נועם התורה · Noam Hatorah — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת
קונטרס
נועם התורה
פרשת תולדות
לפתוח ולהלהיב הלבבות
לאהבה וליראה את ה'
מתוך שיחותיו של
מורינו הגה"צ רבי נחמן בידרמן שליט"א
-גליון רנה -
ברוקלין ניו יארק יצ"ו -תשפ"ז לפ"ק
תוכן
מחלוקת יעקב ועשיו בדרכי העבודה בסור מרע ועשה טוב . . . . . . . . . . .א
נחלת יעקב נחלה בלי מיצרים -עוה"ז וגם עוה"ב .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
יעקב ועשיו האמורים בפרשה – יעדער מיט זיין אייגינע פרשה . . . . . .ז
סיבת אהבת יצחק אע"ה לעשיו הרשע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
סגולת פרשת תולדות – שלשת האבות רואים אלו את אלו . . . . . . . . .יא
ויתן לך ויחזור ויתן – ביאור הברכה בכמה אנפין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
כל הזכויות שמורות
להערות והארות718-259-5435 :
נערך ונסדר ע"י:
ישר
Publishing & Production
718.484.2189
פרשת תולדות
מחלוקת יעקב ועשיו בדרכי העבודה בסור מרע ועשה טוב
' åööåøúéåהבנים בקרבה וגו' )בראשית כה ,כב( כק"ז מרן אדמו"ר רמ"ם
זיע"א מלעלוב דיבר בקדשוא במה שדרשו רז"ל ,כשהיתה
עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת ,עוברת
על פתחי עבודת אלילים עשיו מפרכס לצאת .וקשה טובא ,דהלא נאמר
)איוב כט ,ב( 'מי יתנני כירחי קדם וגו' ,בהלו נרו עלי ראשי ,לאורו אלך
חשך ,ודרשו חז"ל) ,נדה ל ,ב( איזהו ירחים שאין בהם שנים ,הוי אומר
אלו ירחי לידה ,שנר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד
סופו ,ומלמדים אותו כל התורה כולה ,והאיך אפשר שפרכס לצאת לע"ז.
תו קשה ,מה עם הבחירה שלו ,הרי אחז"ל )סנהדרין צא ,ב( מאימתי יצה"ר
שולט באדם ,משעת יצירה או משעת יציאה ,א"ל משעת יצירה ,א"ל,
א"כ בועט במעי אמו ויוצא ,אלא משעת יציאה וכו' ,שנא' )בראשית ד ,ז(
'לפתח חטאת רובץ' .וביותר תמוה ,דהא מזרעא דיצחק אבינו ע"ה קאתי,
והיה במעי רבקה אמנו ע"ה ,וא"כ עבודה זרה גבי' מאי עבידתיה.
äàøðåבזה על פי מ"ש זקה"ק הרבי מלובלין זי"ע לבאר אמרם ז"ל
)תענית כט ,ב( כשם משנכנס אב ממעטין בשמחה ,כך משנכנס אדר
מרבין בשמחה .ופי' שמרבין את כח הקדושה ע"י השמחה ,וכן משנכנס
אב ממעטין כח הקלי' ,והכל ע"י השמחה ,ע"כ תודה"ק .והביאור בזה,
דיש ב' דרכים בעבודת השי"ת ,הא' להרבות כוחות הטוב ולהרחיב גבולי
הקדושה בתורה ותפלה ומעש"ט ,וזהו בחי' לתקן עולם במלכות שדי,
א .נאמר בשולה"ט ליל ש"ק פ' ויצא תשמ"ה ,וצוה רבינו זיע"א בפ"ק לנכדו מורינו
הגה"צ שליט"א להעלות הד"ת על הגליון ולקובעם בדפוס )בקו' אור יה"ל שי"ל אז(
ודבריו חיים וקיימים.
נועם התורה ב
שעי"ז ממילא מתבטל הקלי' .ועוד יש עובד ה' ית' להעביר גילולים מן
הארץ ,ולמעט בכוחות הרע והטומאה ,ולהכרית כל מריע מן העולם.
é"ôòåאמז"ל )שבת קיח ,ב( א"ל ר"י לרב יוסף ברי' דרבה ,אבוך במאי
זהיר טפי ,א"ל ציצית וכו' ,ואחז"ל )ב"מ נח ,ב( א"ל אביי לר' דימי
במערבא במאי זהירי ,א"ל באחוורי אפי ,עי"ש .והיינו דלכל א' מישראל
יש מצוה מיוחד ודרך עבודה מיוחדת ,אליה נמשך ובשבילה הי' כל
ירידת נשמתו לעוה"ז ,אשר על כן יעקב פירכס לצאת ולהרבות בגבולי
הקדושה להגדיל תורה ולהאדירה ,ועשיו פרכס לצאת בכדי לשבר
מלתעות רשע ולהכניעם ,אלא שלבסוף נכשל ונפל בע"ז ,ותורת אמת
היא ,דבלא"ה אינו מובן ,עכל"ק.
íéðôåחדשות באו לכאן ,דבאמת עשיו בשורשו היה טוב ,והלך בגדולות
ובנפלאות לעבוד עבודה רמה ונשגבה ,עבודה של מלחמה כנגד
הרע פנים בפנים ,ורצה לשבור ולהכניע את הע"ז והסט"א לגמרי ,אבל
דרך זו מסוכנת עד מאוד ,כי מי שנלחם פנים בפנים כנגד הרע ומתגרה
בהם ,עלול מאוד להיכשל וליפול אל תוך הרע ח"ו ,וע"ד הא דאי' בגמ'
)סוכה לח ,א וקדושין פא ,א( שאין נכון לומר גירא בעיניה דשטן ,ועשיו סבר
שיש להתגרות בשטן ,ומשום כך נכשל.
é"ôòåהדברים האלה יש ליישב מש"נ 'ויאהב יצחק את עשיו כי ציד
בפיו' ,ותמוה האיך יתכן שאהב אותו ,ואיך יתכן לומר שהצליח
לרמאות את אביו יצחק .אלא האמת היא שאהב אותו מפני שהיו בשורש
א' ,כי גם עשיו היה במידת הגבורה כאביו ,ועבודת ה' שלו היה בעוז
ובגבורה ]מיט א רציחה[ הוא לא ויתר על שום ענין במלחמות ה' .אבל
רבקה אוהבת את יעקב ,כי רבקה היתה כולה חסד ,ויעקב היה איש תם
יושב אהלים ,וכל מעשיו היה להרבות בטוב ,זקן ויושב בישיבה ,ולא
הלך לחפש אחר הרע לכלותם ,ואילו היה עשיו מצליח בעבודתו ולא
היה נכשל ,היה מתעלה למדרגה יותר רמה וגבוהה ממה שזכה יעקב,
אבל לא עלתה בידו ,ונפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ,והשתמש במידת
הגבורה לרציחה כפשוטו ושפיכות דמים רח"ל.
ג פרשת תולדות
äæáåמובן עוד ,מה דאחז"ל )עי' סוטה יג ,א ותרגום יונתן בראשית נ ,נג( שראשו
של עשיו קבור בחיקו של אביו במערת המכפלה ,כי לענין הראש,
דהיינו מהלך המחשבה במוחו היה טוב .וגם לענין רגליו של עשיו
מצאנו שהיה בהם צד קדושה ,כמש"נ )עובדי' א ,ו( 'איך נחפשו עשיו
נבעו מצפוניו' ,ואי' בגמ' )ב"ק ג ,ב( דמהא ילפי' דמבעה הוא השן
מארבעה אבות נזיקין ,אבל לא רגלו ,כי היו הרבה ניצו"ק ברגליו ,וידו
של יעקב אוחזת בעקב עשיו ,שמשם יצאו עובדיה הנביא ור"מ ור"ע
שהיו בני גרים מזרעו של עשיו ,ויצאו מעקביו של עשיו ,והם המשיכו
תורה וקדושה בעולם] .אך מ"מ הרגלים לא נקברו במערת המכפלה,
מפני שהרגלים נשארו בעוה"ז ,כי היה המשך לרגליו שמזרעו יצאו
מאורי התורה ,אבל הראש נשאר טמון במערת המכפלה[ .ועכ"פ הרגלים
והראש של עשיו היו טובים ,ורק כלי המעשה היו מושחתים בתאוות
ורציחות וכו'ב.
ïëáåאמנם כן הוא שמתחילה סבר עשיו שזו הדרך הישרה בעבודת ה',
וגם יצחק ע"ה אהבו ,אבל להלכה למעשה יש לנהוג כיעקב אבינו
ע"ה ,בסור מרע ע"י עשה טוב ,ללכת בדרך הבטוחה והסלולה ,ולעבוד
עבודת השי"ת בלא התגרות ביצה"ר ,ולהרבות בטוב בתורה ומצוות
ומעשים טובים ,ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך ,וכדאמרי אינשי
שאין מגרשים את החושך במקלות .וידוע בשם הרה"ק מקאצק זי"ע
שכאשר אדם שובר תאוה נשאר בידו ב' ]חצאי[ תאוות ,וכמש"נ )דברים
ז ,כב( 'לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חיית השדה וגו' ,ונאמר
)שמות כג ,ל( 'מעט מעט אגרשנו וגו'] ,וע"ע משנ"ת בענין זה בארוכה
*ואי' בשם כמה צדיקים ,וכן אי' בשם משמואל )פ' תולדות תרע"ד ד"ה ויש להבין( ב.
בשם הרה"ק הרבי ר' בונם זצללה"ה שאמר ,אל תחשבו שעשו הי' נראה כאיכר
מגושם אלא הי' לבוש לבנים ואומר תורה בשלש סעודות ,ואיתא במדרשות
שלעתיד יבוא עשו וישב בראש כולם ואין מוחה בידו עד שיבוא הקב"ה ובעצמו
ישליכהו לחוץ .הרי שאף משומרי החומות ומלאכי השרת תהי' נסתרת רשעתו,
ואם בעוה"ב שהוא כולו אמת כך ,בעוה"ז שהוא כולו מלא שקרים עאכו"כ ,עי"ש.
ואמנם לפי"ד אי"צ לומר שהיה הכל שקר ,אלא שבאמת היה בו צד טוב ובתחילה
היה בעל מעלה ,אלא שלבסוף נכשל ונאבד מן העולם.
נועם התורה ד
במאמרי חנוכה )מאמר בית יעקב לאש ובית יוסף להבה( שהמחלוקת בין יעקב
ויוסף לגבי מנשה ואפרים ,שיעקב אבינו ע"ה לשיטתו ,ויוסף סבר
בשיטה האחרת ,וע"כ כ' רש"י בפ' ויצא )ל ,כח( שכאשר ילדה רחל את
יוסף ,משנולד שטנו של עשו ,שנאמר 'והיה בית יעקב אש ובית יוסף
להבה ובית עשו לקש' ,בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב מבית לבן,
עי"ש .והטעם שדוקא יוסף הוא שטנו של עשיו ,מפני שהוא בעצם הלך
בדרך העבודה של עשיו ,בלית ברירה ,כי נפל לתוך מצרים בהיותו בן
טו"ב שנים ,ונצרך להתגבר בגבורה ולהלחם כנגד הרע פנים אל פנים,
ואכן הצליח דרכו ועלה בידו ,ונתעלה למדרגות רמות ונפלאות ,וע"כ
הוא הצד שכנגד להכניע את עשיו וגונדא דיליה .והקב"ה בעצמו פסק
שהלכה כיעקב ,שבחנוכת המזבח ע"י הנשיאים הוקדמו קרבנותיו של
אפרים קודם לקרבנותיו של מנשה ,עי"ש באריכות[.
נחלת יעקב נחלה בלי מיצרים -עוה"ז וגם עוה"ב
åööåøúéåהבנים בקרבה וגו' ,וברש"י ד"א מתרוצצים זה עם זה ומריבים
בנחלת שני עולמות .ואחז"ל )תנדב"ז פי"ט וילקו"ש פ' תולדות סי' קיא(
שיעקב ועשיו חלקו ביניהם את נחלת שני העולמות ,עשיו נטל את
העוה"ז ויעקב נטל את העוה"ב ,עי"ש .ויש להבין דאם העוה"ז הוא
חלקו של עשיו ,האיך מותר לנו ליהנות מהעוה"ז כלל .דבשלמא כדי
חיותינו לחם לאכול ובגד ללבוש ,מובן שזה כדי חיותו ,וזה אינו בגדר
'הנאת עוה"ז' ,אבל הקו' היא על אודות שאר הנאות ותענוגות בני אדם,
וכאשר השי"ת משפיע עשירות והרחבה ,האיך מותר לנו ליהנות מן
העוה"ז ,ולכאו' היה לנו לבקש רשות מעשיו בכל פעם שרוצים ליהנות
מחלקו .והקו' היא על יעקב אבינו בעצמו ,שנאמר בו )בראשית ל ,מג( 'ויפרץ
האיש מאוד מאוד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים',
שנתברך בעשירות גדולה ,נחלה בלי מצרים.
הקשה כן החיד"א )ראש דוד פרשת צו ו שמחת הרגל בהמ"ז ד"ה ארץ חמדה( øáëå
והביא לתרץ בשם מהר"ש פרימו ,דהנה אחז"ל )שבת פח ,ב( תנאי
התנה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם ישראל מקבלים את התורה מוטב
ואם לאו אני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו ,וא"כ אף דיעקב אבינו
ה פרשת תולדות
נתרצה שהעוה"ז יהיה חלקו של עשיו ,מ"מ אילו לא היו בנ"י מקבלים
את התורה היה העולם חרב ,ונמצא שהעולם קיים רק מחמת בנ"י
שקיבלו את התורה ,והו"ל כדין מציל מזוטו של ים משלוליתו של נהר
דהרי אלו שלו.
ùéåלהביא מקור לזה מהגמ' )ב"ק לח ,א( עה"פ 'עמד וימודד ארץ ראה
ויתר גוים' שבזמן מתן תורה כאשר אומות העולם לא קיבלו התורה
ולא קיימו ז' מצוות בני נח ,עמד והתיר ממונן לישראל .ובזה יל"פ
הפסוק )בראשית כז ,כח( 'ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ וגו' ,ולכאו'
איך ברכו בעוה"ז שהוא חלקו של עשיו ,לזה הביא המדרש )פס"ו ,ג( מטל
השמים זו מקרא ,ומשמני הארץ זו משנה ,דגן זה תלמוד ,תירוש זה
אגדה ,דהיינו כי בכח תורתו של יעקב אבינו ע"ה ,שייך אליו הכל .ולזה
אמר לו ,ויתן 'לך' משלך ,דבאמת מקבלת התורה ואילך העוה"ז שייך
ליעקב .וכן י"ל בפרשת וזאת הברכה ,שמרע"ה בירך את בנ"י לפני
מותו ,ובירכם ברכות של עוה"ז ,ממגד שמים מטל וגו' וממגד ארץ
ומלואה וגו' ,ועוד הרבה ,והלא עוה"ז הוא חלקו של עשיו ואיך בירך
משה את בנ"י ,לזה הקדים משה ואמר 'ה' מסיני בא וזרח משעיר למו
הופיע מהר פארן וגו' )דברים לג ,א( כלומר שעי"ז שבנ"י קיבלו את התורה
ואומות העולם סירבו ,לכן נחשבים בנ"י כמציל מזוטו של ים ,וה' עמד
והתיר ממונם לישראל.
ãåòåתירץ החיד"א דבנ"י נהנין בעוה"ז מכח השבת ,והיינו דהנה אי'
בזוה"ק )ח"ב סג ,ב ושם פח ,א וח"ג קמד ,ב( ששבת קודש מקור הברכה,
ומיניה מתברכין כל שיתא יומין ,וכל ברכאן דלעילא ותתא ביומא
שביעאה תליין] .ובאוה"ח הק' )בראשית ב ,ג( כתב יתר על כן ,שהשבת
הוא המקיים העולם כל ששת ימים ,ואחר עבור ששת ימים יבא שבת
אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים אחרים וכו' ,עיי"ש[ ,והרי שבת
הוא מעין עוה"ב ,נמצא כל השבוע אוכלים ונהנין מהעוה"ב ,ואי"ז חלקו
של עשיו ,ואיתא בספר נגיד ומצוה להאריז"ל וכ"ה במשנת חסידים,
שאע"פ שיאכל בשבת יותר מהצורך ,אינו הולך לחיצונים כמו בימות
החול ,אלא כולו נבלע באיברים ,הרי שגם אכילת השבת הוא כולו
רוחני ,ובליקו"מ )פ' קכה( כתב על מאכלי שבת ,שהיא כולה אלוקות
נועם התורה ו
וכולה קודש ,הרי שגם הגשמי של שבת כולו רוחני ,וה"ה כח השפעתה
לששת ימי המעשה כולו רוחני ועולם-הבא'דיג .ובזה יל"פ הפסוק )ישעי'
נח ,יד( 'אז תתענג על ה' וגו' ,והאכלתיך נחלת יעקב אביך' ,דהיינו שע"י
שמירת שבת ועונג שבת האדם נהנה גם בימות החול מנחלתו של יעקב
שהוא העוה"בג.
î"÷ôðäåבין ב' התירוצים הללו הוא ,אם אומות העולם מותרים ליהנות
מהעוה"ז או שצריכים לבקש רשות מאתנו ,דלפי התי'
הראשון ,שבמתן תורה קיבלו בנ"י את חלקו של עשיו ,בודאי צריכים
הם לקבל רשות מאתנו .אמנם להתי' השני שבנ"י ניזונין ממקור הברכה
של שבת קודש ,נמצא שכל הנאת בנ"י הוא מחלקם מעוה"ב ,אבל בני
עשיו יש להם עדיין חלקם בעוה"ז.
ãåòåתירוץ שלישי י"ל בענין זה ,דהנה בזוה"ק )ח"ב קנז ,א( מקשה ,איך
אדם מישראל שאינו בארה"ק יכול לברך ברהמ"ז ,שהרי אינו יכול
לברך ולומר 'על הארץ הטובה אשר נתן לך' ,ומת' שארץ ישראל הוא
נקודה אמצעית שהוא מרכז העולם ,וכל שפע טוב וכל המזון וההספקה
שבעולם נשפע וניזון מאר"י ,עי"ש .ועד"מ אמרו דהנה ארץ ישראל גבוה
מכל הארצות )קדושין סט ,ב( וכדוגמת כלי מלא ברכת ה' ,אשר עולה על
גדותיו ונשפך לצדדים ,כך כל השפע מושפע ויורד משם לכל הארצות,
וע"ד דאי' בגמ' )תענית י ,א( אר"י שותה תחילה ואח"כ כל העולם ,עי"ש.
ג .ובזה יל"פ הטעם שאסור לאכול ולשתות קודם קידוש ,ואפי' מעט מים אסור
לכתחי' ,ולכאו' צריך להבין מ"ש משאר מצוות שאין איסור בשתיית מים קודם
קיום המצוה ,ואפי' מ"ע דאו' מותר באכילת ארעי פחות מכביצה וכדו' .ומה
החומרא כ"כ באכילה ושתיה קודם קידוש .ובשו"ע הרב )סי' רעא סעי' ט( ביאר
שהוא משום שעיקר מצוות קידוש הוא בתחילת זמנו סמוך לכניסת השבת ,עי"ש.
ועדיין צריך להבין דבשתיית מעט מים אין עיכוב כ"כ .אמנם להנ"ל מובן שכיון
שקודם קידוש כל העוה"ז הוא חלקו של עשיו ,כי ההשפעה של השבת שעברה
לכל שתא יומין כבר נסתיים בסיום ימות החול ,ומאידך עדיין לא קידש את
השבת ,והוא במצב בנתיים ,ורק אחר שקידש על היין וקיים 'זכור את יום השבת
לקדשו' ,אז מגלה דעת שאין לו חלק בחלקו של עשיו ,וממילא מקבל את חלק
יעקב שהוא מעין עוה"ב.
ז פרשת תולדות
ואין לך אדם מישראל שאין לו ד' אמות בארץ ישראל) ,עי' תוס' ב"ב מד,
ב ד"ה אלא(] ,וי"ל בדרך צחות שכאשר משולחים נוסעים מאר"י לחו"ל
לקבץ מעות עבור הכנסת כלה וכדו' ,הם באים להחזיר אבידה לבעליה,
כי באמת הכל שייך לבני אר"י ,אלא שהשפע נתפשט לבני חו"ל[ .והנה
ארץ ישראל בודאי שייכת לבנ"י )עי' במאמרינו לפ' לך לך ה' טעמים לכך( ונמצא
שבנ"י נהנים מחלקם מארץ ישראל.
בגמ' )שבת קיט ,א( ùéåלהוסיף בדרך רמז שג' תירוצים הללו מרומזים
עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין ,בשביל שמעשרין וכו',
עשירים שבבבל במה הן זוכין ,בשביל שמכבדין את התורה ,ושבשאר
ארצות במה הן זוכין ,בשביל שמכבדין את השבת ,ע"כ .והיינו דקו'
הגמ' שהאיך עשירים זוכים לעשירות ,הלא כל העוה"ז הוא חלקו של
עשיו ,ולזה אמר עשירים שבארץ ישראל ומכח זה בודאי יש להם
חלק בעוה"ז ,וכאשר הם מעשרין עי"ז נתהוה להם קנין חזק בקדושת
ארץ ישראל ,ומתרבה להם השפע ביותר .ועשירים שבחו"ל שאינם
באר"י במה זוכין ,וע"ז התי' בשביל שמכבדין את התורה ,היינו מפני
שהם כמצילים בזוטו של ים כנ"ל .ועשירים שבשאר ארצות ,שמכבדין
את השבת ,ונמצא שהם נהנים בעוה"ז כל השבוע מחלק השבת שהוא
מעין עוה"ב.
יעקב ועשיו האמורים בפרשה – יעדער מיט זיין אייגינע פרשה
àîåéñìåדמילתא יל"ע למה היו יעקב ועשיו מריבין בנחלת שני
עולמות ,וכי אין די מקום בעולם לשניהם .ויתכן לומר דפליגי
בדרכי קנין העולמות ,שעשיו סבר שאי אפשר לזכות לשני עולמות ,או
שאדם יהיה שקוע בכל התאוות והבלי עוה"ז ,או שיזכה לחיי העוה"ב,
כי אי אפשר לשניהם ,ולפי דעתו מי שרוצה לזכות לעוה"ב צריך להיות
פרוש מהעוה"ז לגמרי ולא יהיה לו שום חלק בו ,ואשר ע"כ בחר
בעוה"ז לחלקו .אבל יעקב אבינו ע"ה ידע האמת שאפשר לקיים שניהם,
שאפשר לבחור בעוה"ב ,ועכ"ז לחיות חיי העוה"ב בזה העולם בבחי'
עולמך תראה בחייך ,ותורה וגדולה יתאחדו על שולחנך ,שלוקח את כל
עניני גשמיות ועוה"ז ומקדשו ,בכל דרכיך דעהו ובאכילה ושתיה וכו',
נועם התורה ח
שהכל יהיה קודש לה' .והראיה לזה הוא מהשבת קודש ,שהוא מעין
עוה"ב ,ועכ"ז יש מצוה לענג את השבת באכילה ושתיה וכו' ,וסבר יעקב
שאפשר לשלב את שניהם ,בבחי' 'לבי ובשרי ירננו אל קל חי' ,ועל
הדבר הזה היה עשיו מריב עמו .ואמנם עשיו נשאר רק עם העוה"ז,
ויעקב בחר לו לחלקו את העוה"ב ואולם בד בבד עם העוה"ז ,בבחי'
אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב בחיי העוה"ז כנ"ל.
øúéáåביאור ,יבואר הענין בנפש האדם עצמו ,כי אצל כל נפש מישראל,
טמון בתוכו נפש יעקב ועשיו ,יעקב שהוא העיקר נמצא בחלל
ימין שבלב ,ועשיו בחללו השמאלי' ,ויתרוצצו הבנים בקרבו' ,מלחמה
תמידית ,זה מפרכס להעלותו לענינים רוחניים ולתורה ומצוות ,וזה
מפרכס להורידו לע"ז ולעניני גשמיות וכו' ,אבל יד יעקב שהוא חלק
אלוק ממעל אוחזת בעקב עשיו ,ואינו מניחו ללכת אחרי שרירות לבו
ותאוות הגשמיות ,ומנסה להתגבר עליו ולנצחו.
äãå÷ðäåהפנימית שבלב כל נפש מישראל ,היא נחלת יעקב שבקרבו,
שלעולם לא תכבה ולא תפסק ,בכל מצב שאדם נמצא בו,
וכמו שדרשו רז"ל )סנהדרין לז ,א( עה"פ 'וירח את ריח בגדיו' )כז ,כז( אל
תקרי בגדיו אלא בוגדיו ,שאפי' הבוגדים בישראל מעלים ריח טוב,
עיי"ש דברים מבהילים ,שזה אמור אפי' על אלו הבוגדים כיוסף
משיתא ויקים איש צרורות .הרי שגם חלק עשיו הנמצא באדם ,מעלה
ריח טוב לפני הקב"ה) ,ועי' משנ"ת בענין זה באריכות בפרשת וישלח ,שכח השבת
קודש לעורר ענין זה(.
åäæåשאמרו במדרש )ב"ר סו ,ג( עה"פ 'ויתן לך אלקים' ,ויתן לך אלוקותו
עמו ,ר"ל שכיון שבירכו מטל השמים ומשמני הארץ ,בירכו ג"כ
שגם בהשפעות הגשמיות יהיה בו אלוקות ויוכל לקדשם ולהעלותם ,ועוד
בירכו שיזכה להשתמש גם בהשפעות הגשמיות רק לצורך גבוה.
סיבת אהבת יצחק אע"ה לעשיו הרשע
' áäàéåיצחק את עשיו כי ציד בפיו' )כה ,כח( וכבר תמהו רבים ,איך
אהב יצחק את עשיו הרשע ,ומדוע חפץ ליתן את הברכות
ט פרשת תולדות
לעשיו ולא ליעקב .וברש"י הביא מדרשו ,כי ציד בפיו של עשו
שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו .ומשמע שעשיו הצליח להוליך שולל
את יצחק שלא ידע שהוא רשע .וגם ברש"י עה"פ 'ויחרד יצחק
חרדה גדולה') ,כז ,לג( שראה גיהנום פתוחה מתחתיו ,משמע שעד
עתה לא ידע שהוא רשע ,והוא תמוה איך יתכן שהצליח להטעות
אותו כ"כ.
áúëåהאוה"ח הק' עה"פ 'ויהי כי זקן יצחק וגו' )כז ,א( שהטעם שיצחק
היה חפץ לברך עשיו הרשע ,כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך
למידת הטוב ויטיב דרכיו ,כי הצדיקים יכאבו בעשות בניהם רשע ,והיה
משתדל עמו להטיב ,עי"ש .ולפי"ז נמצא שבאמת יצחק לא טעה ,וכבר
מתחילה ידע שעשיו הוא רשע ,אלא שבכל זאת רצה לקרבו כדי
להחזירו למוטב ,וכמשחז"ל )סוטה יז ,א( לעולם תהא שמאל דוחה וימין
מקרבת .ומשום כך אהב אותו ,כי היה מקוה שכשיאהב אותו יעורר
את אהבתו של עשיו אליו כמש"נ )משלי כז ,יט( 'כמים הפנים לפנים כן
לב האדם לאדם' ,ועי"ז יחזירנו למוטב שייטיב עשיו את דרכיו מפני
אהבתו את אביו.
åäæåסימן לבנים ולימוד גדול לדורות ,שכל התפקיד המוטל על האב
לחנך את בנו ,הוא רק כל זמן שעדיין יש בכוח האב לחנכו
ולהשפיע עליו ,כאשר הבן עדיין בגדר מקבל ,אבל כאשר גדל הנער
וכבר אינו מקבל מרות של חינוך ,אזי מכאן ואילך צריך רק לקרב את
הבן ולאהבו ללא תנאי ,ואז אולי יש תקוה שבכח ימין מקרבת ובאהבה
אמיתית יעורר לבו לשוב למוטב.
ïéðòåזה נלמד מהפסוק 'ויגדלו הנערים וגו' ויאהב יצחק את עשיו וגו'
)שם כה ,כז( ,שבודאי יצחק אבינו עשה כל מה שבכוחו לחנך גם
את עשיו הרשע ,אולם כל זה היה רק עד שגדל הנער' ,ויגדלו הנערים'
ומאז ואילך כשכבר אין בידו לחנכו ,התחיל לאהוב אותו אהבה ללא
תנאי ,ותקותו היתה שעי"ז יחזור למוטב] .ואמנם יש להדגיש שכלל זה
הוא באופן שהוא רגוע ואינו מזיק לאחרים ,אבל אם הוא מזיק ומדבר
נועם התורה י
דברי הבל ועושה מעשים שעלולים לגרום קרירות לאחרים רח"ל ,אז
צריך להקהות את שיניו ולהשקיטו[ד.
-ב -
ïôåàáåאחר כתב בספר החיים להגה"ק רבי חיים אחי המהר"ל זצ"ל,
שאף שידע יצחק שעשיו הוא רשע ,בכל זאת רצה לברכו ,כי
רצה שהברכות לבניו יחולו גם אם יתנהגו ח"ו בדרכו של עשיו ויעשו
כמעשיו .ולכן סיבב הקב"ה שיהיה יצחק מברך את יעקב ויהא מכוין
בברכותיו אל עשיו ,דהנה מידת הדין מקטרג ואומר מה נשתנו אלו
מאלו ,ולמה יזכו אלו לברכת יעקב אביהם ,והם אינם עושים רק מעשה
עשיו .ואשר על כן אם היה מכוין אל יעקב לא היתה הברכה מתקיימת
בזרעו אלא א"כ יעשו כמעשה יעקב שנתכוין אליו יצחק .אבל עכשיו
שנתכוין לעשיו ,עכ"פ אין מעשיהם גרועות יותר ממעשה עשיו הרשע
שנתכוין אליו יצחק בברכתותיו ,והיה ג"כ סיבה שעיקר אותה ברכה לא
תבוא ליעקב רק ע"י תחבולה ומרמה ,להורות שברכה זו יתקיים בזרעו
אפי' אם ילכו בדרך עקבה ומרמה) .וע"ע בספה"ק בארות המים ד"ה ויעתר לו(.
דלכן תהיה הגאולה לעת"ל בזכות יצחק אבינו כדאי' בגמ' )שבת ì"éå
פט ,ב( שכאשר יאמר הקב"ה לאבות 'בניכם חטאו' ישיב יצחק
ויאמר אם אתה סובל את כולם מוטב ,ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך
וכו' .וי"ל שרק יצחק יש בכוחו להמליץ כך על בנ"י ,כי אף הוא ריחם
על בנו עשיו הרשע ,וכן אי' בספה"ק באר מים חיים ,שיצחק אהב את
ד .ולדאבון לב ענין זה מצוי בדורינו השפל ,ה' ירחם ,וצריך להתאמץ לקרב גם את
הבנים הנחשלים באהבה ללא שום תנאי] .כנ"ל באופן שאינו מזיק לאחרים[.
אמנם יש להבהיר שהרבה עשו כנ"ל וביניהם גדולי עולם ,ואעפ"כ לא הצליחו
רח"ל ,וע"ז נאמר בהדי כבשי דרחמנא למה לך .וצריך לדעת שיש בזה חשבונות
שמים .וכן מבואר בספה"ק הסיבה שישמעאל ועשיו יצאו מהאבות הק' ,כי היו
הפסולת והזוהמא שיצאו מהם מכח תרח אביהם וגונדא דילי' ,כדי שיעקב יהיה
מטתו שלמה ובניו יהיו נקיים וזכים ,כזהב שאין בו סיגים .וגם בדורינו ראינו
אנשים יראים ושלמים שעשו כל מה שבידם ,ועכ"ז יצאו מהם בנים שאינם
מהוגנים רח"ל ,ובודאי יש בזה חשבונות שמים ואין אתנו יודע עד מה.
יא פרשת תולדות
עשיו כי ציד בפיו ,ר"ל בפיו של יצחק כלפי מעלה ,כדי לעורר אהבת
ה' על כלל ישראל ,וגילה בזה כי אב אוהב את בנו אהבת עולם שאינה
תלויה בדבר וללא שום תנאי ,ומה גם אחר שבירך את יעקב על דעת
עשיו ,בודאי שבנ"י המה ראויים לברכה בכל מצב שהוא וללא שום
תנאי ,ואין לעשיו שום שליטה על יעקב ובניו כי ברוך הוא.
ì"éåòåשיצחק באמת ידע בעשיו שהוא רשע ,אך בכל זאת אהב אותו,
כי היה לו מידה טובה א' בשלימות ,והיא מצות כיבוד אב,
וקיוה יצחק שבכח הנקודה טובה הזאת שבו יוכל לחזור למוטב .וכמ"ש
בנוע"א )פ' וישב ד"ה א"י וישב ב'( עה"פ 'אך טוב וחסד ירדפוני וגו' וזל"ק,
לכאו' אינו מובן מלת 'ירדפוני' שלשון רדיפה שייך כמי שבורח ורודפים
אותו .אך הענין הוא דהנה יש בנ"א שמעשיהם מקולקלים ,רק מחמת
שיש בהם איזה מדה טובה מצד הטבע ,דהיינו שהוא לב טוב גומל חסד
ועושה טובות עם בנ"א ,זה מועיל להם שחוזרים למוטב .וז"ש דוד 'אך'
הוא לשון מיעוט ,ר"ל המעט הטוב והחסד שבי ,זה 'ירדפוני כל ימי
חיי ושבתי כו' ,שאשב בבית ד' לאורך ימים ,ע"כ .וז"ש 'ויאהב יצחק
את עשיו' ,שאהב אותו 'כי ציד בפיו' מחמת הנקודה הטובה שבו ,שקיוה
שעי"ז יחזור למוטב .ובאמת פעל יצחק אבינו ע"ה שבזכות שהיה לעשיו
מידה טובה א' ,יצאו ממנו כמה פירות טובים ,הנביא עובדיה ובני בניו
של המן שלמדו תורה בבני ברק ,שמעיה ואבטליון ור"ע ור"מ וכו'.
סגולת פרשת תולדות – שלשת האבות רואים אלו את אלו
äðäפרשה זו כחה גדול ורב כי נתייחד פרשתא דא אשר כל שלשת
האבות נמצאים כאן בחיי חיותם בבת א' ,ובשאר פרשיות לא
מצאנו כל הג' אבות יחד בפרשה אחת ,וכמו שפירש"י עה"פ 'מן האדום
האדום הזה' )בראשית כה ,ל( שבאותו היום מת אברהם ,שלא יראה את עשו
בן בנו יוצא לתרבות רעה ,ואז היה יעקב אבינו ע"ה בן י"ג שנים ,כמ"ש
רש"י עה"פ 'ויגדלו הנערים' )שם כה ,כז( שכ"ז שהיו קטנים לא היו נכרים
במעשיהם ,ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם ,כיון שנעשו בני שלש
עשרה שנה ,זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לע"ז.
נועם התורה יב
øàåáîåשבפרשה זו 'אלה תולדות יצחק בן אברהם' ,כל הג' אבות היו
בחיים ,וממילא כחם גדול ביותר ,כדאי' בגמ' )ב"מ פה ,א( אר"פ
אר"י כל שהוא תלמיד חכם ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח ,שוב אין תורה
פוסקת מזרעו לעולם ,שנאמר ואני זאת בריתי וגו' ,לא ימושו מפיך ומפי
זרעך וגו' ,ובתוס' )כתובות סב ,ב וב"ב נט ,א ד"ה החוט( כתבו ,דדייקא כששלשתן
ראו זה את זה ,ועליהם נאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק ,ע"כ,
נמצא שעיקר כח האבות שהכינו הדרך לזרעם אחריהם לדורות עולם,
מונח בפרשה זו ,שכאן המקום לההבטחה שלא תמוש התורה מזרענו.
ãåòåאיתא בגמ' )שם ע"ב( אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי ,יומא חד
ריש ירחא הוה נגה ליה ולא אתא ,אמר ליה מאי טעמא נגה ליה
למר ,אמר ליה אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי ומגנינא ליה,
וכן ליצחק וכן ליעקב ,ולוקמינהו בהדי הדדי ,פי' מדוע אין מעמידם
להתפלל כולם יחד ,סברי תקפי ברחמי ומייתי ליה למשיח בלא זמניה
ע"כ ,הרי שאין מניחים להם להתחבר יחדיו ,דאילו כן היו מרבים
בתפילה ובכח גדול זה יבקשו על ביאת המשיח קודם זמנו ,ובשבת זו
אשר כוחות ג' האבות מתחברים יחדיו ,ממילא הוא זמן מסוגל להחיש
את הגאולה ולכל ההשפעות טובות .ועל כגון דא יש להמליץ דברי הגמ'
)ברכות טז ,ב( אין קורין אבות אלא שלשה ,דהיינו שהכח של האבות לדורות
הוא בעיקר בהצטרף הכוחות של כל השלשה יחדיו) .ועי' משנ"ת במאמרי ל"ג
בעומר מאמר ותגזר אומר ויקם לך(.
úòìåכזאת הזמן מוכשר ביותר להתחבר לאבוה"ק ולהתקשר בשורשם,
שהרי האבות הם השורש והמקור של כאו"א מישראל ,והקירבה
שבינינו הוא כמו אב לבן ,וכבר ביארנו שהדרך הקרוב והקל וגם התמידי
ביותר להתקשר אל האבות הוא באמצעות ג' תפלות שבכל יום ,שהרי
תפלות אבות תקנום ,והוא כח גדול ונפלא )עי' משנ"ת בזה במאמרינו בפ' וירא
עי"ש( .וזהו יסוד גדול שמי שמקשר א"ע לשורש ,הרי הוא בטל לגמרי
אל שורשו ומקורו ,ומקבל את כל הכוחות והמהות של השורש.
ùéåלהביא ראי' לזה עפ"י הלכה ,דהנה כתב הטור )או"ח סי' תנה( שהרבה
נוהגין שלא ליתן מלח באפיית המצות ,וכן נוהגין בכל אשכנז ,וכתב
יג פרשת תולדות
הטור דאין טעם ברור לאוסרו ומ"מ אין לשנות משום ואל תיטוש תורת
אמך .ובחדושי הגהות מהרל"ח שעל גליון הטור ,הקשה דהלא הטור
עצמו כתב )סי' תסב( דמי מלח הוי בכלל מי פירות ,ומי פירות אסור ללוש
בהם מצות ,וא"כ יש לאסור מדינא ליתן מלח במצות ,וא"כ למה כתב
הטור דאין טעם ברור לאוסרו .ותי' דמי מלח הוי בכלל מי פירות ולא
מי פירות ממש ,כלומר דכל שאין המלח עם מים הוי בכלל מי פירות,
אבל כשהמלח עם מים ,הרי הוא חוזר להיות מים ממש ,כי היות ששורש
המלח הוא במים ,לכן אם מערבים אותו במים הוא מאבד את הכח
העצמי וחוזר להיות מינו כמים ממש ולא כמי פירות.
æ"éòëåמצאנו במשנה )תרומות פ"ט מ"ז( שתילי תרומה שנטמאו אם חזר
ושתלן טהרו ,והיינו שכיון שהוא חוזר לשורשו הוא חוזר להיות
כאדמתו והוא טהור .וכן כשאדם מישראל מתקשר לאבות הק' הוא חוזר
לשורשו ,וזוכה לקבל את הכוחות והקדושה של השורש ,וזכותם יעמוד
לו להרבות בטוב ולעזוב את כל הבלי עוה"ז ויהפך להיות כולו טהור.
äîëåקילורין הם לעינים דברי הרמב"ן בפרשת שמות ,עה"פ 'זה שמי
לעולם וזה זכרי לדור דור' )שמות ג ,טו( וזל"ק ,יחזור אל אלקי
אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ,כי לא לעולם ישכח ברית אבות ,וכל
הדורות כאשר יזכירו 'אלקי אברהם יצחק ויעקב' ישמע קל ויענם ,עכ"ל.
ואם המזכיר שמותם כך ,כ"ש מי שמתדבק בהם ,ובפרט באמצעות הג'
תפלות ,בודאי ישמע קל ויענהו ,ויביא גואל לבני בניהם בב"אה.
ויתן לך ויחזור ויתן – ביאור הברכה בכמה אנפין
ïúéåלך האלקים וגו' ,וברש"י הביא מהמדרש )ב"ר סו ,ג( יתן ויחזור ויתן.
ולכאו' צ"ב איזה צורך יש בנתינת שתי פעמים ,הרי השי"ת הטוב
ה .כק"ז הרה"ק הרמ"ם זי"ע מלעלוב היה אומר כמ"פ בקול רם קודם תפלתו מתוך
שמחה של מצוה ,דאווינען דאווינען דאווינען - ,ועי' בספר מגיד תעלומה
מהרה"ק בעל בני יששכר זי"ע )עמ"ס ברכות כו ,ב( וז"ל ,תפלות אבות תקנום,
קיבלתי שזהו מה שהתפלה נקראת בלשוננו דאוונין ,הוא לשון דאבינו ,היינו מן
תקנת אבותינו ,ע"כ.
נועם התורה יד
והמטיב ביכולתו ליתן הכל במידה גדושה בפעם אחת ומדוע יחזור ויתן.
וי"ל בזה בכמה אופנים.
א úåèùôá .הכוונה של 'יתן ויחזור ויתן' מורה על השפעה וברכה בלא
שיעור וקיצבה ,שכסדר מוסיף ליתן ותמיד מתחדש והולך
יותר ויותר .כמעיין המתגבר שמלבד שההשפעה אינה פוסקת לעולם ,גם
ניתוסף בו כח יותר ויותר בהורקת ברכה עד בלי דיו] .ואכן כן הוא
ברכת השבת שהיא נחלת יעקב שקיבל ברכת 'ויתן לך' ,הוא נחלה בלי
מצרים ובלי גבול[.
ב ã"éôò .הרה"ק הנועם אלימלך בשם אחיו הרבי ר' זושא )פ' בהר( עה"פ
'וצויתי את ברכתי וגו' ,שהשי"ת משפיע תמיד שפע מטובו
לצרכי בנ"א ,ודרך השפע הוא שלא להפסיק כלל ,אלא כשהאדם נופל
ממדריגתו ואין לו בטחון בהשי"ת הזן ומפרנס בלי הפסק .אז עושה
האדם ע"י מחשבתו פגם ,ואז נפסק השפע מלירד חלילה ,וצריך השי"ת
לצוות מחדש את השפע שישפיע ,עי"ש דב"ק .וזהו 'יתן' ,ואפי' אם
יהי' זמן של חוסר בטחון בהשי"ת ,ויתעורר אצל האדם ספקות ושאלות
בהנהגת השי"ת ,ועי"ז יופסק השפע ,אעפ"כ 'ויחזור ויתן' ,ויצוה ברכה
חדשה כדי לחדש ההשפעה ולהמשיך ביתר שאת ועוז ,וכל זאת מרוב
רחמיו וחסדיו להיטיב עם ברואיו ולהשפיע עליהם שפע תמידי ,אפי'
בזמנים קשים אשר בלבול הדעת והספקות רבים רח"ל.
ג øåæçé .ויתן כדי שיוכל האדם לתת גם לאחרים ,כי כלל ברזל יהא
בידך ,שהאדם נברא רק כדי להיות משפיע ולא מקבל ,אמנם
כי במציאות א"א להיות משפיע בלא לקבל תחילה ,אבל כל כוונת
*וגם המשמעות של 'ויתן ויחזור ויתן' ,הוא במציאות שפע גדול ורב עד אין סוף, ו.
והמשל לזה ידוע עפ"י חכמת החכם בעל השאח-מט ,שרצה המלך לתת לו אות
הוקרה על המצאת המשחק ,ושאלוהו לאמר מה תבקש ,וא"ל החכם הלז כי
בקשה קטנה היא לו רק גרגיר זהב קטן א' ,ויכפיל לו המלך בכל פעם ממה
שיש לו בכפילות ,סך מספר פעמים כמנין המשבצות שיש במשחק השאח-מט
בלבד ולא יותר ,וכפל לו כן עד"מ ,על גרגיר זהב א' ,וכשיש בידו שנים ,כפל ב'
פעמים ב' ,ואח"כ כפל לו ג' פעמים ג' ,ד' פעמים ד' ,וכן הלאה ,ולפי החשבון
הרי בזמן מועט הגיע למלייאנע"ן עפרות גרגירי זהב ,וזהו 'יתן ויחזור ויתן'
טו פרשת תולדות
הקבלה היא רק ע"מ להשפיע ,ונמצא שאם אין לו לתת ולהשפיע
לאחרים ,הרי גם לעצמו אין לו שעדיין העיקר חסר לו בחי' המשפיע,
ואימתי יש לו לעצמו רק אם יש לו ג"כ לאחרים ,ולכן אם יתן השי"ת
השפעות טובות ,הרי בהכרח שיחזור ויתן ,לתת לאחרים ,ואז הנתינה
הראשונה הוי נתינה ,זה הכלל' ,א אידישע ברכה' נקרא שיהיה ליהודי
'גענוג און איבעריג' ,דים ויותר ,כי רק עי"ז נק' שיש לו דים ,וכן 'א
אידישע שמחה' הוא רק באופן של שמחתי ושימחתי אחרים ,ובלא"ה
ל"ה שמחה של מצוה אלא שמחת כריסו ,כמבואר ברמב"ם )פ"ו מהל'
יו"ט הי"ח(.
ד ïúé .ויחזור ויתן לאותם אנשים בעלי מדריגה הצדיקים אשר אינם
מחזיקים לעצמם השפע שנשפע להם ,רק נותנים הכל לצדקה
ולשאר דברים שבקדושה ,ואינם מחזיקים השפע מיום זה ליום המחרת ,כי
בכל יום ויום הוא עבודה מיוחדת בפנ"ע ,כידוע מהרה"ק מצאנז זי"ע ועוד.
ה ù"îéôò .הרמב"ם בפיה"מ )אבות פ"ג מט"ו( על דברי המשנה' ,והכל
לפי רוב המעשה' ,ופי' עניינם דעדיף טפי לתת צדקה
לאלף עניים לכל א' רק זהוב א' ,מאשר לתת לעני א' אלף זהובים בפעם
אחת .כי עי"ז יגיע לו קנין חזק במידת הנדיבות ,וזהו הכל לפי רוב
המעשה ,עי"ש .ולפי"ז י"ל יתן השי"ת ויחזור ויתן ,כדי שעי"ז יתרגלו
לתת פעמים רבות בנדיבות לב ,ולא להסתפק בתרומה גדולה בפעם אחת
או שתים לתקופה.
ו íéîòôì .לא טוב הוא להאדם שיקבל כל הברכה וההשפעה בב"א,
אי משום שלא נגזר עליו מן השמים שמירה על הברכה,
שיחזיק אצלו ולא יאבד לריק ח"ו ,אי משום שאין לו שכל ודעת לשמור
על ברכתו ,גם לפעמים יש עושר שמור לבעליו לרעתו )קהלת ה ,יב(
ומחסדי השי"ת לחלק ההשפעה לב' פעמים או יותר ,ויחזור ויתן לטובתו
של האדם.
בכפלות על מה שכבר קיבל וחוזר ונותן עוד ,והוא השפעה מרובה אשר לא
יספר מרוב.
נועם התורה טז
ז ïúé .ויחזור ויתן מורה ע"כ שההשפעה והברכה תבוא תיכף ומיד,
וכמש"נ )בראשית מא ,לב( 'ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי
נכון הדבר מעם האלו' וממהר האלו' לעשותו' ,וכמו"כ יש לומר על
הישנות הנתינה פעמיים כי ממהר האלו' להשפיע כט"ס בגו"ר .וכ"ה
ענין השבת קודש כמבואר במדרש )שוח"ט פרק צב( שכל מעשה שבת
כפולים וכו' ,והיינו משום שכל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה
תליין ,וכשבא בכפילות סימן הוא שברכת שבת באה תיכף בו ביום,
ו'ביומו תתן שכרו' ר"ת שבת ,ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל ומוסיף
והולך ויחזור ויתן עד א"ס נחלה בלי מצרים.
ח øåæçé .ויתן רומז על ההשפעה של שב"ק גופא ,כי הנה אחז"ל כל
מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ר"ה וכו',
ומאידך אי' בזוה"ק שכל ברכאן דלעילא ותתא בא מכח השבת ,וא"כ
מהיכן באה ההשפעה הקצובה לכל אדם מר"ה או מהשב"ק ,וי"ל דאה"נ
מזונותיהם של כל באי עולם וגם אומות העולם וחיות ובהמות וכל בע"ח
בתוכם קצובים מר"ה ועד ר"ה ,אבל ישראל עם קודש יש להם עוד
צינור השפעה נוסף על הצינור של ר"ה ,וזהו רק עבור שומרי שבת,
שבכוח השבת להוציא השפעות חדשות לכל ימי השבוע ,הוספה על
הקיצבה שנגזר עליו בר"ה] .שו"ר שכיוונתי לדברי ספה"ק תפארת שלמה
לר"ה ד"ה ותקם בעוד לילה וגו' [,וזהו יתן הקיצבה של ר"ה ויחזור
ויתן השפעה של שב"ק ,וכל המענג את השבת נותנים לו כל משאלות
לבו )שבת קיח ,ב(.
ט äðä .אחז"ל עוד )ר"ה טז ,א( בארבעה פרקים העולם נידון ,בפסח על
התבואה וכו' ,ועוד יש מ"ד דס"ל אדם נידון בכל יום וחד ס"ל
שנידון בכל שעה ,עי"ש ,הרי שההשפעה לאדם נקבע בכמה זמנים בשנה,
ובפרט בפסח על התבואה,ומהו היחוד זה שמזונותיו של אדם קצובין
לו מר"ה .וי"ל בזה דבעצם כל צרכי האדם ומזונותיו נקצב בר"ה .אמנם
השי"ת נותן להאדם עוד הזדמנויות שיוכל לערער ולחזור עוד פעמים
על הפסק דין שנגזר עליו בר"ה ,שאפי' אם הרע מעשיו וקיפח פרנסתו
הקצובה לו ,הנה חוזרים לדון אותו בכל יום ובכל שעה ובד' פרקים
וכו' ,וע"י תשובה ומעש"ט יוכל לחדש השפעתו לטובה ולברכה ,וכ"ה
יז פרשת תולדות
ברכת השב"ק שבכל שבת יוכלו לדון אותו מחדש ולקבל השפעה חדשה
ויתן ויחזור ויתן כל ברכאן דלעילא ותתא) .ועד"ז איתא בספה"ק מאור ושמש
פרשתן עה"פ ויגש יעקב וגו'(.
י åà .כלך לדרך זו ,דהנה אחז"ל )פסחים קיח ,א( קשין מזונותיו של אדם
כקריעת י"ס ,ולכאו' צ"ב מה הקושי בזה ,והרי כל מזונותיו
קצובים לו מר"ה ,אלא שביום ר"ה כשעומד בביהמ"ד ומקבל ע"ע
להתנהג בדרך הישרה במצוות ומעש"ט ושב בתשובה על העבר וכו',
אזי השי"ת מקבל תפלתו ותשובתו וגוזר עליו שנה טובה ומבורכת
והשפעת פרנסה בריווח ומראה למלאך הממונה על הפרנסה שיקציב
ליהודי הזה השפעתו ,אמנם כעבור ימים הנוראים ושב לאיוולתו ומשנה
האדם צורתו שהי' לו בר"ה ,אז המלאך הממונה עליו משוטט ומחפש
אחריו כדי להספיק פרנסתו ואינו מוצאו ואינו מכירו ,ולכן צריך להכריח
את המלאך בקושי כדי שיפרנסו .אמנם אם האדם שב בתשובה ומתעורר
לחדש פניו וצורתו כבראשונה ,אז יחזור ויתן כנתינה הראשונה בלא
קושי ,ובפרט בשב"ק שכ"א זוכה לקבל פנים חדשות כמבואר בשו"ע
ונפסק להלכה )אעה"ז סי' סב סעי' ח( וברם אנפין חדתין יתן ויחזור ויתן.
יא éøä .עשרה דרכים בקודש כנגד עשרה ברכות שנתן יצחק ליעקב,
בברכת ויתן לך וגו' כמפורט בפסוקים ,ויחזור ויתן עוד דרך
א' ,דהנה צ"ב מדוע נזכר כאן שם 'אלקים' שהוא מידת הדין אצל
הברכות )ועי' רש"י כאן עה"פ מטל השמים( .וי"ל דהנה אחז"ל )יבמות סד ,א( למה
נמשלה תפלת צדיקים לעתר ,מה עתר מהפך את התבואה כך צדיקים
מהפכים את מידת הדין למידת הרחמים .ולכאו' יל"ע מאי נפק"מ אם
הברכה היא במידת הרחמים גרידא ,או דהברכה היא ע"י היפוך מידת
הדין למידת הרחמים.
íðîàåנראה דבודאי כל ברכה היא טובה ,אך כאשר הברכה באה במידת
רחמים הברכה תלויה ועומדת ,כי ישנם מקטרגים החפצים לסלק
הטובה מישראל ח"ו ,וצריך להתאמץ ולבטל את הקטרוגים ,אבל אם
הברכה היא עפ"י דין ,כלומר שיש פסק דין על הרחמים ,אז אין שום
מקטרג שיוכל לערער ע"ז .וע"ד הכתוב 'צוה ישועות יעקב' )תהלים מד ,ה(
נועם התורה יח
כי השי"ת יצוה בפקודה ישועות לבנ"י ,כמ"ש 'ופקדנו בפקודת ישועה
ורחמים' ,כי אף שיש בחי' שהשי"ת ממלא משאלותינו 'במידה טובה
ישועה ורחמים' ,שהישועה והרחמים באים במידה טובה ,אך הבחי'
הנעלה יותר מזה היא 'פקודת ישועה ורחמים' ,כמו 'ויפקד המלך
פקידים' שהשי"ת פוקד ומצוה שאדם פלוני יקבל ישועה ורחמים עפ"י
דין ,ואין לך דבר גדול מזה.
ïëåאנו מוצאים בתפלת שמונ"ע שהברכה השניה נקראת 'גבורות',
ובעצם היא כוללת הרבה טובות וחסדים' ,מכלכל חיים בחסד',
הרומז לפרנסתו של אדם' ,סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים
וכו' ,ומצמיח ישועה' ,ואין עוד ברכה בשמונ"ע שמנויים בה כ"כ הרבה
חסדים וטובות כמו ברכת גבורות .אמנם האמת היא שהשי"ת חפץ ליתן
לבנ"י את כל הברכות בגבורה ,ואחז"ל )ברכות לג ,א( מזכירין גבורות
גשמים ,ואיתא בגמ' )תענית ב ,א( מאי גבורות גשמים ,מפני שיורדין
בגבורה ,ועוד איתא )שם ב ,ב( גשמים היינו פרנסה ,והיינו שפרנסת בנ"י
יורדין מן השמים בגבורה 'מיט א פעסטקייט' ,ולא ברחמנות ,כעני
העומד בפתח.
ïëìåאומרים שם 'מי כמוך בעל גבורות' ,ולכאו' יל"ע מהו פשר השבח
'בעל גבורות' ,אלא הכוונה שהשי"ת הוא הבעל והשליט על
הגבורות ,וכל הטובות והחסדים המנויים בברכה זו הוא נותן בגבורה
ובתוקף של פסק דין .וכ"כ האלשיך הק' בביאור מש"נ )תהלים סז ,ב(
'אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה' ,שאם גם מידת אלקים מסכמת
לכך שיחננו ויברכנו ,אזי הארת פנים תהיה אתנו 'סלה' ,ויהיה לברכה
קיום לעולם ועד.
äúòîåי"ל דזאת הברכה אשר בירך יצחק אבינו את יעקב אבינו ,שכל
בנ"י יהיו ראויים לרחמים וחסדים והשפעות טובות בגו"ר עפ"י
דין ,ולזאת אמר לו 'ויתן לך האלקים' ,שהוא מידת הדין ,ואז ממילא
יתמשכו החסדים תמיד בלא הפסק 'ויתן ויחזור ויתן' ,כי אין שום חולק
ואין שום מערער ,כי בלא"ה יתכן שנותנים לאדם מתנת חינם ,אבל
כשרוצים לתת לו טובה וברכה פעם נוספת אזי באים המקטרגים
יט פרשת תולדות
ומעכבים ,אבל אם גם מידת דין מסכמת לברכה אז אפשר ליתן ולחזור
וליתן ואין מי שיוכל לעכב ,וממילא לא תפסק הברכה ממנו עד עולם.
äàøðåדזהו טעם למנהג ישראל תורה לומר פסוקי 'ויתן לך' במוצאי
שבת קודש ,כי השומר שבת זכאי להשפעות טובות עפ"י דין,
לא כמו 'עני בפתח' שמבקש שירחמו עליו ,כי השבת היא מקור הברכה,
וכל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין ומיניה מתברכין כל
שיתא יומין ,והוא עצה עמוקה לבטל את כל הקטרוגים והמתקת הדינים,
כי בשבת כל שולטני רוגזין ומארי דדינא כולהו ערקין ואתעברו מינה,
ואין מי שיקטרג על השפע הטוב הנשפע בשבת קודש ,וגם לפי מה
שביארנו לעיל )אות ז ,ח ,ט ,י( שמכח השבת קודש לחזור וליתן ,לכן אומרים
'ויתן לך' תיכף במוצאי שבת ,לרמוז כנ"ל.
äúòîåכל השומר שבת כהלכתו ובפרט המענג את השבת בסעודות
שבת ,נותנים לו כל משאלות לבו ,שבסעודות שבת הוא הזמן
הראוי שבו נשפע ברכת ויתן ויחזור ויתן .ואפשר שלזה רמז יצחק
כשבירך את יעקב ג"פ כנגד ג' סעודות השבת ,שהם כנגד אברהם יצחק
ויעקב ,פ"א ויתן לך האלוקים וגו' ,ופעם שניה כשבא עשיו ויצחק נחרד
ושאל מי אפוא הצד ציד וגו' ,אמר 'גם ברוך יהיה' )כז ,לג( ופעם שלישית
קודם שהלך לדרכו 'ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו וגו' )כח ,א(ז .וכתיב
'ויתן לך את ברכת אברהם וגו' )כח ,ד( ,הרי שנצטרפה ברכה משולשת
בכח אברהם יצחק ויעקב ע"ה ,ובגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה
לב"ב אכי"ר.
ולהסוברים שיצחק בירך את יעקב כבר קודם שאכל ,כמ"ש בפסוק 'ויברכהו' )כז, ז.
כג ,עי"ש בספורנו ובאוה"ח הק'( נמצא שקודם שהלך לדרכו ,בירכו בפעם הרביעית,
וזה מרמז כנגד סעודת מלוה מלכה ,שזה ללוות את השבת ,ולהכין הדרך לימות
החול הבעל"ט.
