gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: תולדות (2026-11-09)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני התורה‬ ‫ספר‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ז לפ״ק‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חיר‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫הצפונים בהבכר ‪ ,‬אם כן ידע הסימנים להכיר אם הוא‬ ‫עקר או לא‪ .‬אלא על כרחך מדרצה להקריבו מוכח‬ ‫ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה‬ ‫היא ויעתר לו ה׳ (בראשית כה‪ ,‬כא)‬ ‫שלא היה עקר –‬ ‫וזהו אמר ר׳ בון יצחק אבינו עקר היה מוחלפת‬ ‫אברהם אבינו ידע כל סודות התורה והיה יכול‬ ‫שיטתיה דר' בון דאמר ר׳ בון פרה אדומה נלקחת‬ ‫להכיר שיצחק אינו עקר וראוי להקריבו‬ ‫מבין הגוים [וקשה דילמא עשה בה הגוי איזה מלאכה‬ ‫[מדרש] פליאה‪ :‬אמר ר׳ בון‪ ,‬יצחק אבינו עקר היה‪.‬‬ ‫כנ״ל] וצריך לומר כדברי בני יששכר דיכולים להכיר‬ ‫מוחלפת שיטתיה דר' בון‪ ,‬דאמר ר׳ בון פרה אדומה‬ ‫בסימנים אם נעשה בה מלאכה‪ ,‬אם כן גם אברהם‬ ‫נלקחת מבין הגוים‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫אבינו ע"ה היה יכול להכיר ביצחק אם הוא עקר‪ ,‬אם כן‬ ‫מדרצה להקריבו לקרבן מוכח שלא היה עקר‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫ועיין מה שכתב בזה בספר ישמח משה ובספר‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬ויעתר)‬ ‫דמשק אליעזר‪.‬‬ ‫ובילדותי אמרתי דהנה בספר בני יששכר (בדף האחרון)‬ ‫חקר איך נלקחת פרה אדומה מבין הגוים? הא‬ ‫זכותו של אברהם אבינו הועילה‬ ‫[כתיב] אשר לא עובד בה (דברים כא ג) ולא עלה עליה‬ ‫שרבקה הולידה את יצחק‬ ‫עול (במדבר יט ב) ודילמא הגוים עשו בה איזה מלאכה‬ ‫ראיתי בספר קטן ויעש אברהם שכתב‪ :‬אלה תולדות‬ ‫ותירץ דבית דין היודעים את התורה וכל החכמות‬ ‫יצחק וגו' אברהם הוליד את יצחק והנה פרש"י ויעתר‬ ‫הצפונים בה כמאמר חז"ל (תענית ט א) ליכא מידי דלא‬ ‫לו ה' לו ולא לה שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק‬ ‫רמיזא באורייתא‪ ,‬ידעו גם הסימנים האיך להכיר זה‬ ‫לתפלת צדיק בן רשע‪ ,‬נמצא לפי זה מה שתהר רבקה‬ ‫אכר ‬ ‫אם נעשה איזה מלאכה בהפרה או לא‪.‬‬ ‫אשתו היה על ידי אברהם‪ ,‬וזה שכתוב אברהם הוליד‬ ‫והנה‪ ,‬כבר כתבו ז"ל דמוכח דיצחק לא היה עקר‪ ,‬דאם‬ ‫את יצחק כלומר אברהם‑ ‪ -‬זכותו עשה שהוליד‬ ‫לא כן הרי הוא בעל מום ואיך רצה אברהם להקריבו‬ ‫ליצחק את יעקב ועשו‪ ,‬והבןגכר ‪.‬‬ ‫על גבי המזבח‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬ראיתי)‬ ‫ולכאורה יש לדחות‪ ,‬דיש לומר דאברהם לא ידע‬ ‫שהוא עקר‪ ,‬ומן הקב"ה שצוה להקריבו אין ראיה‬ ‫דהא ידע מתחלה שלא יהיה קרבן‪ ,‬אך באמת זה‬ ‫אינו‪ ,‬דהא אברהם ידע כל התורה כולה וכל הסודות‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אכר‪ .‬ובהערות שונות בסוף ילקה״ג על תנ״ך הביא מכתב מהרה״ג החו״ב המפורסם מו״ה נתנאל פריעד הכהן נ״י [זצ״ל‪ ,‬בעל שו״ת פני‬ ‫מבין]‪ :‬יש להפליא פליאה א׳ דמבואר ב[מסכת] עבודה זרה (כג א) טעמא דלא חיישינן דילמא עבד בו גוי‪ ,‬משום דהנאה פורתא הוא‪,‬‬ ‫ועוד על התירוץ דידעו בחכמתם אם כן גם בטריפות גם כן נימא כן‪ ,‬ואיך יליף רוב מקרבנות ופרה אדומה? עכ״ל‪ .‬ועיין שם שהאריך לתרץ‬ ‫ב׳ הקושיות‪ .‬הבאנו דבריו בפרשת חוקת בצורתא דשמעעתא ‪ -‬עיין שם‪.‬‬ ‫בכר‪... .‬והגית בו יומם ולילה‪ ,‬מלמד שהקב"ה מחדש בבית דין של מעלה הלכה בכל יום ויום‪ ,‬ואפילו אותה הלכה היה אברהם אבינו יודע‬ ‫(ילקוט שמעוני איוב פרק לז‪ ,‬תתקא) ועיין קדושת לוי ריש פרשת לך לך ועוד‪.‬‬ ‫גכר‪ .‬ובסוף ילקה״ג ‪ -‬אגדות הש״ס (חלק ג׳ במדור שפתי נבונים) כתב רבינו‪ ,‬וז״ל‪ :‬בילקה"ג עה"ת פ' תולדות הבאתי פירוש על אברהם‬ ‫הוליד את יצחק‪ ,‬בשם ספר קטן "ויעש אברהם" עיי"ש‪ ,‬וכעת ראיתי שהפירוש הזה כבר נדפס בספר גדול והוא ספר כלי יקר עה"ת פרשה‬ ‫הנ"ל בד"ה אברהם הוליד את יצחק עיי"ש ותמצא‪. .‬‬ ‫טיר‬ ‫תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫המאמר שלפנינו דלכך היו אבותינו עקורים מפני‬ ‫יצחק התפלל לנוכח אשתו שיהיה טבעו‬ ‫נגד טבע אשתו‪ ,‬ואז יוכל להוליד‬ ‫שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים‪,‬‬ ‫אמר רב כהנא מאי דכתיב כי הוא אמר ויהי זו אשה‬ ‫ואמרו ז״ל (סוטה יב א) דנשים צדקניות לא היו בפתקא‬ ‫הוא צוה ויעמוד אלו בנים – פירש בילקוט אליעזר‬ ‫של חוה (שיהיה להן צער עיבור ולידה)‪.‬‬‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫(ערך נשואין אות ה)‪ ,‬על פי מה שכתב יד יוסף (פרשת‬ ‫חיי שרה)‪ ,‬דלכן הזיווג דבר ה' ולא ביד אדם‪ ,‬יען‬ ‫וזה שכתוב‪ ,‬ויתרוצצו הבנים בקרבה וגדול צערה‬ ‫שמחקרים כתבו אם הטבעיות של איש ואשתו‬ ‫מאוד‪ ,‬וזה מורה שאינה צדיקת‪ ,‬שאם היתה צדיקת‬ ‫שוים אי אפשר להוליד בנים‪ ,‬על כן נאמר לא טוב‬ ‫לא היתה בפתקה של חוה‪ ,‬ותאמר אם כן למה זה‬ ‫היות האדם לבדו‪ ,‬שיבחר האדם הזיווג מדעתו‪ ,‬כי‬ ‫אנכי עקרה‪ ,‬דבשלמא אם אני צדיקת הייתי עקרה‬ ‫אעשה לו עזר אשר תהיה בטבע כנגדו‪ ,‬וזה אי אפשר‬ ‫דהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתי‪ ,‬אך עתה שאני‬ ‫לאדם לדעת כעצמים בבטן ורק לה' בוחן כליות ולב‪,‬‬ ‫מצטערת בעיבור‪ ,‬וזה מורה שאיני צדיקת‪.‬‬ ‫וזה שכתוב ויעתר יצחק לנוכח אשתו‪ ,‬שיהיה טבעו‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬יבמות סד ב ‪ -‬אמר ר׳ יצחק)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪space‬‬ ‫נגד טבע אשתו‪ ,‬ואז יוכל להוליד‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫וזה כוונת רב כהנא‪ .‬כי הוא אמר ויהי ‪ -‬זו אשה‪ .‬ה'‬ ‫אמר ומזווג זווגים ולא מסר ביד אדם‪ .‬יען הוא צוה‬ ‫ויעמוד ‪ -‬אלו בנים‪ ,‬עיקר המצוה בעבור פריה ורביה‬ ‫ותאמר אם כן למה זה אנכי (בראשית כה‪ ,‬כב)‬ ‫שיעמיד בנים‪ .‬וצריך התנגדות הטבעיות של איש‬ ‫ואשה‪ .‬ומי יודע לבחור כזאת בלתי ה' לבדו וא"שדכר ‪.‬‬ ‫אם רבקה אין לה מצווה פריה ורביה‬ ‫למה לה להתפלל על הריון‬ ‫[ועיין עוד בפתח עינים להחיד"א ז"ל מה שכתב בזה]‪.‬‬ ‫ויש לומר (עוד) דהיא חשבה שוולד אחד הוא ולא‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬שבת ‪-‬דף קנ)‬ ‫שנים‪ ,‬וכאשר עוברת על פתח עבודה זרה מפרכס‬ ‫לצאת‪ ,‬אם כן יהיה רשע ‪ -‬לכן אמרה‪ :‬בשלמא יצחק‬ ‫ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם‬ ‫שמצווה על פריה ורביה שייך גביה לומר בהדי כבשי‬ ‫כן למה זה אנכי (בראשית כה‪ ,‬כב)‬ ‫דרחמנא למה לךהכר  (עיין ברכות י א) אבל אני שאיני‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫מצווה על פריה ורביה כדילפינן מוכבשוה‪ ,‬איש דרכו‬ ‫רבקה אמרה שכיון דיש לה צער עיבור זה סימן‬ ‫לכבוש וכו'וכר ‪ ,‬אם כן למה זה אנכי דייקא‪ ,‬מתאוה‬ ‫שאינה צדיקת וע״כ אין הקב״ה רוצה תפלתה‬‫‪spacer‬‬ ‫ומתפללת על ההריון?‬ ‫בגמרא יבמות (סד ב) אמר ר׳ יצחק מפני מה היו‬ ‫(וכמדומה לי שראיתי כן באיזה ספר‪ ,‬ונשכח ממני כעת)זכר ‪.‬‬ ‫אבותינו עקורים‪ ,‬מפני שהקדוש ברוך הוא מתאוה‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬ותאמר)‬ ‫לתפילתם של צדיקים‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ויאמר ה' לה (בראשית כה‪ ,‬כג)‬ ‫בספר ראש דוד ממרן החיד״א ז״ל (פרשת תולדות)‬ ‫למה לא דיבר הקב״ה עם רבקה בלי שליח‬ ‫כתב‪ ,‬ששמע לפרש הפסוק ויתרוצצו הבנים בקרבה‬ ‫פירש רש"י ‪ -‬על ידי שליח‪ .‬וקשה‪ ,‬מנליה לרש"י‬ ‫ותאמר אם כן (גדול צער העיבור) למה זה אנכי‪ ,‬על פי‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דכר‪ .‬וכן איתא בספר אגרא דכלה להרה״ק בעל בני יששכר זצ״ל‪.‬‬ ‫הכר‪ .‬מה לך לחשב בסתריו של הקב"ה‪.‬‬ ‫וכר‪ .‬יבמות (סה ב) ר' אלעזר ב"ר שמעון‪ ,‬אמר קרא (בראשית א כח) ומלאו את הארץ וכבשוה‪ ,‬איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש‪.‬‬ ‫זכר‪ .‬ומובא דבר זה בשם דברי יוסף להג"ר יוסף ב״ר מרדכי הכהן זצ״ל‪ ,‬ויניציא תע"ה‪ .‬וראה פני דוד להחיד"א פרשתן‪ ,‬וכן בישמח משה‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫כר‬ ‫כי בצלם אלקים עשה את האדם ‪ -‬איך ולמה ברא‬ ‫להוציא הכתוב מפשוטו דמשמע שאמר [ה׳] לה‬ ‫חיה זו בצלמו כדמותו בצורת אדם?‬ ‫[בלי שליח]‪ ,‬ועיין אמרי שפרחכר ‪.‬‬ ‫וקבלתי שחיה זו נוצר בארץ מש״ז‪ ...‬ונבלעת בארץ‬ ‫ולי נראה‪ ,‬דהנה גודל צער העיבור גרם לה שהלכה‬ ‫ומתהווה צורה זו וכו’‪ ,‬ונמצא שהיא תולדות אדם‬ ‫לדרוש את ה' כמו שכתב רש"י ז"ל [בפסוק ויאמר‬ ‫ולכך נוצר צורת אדם ממש‪ ,‬וכן שמעתי על הדודאים‬ ‫ה׳ לה] אם כן היתה אז בעצב גדול‪ ,‬וידוע מה‬ ‫שהם בצורת אדם שמתהווים בארץ על אופן הנזכר‪,‬‬ ‫שאחז"ל (שבת ל ב) אין השכינה שורה מתוך עצבות‬ ‫עכ”לאלר ‪ .‬ועיין גם ברע”ב ור”ש (פרק ח׳ מכלאים)‬ ‫אם כן לא היה יכול ה' לדבר עמה‪ ,‬לכן פרש"י על ידי‬ ‫שכתבו שאין יכולים לצוד החיה ההוא שנקרא אדני‬ ‫שליח‪ ,‬וא"שטכר ‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬ויאמר ה׳ לה)‬ ‫השדה‪ ,‬רק מורים ב[חצים אל ה]חבל עד שהוא נפסק‬ ‫והיא מתה מיד וכו’‪.‬‬ ‫ובשם הגר”א שמעתי שזהו שנאמר ויהי עשיו איש‬ ‫ויהי עשיו איש יודע ציד‬ ‫יודע ציד איש שדה‪ ,‬כלומר שעשיו היה יודע האופן‬ ‫איש שדה (בראשית כה‪ ,‬כז)‬ ‫לצוד זה החיה שהוא איש שדה כדאיתא בירושלמי‬ ‫נפלאות הבורא ‪ -‬חיה ודודאים בצורת אדם‬ ‫(כלאים פרק ח הל׳ ד) שנקרא בר נש דטור ודפח”חבלר  גלר ‪.‬‬ ‫בספר החינוך (פרשת שופטים) כתב ענין אוב וידעוני‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות א’ ‪ -‬אוב)‬ ‫שהוא על ידי כישוף‪ ,‬שהמכשף משים לתוך פיו‬ ‫עצם מחיה ששמה ידוע ‪ -‬כתבו הגאונים שהיא גדלה‬ ‫ויעקב איש תם יושב אהלים (בראשית כה‪ ,‬כז)‬ ‫בחבל גדול שיוצא מן הארץ כעין חבל הקשואין‬ ‫יעקב היה אדון ובעל על התמימות‬ ‫והדלועין וצורתו כצורת אדם בכל דבר בפנים וגוף‬ ‫והשתמש בו לעת הצורך‬ ‫וידים ורגלים וכו’ עיין שם‪.‬‬ ‫ויעקב איש תם פירש רש"י מי שאינו חריף לרמות‬ ‫ובמדרש תלפיותלר (ענף אוב ובעלת אוב) כתב‪ :‬תמה אני‬ ‫קרוי תם‪ ,‬הענין דיעקב היה חכם גדול כמו שנראה‬ ‫מאוד‪ ,‬דכיון שמין האדם נברא בצלם אלקים כדכתיב‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חכר‪ .‬וז״ל‪ :‬דאם היה בעצמו היו מוכרחין בדבר אבל כיון דנאמר ע״י שליח‪ ,‬אם כן הקב״ה לא אמר כלום‪ ,‬רק שנתן בלב הנביא להיות יודע‬ ‫דעת עליון וכו׳ והידיעה של הקב״ה אינה מכרחת כמו שהאריך האלשיך וכו׳ אם כן נשאר הבחירה והוי בעל בחירה‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫טכר‪ .‬והעירונו אחד מידידי הי״ו למש״כ אצל חוה (בראשית ג טז) הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים‪ ,‬חזינן דצער העיבור‬ ‫מביא עצבות‪.‬‬ ‫לר‪ .‬לרבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי‪ .‬מגדולי חכמי איזמיר (בתקופת ש״ץ שר״י) מחבר ספר שבט מוסר‪ ,‬מדרש תלפיות ועוד‬ ‫הרבה‪ .‬נלב״ע ה'תפ"ט‪.‬‬ ‫אלר‪[ .‬והעיר שם רבינו‪ ,‬וז״ל‪ ]:‬ובליקוטים שלי הקשיתי עליו שהוא בעצמו כתב (בענף חוקים) בשם בעל עשרה מאמרות שהחלזון הוא‬ ‫צורת אדם ומזוהר משמע שגם הלויתן הוא צורת אדם ע"ש‪ ,‬וגם שם קשה כנ"ל ושם לא שייך תירוץ זה‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫בלר‪ .‬העירוני למה שמובא במכת ערוב‪ :‬נאמר בפסוק (שמות ח יז) ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר הם עליה‪ .‬ויש להבין‬ ‫מה כוונת הפסוק וגם האדמה אשר הם עליה‪ .‬וביאר בספר חנוכת התורה‪ ,‬וכן איתא בשם הגר״א וכן הוא בפנים יפות בשם מהר״ם טיקטין‪,‬‬ ‫שהרי במכת ערוב באו כל סוגי החיות‪ ,‬וגם 'אדני השדה' הייתה צריכה לבוא למצרים‪ ,‬ולכאורה איך תבוא‪ ,‬הלא ברגע שתתנתק מן הארץ‬ ‫תמות‪ ,‬אלא זהו שאמר הכתוב וגם האדמה אשר הם עליה שבאה עם האדמה שהיתה מחוברת אליה למצרים‪ ,‬ודפח״ח‪ .‬ועיין בספר אוצר‬ ‫פלאות התורה בראשית בפסוק (בראשית א‪ ,‬כו) נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שהביא דברי רבינו והאריך בענין זה‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫גלר‪ .‬הערת ידידנו הרה״ג ר׳ מרדכי צבי מייזליש שליט״א דומ״ץ סי‪ -‬געיט יצ״ו‪ :‬ועיין בחתם סופר עה״ת שכתב בא״ד‪ ,‬וז״ל‪ :‬ונ״ל דעשו‬ ‫הי׳ מרמה לאביו ע״י קסמים ותרפים שעל ידם הי׳ יודע קצת עתידות וחשב יצחק שיש בו רוה״ק‪ ,‬והיינו כי ציד ברמאות של פיו‪ .‬והנה‬ ‫בילדותו טרם ידע לשמש בשמות טומאה נ״ל שידע עתידות בסגולה ע״י עצם ידעוני שמשימים בפיו של מת‪ ,‬והוא נקרא בירושלמי איש‬ ‫אדמה גברא דטורי׳ ולר׳ יוסי הוא מטמא באהל מדכתיב ואשר יגע על פני השדה לרבות הנוגע באיש שדה עיין רע״ב משנה ה׳ פרק ח׳‬ ‫דכלאים ‪ -‬וכתב בספר כפתור ופרח פרק נח דאדני השדה היינו אדן השדה הנו״ן במקום מ״ם אדם השדה ע״ש‪ .‬וה״פ דקרא ויהי עשו איש‬ ‫יוע ציד‪ ,‬היודע לציד את איש שדה היינו ידעוני הנ״ל בלכן הי׳ יודע עתידות וידע לרמאות‪ ,‬ואמנם יעקב איש תם לא הלך אחרי נחש וקסם‬ ‫כ״א יושב אהלים‪ ,‬עכל״ק‪[ .‬וראה בספר עיון מנחם להג"ר מנחם פאלאק אב"ד סערענטש ז"ל יומא דף כח שאאע"ה ציוה לכמה מבני ביתו‬ ‫שימתינו לאכול עד אחר שיבשל על שבת‪ ,‬ודו"ק]‪.‬‬ ‫אכר‬ ‫תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הא הוי דבר שלא בא לעולם?‬ ‫ערמתו נגד עשו ולבן‪ ,‬על כן הוא נקרא איש תם‬ ‫שהוא איש ואדון על התמימות‪ ,‬וכפי צורך העת‬ ‫וראיתי בקצות החושן (סימן שלב סעיף קטן ו) שכתב‬ ‫מניח התמימות ואוחז בערמה‪ ,‬אמנם מי שבאמת‬ ‫בשם הריב”ש משום שקודם מתן תורה דבר שלא‬ ‫אינו חריף לרמות זה קרוי תם לחוד ולא איש תם‪.‬‬ ‫בא לעולם נמי נקנה‪.‬‬ ‫וזה כוונת רש"י מי שאינו חריף לרמות קרוי תם‬ ‫וכתב שבזה מיושב נמי מה שכתב בפסקי מהרא”י‬ ‫זלר ‬ ‫(שמעתי ממו"ח הגאון ר' עמרםדלר  נ"י בשם החריף מו"ה צבי‬ ‫(סימן קל)‪ :‬האיך קנה יעקב צאן לבן עקודים נקודים‬ ‫יעקב קליין ז"ל מטאקאי)הלר ‪.‬‬ ‫(בראשית ל‪ ,‬לב)‪ ,‬הרי הוולדים דבר שלא בא לעולם‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬ראיתי)‬ ‫‪ -‬ולדברי הריב”ש אתי שפיר [כנ”ל]‪( .‬ועיין שם עוד‬ ‫שחידש דאם הבטיח לשכיר בשכרו דשלבל”ע כגון פירות‬ ‫מכרה כיום את בכורתך לי‬ ‫דקל נמי מחוייב ליתן שכרו ולא קשה מידי מלבן) ‪ -‬אבל‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬לא)‬ ‫בענין בכורה שקנה יעקב אנו מוכרחים לומר כדברי‬ ‫הריב”ש שקודם מתן תורה דבר שלא בא לעולם נמי‬ ‫בענין דבר שלא בא לעולם‪ -‬מכירת הבכורה‬ ‫נקנה‪ ,‬וממילא הוא הדין צאן לבן‪.‬‬ ‫בקצות החושן (סימן רט סעיף קא) הביא מה שכתב‬ ‫הריב”ש בתשובה (סימן שכח) דקודם מתן תורה דבר‬ ‫עשיו דימה בלבו שיעקב רימה אותו‬ ‫שלא בא לעולם נמי נקנה‪ .‬עיין שם שהביא ראיה‬ ‫מיעקב שקנה חלק הבכורה מעשיו‪ ,‬והא אין אדם‬ ‫ובזה אמרתי (בחידושי אגדות) בפסוק עם לבן גרתי וכו’‬ ‫מקנה דבר שלא בא לעולם? [אלא על כרחך דנקנה]‪.‬‬ ‫ויהי לי שור וחמור וכו’ ואשלחה להגיד לאדוני למצוא‬ ‫חן בעיניך‪ .‬וכבר נתקשו המפרשים האיך ימצא חן‬ ‫ובזה פירשתי הפסוק מכרה כיום את בכורתך לי‬ ‫בעיני עשו על ידי זה ?‬ ‫ותיבת כיום קשה הביאור‪ .‬ולפי זה הכוונה מכרה‬ ‫כיום ‪ -‬פירוש כנימוס הנהוג היום ‪ -‬דאדם מקנה דבר‬ ‫ולפי זה אתי שפיר ‪ -‬דעשו היה לו טינא בלבו על‬ ‫שלא בא לעולםולר ‪.‬‬ ‫יעקב על אודות הבכורה‪ ,‬וכמו שאמר את בכורתי‬ ‫(אות א’ ‪ -‬אין אדם מקנה דשלב”ל)‬ ‫לקח וחשב עשו דהקנין היה ברמאות לפי שמצד‬ ‫הדין אין קנין מועיל בדבר שלא בא לעולם‪.‬‬ ‫על זה שלח יעקב להגיד לו ‪ -‬הלא תראה כי עם לבן‬ ‫האיך קנה יעקב צאן לבן עקודים נקודים‬ ‫וברודים‪ ,‬הא הוו דבר שלא בא לעולם‬ ‫הרמאי גרתי ויהי לי שור וחמור וכו’‪ -‬וכל זה על ידי‬ ‫קנין הצאן (כמו שכתב רש”י ויצא ויהי לי צאן רבות ושפחות‬ ‫המפרשים חקרו בענין הבכורה שקנה יעקב מעשו ‪-‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דלר‪ .‬אבד״ק אויפאלו‪ ,‬מגדולי גאוני ומשיבי הלכה בדורו‪,‬בעל שו״ת בית שערים‪ .‬נלב״ע תרס״ז‪.‬‬ ‫הלר‪ .‬דבר זה איתא בדברי יחזקאל להרה״ק משינאווא זצ״ל‪.‬‬ ‫ולר‪ .‬עיין במכתבים בילקוט הגרשוני סוף חלק ג (סימן ה) מה שכתב בזה הגאון המהרש״ם מברעזאן זצ״ל‪ ,‬וז״ל‪ :‬שפעת שלום וברכה וכו'‬ ‫וכו׳ כן הגיע עדי חיבורו היקר ילקוט הגרשוני חלק ב וכו' והנני למלא שאלתו ובקשתו להציג את אשר העירוני רעיוני כאשר שוטטו עיני‬ ‫בין תלמי אמרותיו היקרים בעזה"י‪.‬‬ ‫אות י' (יאוש) הביא דברי מלוא הרועים [כלל בנ נח אות כ] דבן נח מקנה דבר שלא בא לעולם‪ ,‬וראייתו מהריב"ש (סימן שכ"ח)‪ ,‬ואני‬ ‫בתשובה לטערקל פראמס במדינת מאלדויא הוכחתי מרמב"ם (פרק ו מערכין) שכתב ראיה גדולה דנדר חל גם על דבר שלא בא לעולם‬ ‫מיעקב אבינו שאמר וכל אשר תתן לי [עשר אעשרנו לך] ועיין לחם משנה‪ ,‬ולשיטת ריב"ש אין ראיה‪ ,‬דשאני התם שקודם מתן תורה גם‬ ‫קנין חל בדשלב"ל כמו שקנה הבכורה‪ ,‬ובעל כרחך דלא סבירא ליה כהריב"ש‪ ,‬וכן יש להוכיח מתוספות ורא"ש בכורות ג' ע"ב בשם ר"ת‬ ‫בדין הקנה אוזן עובר לעכו"ם דהוי דשלב"ל ולא קנה וכו' וכו'‪.‬‬ ‫זלר‪ .‬מבעל תרומת הדשן‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בכר‬ ‫והתינח בכל אדם אבל באברהם אבינו ע"ה דהיתה‬ ‫ועבדים וגו’) ‪ -‬ולולא שהיה יודע לבן דקודם מתן תורה‬ ‫ביתו פתוח לרוחה‪ ,‬והיו שכיחי גביה אורחים רבים‪,‬‬ ‫דבר שלא בא לעולם נמי נקנה‪ ,‬בודאי היה מבטל‬ ‫והאכיל והשקה אותם בכל יום תמיד‪ ,‬אם כן ודאי‬ ‫הקנין ‪ -‬אם כן ממילא גם הבכורה קניתי מדינא‪ ,‬אם‬ ‫לא שייך כל הני חששי והיה מותר באמת מטעם‬ ‫כן אין לך מקום להתרעם עלי‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫הואילחלר ‪ ,‬והיינו רבותא דאברהם דאפילו הכי קיים‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ב’ ‪ -‬בכורה)‬ ‫מצות חכמים הואיל שציוו לשאר בני אדם לעשות‬ ‫עירובי תבשילין‪ ,‬גם הוא עשה‪ ,‬אף על גב דהוא לא‬ ‫עקב אשר שמע אברהם‬ ‫היה צריך לעשות דאצלו היה מותר באמת מטעם‬ ‫בקולי (בראשית כו‪ ,‬ה)‬ ‫הואיל כנ"ל‪ ,‬והוא נראה בעיני ב"ה נכון יותר מכל מה‬ ‫שראיתי בזה‪.‬‬ ‫בהא דקיים אברהם אבינו כל התורה‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ע’ ‪ -‬עירוב תבשילין)‬ ‫כולה ואפילו עירובי תבשילין‬ ‫ידוע מה שאמרו חז"ל (יומא כח ב) קיים אברהם אבינו‬ ‫לכך בחרו לרמז עירובי תחומין משום‬ ‫אפילו עירובי תבשילין וכו'‪ ,‬וכבר עמדו המפורשים‬ ‫דזה נרמז בפרטית בתיבת ״עקב״‬ ‫על זה אמאי נקיט דוקא עירובי תבשילין‪ ,‬וכן כתבו‬ ‫בתוספות ישנים (שם) (בד"ה אפילו עירובי תבשילין)‪ ,‬לא‬ ‫אתמר רבא ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו‬ ‫ידע רבינו אמאי נקט הך מצוה אמאי קילא ליה טפי‬ ‫אפילו ערובי תבשילין וכו'‪ ...‬והנה כעת ראיתי‬ ‫מכולהו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בהגהות מהר"ץ חיות ז"ל (אשר שמע אברהם וגו') [וז״ל‪:‬‬ ‫ועיין ריש יוחסין דהגיה כאן עירובי חצירות‪ ...‬ולי‬ ‫ונראה לע"ד דהנה הביא המגן אברהם (ריש סימן תקכז)‬ ‫נראה להגיה עירובי תחומין מפני כי היינו שאדם דש‬ ‫בשם הר"ן (פרק ג דפסחים) דמדאורייתא אסור לבשל‬ ‫ברגליו‪ ,‬וזה תחומין שהמצוה מונח בפעמי רגלים‬ ‫מיום טוב לשבת קל וחומר לחול‪ ,‬אלא דשרי על ידי‬ ‫שלא ילך בשבת יותר מן אלפים אמה‪ – ].‬ובשו"ת‬ ‫הואיל (פסחים סב א) ‪[ -‬הואיל] ואי מקלעו ליה אורחין‬ ‫יד יצחק להגאון מטאלטשוואטלר  ז"ל (חלק ב סימן‬ ‫חזי ליה‪ ,‬השתא נמי חזי ליה‪ ,‬מכל מקום איסורא‬ ‫קיד אות הב׳) הביא החכם השואל דברי מהר"ץ חיות‬ ‫איכא ועל ידי עירוב שרי‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫הנ"ל בשם רבינו הגר"א ז"למר ‪ ,‬והקשה דאם כן קשה‪.‬‬ ‫וצריך לומר הא דלא התירו בשבת משום הואיל‬ ‫‪ ..‬מאי רבותא דעירובי תחומין יותר משאר מצות‬ ‫גרידא והצריכו עירוב תבשילין‪ ,‬היינו משום דחשבו‬ ‫דרבנן‪ ,‬ועיין שם תשובת הגאון ז"ל בדרך רחוקה‪.‬‬ ‫שלא שכיח שיבואו אורחים‪ ,‬או אפילו אם יבאו‬ ‫אמנם לפענ"ד אין כאן אפילו ריח קושיא ותמהני‬ ‫אורחים יהיה עינו צרה באורחים ולא יתן להם‪,‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חלר‪ .‬הערת ידידנו הרה״ג ר׳ מרדכי צבי מייזליש שליט״א דומ״ץ סי‪ -‬געיט יצ״ו‪ :‬יש להקשות‪ ,‬סברת הואיל אינו מתיר אלא לישראל ולא‬ ‫לעכו"ם‪ ,‬כדאיתא בגמ' אך אשר יאכל וכו' הוא לבדו יעשה לכם‪ ,‬ולא לעכו"ם‪ ,‬אם כן באברהם אבינו היו אורחים רבים אבל היו גוים‪ ,‬ואחר‬ ‫שאכלו וברכו לד' אלקינו נעשו כולם יהודים‪ .‬וא"כ איך מותר משום סברת הואיל‪ ,‬לעכו"ם‪ .‬וצ"ב‪ .‬אמנם עיין בדברי יואל בפרשתינו (ד"ה‬ ‫עקב) שכתב כן לחדש מדעתו‪ ,‬ומיישב הקושיא באופן נחמד‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫טלר‪ .‬הג״ר אברהם יצחק גליק זצ״ל‪ .‬אב"ד טולטשווא למעלה מחמישים שנה‪ .‬מח״ס ש״ת יד יצחק‪ ,‬באר יצחק והוציא לאור שו״ת פרשת‬ ‫מרדכי לחותנו הג״ר מרדכי בנעט זצ״ל‪ .‬מגדולי הפוסקים והמשיבים בהונגרי׳‪ .‬נלב״ע תרס״ט‪.‬‬ ‫מר‪ .‬וכן מובא בתולדות אדם להגרש״ז מוואלאזין זצ״ל וכן איתא בשם הגר״א מווילנא זצ״ל שהי׳ כתוב אפילו ע״ת‪ ,‬וחשבו שהכוונה על‬ ‫עירוב תבשילין אבל באמת הכוונה היא על עירובי תחומין‪ .‬וכן איתא ב'חתם סופר' (תקצ"א)‪ :‬שמעתי בשם הגאון מהו' אלי' ווילנא (מקורו‬ ‫בתשו' הרשב"א ח"א סי' צ"ד) על מה שאמרו חז"ל (יומא כח‪ ):‬קיים אאע"ה אפי' עירובי תבשילין‪ ,‬צ"ל עירובי תחומין וילפינן מלשון‬ ‫עק"ב ‪ -‬שאדם דש בעקב בהלוך תחומין ודפח"ח‪ .‬ובתורה תמימה כתב ובנוסחא ש"ס כת"י הגירסא אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים‪,‬‬ ‫והיא גירסא יותר רצויה‪ ,‬יען כי עירוב תבשילין הוא מדברי סופרים‪ ,‬כמבואר בביצה ט"ו ב' ברש"י‪ ,‬יעו"ש‪ .‬ויש מגיהים במקום עירובי‬ ‫תבשילין – עירובי תחומין‪ ,‬ודעתם שסמכו בדרשה זו על המלה עקב מלשון צעד‪ ,‬והיינו שלא יצא באיסור חוץ לתחום‪ ,‬אבל לפי נוסחת‬ ‫ש"ס כת"י הנזכרת וכפי שבארנו יותר נכון הגירסא עירובי תבשילין‪ ,‬יען כי איסור תחומין לדעת רוב הפוסקים הוי מדאורייתא‪ ,‬וי"ל‪ .‬עכ״ל‪.‬‬ ‫גכר‬ ‫תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫להם למשל איך יתאמצו ויתחזקו לעזוב הרע ולאחוז‬ ‫מאוד על הגאון ז"ל שמטפל בקושיות כאלו‪ ,‬דודאי‬ ‫בטוב‪ ,‬והיינו טל ילדותך שלא היה כראוי‪ ,‬מזה עצמו‬ ‫לפי הגירסא עירובי תבשילין דלמדו זה ממה שנאמר‬ ‫בא לך ברכה להצמיח מוסר כמו הטל‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫ותורותי אחד דברי תורה ואחד דברי סופרים‪ ,‬אם‬ ‫כן הך תיבה "ותורתי" כולל לפי דבריהם כל מצות‬ ‫וכמו כן בעצמו היה ביצחק‪ ,‬הוא מצד עצמו לא היה‬ ‫דרבנן‪ ,‬אם כן שפיר קשה מדוע בחרו לרמז עירובי‬ ‫מוכשר כל כך ללמד אחרים‪ ,‬כי כאשר בא להוכיח‬ ‫תבשילין יותר מכל שארי מצות דרבנן‪ ,‬אבל לפי‬ ‫ישיבו לו ״מה לך להוכיח אותנו‪ ,‬אתה היה לך אב‬ ‫הגירסא עירובי תחומין לא קשה כלל מדוע בחרו‬ ‫נאמן כאברהם‪ ,‬והוא גדלך וחנך כראוי‪ ,‬ואנחנו לא‬ ‫עירובי תחומין יותר מכל שארי מצות דרבנן‪ ,‬דהא‬ ‫נוכל להיטיב מעשים אשר נשחתו מילדותינו ע"י‬ ‫תשובתו בצדו דלכך בחרו לרמז עירובי תחומין‬ ‫אבותינו״‪ ,‬אכן יצחק לקח את אברהם אביו למוסר‬ ‫משום דזה נרמז בפרטית בתיבת "עקב" אשר שמע‬ ‫לאחרים באמור להם ״הביטו אל אברהם אבי״‪ ,‬ועל‬ ‫אברהם בקולי‪ ,‬דהיינו מה שהאדם דש בעקביו וזה‬ ‫זה בא הרמז בפסוק זה‪ :‬וישב יצחק ויחפור את בארות‬ ‫תחומין‪ ,‬שהמצוה מונח בפעמי רגלים שלא ילך‬ ‫המים וגו' בארות היינו באר מים חיים של מוסר ודעת‬ ‫בשבת יותר מן אלפים אמה כמו שכתב שם בשם‬ ‫את ה'‪ ,‬ואברהם חפר בארות הרבה כאלו‪ ,‬ואחרי‬ ‫מהר"ץ חיות ז"ל‪ ,‬ולזה נתכוין גם רבינו הגר"א ז"ל‬ ‫מיתתו סתמום פלשתים וימלאום עפר מכזביהם‬ ‫באמרו שעיקר הגירסא הוא ערובי תחומין וא"ש‪.‬‬ ‫והבליהם‪ ,‬ויצחק שב וחפרם מחדש‪ ,‬אכן ויקרא להם‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬יומא כח ב)‬ ‫שמות כשמות אשר קרא להן אביו‪ ,‬כי תמיד היה צריך‬ ‫להראות את אביו לדוגמא להם כנ"ל‪ ,‬ואתי שפיר‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬וישב)‬ ‫וישב יצחק ויחפר את בארות המים‬ ‫וגו' ויסתמום פלשתים (בראשית כו‪ ,‬יח)‬ ‫יצחק אבינו היה מביא אברהם אביו‬ ‫עיקר הברכה לאבות מה שיכולים לזכות‬ ‫כדוגמא לעובדי ע״ז שילמדו ממנו‬ ‫את הרבים ולהדריכם לתורה ויראת ה'‬ ‫כתב בספר חליפות שמלת בנימיןאמר  על פי דברי‬ ‫ולענ"ד יש לפרש בזה מאמר חז"ל (מובא ברש"י פ' לך)‬ ‫אוהל יעקב [פרשת נח] על מאמר חז"ל (ילקוט שמעוני)‬ ‫ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם וכו' יכול‬ ‫בפסוק ַ[ַע ְְמָך ְנְ ָָדֹבֹת ְּבְ יֹום ֵֵחיֶלֶ ָך ְּבְ ַַה ְְד ֵֵרי ֹק ֶֶֹדׁש ֵֵמ ֶֶר ֶֶחם‬ ‫יהיו חותמין בכולם תלמוד לומר והיה ברכה בך חותמין‬ ‫ְׁשָׁחר] ְלְ ָך ַַטל ַיַ ְלְ ֻֻד ֶֶתיך (תהלים קי ג) שהיה אברהם‬ ‫ִִמ ָ‬ ‫וכו'‪ .‬דעיקר הברכה לאבות מה שיכולים לזכות את‬ ‫מתיירא פן יבא לו עונש על מה שעבד עבודה זרה‬ ‫הרבים ולהדריכם לתורה ועבודה ויראת ה'‪ ,‬ואם‬ ‫בנעוריו‪ ,‬והשיבו ה' לך טל ילדותך ‪ -‬מה הטל ברכה‬ ‫יאמרו אל הבריות שיקחו ראיה מיצחק ויעקב שגדלו‬ ‫לעולם אף ילדותך כן הוא לך‪ ,‬ופירש הנ"ל אילו היה‬ ‫כל כך בתורה ועבודה עד שייחד הקב"ה את שמו‬ ‫אברהם מתחנך מנעוריו באמירה ללכת בדרכי ה'‬ ‫עליהם‪ ,‬הלא ישיבו לא כמותם אנחנו‪ ,‬לא היה לנו אב‬ ‫לא היה בו כח ללמד לאחרים‪ ,‬כי היו אומרים לו לא‬ ‫נאמן וחינוך טוב כמו שהיה ליצחק וליעקב‪ ,‬אבל את‬ ‫כמותך אנחנו‪ ,‬לא היה לנו חינוך טוב כמוך‪.‬‬ ‫אברהם נוכל ליקח למוסר כנ"ל‪ ,‬וזה שכתוב ואברכך‬ ‫זה שאומרים להבריות אלקי יצחק‪ ,‬שישתדלו ללכת‬ ‫אכן‪ ,‬היות שגם אברהם לא היה לו אב שילמדו ולא‬ ‫בדרכי יצחק שנתייחד עליו שמו יתברך‪ ,‬ואגדלהשמך‬ ‫נתחנך אלא מעצמו עמד על הטוב והשתדל לתקן‬ ‫זה שאומרים להבריות אלקי יעקב‪ ,‬גם כן כנ"ל‪,‬‬ ‫מעשיו‪ ,‬לכן היה כח בידו ללמד לאחרים כי הוא היה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אמר‪ .‬לרבי בנימין זאב סופר זוסמן רב בנאדי‪-‬וואשאן ובודאפעסט‪ .‬נכד הגאון רבי דניאל פרוסטיץ‪ .‬תלמיד החתם סופר לעת זקנתו‪ ,‬הכתב‬ ‫סופר והמהר"ם שיק‪ .‬נלב״ע תרנ״ח‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דכר‬ ‫יכול יהיו חותמין בכולם‪ ,‬שיוכלו לחתום מוסר בלב‬ ‫ויתן לך האלהים מטל השמים‬ ‫הבריות בזכרון האבות יצחק ויעקב‪( ,‬ומלת חותמין היא‬ ‫ומשמני הארץ (בראשית כז‪ ,‬כח)‬ ‫ּתֹוָרה ְּבְ ִלִ ֻֻמ ָָדי (ישעיה ח' טז) ופירש‬ ‫עּוָדה ֲֲחתֹום ָ‬ ‫על דרך צֹור ְְּת ָ‬ ‫מה שמקבלים שכר על מצוה זה גופא רצון השי״ת‬ ‫המצודות קשור התעודה וחתום התורה בלב התלמידים ע"ש)‪,‬‬ ‫תלמוד לומר והיה ברכה‪ ,‬רק אתה תהיה ברכה לעם‬ ‫פירש רש"י יתן ויחזור ויתן‪ ,‬הכוונה על פי דברי‬ ‫ה' להתעורר על ידך לתורה ועבודה ודעת את ה'‪ ,‬בך‬ ‫המפרשים [במאמר] חז"ל (אבות ד ב) שכר מצוה‬ ‫חותמין ואין חותמין בכולם ודו"ק‪.‬‬ ‫מצוה שהשכר שמקבל האדם מהקב"ה הוא גופא‬ ‫(ועיין מה שכתב רבינו על דרך זה בערך פסח בפסוק מתחילה‬ ‫מצוה‪ ,‬דעיקר הציווי היה רק בשביל שרצונו יתברך‬ ‫עובדי ע״ז היו אבותינו)‪.‬‬ ‫להיטיב עם בריותיו‪ ,‬אם כן במה שמקבל שכר בזה‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬וישב)‬ ‫גופא עושה רצונו של מקום‪ ,‬אם כן לפי זה אין קץ‬ ‫להשכר‪ ,‬כיון דשכר מצוה הוי גם כן מצוה‪ ,‬אם כן על‬ ‫הקול קול יעקב והידים ידי‬ ‫השכר גופא מגיע עוד שכר וכן עד אין סוף‪ ,‬וזה שכתב‬ ‫עשו (בראשית כז‪ ,‬כב)‬ ‫[רש״י] יתן ויחזור ויתן‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫יש מישראל אשר אכן תמיד מתפללים‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬ויתן לך)‬ ‫אבל אינם נזהרין מגזל‬ ‫הקול קול יעקב והידים ידי עשו‪ ,‬פירש בספר דברי‬ ‫שאול דרך הלצה‪ ,‬שיש בני אדם שמרבים בתפלות‬ ‫הוה גביר לאחיך (בראשית כז‪ ,‬כט)‬ ‫ותחנונים בתהלים ומעמדות‪ ,‬והידים ידי עשו חוטפים‬ ‫אע״פ שמצוה תמיד לעזור לדלים ואביונים‪,‬‬ ‫וגוזלים ר"ל‪.‬‬ ‫בימות החורף חוב זה כפול ומכופלת‬ ‫יש מישראל אשר אכן תמיד לומדים מתפללים אבל‬ ‫בדבר שיש בו הוצאות ממון רחוקים הם מה׳‬ ‫בבעל הטורים ‪ -‬ב' במסורה הכא [הוה גביר לאחיך]‬ ‫[ֶהֵוֵ ה קרי] ארץ‪.‬‬ ‫ואידך (איוב לז) כי לשלג יאמר הוא ֶ‬ ‫ועיין עוד מה שכתבתי בילקוט הגרשוני בישעיה‬ ‫(קאפיטל כ"ט‪ ,‬יג)‪[ ,‬וז״ל‪]:‬‬ ‫נראה לענ"ד דכבר הבאתי בילקוט הגרשוני חלק‬ ‫ב׳ (קונטרס אחרון דף ד) בשם הגאון מו"ה יוסף שאול‬ ‫יען כי נגש העם בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני‪,‬‬ ‫נאטאנזאהןבמר  זצ"ל שאמר בכוונת המאמר הוה גביר‬ ‫ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‪( ,‬ישעיה‬ ‫לאחיך ‪ -‬שתעזור בנכסיך את אחיך הדלים והאביונים‪.‬‬ ‫כט‪ ,‬יג)‬ ‫וראיתי בספר משפט צדק לתהלים שכתב כמדומה‬ ‫והנה ידוע‪ ,‬כי אין שעת הדחק לעני יותר מבימי‬ ‫לי שפירש בספר מעשי ה׳ זצ"ל יען כי נגש העם הזה‬ ‫החורף כאשר השלג יכסה ארץ והקור גדול‪ ,‬ועוללים‬ ‫בפיו ובשפתיו כבדוני‪ ,‬בדבר שאין בו הוצאות ממון‬ ‫ישאלו איה האש והעצים ואיה הבגדים החמים‪ ,‬בעת‬ ‫רק בפה ללמוד ולהתפלל‪ ,‬ולבו רחק ממני בדבר‬ ‫הזאת רע ומר לו לעני יותר מבכל ימות השנה‪ ,‬ואז‬ ‫שצריך לב‪ ,‬שיש בו הוצאות ממון רחק ממני ממילא‬ ‫חובה כפולה ומכופלת על העשיר לעזור אותו ולתת‬ ‫מוכח ותהי יראתם אותי רק מצות אנשים מלומדה‪,‬‬ ‫לו עצים להבעיר ובגדים ללבוש‬ ‫ובשם ר' יואל פיקוויר ז"ל הקול קול יעקב שלומד‬ ‫(ועיין ילקוט הגרשוני חלק ראשון בקונטרס אחרון‬ ‫ומתפלל אבל הידים ידי עשו שקופץ ידיו מליתן‬ ‫אות "אם אין" בשם הגאון ר' אלעזר פלעקלס ז"ל‪:‬‬ ‫צדקה וזהו מדת עשו ח"ו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫[וז״ל שם‪]:‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬הקול)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫במר‪ .‬אבד״ק לעמבערג‪ ,‬מגדולי המשיבים‪ .‬בעל שו״ת שואל ומשיב‪ ,‬דברי שאול‪‭‬ועוד ‪ .‬נלב"ע תרל"ה‪.‬‬ ‫הכר‬ ‫תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫מכל] וגו' ואברכהו ‪ -‬גם ברוך יהיה‪ ,‬כלומר שברכתי‬ ‫איתא במסורה ב׳ פעמים אם אין ‪ -‬היש ה׳ בקרבנו‬ ‫אותו ברכה כזו עד שאצטרך ומוכרח אני לומר שגם‬ ‫אם אין (שמות יז ז)‪ ,‬היש בה עץ אם אין (במדבר יג כ)‪.‬‬ ‫יהיה נשאר ברוך כי אם ארצה לקלל אותו הלא גם אני‬ ‫חן הוצק בשפתותיו של הגאון ר׳ אלעזר פלעקלס‬ ‫אהיה מקולל‪ ,‬וזה שכתוב ואברכהו באופן שגם ברוך‬ ‫זצ״ל בספרו מילי דהספידא‪ ,‬ההוא אמר כי רמז יש‬ ‫יהיה (מספר כנפי נשרים)דמר ‪.‬‬ ‫במסורה לנתינת עצים לעניים בימי החורף‪ ,‬כלומר‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬גם ברוך יהיה)‬ ‫אם תרצה לדעת אם יש ה׳ בקרבנו אם אין‪ ,‬הבט‬ ‫וראה היש בה עץ אם אין‪ ,‬אם העשירים שולחים‬ ‫יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את‬ ‫עצים ומרחמים על העניים כמדותיו של הקדוש ברוך‬ ‫יעקב אחי (בראשית כז‪ ,‬מא)‬ ‫הוא ‪ -‬מה הוא רחום [אף אתה רחום] וכו׳ (סוטה דף‬ ‫יד) אז מאמינים שהכל להקב״ה‪ ,‬ברצונו נתן להם את‬ ‫עשיו חשב להמתין מלהרוג את‬ ‫החיל הזה ‪ -‬אבל אם אינן מרחמים ואינם שולחים‪,‬‬ ‫יעקב עד שיתאבל על אביו‬ ‫על כרחך שהם אומרים מכח מעשיהם ועוצם ידיהם‬ ‫בספר פורחת עלתה נצה מביא בשם ש"ך על התורה‬ ‫העשירו ואין ה׳ בקרבם ודפח״חגמר ‪).‬‬ ‫שפירש דרך צחות שאמר [עשיו] אם אהרגנו עתה‬ ‫וזה שכתוב הוה גביר לאחיך‪ ,‬כפירוש הגאון ר'‬ ‫אני צריך להתאבל עליו‪ ,‬וכשימות אבי גם כן אצטרך‬ ‫יוסף שאול ז"ל‪ ,‬אמנם אימתי מוטל עליך חוב זה‬ ‫להתאבל פעם אחרת‪ ,‬אם כן מוטב שאמתין עד‬ ‫ביותר‪ ,‬על זה באה המסורת ללמד כי לשלג יאמר‬ ‫יקרבו ימי אבל אבי ואז אהרגנו‪ ,‬ואתאבל על שניהם‬ ‫הוא ארץ‪ ,‬מלת כי ר"ל כאשר כמו שמצינו בכמה‬ ‫פעם אחד ולא ב' פעמיםהמר ‪.‬‬ ‫מקומות‪ ,‬דהיינו כאשר יאמר ה' לשלג הוא ארץ אז‬ ‫התורה מגין ומשמר עליו ‪ -‬ואם אין תורה אין שמירה‬ ‫חובתך כפולה ומכופלת לבוא לעזרה לאחיך האביון‬ ‫ואתי שפיר‪.‬‬ ‫ובספר כלי יקר פירש שתלה הדבר בימי אבלו לפי‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬הוה)‬ ‫שאבל אסור להתעסק בתורה דפקודי ה' ישרים‬ ‫משמחי לב (תהלים יט ט)‪ ,‬ויצחק אמר (בראשית כז מ)‬ ‫גם ברוך יהיה (בראשית כז‪ ,‬לג)‬ ‫והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך‪ ,‬דהיינו‬ ‫בזמן שלא יעסקו בתורה ‪ -‬ופרקת עולו‪ ,‬ואם כן‬ ‫יצחק אבינו גרם לעצמו שלא יוכל לקלל את יעקב‬ ‫באבלו ודאי לא יעסוק בתורה ולא יהיה לו דבר המגין‬ ‫הכוונה‪ ,‬דיצחק אבינו כאשר בירך ליעקב סיים‬ ‫עליו ואז אוכל להרגו‪ ,‬ומטעם זה אמרו רז"ל שהאבל‬ ‫הברכה (בראשית כז כט) ארריך ארור ומברכיך ברוך‬ ‫צריך שמירה‪ ,‬לפי שאין בו תורה המגינה עליו שנאמר‬ ‫הרי שם יתד תקועה למי שירצה לארור אותו יהיה‬ ‫בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך (משלי ו‬ ‫בעצמו מקולל‪ ,‬ולזאת כשבא עשו‪ ,‬והכיר יצחק‬ ‫כב)‪ ,‬ודפח"חומר ‪( .‬תנ״ך ‪ -‬תולדות ‪ -‬יקרבו)‬ ‫שיעקב רימהו‪ ,‬והיה מהראוי לקלל אותו יען שרימהו‪,‬‬ ‫(אות פ׳ ‪ -‬פלגשים)‬ ‫אבל יצחק טען מי אפוא [הוא הצד ציד ויבא לי ואכל‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גמר‪ .‬הבאנו דבריו בפניני התורה פרשת שלח בפסוק היש בה עץ‪ ,‬ועיין שם עוד‪.‬‬ ‫דמר‪ .‬וכעין זה איתא בחזקוני‪.‬‬ ‫המר‪ .‬ועיין פרדס יוסף מה שכתב קצת ע״ד זה‪ ,‬וז״ל‪ :‬שמעתי מתרצים על דרך צחות על מה שנאמר יקרבו ימי אבל אבי וכו'‪ ,‬דאם יהרוג‬ ‫אותו מקודם יהיה צעקה גדולה היתכן שאח יהרוג לאחיו‪ ,‬וכמו בקין והבל שהיה לדראון עולם‪ ,‬אכן חשב כשימות אביו ויצטרך להתפלל‬ ‫לפני העמוד ולומר קדיש‪ ,‬אז כשילך יעקב להעמוד יתן לו עשו מתנות יד כדי להמית ולא יהיה הצעקה גדולה כל כך‪ ,‬כי הרבה יצדקו אותו‬ ‫ג"כ כי הרג אחיו על דבר מצוה‪ ,‬כי הוא רצה להתפלל לפני העמוד ולזכות את אביו בעולם הבא וכו׳‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫ומר‪ .‬עיין בהערות לפנינים הערת הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א שכתב דבזה כבר קדמו באלשיך הק׳ ועוד‪ ,‬ועיין שם שהאריך בענין והביא‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫וכר‬ ‫צורתא דשמעתתא‬ ‫עשה אבל לא מלא תעשה‪ ,‬ולכך הקדים כאן הכתוב‬ ‫ותכהין עיניו מראות‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫ויהי כי זקן יצחק ותכהין‬ ‫עיניו מראת (בראשית כז א)‬ ‫ובדרך אגב אכתוב מה שכתב בספר תורת זבח‬ ‫זמר ‬ ‫(סימן ב' בחלק העלה שלמה) על פי מה שכתבו הפוסקים‬ ‫בענין סומא בקיום המצוות והמסתעף‬ ‫שכאשר יזקין האדם יסור ממנו כח ההרגשה‪ .‬ויש‬ ‫במרדכי (פרק דמגילה רמז תשצ"ח) כתב דסומא לר'‬ ‫לומר ודאי כל הימים היה עשו מראה סכינו לאביו‬ ‫יהודה פטור מקידוש היום‪ .‬וקשה אמאי לא נימא‬ ‫כמו שהיה המנהג בימי חז"ל‪ ,‬ועתה אמר לו יצחק‬ ‫כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה דמהאי טעמא נשים‬ ‫הנה נא זקנתי וגו' וסר ממני כח ההרגשה ולא אוכל‬ ‫חייבות בקידוש היום‪( ,‬עיין ברכות כ ב‪ ,‬ושבועות דף כ ב)‪,‬‬ ‫לסמוך עלי כל כך‪ ,‬ולכן עתה כיון שאני זקן שא נא‬ ‫וסומא ודאי דחייב בשמירת שבת כמו דחייב בכל‬ ‫[כליך]וגו'‪ ,‬אני מבקש מאתך שאתה תשגיח היטב‬ ‫הלאוין אף לר׳ יהודה כמו שכתב הפרי מגדים (אורח‬ ‫על פגימה כל שהוא‪ ,‬ומדוייק תיבת ועתה עכ"ל‪.‬‬ ‫חיים בפתיחה כוללת) וצ"ע‪ ,‬והנה מצאתי בפני משה‬ ‫חמר ‬ ‫וכעין זה כתב הגאון מו"ה הילל ל"ש [ליכטענשטיין]‬ ‫(ירושלמי פרק דסוטה סוף הלכה ו') שכתב דסומא לר׳‬ ‫זצ"ל בספר מקרי דרדקי (פרשת תולדות) יען ותכהין‬ ‫יהודה פטור אפילו מלא תעשה‪ ,‬אמנם כל האחרונים‬ ‫עיניו מראות ולא היה יכול לבדוק הסכין בראיית העין‬ ‫חולקים עליו‪.‬‬ ‫שהיא הבדיקה היותר משובחת‪ ,‬על כן אמר לו שא‬ ‫ובפלפול שהיה לי עם חכם אחד כתבתי בזה ליישב‬ ‫נא וגו' ודפח"ח‪ ,‬ועיין שם עוד בהעלה שלמה מ"ש על‬ ‫המדרש המובא ברש"י פרשת תולדות שא נא כליך‬ ‫קושית פרי תואר על המדרש דקאמר שלא תאכילני‬ ‫‪ -‬חדד סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבילה‪ .‬וקשה‬ ‫נבילות וטריפות‪ ,‬בשלמא נבילות ניחא אבל טריפות‬ ‫דהא עד עכשיו גם כן הי' יצחק אוכל מצידו כמו‬ ‫מאן דכר שמיה בשחיטה פסולה‪ ,‬עיין שם באורך‪.‬‬ ‫שכתב התרגום ארי מצידיה הוה אכיל‪ ,‬אם כן אמאי‬ ‫(ובספר יוסף דעתטמר  [יורה דעה השמטה להלכות שחיטה סימן‬ ‫הזהירו עכשיו דייקא שלא יאכילנו נבילה‪.‬‬ ‫כ"ד] כתב מכאן ראיה לשיטת הבה"ג דעיקור לאו טריפה רק‬ ‫שלא נשחט‪ ,‬וכתב הרמב"ן דאם נשחט אחר כך הוי ליה טריפה‪,‬‬ ‫ולפי זה יש לומר דודאי היה עשו אצלו בחזקת כשר‪,‬‬ ‫אם כן שוב שייך בשחיטה גם כן ענין טריפות‪ ,‬עיין שם‪ ,‬ואין‬ ‫אלא דעכשיו נתחדש דבר שהוצרך להזהירו‪ .‬דהנה‬ ‫כאן מקומו)‪.‬‬ ‫איתא בילקוט על פסוק ותכהין עיניו מראות ‪ -‬לפי‬ ‫שהביט בשעת העקידה בכבוד השכינה וכתיב (שמות‬ ‫הדרן לעניינינו‪ ,‬דסומא לר׳ יהודה חייב בלא תעשה‪,‬‬ ‫לג כ) כי לא יראני האדם וחי‪ ,‬אלא תחת המיתה כהו‬ ‫אמנם ראוי שתדע דאף דמוזהר בלאוין גם לר׳ יהודה‪,‬‬ ‫עיניו‪ .‬מכאן אתה למד שהסומא כמת עד כאן‪.‬‬ ‫מכל מקום אינו לוקה מלקות ארבעים‪ ,‬דברייתא‬ ‫מפורשת היא (בבא קמא דף פו ב) תניא ר׳ יהודה אומר‬ ‫ולפי זה יש לומר דיצחק היה מתיירא דעשו יסבור‬ ‫סומא אין לו בושת‪ ,‬וכך היה ר׳ יהודה פוטרו מחייבי‬ ‫דסומא פטור גם מלאוין וכשיטת הפני משה‪ ,‬על כן‬ ‫גליות ומחייבי מלקיות ומחייבי מיתות בית דין‪.‬‬ ‫הזהירו עכשיו דייקא חדד סכינך שלא תאכילני נבילה‬ ‫מחייבי גליות דתניא בלא ראות פרט לסומא‪ ,‬חייבי‬ ‫דאף על גב פטור מן המצות היינו דוקא ממצות‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫פי׳ נפלא מבעל ברכת טוב (וניציאה תע״ח)‪.‬‬ ‫זמר‪ .‬להגאון רבי שלמה גאנצפריעד זצ״ל ראב״ד אונגוואר‪ ,‬בעל קיצור שו״ע‪ ,‬קסת הסופר ועוד הרבה‪.‬‬ ‫חמר‪ .‬מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל‪ .‬נודע בשם ״ר׳ הילל קאלאמאער״ הידוע בדרשותיו הנלהבות ובלחמו נגד ההשכלה‪ .‬בעמ״ח עת‬ ‫לעשות‪ ,‬משכיל אל דל‪ ,‬מקרי דרדקי ועוד‪ .‬נלב״ע תרנא‪.‬‬ ‫טמר‪ .‬להג״ר יוסף שאול [נאטהאנזאן] זצ״ל אבד״ק לעמבערג‪ ,‬בעל שו״ת שואל ומשיב‪ ,‬דברי שאול‪‭‬ועוד ‪ .‬נלב"ע תרל"ה‪.‭.‬‬ ‫זכר‬ ‫תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ממצות עשה דכסוי‪ ,‬ועל כרחך דגם מלא תעשה‬ ‫מיתות בית דין אתיא רוצח רוצח מחייבי גליות‪ ,‬חייבי‬ ‫פטור לר׳ יהודה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מלקיות אתיא רשע רשע מחייבי מיתות בית דין‪.‬‬ ‫ותמהני‪ ,‬דלעולם [מה] שחייב בלא תעשה רק כיון‬ ‫(ומתוך כך תמהני תמיהה גדולה על הגאון מהרמ"ל‬ ‫דפטור ממלקות אי אפשר לאוקמי מתניתין דיש‬ ‫מלביםנר ז"ל בספר ארצות החיים [סימן יז] שהביא‬ ‫חורש וכו' בסומא‪ ,‬דהתם לענין מלקות מיירי‪ ,‬כמו‬ ‫ראיה דסומא פטור גם מלא תעשה אליבא דר׳ יהודה‬ ‫שכתוב ברש"י שם‪ ,‬דלכך לא תני שבת משום דהוי‬ ‫מדפריך הש"ס בפסחים [דף מז] ואי אמרת הואיל‪,‬‬ ‫לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין ואין לוקין עליו‬ ‫אחרישה לא ליחייב הואיל דחזי לכיסוי דם צפור‪,‬‬ ‫עיין שם‪ ,‬ועיין במכות (כא ב)‪ ,‬וחידוש שלא הרגיש‬ ‫ואמאי לא משני דמשכחת למשנתינו שיתחייב‬ ‫בכל זה)‪.‬‬ ‫בשמנה לאוין בסומא אליבא דר׳ יהודה שחייב על‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ס ‪ -‬סומא‬ ‫לאו דחרישה‪ ,‬ואין לומר בו דחזי לכסוי‪ ,‬דהא פטור‬ ‫הפטרת תולדות‬ ‫כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו‬ ‫אהבתי אתכם אמר ה׳ ואמרתם במה אהבתנו‬ ‫מפיהו כי מלאך ה׳ צבאות הוא (מלאכי ב ז)‬ ‫הלא אח עשו ליעקב נאום ה׳ ואוהב את‬ ‫יעקב ואת עשו שנאתי (מלאכי א ב)‬ ‫למה בא הגאון להישוב בלי שקראו והזמינו לו?‬ ‫שמעתי מאדמו״ח הגאון ר׳ עמרם שליט״א‬ ‫אנר ‬ ‫אף דכל מעשינו הטובים הם מכח קדושתן‬ ‫בפתיחה לדרשה שדרש בישוב אחד אשר תחת‬ ‫של האבות‪ ,‬מ״מ נחשבים שהם שלנו‬ ‫דגלו (שבא לשם בלי שיקרוהו אנשי הקהל) על מאמר חז״ל‬ ‫עיין בספר ישמח משה פרשת תולדות בפסוק‬ ‫במסכת חגיגה (טו ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו׳‬ ‫ויתרוצצו הבנים בקרבה וגו׳‪ ,‬וקרוב לדבריו אמרתי‬ ‫אם הרב דומה למלאך ה׳ צבאות תורה יבקשו מפיהו‬ ‫גם אני‪ ,‬דהכי פירושו ואמרתם במה אהבתנו ‪ -‬כלומר‬ ‫ואם לאו אל יבקשו‪ .‬והדקדוק ידוע וכי מי ראה מלאך‬ ‫באיזה זכות? הלא כל מעשינו הטובים הוא רק‬ ‫שידע אם הרב דומה למלאך?‬ ‫מחמת אבותינו הקדושים‪ ,‬דקדושתם פועל בנו‪ ,‬אם‬ ‫ואמר הוא בדרך צחות‪ ,‬דהנה ודאי היה ראוי אשר‬ ‫כן האבות הם העיקר ולא אנחנו‪.‬‬ ‫הרב אשר עתה הוא מורה דרך במקום כהן‪ ,‬ישמור‬ ‫הדעת והתבונה בפיו ובלבבו‪ ,‬וימתין עד שהעם‬ ‫לזה אמר שאינו כן‪ ,‬כי הלא אח עשו ליעקב ואף על‬ ‫יבקשו התורה מפיהו‪ ,‬ולא ילך לשום מקום לדרוש‬ ‫פי כן ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי‪ ,‬אם כן מוכח‬ ‫בלתי אם יקרא בקריאה של חיבה מקודם‪.‬‬ ‫שהמעשים טובים הם שלנו‪ ,‬דהא ראיה שלא פעל‬ ‫הקדושה על עשו‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫אמנם ידוע מאמר החכם מפני מה החכמים מצויין‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬מלאכי א ‪-‬ב)‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫נר‪ .‬רבי מאיר ליבוש מלבי״ם זצ״ל‪ ,‬מגדולי פרשני המקרא וכל ספרי התנ״ך בספריו התורה והמצוה‪ ,‬וחיבר ארצות החיים על שולחן ערוך‬ ‫או״ח‪ ,‬ועוד‪ .‬מגדולי הלוחמים נגד הרפורמים המתחדשים‪ .‬נלב״ע תר״מ‪.‬‬ ‫אנר‪ .‬חותנו הגאון בעל בית שערים זצ״ל‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חכר‬ ‫יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו‪.‬‬ ‫על פתחי הנדיבים ואין הנדיבים מצויין על פתחי‬ ‫החכמים‪ ,‬מפני שהחכמים מכירים מעלת הנדיבים‬ ‫ואמר כי המלמד תורה לתלמידיו יהיה על בחינת‬ ‫ויודעין חסרון עצמם (מה שחסר להם)‪ ,‬אבל הנדיבים אין‬ ‫מלאך אלקים אשר אין לו שום פניה כי אם להביא‬ ‫מכירין מעלת החכמים גם אין יודעם חסרון עצמםבנר ‪,‬‬ ‫רצון ה' אל הפועל כציר שולח מה' להשלים תלמידיו‬ ‫על כן מוכרח הרב לדפוק על פתחי הנדיבים ולבוא‬ ‫והעם העוטרים סביביו‪ ,‬וכמו שמלאך אלקים הוא‬ ‫אצלם לדרוש להם את חוקי האלהים ואת תורותיו‪,‬‬ ‫עומד ואינו הולך במדרגה מעלה מעלה כן יהיה הוא‬ ‫כדי שימלאו חסרונו מה שחסר לו ממזונות ופרנסה‪,‬‬ ‫בהפיקו רצון ה' עם תלמידיו והעם החונים עליו‪,‬‬ ‫כי אם ימתין עד שיקראוהו הם‪ ,‬הלא יוכל ח״ו למות‬ ‫הגם שעל ידי זה יעצר הוא במהלכו ולא יכול לעלות‬ ‫ברעב עד אותו זמן‪.‬‬ ‫בסולם השלימות במדריגה גבוה כפי יכולת כשרונו‬ ‫להיות עולה מעלה מעלה בתורה וקדושה כי מוכרח‬ ‫וזה שכתוב כי שפתי כהן ראוי שישמרו הדעת‪ ,‬על דרך‬ ‫לגדור בעד השגתו להתנהל לאטו לרגל המלאכה‬ ‫שנאמר (משלי כב יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך‪ ,‬ולא‬ ‫אשר לפניו עם תלמידיו קצרי הדעת והשכל ועל ידי‬ ‫יוציא הדעת והתבונה מן השפה ולחוץ‪ ,‬אך ימתין עד כי‬ ‫כן ישאר גם הוא עומד על מצבו לבלתי לכת במדרגה‬ ‫תורה יבקשו מפיהו‪ .‬אמנם אימתי יוכל הכהן לעשות‬ ‫מעלה מעלה‪ ,‬אם כן יעשה ‪ -‬הנהו דומה למלאך ה'‬ ‫כן ‪ -‬על זה אמר כי מלאך ה׳ צבאות הוא‪ ,‬וביארו חז״ל‬ ‫צבאות וחפץ ה' בידו יצליח להביא התלמידים אל‬ ‫אם הרב דומה למלאך ה׳ צבאות שאין לפניו לא אכילה‬ ‫מדרגה נכונה‪.‬‬ ‫ולא שתיה ולא דאגת פרנסה אז יוכל להמתין שהתורה‬ ‫יבקשו מפיהו‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬כלומר אם אינו מלאך רק‬ ‫לא כן הרב אשר אינו כמלאך אלקים שהוא עומד‪,‬‬ ‫בשר ודם שיש לו דאגת פרנסה וצריך לו ולביתו לחם‬ ‫אבל כל מחשבת רצונו להשלים עצמו בתורה‪,‬‬ ‫לאכול ובגד ללבוש‪ ,‬אז אל יבקשו ‪ -‬כלומר‪ ,‬אינו יכול‬ ‫הנה הוא באמת ישיג מבוקשו בו ירוץ צדיק ונשגב‬ ‫להמתין על זה שיבקשו התורה מפיהו רק צריך לבוא‬ ‫ויגדל מאוד‪ ,‬אבל אלה צעירי הצאן קדשים תלמידיו‬ ‫אליהם מעצמו‪ ,‬ודפח״ח‪.‬‬ ‫הקטנים אשר בקוצר מושגם לא יוכלו ללכת אחריו‪,‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬מלאכי ‪ -‬ב ז)‬ ‫יסוגו אחור‪.‬‬ ‫וזה שאמרו אם הרב דומה למלאך ה' צבאות אז‬ ‫יבקשו תורה מפיהו‪ ,‬ודרכו צלחה‪ ,‬אבל אם אינו דומה‬ ‫יש צדיקים שמוותרים מלעלות‬ ‫למלאך ה' צבאות אל יבקשו תורה מפיהו כמובן‪.‬‬ ‫במדרגות למען טובת התלמידים‬ ‫ועל דרך זה גם כן בהנהגת העם ביראה ועבודה‪ ,‬אם‬ ‫רב יוסף בריה דר׳ יהושע בן לוי איחלש ואתנגיד‪ ,‬כי‬ ‫המנהיג והרב יחפוץ לרוץ אורחות דרכו מועף ביעף‬ ‫הדר‪ ,‬אמר ליה אבוה מאי חזית‪ ,‬אמר ליה עולם הפוך‬ ‫השמימה‪ ,‬לא יצלח למנהיג‪ ,‬כי אז העם אשר לרגליו‬ ‫ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה‪ ,‬אמר ליה בני‬ ‫יסוגו אחור‪ ,‬כי לא יוכלו ללכת אחריו‪ ,‬כי אך עלייתו‬ ‫עולם ברור ראית (פסחים נ‪,‬א)‬ ‫בקדושה ובטהרה לבו חפץ ולא בהשלמת אחרים‬ ‫כפי מדרגתם והשגתם‪ .‬ופירש שם בזה גם מאמר‬ ‫פירש בנטע שורקגנר  (פרשת וזאת הברכה) על פי דברי‬ ‫חז"ל (שבת קכ"ז) גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת‬ ‫הפלאה ז"ל בפנים יפות (פרשת וירא) בביאור מאמר‬ ‫פני שכינה‪ ,‬ירצה שגדולה מעלת המנהיג אשר שם‬ ‫חז"ל חגיגה (טו ב) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בנר‪ .‬עיין תולדות יעקב יוסף פרשת בא בפסוק ויאמר ה׳ אל משה נטה ידך על השמים שהביא מאמר זה בשם ספר מבחר פנינים [לרבי‬ ‫שלמה אבן גבירול ‪ -‬מגדולי משוררי ספרד וז״ל בשער החכמה ‪ :‬שאל החכם‪ :‬מי הם יותר גדולים ‪ -‬העשירים או החכמים? אמרו לו‪ :‬החכמים‪.‬‬ ‫שאלו לו‪ :‬אם כן‪ ,‬מדוע החכמים נצבים בפתחי העשירים יותר מן העשירים בפתחי החכמים? אמר‪ :‬מפני שהחכמים מכירים את מעלת העושר‪,‬‬ ‫והעשירים אינם מכירים את מעלת החכמה‪ ].‬וביאר בספר התולדות דברי הגמרא (שבת לא א) עם הלל מפני מה ראשיהן וכו׳‪ ,‬עיי״ש באריכות‪. .‬‬ ‫גנר‪ .‬להגה״ק רבי שרגא צבי טענענבוים זצ״ל אבד״ק מעזא‪-‬טשאטה‪ .‬נלב״ע תרנ״ז‪.‬‬ ‫טכר‬ ‫ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫וכפירוש הפנים יפות הנ"ל במאמר גדולה הכנסת‬ ‫מגמתו להכניס אורחים תחת כנפי השכינה ללמדם‬ ‫אורחים וכו'‪.‬‬ ‫ולהריחם ביראת ה' טהורה‪ ,‬ולא יחוש אף אם על ידי‬ ‫זה יסוג אחור בבחינת עצמו ולא יעלה גבוה שיהיה‬ ‫הצדיקים הקטנים נותנים נפשם אל העם‬ ‫מקבל פני השכינה כי ישכון עליו הענן וערפל על ידי‬ ‫ותלמידיהם‪ ,‬וזכות הרבים יגדלם וינשאם‬ ‫עסקו ועמלו עם הציבור עיין שם בדבריו כי נעמו‪.‬‬ ‫וזה פירוש המאמר לפנינו‪ .‬אמר ליה עולם הפוך ראיתי‬ ‫נמצא לפי זה יש ב' מיני צדיקים‪ ,‬יש צדיקים הדומים‬ ‫עליונים למטה ותחתונים למעלה‪ .‬היינו כפי האמור‬ ‫למלאכים שהם עומדים ואינם הולכים במדרגה‬ ‫שראה באמת צדיקים גדולים נשגבים בשלימות‬ ‫מעלה מעלה למען השלים עצמם בתורה וקדושה‬ ‫הנפש במעלה רמה מאוד‪ ,‬המה למטה מהצדיקים‬ ‫וימצאו השגתם לטובת התלמידים והעם‪ ,‬ונגד זה יש‬ ‫אשר קטנו מאוד בצדקתם נגדם‪ ,‬והצדיקים הקטנים‬ ‫צדיקים אשר יעפו בגדלם למעלה ראש וישיג מעלה‬ ‫מהם המה למעלה‪ ,‬והתפלא על זה‪ ,‬ואמר לו אביו‬ ‫רמה מאוד בתורה ויראה ושלימות הנפש אבל לא‬ ‫"בני‪ ,‬עולם ברור ראית" שהאמת כן שאלו הקטנים‬ ‫יתנו עיניהם ולבם על תלמידיהם והעם אשר הם‬ ‫תגדל מעלתם מאלה הגדולים‪ ,‬כי המה נתנו נפשם‬ ‫בקרבה‪ ,‬ובהשקיף על מעלות שני אלו צדיקים אשר‬ ‫אל העם ותלמידיהם‪ ,‬ועל ידי זה נשארו הם אחור‬ ‫לכל אחד מעלה וחסרון כמובן‪ ,‬יאמר בטח שתגדל‬ ‫בגדלם‪ ,‬אבל זכות הרבים יגדלם וינשאם למעלה‬ ‫מעלות הצדיקים הראשונים כי הגם שבעצם אישם‬ ‫ראש‪ ,‬ואלה הגדולים החטיאו בזה את המטרה ויעפו‬ ‫יש חסרון שישארו אחור כפי יכולת כשרונם‪ ,‬אבל‬ ‫בגדלם‪ ,‬אבל העם נסוגו אחור על ידם‪ ,‬עכ"ד ודפח"ח‪.‬‬ ‫לעומת זה זכות הרבים תלוי בם ויעלו מעלה מעלה‬ ‫(אגדות הש״ס ‪-‬מסכת פסחים ‪ -‬דף נ א)‬ ‫בזכות הרבים אשר ילכו לנוגה אור צדקתם ותורתם‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫בס״ד‬ ‫בפרוס השנה החדשה תשפ״ז לפ״ק‬ ‫אמע״כ הרה״ח‪ ,‬רודצו״ח‪ ,‬אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א‬ ‫אחדשה״ט‪.‬‬ ‫הנני עוסק זה למעלה מ‪ 10-‬שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי‬ ‫גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן ‪ -‬תלמיד המהר״ם שיק‪ ,‬הקול ארי׳‪ ,‬והחתן סופר‬ ‫זצוק״ל‪ ,‬וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל‪ .‬בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב‬ ‫חלקים ועוד‪.‬‬ ‫ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה‪ ,‬והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים‪ ,‬הן בעלי‬ ‫הפלפול ודרוש‪ ,‬שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים‪ ,‬והן בעלי הפשט‬ ‫ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו‪ .‬ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי‬ ‫אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה‪ ,‬והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים‪ ,‬כך שדורות שלימים התחנכו‬ ‫על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים‪ ,‬ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם‪,‬‬ ‫ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה‪.‬‬ ‫העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני‪ ,‬והגשנו לפני הקורא והמעיין‬ ‫את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש‪ ,‬וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו‬ ‫הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה‪,‬‬ ‫ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם‪ ,‬ובעז״ה‬ ‫נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״‪ ,‬ועל מקומם‪.‬‬ ‫‬בחג הפסח תש״פ‪ ,‬זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני‪ ,‬וכן יצא לאור על ידינו בשנת‬ ‫תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו)‪.‬‬ ‫כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום‪,‬‬ ‫ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות‬ ‫בהם בני אדם‪ .‬יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני (‪ 624‬עמודים) הכולל פניני‬ ‫השבת ‪/‬פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות‬ ‫(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו)‪ ,‬פנינים נבחרים (ערכים וענינים‬ ‫בשמעתתא בהלכה ובמנהג)‪ ,‬ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים)‪.‬‬ ‫החלקים הבאים על התורה‪ ,‬על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים‪( ,‬וישתרעו על קרוב לכ‪2100-‬‬ ‫‬עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א)‪ ,‬ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות‪-‬מאן מלכי רבנן‪ ,‬דרשנים‪ ,‬ואוהבי דרוש ואגדה‪,‬‬ ‫(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה ‪ -‬ולמצוה רבה‬ ‫ולזכות הרבים תחשב‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫בספר״ן של צדיקים גמורים‪,‬‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫עוד זכויות הנצחה‪:‬‬ ‫■עמוד שלם (בג׳ כרכים) ‪$2,400‬‬ ‫■עמוד שלם (בב׳ כרכים) ‪$1,800‬‬ ‫■עמוד שלם (בכרך א׳) ‪$1,000‬‬ ‫‪$750‬‬ ‫■חצי עמוד‬ ‫‪$500‬‬ ‫■שליש עמוד‬ ‫‪$360‬‬ ‫■רבע עמוד‬ ‫‪$180.00‬‬ ‫■מעות קדימה‬ ‫■‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫ואוצרך הטוב לנו תפתח‪...‬‬ ‫לכל שוחרי תורה וחובבי‬ ‫תורת מרן המחבר זצ"‪ú‬‬ ‫הננו מודיעים‬ ‫מתוך חדוה כי‬ ‫תלי"ת העבודה‬ ‫מתקדמת בעריכת‬ ‫הסדרה הנפלאה‬ ‫של שלשת ספרי‬ ‫פניני‬ ‫י‪úú‬קוט‬ ‫קוט‬ ‫הגרשוני‬ ‫ומצפים‬ ‫להוציאם לאור‬ ‫ממש בקרב הימים‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫המעוניין להנציח את זכר יקיריו‬ ‫או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com‬‬ ‫‪347.224.1477‬‬