gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ערב שב”ק פרשת‬ ‫תולדות‬ ‫דברי חיזוק‬ ‫באמונה ובטחון ועוד‬ ‫ג' כסלו‬ ‫על פרשיות השבוע‬ ‫שנת תשפ”ז‬ ‫מאת הרב אלי' מאיר סמיט שליט"א‬ ‫ביהמ"ד תוס' יו"ט ירושלים ‪058.323.1459 | 347.897.9968‬‬ ‫גם מה שנראה כרע ‪ -‬ממנו תצמח הישועה!!‬ ‫את רבקה מדברת עם בנה יעקב ליטול את הברכות‪ ,‬ולא‬ ‫שבקל ימכור עשו הבכורה ליעקב"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מפני מה ביזה עשו את הבכורה?‬ ‫ילכו להודיע לעשו על כך‪ .‬הרי שגם אותו צער שגרמו להן‬ ‫כלותיהן‪ ,‬אף הוא היה לטובה‪.‬‬ ‫אף מה שנראה כרעה הכל לטובה הוא!‬ ‫ֹּיּאֶמר ֵֵע ָׂׂשו ִִהֵּנּ ה ָָאֹנִֹכִ י‬ ‫כתיב בפרשתנו (בראשית כה‪ ,‬לב‪-‬לד)‪ַ :‬וַ ֶ‬ ‫ְׁב ָָעה ִּלּ י ַּכּּיֹום‬‫ֹּיּאֶמר ַיַ ֲֲעֹקֹב ִִהָּׁש� ְ‬ ‫הֹוֵלֵ ְך ָלָ מּות ְוְ ָלָ ָּּמה ֶּזּ ה ִלִ י ְּבֹּכ ָָֹרה‪ַ .‬וַ ֶ‬ ‫ומכאן ימצא האדם חיזוק וטללי נוחם‪ ,‬כאשר יעמוד‬ ‫כיוצא בזה מצינו גם בדברי הרמב"ן בהאי לישנא‪ ,‬שכתב‬ ‫ַׁבע לֹו ַוַ ְִּיְּמֹּכּר ֶֶאת ְּבֹּכ ָָֹרתֹו ְלְ ַיַ ֲֲעֹקֹב‪ְ .‬וְ ַיַ ֲֲעֹקֹב ָנָ ַַתן ְלְ ֵֵע ָׂׂשו ֶלֶ ֶֶחם‬ ‫ַוַ ִּיּ ָּׁש� ַ‬ ‫ויתמה‪ :‬איה היא הברכה‪ ,‬מדוע נהפך עליו הגלגל ומטה‬ ‫על מאור עיניו של יצחק אבינו ע"ה‪ ,‬היינו מפני מה כהו‬ ‫ּוְנְ ִזִ יד ֲֲע ָָדִׁשׁ ים ַוַ ֹּיּאַכַ ל ַוַ ֵּיּ ְׁשׁ ְּּת ַוַ ָָּיָּקם ַוַ ֵּיּ ַלַ ְך ַוַ ִֶּיֶּבז ֵֵע ָׂׂשו ֶֶאת ַַהְּבֹּכ ָָֹרה‪.‬‬ ‫רגלו בפרנסה או בשאר צרכי העולם‪ .‬כי באמת "כל מאי‬ ‫עיניו מלראות‪ ,‬ואיזה עונש הגיע לאותו צדיק‪ ,‬וכתב‪:‬‬ ‫דעביד רחמנא לטב עביד"‪ ,‬ואף אותה רעה אינה אלא‬ ‫"שאלת עיורי לב‪ ,‬כי אם היתה סיבה מאת השם הנה היא‬ ‫רבינו ה'אבן עזרא' ביאר‪ ,‬שהטעם שביזה עשו את‬ ‫לטובה‪ ,‬ופעמים שיראה האדם מיד את הטובה שצמחה‬ ‫כדי שיברך את יעקב"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ורוצה לומר‪ ,‬שאילו לא היה‬ ‫הבכורה ולא היה חפץ בה‪ ,‬הוא לפי שיצחק אבינו ע"ה‬ ‫לו ממנה‪ ,‬ופעמים שלא תתברר לו אלא לאחר זמן‪ .‬אלא‬ ‫יצחק סומא‪ ,‬לא היה יעקב יכול לבוא וליטול את הברכות‪,‬‬ ‫לא היה לו עשירות‪ ,‬ואם כן מה בצע בבכורה לרשת פי‬ ‫שלקוצר ראייתו ומיעוט שכלו אינו יודע כיצד הקב"ה‬ ‫שנים‪ ,‬ואין לאביו נכסים להוריש לו‪ .‬והוכיח האבן עזרא‬ ‫מגלגל את עולמו להביא את הכל לידי תכלית הטובה‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬שהרי אילו היה יצחק עשיר ובעל נכסים‪ ,‬בוודאי היה‬ ‫בביתו אוכל לשובע די והותר‪ ,‬ולא היה עשו צריך למכור‬ ‫גם הרעה שחשב אבימלך לעשות נהפכה לטובה‬ ‫"רק כאשר האדם‪,‬‬ ‫את בכורתו בעבור נזיד עדשים‪ ,‬ואף יצחק לא היה צריך‬ ‫לבקש מעשו שיביא לו ציד‪ ,‬ולא היה אוהבו מחמת שהיה‬ ‫נפלאות למדנו בתורתו של הרה"ק בעל הקדושת לוי‬ ‫מספק לו צרכיו [עיין שם עוד ראיות לשיטתו]‪ .‬אמנם הרמב"ן‬ ‫בעיצומה של צרה‪,‬‬ ‫זי"ע (תולדות‪ ,‬ד"ה אם תעשה)‪ ,‬בביאור הכתוב (בראשית כו‪,‬‬ ‫ז"ל הרבה לתמוה על דבריו‪ ,‬הלא לא יתכן לומר כן שהיה‬ ‫ַּתֲּעֵׂשׂ ה ִִעָּמּנּו ָָר ָָעה ַּכ ֲֲּאֶׁשׁ ר ֹלא ְנְ ַגַ ֲֲענּוָך‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫כט) ִִאם ֲ‬ ‫יצחק עני וכפי שמוכח מהפסוקים [עיין שם שהאריך להוכיח‬ ‫"נראה‪ ,‬כי ידוע מה שכתב 'בעל הטורים'‪ ,‬דאבימלך רצה‬ ‫ומאמין באמונה‬ ‫ולהקשות על דברי האבן עזרא]‪.‬‬ ‫לעשות רעה ליצחק‪ ,‬אלא שהשם יתברך הפכו לטובה‪,‬‬ ‫דה' יתברך מהפך כל הרעות לטובה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫וביותר הקשה הרמב"ן וזה לשונו‪ :‬כי הכתוב אמר‬ ‫שלימה שרק טוב‬ ‫ַּתֲּעֵׂשׂ ה ִִעָּמּנּו ָָר ָָעה‪ ,‬שאם תרצה להרע לנו‪,‬‬ ‫אבימלך ִִאם ֲ‬ ‫ֹלִקים ֶֶאת‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬יא) ַוַ ְיְ ִִהי ַַא ֲֲחֵרֵ י מֹות ַַא ְְב ָָר ָָהם ַוַ ְיְ ָָב ֶֶרְך ֱֱא ִ‬ ‫ודאי יתהפך לטובה‪ .‬והא ראיה‪ ,‬כאשר לא נגענוך‪ ,‬שאם‬ ‫ִיִ ְְצ ָָחק ְּבּנֹו‪ ,‬והברכה היינו תוספת בעושר ובנכסים ובכבוד‪,‬‬ ‫יצא מזה‪ ,‬כי כל‬ ‫חשבנו להרע לך‪ ,‬השם יתברך הפכו לטובה‪ ,‬ועשינו עמך‬ ‫ואם כן איה ברכתו‪ ,‬שאבד הון אביו והעני וכו'‪ .‬ואפילו‬ ‫רק טוב‪ .‬וכיון שמידתו יתברך להטיב‪ ,‬כן אם אתה תרצה‬ ‫אם יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים בענין‬ ‫להרע לנו‪ ,‬יתהפך גם כן לטובה‪ .‬לכן עשה אתה עמנו טובה‪,‬‬ ‫ִּבְּרַּכּ ת‬ ‫העושר‪ ,‬אין זה באותם שנתברכו מפי הקב"ה‪ ,‬כי ְ‬ ‫כיון שסוף סוף יהיה טובה‪ ,‬והבן"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מאי דעביד רחמנא‬ ‫יֹוִסף ֶֶע ֶֶצב ִִע ָּּמּה (משלי י‪ ,‬כב)‪ ,‬עכ"ל‪ .‬על‬ ‫כן מבאר הרמב"ן באופנים אחרים את הטעם שביזה עשו‬ ‫ה' ִִהיא ַַת ֲֲעִׁשׁ יר ְוְ ֹלא ִ‬ ‫לטב עביד‪ ,‬רק אז‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬דהנה כמו שכתב ה'בעל הטורים'‪,‬‬ ‫את הבכורה [עיין שם מה שהאריך בזה]‪.‬‬ ‫שמתחילה ביקש אבימלך להרוג את יצחק ולא עלתה‬ ‫בידו‪ ,‬ונהפוך הוא‪ ,‬כי לא זו בלבד שהקב"ה הצילו מידיו‪,‬‬ ‫מאת ה' היתה זאת שתעבור הבכורה ליעקב אבינו‬ ‫אלא שאבימלך הוכרח אף לעשות לו טובה וברכה‪ ,‬ובאמת‬ ‫יצחק מצא בארץ ההיא מאה שערים והרבה בארות מים‪,‬‬ ‫יצמח מזה באמת‬ ‫ע"ה‬ ‫דבר טוב ולא‬ ‫וגם צאנו וממונו נתרבו מאד מאד‪ ,‬כי הקב"ה הפך לטובה‬ ‫אמנם הגה"ק בעל 'הכתב סופר' זי"ע מיישב את דברי‬ ‫ולברכה את כל הרעות אשר זמם אבימלך לעשות עמו‪.‬‬ ‫האבן עזרא‪ ,‬ומבאר‪ ,‬דזה גופא‪ ,‬כי מאת ה' היתה זאת שיהיה‬ ‫אחר"‪.‬‬ ‫ובראות אבימלך את הפלא הגדול הזה היאך שהקב"ה‬ ‫יצחק אבינו ע"ה עני דוקא באותה שעה‪ ,‬כדי שלא יהיה‬ ‫הפך ליצחק את הרעה לטובה באופן נעלה כל כך‪ ,‬נתברר‬ ‫עשו חפץ בבכורה שהרי ממילא אין לו מה לירש‪ ,‬ועל ידי‬ ‫אצלו הדבר בפשיטות גמורה‪ ,‬כי אדון כל הארץ הופך את‬ ‫כן ימכור את הבכורה ליעקב בעבור נזיד עדשים‪ .‬ועל ידי‬ ‫הרעות לטובה לכל ברואי עולם המאמינים ובוטחים בו‪,‬‬ ‫שעברה הבכורה ליעקב אבינו ע"ה זכה לקבל את ברכת‬ ‫ואף לגויים שונאי ישראל אשר זממו אמש להרוג את‬ ‫אברהם שהיתה ראויה לבכור‪ ,‬וכמבואר בדברי הרמב"ן‪.‬‬ ‫צדיק הדור‪ ,‬עד אשר אמר בעצמו ליצחק בלשון מוחלטת‪,‬‬ ‫והיה זה לטובתו של יצחק וזרעו אחריו‪ ,‬שלא תתקיים‬ ‫ֹלא תּוַכַ ל ַלַ ֲֲעׂשֹות ִִעָּמּנּו ָָר ָָעה‪ ,‬כי מאחר שהנני מאמין עתה‬ ‫ִּבְּרַּכּ ת ה' ִִהיא ַַת ֲֲעִׁשׁ יר‪ ,‬כדי שיזכו יעקב‬ ‫בו באותה שעה ְ‬ ‫באלוקי השמים והארץ‪ ,‬ברור לי שאף אם תרצה להרע‬ ‫ונמצא שכל מה שנתעוור יצחק לא היה אלא לטובה‪ ,‬כדי‬ ‫ובניו בברכות ולא עשו וזרעו אחריו‪.‬‬ ‫לי‪ ,‬יהפוך הקב"ה את הכל לטובה‪.‬‬ ‫שתבוא הברכה ליעקב אבינו ע"ה‪ ,‬שהוא היה ראוי לה‪.‬‬ ‫ולחיבת הקודש נעתיק לשונו‪" :‬ונראה לי דלא קשיא‬ ‫מי יודע איזו טובה צומחת מן החסרון והייסורים?‬ ‫ובדרך זו ממש ביארו רבותינו בעלי התוספות‪ ,‬על מה‬ ‫מידי‪ ,‬דמאת ה' היתה זאת שימכור עשו בכורתו ליעקב‬ ‫רּוַח ְלְ ִיִ ְְצ ָָחק ּוְלְ ִִר ְְב ָָקה‬ ‫ִּתְּהֶיֶ יָןָ ֹמ ַַֹרת ַ‬ ‫שנאמר שנשות עשו ַוַ ְ‬ ‫ויקבל ברכה הראויה לבכור‪ ,‬והיא ברכת אברהם‪ ,‬עיין‬ ‫כתיב בפרשתנו (בראשית כז‪ ,‬א‪-‬ב)‪ַ :‬וַ ְיְ ִִהי ִּכּ י ָזָ ֵקֵ ן ִיִ ְְצ ָָחק ַוַ ִּתְּכְ ֶֶהיָןָ‬ ‫(בראשית כו‪ ,‬לה)‪ ,‬כי הקב"ה‪ ,‬גדול העצה ורב העליליה‪ ,‬סיבב‬ ‫רמב"ן‪ ,‬ואילו היה יצחק עשיר לא מכר עשו בכורתו ליעקב‪,‬‬ ‫ֹּיּאֶמר ֵאֵָלָ יו ְּבִּנִ י‬ ‫ֵמְֵרֹאֹת ַוַ ְִּיְּק ָָרא ֶֶאת ֵֵע ָׂׂשו ְּבּנֹו ַַהָּגֹּדֹל ַוַ ֶ‬ ‫ֵֵעיָנָ יו ְ‬ ‫זאת‪ ,‬כדי שאותן רשעות לא תהיינה בבית‪ ,‬ולא תשמענה‬ ‫לכן לטובת יצחק ולזרע צדיק אחריו היה עני לשעה כדי‬ ‫א‬ ‫את התמונה כולה‪ ,‬ויבחין באיש שיושב ליד השולחן‪ ,‬ובידו‬ ‫הבתרים (בראשית טו‪ ,‬יג) ַוַ ֲֲע ָָבדּום ְוְ ִִעּנּו ֹא ָָֹתם ַַא ְְרַּבּע ֵמֵאֹות‬ ‫מֹוִתי‪.‬‬ ‫ֹּיּאֶמר ִִהֵּנּ ה ָנָ א ָזָ ַַקְנְ ִּתּ י ֹלא ָיָ ַַד ְְעִּתּ י יֹום ִ‬ ‫ֹּיּאֶמר ֵאֵָלָ יו ִִהֵּנּ ִנִ י‪ַ .‬וַ ֶ‬ ‫ַוַ ֶ‬ ‫עט והוא זה הכותב‪ .‬ורק אדם היודע בשעה שהוא רואה‬ ‫ָׁשָׁנָ ה‪ .‬אמנם הקב"ה חישב את הק"ץ והחסיר ק"ץ שנים‬ ‫דבר נורא הביא בספר 'פנינים יקרים החדש' (ד"ה‬ ‫את העט הכותבת‪ ,‬שעליו לראות את התמונה השלימה‬ ‫ממנין ארבע מאות‪ ,‬ולא עינו את בני ישראל אלא ר"י שנים‪.‬‬ ‫במדרש שו"ט)‪ ,‬דהנה איתא במדרש (בראשית רבה תולדות סה‪,‬‬ ‫כדי להבחין בנעשה אחורי הדלת‪ ,‬הוא יכול להיות בטוח‬ ‫ומה הועיל להם? אחר שאברהם אבינו ע"ה היה בצער‬ ‫י)‪ ,‬שבאותה שעה ראה יצחק אבינו ע"ה את השכינה‪ ,‬ונגזרה‬ ‫שאין כאן דבר משונה ותמוה‪.‬‬ ‫מאה שנה עד שנולד יצחק‪ ,‬ושרה אמנו ע"ה היתה בצער‬ ‫עליו מיתה‪ ,‬כדרך שמתו נדב ואביהוא כשהביטו בשכינה‪.‬‬ ‫תשעים שנה עד שנולד יצחק‪ ,‬הרי נצטרפו מבין שניהם מנין‬ ‫הבוטח בה' חסד יסובבנהו‬ ‫מאה ותשעים שנות הצלה‪ ,‬ונחסרו לצאצאיהם במצרים‬ ‫ולפיכך נעשה סומא‪ ,‬שהרי סומא חשוב כמת (נדרים סד‬ ‫ע"ב)‪ .‬ואל תקשה‪ ,‬מפני מה לא נסתמאו עיניו מיד בשעת‬ ‫ק"ץ שנים מן השעבוד הקשה‪ .‬מעתה תבין עד כמה כל‬ ‫זה מה שאמר דוד המלך ע"ה נעים זמירות ישראל (תהלים‬ ‫העקידה‪ ,‬כי באותה שעה עדיין לא נולדו לו בנים‪ ,‬ובהא‬ ‫צער נחשב לאדם להצילו פי כמה וכמה‪ ,‬וכל רגע ורגע‬ ‫סֹוְב ֶֶבּנּו‪,‬‬ ‫ּבֹוֵטֵַח ַּבּ ה' ֶֶח ֶֶסד ְיְ ְ‬ ‫אֹוִבים ָלָ ָָרָׁשׁע ְוְ ַַה ַ‬‫לב‪ ,‬י) ַַרִּבּ ים ַַמְכְ ִ‬ ‫גופא נחשב כמת‪ ,‬ועל כן היו יכולים להניחו עם מאור עיניו‪.‬‬ ‫שהמתינו לישועתם הציל את כל כלל ישראל‪ ,‬עד שניתן‬ ‫פירוש‪ ,‬הרשע שאינו בוטח בה' שיסבב את הכל לטובה‪,‬‬ ‫ורק כאשר זקן יצחק‪ ,‬ואז כבר נולדו לו בניו‪ ,‬שהרי באותה‬ ‫לומר‪ ,‬שכאשר יכיר האדם בדבר זה‪ ,‬יבקש להמתין עוד‪.‬‬ ‫הרי על ידי כך הוא מעכב את ישועת ה'‪ ,‬כי הוא רואה רק‬ ‫שעה בן שישים היה‪ ,‬וקיימא לן בן שישים לזקנה‪ ,‬ממילא‬ ‫ּבֹוֵטֵַח‬ ‫אֹוִבים ָלָ ָָרָׁשׁע‪ .‬אבל – ַַה ַ‬ ‫חצי תמונה‪ ,‬ולכן – ַַרִּבּ ים ַַמְכְ ִ‬ ‫כל דעביד רחמנא לטב עביד‬ ‫ֵמְֵרֹאֹת‪.‬‬ ‫הוכרח לבוא לידי ַוַ ִּתְּכְ ֶֶהיָןָ ֵֵעיָנָ יו ְ‬ ‫ַּבּ ה' ויודע שכל הצרה הזאת אין זה אלא חצי התמונה‪,‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שחסרון הבנים שהיה ליצחק זה גופא הצילו‬ ‫ובאמת התמונה כולה שונה בתכלית‪ ,‬ובודאי היא מראה‬ ‫כדי להמחיש דבר זה ביתר שאת‪ ,‬נביא את מאמר הגמרא‬ ‫מלהיות סומא‪ ,‬ומה שנהיה סומא לאחר זמן זה הצילו‬ ‫סֹוְב ֶֶבּנּו‪ ,‬וכשיגמר‬ ‫דבר טוב‪ ,‬הרי בסופו של דבר – ֶֶח ֶֶסד ְיְ ְ‬ ‫(ברכות ס ע"ב)‪" :‬אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר‪ ,‬וכן‬ ‫מהמיתה‪ .‬ומכאן ילמד האדם שלא לבכות ולהתאונן על‬ ‫הסיבוב יתגלה שהכל היה לטובה‪ ,‬ועל ידי אמונה זו נעשים‬ ‫תנא משמיה דרבי עקיבא‪ ,‬לעולם יהא אדם רגיל לומר כל‬ ‫שום חסרון ומחסור שיש לו‪ ,‬כדוגמת חסרון בנים וכיוצא‬ ‫לו באמת נסים ונפלאות‪.‬‬ ‫דעביד רחמנא לטב עביד‪ .‬כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל‬ ‫בזה‪ ,‬או על איזה חולי וייסורים הבאים עליו‪ ,‬כי לעולם אין‬ ‫באורחא [‪-‬רבי עקיבא היה מהלך בדרך] מטא לההיא מתא [‪-‬הגיע‬ ‫לעתיד לבוא יתברר שכל הצרות היו חסד‬ ‫לעיר אחת]‪ ,‬בעא אושפיזא לא יהבי ליה [‪-‬ביקש מקום לינה ולא‬ ‫בידו לדעת איזו צרה נמנעה ממנו בזכות אותו מחסור‬ ‫נתנו לו]‪ ,‬אמר‪ :‬כל דעביד רחמנא לטב‪ .‬אזיל ובת בדברא‬ ‫וכאב העוברים עליו‪.‬‬ ‫זה מה שמצינו בגמרא (פסחים נ ע"א)‪" :‬אמר רבי אחא בר‬ ‫חנינא‪ ,‬לא כעולם הזה העולם הבא‪ ,‬העולם הזה על בשורות‬ ‫[‪-‬הלך ולן במדבר]‪ ,‬והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא [‪-‬היו‬ ‫עמו תרנגול‪ ,‬חמור ונר]‪ .‬אתא זיקא כבייה לשרגא [‪-‬באה רוח‬ ‫איחור לידת יעקב היה לטובת בני ישראל במצרים‬ ‫טובות אומר ברוך הטוב והמטיב‪ ,‬ועל בשורות רעות אומר‬ ‫וכיבתה את הנר]‪ ,‬אתא שונרא אכליה לתרנגולא [‪-‬בא חתול‬ ‫על דרך זה מצינו עוד אצל יצחק אבינו ע"ה‪ ,‬שלא הוליד‬ ‫ברוך דיין האמת‪ ,‬לעולם הבא כולו הטוב והמטיב"‪.‬‬ ‫ואכל את התרנגול]‪ ,‬אתא אריה אכליה לחמרא [‪-‬בא אריה וטרף‬ ‫עד כ' שנים מיום נישואיו‪ ,‬וגם זה נתגלה לבסוף שהכל‬ ‫ודקדק ה'צל"ח'‪ ,‬היאך אמר – "לעולם הבא כולו הטוב‬ ‫את החמור]‪ .‬אמר‪ :‬כל דעביד רחמנא לטב‪ .‬ביה בליליא אתא‬ ‫היה לטובה‪ .‬דהנה ארבע מאות השנים של גלות מצרים‬ ‫והמטיב"‪ ,‬הלא לעתיד לבוא לא יהיה שום רע בעולם‪.‬‬ ‫גייסא שביוה למתא [‪-‬באותו לילה בא גייס וכבש את העיר]‪ .‬אמר‬ ‫התחילו מלידת יצחק‪ ,‬ואילו השעבוד בפועל לא התחיל‬ ‫והביא על זה ביאור נפלא בשם הגאון רבי אפרים מבראד‬ ‫להו רבי עקיבא‪ :‬לאו אמרי לכו [‪-‬האם לא אמרתי לכם]‪ ,‬כל מה‬ ‫אלא משמת האחרון שבשבטים‪ ,‬והוא לוי‪ ,‬שחי במצרים‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬כי באמת אנו מאמינים שהקב"ה הוא מקור הטוב‬ ‫שעשה הקב"ה הוא הכל לטובה"‪ ,‬כי אילו היה הנר דולק‪,‬‬ ‫צ"ד שנים‪ .‬נמצא שאלו כ' השנים שהמתין יצחק ללידת‬ ‫ומאתו לא תצא הרעות‪ ,‬כי "כל דעביד רחמנא לטב עביד"‪.‬‬ ‫והחמור והתרנגול היו צועקים‪ ,‬היה אף הוא נתפס‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬איחרו ממילא את לידת השבטים בני יעקב‪ ,‬וממילא‬ ‫ומה שנדמה בעינינו שיש דברים רעים בעולם‪ ,‬אינו אלא‬ ‫והנה‪ ,‬כאשר נתבונן בדבר זה נראה‪ ,‬שבתחילה‪ ,‬כאשר‬ ‫נתאחר אף מיתתם‪ ,‬ובכך נתמעטו שנות השעבוד של‬ ‫מפני שטחיות מראה עינינו מלראות ולהבין שהכל הוא‬ ‫כבה הנר ונטרפו התרנגול והחמור‪ ,‬היה נראה לכל בר דעת‬ ‫בני ישראל במצרים בכ' שנים‪ .‬והאמת שכך הוא בכל‬ ‫לטובה‪ .‬וזה מדריגתו של נחום איש גמזו שהיה אומר על‬ ‫כי יש כאן מידת הדין‪ ,‬והצרה נראית גדולה‪ .‬ויותר מכך‪,‬‬ ‫דרכי החיים‪ ,‬שהקב"ה מסבב את הכל‪ ,‬כדי שתצא מאיתו‬ ‫הכל‪" :‬גם זו לטובה"‪ .‬אולם לעתיד לבוא‪ ,‬כאשר יוציאנו‬ ‫היה נראה כי אין עוד תקוה‪ ,‬ובודאי שאיש לא היה מעלה‬ ‫טובה חדשה‪.‬‬ ‫הקב"ה מאפילה לאורה‪ ,‬יתגלה לנו למפרע שכל הצרות‬ ‫והתלאות שעברו עלינו בגלות היו כולן טובה וחסד גדול‪,‬‬ ‫על דעתו לראות בזה מעשה חסד‪ .‬אולם רבי עקיבא‪,‬‬ ‫עיכוב לידת יצחק‪ ,‬למען יאריכו ימיו של אברהם‬ ‫ולא היה בהן רע כלל ועיקר‪ .‬וכמו שכתב הרמח"ל (דעת‬ ‫בגודל חכמתו ואמונתו בה'‪ ,‬הבין שכל זה הוא רק מחמת‬ ‫שנראה לעין בשר ודם רק חלק מהסיבוב שמסבב הקב"ה‬ ‫אבינו ע"ה‬ ‫תבונות‪ ,‬עמוד קע"ו)‪" :‬והנה ביום הדין הגדול יפרוש האדון‬ ‫במעשה זה‪ .‬שהרי כלל גדול הוא‪" :‬כל מה דעביד רחמנא‬ ‫זאת ועוד ידוע מה שכתב רש"י (בראשית כה‪ ,‬ל)‪ ,‬שבאותו‬ ‫ב"ה את השמלה לעיני כל היצור מכל מה שנעשה מיום‬ ‫לטב עביד"‪ ,‬ואם כן‪ ,‬בודאי צריך להאמין באמונה שלימה‬ ‫יום שבישל יעקב נזיד ומכר עשו את הבכורה‪ ,‬מת אברהם‬ ‫ברוא אלוקים אדם על הארץ עד היום ההוא‪ ,‬ויראה יושר‬ ‫שיש המשך ותכלית לסיפור זה‪ ,‬ואז יגמר הכל לטובה‪ .‬ואכן‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬כדי שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות‬ ‫משפטו בכל מעשה ומעשה קטון וגדול"‪ .‬וזהו שאמרו‬ ‫כך היה‪ :‬באו גייסות לעיר בלילה‪ ,‬והוא ניצל מהם על ידי‬ ‫רעה‪ ,‬והרי אילו היה רואה אותו יוצא לתרבות רעה אין‬ ‫חז"ל‪" :‬לעולם הבא כולו הטוב והמטיב"‪ ,‬היינו‪ ,‬אפילו על‬ ‫שכבה הנר ונטרפו התרנגול והחמור‪.‬‬ ‫זה חשוב כשיבה טובה שהבטיחו הקב"ה (בראשית טו‪,‬‬ ‫הרעות שבירכנו עליהן בגלות "ברוך דיין האמת"‪ ,‬נברך‬ ‫עליהן לעתיד לבוא "הטוב והמטיב"‪ ,‬כיון שיתגלה לעינינו‬ ‫דברי חכמים בנחת נשמעים‬ ‫טו)‪ ,‬לפיכך קיצר הקב"ה חמש שנים משנותיו וכו'‪ .‬נמצא‪,‬‬ ‫שאילו לא היתה רבקה עקרה והיו לו ליצחק בנים תיכף‪ ,‬היה‬ ‫שהכל היה לטובה‪ .‬ולפי זה יובן מאמר הנביא (ישעיהו נב‪,‬‬ ‫בספר 'שער בת רבים' הביא בשם המפרשים רמז‬ ‫הקב"ה צריך לקצר עוד שנים הרבה משנותיו של אברהם‬ ‫ח) ִּכּ י ַַעִיִ ן ְּב ַַּעִיִ ן ִיִ ְְראּו ְּבּׁשּוב ה' ִִצּיֹון‪ ,‬כי לעתיד לבוא‪ ,‬כאשר‬ ‫ְׁשָׁמ ִִעים‪,‬‬ ‫ְּבֵרֵ י ֲֲחָכָ ִִמים ְּבַּנַ ַַחת ִנִ ָ‬ ‫נאה על הפסוק (קהלת ט‪ ,‬יז) ִּד ְ‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬על כן לא היו ליצחק בנים‪ ,‬למען יאריכו ימי‬ ‫יגלה לנו הקב"ה את כל מאורעות העבר‪ ,‬ההווה‪ ,‬והעתיד‪,‬‬ ‫הכוונה‪ ,‬ש'דברי חכמים' שאמרו‪ ,‬היינו‪ ,‬שחייב אדם לומר‬ ‫אביו‪ .‬ורק לאחר שהתפלל הרבה נפקדה רבקה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫אז יתקיים "עין בעין יראו בשוב ה' ציון"‪ ,‬ויתגלה שהכל‬ ‫"כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד"‪' ,‬בנחת נשמעים'‪.‬‬ ‫כן נחסרו חמש שנים משנותיו של אברהם‪.‬‬ ‫היה בחסד ורחמים גמורים‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫נח"ת – נוטריקון נ'ר ח'מור ת'רנגול‪ ,‬שמהם הוכיח רבי‬ ‫והוסיף על כך הגה"צ רבי יוסף חיים זאנענפעלד זי"ע‬ ‫נמצא‪ ,‬כי אין אדם רואה אלא רק מקצת דרכי הנהגת‬ ‫עקיבא דבר זה‪.‬‬ ‫רמז נפלא‪ ,‬כי מה שכתוב ַוַ ֵּיּ ָָע ֶֶתר לֹו ה' – עולה בגימטריא‬ ‫הבורא יתברך‪ ,‬ולעתים מה שנדמה בעיניו כרעה גדולה‬ ‫ובספר 'אלה הדברים' הוסיף בזה נקודה חשובה שרק‬ ‫'חמש שנים'‪ .‬וכאשר אמרו את הדברים לפני הגאון רבי‬ ‫אינו אלא חסד נפלא‪ ,‬שצפון לו ולזרעו אחריו‪ .‬וכשם‬ ‫כאשר האדם‪ ,‬בעיצומה של צרה‪ ,‬מאמין באמונה שלימה‬ ‫אהרן קוטלר זצוק"ל‪ ,‬נענה ואמר‪" :‬מובטחני כי גימטריא‬ ‫שהצער של אברהם ושרה נעשה הצלה לכלל ישראל‪,‬‬ ‫שרק טוב יצא מזה‪ ,‬כי כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד‪,‬‬ ‫זו ברוח הקודש נאמרה"‪.‬‬ ‫וכשם שהצרה הצילה את רבי עקיבא מן הגייס‪ ,‬כך כל‬ ‫רק אז יצמח מזה באמת דבר טוב ולא אחר‪.‬‬ ‫מאורע ומאורע הנראה לאדם כצרה‪ ,‬יש בו חשבון עמוק‬ ‫כל צער וייסורים – הצלה וישועה לדורות!‬ ‫מאת הבורא יתברך‪ .‬ועל כן אל יפול לבו של האדם בשעת‬ ‫ונמחיש את הדבר‪ :‬אדם הרואה דרך חור המנעול של‬ ‫הצרה‪ ,‬אלא יחזק את לבו באמונה שלימה כי "כל דעביד‬ ‫הדלת עט כותבת‪ ,‬הוא סבור בודאי שהעט כותבת מעצמה‪.‬‬ ‫באופן נפלא נוסף מובא ב'שפתי כהן' על התורה לרבי‬ ‫רחמנא לטב עביד"‪ ,‬וסוף דבר יתברר לעין כל‪ ,‬כי הכל היה‬ ‫אולם כל זה מפני שאינו רואה את שלימות התמונה‪ ,‬אלא‬ ‫מרדכי הכהן מצפת [מקום מגורי האריז"ל זיע"א] (פרשת לך לך‪,‬‬ ‫רק לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫רק חלק קטן ממנה‪ .‬אבל כאשר תיפתח הדלת‪ ,‬יראה מיד‬ ‫ד"ה ושרי אשת אברם לא ילדה)‪ ,‬שהרי הקב"ה גזר בגזירת בין‬ ‫ב‬