א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — תולדות (2026-11-09)

ש
וירח את ריח בגדיו. איש ציד.
דברי החת"ס והרמב"ן שיעקב לא חשש שיצחק יכיר את קולו שידע לשנות ראיה נפלאה מדברי הרמב"ן בפרשתנו לענין מכירת חמץ – מי ששכח למכור
את קולו – מ"מ לסומא יש הכרה בריח וטעם – לכן בקש יצחק שיתקרב אליו פרה אוכלת חמץ קודם הפסח ונולד לה בכור – האם פרה אוכלת חמץ כסדר
יעקב וישקהו – והריח היה נס לבלבל את יצחק נקראת 'מין חמץ' – כל שהוא דרכו בכך נקרא על שם זה
...אמנם החתם סופר שם נשען על דעת רמב"ן על התורה פרשת לכבוד הרב וכו' מו"ה אברהם ראזענבערג נ"י רב בקאפיטשיניץ.
תולדות [בראשית כ"ז ,י"ב] שכתב שלכך לא פחד יעקב שיכירנו
יצחק בקול ,דיש בני אדם שיכולים לשנות הקול ,יעויין שם ,הרי אף מכתבו הגיעני ,ועל דבר שאלתו באיש אחד שהיו לו ג' פרות ,ב'
דיצחק היה סומא ,ואפילו הכי לא הכיר כל כך בקול. עומדות בבית ואוכלות חמץ ,וא' בגראלניע אצל ישראל אוכלת
ברייהע ,והאיש הנזכר לעיל מכר קודם פסח הפרות שבביתו ,היינו
ומכל מקום נראה דמדברי רמב"ן אין ראיה ,דאף דנמצא לפעמים ב' פרות ,ומהשלישית שעל הברייהע שכח ,רק נכתב בשטר מכירת
אנשים שיכולים לשנות הקול ,מכל מקום 'הכרה' הוי ,ועל כל פנים חמץ ,ש'אם שכח איזה מין חמץ שהוא צריך לימכר ,הוא נמכר על
בצירוף טביעות עין דמשמוש - ,מועיל ,אם כן ,אב סומא שפיר פי שומת בקיאים' ,והפרה הנזכרת לעיל היתה מבכרת ,וילדה
איתא בהכרה ,ועוד ,איכא הכירא לסומא – בריחא וטעמא, בפסח -זכר ,וגם האיש שעמדה הפרה אצלו על הברייהע ,מכר
כדאמרינן בכתובות ס"א – .סומא מנא ידעה - ,בריחא וטעמא. פרה זו עם פרותיו קודם פסח ,ועתה השאלה על הולד האם יש עליו
קדושת בכור.1
ובזה פירשתי הא דכתיב – וירח את ריח בגדיו ויברכהו ,ופירש רש"י
– שנכנס עמו ריח מגן עדן ,וקשה ,לאיזה צורך היה נס זה ,ולהנכתב והנה מה שכתב מעלת כבודו ,כיון דכתב 'אם נשכח איזה מין חמץ
לעיל נראה ,דיצחק עדיין היה מסופק אם יעקב הוא או עשו ,על כן הוא נמכר על פי שומא' ,ממילא גם הפרה השלישית היא בכלל
אמר גשה נא ושקה לי בני – כדי שיכיר בריחא וטעמא ,ועל כן עשה מכירה ,ואף דאינו 'מין' ידוע ,הא כתב החתם סופר בתשובה [אורח
הקדוש ברוך הוא נס ,שהבגדים הריחו ריח מגן עדן ,וריח זה הפיג חיים סימן ק"ט ד"ה אמנם] ד'מין חמוצים' הוי דבר ידוע.
ריח וטעם של גוף יעקב ,על כן לא הכיר שהוא יעקב ,ויברכהו ,ואתי
שפיר. ולא היה צריך לזה ,דבלאו הכי הדבר ברור דמכירה שעל פי שומא
מועיל אף בדבר שאין מינו ידוע ,כמו שכתוב בתשובת באר יצחק
שו"ת מנחת פתים חלק חושן משפט סימן י"ז לגאה"ג רבי מאיר אריק [אורח חיים סימן ו'] הובא בפתחי תשובה לחושן משפט סימן ר"ט
אב"ד יאזלאוויץ בוטשאטש וטארנא [ס"ק א'] יעויין שם.
אמר העורך :קטע זה [משו"ת מנחת פתים] לא נדפס בליקוטים על אך כל היסוד ליתא ,דודאי כששכח מין חמץ מועיל ,דגם זה בכלל
התורה שליקט וערך ידידינו הגה"ח רבי מרדכי דוד צוויבל זצ"ל ב'טל המכר ,אבל הפרה אינו 'מין' חמץ.
תורה החדש' – אמנם הדברים כתובים שם ועשירים בעוד מילין
יקירין ,ונעתיקם כאן: ואולי יש לומר לפי מה שכתב הרמב"ן על התורה פרשת תולדות
[בראשית כ"ה ,כ"ח] על הכתוב כי ציד בפיו ,שעשו נקרא ציד,
וירח את ריח בגדיו ויברכהו. דמכנה האיש על שם מעשיהו ותדירותו ,יעויין שם ,והכי נמי יש
לומר ,דהפרה שאוכלת חמץ נקראת 'מין' חמץ ,אבל אין לבנות
פירש רש"י שנכנס עמו ריח גן עדן ,ויש להבין למה הזכיר זה יסוד על זה.
הכתוב.
שו"ת אמרי יושר ח"א סימן קל"ו לגאה"ג רבי מאיר אריק אב"ד
ונראה דכבר הקשו איך אהב יצחק את עשו הרשע ,ועל כרחך צריך יאזלאוויץ בוטשאטש וטארנא
לומר שהיה מחזיק בציד שלו את יצחק וגם את יעקב ,כעין יששכר
1היינו שכיון שנמכרה הפרה לנכרי ,ונולד הבכור בחזקתו ,אין עליו קדושת
בכור כידוע.
על כן אמר לו אביו שיאמר כן בפיו שהולך כי 'ציוה לי אבי שאביא וזבולון ,והיה כעין שומר לפרי ,ורצה יצחק לברך לעשו יען כי הוא
לו לאכול' ,על כן יזמן לך הכל בניקל יותר ,כי לצדיקים ממציא המשפיע והמשביר ליעקב ,ועיין חתם סופר.
בנקל ,כמו שכתוב במן ,שלצדיקים ירד המן על פתחיהם שלא
יצטערו לילך מרחוק.2 והנה כתיב [ישעיה י"א ,ג'] והריחו ביראת ה' ,כי רוח יראת ה' נודף
ברוחניות והצדיקים מרגישים בריח זה ,אבל גם בגדי הצדיקים
ספר מהרש"מ עה"ת לגאה"ג רבי שמואל מאיר הכהן האללענדער אב"ד וכליהם יש בהם הרגשה זאת כדמצינו באלישע [מלכים ב – ב' ,ח']
אמסאנא ודומ"ץ טשערנוביץ שבקע את הירדן באדרתו של אליהו.
ויקרא שמו יעקב. לפי זה אתי שפיר ,דאילו היה מריח יצחק ריחו של יעקב עצמו ,היה
מכירו שהוא יעקב ,ונעשה נס ולא הריח רק ריח בגדיו שהם
מי מהאבות נשתנה שמו ומי לא? – מיהו 'ידיד מבטן'? – ומי נעקר שמו שומרים לפרי – הוא הצדיק ,וסבר יצחק שהריח – ריחו של עשו,
הקודם? שהוא גם כן שומר לפרי ,לכן ויברכהו ,ודו"ק.
.בירושלמי שלהי פרק קמא דברכות איתא – למה נשתנה שמו של טל תורה החדש עה"ת [בתוך שו"ת אמרי יושר ח"ג שליקט וערך ידידנו
אברהם ושמו של יעקב ושמו של יצחק לא נשתנה ,אלו ,אבות קראו הגה"ח רמ"ד צוויבל זצ"ל] לגאה"ג רבי מאיר אריק אב"ד יאזלאוויץ
אותן בשמן ,אבל יצחק ,הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר בוטשאטש וטארנא
וקראת את שמו יצחק ,וחשיב לי'ה בין הני שנקראו עד שלא נולדו.
ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה וגו' אל עשו אחיך
ואין לתמוה ,הא גם יעקב – הקדוש ברוך הוא קראו כדכתב רש"י לאמר.
תולדות [בראשית כ"ה ,כ"ו] – אף אני אקרא לבני בכורי שם ,הדא
הוא דכתיב ויקרא שמו יעקב ,ולמה לא חשיב לי'ה ,ונשתנה שמו כוונת מילת 'לאמר' – יצחק ציוה לעשו שיאמר בפה מלא שהולך להביא ציד
גם כן - ,לישראל. למצות כיבוד אב – כהרה"ק הרבי רצ"ה מרימנאוו שהיה אומר 'לכבוד שב"ק'
דיש לומר ,דשאני יצחק שנקדש והוי "ידיד מבטן" לפי שקראו וקשה מה לשון לאמר כאן? אך יש לבאר דהנה שאר בשרנו הה"ק
הקדוש ברוך הוא עד שלא נולד ,מה שאין כן יעקב שנקרא מהקדוש רבי צבי הכהן מרימאנאב ז"ל הלך בכל ערב שבת קודש בעצמו
ברוך הוא אחר שנולד. לקנות דגים לצורך שבת ,והי'ה צועק בכל הדרך שהולך לקנות דגים
לכבוד שבת קודש כדי שיהי' הליכה גם כן מצוה ,כי הולך לעשות
ויש לומר דהיינו טעמא דאף שנשתנה שמו לישראל ,לא נעקר
מצוה ,וגם כשקונה [הוי] גם כן מצוה כי אומר 'לכבוד שבת' בכל
ממנו שם יעקב ,הואיל שקודש אבריך הוא קראו כן אחר לידתו ,מה
דבר ,וגם שעל ידי זה ימציא לו השם יתברך דגים טובים לכבוד
שאין כן אברהם – נעקר שם 'אברם' לגמרי ,והקוראו כן עובר
שבת.
בעשה ולא תעשה -הואיל ושם 'אברם' ניתן לו מבני אדם ,על כן
כשהקדוש ברוך הוא נתן לו שם 'אברהם' ,נשתקע השם שנתנו לו וזה מה שכתב הה"ק ה'באר מים חיים' שצריך לומר קודם כל מצוה
בני אדם מעיקרא ולא יזכר ולא יפקד עוד והי'ה ראש לגרים [חגיגה 'לשם יחוד' ,על כן בשעה שרצה [יצחק] שעשו יביא לו מטעמים
ג' ].ונעקר שמו דמעיקרא כמו בגרים שנשתקע שמותם דמעיקרא. לאכול ,וכל הנהנה מסעודה שתלמידי חכמים שרוים בה כאילו
נהנה מזיו השכינה [שבת ל' .ברכות ס"ד.]:
[אמנם] בערוך ערך ידיד כתב בשם רב שרירא גאון – אשר קידש
ידיד מבטן – זה יעקב אבינו דכתיב בי'ה ואוהב את יעקב – והוא על כל פנים - ,הנה מדבר אל עשו אחיך לאמר – שיאמר זה –
המקודש מבטן ועודנו במעי אמו נאמר עליו ורב יעבוד צעיר וכו', הביאה לי ציד – שיאמר כן בפה – ש"אבי צוה לי לאמר הביאה לי
וכשבאנו לברך קדושת השאר וכו' ,לא תמצא זה לא באברהם ולא ציד" כדי שיהי' דבר זה – מה שהולך - ,דבר מצוה ,וכדי שהשם
ביצחק אלא ביעקב ,עד כאן.3 יתברך ימצ יא לו תיכף ומיד זה הצבי לאכילת צדיק שהיא מצוה,
כמו שכתוב במדרש רבה ששאל אותו יצחק – מדוע מהרת בני- ,
ספר טוב עין על הירושלמי יבמות פ"ד ה"ב לגאה"ג רבי אלעזר הורוויץ
הי'ה משיב יעקב - ,אם לקרבנך המציא לך ,למאכלך על אחת כמה
מקראקא
וכמה ,כדי שיאכל הצדיק.
ונתלהב הה"ק מוישניצא ונשקו על ראשו[ .מובא ב'ארי שבחבורה' 2הנה ידוע המעשה אשר שבת הה"ק הרבי ר' צבי הערש מרימנאוו אצל
שליקט אחד מחשובי קוראי גליוננו הגאה"ח רבי נחום מאיר גערמאן הה"ק הארי'ה דבי עילאי בווישניצא ,והיה זה בפרשת נשא ,ושאל אותו
שליט"א מר"י באבוב – וציין שכן הובא בדברים ערבים [אות ט' במערכת הה"ק מוישניצא ,הפשט בדברי רש"י עה"פ כה תברכו את בני ישראל
הה"ק הנ"ל אמנם הביא שם מעט באופן אחר] וכן הוא בבארות המים פר' 'אמור' להם ,ופירש רש"י – לשון הווה כמו זכור ושמור - ,מה כוונת רש"י
נשא ובמבשר טוב] והה"ק מוישניצא אמר 'החייתם אותי ,כי עתה ניתוסף הק' בזה להשמיענו.
לי פשט במה שכתוב בתרגום 'כד תימרון להון' – .היינו שבאמת הקב"ה וביאר הה"ק הרצ"ה זי"ע ,על פי מעשה שהיה אצל רבו הה"ק הרבי רמ"מ
מברך את ישראל רק ההשפעה יורדת בזמן אמירת הכהנים את הברכה. מרימנאוו שבערש"ק לא היו דגים לצורך שב"ק ,ונכנס אצל רבו ,ואמר לו
ודו"ק. הרמ"מ שישים סיר על הכיריים וידליק תחתיו האש ,וישפוך מים בהסיר,
3עיין בבית יוסף יורה דעה סימן רס"ה שהביא פלוגתא דרבוותא בזה, ויחתוך בצלים וכו' לתוכו ,ובכל פעולה ופעולה שעושה ,יאמר בפה מלא
תוספות בשבת דף קל"ז :ד"ה ידיד בשם רבינו תם כתבו ד'ידיד' זה 'לכבוד שבת קודש' – ויעש כן ,ובתוך הדברים נכנסו שני אנשים עשירים
אברהם ,ורש"י והסמ"ג פירשו 'ידיד' על יצחק ,וכן בפסקי הרי"ד ורבינו שבאו לשבות אצל הרה"ק זיע"א והביאו דגים גדולים שהספיקו כדי
פרחי'ה ,האור זרוע ,והשבלי הלקט פירשו כרש"י[ ,ומהם שהביאו ג"כ הצורך לכל הציבור לכל סעודות השבת ,ואמר הרה"ק הרמ"מ שאין זה
דעת הערוך שבפנים] וב תוספות הרא"ש וכן במהר"ם מלובלין שכן דעת מופת ,כי בשמים ישנו היכל של שבת קודש מלא השפעות להשפיע
הר"ן – כדברי ר"ת – רק שהוקשה לו [לר"ן] נוסח המשך הברכה 'מבטן' לעולם הזה ,וכשאומרים 'לכבוד שבת קודש' ,משפיעים משם כל הנצרך.
והיכן מצינו שנתקדש אברהם מן הבטן ,ונדחק לתרץ דשמא למד זה ר"ת סיים הרה"ק הרבי ר' צבי הערש ואמר שהכי נמי גבי מצות ברכת כהנים,
מגז"ש דכתיב באברהם כי 'ידעתיו' וכתיב בטרם אצרך בבטן 'ידעתיך' גבי ישנו היכל בשמים מלא שפע לכלל ישראל ,וכשהכנים נושאים כפיהם
ירמי'ה ,וכ"כ המהרש"א בח"א שם ,ודו"ק .ועיין בספר סוד ה' בפי' שרביט ממשיכים משם שפע רב ,וזה מבאר רש"י – לשון הווה כמו זכור ושמור,
הזהב – לגאה"ג רבינו דוד מלידא פירוש פלוגתא זו באופן נפלא. שכשם שבשב"ק ישנו היכל וממשיכים משם שפע רב לישראל ,ה"ה ה"נ,
למו"ר אב"ד לובלין הגר"מ שפירא זצ"ל בעת שהיה לומד ורצה ויאמר יעקב השבעה לי.
להפסיקו ,ואמר לו הרב מלובלין – 'בוא ונאכל ביחד ,הלה נשתומם
ולא ידע מאי קאמר מר ,והסביר לו הרב ,ש'המפסיק ממשנתו למה השביע יעקב את עשו על הבכורה שמאס בה? – נתן לו כלי להיבחן בו
מאכילין אותו גחלי רתמים ',אם כן 'בוא ונחלוק באכילת הגחלי אם ייהרג על ידי חיתו יער
רתמים ...עכ"ד.
.ובדרך הזה יתבאר לנו בפרשת תולדות במכירת הבכורה מעשו
ועיין בספר תולדות יצחק לגאה"ק רבי דוד מסקאלייע על מס' ליעקב ,ושם נאמר [בראשית כ"ה] ויאמר יעקב השבעה לי – והדבר
ברכות שם ,שהביא גם הוא דברי מחותנו הגר"מ אריק והרגיש יפלא ,שבועה זו למה? הן עשו בעצמו אמר למה זה לי בכורה ובחל
בדברי הגמ' חגיגה כאשר הבאנו מהגר"פ ,ומבאר כמותו וכותב בה?
שכ"כ הרע"ב ז"ל במשנה אבות שם ,ומבאר שם לפי"ז את כל
ובהאמור לעיל נכון הדבר ,כי עשו אמר מתחילה ,הנה אנכי הולך
המאמר ,וציין לספר אוהב שלום – ויצא ביאור בענין ממרן הרב
למות על ידי חיות אשר אני צודה עליהם ,ואני בסכנה תמיד פן
'שר שלום' אב"ד בעלזא זיע"א ,והוסיף לבאר שם ע"פ דברי הגמרא
יטרפוני ,לזאת אמר לו יעקב ,השבעה לי עתה ,ובזאת אדע ,כי
דאשת רב היתה כעסנית כידוע [יבמות ס"ג ].וכו' וממילא כיוון רב
נשבעת באמת ובתמים ,ולא תשקר במכירה ,כי באם תשבע
לומר לרב כהנא שאין לכל אדם ללמוד ממנו וכו' עי"ש באריכות
שבועת אמונים בדבר המכירה ,אז לך היתרון על חיתו יער ואימתך
דבריו הנפלאים.
עליהם ,ואתה תמשול בם.
ועוד יש לציין בענין מש"כ בשם גאה"ג ר' מאיר אריק שלא רצתה
לא כן אם תזלזל במוצא שפתיך ,ולשקר אתה נשבע ואינך מוכר
רבקה להשתמש במים של מעשה ניסים להשקות הבהמות לכן
מרצון ,כי אם לפנים ולבך בל עמך ,תדע כי חי'ה רעה שולטת באדם
שאבה עוד הפעם בלי נס.
על שבועת שוא ,ושבועה זו תהי'ה אבן הבוחן אם לא שקרת
דעל פי דברי גאה"ג רבי אפרים זלמן מרגליות ב'יד אפרים' שו"ע במכירה.
או"ח סימן קס"ז [על מג"א סקי"ח] שמה שצריך להקדים מאכל
ספר מגילת ספר על חמש מגילות – מגילת שיר השירים – 4לגאה"ג רבי
בהמתו למאכל אדם ,הוא בשאין המאכל ומשקה בדרך נס ,אבל מיכאל הלוי הורוויץ מקראקא
הבא בדרך נס ,האדם קודם לבהמה ,וכן כתב בספר בנין אריאל
[חדרי תורה פרשת חוקת ע"ח ,א'] עה"פ למות אנחנו ובעירנו ,ואם || תגובות קוראי גליונותינו החשובים|| :
כן בודאי הנס הוא בשביל אדם ואז הבהמה טפילה – .ולכן ציוה מאת העורך:
הקב"ה את משה רבינו והשקית את העדה קודם ואח"כ ואת בעירם,
עי"ש. במ"ש בגליון העבר בשם ספר יעלת חן עה"ת לגאה"ג רבי ארי'ה
יהודא לייב תאומים אב"ד בראד לפרש הקרא במשלי גמלתהו טוב
וראיתי בפרדס יוסף שציין גם כן לדברי ה'כלי חמדה' בפרשתן ולא רע כל ימי חייה דרשה צמר ופשתים וכו' דמה שאמרו במשנה
דמשום צער בעלי חיים אין נעשה נס וכו' עי"ש. באבות דאל תרבה שיחה וכו' ,בדברים בטלים דייקא נאמר ולא
בשיחה של משא ומתן וכו' שהם דברים הנצרכים.
ובאשר תשובת בית דוד עמוסה בענין זה בבקיאות וחידושים
למכביר כדרך הגאון [רבי נתן נטע לייטער אב"ד טרעבוולא – אעתיק כאן מאי דאיתא בספר אש פנחס ח"ב עמ"ס חגיגה דף ה':
אמשטרדאם – פיטסבורג – ומגאוני גאליציה] ז"ל בקודש ,אמרתי שהביא – על הגמרא דאמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש
להעתיקה כאן" :ב"ה כבוד ש"ב הרה"ג המפורסם כש"ת מו"ה שבתי לאשתו מגידים לו – שהקשה הגאון רבי מאיר אריק ז"ל על דברי
ליפשיץ נ"י רב ומו"ץ בק' ארשיווא במדינת הגר. הרמב"ם בהלכות דעות פ"ב ה"ד דרב לא שח שיחה בטילה מימיו,
-והרי איתא בברכות [ס"ב ].דרב כהנא שמעי'ה לרב דסח וצחק
מכתבו עם חד"ת לנכון הגיעני ,וע"ד אשר הזכיר דברי הר"מ [פ"ב
ועשה צרכיו ,עיין שם - ,והקשה הגר"פ הירשפרונג דהרי זו קושיית
מהל' דעות] דרב לא שח שיחה בטלה כל ימיו ,ונלאו המפורשים
הגמרא בחגיגה - ,5וכתב דלפי המבואר בסוגיין דבכדי לרצויה
למצוא מקור לדברי הר"מ:
מותר ,אם כן אינו בכלל שיחה בטילה( .וכן העיר בדבריו בשו"ת
תשובה .גם בספר חסידים [סימן ל"ד] כתב דרב לא שח שיחה בית דוד [סימן ק"ב] עיין שם).
בטלה כל ימיו ,וברמב"ן על התורה [ריש פרשת קדושים] כתב כן
ואיתא בגמרא זבחים [ז' ].שאין לך אדם שאינו מחויב עשה בכל
על ר"ח .ובאמת לפי גירסת רבינו חננאל ביומא [י"ט – ].אמר רב
יום ,וכתב בכתנות אור דהיינו כמבואר ביומא [י"ט – ]:אמר רבא
השח שיחת חולין עובר בעשה ,אתי שפיר דרב לשיטתי'ה עביד.
השח שיחה בטילה עובר בעשה ,שנאמר ודברת בם ולא בדברים
והגאון כקש"מ מאיר אריק נ"י אבד"ק יאזלוויץ העיר מברכות בטלים ,והנה הרמב"ן [על התורה] כתב דאיסור זה אינו נוהג בנשים,
[ס"ב ].ברש"י ד"ה דש ושחק שיחה בטילה ,הרי דרב שח שיחה שאינן מחוייבין בתלמוד תורה ,עיין שם.6
בטילה ,ובאמת בחגיגה [ה' ]:אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש
ועיין רבינו חננאל ביומא שם שכתב דהא דעובר בעשה היינו
לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה ,ומקשה הש"ס מהא דרב
כשמפסיק מתלמודו ומדבר שיחה בטלה ,ומעשה באחד שבא
כהנא וכו' וסח וצחק וכו' ,ועיין שו"ת מקום שמואל [סימן ס"ה]
5לשון הגמרא שם - :אמר רב ,אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו 4על הפסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה
מגידים לו לאדם בשעת מיתה ,איני והא רב כהנא הוה גני תותי פוריי'ה [שיה"ש ב' ,ז'] – ותמה שם ,מה זו שבועה בחיתו יער? ופירש ע"פ העובדא
דרב ושמעי'ה דסח וצחק ועשה צרכיו וכו' – לא קשיא הא דצריך לרצויה דבחור ובתולה שנשבע הבחור לבתולה שישאנה בחולדה ובור ,והו'
הא דלא צריך לרצויה. המעשה ברש"י ותוספות תענית ח' – .וכן המשנה באבות פ"ה דחי'ה רעה
6ויתבאר לפי זה לשון אל תרבה שיחה – כלומר שמה שנצרך לו מותר באה לעולם על שבועת שוא ,כי יתרון האדם מן החי'ה הוא שלו יש כח
לדבר עמה ,אבל מה שפירש הגאון מבראד ז"ל יצהיר ביותר כעת, הדיבור ,ואם נזהר בו לבלתי הפר מאמרו ,אז מותר הוא על החי'ה ,ואם ח"ו
'גמלתהו טוב ולא רע' – לפי שעליה אין איסור דברים בטלים ,ובמה אינו כן ,נמשל כבהמות נדמו ,ולכן לכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו –
שאינה מדברת עמו דברים בטלים ,ואינו נגרר לאיסור דאל תרבה – זהו כי אחד מטעמי הגאולה הוא 'שלא שינו לשונם' ,וכן גבי בלעם הוכיחוהו
טוב ולא רע ,וזה נפלא מאוד. כי הוא וחמורו שווין כי היה תדיר מקלל ומנבל פיו ולשונו .ודו"ק ודפח"ח.
שהזכיר קודם והביא ראיה מקרא ,אבל לדברי הר"מ שלא שח שהעיר דמקורו של הר"מ דרב לא שח שיחה בטילה הוא מהא
שיחת חולין ,אם כן כיון דמעולם לא שמעו דיבור שיחת חולין יוצא דחגיגה ,אבל באמת שם בשיחה שבין איש לאשתו מיירי.
מפי רב ,שמח לשמוע גם שיחה נאה ופתגם מרבו הגדול שהיה יקר
עליו מכל ,ולכן אמר 'בתרייתא עדיפא לי מקמייתא". וראה בשו"ת הגאונים שערי תשובה [סימן קע"ח] מזכיר שם עשרה
מילי דחסידותא דהוי נהיג רב ולא נזכר הא דלא שח שיחה בטילה,
|| אן אויסשפראך|| ... וכן בריש ספר האורה לרש"י מזכיר זה ,וגם שם לא נמצא הא שכתב
"בעת המלחמה הראשונה העולמית באו מגאליציען [שהיתה הר"מ ,ועיין פירוש אזולאי על ס"ת שהזכרתי ובספרו פתח עינים
שייכה אז עוד למדינת עסטרייך תחת ממשלת המלך פראנץ [מנחות פי"ג].
יאזעף הראשון] יהודים פלטים לאלפים ,המה נסו מנוסת חרב
וראיתי בספר יד המלך על הרמב"ם הלכות דעות שם שהביא דברי
ועריהם היו לשריפת אש ,ובאו בערום ובחוסר כל ,ובין הפליטים
המקום שמואל וכתב עליו דנעלם ממנו גמרא ברכות [שם] עובדא
האלו ,באו רבנים גאוני עולם אנשי שם ,וגם 'רביים' מפורסמים,
דרב כהנא ,ותמהני עליו שלא זכר שר דגמרא זו מרב כהנא היא גם
מגזע היחוס מקדושי עליון זי"ע.
בחגיגה שם ,ופלא ,אחר כך מצאתי בשו"ת מהר"ץ חיות [סימן ע"א]
בין הרבנים היותר מפורסמים ,היו הגאון רבי אברהם שטיינבערג שתפס את היד המלך בזה ,ועיין הכרמל החודשי [חוברת י' צד ]532
ז"ל הרב מבראד [ה"ה :ובעל 'שו"ת מחזה אברהם'] ,הגאון רבי מאיר במכתב הגאון ר' מתתיהו שטראשון ז"ל ובצופה להמגיד [תרל"א]
אריק ז"ל הרב מבעטשוטש ,והגאון רבי יוסף ענגיל ז"ל מבענדין- , מש"ש החכם בובער.
ואח"כ היה מהבית דין בעיר קראקע.
ועיין בספר אורחות חיים עם ביאור הגאון החסיד ר' גרשון העניך
שלשה הגאונים הללו היו קשורין זה בזה בידיות ובאהבה עזה- , ז"ל בסוף הספר ביאור על עשרה מילי דחסידותא ,שלדעתו היה
וסידרו התלמידי חכמים הפלטים דשם ,שכל אחד מהגאונים ידרוש בין עשרה דברים גם הא דרב לא שח בשיחה בטילה כל ימיו ונשמט
בשבת קודש בבית הכנסת 'תלמוד תורה' במאלצגאסע - ,בשבת מתוך התשובה ,ודבר השערה הזאת צריכה עיון וביקור.
הראשון התחיל לדרוש הגאון מבראד ,שהיה הזקן שביניהם ,ואחר
והנה בספר בית הלל [יו"ד סימן רמ"ו] הקשה על הא דסוכה [כ"א]:
כך דרש הגאון מבעטשוטש ,ואח"כ הגאון ר' יוסף ענגיל ,שהיה
אפילו שיחת [חולין של] תלמידי חכמים צריכה לימוד - ,והלא אסור
הצעיר שבכולם ,וחוזרו חלילה.
לדבר שיחת חולין ,ותירץ דמיירי קודם שהתחיל ללמוד דמותר
הגאון הרב מבראד והגאון הרב מבעטשוטש ,היו רגילין הרבה לומר מילתא דבדיחותא ,ועיין מגן אברהם [סימן קנ"ו ס"ק ב']
פעמים להתפלל בימי החול בבית הכנסת אחת ,ושם שהו לפעמים דשיחת חולין דבר גנאי וקלות ראש ,ועיי"ש בהגהת רעק"א ועיין
עד חצות היום ,ופלפלו בענינים שונים ,ובפרט מהתשובות מגן אבות לתשב"ץ על מס' אבות [פ"ב מי"ט] שהביא גירסא ברש"י
שהוצרכו להשיב להשואלים ,בעניני שאלות עגונות ,שהיו על סדר ברכות [כ"ח – ]:מנעו בניכם מן ההגיון – שיחה בטילה ,ובהגהותיי
היום בימי המלחמה הנורא ההוא. על החרדים תמהתי על מ"ש בפ"ד [סימן כ"ז] דאמרינן בברכות –
השח שיחת חולין עובר בעשה ,ולא נמצא כלל בברכות ,ובמל"ת
דרך הגאון רבי מאיר אריק היה לקצר בתשובותיו ,כאשר אנו רואין [פ"ד] הביא המאמר דעובר בלאו בשם מדרש ,וגם זה הוא ש"ס
בספרו שו"ת אמרי יושר ושאר ספריו[ ,כך שמעתי מידידינו הרב מפורש ביומא [שם] כנ"ל.
יואל רייצער לרפו"ש ג"כ על מרן שה"ת מטשעבין שכן היתה דרכו
מאהבת הקיצור] ודרך הגאון מבראד היה להאריך ,והגאון ובילדותי ממש אמרתי על דרך הצחות ראיה לדברי הר"מ מפסחים
מבעטשוטש היה רגיל לומר" :הגם שהגאון מבראד מאריך [קי"ג ].א"ל רב לאייבו בריה ,טרחי בך בשמעתא ולא מסתייע
בפלפולו מענין לענין ,אבל העיקר שמסיק כל הלכה לאמיתו של מילתא ,תא אגמרך מילי דעלמא וכו' ,כל מילי זבין ותחרט בר
תורה". מחמרא ,והביא הטו"ז [חו"מ סימן ע"ב סעי' מ'] ראיה מזה דהוי
שומר שכר על המשכון שלקח מדמי היין גם כן מה"ט משום דכל
חוץ ממה שהיה האהבה עזה בין שני גדולים הללו ,היו גם כן מילי זבין ,הרי דאף דרב אמר תא ואגמרך מילי דעלמא ,יש בו גם
מחותנים ,כי בן מורי הגאון האמיתי רבי פישל אריק ז"ל [אחיו של מקור להלכה משום דלא שח שיחה בטילה ,ועיין שו"ת שבות יעקב
הגאון רבי מאיר אריק] נשא בת הגאון הרב מבראד - ,ושמעתי בעת [ח"ב סימן קע"ח] ושו"ת עזרת ישראל [סימן קכ"ג].
החתונה ,כאשר דרש הרב מבראד ,והאריך מאוד בפלפולו העמוק
כדרכו בקודש ,עמד מורי הגאון רבי פישל אריק מהשולחן והלך ועל פי דברי הרמב"ם דרב לא שח שיחה בטילה כל ימיו ,יש להבין
בחדר אנה ואנה - ,אחר שגמר הגאון מבראד מלדרוש ,אמר למורי: דברי הש"ס שבת [י' – ]:רב חסדא הוי נקיט בידיה תרתי מתנתא
"מחותן ,אין לפי כבודכם לשמוע הפלפול שלי?" – ענה לו מורי ז"ל: דתורא ,אמר – כל מאן דאתי ואמר לי שמעתתא חדתא משמיה
"בראדער רב ,אם תרצו אחזור על כל הפלפול שאמרתם!" – וחזר דרב ,יהיבנא לי'ה נהילה ,א"ל רבא בר מחסיא ,הכי אמר רב ,הנותן
הפלפול לפני הגאון מבראד. מתנה לחבירו צריך להודיעו שנאמר לדעת כי אני ה' מקדישכם,
יהבה ניהליה ,אמר חביבן עלך שמעתתא דרב כולי האי? א"ל הן,
הרב מבראד היה מפורסם למתמיד גדול ,אולם מורי לא היה כל כך א"ל היינו דאמר רב מילתא אלבישייהו יקירא ,א"ל – אמר רב הכי?
מתמיד - ,רק בעל מחשבות ,פעם אחת אמר מורי להרב מבראד – בתרייתא עדיפה מקמייתא ,ואי הוה נקיטנא חדא אחריתי יהיבנא
דרך שחוק" :מחותן ,מען זאגט אויף אייך איהר זענט א מתמיד- , לך.
נישט אמת! – איהר זענט גאר א פוילער ,אויב איהר זעצט אייך
אוועק צום גמרא ,זענט איהר 'פויל' אויפצושטיין"... וקשה לכאורה מדוע שמח כל כך על מאמרו של רב' - ,מילתא
אלבישייהו יקירא ,שאינו רק שיחת חולין ממאמרו של אגדה
הודעה ובקשה לכל קוראי גליוננו די בכל אתר ואתר!
בעז"ה לקראת אמצע חודש טבת הבעל"ט רצוננו בס"ד להו"ל קונטרס מחידושי גאון הגאונים רבי מאיר אריק ז"ל על סדר פרשיות התורה,
אם יש תח"י חידושים מרב האי גאון וצדיק על פסוקי התורה שעדיין לא נדפסו [או שלא לוקטו – בגליונות כר"ש או בטל תורה החדש] ,נבקשכם
– נא אל תמנעו טוב מבעליו – שלחו לנו את הדברים ,ונשמח לפרסמם בס"ד ,ויישר כחכם למפרע! –
בברכת שבתא טבא וכט"ס ,העורך :חיים משה הכהן זורגר – מערכת הגיליון –AGALITSYANER@GMAIL.COM
