gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: תולדות (2026-11-09)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון רל"ג‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז לפ”ק‬ ‫ברוקלין • ‪ | 4:21‬מאנסי • ‪ |4:20‬לעיקוואד • ‪ | 4:23‬ירושלים • ‪ | 4:05‬בני ברק • ‪ | 4:19‬מאנטריאל • ‪|4:08‬לאנדאן • ‪3:58‬‬ ‫הדלה”נ‬ ‫ברוקלין • ‪ |5:51‬מאנסי • ‪ | 5:51‬לעיקוואד • ‪ |5:54‬ירושלים • ‪ | 5:57‬בני ברק • ‪ | 5:54‬מאנטריאל • ‪| 5:37‬לאנדאן • ‪5:25‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫ברכות השחר )ג(‬ ‫הוריני‬ ‫סק"ט)‪ ,‬וגם על פי הזוה"ק שמפליג מאוד במעלת‬ ‫האם צריך לומר "ברכת התורה" דוקא‬ ‫הברכה שעונים עליה אמן לעומת זו שאין עונים‬ ‫בעמידה‪ ,‬או אפשר לאמרה אפילו‬ ‫ה' דרכך‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫עליה (יסוד ושורש העבודה שער האשמורת פרק י')‪.‬‬ ‫וסיפר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‪ ,‬שרביה"ק‬ ‫הדברי חיים זי"ע היה מקפיד בכל יום ויום‬ ‫בישיבה?‬ ‫אף על פי שכך נוהגים רוב בני אדם לומר‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫ברכות התורה בעמידה‪ ,‬וכתבו על זה כמה‬ ‫שמלבד אמירת ברכות השחר בעצמו שמע גם‬ ‫ברכות השחר לכל הפחות משני ילדים‪ .‬היה זה‬ ‫טעמים (פסקי תשובות הע' ‪ ,)11‬יש לדעת שעל פי‬ ‫מה צריך לכוון בפסוק‬ ‫חוק קבוע ולא יעבור‪ ,‬שהיו מביאים לפניו שני‬ ‫הלכה אין בזה קפידא‪ ,‬ואפשר לאומרה בין‬ ‫פותח את ידך וגו'‬ ‫ילדים‪ ,‬אם מבניו ואם מנכדיו‪ ,‬או שאר ילדים‪ ,‬הם‬ ‫בעמידה ובין בישיבה (שו"ת רמ"ע מפאנו סי' קב‪ ,‬עי'‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫אמרו לפניו הברכות והוא ענה אחריהם ברוך הוא‬ ‫פמ"ג סי' תלב מ"ז סק"ג ולקה"ק החדש אות ד')‪ .‬וכ"ק מרן‬ ‫וברוך שמו ואמן‪ .‬צאו וראו עד היכן מגעת‬ ‫נפסק בהלכה (או"ח נא‪ ,‬ז)‪ ,‬צריך‬ ‫חשיבות הדברים (שיעור חורש"י חק"ב תשל"ט)‪.‬‬ ‫אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה אומרה בישיבה‪ ,‬וכן נוהג‬ ‫לכוון בפסוק (תהלים קמה‪ ,‬טז)‬ ‫להבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪.‬‬ ‫"כך המנהג אצלינו שכל הקהל מתחילים‬ ‫ויש ליתן לב לזה‪ ,‬דלפעמים בישיבה מברך‬ ‫פותח את ידך‪ ,‬ואם לא כוון‪ ,‬צריך‬ ‫להתפלל יחד עם השליח ציבור כבר מאדון עולם‬ ‫יותר בכוונה וביותר יישוב הדעת משמברך‬ ‫לחזור ולאומרו פעם אחרת‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וברכות השחר‪ ,‬כאשר בכל פיסקא מפסיקים‬ ‫מעומד‪.‬‬ ‫עניין הדבר‪ ,‬כי מעלת הפרק אשרי‬ ‫הקהל וממתינים שהש"ץ יסיים בקול‪ ,‬ורק אח"כ‬ ‫יושבי ביתך‪ ,‬הוא בגלל הפסוק שבו‪,‬‬ ‫ממשיכים יחדיו להתפלל‪ .‬הש"ץ אומר ברכות‬ ‫מה לגבי "ברכות השחר"‪ ,‬האם בהן יש‬ ‫פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון‪,‬‬ ‫השחר בקול והקהל עונים אחריו אמן‪ ,‬אחר כך‬ ‫יותר קפידא לאומרן דוקא בעמידה?‬ ‫כמו שאמרו חז"ל (ברכות ד‪ ,‬ב) כל‬ ‫אומר כל אחד לעצמו הברכות‪ ,‬ומה טוב אם יהודי‬ ‫מעיקר הדין גם ברכות אלו אפשר לאומרם‬ ‫האומר תהילה לדוד בכל יום שלש‬ ‫משתדל לשמוע ברכות השחר מעוד יהודי‬ ‫בישיבה (דברכות השבח נאמרין בישיבה מלבד ברכת‬ ‫פעמים מובטח לו שהוא בן עולם‬ ‫ולענות אחריו אמן" (כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪ ,‬שם)‪.‬‬ ‫הלבנה‪ ,‬פמ"ג פתיחה לסי' רב אות י"ח)‪ ,‬אבל המנהג (אצל‬ ‫הבא וכו' משום דכתיב ביה פותח‬ ‫כתב בפרי עץ חיים (הו"ד בשע"ת סי' מו‬ ‫האשכנזים) לאמרו בעמידה דוקא (וכ"מ במקו"ח‪ ,‬וע"ע‬ ‫את ידך ומשביע לכל חי רצון‪.‬‬ ‫סקי"ב)‪" :‬וכשהיה בבית הכנסת והיה איזה אדם‬ ‫סידור יעב"ץ לפני נט"י שחרית)‪.‬‬ ‫מברך הי"ח ברכות היה יושב ושומע ועונה‬ ‫בספרים הקדושים הביאו סמך לזה‪,‬‬ ‫אחריהם אמן‪ ,‬ואף אם היה באמצע התפילה (ר"ל‬ ‫שאלות‬ ‫כי מראשי התיבות וסופי התיבות‬ ‫פסוקי דזמרה) היה פוסק ושותק ועונה אמן‪,‬‬ ‫גודל הענין שהשליח ציבור יאמר ברכות‬ ‫ותשובות‬ ‫קצרות‪,‬‬ ‫של פסוק זה‪ ,‬יוצאים שמות קדושים‬ ‫ואפילו היו המסדרים רבים כו'‪"...‬‬ ‫השחר לפני העמוד‪ ,‬ויענו אמן‪ ,‬ווהענין‬ ‫על ידי‬ ‫לענות אמן על ברכות של חבירו‪:‬‬ ‫הרה"ג‬ ‫המסוגלים לפרנסה‪ .‬אמנם למרות‬ ‫ר' ישכר‬ ‫פירוש הברכה "עוטר ישראל בתפארה"‪:‬‬ ‫דוב‬ ‫זאת‪ ,‬אסור שבעת אמירת הפסוק‬ ‫בזמן הראשונים היה המנהג שהש"ץ היה‬ ‫וויעדער‬ ‫פותח את ידך‪ ,‬יכוון האדם רק את‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כתב תשובה‬ ‫מוציא כל הציבור בברכות השחר‪ .‬אולם בזמנינו‬ ‫שליט"א‬ ‫דומ"ץ‬ ‫השמות הקדושים הללו‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫(שו"ת דברי יציב או"ח סי' סא) לבאר על פי מקורות‬ ‫כל אחד אומר לבדו‪ ,‬אבל בכל זאת מקפידים‬ ‫דקהלתינו הק‘‬ ‫במאנסי‬ ‫כוונתו תהיה באמונה פשוטה‬ ‫מדברי הראשונים ואחרונים גודל החיוב ללבוש‬ ‫שהש"ץ יאמר הברכות לפני העמוד בקול רם כדי‬ ‫"כובע" לכל דבר שבקדושה וכן בשעה שנכנס‬ ‫להרבות בעניית אמן‪ .‬והשו"ע מביא מנהג שהיה‬ ‫ושלמה בהשי"ת‪ ,‬שהוא פותח ידו‬ ‫לבית הכנסת‪ ,‬ולא סגי בכיסוי התחתון הנקרא‬ ‫כל אחד ואחד בנפרד מברך הברכות בקול רם‬ ‫הרחבה והמלאה ומשפיע לכל חי‬ ‫"קאפל" (ועע"ש בסוף התשובה אזהרה להמזלזלים ומכסים‬ ‫וכולם ענו אמן (מחבר ס"ו ס"ד)‪ ,‬ואף שאין נוהגים כן‬ ‫כפי רצונו ושאיפתו‪ .‬על האדם‬ ‫ראש הקטנים בקאפל קטן המכסה רק חצי הראש וכו' וכו')‪.‬‬ ‫אבל אנשי מעשה מהדרים להאזין ולענות אמן‬ ‫להשריש בקרבו באותה שעה‪ ,‬שכל‬ ‫ובתוך התשובה מברר מלשון הפוסקים שעל‬ ‫על הברכות של אחרים כדי להגיע ל"צ' אמנים"‬ ‫המשך בעמוד האחרון‬ ‫בכל יום‪ ,‬שהוא ענין גדול (עי' מחצה"ש על מג"א שם‬ ‫זה קאי ברכת "עוטר ישראל בתפארה" ‪ -‬על‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ תולדות תשפ"ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫הרבה פוסקים כתבו להתיר לאבל תוך י"ב חודש‬ ‫האם אומרים "הריני מזמן את פי וכו'" קודם‬ ‫הכיסוי של כבוד כמו אנשים חשובים העוטרים את‬ ‫או למי שיש לו יארצייט לומר קדיש בתוך פסוקי‬ ‫ברוך שאמר?‬ ‫ראשם בתפארה‪ .‬ולפי שישראל הם המצווים בכך כדי‬ ‫דזמרה‪ ,‬אם לא יהיה לו מנין אחר ויתבטל מאמירת‬ ‫שיהא מורא שמים עליהם אנו מברכים עוטר‬ ‫מנהג רביה"ק הדברי חיים זי"ע היה שלא לומר‬ ‫קדיש‪ .‬והטעם‪ ,‬כיון שהוא לכבוד אביו או אמו‬ ‫"ישראל" בתפארה (אבודרהם)‪.‬‬ ‫"הריני מזמן" לפני ברוך שאמר‪ ,‬אלא מיד אחר‬ ‫ומיראתם‪ ,‬הרי זה "כשואל מפני היראה" שמותר‬ ‫'למנצח' התחיל 'ברוך שאמר'‪ .‬וכן נהג כ"ק מרן‬ ‫אפילו באמצע מזמור (היכי דסליק ענינא) או כ"שואל‬ ‫האם נוהגים לומר פסוקי "מה טובו אהליך‬ ‫אדמו"ר הגה"ק זי"ע‪.‬‬ ‫מפני הכבוד" שמותר בין המזמורים (כדאי' בשו"ע סי' נא‬ ‫יעקב וגו'"?‬ ‫כך כתב הרה"ק בעל הדרכי תשובה ממונקאטש‬ ‫ס"ה)‪.‬‬ ‫זי"ע (שו"ת צבי תפארת סי' פ"א) שבעצמו שמע אצל‬ ‫המנהג אצלנו שאין אומרים מה טובו‪ ,‬אלא‬ ‫אבל אמירת קדיש למי שאינו חיוב‪ ,‬כגון שלא היה‬ ‫רביה"ק מצאנז שלא אמרה‪ ,‬ומביא שלא נמצא נוסח‬ ‫מתחילים מיד "אדון עולם"‪ .‬והרבה היה רבינו זי"ע‬ ‫להם מנין לקדיש קודם הודו עד אמצע פסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫זה בסידורי הספרדים וגם לא בסידור כוונות האר"י‬ ‫מעורר "שהתחלת התפילה הוא מן אדון עולם" והוא‬ ‫או שסיימו כל ספר תהלים קודם התפילה ולא היה‬ ‫וסידור יעב"ץ‪ ,‬ומקורו בסידור השל"ה ומשם נתפשט‬ ‫חלק בלתי נפרד מהתפילה‪ ,‬ויש לאמרו בציבור‪ ,‬כי‬ ‫להם מנין‪ ,‬לא יפסיקו עכשיו לומר קדיש (שו"ת פני‬ ‫לכל ישראל (וע"ש שהאומרים אותו עדיף שיאמרוהו קודם‬ ‫כבר שם מתחיל תיקוני התפילה (שפע חיים מכתבי‬ ‫יהושע או"ח סי' ה'‪ ,‬שע"ת סנ"א סק"ב)‪.‬‬ ‫'הודו')‪.‬‬ ‫תורה)‪.‬‬ ‫המנהג שלא לומר "מה טובו" מקורו כבר בעטרת‬ ‫עשה צרכיו באמצע פסוקי דזמרה‪ ,‬אימתי‬ ‫יברך ברכת "אשר יצר"?‬ ‫האם מותר לומר עם הציבור י"ג מידות‪,‬‬ ‫זקנים בשם המהרש"ל‪ ,‬שלא לומר פסוק זה שבלעם‬ ‫כשעומד באמצע פסוקי דזמרה?‬ ‫אמרו (וכן הוא בא"ר בסידור יעב"ץ) (הפוסקים הנ"ל כתבו לדלג‬ ‫כתבו הפוסקים שעדיף שימתין מלברך עד אחר‬ ‫רק פסוק זה‪ ,‬ולומר "ואני ברוב חסדך"‪ ,‬וכמ"ש מג"א ריש סי' מ"ו‪,‬‬ ‫התפילה או עכ"פ עד אחר ישתבח (בין ישתבח לקדיש)‪.‬‬ ‫בלקוטי מהרי"ח כתב בשם המהרש"ם שאין‬ ‫אבל נראה שהמנהג לדלג כל הפסוקים וכ"מ מדברי רבינו זי"ע‬ ‫וכן נהג כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע שלא בירך אלא‬ ‫להפסיק לומר י"ג מדות עם הציבור כשעומד באמצע‬ ‫דלהלן)‪.‬‬ ‫אחר התפילה (הליכות חיים)‪.‬‬ ‫פסוקי דזמרה (וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' א‪ ,‬ובשו"ת בצל‬ ‫אמנם בדברות קדשו מעורר רבינו זי"ע‪ ,‬דהגם‬ ‫אבל אם משער שישכח אם ימתין‪ ,‬או שיצטרך‬ ‫החכמה ח"ה סי' סא כתב להקל בזה ע"ש)‪.‬‬ ‫שאצל חסידים לא נהוג 'לומר' הפסוקים מה טובו‬ ‫כבר שנית ויפסיד ברכתו הראשונה‪ ,‬יכול לברך מיד‬ ‫אהליך יעקב וגו' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך‪,‬‬ ‫בין הפרקים (עי' ח"א‪ ,‬תהל"ד‪ ,‬א"א להגה"ק מבוטשאטש‪ ,‬וראה‬ ‫האם מותר לאדם לומר "קדיש" כשעומד‬ ‫אבל כמה יראה ופחד וחרדת קודש צריך להתלבש‬ ‫משנ"ב סי' נא סק"ח ובאה"ל ד"ה צריך)‪.‬‬ ‫באמצע פסוקי דזמרה?‬ ‫בבואו אל היכל ה'‪( ...‬רעד"ר מטו"מ תשל"ה)‪.‬‬ ‫<<<‬ ‫הלכות תפילה‬ ‫אויב מען האט געזאגט קדיש נאך ישתבח און ברכו מיט ‪ 10‬מענטשן‪,‬‬ ‫אויב עטליכע מענטשן זאגן קדיש אויף איינמאל ‪ -‬תוך כדי דיבור‪,‬‬ ‫און איינער איז ארויסגעגאנגען‪ ,‬קען מען ממשיך זיין ביז שמו"ע‪ ,‬אבער‬ ‫זאל מען ענטפערן אמן נאך די ערשטע אדער נאך די לעצטע‪ ,‬און די‬ ‫שמו"ע טאר מען נישט זאגן‪ ,‬די זעלבע הלכה איז ביי מעריב אז אויב‬ ‫אמן גייט ארויף אויף אלע‪ ,‬אבער טאמער עס איז דא א הפסק צווישן‬ ‫מען האט געהערט ברכו מיט ‪ 10‬מענטשן‪ ,‬קען מען צוענדיגען ביז‬ ‫זיי מער ווי תוך כדי דיבור‪ ,‬זאל מען ענטפערן אמן נאך אלע‪( .‬באה"ט סימן‬ ‫שמו"ע (אריינגערעכנט קדיש פאר שמו"ע)‪ ,‬אבער נישט שמו"ע‪( .‬רמ"א‬ ‫נה סק"א)‬ ‫סימן נה ובאה"ט סק"ה ומשנ"ב סקכ"ב)‬ ‫שבע ביום הללתיך ‪ -‬מען דארף ענטפערן ‪ 7‬קדישים יעדן טאג‪)1 :‬‬ ‫אויב איינער פון די מנין איז איינגעשלאפן איז א מחלוקת הפוסקים‬ ‫נאך ישתבח (‪ )2‬נאך שמו"ע ‪ )3‬קדיש תתקבל (‪ )4‬נאך עלינו (אדער‬ ‫אויב מען קען אים מצרף זיין‪ ,‬דערפאר זאל מען אים לכתחילה‬ ‫נאכן 'יום') ‪ )5‬ביי מנחה נאך אשרי ‪ )6‬תתקבל נאך מנחה (‪ )7‬ביי מעריב‬ ‫אויפוועקן‪( .‬מחבר סימן נה סעיף ו ומשנ"ב סקל"ד)‬ ‫פאר שמו"ע‪( .‬די לבוש גיבט צו פארשטיין פארוואס מען רעכענט נישט‬ ‫א‬ ‫קדיש נאך מעריב‪ ,‬ווייל די שמו"ע פון תפלת ערבית איז א רשות)‪.‬‬ ‫אלע ‪ 10‬מענטשן דארפן זיין אין איין צימער‪ ,‬מען קען נישט מצרף‬ ‫(משנ"ב סימן נה סק"ה)‬ ‫הלכה‬ ‫זיין איינער וואס איז אין אן אנדערן צימער‪ ,‬אפילו אויב עס איז דא א‬ ‫אפענע טיר אינצווישן‪( ,‬אויב מען קען זיך זעהן איז א מחלוקת‬ ‫אויב עס איז דא פונקט ‪ 10‬אידן אין ביהמ"ד‪ ,‬איז אן עבירה‬ ‫הפוסקים)‪ ,‬אבער אין די זעלבע צימער קען מען מצרף זיין איינער וואס‬ ‫ארויסצוגיין אינמיטן קדיש‪ ,‬טאמער איינער איז יא ארויסגעגאנגען זאל‬ ‫פארן‬ ‫שבת‬ ‫איז אינטער א פירהענג וואס מען האט אויפגעהאנגען פאר צניעות‪.‬‬ ‫מען צוענדיגען קדיש‪ ,‬נאר טאמער עס איז געבליבן לכה"פ ‪ 6‬מענטשן‪.‬‬ ‫(מחבר סימן נה סעיף יג ומשנ"ב סקמ"ח וסקמ"ט)‬ ‫(מחבר סימן נה סעיף ב)‬ ‫אויב א חלק פון די מנין זענען אינעווייניג‪ ,‬און א חלק זענען אינדרויסן‪,‬‬ ‫און די ש"ץ שטייט אין די טיר‪ ,‬איז ער מצרף צוזאמען די גאנצע מנין‪.‬‬ ‫די זעלבע הלכה איז ביי יעדע דבר שקדושה‪ ,‬אז מען מעג צוענדיגען‬ ‫די גאנצע ענין אפילו טאמער איינער איז ארויסגעגאנגען (אבער נישט‬ ‫טיש‬ ‫(מחבר סימן נה סעיף טו)‬ ‫אנהייבן אן אנדערן ענין)‪ ,‬צב"ש ביי הויעך שמו"ע (און קדושה)‪ ,‬זאל‬ ‫מען צוענדיגען די גאנצע הויעך שמו"ע מיט די חצי קדיש און אויך‬ ‫אויב מען שטייט אין אן אנדערן צימער און מען הערט א מנין אידן‬ ‫קדיש תתקבל‪( .‬מחבר סימן נה סעיף ב ורמ"א סעיף ג)‬ ‫זאגן קדיש און קדושה קען מען ענטפערן‪( .‬מחבר סימן נה סעיף כ)‬ ‫דוכענען מעג מען נישט אויב איינער איז ארויסגעגאנגען אינמיטן‬ ‫א שטאט וואס האט נאר ‪ 10‬מענטשן און איינער וויל אוועקפארן פאר‬ ‫הויעך שמו"ע‪( ,‬ווייל דוכענען הייסט שוין אן אנדערן ענין)‪ ,‬אבער‬ ‫די ימים נוראים קען מען אים צווינגען צו בלייבן‪ ,‬אדער זאל ער צאלן‬ ‫"אלוקינו ואלוקי אבותינו" זאל מען יא זאגן (ווען מען דוכנט נישט)‪.‬‬ ‫פאר א צענטער זאל קומען‪( .‬מחבר סימן נה סעיף כא)‬ ‫(באה"ט סימן נה סק"ד)‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ תולדות תשפ"ז‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫מטבעות‪ ...‬וואס פון דעם האט ער געקענט לעבן רואיג כל ימי חייו‪ ,‬און נאך‬ ‫עס שטייט אין שולחן ערוך אז אויב האט מען נישט אינזינען געהאט די טייטש‬ ‫איבערלאזן ירושה פאר זיינע קינדער‪...‬‬ ‫פונעם פסוק "פותח את ידיך" דארף מען צוריק גיין און עס זאגן מיט כוונה‪ .‬דער ענין‬ ‫דער דאזיגע איד האט געהאט א שכן‪ ,‬וואס ווען ער האט געזעהן די הצלחה וואס‬ ‫פון דעם איז אז דער מענטש זאל אלעמאל געדענקן‪ ,‬און אריינבאקן אין זיך‪ ,‬אז נאר‬ ‫זיין חבר האט געהאט‪ ,‬האט ער געטראכט אז אויך ער וויל טוהן די זעלבע‪ ,‬ער וועט‬ ‫דער רבוש"ע איז דער וואס געט יעדעם פרנסה‪ ,‬און אן דער רבוש"ע אפילו אויב ער‬ ‫אויפהערן ארבעטן און דער רבוש"ע וועט אים שוין צושיקן א מאנטל מיט געלט‪...‬‬ ‫וועט ארבעטן ‪ 24‬שעה א טאג וועט ער נאכאלס בלייבן מיט גארנישט‪.‬‬ ‫אזוי האט ער געטוהן‪ ,‬אבער עס איז אריבער אפאר וואכן און "ולרש אין כל" עס איז‬ ‫אין ספרים הקדושים ווערט געברענגט א משל‪ ,‬אז דער וואס ארבעט שווער פאר‬ ‫נישט דא קיין פרוטה צום לעבן‪ ...‬איז ער געגאנגן צו רבי חיים וויטאל זי"ע און אים‬ ‫פרנסה‪ ,‬איז גלייך צו א מענטש וואס שטייט אויפן באן אין איינע פון די וואגאנען‪ ,‬און‬ ‫געפרעגט פארוואס ער קען נישט זוכה זיין צו דעם אזוי ווי זיין חבר‪ ,‬האט אים דער‬ ‫ער שטעלט זיך אוועק שטופן די וואגאן פון אינעווייניג‪ ...‬ווען מען פרעגט אים‬ ‫הייליגער צדיק געענטפערט‪ ,‬ווי קען מען צוגלייכן דיין בטחון צו די בטחון פון דיין‬ ‫פארוואס טוסטו דאס? ענטפערט ער אז ער וויל העלפן דעם באן פארן שנעלער‪...‬‬ ‫חבר? דיין חבר האט זיך פארלאזט אויפן אייבערשטן אויך אן וויסן אז ער וועט‬ ‫די זעלבע איז איינער וואס איז ממילא אין די הענט פונעם רבוש"ע‪ ,‬און ער ארבעט‬ ‫באקומען אזא מאנטל‪ ,‬אבער דו האסט די גאנצע צייט נאר געווארט פאר די עשירות‬ ‫זיך איבער פאר פרנסה כאילו ער לייגט צו א פלייצע‪...‬‬ ‫אנצוקומען‪ ...‬דאס הייסט נישט קיין ריכטיגע אמונה‪.‬‬ ‫ביים הייליגער רבי חיים וויטאל זי"ע איז געווען א מורא'דיגע מעשה‪ .‬אמאל האט‬ ‫די עיקר איז זיך צו פארלאזן אויפן רבוש"ע מיט א אמת ווען ס'איז שווער‪ ,‬און עס‬ ‫ער ביי איינע פון זיינע דרשות געזאגט‪ ,‬אז א איד וואס פארלאזט זיך אינגאנצן אויפן‬ ‫קומען נישט צו פליען קיין אוצרות זהב וכסף פון הימל‪ ,‬און מיט דעם אלעמען גלייבן‬ ‫אייבערשטן‪ ,‬מיט א אמת‪ ,‬וועט אים דער רבוש"ע צושיקן געלט אפילו ער וועט נישט‬ ‫אז "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון"‪( .‬כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ‪ -‬חורש"י בשלח תשמ"ג)‬ ‫טוהן קיין שום פעולה פאר פרנסה‪.‬‬ ‫*‬ ‫צווישן די אידן ביי די דרשה איז געווען איין ערליכע איד‪ ,‬וועלכע האט אנגענומען‬ ‫דער הייליגער דברי חיים זי"ע פלעגט זיך איינשפארן פארן דאווענען אין זיין‬ ‫די ווערטער מיט א מורא'דיגע ערנסקייט‪ ,‬ער האט אלעס אפגעלאזט און זיך אריין‬ ‫צימער‪ ,‬און קיין שום מענטש האט נישט געמעגט דעמאלס אריינגיין‪ .‬אמאל איז‬ ‫געזעצט אין בית המדרש לערנען‪.‬‬ ‫געקומען א איד פון שטאט וועלכע איז געווען א עושר‪ ,‬און ער האט געוואלט אריינגיין‬ ‫די גויים זענען ווייטער געקומען צו זיין געשעפט אזוי ווי אלעמאל‪ ,‬אבער ער איז‬ ‫צום דברי חיים גאר וויכטיג‪ ,‬וויבאלד ער האט זיך שוין געדארפט ארויסלאזן אויף א‬ ‫דארט געזיצן און געלערנט און האט זיי געזאגט אז פון היינט און ווייטער טוט ער מער‬ ‫ווייטע נסיעה פון ‪ 80‬פרסה‪ .‬ער האט משחד געווען דעם גבאי מיט געלט ער זאל אים‬ ‫גארנישט‪ ,‬און דער אייבערשטער וועט אים שוין אליינס באזארגן‪ .‬פארשטייט זיך אז‬ ‫אריינלאזן צום צדיק זיך צו געזעגענען‪.‬‬ ‫די גויים האבן אלע געלאכט פון אים‪.‬‬ ‫אריינקומענדיג האט ער זיך אנטשולדיגט פארן הייליגער דברי חיים אז ער וויל‬ ‫נאך עטליכע טעג איז אריינגעקומען א גוי אין זיין געשעפט מיט א שווערע מאנטל‬ ‫נישט שטערן‪ ,‬נאר ער יאגט זיך פשוט ארויס צו גיין אויף א ווייטע וועג פון אכציג‬ ‫אין די הענט‪ ,‬זאגענדיג פארן איד אז ער האט געקויפט די מאנטל פאר גאר א ביליגע‬ ‫פרסאות‪ ,‬און ער וויל זיך געזעגענען‪ .‬האט דער הייליגער דברי חיים זיך צושריגען אויף‬ ‫פרייז און ער וויל עס אים פארקויפן‪ .‬דער גוי האט אים אנגעשריגן פארוואס ער גייט‬ ‫אים‪" :‬דו גאלגאן! דו יאגסט זיך אויף א וועג פון הונדערט פרסה?! חז"ל זאגן אז‬ ‫נישט ארויס האנדלען‪ ,‬און האט איבער געלאזט ביי אים די מאנטל‪ ,‬זאגענדיג‪ ,‬אז ער‬ ‫אנצוקומען ביזן הימל איז א וועג פון פונעף הונדערט יאר‪ ,‬די הימל אליינס איז נאך‬ ‫האט נישט קיין כח ווייטער עס צו שלעפן‪ ,‬לאזט ער עס דא איבער‪ ,‬און ער איז מסכים‬ ‫פונעף הונדערט יאר‪ ,‬און אזוי איז אויך צווישן יעדע הימל און די אנדערע‪ ,‬העכער זיינען‬ ‫אז דער איד זאל אים באצאלן פאר דעם שפעטער‪.‬‬ ‫די חיות הקודש‪ ,‬העכער זיי די רגלי החיות‪ ,‬קרסולי החיות‪ - ...‬און אזוי האט ער אים‬ ‫ווי נאר דער גוי איז ארויס פון געשעפט איז די מאנטל ארויסגעפאלן פון דעם‬ ‫פארגעזאגט די גאנצע שטיקל גמרא ביזן כסא הכבוד ‪ -‬און איך דארף אנקומען ביז‬ ‫אידס האנט‪ ,‬עס איז געפאלן אויף די ערד און זיך אינגאנצן צוריסן‪ ,‬ווי ערשטוינט איז‬ ‫דארט‪ ,‬און דו רעדסט איבער א נסיעה פון א נישטיגע אכציג פרסה?!‪( "...‬רבינו זי"ע)‬ ‫ער געווארן זעענדיג וואו ס'איז צוריסן אז עס ליגן דארט אן א שיעור גאלדענע‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫ישראל‪ ,‬וכן מצינו בחזקיהו מלך יהודה בבוא עליו‬ ‫פירוש נפלא מרבינו זי"ע על הפסוק‬ ‫האם ימתין היחיד להש"ץ אחר שסיים‬ ‫סנחריב שהתפלל אל השי"ת ועל ידי זה ניצל ממנו‬ ‫"רוממות קל בגרונם" שכל אדם יכול לכוין‬ ‫פסוקי דזמרה לפני שמתחיל ישתבח?‬ ‫בלא שום מלחמה וכלי זין (חורש"י ואתחנן תשל"ז)‪.‬‬ ‫בתפילתו‪:‬‬ ‫כתב המג"א (סק"ד)‪ ,‬יחיד שסיים פסוקי דזמרה‬ ‫*‬ ‫רגיל אני לפרש תדיר מה שאנו אומרים בפסוקי‬ ‫יאמר ישתבח מיד ואח"כ ימתין לש"ץ‪ ,‬ולא ימתין‬ ‫זאת לדעת שתורת רבוה"ק בביאורים‪ ,‬עניינים‪,‬‬ ‫דזמרה "רוממות קל בגרונם וחרב פיפיות בידם" ‪-‬‬ ‫לפני ישתבח עד שהשליח ציבור מסיים פסוד"ז‪ .‬כיון‬ ‫ומנהגי סדר התפילה‪ ,‬המה רחבים מני ים‪ ,‬ולא באנו‬ ‫שכאשר רוממות אלוקינו בפינו אזי עוזר השי"ת‬ ‫דלכתחילה אין להפסיק בין פסוקי דזמרה לברכה‬ ‫במסגרת זו רק ללקט מעט מן הזעיר‪ ,‬ומקצת מן‬ ‫והחרב נשארת בידינו ואיננו נזקקים לשימושו כלל‪,‬‬ ‫שלאחריה אפילו בסתם "שהייה"‪ .‬וכן נהג כ"ק מרן‬ ‫הדינים הנוגעים‪.‬‬ ‫וזה פירוש הפשוט לכל אדם‪ .‬כי ארץ ישראל אינה‬ ‫אדמו"ר הגה"ק זי"ע שלא המתין לש"ץ אלא התחיל‬ ‫נקחת בכיבוש מלחמה על ידי כלי זיין‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫ישתבח מיד (הליכות חיים)‪.‬‬ ‫הכתוב (תהלים מד‪ ,‬ד) כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם‬ ‫עוד יש בזה ענין על פי סוד‪ ,‬שאות ד' של תיבת‬ ‫לא הושיעה למו‪ ,‬רק על ידי תפילות ותחנונים‬ ‫"אחד" ואותיות י‪-‬ש בתיבת "ישתבח" הם ביחד השם‬ ‫בצלותא ובבעותא‪ ,‬אז עוזר השי"ת לכבוש את ארץ‬ ‫שד"י‪ ,‬ויש להסמיכם (מובא בסידור תפלה ישרה)‪.‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ תולדות תשפ"ז‬ ‫הוריני ה' דרכך < המשך‬ ‫הקורה בעולם נעשה אך ורק על ידי השי"ת‪ ,‬כי אין‬ ‫בלתו והוא הנותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו‪.‬‬ ‫עליו לדעת‪ ,‬שאם לא יאבה השי"ת להשפיע לו‬ ‫פרנסה‪ ,‬לא יועילו לו כל פעולותיו ועסקיו‪ ,‬כי גם אם‬ ‫יעמול עשרים וארבע שעות רצופות ביום פרנסתו‪,‬‬ ‫תהיה כל יגיעתו להבל ולריק‪ .‬לכן אמרו שאם לא‬ ‫כוון כפי שנדרש בפסוק פותח את ידך‪ ,‬צריך לחזור‪,‬‬ ‫כי העיקר הוא הכוונה הפשוטה והאמונה התמה‬ ‫בהשי"ת‪ .‬וצריך האדם להזהר מאוד ולהשריש‬ ‫בלבו אמונה זו בעת אמירת הפסוק פותח את ידך‬ ‫ומשביע לכל חי רצון‪ ,‬לדעת שהשי"ת הוא הזן את‬ ‫העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים‪ ,‬הוא נותן‬ ‫לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד‬ ‫לא חסר לנו‪ .‬חלילה לומר פסוק זה בהעברה‬ ‫בעלמא ובבלעה‪ .‬כל אדם צריך לבטוח באמת‬ ‫בהשי"ת שיזמין לו פרנסתו‪ .‬ואמונה זו צריכה‬ ‫להיות חקוקה בלבו של אדם לא בבחינת ראיה‪,‬‬ ‫אלא בבחינת ידיעה ברורה‪ ,‬על דרך הכתוב (דברי‬ ‫הימים‪-‬א כה‪ ,‬ט) 'דע' את אלקי אביך ועבדו‪ ,‬כי רק‬ ‫אז יזכה לפרנסה‪ .‬השי"ת פותח ידיו ומשביע לכל‬ ‫'חי' רצון‪ ,‬היינו אפילו למי שאינו בבחינת אדם‪,‬‬ ‫אלא בבחינה נמוכה של חי‪ ,‬שהוא מבני אדם‬ ‫הדומים לבהמה בגין עוונותיו‪ ,‬כי גם חיה ועוף אמרו‬ ‫חז"ל (קידושין פב‪ ,‬א) שהם מתפרנסים שלא‬ ‫בצער‪ .‬העדר הפרנסה נובע רק מהעדר האמונה‪.‬‬ ‫'‬ ‫(שפע חיים דרשות חורש"י‪ ,‬בשלח תשמ"ג)‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הננו בזה לברך ולאחל מעומק הלב ברוב הוקרה והערכה ברכת מזל טוב נאמנה‪,‬‬ ‫לכבוד האי גברא רבה יקירא‪ ,‬בקי בכל מכמני התורה‪ ,‬מופלג בהלכה והוראה‪,‬‬ ‫פה מפיק מרגליות‪ ,‬מרביץ תורה רבות בשנים‬ ‫הרה"ג ר' אלימלך שלעפעריג שליט"א‬ ‫מגיד שיעור מסגרת הוריני בקה"ק בוויליאמסבורג‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לפרשת ויצא‬ ‫בחינה‬ ‫הרה"ג ר' אלימלך שלעפעריג שליט"א‬ ‫סימן נג סעיף כג‪-‬כד‬ ‫ה כסלו‬ ‫א‬ ‫סימן נג סעיף כה‬ ‫ו כסלו‬ ‫ב‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סי' נג סכ"ו‪ ,‬נד א‪-‬ג )מח'(‬ ‫ז כסלו‬ ‫ג‬ ‫הרה"ח ר' גרשון )ברב"צ( ווייס הי"ו‬ ‫סימן נד סעיף ג )רמ"א(‬ ‫ח כסלו‬ ‫ד‬ ‫ויצא‬ ‫סימן נה סעיף א‬ ‫ט כסלו‬ ‫ה‬ ‫חזרה‬ ‫י כסלו‬ ‫ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫חזרה‬ ‫יא כסלו‬ ‫ז‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ hoireiny‬אל ‪914-372-6987‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ד‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ תולדות תשפ"ז‬