פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי״ת
פניני התורה
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ז לפ״ק
פרשת תולדות
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חיר
פרשת תולדות
הצפונים בהבכר ,אם כן ידע הסימנים להכיר אם הוא
עקר או לא .אלא על כרחך מדרצה להקריבו מוכח ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה
היא ויעתר לו ה׳ (בראשית כה ,כא)
שלא היה עקר –
וזהו אמר ר׳ בון יצחק אבינו עקר היה מוחלפת אברהם אבינו ידע כל סודות התורה והיה יכול
שיטתיה דר' בון דאמר ר׳ בון פרה אדומה נלקחת להכיר שיצחק אינו עקר וראוי להקריבו
מבין הגוים [וקשה דילמא עשה בה הגוי איזה מלאכה
[מדרש] פליאה :אמר ר׳ בון ,יצחק אבינו עקר היה.
כנ״ל] וצריך לומר כדברי בני יששכר דיכולים להכיר
מוחלפת שיטתיה דר' בון ,דאמר ר׳ בון פרה אדומה
בסימנים אם נעשה בה מלאכה ,אם כן גם אברהם
נלקחת מבין הגוים ,עד כאן.
אבינו ע"ה היה יכול להכיר ביצחק אם הוא עקר ,אם כן
מדרצה להקריבו לקרבן מוכח שלא היה עקר ,ודו"ק. ועיין מה שכתב בזה בספר ישמח משה ובספר
(תנ״ך -תולדות -ויעתר) דמשק אליעזר.
ובילדותי אמרתי דהנה בספר בני יששכר (בדף האחרון)
חקר איך נלקחת פרה אדומה מבין הגוים? הא
זכותו של אברהם אבינו הועילה [כתיב] אשר לא עובד בה (דברים כא ג) ולא עלה עליה
שרבקה הולידה את יצחק
עול (במדבר יט ב) ודילמא הגוים עשו בה איזה מלאכה
ראיתי בספר קטן ויעש אברהם שכתב :אלה תולדות ותירץ דבית דין היודעים את התורה וכל החכמות
יצחק וגו' אברהם הוליד את יצחק והנה פרש"י ויעתר הצפונים בה כמאמר חז"ל (תענית ט א) ליכא מידי דלא
לו ה' לו ולא לה שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק רמיזא באורייתא ,ידעו גם הסימנים האיך להכיר זה
לתפלת צדיק בן רשע ,נמצא לפי זה מה שתהר רבקה אכר
אם נעשה איזה מלאכה בהפרה או לא.
אשתו היה על ידי אברהם ,וזה שכתוב אברהם הוליד
והנה ,כבר כתבו ז"ל דמוכח דיצחק לא היה עקר ,דאם
את יצחק כלומר אברהם‑ -זכותו עשה שהוליד
לא כן הרי הוא בעל מום ואיך רצה אברהם להקריבו
ליצחק את יעקב ועשו ,והבןגכר .
על גבי המזבח.
(תנ״ך -תולדות -ראיתי)
ולכאורה יש לדחות ,דיש לומר דאברהם לא ידע
שהוא עקר ,ומן הקב"ה שצוה להקריבו אין ראיה
דהא ידע מתחלה שלא יהיה קרבן ,אך באמת זה
אינו ,דהא אברהם ידע כל התורה כולה וכל הסודות
מאורות הילקוט
אכר .ובהערות שונות בסוף ילקה״ג על תנ״ך הביא מכתב מהרה״ג החו״ב המפורסם מו״ה נתנאל פריעד הכהן נ״י [זצ״ל ,בעל שו״ת פני
מבין] :יש להפליא פליאה א׳ דמבואר ב[מסכת] עבודה זרה (כג א) טעמא דלא חיישינן דילמא עבד בו גוי ,משום דהנאה פורתא הוא,
ועוד על התירוץ דידעו בחכמתם אם כן גם בטריפות גם כן נימא כן ,ואיך יליף רוב מקרבנות ופרה אדומה? עכ״ל .ועיין שם שהאריך לתרץ
ב׳ הקושיות .הבאנו דבריו בפרשת חוקת בצורתא דשמעעתא -עיין שם.
בכר... .והגית בו יומם ולילה ,מלמד שהקב"ה מחדש בבית דין של מעלה הלכה בכל יום ויום ,ואפילו אותה הלכה היה אברהם אבינו יודע
(ילקוט שמעוני איוב פרק לז ,תתקא) ועיין קדושת לוי ריש פרשת לך לך ועוד.
גכר .ובסוף ילקה״ג -אגדות הש״ס (חלק ג׳ במדור שפתי נבונים) כתב רבינו ,וז״ל :בילקה"ג עה"ת פ' תולדות הבאתי פירוש על אברהם
הוליד את יצחק ,בשם ספר קטן "ויעש אברהם" עיי"ש ,וכעת ראיתי שהפירוש הזה כבר נדפס בספר גדול והוא ספר כלי יקר עה"ת פרשה
הנ"ל בד"ה אברהם הוליד את יצחק עיי"ש ותמצא. .
טיר תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
המאמר שלפנינו דלכך היו אבותינו עקורים מפני יצחק התפלל לנוכח אשתו שיהיה טבעו
נגד טבע אשתו ,ואז יוכל להוליד
שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים,
אמר רב כהנא מאי דכתיב כי הוא אמר ויהי זו אשה
ואמרו ז״ל (סוטה יב א) דנשים צדקניות לא היו בפתקא
הוא צוה ויעמוד אלו בנים – פירש בילקוט אליעזר
של חוה (שיהיה להן צער עיבור ולידה).spacer
spacer (ערך נשואין אות ה) ,על פי מה שכתב יד יוסף (פרשת
חיי שרה) ,דלכן הזיווג דבר ה' ולא ביד אדם ,יען
וזה שכתוב ,ויתרוצצו הבנים בקרבה וגדול צערה
שמחקרים כתבו אם הטבעיות של איש ואשתו
מאוד ,וזה מורה שאינה צדיקת ,שאם היתה צדיקת
שוים אי אפשר להוליד בנים ,על כן נאמר לא טוב
לא היתה בפתקה של חוה ,ותאמר אם כן למה זה
היות האדם לבדו ,שיבחר האדם הזיווג מדעתו ,כי
אנכי עקרה ,דבשלמא אם אני צדיקת הייתי עקרה
אעשה לו עזר אשר תהיה בטבע כנגדו ,וזה אי אפשר
דהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתי ,אך עתה שאני
לאדם לדעת כעצמים בבטן ורק לה' בוחן כליות ולב,
מצטערת בעיבור ,וזה מורה שאיני צדיקת.
וזה שכתוב ויעתר יצחק לנוכח אשתו ,שיהיה טבעו
(אגדות הש״ס -יבמות סד ב -אמר ר׳ יצחק) spacer
space נגד טבע אשתו ,ואז יוכל להוליד ,עיין שם.
וזה כוונת רב כהנא .כי הוא אמר ויהי -זו אשה .ה'
אמר ומזווג זווגים ולא מסר ביד אדם .יען הוא צוה
ויעמוד -אלו בנים ,עיקר המצוה בעבור פריה ורביה
ותאמר אם כן למה זה אנכי (בראשית כה ,כב) שיעמיד בנים .וצריך התנגדות הטבעיות של איש
ואשה .ומי יודע לבחור כזאת בלתי ה' לבדו וא"שדכר .
אם רבקה אין לה מצווה פריה ורביה
למה לה להתפלל על הריון [ועיין עוד בפתח עינים להחיד"א ז"ל מה שכתב בזה].
ויש לומר (עוד) דהיא חשבה שוולד אחד הוא ולא (אגדות הש״ס -שבת -דף קנ)
שנים ,וכאשר עוברת על פתח עבודה זרה מפרכס
לצאת ,אם כן יהיה רשע -לכן אמרה :בשלמא יצחק ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם
שמצווה על פריה ורביה שייך גביה לומר בהדי כבשי כן למה זה אנכי (בראשית כה ,כב)
דרחמנא למה לךהכר (עיין ברכות י א) אבל אני שאיני spacer
spacer
מצווה על פריה ורביה כדילפינן מוכבשוה ,איש דרכו רבקה אמרה שכיון דיש לה צער עיבור זה סימן
לכבוש וכו'וכר ,אם כן למה זה אנכי דייקא ,מתאוה שאינה צדיקת וע״כ אין הקב״ה רוצה תפלתהspacer
ומתפללת על ההריון?
בגמרא יבמות (סד ב) אמר ר׳ יצחק מפני מה היו
(וכמדומה לי שראיתי כן באיזה ספר ,ונשכח ממני כעת)זכר .
אבותינו עקורים ,מפני שהקדוש ברוך הוא מתאוה
(תנ״ך -תולדות -ותאמר)
לתפילתם של צדיקים. spacer
spacer
ויאמר ה' לה (בראשית כה ,כג)
בספר ראש דוד ממרן החיד״א ז״ל (פרשת תולדות)
למה לא דיבר הקב״ה עם רבקה בלי שליח כתב ,ששמע לפרש הפסוק ויתרוצצו הבנים בקרבה
פירש רש"י -על ידי שליח .וקשה ,מנליה לרש"י ותאמר אם כן (גדול צער העיבור) למה זה אנכי ,על פי
מאורות הילקוט
דכר .וכן איתא בספר אגרא דכלה להרה״ק בעל בני יששכר זצ״ל.
הכר .מה לך לחשב בסתריו של הקב"ה.
וכר .יבמות (סה ב) ר' אלעזר ב"ר שמעון ,אמר קרא (בראשית א כח) ומלאו את הארץ וכבשוה ,איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש.
זכר .ומובא דבר זה בשם דברי יוסף להג"ר יוסף ב״ר מרדכי הכהן זצ״ל ,ויניציא תע"ה .וראה פני דוד להחיד"א פרשתן ,וכן בישמח משה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה כר
כי בצלם אלקים עשה את האדם -איך ולמה ברא להוציא הכתוב מפשוטו דמשמע שאמר [ה׳] לה
חיה זו בצלמו כדמותו בצורת אדם? [בלי שליח] ,ועיין אמרי שפרחכר .
וקבלתי שחיה זו נוצר בארץ מש״ז ...ונבלעת בארץ ולי נראה ,דהנה גודל צער העיבור גרם לה שהלכה
ומתהווה צורה זו וכו’ ,ונמצא שהיא תולדות אדם לדרוש את ה' כמו שכתב רש"י ז"ל [בפסוק ויאמר
ולכך נוצר צורת אדם ממש ,וכן שמעתי על הדודאים ה׳ לה] אם כן היתה אז בעצב גדול ,וידוע מה
שהם בצורת אדם שמתהווים בארץ על אופן הנזכר, שאחז"ל (שבת ל ב) אין השכינה שורה מתוך עצבות
עכ”לאלר .ועיין גם ברע”ב ור”ש (פרק ח׳ מכלאים) אם כן לא היה יכול ה' לדבר עמה ,לכן פרש"י על ידי
שכתבו שאין יכולים לצוד החיה ההוא שנקרא אדני שליח ,וא"שטכר .
(תנ״ך -תולדות -ויאמר ה׳ לה)
השדה ,רק מורים ב[חצים אל ה]חבל עד שהוא נפסק
והיא מתה מיד וכו’.
ובשם הגר”א שמעתי שזהו שנאמר ויהי עשיו איש ויהי עשיו איש יודע ציד
יודע ציד איש שדה ,כלומר שעשיו היה יודע האופן איש שדה (בראשית כה ,כז)
לצוד זה החיה שהוא איש שדה כדאיתא בירושלמי נפלאות הבורא -חיה ודודאים בצורת אדם
(כלאים פרק ח הל׳ ד) שנקרא בר נש דטור ודפח”חבלר גלר .
בספר החינוך (פרשת שופטים) כתב ענין אוב וידעוני
(אותיות -אות א’ -אוב)
שהוא על ידי כישוף ,שהמכשף משים לתוך פיו
עצם מחיה ששמה ידוע -כתבו הגאונים שהיא גדלה
ויעקב איש תם יושב אהלים (בראשית כה ,כז) בחבל גדול שיוצא מן הארץ כעין חבל הקשואין
יעקב היה אדון ובעל על התמימות
והדלועין וצורתו כצורת אדם בכל דבר בפנים וגוף
והשתמש בו לעת הצורך וידים ורגלים וכו’ עיין שם.
ויעקב איש תם פירש רש"י מי שאינו חריף לרמות ובמדרש תלפיותלר (ענף אוב ובעלת אוב) כתב :תמה אני
קרוי תם ,הענין דיעקב היה חכם גדול כמו שנראה מאוד ,דכיון שמין האדם נברא בצלם אלקים כדכתיב
מאורות הילקוט
חכר .וז״ל :דאם היה בעצמו היו מוכרחין בדבר אבל כיון דנאמר ע״י שליח ,אם כן הקב״ה לא אמר כלום ,רק שנתן בלב הנביא להיות יודע
דעת עליון וכו׳ והידיעה של הקב״ה אינה מכרחת כמו שהאריך האלשיך וכו׳ אם כן נשאר הבחירה והוי בעל בחירה ,עכ״ל.
טכר .והעירונו אחד מידידי הי״ו למש״כ אצל חוה (בראשית ג טז) הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים ,חזינן דצער העיבור
מביא עצבות.
לר .לרבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי .מגדולי חכמי איזמיר (בתקופת ש״ץ שר״י) מחבר ספר שבט מוסר ,מדרש תלפיות ועוד
הרבה .נלב״ע ה'תפ"ט.
אלר[ .והעיר שם רבינו ,וז״ל ]:ובליקוטים שלי הקשיתי עליו שהוא בעצמו כתב (בענף חוקים) בשם בעל עשרה מאמרות שהחלזון הוא
צורת אדם ומזוהר משמע שגם הלויתן הוא צורת אדם ע"ש ,וגם שם קשה כנ"ל ושם לא שייך תירוץ זה ,עכ״ל.
בלר .העירוני למה שמובא במכת ערוב :נאמר בפסוק (שמות ח יז) ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר הם עליה .ויש להבין
מה כוונת הפסוק וגם האדמה אשר הם עליה .וביאר בספר חנוכת התורה ,וכן איתא בשם הגר״א וכן הוא בפנים יפות בשם מהר״ם טיקטין,
שהרי במכת ערוב באו כל סוגי החיות ,וגם 'אדני השדה' הייתה צריכה לבוא למצרים ,ולכאורה איך תבוא ,הלא ברגע שתתנתק מן הארץ
תמות ,אלא זהו שאמר הכתוב וגם האדמה אשר הם עליה שבאה עם האדמה שהיתה מחוברת אליה למצרים ,ודפח״ח .ועיין בספר אוצר
פלאות התורה בראשית בפסוק (בראשית א ,כו) נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שהביא דברי רבינו והאריך בענין זה ,עיי״ש.
גלר .הערת ידידנו הרה״ג ר׳ מרדכי צבי מייזליש שליט״א דומ״ץ סי -געיט יצ״ו :ועיין בחתם סופר עה״ת שכתב בא״ד ,וז״ל :ונ״ל דעשו
הי׳ מרמה לאביו ע״י קסמים ותרפים שעל ידם הי׳ יודע קצת עתידות וחשב יצחק שיש בו רוה״ק ,והיינו כי ציד ברמאות של פיו .והנה
בילדותו טרם ידע לשמש בשמות טומאה נ״ל שידע עתידות בסגולה ע״י עצם ידעוני שמשימים בפיו של מת ,והוא נקרא בירושלמי איש
אדמה גברא דטורי׳ ולר׳ יוסי הוא מטמא באהל מדכתיב ואשר יגע על פני השדה לרבות הנוגע באיש שדה עיין רע״ב משנה ה׳ פרק ח׳
דכלאים -וכתב בספר כפתור ופרח פרק נח דאדני השדה היינו אדן השדה הנו״ן במקום מ״ם אדם השדה ע״ש .וה״פ דקרא ויהי עשו איש
יוע ציד ,היודע לציד את איש שדה היינו ידעוני הנ״ל בלכן הי׳ יודע עתידות וידע לרמאות ,ואמנם יעקב איש תם לא הלך אחרי נחש וקסם
כ״א יושב אהלים ,עכל״ק[ .וראה בספר עיון מנחם להג"ר מנחם פאלאק אב"ד סערענטש ז"ל יומא דף כח שאאע"ה ציוה לכמה מבני ביתו
שימתינו לאכול עד אחר שיבשל על שבת ,ודו"ק].
אכר תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
הא הוי דבר שלא בא לעולם? ערמתו נגד עשו ולבן ,על כן הוא נקרא איש תם
שהוא איש ואדון על התמימות ,וכפי צורך העת
וראיתי בקצות החושן (סימן שלב סעיף קטן ו) שכתב
מניח התמימות ואוחז בערמה ,אמנם מי שבאמת
בשם הריב”ש משום שקודם מתן תורה דבר שלא
אינו חריף לרמות זה קרוי תם לחוד ולא איש תם.
בא לעולם נמי נקנה.
וזה כוונת רש"י מי שאינו חריף לרמות קרוי תם
וכתב שבזה מיושב נמי מה שכתב בפסקי מהרא”י
זלר
(שמעתי ממו"ח הגאון ר' עמרםדלר נ"י בשם החריף מו"ה צבי
(סימן קל) :האיך קנה יעקב צאן לבן עקודים נקודים
יעקב קליין ז"ל מטאקאי)הלר .
(בראשית ל ,לב) ,הרי הוולדים דבר שלא בא לעולם (תנ״ך -תולדות -ראיתי)
-ולדברי הריב”ש אתי שפיר [כנ”ל]( .ועיין שם עוד
שחידש דאם הבטיח לשכיר בשכרו דשלבל”ע כגון פירות
מכרה כיום את בכורתך לי
דקל נמי מחוייב ליתן שכרו ולא קשה מידי מלבן) -אבל (בראשית כה ,לא)
בענין בכורה שקנה יעקב אנו מוכרחים לומר כדברי
הריב”ש שקודם מתן תורה דבר שלא בא לעולם נמי בענין דבר שלא בא לעולם -מכירת הבכורה
נקנה ,וממילא הוא הדין צאן לבן. בקצות החושן (סימן רט סעיף קא) הביא מה שכתב
הריב”ש בתשובה (סימן שכח) דקודם מתן תורה דבר
עשיו דימה בלבו שיעקב רימה אותו שלא בא לעולם נמי נקנה .עיין שם שהביא ראיה
מיעקב שקנה חלק הבכורה מעשיו ,והא אין אדם
ובזה אמרתי (בחידושי אגדות) בפסוק עם לבן גרתי וכו’
מקנה דבר שלא בא לעולם? [אלא על כרחך דנקנה].
ויהי לי שור וחמור וכו’ ואשלחה להגיד לאדוני למצוא
חן בעיניך .וכבר נתקשו המפרשים האיך ימצא חן ובזה פירשתי הפסוק מכרה כיום את בכורתך לי
בעיני עשו על ידי זה ? ותיבת כיום קשה הביאור .ולפי זה הכוונה מכרה
כיום -פירוש כנימוס הנהוג היום -דאדם מקנה דבר
ולפי זה אתי שפיר -דעשו היה לו טינא בלבו על
שלא בא לעולםולר .
יעקב על אודות הבכורה ,וכמו שאמר את בכורתי (אות א’ -אין אדם מקנה דשלב”ל)
לקח וחשב עשו דהקנין היה ברמאות לפי שמצד
הדין אין קנין מועיל בדבר שלא בא לעולם.
על זה שלח יעקב להגיד לו -הלא תראה כי עם לבן האיך קנה יעקב צאן לבן עקודים נקודים
וברודים ,הא הוו דבר שלא בא לעולם
הרמאי גרתי ויהי לי שור וחמור וכו’ -וכל זה על ידי
קנין הצאן (כמו שכתב רש”י ויצא ויהי לי צאן רבות ושפחות המפרשים חקרו בענין הבכורה שקנה יעקב מעשו -
מאורות הילקוט
דלר .אבד״ק אויפאלו ,מגדולי גאוני ומשיבי הלכה בדורו,בעל שו״ת בית שערים .נלב״ע תרס״ז.
הלר .דבר זה איתא בדברי יחזקאל להרה״ק משינאווא זצ״ל.
ולר .עיין במכתבים בילקוט הגרשוני סוף חלק ג (סימן ה) מה שכתב בזה הגאון המהרש״ם מברעזאן זצ״ל ,וז״ל :שפעת שלום וברכה וכו'
וכו׳ כן הגיע עדי חיבורו היקר ילקוט הגרשוני חלק ב וכו' והנני למלא שאלתו ובקשתו להציג את אשר העירוני רעיוני כאשר שוטטו עיני
בין תלמי אמרותיו היקרים בעזה"י.
אות י' (יאוש) הביא דברי מלוא הרועים [כלל בנ נח אות כ] דבן נח מקנה דבר שלא בא לעולם ,וראייתו מהריב"ש (סימן שכ"ח) ,ואני
בתשובה לטערקל פראמס במדינת מאלדויא הוכחתי מרמב"ם (פרק ו מערכין) שכתב ראיה גדולה דנדר חל גם על דבר שלא בא לעולם
מיעקב אבינו שאמר וכל אשר תתן לי [עשר אעשרנו לך] ועיין לחם משנה ,ולשיטת ריב"ש אין ראיה ,דשאני התם שקודם מתן תורה גם
קנין חל בדשלב"ל כמו שקנה הבכורה ,ובעל כרחך דלא סבירא ליה כהריב"ש ,וכן יש להוכיח מתוספות ורא"ש בכורות ג' ע"ב בשם ר"ת
בדין הקנה אוזן עובר לעכו"ם דהוי דשלב"ל ולא קנה וכו' וכו'.
זלר .מבעל תרומת הדשן.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בכר
והתינח בכל אדם אבל באברהם אבינו ע"ה דהיתה ועבדים וגו’) -ולולא שהיה יודע לבן דקודם מתן תורה
ביתו פתוח לרוחה ,והיו שכיחי גביה אורחים רבים, דבר שלא בא לעולם נמי נקנה ,בודאי היה מבטל
והאכיל והשקה אותם בכל יום תמיד ,אם כן ודאי הקנין -אם כן ממילא גם הבכורה קניתי מדינא ,אם
לא שייך כל הני חששי והיה מותר באמת מטעם כן אין לך מקום להתרעם עלי ,והבן.
הואילחלר ,והיינו רבותא דאברהם דאפילו הכי קיים (אותיות -אות ב’ -בכורה)
מצות חכמים הואיל שציוו לשאר בני אדם לעשות
עירובי תבשילין ,גם הוא עשה ,אף על גב דהוא לא
עקב אשר שמע אברהם
היה צריך לעשות דאצלו היה מותר באמת מטעם
בקולי (בראשית כו ,ה)
הואיל כנ"ל ,והוא נראה בעיני ב"ה נכון יותר מכל מה
שראיתי בזה. בהא דקיים אברהם אבינו כל התורה
(אותיות -אות ע’ -עירוב תבשילין)
כולה ואפילו עירובי תבשילין
ידוע מה שאמרו חז"ל (יומא כח ב) קיים אברהם אבינו
לכך בחרו לרמז עירובי תחומין משום
אפילו עירובי תבשילין וכו' ,וכבר עמדו המפורשים
דזה נרמז בפרטית בתיבת ״עקב״ על זה אמאי נקיט דוקא עירובי תבשילין ,וכן כתבו
בתוספות ישנים (שם) (בד"ה אפילו עירובי תבשילין) ,לא
אתמר רבא ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו
ידע רבינו אמאי נקט הך מצוה אמאי קילא ליה טפי
אפילו ערובי תבשילין וכו' ...והנה כעת ראיתי
מכולהו ,עכ"ל.
בהגהות מהר"ץ חיות ז"ל (אשר שמע אברהם וגו') [וז״ל:
ועיין ריש יוחסין דהגיה כאן עירובי חצירות ...ולי ונראה לע"ד דהנה הביא המגן אברהם (ריש סימן תקכז)
נראה להגיה עירובי תחומין מפני כי היינו שאדם דש בשם הר"ן (פרק ג דפסחים) דמדאורייתא אסור לבשל
ברגליו ,וזה תחומין שהמצוה מונח בפעמי רגלים מיום טוב לשבת קל וחומר לחול ,אלא דשרי על ידי
שלא ילך בשבת יותר מן אלפים אמה – ].ובשו"ת הואיל (פסחים סב א) [ -הואיל] ואי מקלעו ליה אורחין
יד יצחק להגאון מטאלטשוואטלר ז"ל (חלק ב סימן חזי ליה ,השתא נמי חזי ליה ,מכל מקום איסורא
קיד אות הב׳) הביא החכם השואל דברי מהר"ץ חיות איכא ועל ידי עירוב שרי ,עיין שם.
הנ"ל בשם רבינו הגר"א ז"למר ,והקשה דאם כן קשה.
וצריך לומר הא דלא התירו בשבת משום הואיל
..מאי רבותא דעירובי תחומין יותר משאר מצות
גרידא והצריכו עירוב תבשילין ,היינו משום דחשבו
דרבנן ,ועיין שם תשובת הגאון ז"ל בדרך רחוקה.
שלא שכיח שיבואו אורחים ,או אפילו אם יבאו
אמנם לפענ"ד אין כאן אפילו ריח קושיא ותמהני אורחים יהיה עינו צרה באורחים ולא יתן להם,
מאורות הילקוט
חלר .הערת ידידנו הרה״ג ר׳ מרדכי צבי מייזליש שליט״א דומ״ץ סי -געיט יצ״ו :יש להקשות ,סברת הואיל אינו מתיר אלא לישראל ולא
לעכו"ם ,כדאיתא בגמ' אך אשר יאכל וכו' הוא לבדו יעשה לכם ,ולא לעכו"ם ,אם כן באברהם אבינו היו אורחים רבים אבל היו גוים ,ואחר
שאכלו וברכו לד' אלקינו נעשו כולם יהודים .וא"כ איך מותר משום סברת הואיל ,לעכו"ם .וצ"ב .אמנם עיין בדברי יואל בפרשתינו (ד"ה
עקב) שכתב כן לחדש מדעתו ,ומיישב הקושיא באופן נחמד ,עיי״ש.
טלר .הג״ר אברהם יצחק גליק זצ״ל .אב"ד טולטשווא למעלה מחמישים שנה .מח״ס ש״ת יד יצחק ,באר יצחק והוציא לאור שו״ת פרשת
מרדכי לחותנו הג״ר מרדכי בנעט זצ״ל .מגדולי הפוסקים והמשיבים בהונגרי׳ .נלב״ע תרס״ט.
מר .וכן מובא בתולדות אדם להגרש״ז מוואלאזין זצ״ל וכן איתא בשם הגר״א מווילנא זצ״ל שהי׳ כתוב אפילו ע״ת ,וחשבו שהכוונה על
עירוב תבשילין אבל באמת הכוונה היא על עירובי תחומין .וכן איתא ב'חתם סופר' (תקצ"א) :שמעתי בשם הגאון מהו' אלי' ווילנא (מקורו
בתשו' הרשב"א ח"א סי' צ"ד) על מה שאמרו חז"ל (יומא כח ):קיים אאע"ה אפי' עירובי תבשילין ,צ"ל עירובי תחומין וילפינן מלשון
עק"ב -שאדם דש בעקב בהלוך תחומין ודפח"ח .ובתורה תמימה כתב ובנוסחא ש"ס כת"י הגירסא אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים,
והיא גירסא יותר רצויה ,יען כי עירוב תבשילין הוא מדברי סופרים ,כמבואר בביצה ט"ו ב' ברש"י ,יעו"ש .ויש מגיהים במקום עירובי
תבשילין – עירובי תחומין ,ודעתם שסמכו בדרשה זו על המלה עקב מלשון צעד ,והיינו שלא יצא באיסור חוץ לתחום ,אבל לפי נוסחת
ש"ס כת"י הנזכרת וכפי שבארנו יותר נכון הגירסא עירובי תבשילין ,יען כי איסור תחומין לדעת רוב הפוסקים הוי מדאורייתא ,וי"ל .עכ״ל.
גכר תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
להם למשל איך יתאמצו ויתחזקו לעזוב הרע ולאחוז מאוד על הגאון ז"ל שמטפל בקושיות כאלו ,דודאי
בטוב ,והיינו טל ילדותך שלא היה כראוי ,מזה עצמו לפי הגירסא עירובי תבשילין דלמדו זה ממה שנאמר
בא לך ברכה להצמיח מוסר כמו הטל ,עיין שם. ותורותי אחד דברי תורה ואחד דברי סופרים ,אם
כן הך תיבה "ותורתי" כולל לפי דבריהם כל מצות
וכמו כן בעצמו היה ביצחק ,הוא מצד עצמו לא היה
דרבנן ,אם כן שפיר קשה מדוע בחרו לרמז עירובי
מוכשר כל כך ללמד אחרים ,כי כאשר בא להוכיח
תבשילין יותר מכל שארי מצות דרבנן ,אבל לפי
ישיבו לו ״מה לך להוכיח אותנו ,אתה היה לך אב
הגירסא עירובי תחומין לא קשה כלל מדוע בחרו
נאמן כאברהם ,והוא גדלך וחנך כראוי ,ואנחנו לא
עירובי תחומין יותר מכל שארי מצות דרבנן ,דהא
נוכל להיטיב מעשים אשר נשחתו מילדותינו ע"י
תשובתו בצדו דלכך בחרו לרמז עירובי תחומין
אבותינו״ ,אכן יצחק לקח את אברהם אביו למוסר
משום דזה נרמז בפרטית בתיבת "עקב" אשר שמע
לאחרים באמור להם ״הביטו אל אברהם אבי״ ,ועל
אברהם בקולי ,דהיינו מה שהאדם דש בעקביו וזה
זה בא הרמז בפסוק זה :וישב יצחק ויחפור את בארות
תחומין ,שהמצוה מונח בפעמי רגלים שלא ילך
המים וגו' בארות היינו באר מים חיים של מוסר ודעת
בשבת יותר מן אלפים אמה כמו שכתב שם בשם
את ה' ,ואברהם חפר בארות הרבה כאלו ,ואחרי
מהר"ץ חיות ז"ל ,ולזה נתכוין גם רבינו הגר"א ז"ל
מיתתו סתמום פלשתים וימלאום עפר מכזביהם
באמרו שעיקר הגירסא הוא ערובי תחומין וא"ש.
והבליהם ,ויצחק שב וחפרם מחדש ,אכן ויקרא להם
(אגדות הש״ס -יומא כח ב)
שמות כשמות אשר קרא להן אביו ,כי תמיד היה צריך
להראות את אביו לדוגמא להם כנ"ל ,ואתי שפיר.
(תנ״ך -תולדות -וישב) וישב יצחק ויחפר את בארות המים
וגו' ויסתמום פלשתים (בראשית כו ,יח)
יצחק אבינו היה מביא אברהם אביו
עיקר הברכה לאבות מה שיכולים לזכות כדוגמא לעובדי ע״ז שילמדו ממנו
את הרבים ולהדריכם לתורה ויראת ה'
כתב בספר חליפות שמלת בנימיןאמר על פי דברי
ולענ"ד יש לפרש בזה מאמר חז"ל (מובא ברש"י פ' לך)
אוהל יעקב [פרשת נח] על מאמר חז"ל (ילקוט שמעוני)
ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם וכו' יכול
בפסוק ַ[ַע ְְמָך ְנְ ָָדֹבֹת ְּבְ יֹום ֵֵחיֶלֶ ָך ְּבְ ַַה ְְד ֵֵרי ֹק ֶֶֹדׁש ֵֵמ ֶֶר ֶֶחם
יהיו חותמין בכולם תלמוד לומר והיה ברכה בך חותמין
ְׁשָׁחר] ְלְ ָך ַַטל ַיַ ְלְ ֻֻד ֶֶתיך (תהלים קי ג) שהיה אברהם ִִמ ָ
וכו' .דעיקר הברכה לאבות מה שיכולים לזכות את
מתיירא פן יבא לו עונש על מה שעבד עבודה זרה
הרבים ולהדריכם לתורה ועבודה ויראת ה' ,ואם
בנעוריו ,והשיבו ה' לך טל ילדותך -מה הטל ברכה
יאמרו אל הבריות שיקחו ראיה מיצחק ויעקב שגדלו
לעולם אף ילדותך כן הוא לך ,ופירש הנ"ל אילו היה
כל כך בתורה ועבודה עד שייחד הקב"ה את שמו
אברהם מתחנך מנעוריו באמירה ללכת בדרכי ה'
עליהם ,הלא ישיבו לא כמותם אנחנו ,לא היה לנו אב
לא היה בו כח ללמד לאחרים ,כי היו אומרים לו לא
נאמן וחינוך טוב כמו שהיה ליצחק וליעקב ,אבל את
כמותך אנחנו ,לא היה לנו חינוך טוב כמוך.
אברהם נוכל ליקח למוסר כנ"ל ,וזה שכתוב ואברכך
זה שאומרים להבריות אלקי יצחק ,שישתדלו ללכת אכן ,היות שגם אברהם לא היה לו אב שילמדו ולא
בדרכי יצחק שנתייחד עליו שמו יתברך ,ואגדלהשמך נתחנך אלא מעצמו עמד על הטוב והשתדל לתקן
זה שאומרים להבריות אלקי יעקב ,גם כן כנ"ל, מעשיו ,לכן היה כח בידו ללמד לאחרים כי הוא היה
מאורות הילקוט
אמר .לרבי בנימין זאב סופר זוסמן רב בנאדי-וואשאן ובודאפעסט .נכד הגאון רבי דניאל פרוסטיץ .תלמיד החתם סופר לעת זקנתו ,הכתב
סופר והמהר"ם שיק .נלב״ע תרנ״ח.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דכר
יכול יהיו חותמין בכולם ,שיוכלו לחתום מוסר בלב
ויתן לך האלהים מטל השמים
הבריות בזכרון האבות יצחק ויעקב( ,ומלת חותמין היא
ומשמני הארץ (בראשית כז ,כח)
ּתֹוָרה ְּבְ ִלִ ֻֻמ ָָדי (ישעיה ח' טז) ופירש
עּוָדה ֲֲחתֹום ָ
על דרך צֹור ְְּת ָ
מה שמקבלים שכר על מצוה זה גופא רצון השי״ת המצודות קשור התעודה וחתום התורה בלב התלמידים ע"ש),
תלמוד לומר והיה ברכה ,רק אתה תהיה ברכה לעם
פירש רש"י יתן ויחזור ויתן ,הכוונה על פי דברי
ה' להתעורר על ידך לתורה ועבודה ודעת את ה' ,בך
המפרשים [במאמר] חז"ל (אבות ד ב) שכר מצוה
חותמין ואין חותמין בכולם ודו"ק.
מצוה שהשכר שמקבל האדם מהקב"ה הוא גופא
(ועיין מה שכתב רבינו על דרך זה בערך פסח בפסוק מתחילה
מצוה ,דעיקר הציווי היה רק בשביל שרצונו יתברך עובדי ע״ז היו אבותינו).
להיטיב עם בריותיו ,אם כן במה שמקבל שכר בזה (תנ״ך -תולדות -וישב)
גופא עושה רצונו של מקום ,אם כן לפי זה אין קץ
להשכר ,כיון דשכר מצוה הוי גם כן מצוה ,אם כן על הקול קול יעקב והידים ידי
השכר גופא מגיע עוד שכר וכן עד אין סוף ,וזה שכתב עשו (בראשית כז ,כב)
[רש״י] יתן ויחזור ויתן ,ודו"ק.
יש מישראל אשר אכן תמיד מתפללים
(תנ״ך -תולדות -ויתן לך) אבל אינם נזהרין מגזל
הקול קול יעקב והידים ידי עשו ,פירש בספר דברי
שאול דרך הלצה ,שיש בני אדם שמרבים בתפלות
הוה גביר לאחיך (בראשית כז ,כט) ותחנונים בתהלים ומעמדות ,והידים ידי עשו חוטפים
אע״פ שמצוה תמיד לעזור לדלים ואביונים,
וגוזלים ר"ל.
בימות החורף חוב זה כפול ומכופלת יש מישראל אשר אכן תמיד לומדים מתפללים אבל
בדבר שיש בו הוצאות ממון רחוקים הם מה׳
בבעל הטורים -ב' במסורה הכא [הוה גביר לאחיך]
[ֶהֵוֵ ה קרי] ארץ.
ואידך (איוב לז) כי לשלג יאמר הוא ֶ ועיין עוד מה שכתבתי בילקוט הגרשוני בישעיה
(קאפיטל כ"ט ,יג)[ ,וז״ל]:
נראה לענ"ד דכבר הבאתי בילקוט הגרשוני חלק
ב׳ (קונטרס אחרון דף ד) בשם הגאון מו"ה יוסף שאול יען כי נגש העם בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני,
נאטאנזאהןבמר זצ"ל שאמר בכוונת המאמר הוה גביר ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה( ,ישעיה
לאחיך -שתעזור בנכסיך את אחיך הדלים והאביונים. כט ,יג)
וראיתי בספר משפט צדק לתהלים שכתב כמדומה
והנה ידוע ,כי אין שעת הדחק לעני יותר מבימי
לי שפירש בספר מעשי ה׳ זצ"ל יען כי נגש העם הזה
החורף כאשר השלג יכסה ארץ והקור גדול ,ועוללים
בפיו ובשפתיו כבדוני ,בדבר שאין בו הוצאות ממון
ישאלו איה האש והעצים ואיה הבגדים החמים ,בעת
רק בפה ללמוד ולהתפלל ,ולבו רחק ממני בדבר
הזאת רע ומר לו לעני יותר מבכל ימות השנה ,ואז
שצריך לב ,שיש בו הוצאות ממון רחק ממני ממילא
חובה כפולה ומכופלת על העשיר לעזור אותו ולתת
מוכח ותהי יראתם אותי רק מצות אנשים מלומדה,
לו עצים להבעיר ובגדים ללבוש
ובשם ר' יואל פיקוויר ז"ל הקול קול יעקב שלומד
(ועיין ילקוט הגרשוני חלק ראשון בקונטרס אחרון ומתפלל אבל הידים ידי עשו שקופץ ידיו מליתן
אות "אם אין" בשם הגאון ר' אלעזר פלעקלס ז"ל: צדקה וזהו מדת עשו ח"ו ,עכ"ל.
[וז״ל שם]: (תנ״ך -תולדות -הקול)
מאורות הילקוט
במר .אבד״ק לעמבערג ,מגדולי המשיבים .בעל שו״ת שואל ומשיב ,דברי שאולועוד .נלב"ע תרל"ה.
הכר תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
מכל] וגו' ואברכהו -גם ברוך יהיה ,כלומר שברכתי איתא במסורה ב׳ פעמים אם אין -היש ה׳ בקרבנו
אותו ברכה כזו עד שאצטרך ומוכרח אני לומר שגם אם אין (שמות יז ז) ,היש בה עץ אם אין (במדבר יג כ).
יהיה נשאר ברוך כי אם ארצה לקלל אותו הלא גם אני
חן הוצק בשפתותיו של הגאון ר׳ אלעזר פלעקלס
אהיה מקולל ,וזה שכתוב ואברכהו באופן שגם ברוך
זצ״ל בספרו מילי דהספידא ,ההוא אמר כי רמז יש
יהיה (מספר כנפי נשרים)דמר .
במסורה לנתינת עצים לעניים בימי החורף ,כלומר
(תנ״ך -תולדות -גם ברוך יהיה)
אם תרצה לדעת אם יש ה׳ בקרבנו אם אין ,הבט
וראה היש בה עץ אם אין ,אם העשירים שולחים
יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את עצים ומרחמים על העניים כמדותיו של הקדוש ברוך
יעקב אחי (בראשית כז ,מא) הוא -מה הוא רחום [אף אתה רחום] וכו׳ (סוטה דף
יד) אז מאמינים שהכל להקב״ה ,ברצונו נתן להם את
עשיו חשב להמתין מלהרוג את החיל הזה -אבל אם אינן מרחמים ואינם שולחים,
יעקב עד שיתאבל על אביו
על כרחך שהם אומרים מכח מעשיהם ועוצם ידיהם
בספר פורחת עלתה נצה מביא בשם ש"ך על התורה העשירו ואין ה׳ בקרבם ודפח״חגמר ).
שפירש דרך צחות שאמר [עשיו] אם אהרגנו עתה
וזה שכתוב הוה גביר לאחיך ,כפירוש הגאון ר'
אני צריך להתאבל עליו ,וכשימות אבי גם כן אצטרך
יוסף שאול ז"ל ,אמנם אימתי מוטל עליך חוב זה
להתאבל פעם אחרת ,אם כן מוטב שאמתין עד
ביותר ,על זה באה המסורת ללמד כי לשלג יאמר
יקרבו ימי אבל אבי ואז אהרגנו ,ואתאבל על שניהם
הוא ארץ ,מלת כי ר"ל כאשר כמו שמצינו בכמה
פעם אחד ולא ב' פעמיםהמר .
מקומות ,דהיינו כאשר יאמר ה' לשלג הוא ארץ אז
התורה מגין ומשמר עליו -ואם אין תורה אין שמירה חובתך כפולה ומכופלת לבוא לעזרה לאחיך האביון
ואתי שפיר.
ובספר כלי יקר פירש שתלה הדבר בימי אבלו לפי (תנ״ך -תולדות -הוה)
שאבל אסור להתעסק בתורה דפקודי ה' ישרים
משמחי לב (תהלים יט ט) ,ויצחק אמר (בראשית כז מ) גם ברוך יהיה (בראשית כז ,לג)
והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך ,דהיינו
בזמן שלא יעסקו בתורה -ופרקת עולו ,ואם כן יצחק אבינו גרם לעצמו שלא יוכל לקלל את יעקב
באבלו ודאי לא יעסוק בתורה ולא יהיה לו דבר המגין הכוונה ,דיצחק אבינו כאשר בירך ליעקב סיים
עליו ואז אוכל להרגו ,ומטעם זה אמרו רז"ל שהאבל הברכה (בראשית כז כט) ארריך ארור ומברכיך ברוך
צריך שמירה ,לפי שאין בו תורה המגינה עליו שנאמר הרי שם יתד תקועה למי שירצה לארור אותו יהיה
בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך (משלי ו בעצמו מקולל ,ולזאת כשבא עשו ,והכיר יצחק
כב) ,ודפח"חומר ( .תנ״ך -תולדות -יקרבו) שיעקב רימהו ,והיה מהראוי לקלל אותו יען שרימהו,
(אות פ׳ -פלגשים) אבל יצחק טען מי אפוא [הוא הצד ציד ויבא לי ואכל
מאורות הילקוט
גמר .הבאנו דבריו בפניני התורה פרשת שלח בפסוק היש בה עץ ,ועיין שם עוד.
דמר .וכעין זה איתא בחזקוני.
המר .ועיין פרדס יוסף מה שכתב קצת ע״ד זה ,וז״ל :שמעתי מתרצים על דרך צחות על מה שנאמר יקרבו ימי אבל אבי וכו' ,דאם יהרוג
אותו מקודם יהיה צעקה גדולה היתכן שאח יהרוג לאחיו ,וכמו בקין והבל שהיה לדראון עולם ,אכן חשב כשימות אביו ויצטרך להתפלל
לפני העמוד ולומר קדיש ,אז כשילך יעקב להעמוד יתן לו עשו מתנות יד כדי להמית ולא יהיה הצעקה גדולה כל כך ,כי הרבה יצדקו אותו
ג"כ כי הרג אחיו על דבר מצוה ,כי הוא רצה להתפלל לפני העמוד ולזכות את אביו בעולם הבא וכו׳ ,עיי״ש.
ומר .עיין בהערות לפנינים הערת הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א שכתב דבזה כבר קדמו באלשיך הק׳ ועוד ,ועיין שם שהאריך בענין והביא
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה וכר
צורתא דשמעתתא
עשה אבל לא מלא תעשה ,ולכך הקדים כאן הכתוב
ותכהין עיניו מראות ,וא"ש. ויהי כי זקן יצחק ותכהין
עיניו מראת (בראשית כז א)
ובדרך אגב אכתוב מה שכתב בספר תורת זבח
זמר
(סימן ב' בחלק העלה שלמה) על פי מה שכתבו הפוסקים בענין סומא בקיום המצוות והמסתעף
שכאשר יזקין האדם יסור ממנו כח ההרגשה .ויש
במרדכי (פרק דמגילה רמז תשצ"ח) כתב דסומא לר'
לומר ודאי כל הימים היה עשו מראה סכינו לאביו
יהודה פטור מקידוש היום .וקשה אמאי לא נימא
כמו שהיה המנהג בימי חז"ל ,ועתה אמר לו יצחק
כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה דמהאי טעמא נשים
הנה נא זקנתי וגו' וסר ממני כח ההרגשה ולא אוכל
חייבות בקידוש היום( ,עיין ברכות כ ב ,ושבועות דף כ ב),
לסמוך עלי כל כך ,ולכן עתה כיון שאני זקן שא נא
וסומא ודאי דחייב בשמירת שבת כמו דחייב בכל
[כליך]וגו' ,אני מבקש מאתך שאתה תשגיח היטב
הלאוין אף לר׳ יהודה כמו שכתב הפרי מגדים (אורח
על פגימה כל שהוא ,ומדוייק תיבת ועתה עכ"ל.
חיים בפתיחה כוללת) וצ"ע ,והנה מצאתי בפני משה
חמר
וכעין זה כתב הגאון מו"ה הילל ל"ש [ליכטענשטיין] (ירושלמי פרק דסוטה סוף הלכה ו') שכתב דסומא לר׳
זצ"ל בספר מקרי דרדקי (פרשת תולדות) יען ותכהין יהודה פטור אפילו מלא תעשה ,אמנם כל האחרונים
עיניו מראות ולא היה יכול לבדוק הסכין בראיית העין חולקים עליו.
שהיא הבדיקה היותר משובחת ,על כן אמר לו שא
ובפלפול שהיה לי עם חכם אחד כתבתי בזה ליישב
נא וגו' ודפח"ח ,ועיין שם עוד בהעלה שלמה מ"ש על
המדרש המובא ברש"י פרשת תולדות שא נא כליך
קושית פרי תואר על המדרש דקאמר שלא תאכילני
-חדד סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבילה .וקשה
נבילות וטריפות ,בשלמא נבילות ניחא אבל טריפות
דהא עד עכשיו גם כן הי' יצחק אוכל מצידו כמו
מאן דכר שמיה בשחיטה פסולה ,עיין שם באורך.
שכתב התרגום ארי מצידיה הוה אכיל ,אם כן אמאי
(ובספר יוסף דעתטמר [יורה דעה השמטה להלכות שחיטה סימן הזהירו עכשיו דייקא שלא יאכילנו נבילה.
כ"ד] כתב מכאן ראיה לשיטת הבה"ג דעיקור לאו טריפה רק
שלא נשחט ,וכתב הרמב"ן דאם נשחט אחר כך הוי ליה טריפה, ולפי זה יש לומר דודאי היה עשו אצלו בחזקת כשר,
אם כן שוב שייך בשחיטה גם כן ענין טריפות ,עיין שם ,ואין אלא דעכשיו נתחדש דבר שהוצרך להזהירו .דהנה
כאן מקומו). איתא בילקוט על פסוק ותכהין עיניו מראות -לפי
שהביט בשעת העקידה בכבוד השכינה וכתיב (שמות
הדרן לעניינינו ,דסומא לר׳ יהודה חייב בלא תעשה,
לג כ) כי לא יראני האדם וחי ,אלא תחת המיתה כהו
אמנם ראוי שתדע דאף דמוזהר בלאוין גם לר׳ יהודה,
עיניו .מכאן אתה למד שהסומא כמת עד כאן.
מכל מקום אינו לוקה מלקות ארבעים ,דברייתא
מפורשת היא (בבא קמא דף פו ב) תניא ר׳ יהודה אומר ולפי זה יש לומר דיצחק היה מתיירא דעשו יסבור
סומא אין לו בושת ,וכך היה ר׳ יהודה פוטרו מחייבי דסומא פטור גם מלאוין וכשיטת הפני משה ,על כן
גליות ומחייבי מלקיות ומחייבי מיתות בית דין. הזהירו עכשיו דייקא חדד סכינך שלא תאכילני נבילה
מחייבי גליות דתניא בלא ראות פרט לסומא ,חייבי דאף על גב פטור מן המצות היינו דוקא ממצות
מאורות הילקוט
פי׳ נפלא מבעל ברכת טוב (וניציאה תע״ח).
זמר .להגאון רבי שלמה גאנצפריעד זצ״ל ראב״ד אונגוואר ,בעל קיצור שו״ע ,קסת הסופר ועוד הרבה.
חמר .מגדולי תלמידי החתם סופר זצ״ל .נודע בשם ״ר׳ הילל קאלאמאער״ הידוע בדרשותיו הנלהבות ובלחמו נגד ההשכלה .בעמ״ח עת
לעשות ,משכיל אל דל ,מקרי דרדקי ועוד .נלב״ע תרנא.
טמר .להג״ר יוסף שאול [נאטהאנזאן] זצ״ל אבד״ק לעמבערג ,בעל שו״ת שואל ומשיב ,דברי שאולועוד .נלב"ע תרל"ה..
זכר תודלות תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ממצות עשה דכסוי ,ועל כרחך דגם מלא תעשה מיתות בית דין אתיא רוצח רוצח מחייבי גליות ,חייבי
פטור לר׳ יהודה ,עכ"ל. מלקיות אתיא רשע רשע מחייבי מיתות בית דין.
ותמהני ,דלעולם [מה] שחייב בלא תעשה רק כיון (ומתוך כך תמהני תמיהה גדולה על הגאון מהרמ"ל
דפטור ממלקות אי אפשר לאוקמי מתניתין דיש מלביםנר ז"ל בספר ארצות החיים [סימן יז] שהביא
חורש וכו' בסומא ,דהתם לענין מלקות מיירי ,כמו ראיה דסומא פטור גם מלא תעשה אליבא דר׳ יהודה
שכתוב ברש"י שם ,דלכך לא תני שבת משום דהוי מדפריך הש"ס בפסחים [דף מז] ואי אמרת הואיל,
לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין ואין לוקין עליו אחרישה לא ליחייב הואיל דחזי לכיסוי דם צפור,
עיין שם ,ועיין במכות (כא ב) ,וחידוש שלא הרגיש ואמאי לא משני דמשכחת למשנתינו שיתחייב
בכל זה). בשמנה לאוין בסומא אליבא דר׳ יהודה שחייב על
(אותיות -אות ס -סומא
לאו דחרישה ,ואין לומר בו דחזי לכסוי ,דהא פטור
הפטרת תולדות
כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו אהבתי אתכם אמר ה׳ ואמרתם במה אהבתנו
מפיהו כי מלאך ה׳ צבאות הוא (מלאכי ב ז) הלא אח עשו ליעקב נאום ה׳ ואוהב את
יעקב ואת עשו שנאתי (מלאכי א ב)
למה בא הגאון להישוב בלי שקראו והזמינו לו?
שמעתי מאדמו״ח הגאון ר׳ עמרם שליט״א
אנר
אף דכל מעשינו הטובים הם מכח קדושתן
בפתיחה לדרשה שדרש בישוב אחד אשר תחת של האבות ,מ״מ נחשבים שהם שלנו
דגלו (שבא לשם בלי שיקרוהו אנשי הקהל) על מאמר חז״ל
עיין בספר ישמח משה פרשת תולדות בפסוק
במסכת חגיגה (טו ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו׳
ויתרוצצו הבנים בקרבה וגו׳ ,וקרוב לדבריו אמרתי
אם הרב דומה למלאך ה׳ צבאות תורה יבקשו מפיהו
גם אני ,דהכי פירושו ואמרתם במה אהבתנו -כלומר
ואם לאו אל יבקשו .והדקדוק ידוע וכי מי ראה מלאך
באיזה זכות? הלא כל מעשינו הטובים הוא רק
שידע אם הרב דומה למלאך?
מחמת אבותינו הקדושים ,דקדושתם פועל בנו ,אם
ואמר הוא בדרך צחות ,דהנה ודאי היה ראוי אשר כן האבות הם העיקר ולא אנחנו.
הרב אשר עתה הוא מורה דרך במקום כהן ,ישמור
הדעת והתבונה בפיו ובלבבו ,וימתין עד שהעם לזה אמר שאינו כן ,כי הלא אח עשו ליעקב ואף על
יבקשו התורה מפיהו ,ולא ילך לשום מקום לדרוש פי כן ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ,אם כן מוכח
בלתי אם יקרא בקריאה של חיבה מקודם. שהמעשים טובים הם שלנו ,דהא ראיה שלא פעל
הקדושה על עשו ,ודו״ק.
אמנם ידוע מאמר החכם מפני מה החכמים מצויין (תנ״ך -מלאכי א -ב)
מאורות הילקוט
נר .רבי מאיר ליבוש מלבי״ם זצ״ל ,מגדולי פרשני המקרא וכל ספרי התנ״ך בספריו התורה והמצוה ,וחיבר ארצות החיים על שולחן ערוך
או״ח ,ועוד .מגדולי הלוחמים נגד הרפורמים המתחדשים .נלב״ע תר״מ.
אנר .חותנו הגאון בעל בית שערים זצ״ל.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חכר
יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו. על פתחי הנדיבים ואין הנדיבים מצויין על פתחי
החכמים ,מפני שהחכמים מכירים מעלת הנדיבים
ואמר כי המלמד תורה לתלמידיו יהיה על בחינת
ויודעין חסרון עצמם (מה שחסר להם) ,אבל הנדיבים אין
מלאך אלקים אשר אין לו שום פניה כי אם להביא
מכירין מעלת החכמים גם אין יודעם חסרון עצמםבנר ,
רצון ה' אל הפועל כציר שולח מה' להשלים תלמידיו
על כן מוכרח הרב לדפוק על פתחי הנדיבים ולבוא
והעם העוטרים סביביו ,וכמו שמלאך אלקים הוא
אצלם לדרוש להם את חוקי האלהים ואת תורותיו,
עומד ואינו הולך במדרגה מעלה מעלה כן יהיה הוא
כדי שימלאו חסרונו מה שחסר לו ממזונות ופרנסה,
בהפיקו רצון ה' עם תלמידיו והעם החונים עליו,
כי אם ימתין עד שיקראוהו הם ,הלא יוכל ח״ו למות
הגם שעל ידי זה יעצר הוא במהלכו ולא יכול לעלות
ברעב עד אותו זמן.
בסולם השלימות במדריגה גבוה כפי יכולת כשרונו
להיות עולה מעלה מעלה בתורה וקדושה כי מוכרח וזה שכתוב כי שפתי כהן ראוי שישמרו הדעת ,על דרך
לגדור בעד השגתו להתנהל לאטו לרגל המלאכה שנאמר (משלי כב יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך ,ולא
אשר לפניו עם תלמידיו קצרי הדעת והשכל ועל ידי יוציא הדעת והתבונה מן השפה ולחוץ ,אך ימתין עד כי
כן ישאר גם הוא עומד על מצבו לבלתי לכת במדרגה תורה יבקשו מפיהו .אמנם אימתי יוכל הכהן לעשות
מעלה מעלה ,אם כן יעשה -הנהו דומה למלאך ה' כן -על זה אמר כי מלאך ה׳ צבאות הוא ,וביארו חז״ל
צבאות וחפץ ה' בידו יצליח להביא התלמידים אל אם הרב דומה למלאך ה׳ צבאות שאין לפניו לא אכילה
מדרגה נכונה. ולא שתיה ולא דאגת פרנסה אז יוכל להמתין שהתורה
יבקשו מפיהו ,ואם לאו -כלומר אם אינו מלאך רק
לא כן הרב אשר אינו כמלאך אלקים שהוא עומד,
בשר ודם שיש לו דאגת פרנסה וצריך לו ולביתו לחם
אבל כל מחשבת רצונו להשלים עצמו בתורה,
לאכול ובגד ללבוש ,אז אל יבקשו -כלומר ,אינו יכול
הנה הוא באמת ישיג מבוקשו בו ירוץ צדיק ונשגב
להמתין על זה שיבקשו התורה מפיהו רק צריך לבוא
ויגדל מאוד ,אבל אלה צעירי הצאן קדשים תלמידיו
אליהם מעצמו ,ודפח״ח.
הקטנים אשר בקוצר מושגם לא יוכלו ללכת אחריו, (תנ״ך -מלאכי -ב ז)
יסוגו אחור.
וזה שאמרו אם הרב דומה למלאך ה' צבאות אז
יבקשו תורה מפיהו ,ודרכו צלחה ,אבל אם אינו דומה יש צדיקים שמוותרים מלעלות
למלאך ה' צבאות אל יבקשו תורה מפיהו כמובן. במדרגות למען טובת התלמידים
ועל דרך זה גם כן בהנהגת העם ביראה ועבודה ,אם
רב יוסף בריה דר׳ יהושע בן לוי איחלש ואתנגיד ,כי
המנהיג והרב יחפוץ לרוץ אורחות דרכו מועף ביעף
הדר ,אמר ליה אבוה מאי חזית ,אמר ליה עולם הפוך
השמימה ,לא יצלח למנהיג ,כי אז העם אשר לרגליו
ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה ,אמר ליה בני
יסוגו אחור ,כי לא יוכלו ללכת אחריו ,כי אך עלייתו
עולם ברור ראית (פסחים נ,א)
בקדושה ובטהרה לבו חפץ ולא בהשלמת אחרים
כפי מדרגתם והשגתם .ופירש שם בזה גם מאמר פירש בנטע שורקגנר (פרשת וזאת הברכה) על פי דברי
חז"ל (שבת קכ"ז) גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת הפלאה ז"ל בפנים יפות (פרשת וירא) בביאור מאמר
פני שכינה ,ירצה שגדולה מעלת המנהיג אשר שם חז"ל חגיגה (טו ב) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות
מאורות הילקוט
בנר .עיין תולדות יעקב יוסף פרשת בא בפסוק ויאמר ה׳ אל משה נטה ידך על השמים שהביא מאמר זה בשם ספר מבחר פנינים [לרבי
שלמה אבן גבירול -מגדולי משוררי ספרד וז״ל בשער החכמה :שאל החכם :מי הם יותר גדולים -העשירים או החכמים? אמרו לו :החכמים.
שאלו לו :אם כן ,מדוע החכמים נצבים בפתחי העשירים יותר מן העשירים בפתחי החכמים? אמר :מפני שהחכמים מכירים את מעלת העושר,
והעשירים אינם מכירים את מעלת החכמה ].וביאר בספר התולדות דברי הגמרא (שבת לא א) עם הלל מפני מה ראשיהן וכו׳ ,עיי״ש באריכות. .
גנר .להגה״ק רבי שרגא צבי טענענבוים זצ״ל אבד״ק מעזא-טשאטה .נלב״ע תרנ״ז.
טכר | פניני ילקוט הגרשוני
וכפירוש הפנים יפות הנ"ל במאמר גדולה הכנסת מגמתו להכניס אורחים תחת כנפי השכינה ללמדם
אורחים וכו'. ולהריחם ביראת ה' טהורה ,ולא יחוש אף אם על ידי
זה יסוג אחור בבחינת עצמו ולא יעלה גבוה שיהיה
הצדיקים הקטנים נותנים נפשם אל העם מקבל פני השכינה כי ישכון עליו הענן וערפל על ידי
ותלמידיהם ,וזכות הרבים יגדלם וינשאם
עסקו ועמלו עם הציבור עיין שם בדבריו כי נעמו.
וזה פירוש המאמר לפנינו .אמר ליה עולם הפוך ראיתי נמצא לפי זה יש ב' מיני צדיקים ,יש צדיקים הדומים
עליונים למטה ותחתונים למעלה .היינו כפי האמור למלאכים שהם עומדים ואינם הולכים במדרגה
שראה באמת צדיקים גדולים נשגבים בשלימות מעלה מעלה למען השלים עצמם בתורה וקדושה
הנפש במעלה רמה מאוד ,המה למטה מהצדיקים וימצאו השגתם לטובת התלמידים והעם ,ונגד זה יש
אשר קטנו מאוד בצדקתם נגדם ,והצדיקים הקטנים צדיקים אשר יעפו בגדלם למעלה ראש וישיג מעלה
מהם המה למעלה ,והתפלא על זה ,ואמר לו אביו רמה מאוד בתורה ויראה ושלימות הנפש אבל לא
"בני ,עולם ברור ראית" שהאמת כן שאלו הקטנים יתנו עיניהם ולבם על תלמידיהם והעם אשר הם
תגדל מעלתם מאלה הגדולים ,כי המה נתנו נפשם בקרבה ,ובהשקיף על מעלות שני אלו צדיקים אשר
אל העם ותלמידיהם ,ועל ידי זה נשארו הם אחור לכל אחד מעלה וחסרון כמובן ,יאמר בטח שתגדל
בגדלם ,אבל זכות הרבים יגדלם וינשאם למעלה מעלות הצדיקים הראשונים כי הגם שבעצם אישם
ראש ,ואלה הגדולים החטיאו בזה את המטרה ויעפו יש חסרון שישארו אחור כפי יכולת כשרונם ,אבל
בגדלם ,אבל העם נסוגו אחור על ידם ,עכ"ד ודפח"ח. לעומת זה זכות הרבים תלוי בם ויעלו מעלה מעלה
(אגדות הש״ס -מסכת פסחים -דף נ א) בזכות הרבים אשר ילכו לנוגה אור צדקתם ותורתם
מאורות הילקוט
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
בס״ד
בפרוס השנה החדשה תשפ״ז לפ״ק
אמע״כ הרה״ח ,רודצו״ח ,אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א
אחדשה״ט.
הנני עוסק זה למעלה מ 10-שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי
גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן -תלמיד המהר״ם שיק ,הקול ארי׳ ,והחתן סופר
זצוק״ל ,וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל .בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב
חלקים ועוד.
ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה ,והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים ,הן בעלי
הפלפול ודרוש ,שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים ,והן בעלי הפשט
ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו .ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי
אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה ,והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים ,כך שדורות שלימים התחנכו
על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים ,ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם,
ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה.
העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני ,והגשנו לפני הקורא והמעיין
את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש ,וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו
הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה,
ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם ,ובעז״ה
נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״ ,ועל מקומם.
בחג הפסח תש״פ ,זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח -פניני ילקוט הגרשוני ,וכן יצא לאור על ידינו בשנת
תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש -פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו).
כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום,
ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות
בהם בני אדם .יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב.
ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני ( 624עמודים) הכולל פניני
השבת /פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות
(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו) ,פנינים נבחרים (ערכים וענינים
בשמעתתא בהלכה ובמנהג) ,ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים).
החלקים הבאים על התורה ,על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים( ,וישתרעו על קרוב לכ2100-
עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א) ,ומצפים להכניסם לדפוס בעז״ה בקרוב אחרי הימים
טובים.
כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות-מאן מלכי רבנן ,דרשנים ,ואוהבי דרוש ואגדה,
(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה -ולמצוה רבה
ולזכות הרבים תחשב.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
בספר״ן של צדיקים גמורים,
חיים יוסף בערנאטה
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
עוד זכויות הנצחה:
■עמוד שלם (בג׳ כרכים) $2,400
■עמוד שלם (בב׳ כרכים) $1,800
■עמוד שלם (בכרך א׳) $1,000
$750 ■חצי עמוד
$500 ■שליש עמוד
$360 ■רבע עמוד
$180.00 ■מעות קדימה
■
אופן התשלומין:
■בפעם אחת
■בב׳ פעמים
■במשך י״ב חודש
■במשך כ״ד חודש
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
ואוצרך הטוב לנו תפתח...
לכל שוחרי תורה וחובבי
תורת מרן המחבר זצ"ú
הננו מודיעים
מתוך חדוה כי
תלי"ת העבודה
מתקדמת בעריכת
הסדרה הנפלאה
של שלשת ספרי
פניני
יúúקוט
קוט
הגרשוני
ומצפים
להוציאם לאור
ממש בקרב הימים
בעזהשי״ת
המעוניין להנציח את זכר יקיריו
או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
