א‪ – .‬סומא מנא ידעה‪ - ,‬בריחא וטעמא‪.‬‬ ‫פרה זו עם פרותיו קודם פסח‪ ,‬ועתה השאלה על הולד האם יש עליו‬ ‫קדושת בכור‪.1‬‬ ‫ובזה פירשתי הא דכתיב – וירח את ריח בגדיו ויברכהו‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫– שנכנס עמו ריח מגן עדן‪ ,‬וקשה‪ ,‬לאיזה צורך היה נס זה‪ ,‬ולהנכתב‬ ‫והנה מה שכתב מעלת כבודו‪ ,‬כיון דכתב 'אם נשכח איזה מין חמץ‬ ‫לעיל נראה‪ ,‬דיצחק עדיין היה מסופק אם יעקב הוא או עשו‪ ,‬על כן‬ ‫הוא נמכר על פי שומא'‪ ,‬ממילא גם הפרה השלישית היא בכלל‬ ‫אמר גשה נא ושקה לי בני – כדי שיכיר בריחא וטעמא‪ ,‬ועל כן עשה‬ ‫מכירה‪ ,‬ואף דאינו 'מין' ידוע‪ ,‬הא כתב החתם סופר בתשובה [אורח‬ ‫הקדוש ברוך הוא נס‪ ,‬שהבגדים הריחו ריח מגן עדן‪ ,‬וריח זה הפיג‬ ‫חיים סימן ק"ט ד"ה אמנם] ד'מין חמוצים' הוי דבר ידוע‪.‬‬ ‫ריח וטעם של גוף יעקב‪ ,‬על כן לא הכיר שהוא יעקב‪ ,‬ויברכהו‪ ,‬ואתי‬ ‫שפיר‪.‬‬ ‫ולא היה צריך לזה‪ ,‬דבלאו הכי הדבר ברור דמכירה שעל פי שומא‬ ‫מועיל אף בדבר שאין מינו ידוע‪ ,‬כמו שכתוב בתשובת באר יצחק‬ ‫שו"ת מנחת פתים חלק חושן משפט סימן י"ז לגאה"ג רבי מאיר אריק‬ ‫[אורח חיים סימן ו'] הובא בפתחי תשובה לחושן משפט סימן ר"ט‬ ‫אב"ד יאזלאוויץ בוטשאטש וטארנא‬ ‫[ס"ק א'] יעויין שם‪.‬‬ ‫אמר העורך‪ :‬קטע זה [משו"ת מנחת פתים] לא נדפס בליקוטים על‬ ‫אך כל היסוד ליתא‪ ,‬דודאי כששכח מין חמץ מועיל‪ ,‬דגם זה בכלל‬ ‫התורה שליקט וערך ידידינו הגה"ח רבי מרדכי דוד צוויבל זצ"ל ב'טל‬ ‫המכר‪ ,‬אבל הפרה אינו 'מין' חמץ‪.‬‬ ‫תורה החדש' – אמנם הדברים כתובים שם ועשירים בעוד מילין‬ ‫יקירין‪ ,‬ונעתיקם כאן‪:‬‬ ‫ואולי יש לומר לפי מה שכתב הרמב"ן על התורה פרשת תולדות‬ ‫[בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ח] על הכתוב כי ציד בפיו‪ ,‬שעשו נקרא ציד‪,‬‬ ‫וירח את ריח בגדיו ויברכהו‪.‬‬ ‫דמכנה האיש על שם מעשיהו ותדירותו‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬והכי נמי יש‬ ‫לומר‪ ,‬דהפרה שאוכלת חמץ נקראת 'מין' חמץ‪ ,‬אבל אין לבנות‬ ‫פירש רש"י שנכנס עמו ריח גן עדן‪ ,‬ויש להבין למה הזכיר זה‬ ‫יסוד על זה‪.‬‬ ‫הכתוב‪.‬‬ ‫שו"ת אמרי יושר ח"א סימן קל"ו לגאה"ג רבי מאיר אריק אב"ד‬ ‫ונראה דכבר הקשו איך אהב יצחק את עשו הרשע‪ ,‬ועל כרחך צריך‬ ‫יאזלאוויץ בוטשאטש וטארנא‬ ‫לומר שהיה מחזיק בציד שלו את יצחק וגם את יעקב‪ ,‬כעין יששכר‬ ‫‪ 1‬היינו שכיון שנמכרה הפרה לנכרי‪ ,‬ונולד הבכור בחזקתו‪ ,‬אין עליו קדושת‬ ‫בכור כידוע‪.‬‬ ‫על כן אמר לו אביו שיאמר כן בפיו שהולך כי 'ציוה לי אבי שאביא‬ ‫וזבולון‪ ,‬והיה כעין שומר לפרי‪ ,‬ורצה יצחק לברך לעשו יען כי הוא‬ ‫לו לאכול'‪ ,‬על כן יזמן לך הכל בניקל יותר‪ ,‬כי לצדיקים ממציא‬ ‫המשפיע והמשביר ליעקב‪ ,‬ועיין חתם סופר‪.‬‬ ‫בנקל‪ ,‬כמו שכתוב במן‪ ,‬שלצדיקים ירד המן על פתחיהם שלא‬ ‫יצטערו לילך מרחוק‪.2‬‬ ‫והנה כתיב [ישעיה י"א‪ ,‬ג'] והריחו ביראת ה'‪ ,‬כי רוח יראת ה' נודף‬ ‫ברוחניות והצדיקים מרגישים בריח זה‪ ,‬אבל גם בגדי הצדיקים‬ ‫ספר מהרש"מ עה"ת לגאה"ג רבי שמואל מאיר הכהן האללענדער אב"ד‬ ‫וכליהם יש בהם הרגשה זאת כדמצינו באלישע [מלכים ב – ב'‪ ,‬ח']‬ ‫אמסאנא ודומ"ץ טשערנוביץ‬ ‫שבקע את הירדן באדרתו של אליהו‪.‬‬ ‫ויקרא שמו יעקב‪.‬‬ ‫לפי זה אתי שפיר‪ ,‬דאילו היה מריח יצחק ריחו של יעקב עצמו‪ ,‬היה‬ ‫מכירו שהוא יעקב‪ ,‬ונעשה נס ולא הריח רק ריח בגדיו שהם‬ ‫מי מהאבות נשתנה שמו ומי לא? – מיהו 'ידיד מבטן'? – ומי נעקר שמו‬ ‫שומרים לפרי – הוא הצדיק‪ ,‬וסבר יצחק שהריח – ריחו של עשו‪,‬‬ ‫הקודם?‬ ‫שהוא גם כן שומר לפרי‪ ,‬לכן ויברכהו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫‪.‬בירושלמי שלהי פרק קמא דברכות איתא – למה נשתנה שמו של‬ ‫טל תורה החדש עה"ת [בתוך שו"ת אמרי יושר ח"ג שליקט וערך ידידנו‬ ‫אברהם ושמו של יעקב ושמו של יצחק לא נשתנה‪ ,‬אלו‪ ,‬אבות קראו‬ ‫הגה"ח רמ"ד צוויבל זצ"ל] לגאה"ג רבי מאיר אריק אב"ד יאזלאוויץ‬ ‫אותן בשמן‪ ,‬אבל יצחק‪ ,‬הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר‬ ‫בוטשאטש וטארנא‬ ‫וקראת את שמו יצחק‪ ,‬וחשיב לי'ה בין הני שנקראו עד שלא נולדו‪.‬‬ ‫ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה וגו' אל עשו אחיך‬ ‫ואין לתמוה‪ ,‬הא גם יעקב – הקדוש ברוך הוא קראו כדכתב רש"י‬ ‫לאמר‪.‬‬ ‫תולדות [בראשית כ"ה‪ ,‬כ"ו] – אף אני אקרא לבני בכורי שם‪ ,‬הדא‬ ‫הוא דכתיב ויקרא שמו יעקב‪ ,‬ולמה לא חשיב לי'ה‪ ,‬ונשתנה שמו‬ ‫כוונת מילת 'לאמר' – יצחק ציוה לעשו שיאמר בפה מלא שהולך להביא ציד‬ ‫גם כן‪ - ,‬לישראל‪.‬‬ ‫למצות כיבוד אב – כהרה"ק הרבי רצ"ה מרימנאוו שהיה אומר 'לכבוד שב"ק'‬ ‫דיש לומר‪ ,‬דשאני יצחק שנקדש והוי "ידיד מבטן" לפי שקראו‬ ‫וקשה מה לשון לאמר כאן? אך יש לבאר דהנה שאר בשרנו הה"ק‬ ‫הקדוש ברוך הוא עד שלא נולד‪ ,‬מה שאין כן יעקב שנקרא מהקדוש‬ ‫רבי צבי הכהן מרימאנאב ז"ל הלך בכל ערב שבת קודש בעצמו‬ ‫ברוך הוא אחר שנולד‪.‬‬ ‫לקנות דגים לצורך שבת‪ ,‬והי'ה צועק בכל הדרך שהולך לקנות דגים‬ ‫לכבוד שבת קודש כדי שיהי' הליכה גם כן מצוה‪ ,‬כי הולך לעשות‬ ‫ויש לומר דהיינו טעמא דאף שנשתנה שמו לישראל‪ ,‬לא נעקר‬ ‫מצוה‪ ,‬וגם כשקונה [הוי] גם כן מצוה כי אומר 'לכבוד שבת' בכל‬ ‫ממנו שם יעקב‪ ,‬הואיל שקודש אבריך הוא קראו כן אחר לידתו‪ ,‬מה‬ ‫דבר‪ ,‬וגם שעל ידי זה ימציא לו השם יתברך דגים טובים לכבוד‬ ‫שאין כן אברהם – נעקר שם 'אברם' לגמרי‪ ,‬והקוראו כן עובר‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫בעשה ולא תעשה ‪ -‬הואיל ושם 'אברם' ניתן לו מבני אדם‪ ,‬על כן‬ ‫כשהקדוש ברוך הוא נתן לו שם 'אברהם'‪ ,‬נשתקע השם שנתנו לו‬ ‫וזה מה שכתב הה"ק ה'באר מים חיים' שצריך לומר קודם כל מצוה‬ ‫בני אדם מעיקרא ולא יזכר ולא יפקד עוד והי'ה ראש לגרים [חגיגה‬ ‫'לשם יחוד'‪ ,‬על כן בשעה שרצה [יצחק] שעשו יביא לו מטעמים‬ ‫ג' ‪ ].‬ונעקר שמו דמעיקרא כמו בגרים שנשתקע שמותם דמעיקרא‪.‬‬ ‫לאכול‪ ,‬וכל הנהנה מסעודה שתלמידי חכמים שרוים בה כאילו‬ ‫נהנה מזיו השכינה [שבת ל'‪ .‬ברכות ס"ד‪.]:‬‬ ‫[אמנם] בערוך ערך ידיד כתב בשם רב שרירא גאון – אשר קידש‬ ‫ידיד מבטן – זה יעקב אבינו דכתיב בי'ה ואוהב את יעקב – והוא‬ ‫על כל פנים‪ - ,‬הנה מדבר אל עשו אחיך לאמר – שיאמר זה –‬ ‫המקודש מבטן ועודנו במעי אמו נאמר עליו ורב יעבוד צעיר וכו'‪,‬‬ ‫הביאה לי ציד – שיאמר כן בפה – ש"אבי צוה לי לאמר הביאה לי‬ ‫וכשבאנו לברך קדושת השאר וכו'‪ ,‬לא תמצא זה לא באברהם ולא‬ ‫ציד" כדי שיהי' דבר זה – מה שהולך‪ - ,‬דבר מצוה‪ ,‬וכדי שהשם‬ ‫ביצחק אלא ביעקב‪ ,‬עד כאן‪.3‬‬ ‫יתברך ימצ יא לו תיכף ומיד זה הצבי לאכילת צדיק שהיא מצוה‪,‬‬ ‫כמו שכתוב במדרש רבה ששאל אותו יצחק – מדוע מהרת בני‪- ,‬‬ ‫ספר טוב עין על הירושלמי יבמות פ"ד ה"ב לגאה"ג רבי אלעזר הורוויץ‬ ‫הי'ה משיב יעקב‪ - ,‬אם לקרבנך המציא לך‪ ,‬למאכלך על אחת כמה‬ ‫מקראקא‬ ‫וכמה‪ ,‬כדי שיאכל הצדיק‪.‬‬ ‫ונתלהב הה"ק מוישניצא ונשקו על ראשו‪[ .‬מובא ב'ארי שבחבורה'‬ ‫‪ 2‬הנה ידוע המעשה אשר שבת הה"ק הרבי ר' צבי הערש מרימנאוו אצל‬ ‫שליקט אחד מחשובי קוראי גליוננו הגאה"ח רבי נחום מאיר גערמאן‬ ‫הה"ק הארי'ה דבי עילאי בווישניצא‪ ,‬והיה זה בפרשת נשא‪ ,‬ושאל אותו‬ ‫שליט"א מר"י באבוב – וציין שכן הובא בדברים ערבים [אות ט' במערכת‬ ‫הה"ק מוישניצא‪ ,‬הפשט בדברי רש"י עה"פ כה תברכו את בני ישראל‬ ‫הה"ק הנ"ל אמנם הביא שם מעט באופן אחר] וכן הוא בבארות המים פר'‬ ‫'אמור' להם‪ ,‬ופירש רש"י – לשון הווה כמו זכור ושמור‪ - ,‬מה כוונת רש"י‬ ‫נשא ובמבשר טוב] והה"ק מוישניצא אמר 'החייתם אותי‪ ,‬כי עתה ניתוסף‬ ‫הק' בזה להשמיענו‪.‬‬ ‫לי פשט במה שכתוב בתרגום 'כד תימרון להון'‪ – .‬היינו שבאמת הקב"ה‬ ‫וביאר הה"ק הרצ"ה זי"ע‪ ,‬על פי מעשה שהיה אצל רבו הה"ק הרבי רמ"מ‬ ‫מברך את ישראל רק ההשפעה יורדת בזמן אמירת הכהנים את הברכה‪.‬‬ ‫מרימנאוו שבערש"ק לא היו דגים לצורך שב"ק‪ ,‬ונכנס אצל רבו‪ ,‬ואמר לו‬ ‫ודו"ק‪.‬‬ ‫הרמ"מ שישים סיר על הכיריים וידליק תחתיו האש‪ ,‬וישפוך מים בהסיר‪,‬‬ ‫‪ 3‬עיין בבית יוסף יורה דעה סימן רס"ה שהביא פלוגתא דרבוותא בזה‪,‬‬ ‫ויחתוך בצלים וכו' לתוכו‪ ,‬ובכל פעולה ופעולה שעושה‪ ,‬יאמר בפה מלא‬ ‫תוספות בשבת דף קל"ז‪ :‬ד"ה ידיד בשם רבינו תם כתבו ד'ידיד' זה‬ ‫'לכבוד שבת קודש' – ויעש כן‪ ,‬ובתוך הדברים נכנסו שני אנשים עשירים‬ ‫אברהם‪ ,‬ורש"י והסמ"ג פירשו 'ידיד' על יצחק‪ ,‬וכן בפסקי הרי"ד ורבינו‬ ‫שבאו לשבות אצל הרה"ק זיע"א והביאו דגים גדולים שהספיקו כדי‬ ‫פרחי'ה‪ ,‬האור זרוע‪ ,‬והשבלי הלקט פירשו כרש"י‪[ ,‬ומהם שהביאו ג"כ‬ ‫הצורך לכל הציבור לכל סעודות השבת‪ ,‬ואמר הרה"ק הרמ"מ שאין זה‬ ‫דעת הערוך שבפנים] וב תוספות הרא"ש וכן במהר"ם מלובלין שכן דעת‬ ‫מופת‪ ,‬כי בשמים ישנו היכל של שבת קודש מלא השפעות להשפיע‬ ‫הר"ן – כדברי ר"ת – רק שהוקשה לו [לר"ן] נוסח המשך הברכה 'מבטן'‬ ‫לעולם הזה‪ ,‬וכשאומרים 'לכבוד שבת קודש'‪ ,‬משפיעים משם כל הנצרך‪.‬‬ ‫והיכן מצינו שנתקדש אברהם מן הבטן‪ ,‬ונדחק לתרץ דשמא למד זה ר"ת‬ ‫סיים הרה"ק הרבי ר' צבי הערש ואמר שהכי נמי גבי מצות ברכת כהנים‪,‬‬ ‫מגז"ש דכתיב באברהם כי 'ידעתיו' וכתיב בטרם אצרך בבטן 'ידעתיך' גבי‬ ‫ישנו היכל בשמים מלא שפע לכלל ישראל‪ ,‬וכשהכנים נושאים כפיהם‬ ‫ירמי'ה‪ ,‬וכ"כ המהרש"א בח"א שם‪ ,‬ודו"ק‪ .‬ועיין בספר סוד ה' בפי' שרביט‬ ‫ממשיכים משם שפע רב‪ ,‬וזה מבאר רש"י – לשון הווה כמו זכור ושמור‪,‬‬ ‫הזהב – לגאה"ג רבינו דוד מלידא פירוש פלוגתא זו באופן נפלא‪.‬‬ ‫שכשם שבשב"ק ישנו היכל וממשיכים משם שפע רב לישראל‪ ,‬ה"ה ה"נ‪,‬‬ ‫למו"ר אב"ד לובלין הגר"מ שפירא זצ"ל בעת שהיה לומד ורצה‬ ‫ויאמר יעקב השבעה לי‪.‬‬ ‫להפסיקו‪ ,‬ואמר לו הרב מלובלין – 'בוא ונאכל ביחד‪ ,‬הלה נשתומם‬ ‫ולא ידע מאי קאמר מר‪ ,‬והסביר לו הרב‪ ,‬ש'המפסיק ממשנתו‬ ‫למה השביע יעקב את עשו על הבכורה שמאס בה? – נתן לו כלי להיבחן בו‬ ‫מאכילין אותו גחלי רתמים‪ ',‬אם כן 'בוא ונחלוק באכילת הגחלי‬ ‫אם ייהרג על ידי חיתו יער‬ ‫רתמים‪ ...‬עכ"ד‪.‬‬ ‫‪.‬ובדרך הזה יתבאר לנו בפרשת תולדות במכירת הבכורה מעשו‬ ‫ועיין בספר תולדות יצחק לגאה"ק רבי דוד מסקאלייע על מס'‬ ‫ליעקב‪ ,‬ושם נאמר [בראשית כ"ה] ויאמר יעקב השבעה לי – והדבר‬ ‫ברכות שם‪ ,‬שהביא גם הוא דברי מחותנו הגר"מ אריק והרגיש‬ ‫יפלא‪ ,‬שבועה זו למה? הן עשו בעצמו אמר למה זה לי בכורה ובחל‬ ‫בדברי הגמ' חגיגה כאשר הבאנו מהגר"פ‪ ,‬ומבאר כמותו וכותב‬ ‫בה?‬ ‫שכ"כ הרע"ב ז"ל במשנה אבות שם‪ ,‬ומבאר שם לפי"ז את כל‬ ‫ובהאמור לעיל נכון הדבר‪ ,‬כי עשו אמר מתחילה‪ ,‬הנה אנכי הולך‬ ‫המאמר‪ ,‬וציין לספר אוהב שלום – ויצא ביאור בענין ממרן הרב‬ ‫למות על ידי חיות אשר אני צודה עליהם‪ ,‬ואני בסכנה תמיד פן‬ ‫'שר שלום' אב"ד בעלזא זיע"א‪ ,‬והוסיף לבאר שם ע"פ דברי הגמרא‬ ‫יטרפוני‪ ,‬לזאת אמר לו יעקב‪ ,‬השבעה לי עתה‪ ,‬ובזאת אדע‪ ,‬כי‬ ‫דאשת רב היתה כעסנית כידוע [יבמות ס"ג‪ ].‬וכו' וממילא כיוון רב‬ ‫נשבעת באמת ובתמים‪ ,‬ולא תשקר במכירה‪ ,‬כי באם תשבע‬ ‫לומר לרב כהנא שאין לכל אדם ללמוד ממנו וכו' עי"ש באריכות‬ ‫שבועת אמונים בדבר המכירה‪ ,‬אז לך היתרון על חיתו יער ואימתך‬ ‫דבריו הנפלאים‪.‬‬ ‫עליהם‪ ,‬ואתה תמשול בם‪.‬‬ ‫ועוד יש לציין בענין מש"כ בשם גאה"ג ר' מאיר אריק שלא רצתה‬ ‫לא כן אם תזלזל במוצא שפתיך‪ ,‬ולשקר אתה נשבע ואינך מוכר‬ ‫רבקה להשתמש במים של מעשה ניסים להשקות הבהמות לכן‬ ‫מרצון‪ ,‬כי אם לפנים ולבך בל עמך‪ ,‬תדע כי חי'ה רעה שולטת באדם‬ ‫שאבה עוד הפעם בלי נס‪.‬‬ ‫על שבועת שוא‪ ,‬ושבועה זו תהי'ה אבן הבוחן אם לא שקרת‬ ‫דעל פי דברי גאה"ג רבי אפרים זלמן מרגליות ב'יד אפרים' שו"ע‬ ‫במכירה‪.‬‬ ‫או"ח סימן קס"ז [על מג"א סקי"ח] שמה שצריך להקדים מאכל‬ ‫ספר מגילת ספר על חמש מגילות – מגילת שיר השירים‪ – 4‬לגאה"ג רבי‬ ‫בהמתו למאכל אדם‪ ,‬הוא בשאין המאכל ומשקה בדרך נס‪ ,‬אבל‬ ‫מיכאל הלוי הורוויץ מקראקא‬ ‫הבא בדרך נס‪ ,‬האדם קודם לבהמה‪ ,‬וכן כתב בספר בנין אריאל‬ ‫[חדרי תורה פרשת חוקת ע"ח‪ ,‬א'] עה"פ למות אנחנו ובעירנו‪ ,‬ואם‬ ‫|| תגובות קוראי גליונותינו החשובים‪|| :‬‬ ‫כן בודאי הנס הוא בשביל אדם ואז הבהמה טפילה‪ – .‬ולכן ציוה‬ ‫מאת העורך‪:‬‬ ‫הקב"ה את משה רבינו והשקית את העדה קודם ואח"כ ואת בעירם‪,‬‬ ‫עי"ש‪.‬‬ ‫במ"ש בגליון העבר בשם ספר יעלת חן עה"ת לגאה"ג רבי ארי'ה‬ ‫יהודא לייב תאומים אב"ד בראד לפרש הקרא במשלי גמלתהו טוב‬ ‫וראיתי בפרדס יוסף שציין גם כן לדברי ה'כלי חמדה' בפרשתן‬ ‫ולא רע כל ימי חייה דרשה צמר ופשתים וכו' דמה שאמרו במשנה‬ ‫דמשום צער בעלי חיים אין נעשה נס וכו' עי"ש‪.‬‬ ‫באבות דאל תרבה שיחה וכו'‪ ,‬בדברים בטלים דייקא נאמר ולא‬ ‫בשיחה של משא ומתן וכו' שהם דברים הנצרכים‪.‬‬ ‫ובאשר תשובת בית דוד עמוסה בענין זה בבקיאות וחידושים‬ ‫למכביר כדרך הגאון [רבי נתן נטע לייטער אב"ד טרעבוולא –‬ ‫אעתיק כאן מאי דאיתא בספר אש פנחס ח"ב עמ"ס חגיגה דף ה'‪:‬‬ ‫אמשטרדאם – פיטסבורג – ומגאוני גאליציה] ז"ל בקודש‪ ,‬אמרתי‬ ‫שהביא – על הגמרא דאמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש‬ ‫להעתיקה כאן‪" :‬ב"ה כבוד ש"ב הרה"ג המפורסם כש"ת מו"ה שבתי‬ ‫לאשתו מגידים לו – שהקשה הגאון רבי מאיר אריק ז"ל על דברי‬ ‫ליפשיץ נ"י רב ומו"ץ בק' ארשיווא במדינת הגר‪.‬‬ ‫הרמב"ם בהלכות דעות פ"ב ה"ד דרב לא שח שיחה בטילה מימיו‪,‬‬ ‫‪ -‬והרי איתא בברכות [ס"ב‪ ].‬דרב כהנא שמעי'ה לרב דסח וצחק‬ ‫מכתבו עם חד"ת לנכון הגיעני‪ ,‬וע"ד אשר הזכיר דברי הר"מ [פ"ב‬ ‫ועשה צרכיו‪ ,‬עיין שם‪ - ,‬והקשה הגר"פ הירשפרונג דהרי זו קושיית‬ ‫מהל' דעות] דרב לא שח שיחה בטלה כל ימיו‪ ,‬ונלאו המפורשים‬ ‫הגמרא בחגיגה‪ - ,5‬וכתב דלפי המבואר בסוגיין דבכדי לרצויה‬ ‫למצוא מקור לדברי הר"מ‪:‬‬ ‫מותר‪ ,‬אם כן אינו בכלל שיחה בטילה‪( .‬וכן העיר בדבריו בשו"ת‬ ‫תשובה‪ .‬גם בספר חסידים [סימן ל"ד] כתב דרב לא שח שיחה‬ ‫בית דוד [סימן ק"ב] עיין שם)‪.‬‬ ‫בטלה כל ימיו‪ ,‬וברמב"ן על התורה [ריש פרשת קדושים] כתב כן‬ ‫ואיתא בגמרא זבחים [ז'‪ ].‬שאין לך אדם שאינו מחויב עשה בכל‬ ‫על ר"ח‪ .‬ובאמת לפי גירסת רבינו חננאל ביומא [י"ט‪ – ].‬אמר רב‬ ‫יום‪ ,‬וכתב בכתנות אור דהיינו כמבואר ביומא [י"ט‪ – ]:‬אמר רבא‬ ‫השח שיחת חולין עובר בעשה‪ ,‬אתי שפיר דרב לשיטתי'ה עביד‪.‬‬ ‫השח שיחה בטילה עובר בעשה‪ ,‬שנאמר ודברת בם ולא בדברים‬ ‫והגאון כקש"מ מאיר אריק נ"י אבד"ק יאזלוויץ העיר מברכות‬ ‫בטלים‪ ,‬והנה הרמב"ן [על התורה] כתב דאיסור זה אינו נוהג בנשים‪,‬‬ ‫[ס"ב‪ ].‬ברש"י ד"ה דש ושחק שיחה בטילה‪ ,‬הרי דרב שח שיחה‬ ‫שאינן מחוייבין בתלמוד תורה‪ ,‬עיין שם‪.6‬‬ ‫בטילה‪ ,‬ובאמת בחגיגה [ה'‪ ]:‬אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש‬ ‫ועיין רבינו חננאל ביומא שם שכתב דהא דעובר בעשה היינו‬ ‫לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה‪ ,‬ומקשה הש"ס מהא דרב‬ ‫כשמפסיק מתלמודו ומדבר שיחה בטלה‪ ,‬ומעשה באחד שבא‬ ‫כהנא וכו' וסח וצחק וכו'‪ ,‬ועיין שו"ת מקום שמואל [סימן ס"ה]‬ ‫‪ 5‬לשון הגמרא שם‪ - :‬אמר רב‪ ,‬אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו‬ ‫‪ 4‬על הפסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה‬ ‫מגידים לו לאדם בשעת מיתה ‪,‬איני והא רב כהנא הוה גני תותי פוריי'ה‬ ‫[שיה"ש ב'‪ ,‬ז'] – ותמה שם‪ ,‬מה זו שבועה בחיתו יער? ופירש ע"פ העובדא‬ ‫דרב ושמעי'ה דסח וצחק ועשה צרכיו וכו' – לא קשיא הא דצריך לרצויה‬ ‫דבחור ובתולה שנשבע הבחור לבתולה שישאנה בחולדה ובור‪ ,‬והו'‬ ‫הא דלא צריך לרצויה‪.‬‬ ‫המעשה ברש"י ותוספות תענית ח'‪ – .‬וכן המשנה באבות פ"ה דחי'ה רעה‬ ‫‪ 6‬ויתבאר לפי זה לשון אל תרבה שיחה – כלומר שמה שנצרך לו מותר‬ ‫באה לעולם על שבועת שוא‪ ,‬כי יתרון האדם מן החי'ה הוא שלו יש כח‬ ‫לדבר עמה‪ ,‬אבל מה שפירש הגאון מבראד ז"ל יצהיר ביותר כעת‪,‬‬ ‫הדיבור‪ ,‬ואם נזהר בו לבלתי הפר מאמרו‪ ,‬אז מותר הוא על החי'ה‪ ,‬ואם ח"ו‬ ‫'גמלתהו טוב ולא רע' – לפי שעליה אין איסור דברים בטלים‪ ,‬ובמה‬ ‫אינו כן‪ ,‬נמשל כבהמות נדמו‪ ,‬ולכן לכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו –‬ ‫שאינה מדברת עמו דברים בטלים‪ ,‬ואינו נגרר לאיסור דאל תרבה – זהו‬ ‫כי אחד מטעמי הגאולה הוא 'שלא שינו לשונם'‪ ,‬וכן גבי בלעם הוכיחוהו‬ ‫טוב ולא רע‪ ,‬וזה נפלא מאוד‪.‬‬ ‫כי הוא וחמורו שווין כי היה תדיר מקלל ומנבל פיו ולשונו‪ .‬ודו"ק ודפח"ח‪.‬‬ ‫שהזכיר קודם והביא ראיה מקרא‪ ,‬אבל לדברי הר"מ שלא שח‬ ‫שהעיר דמקורו של הר"מ דרב לא שח שיחה בטילה הוא מהא‬ ‫שיחת חולין‪ ,‬אם כן כיון דמעולם לא שמעו דיבור שיחת חולין יוצא‬ ‫דחגיגה‪ ,‬אבל באמת שם בשיחה שבין איש לאשתו מיירי‪.‬‬ ‫מפי רב‪ ,‬שמח לשמוע גם שיחה נאה ופתגם מרבו הגדול שהיה יקר‬ ‫עליו מכל‪ ,‬ולכן אמר 'בתרייתא עדיפא לי מקמייתא‪".‬‬ ‫וראה בשו"ת הגאונים שערי תשובה [סימן קע"ח] מזכיר שם עשרה‬ ‫מילי דחסידותא דהוי נהיג רב ולא נזכר הא דלא שח שיחה בטילה‪,‬‬ ‫|| אן אויסשפראך‪|| ...‬‬ ‫וכן בריש ספר האורה לרש"י מזכיר זה‪ ,‬וגם שם לא נמצא הא שכתב‬ ‫"בעת המלחמה הראשונה העולמית באו מגאליציען [שהיתה‬ ‫הר"מ‪ ,‬ועיין פירוש אזולאי על ס"ת שהזכרתי ובספרו פתח עינים‬ ‫שייכה אז עוד למדינת עסטרייך תחת ממשלת המלך פראנץ‬ ‫[מנחות פי"ג]‪.‬‬ ‫יאזעף הראשון] יהודים פלטים לאלפים‪ ,‬המה נסו מנוסת חרב‬ ‫וראיתי בספר יד המלך על הרמב"ם הלכות דעות שם שהביא דברי‬ ‫ועריהם היו לשריפת אש‪ ,‬ובאו בערום ובחוסר כל‪ ,‬ובין הפליטים‬ ‫המקום שמואל וכתב עליו דנעלם ממנו גמרא ברכות [שם] עובדא‬ ‫האלו‪ ,‬באו רבנים גאוני עולם אנשי שם‪ ,‬וגם 'רביים' מפורסמים‪,‬‬ ‫דרב כהנא‪ ,‬ותמהני עליו שלא זכר שר דגמרא זו מרב כהנא היא גם‬ ‫מגזע היחוס מקדושי עליון זי"ע‪.‬‬ ‫בחגיגה שם‪ ,‬ופלא‪ ,‬אחר כך מצאתי בשו"ת מהר"ץ חיות [סימן ע"א]‬ ‫בין הרבנים היותר מפורסמים‪ ,‬היו הגאון רבי אברהם שטיינבערג‬ ‫שתפס את היד המלך בזה‪ ,‬ועיין הכרמל החודשי [חוברת י' צד ‪]532‬‬ ‫ז"ל הרב מבראד [ה"ה‪ :‬ובעל 'שו"ת מחזה אברהם']‪ ,‬הגאון רבי מאיר‬ ‫במכתב הגאון ר' מתתיהו שטראשון ז"ל ובצופה להמגיד [תרל"א]‬ ‫אריק ז"ל הרב מבעטשוטש‪ ,‬והגאון רבי יוסף ענגיל ז"ל מבענדין‪- ,‬‬ ‫מש"ש החכם בובער‪.‬‬ ‫ואח"כ היה מהבית דין בעיר קראקע‪.‬‬ ‫ועיין בספר אורחות חיים עם ביאור הגאון החסיד ר' גרשון העניך‬ ‫שלשה הגאונים הללו היו קשורין זה בזה בידיות ובאהבה עזה‪- ,‬‬ ‫ז"ל בסוף הספר ביאור על עשרה מילי דחסידותא‪ ,‬שלדעתו היה‬ ‫וסידרו התלמידי חכמים הפלטים דשם‪ ,‬שכל אחד מהגאונים ידרוש‬ ‫בין עשרה דברים גם הא דרב לא שח בשיחה בטילה כל ימיו ונשמט‬ ‫בשבת קודש בבית הכנסת 'תלמוד תורה' במאלצגאסע‪ - ,‬בשבת‬ ‫מתוך התשובה‪ ,‬ודבר השערה הזאת צריכה עיון וביקור‪.‬‬ ‫הראשון התחיל לדרוש הגאון מבראד‪ ,‬שהיה הזקן שביניהם‪ ,‬ואחר‬ ‫והנה בספר בית הלל [יו"ד סימן רמ"ו] הקשה על הא דסוכה [כ"א‪]:‬‬ ‫כך דרש הגאון מבעטשוטש‪ ,‬ואח"כ הגאון ר' יוסף ענגיל‪ ,‬שהיה‬ ‫אפילו שיחת [חולין של] תלמידי חכמים צריכה לימוד‪ - ,‬והלא אסור‬ ‫הצעיר שבכולם‪ ,‬וחוזרו חלילה‪.‬‬ ‫לדבר שיחת חולין‪ ,‬ותירץ דמיירי קודם שהתחיל ללמוד דמותר‬ ‫הגאון הרב מבראד והגאון הרב מבעטשוטש‪ ,‬היו רגילין הרבה‬ ‫לומר מילתא דבדיחותא‪ ,‬ועיין מגן אברהם [סימן קנ"ו ס"ק ב']‬ ‫פעמים להתפלל בימי החול בבית הכנסת אחת‪ ,‬ושם שהו לפעמים‬ ‫דשיחת חולין דבר גנאי וקלות ראש‪ ,‬ועיי"ש בהגהת רעק"א ועיין‬ ‫עד חצות היום‪ ,‬ופלפלו בענינים שונים‪ ,‬ובפרט מהתשובות‬ ‫מגן אבות לתשב"ץ על מס' אבות [פ"ב מי"ט] שהביא גירסא ברש"י‬ ‫שהוצרכו להשיב להשואלים‪ ,‬בעניני שאלות עגונות‪ ,‬שהיו על סדר‬ ‫ברכות [כ"ח‪ – ]:‬מנעו בניכם מן ההגיון – שיחה בטילה‪ ,‬ובהגהותיי‬ ‫היום בימי המלחמה הנורא ההוא‪.‬‬ ‫על החרדים תמהתי על מ"ש בפ"ד [סימן כ"ז] דאמרינן בברכות –‬ ‫השח שיחת חולין עובר בעשה‪ ,‬ולא נמצא כלל בברכות‪ ,‬ובמל"ת‬ ‫דרך הגאון רבי מאיר אריק היה לקצר בתשובותיו‪ ,‬כאשר אנו רואין‬ ‫[פ"ד] הביא המאמר דעובר בלאו בשם מדרש‪ ,‬וגם זה הוא ש"ס‬ ‫בספרו שו"ת אמרי יושר ושאר ספריו‪[ ,‬כך שמעתי מידידינו הרב‬ ‫מפורש ביומא [שם] כנ"ל‪.‬‬ ‫יואל רייצער לרפו"ש ג"כ על מרן שה"ת מטשעבין שכן היתה דרכו‬ ‫מאהבת הקיצור] ודרך הגאון מבראד היה להאריך‪ ,‬והגאון‬ ‫ובילדותי ממש אמרתי על דרך הצחות ראיה לדברי הר"מ מפסחים‬ ‫מבעטשוטש היה רגיל לומר‪" :‬הגם שהגאון מבראד מאריך‬ ‫[קי"ג‪ ].‬א"ל רב לאייבו בריה‪ ,‬טרחי בך בשמעתא ולא מסתייע‬ ‫בפלפולו מענין לענין‪ ,‬אבל העיקר שמסיק כל הלכה לאמיתו של‬ ‫מילתא‪ ,‬תא אגמרך מילי דעלמא וכו'‪ ,‬כל מילי זבין ותחרט בר‬ ‫תורה‪".‬‬ ‫מחמרא‪ ,‬והביא הטו"ז [חו"מ סימן ע"ב סעי' מ'] ראיה מזה דהוי‬ ‫שומר שכר על המשכון שלקח מדמי היין גם כן מה"ט משום דכל‬ ‫חוץ ממה שהיה האהבה עזה בין שני גדולים הללו‪ ,‬היו גם כן‬ ‫מילי זבין‪ ,‬הרי דאף דרב אמר תא ואגמרך מילי דעלמא‪ ,‬יש בו גם‬ ‫מחותנים‪ ,‬כי בן מורי הגאון האמיתי רבי פישל אריק ז"ל [אחיו של‬ ‫מקור להלכה משום דלא שח שיחה בטילה‪ ,‬ועיין שו"ת שבות יעקב‬ ‫הגאון רבי מאיר אריק] נשא בת הגאון הרב מבראד‪ - ,‬ושמעתי בעת‬ ‫[ח"ב סימן קע"ח] ושו"ת עזרת ישראל [סימן קכ"ג]‪.‬‬ ‫החתונה‪ ,‬כאשר דרש הרב מבראד‪ ,‬והאריך מאוד בפלפולו העמוק‬ ‫כדרכו בקודש‪ ,‬עמד מורי הגאון רבי פישל אריק מהשולחן והלך‬ ‫ועל פי דברי הרמב"ם דרב לא שח שיחה בטילה כל ימיו‪ ,‬יש להבין‬ ‫בחדר אנה ואנה‪ - ,‬אחר שגמר הגאון מבראד מלדרוש‪ ,‬אמר למורי‪:‬‬ ‫דברי הש"ס שבת [י'‪ – ]:‬רב חסדא הוי נקיט בידיה תרתי מתנתא‬ ‫"מחותן‪ ,‬אין לפי כבודכם לשמוע הפלפול שלי?" – ענה לו מורי ז"ל‪:‬‬ ‫דתורא‪ ,‬אמר – כל מאן דאתי ואמר לי שמעתתא חדתא משמיה‬ ‫"בראדער רב‪ ,‬אם תרצו אחזור על כל הפלפול שאמרתם!" – וחזר‬ ‫דרב‪ ,‬יהיבנא לי'ה נהילה‪ ,‬א"ל רבא בר מחסיא‪ ,‬הכי אמר רב‪ ,‬הנותן‬ ‫הפלפול לפני הגאון מבראד‪.‬‬ ‫מתנה לחבירו צריך להודיעו שנאמר לדעת כי אני ה' מקדישכם‪,‬‬ ‫יהבה ניהליה‪ ,‬אמר חביבן עלך שמעתתא דרב כולי האי? א"ל הן‪,‬‬ ‫הרב מבראד היה מפורסם למתמיד גדול‪ ,‬אולם מורי לא היה כל כך‬ ‫א"ל היינו דאמר רב מילתא אלבישייהו יקירא‪ ,‬א"ל – אמר רב הכי?‬ ‫מתמיד‪ - ,‬רק בעל מחשבות‪ ,‬פעם אחת אמר מורי להרב מבראד‬ ‫– בתרייתא עדיפה מקמייתא‪ ,‬ואי הוה נקיטנא חדא אחריתי יהיבנא‬ ‫דרך שחוק‪" :‬מחותן‪ ,‬מען זאגט אויף אייך איהר זענט א מתמיד‪- ,‬‬ ‫לך‪.‬‬ ‫נישט אמת! – איהר זענט גאר א פוילער‪ ,‬אויב איהר זעצט אייך‬ ‫אוועק צום גמרא‪ ,‬זענט איהר 'פויל' אויפצושטיין‪"...‬‬ ‫וקשה לכאורה מדוע שמח כל כך על מאמרו של רב‪' - ,‬מילתא‬ ‫אלבישייהו יקירא‪ ,‬שאינו רק שיחת חולין ממאמרו של אגדה‬ ‫הודעה ובקשה לכל קוראי גליוננו די בכל אתר ואתר!‬ ‫בעז"ה לקראת אמצע חודש טבת הבעל"ט רצוננו בס"ד להו"ל קונטרס מחידושי גאון הגאונים רבי מאיר אריק ז"ל על סדר פרשיות התורה‪,‬‬ ‫אם יש תח"י חידושים מרב האי גאון וצדיק על פסוקי התורה שעדיין לא נדפסו [או שלא לוקטו – בגליונות כר"ש או בטל תורה החדש]‪ ,‬נבקשכם‬ ‫– נא אל תמנעו טוב מבעליו – שלחו לנו את הדברים‪ ,‬ונשמח לפרסמם בס"ד‪ ,‬ויישר כחכם למפרע! –‬ ‫בברכת שבתא טבא וכט"ס‪ ,‬העורך‪ :‬חיים משה הכהן זורגר – מערכת הגיליון –‪AGALITSYANER@GMAIL.COM‬‬