הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — תולדות (2026-11-09)

גליון רל"ג פרשת תולדות תשפ"ז לפ”ק
ברוקלין • | 4:21מאנסי • |4:20לעיקוואד • | 4:23ירושלים • | 4:05בני ברק • | 4:19מאנטריאל • |4:08לאנדאן • 3:58 הדלה”נ
ברוקלין • |5:51מאנסי • | 5:51לעיקוואד • |5:54ירושלים • | 5:57בני ברק • | 5:54מאנטריאל • | 5:37לאנדאן • 5:25 מוצש"ק
פסוקי דזמרה ברכות השחר )ג(
הוריני
סק"ט) ,וגם על פי הזוה"ק שמפליג מאוד במעלת האם צריך לומר "ברכת התורה" דוקא
הברכה שעונים עליה אמן לעומת זו שאין עונים בעמידה ,או אפשר לאמרה אפילו
ה' דרכך
קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות
עליה (יסוד ושורש העבודה שער האשמורת פרק י').
וסיפר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ,שרביה"ק
הדברי חיים זי"ע היה מקפיד בכל יום ויום
בישיבה?
אף על פי שכך נוהגים רוב בני אדם לומר
להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ ברכות התורה בעמידה ,וכתבו על זה כמה
שמלבד אמירת ברכות השחר בעצמו שמע גם
ברכות השחר לכל הפחות משני ילדים .היה זה טעמים (פסקי תשובות הע' ,)11יש לדעת שעל פי
מה צריך לכוון בפסוק חוק קבוע ולא יעבור ,שהיו מביאים לפניו שני הלכה אין בזה קפידא ,ואפשר לאומרה בין
פותח את ידך וגו' ילדים ,אם מבניו ואם מנכדיו ,או שאר ילדים ,הם בעמידה ובין בישיבה (שו"ת רמ"ע מפאנו סי' קב ,עי'
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע אמרו לפניו הברכות והוא ענה אחריהם ברוך הוא פמ"ג סי' תלב מ"ז סק"ג ולקה"ק החדש אות ד') .וכ"ק מרן
וברוך שמו ואמן .צאו וראו עד היכן מגעת
נפסק בהלכה (או"ח נא ,ז) ,צריך חשיבות הדברים (שיעור חורש"י חק"ב תשל"ט).
אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה אומרה בישיבה ,וכן נוהג
לכוון בפסוק (תהלים קמה ,טז) להבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א.
"כך המנהג אצלינו שכל הקהל מתחילים ויש ליתן לב לזה ,דלפעמים בישיבה מברך
פותח את ידך ,ואם לא כוון ,צריך להתפלל יחד עם השליח ציבור כבר מאדון עולם יותר בכוונה וביותר יישוב הדעת משמברך
לחזור ולאומרו פעם אחרת ,ע"כ. וברכות השחר ,כאשר בכל פיסקא מפסיקים מעומד.
עניין הדבר ,כי מעלת הפרק אשרי הקהל וממתינים שהש"ץ יסיים בקול ,ורק אח"כ
יושבי ביתך ,הוא בגלל הפסוק שבו, ממשיכים יחדיו להתפלל .הש"ץ אומר ברכות מה לגבי "ברכות השחר" ,האם בהן יש
פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, השחר בקול והקהל עונים אחריו אמן ,אחר כך יותר קפידא לאומרן דוקא בעמידה?
כמו שאמרו חז"ל (ברכות ד ,ב) כל אומר כל אחד לעצמו הברכות ,ומה טוב אם יהודי מעיקר הדין גם ברכות אלו אפשר לאומרם
האומר תהילה לדוד בכל יום שלש משתדל לשמוע ברכות השחר מעוד יהודי בישיבה (דברכות השבח נאמרין בישיבה מלבד ברכת
פעמים מובטח לו שהוא בן עולם ולענות אחריו אמן" (כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,שם). הלבנה ,פמ"ג פתיחה לסי' רב אות י"ח) ,אבל המנהג (אצל
הבא וכו' משום דכתיב ביה פותח כתב בפרי עץ חיים (הו"ד בשע"ת סי' מו האשכנזים) לאמרו בעמידה דוקא (וכ"מ במקו"ח ,וע"ע
את ידך ומשביע לכל חי רצון. סקי"ב)" :וכשהיה בבית הכנסת והיה איזה אדם סידור יעב"ץ לפני נט"י שחרית).
מברך הי"ח ברכות היה יושב ושומע ועונה
בספרים הקדושים הביאו סמך לזה, אחריהם אמן ,ואף אם היה באמצע התפילה (ר"ל שאלות
כי מראשי התיבות וסופי התיבות פסוקי דזמרה) היה פוסק ושותק ועונה אמן, גודל הענין שהשליח ציבור יאמר ברכות ותשובות
קצרות,
של פסוק זה ,יוצאים שמות קדושים ואפילו היו המסדרים רבים כו'"... השחר לפני העמוד ,ויענו אמן ,ווהענין על ידי
לענות אמן על ברכות של חבירו: הרה"ג
המסוגלים לפרנסה .אמנם למרות ר' ישכר
פירוש הברכה "עוטר ישראל בתפארה": דוב
זאת ,אסור שבעת אמירת הפסוק בזמן הראשונים היה המנהג שהש"ץ היה וויעדער
פותח את ידך ,יכוון האדם רק את כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כתב תשובה מוציא כל הציבור בברכות השחר .אולם בזמנינו שליט"א
דומ"ץ
השמות הקדושים הללו ,אלא עיקר (שו"ת דברי יציב או"ח סי' סא) לבאר על פי מקורות כל אחד אומר לבדו ,אבל בכל זאת מקפידים דקהלתינו הק‘
במאנסי
כוונתו תהיה באמונה פשוטה מדברי הראשונים ואחרונים גודל החיוב ללבוש שהש"ץ יאמר הברכות לפני העמוד בקול רם כדי
"כובע" לכל דבר שבקדושה וכן בשעה שנכנס להרבות בעניית אמן .והשו"ע מביא מנהג שהיה
ושלמה בהשי"ת ,שהוא פותח ידו
לבית הכנסת ,ולא סגי בכיסוי התחתון הנקרא כל אחד ואחד בנפרד מברך הברכות בקול רם
הרחבה והמלאה ומשפיע לכל חי
"קאפל" (ועע"ש בסוף התשובה אזהרה להמזלזלים ומכסים וכולם ענו אמן (מחבר ס"ו ס"ד) ,ואף שאין נוהגים כן
כפי רצונו ושאיפתו .על האדם ראש הקטנים בקאפל קטן המכסה רק חצי הראש וכו' וכו'). אבל אנשי מעשה מהדרים להאזין ולענות אמן
להשריש בקרבו באותה שעה ,שכל ובתוך התשובה מברר מלשון הפוסקים שעל על הברכות של אחרים כדי להגיע ל"צ' אמנים"
המשך בעמוד האחרון בכל יום ,שהוא ענין גדול (עי' מחצה"ש על מג"א שם
זה קאי ברכת "עוטר ישראל בתפארה" -על
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג גﬥיון הוריני פרשﬨ תולדות תשפ"ז
הלכה למעשה < המשך
הרבה פוסקים כתבו להתיר לאבל תוך י"ב חודש האם אומרים "הריני מזמן את פי וכו'" קודם הכיסוי של כבוד כמו אנשים חשובים העוטרים את
או למי שיש לו יארצייט לומר קדיש בתוך פסוקי ברוך שאמר? ראשם בתפארה .ולפי שישראל הם המצווים בכך כדי
דזמרה ,אם לא יהיה לו מנין אחר ויתבטל מאמירת שיהא מורא שמים עליהם אנו מברכים עוטר
מנהג רביה"ק הדברי חיים זי"ע היה שלא לומר
קדיש .והטעם ,כיון שהוא לכבוד אביו או אמו "ישראל" בתפארה (אבודרהם).
"הריני מזמן" לפני ברוך שאמר ,אלא מיד אחר
ומיראתם ,הרי זה "כשואל מפני היראה" שמותר
'למנצח' התחיל 'ברוך שאמר' .וכן נהג כ"ק מרן
אפילו באמצע מזמור (היכי דסליק ענינא) או כ"שואל האם נוהגים לומר פסוקי "מה טובו אהליך
אדמו"ר הגה"ק זי"ע.
מפני הכבוד" שמותר בין המזמורים (כדאי' בשו"ע סי' נא יעקב וגו'"?
כך כתב הרה"ק בעל הדרכי תשובה ממונקאטש
ס"ה).
זי"ע (שו"ת צבי תפארת סי' פ"א) שבעצמו שמע אצל המנהג אצלנו שאין אומרים מה טובו ,אלא
אבל אמירת קדיש למי שאינו חיוב ,כגון שלא היה
רביה"ק מצאנז שלא אמרה ,ומביא שלא נמצא נוסח מתחילים מיד "אדון עולם" .והרבה היה רבינו זי"ע
להם מנין לקדיש קודם הודו עד אמצע פסוקי דזמרה,
זה בסידורי הספרדים וגם לא בסידור כוונות האר"י מעורר "שהתחלת התפילה הוא מן אדון עולם" והוא
או שסיימו כל ספר תהלים קודם התפילה ולא היה
וסידור יעב"ץ ,ומקורו בסידור השל"ה ומשם נתפשט חלק בלתי נפרד מהתפילה ,ויש לאמרו בציבור ,כי
להם מנין ,לא יפסיקו עכשיו לומר קדיש (שו"ת פני
לכל ישראל (וע"ש שהאומרים אותו עדיף שיאמרוהו קודם כבר שם מתחיל תיקוני התפילה (שפע חיים מכתבי
יהושע או"ח סי' ה' ,שע"ת סנ"א סק"ב).
'הודו'). תורה).
המנהג שלא לומר "מה טובו" מקורו כבר בעטרת
עשה צרכיו באמצע פסוקי דזמרה ,אימתי
יברך ברכת "אשר יצר"? האם מותר לומר עם הציבור י"ג מידות, זקנים בשם המהרש"ל ,שלא לומר פסוק זה שבלעם
כשעומד באמצע פסוקי דזמרה? אמרו (וכן הוא בא"ר בסידור יעב"ץ) (הפוסקים הנ"ל כתבו לדלג
כתבו הפוסקים שעדיף שימתין מלברך עד אחר רק פסוק זה ,ולומר "ואני ברוב חסדך" ,וכמ"ש מג"א ריש סי' מ"ו,
התפילה או עכ"פ עד אחר ישתבח (בין ישתבח לקדיש). בלקוטי מהרי"ח כתב בשם המהרש"ם שאין אבל נראה שהמנהג לדלג כל הפסוקים וכ"מ מדברי רבינו זי"ע
וכן נהג כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע שלא בירך אלא להפסיק לומר י"ג מדות עם הציבור כשעומד באמצע דלהלן).
אחר התפילה (הליכות חיים). פסוקי דזמרה (וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' א ,ובשו"ת בצל
אמנם בדברות קדשו מעורר רבינו זי"ע ,דהגם
אבל אם משער שישכח אם ימתין ,או שיצטרך החכמה ח"ה סי' סא כתב להקל בזה ע"ש). שאצל חסידים לא נהוג 'לומר' הפסוקים מה טובו
כבר שנית ויפסיד ברכתו הראשונה ,יכול לברך מיד אהליך יעקב וגו' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך,
בין הפרקים (עי' ח"א ,תהל"ד ,א"א להגה"ק מבוטשאטש ,וראה האם מותר לאדם לומר "קדיש" כשעומד אבל כמה יראה ופחד וחרדת קודש צריך להתלבש
משנ"ב סי' נא סק"ח ובאה"ל ד"ה צריך). באמצע פסוקי דזמרה? בבואו אל היכל ה'( ...רעד"ר מטו"מ תשל"ה).
<<<
הלכות תפילה
אויב מען האט געזאגט קדיש נאך ישתבח און ברכו מיט 10מענטשן, אויב עטליכע מענטשן זאגן קדיש אויף איינמאל -תוך כדי דיבור,
און איינער איז ארויסגעגאנגען ,קען מען ממשיך זיין ביז שמו"ע ,אבער זאל מען ענטפערן אמן נאך די ערשטע אדער נאך די לעצטע ,און די
שמו"ע טאר מען נישט זאגן ,די זעלבע הלכה איז ביי מעריב אז אויב אמן גייט ארויף אויף אלע ,אבער טאמער עס איז דא א הפסק צווישן
מען האט געהערט ברכו מיט 10מענטשן ,קען מען צוענדיגען ביז זיי מער ווי תוך כדי דיבור ,זאל מען ענטפערן אמן נאך אלע( .באה"ט סימן
שמו"ע (אריינגערעכנט קדיש פאר שמו"ע) ,אבער נישט שמו"ע( .רמ"א נה סק"א)
סימן נה ובאה"ט סק"ה ומשנ"ב סקכ"ב)
שבע ביום הללתיך -מען דארף ענטפערן 7קדישים יעדן טאג)1 :
אויב איינער פון די מנין איז איינגעשלאפן איז א מחלוקת הפוסקים נאך ישתבח ( )2נאך שמו"ע )3קדיש תתקבל ( )4נאך עלינו (אדער
אויב מען קען אים מצרף זיין ,דערפאר זאל מען אים לכתחילה נאכן 'יום') )5ביי מנחה נאך אשרי )6תתקבל נאך מנחה ( )7ביי מעריב
אויפוועקן( .מחבר סימן נה סעיף ו ומשנ"ב סקל"ד) פאר שמו"ע( .די לבוש גיבט צו פארשטיין פארוואס מען רעכענט נישט
א
קדיש נאך מעריב ,ווייל די שמו"ע פון תפלת ערבית איז א רשות).
אלע 10מענטשן דארפן זיין אין איין צימער ,מען קען נישט מצרף (משנ"ב סימן נה סק"ה)
הלכה
זיין איינער וואס איז אין אן אנדערן צימער ,אפילו אויב עס איז דא א
אפענע טיר אינצווישן( ,אויב מען קען זיך זעהן איז א מחלוקת אויב עס איז דא פונקט 10אידן אין ביהמ"ד ,איז אן עבירה
הפוסקים) ,אבער אין די זעלבע צימער קען מען מצרף זיין איינער וואס ארויסצוגיין אינמיטן קדיש ,טאמער איינער איז יא ארויסגעגאנגען זאל
פארן
שבת
איז אינטער א פירהענג וואס מען האט אויפגעהאנגען פאר צניעות. מען צוענדיגען קדיש ,נאר טאמער עס איז געבליבן לכה"פ 6מענטשן.
(מחבר סימן נה סעיף יג ומשנ"ב סקמ"ח וסקמ"ט) (מחבר סימן נה סעיף ב)
אויב א חלק פון די מנין זענען אינעווייניג ,און א חלק זענען אינדרויסן,
און די ש"ץ שטייט אין די טיר ,איז ער מצרף צוזאמען די גאנצע מנין.
די זעלבע הלכה איז ביי יעדע דבר שקדושה ,אז מען מעג צוענדיגען
די גאנצע ענין אפילו טאמער איינער איז ארויסגעגאנגען (אבער נישט
טיש
(מחבר סימן נה סעיף טו) אנהייבן אן אנדערן ענין) ,צב"ש ביי הויעך שמו"ע (און קדושה) ,זאל
מען צוענדיגען די גאנצע הויעך שמו"ע מיט די חצי קדיש און אויך
אויב מען שטייט אין אן אנדערן צימער און מען הערט א מנין אידן קדיש תתקבל( .מחבר סימן נה סעיף ב ורמ"א סעיף ג)
זאגן קדיש און קדושה קען מען ענטפערן( .מחבר סימן נה סעיף כ)
דוכענען מעג מען נישט אויב איינער איז ארויסגעגאנגען אינמיטן
א שטאט וואס האט נאר 10מענטשן און איינער וויל אוועקפארן פאר הויעך שמו"ע( ,ווייל דוכענען הייסט שוין אן אנדערן ענין) ,אבער
די ימים נוראים קען מען אים צווינגען צו בלייבן ,אדער זאל ער צאלן "אלוקינו ואלוקי אבותינו" זאל מען יא זאגן (ווען מען דוכנט נישט).
פאר א צענטער זאל קומען( .מחבר סימן נה סעיף כא) (באה"ט סימן נה סק"ד)
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ב גﬥיון הוריני פרשﬨ תולדות תשפ"ז
א מעשה פארן שבת טיש
מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים ,זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת
צדיקים ,און דערציילן סיפורי צדיקים -עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
מטבעות ...וואס פון דעם האט ער געקענט לעבן רואיג כל ימי חייו ,און נאך עס שטייט אין שולחן ערוך אז אויב האט מען נישט אינזינען געהאט די טייטש
איבערלאזן ירושה פאר זיינע קינדער... פונעם פסוק "פותח את ידיך" דארף מען צוריק גיין און עס זאגן מיט כוונה .דער ענין
דער דאזיגע איד האט געהאט א שכן ,וואס ווען ער האט געזעהן די הצלחה וואס פון דעם איז אז דער מענטש זאל אלעמאל געדענקן ,און אריינבאקן אין זיך ,אז נאר
זיין חבר האט געהאט ,האט ער געטראכט אז אויך ער וויל טוהן די זעלבע ,ער וועט דער רבוש"ע איז דער וואס געט יעדעם פרנסה ,און אן דער רבוש"ע אפילו אויב ער
אויפהערן ארבעטן און דער רבוש"ע וועט אים שוין צושיקן א מאנטל מיט געלט... וועט ארבעטן 24שעה א טאג וועט ער נאכאלס בלייבן מיט גארנישט.
אזוי האט ער געטוהן ,אבער עס איז אריבער אפאר וואכן און "ולרש אין כל" עס איז אין ספרים הקדושים ווערט געברענגט א משל ,אז דער וואס ארבעט שווער פאר
נישט דא קיין פרוטה צום לעבן ...איז ער געגאנגן צו רבי חיים וויטאל זי"ע און אים פרנסה ,איז גלייך צו א מענטש וואס שטייט אויפן באן אין איינע פון די וואגאנען ,און
געפרעגט פארוואס ער קען נישט זוכה זיין צו דעם אזוי ווי זיין חבר ,האט אים דער ער שטעלט זיך אוועק שטופן די וואגאן פון אינעווייניג ...ווען מען פרעגט אים
הייליגער צדיק געענטפערט ,ווי קען מען צוגלייכן דיין בטחון צו די בטחון פון דיין פארוואס טוסטו דאס? ענטפערט ער אז ער וויל העלפן דעם באן פארן שנעלער...
חבר? דיין חבר האט זיך פארלאזט אויפן אייבערשטן אויך אן וויסן אז ער וועט די זעלבע איז איינער וואס איז ממילא אין די הענט פונעם רבוש"ע ,און ער ארבעט
באקומען אזא מאנטל ,אבער דו האסט די גאנצע צייט נאר געווארט פאר די עשירות זיך איבער פאר פרנסה כאילו ער לייגט צו א פלייצע...
אנצוקומען ...דאס הייסט נישט קיין ריכטיגע אמונה. ביים הייליגער רבי חיים וויטאל זי"ע איז געווען א מורא'דיגע מעשה .אמאל האט
די עיקר איז זיך צו פארלאזן אויפן רבוש"ע מיט א אמת ווען ס'איז שווער ,און עס ער ביי איינע פון זיינע דרשות געזאגט ,אז א איד וואס פארלאזט זיך אינגאנצן אויפן
קומען נישט צו פליען קיין אוצרות זהב וכסף פון הימל ,און מיט דעם אלעמען גלייבן אייבערשטן ,מיט א אמת ,וועט אים דער רבוש"ע צושיקן געלט אפילו ער וועט נישט
אז "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון"( .כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע -חורש"י בשלח תשמ"ג) טוהן קיין שום פעולה פאר פרנסה.
* צווישן די אידן ביי די דרשה איז געווען איין ערליכע איד ,וועלכע האט אנגענומען
דער הייליגער דברי חיים זי"ע פלעגט זיך איינשפארן פארן דאווענען אין זיין די ווערטער מיט א מורא'דיגע ערנסקייט ,ער האט אלעס אפגעלאזט און זיך אריין
צימער ,און קיין שום מענטש האט נישט געמעגט דעמאלס אריינגיין .אמאל איז געזעצט אין בית המדרש לערנען.
געקומען א איד פון שטאט וועלכע איז געווען א עושר ,און ער האט געוואלט אריינגיין די גויים זענען ווייטער געקומען צו זיין געשעפט אזוי ווי אלעמאל ,אבער ער איז
צום דברי חיים גאר וויכטיג ,וויבאלד ער האט זיך שוין געדארפט ארויסלאזן אויף א דארט געזיצן און געלערנט און האט זיי געזאגט אז פון היינט און ווייטער טוט ער מער
ווייטע נסיעה פון 80פרסה .ער האט משחד געווען דעם גבאי מיט געלט ער זאל אים גארנישט ,און דער אייבערשטער וועט אים שוין אליינס באזארגן .פארשטייט זיך אז
אריינלאזן צום צדיק זיך צו געזעגענען. די גויים האבן אלע געלאכט פון אים.
אריינקומענדיג האט ער זיך אנטשולדיגט פארן הייליגער דברי חיים אז ער וויל נאך עטליכע טעג איז אריינגעקומען א גוי אין זיין געשעפט מיט א שווערע מאנטל
נישט שטערן ,נאר ער יאגט זיך פשוט ארויס צו גיין אויף א ווייטע וועג פון אכציג אין די הענט ,זאגענדיג פארן איד אז ער האט געקויפט די מאנטל פאר גאר א ביליגע
פרסאות ,און ער וויל זיך געזעגענען .האט דער הייליגער דברי חיים זיך צושריגען אויף פרייז און ער וויל עס אים פארקויפן .דער גוי האט אים אנגעשריגן פארוואס ער גייט
אים" :דו גאלגאן! דו יאגסט זיך אויף א וועג פון הונדערט פרסה?! חז"ל זאגן אז נישט ארויס האנדלען ,און האט איבער געלאזט ביי אים די מאנטל ,זאגענדיג ,אז ער
אנצוקומען ביזן הימל איז א וועג פון פונעף הונדערט יאר ,די הימל אליינס איז נאך האט נישט קיין כח ווייטער עס צו שלעפן ,לאזט ער עס דא איבער ,און ער איז מסכים
פונעף הונדערט יאר ,און אזוי איז אויך צווישן יעדע הימל און די אנדערע ,העכער זיינען אז דער איד זאל אים באצאלן פאר דעם שפעטער.
די חיות הקודש ,העכער זיי די רגלי החיות ,קרסולי החיות - ...און אזוי האט ער אים ווי נאר דער גוי איז ארויס פון געשעפט איז די מאנטל ארויסגעפאלן פון דעם
פארגעזאגט די גאנצע שטיקל גמרא ביזן כסא הכבוד -און איך דארף אנקומען ביז אידס האנט ,עס איז געפאלן אויף די ערד און זיך אינגאנצן צוריסן ,ווי ערשטוינט איז
דארט ,און דו רעדסט איבער א נסיעה פון א נישטיגע אכציג פרסה?!( "...רבינו זי"ע) ער געווארן זעענדיג וואו ס'איז צוריסן אז עס ליגן דארט אן א שיעור גאלדענע
הלכה למעשה < המשך
ישראל ,וכן מצינו בחזקיהו מלך יהודה בבוא עליו פירוש נפלא מרבינו זי"ע על הפסוק האם ימתין היחיד להש"ץ אחר שסיים
סנחריב שהתפלל אל השי"ת ועל ידי זה ניצל ממנו "רוממות קל בגרונם" שכל אדם יכול לכוין פסוקי דזמרה לפני שמתחיל ישתבח?
בלא שום מלחמה וכלי זין (חורש"י ואתחנן תשל"ז). בתפילתו: כתב המג"א (סק"ד) ,יחיד שסיים פסוקי דזמרה
* רגיל אני לפרש תדיר מה שאנו אומרים בפסוקי יאמר ישתבח מיד ואח"כ ימתין לש"ץ ,ולא ימתין
זאת לדעת שתורת רבוה"ק בביאורים ,עניינים, דזמרה "רוממות קל בגרונם וחרב פיפיות בידם" - לפני ישתבח עד שהשליח ציבור מסיים פסוד"ז .כיון
ומנהגי סדר התפילה ,המה רחבים מני ים ,ולא באנו שכאשר רוממות אלוקינו בפינו אזי עוזר השי"ת דלכתחילה אין להפסיק בין פסוקי דזמרה לברכה
במסגרת זו רק ללקט מעט מן הזעיר ,ומקצת מן והחרב נשארת בידינו ואיננו נזקקים לשימושו כלל, שלאחריה אפילו בסתם "שהייה" .וכן נהג כ"ק מרן
הדינים הנוגעים. וזה פירוש הפשוט לכל אדם .כי ארץ ישראל אינה אדמו"ר הגה"ק זי"ע שלא המתין לש"ץ אלא התחיל
נקחת בכיבוש מלחמה על ידי כלי זיין ,וכמו שאמר ישתבח מיד (הליכות חיים).
הכתוב (תהלים מד ,ד) כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם עוד יש בזה ענין על פי סוד ,שאות ד' של תיבת
לא הושיעה למו ,רק על ידי תפילות ותחנונים "אחד" ואותיות י-ש בתיבת "ישתבח" הם ביחד השם
בצלותא ובבעותא ,אז עוזר השי"ת לכבוש את ארץ שד"י ,ויש להסמיכם (מובא בסידור תפלה ישרה).
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ג גﬥיון הוריני פרשﬨ תולדות תשפ"ז
הוריני ה' דרכך < המשך
הקורה בעולם נעשה אך ורק על ידי השי"ת ,כי אין
בלתו והוא הנותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו.
עליו לדעת ,שאם לא יאבה השי"ת להשפיע לו
פרנסה ,לא יועילו לו כל פעולותיו ועסקיו ,כי גם אם
יעמול עשרים וארבע שעות רצופות ביום פרנסתו,
תהיה כל יגיעתו להבל ולריק .לכן אמרו שאם לא
כוון כפי שנדרש בפסוק פותח את ידך ,צריך לחזור,
כי העיקר הוא הכוונה הפשוטה והאמונה התמה
בהשי"ת .וצריך האדם להזהר מאוד ולהשריש
בלבו אמונה זו בעת אמירת הפסוק פותח את ידך
ומשביע לכל חי רצון ,לדעת שהשי"ת הוא הזן את
העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים ,הוא נותן
לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד
לא חסר לנו .חלילה לומר פסוק זה בהעברה
בעלמא ובבלעה .כל אדם צריך לבטוח באמת
בהשי"ת שיזמין לו פרנסתו .ואמונה זו צריכה
להיות חקוקה בלבו של אדם לא בבחינת ראיה,
אלא בבחינת ידיעה ברורה ,על דרך הכתוב (דברי
הימים-א כה ,ט) 'דע' את אלקי אביך ועבדו ,כי רק
אז יזכה לפרנסה .השי"ת פותח ידיו ומשביע לכל
'חי' רצון ,היינו אפילו למי שאינו בבחינת אדם,
אלא בבחינה נמוכה של חי ,שהוא מבני אדם
הדומים לבהמה בגין עוונותיו ,כי גם חיה ועוף אמרו
חז"ל (קידושין פב ,א) שהם מתפרנסים שלא
בצער .העדר הפרנסה נובע רק מהעדר האמונה.
' (שפע חיים דרשות חורש"י ,בשלח תשמ"ג)
ברכת מזל טוב
הננו בזה לברך ולאחל מעומק הלב ברוב הוקרה והערכה ברכת מזל טוב נאמנה,
לכבוד האי גברא רבה יקירא ,בקי בכל מכמני התורה ,מופלג בהלכה והוראה,
פה מפיק מרגליות ,מרביץ תורה רבות בשנים
הרה"ג ר' אלימלך שלעפעריג שליט"א
מגיד שיעור מסגרת הוריני בקה"ק בוויליאמסבורג
לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ
הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי לוח הלימודים לפרשת ויצא
בחינה
הרה"ג ר' אלימלך שלעפעריג שליט"א
סימן נג סעיף כג-כד ה כסלו א
סימן נג סעיף כה ו כסלו ב
לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ סי' נג סכ"ו ,נד א-ג )מח'( ז כסלו ג
הרה"ח ר' גרשון )ברב"צ( ווייס הי"ו
סימן נד סעיף ג )רמ"א( ח כסלו ד
ויצא
סימן נה סעיף א ט כסלו ה
חזרה י כסלו ו
לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ חזרה יא כסלו ז
שיעורים יומיים ,שיעורים כלליים ,לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' 718-819-3023-8-1
לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו hoireinyאל 914-372-6987
להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון 718.819.3023-8-1-9או ע"י אימעיל gilyonhoireiny@gmail.com
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ד גﬥיון הוריני פרשﬨ תולדות תשפ"ז
