gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz

שבוע: תולדות (2026-11-09)

מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מ‬ ‫שי מתו דוג‬ ‫יצ ך א‬ ‫א ה‬ ‫פרי ב לאור ספר‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫האר ע"ה בק‬ ‫ב‬ ‫‪-‬‬ ‫בר ץ‬ ‫מ‬ ‫אשי ו‬ ‫ח‬ ‫ת ש‬ ‫שיעורים בחסידות‬ ‫שנמסרו ע”י הגה”ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי א_לתר שליט”א‬ ‫מאת הרה”ק‬ ‫רבי מנחם מנדל מוויטעפסק זי”ע‬ ‫שמות‬ ‫תולדות‬ ‫פרשת‬ ‫השגת חוקי ופנימיות התורה והמצוות‬ ‫מהדורת גוטמן ·‬ ‫ה’תשפ”ה‬ ‫ימי·החנוכה‬ ‫צה‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫השגת חוקי ופנימיות התורה והמצוות‬ ‫הקדמת המאמר‬ ‫אברהם" בעצמו‪ .‬וכפי שרואים בהרבה‬ ‫"‪,"íäøáà ïá ÷çöé úåãìåú äìàå‬‬ ‫מקומות‪ ,‬שהתורה כותבת דברים אשר ע"פ‬ ‫‪íéøåîàä åùòå á÷òé' ì"æ é"ùøéô‬‬ ‫דרך הפשט אין מובנים כל צרכם‪ ,‬כדי‬ ‫‪.'äùøôá‬‬ ‫לרמז שצריכים לדרוש את הפסוק‪ ,‬כמו‬ ‫שאמרו 'אין המקרא הזה אומר אלא‬ ‫כשיש דוחק בפשוטו של מקרא הוא‬ ‫דרשוני'‪ ,‬או שצריכים להגיע אל הפנימיות‬ ‫מרמז שצריך לפרשו דרוש או ע"פ סוד‬ ‫הגנוזה בזה הענין ]כמו שהמליצו בדברי‬ ‫‪ éøáã‬רש"י מעוררים באמת קושיה בדברי‬ ‫חז"ל )ברכות ט‪' (.‬כדאי הוא רבי שמעון‬ ‫הפסוק‪ ,‬שהרי בדרך כלל כאשר‬ ‫לסמוך עליו בשעת הדחק'‪ ,‬דהיינו אשר‬ ‫כתוב 'אלה תולדות'‪ ,‬נזכרים התולדות מיד‬ ‫בשעת דוחק בפשוטו של מקרא‪ ,‬כדאי הוא‬ ‫בסמוך‪ .‬אבל בפרשתינו יש אריכות דברים‬ ‫תורתו של רבי שמעון בר יוחאי לסמוך‬ ‫לפני שמגיעים לדבר על תולדות יצחק בן‬ ‫עליו ולפרש את המקראות הסתומים[‪ ,‬כי‬ ‫אברהם‪ ,‬ומה הוא ענין התחלת הפרשה‬ ‫זו היא הצורה שהסוד מתגלה ומתלבש )כד(‪.‬‬ ‫"ואלה תולדות יצחק בן אברהם"‪.‬‬ ‫‪ììä úáåùú êøã ìò ,àåä ïéðòä‬‬ ‫‪ êùîäáå‬דברי רבינו יבואר הענין‪ ,‬כי על‬ ‫‪åðãîìéù úðî ìò øééâúäì àáù øâäì‬‬ ‫דרך הפנימיות נרמזו 'יעקב‬ ‫‪åìá÷å ,úçà ìâø ìò äøåúä ìë‬‬ ‫ועשו האמורים בפרשה' בענין "יצחק בן‬ ‫כד‪ .‬ועי' בזוה"ק )ח"ב צח‪ (:‬וז"ל‪ :‬קודשא בריך הוא‪ ,‬כל מלין סתימין דאיהו עביד‪ ,‬עאל לון באורייתא קדישא‪,‬‬ ‫וכלא אשתכח באורייתא‪ ,‬וההיא מלה סתימא גלי לה אורייתא‪ ,‬ומיד אתלבשא בלבושא אחרא‪ ,‬ואתטמר‬ ‫תמן ולא אתגלי‪ ,‬וחכימין דאינון מליין עיינין‪ ,‬אף על גב דההיא מלה אסתים בלבושה )תמן(‪ ,‬חמאן לה מגו‬ ‫לבושה‪ ,‬ובשעתא דאתגלי ההיא מלה עד לא תיעול בלבושה‪ ,‬רמאן בה פקיחו דעינא‪ ,‬ואף על גב דמיד אסתים‪,‬‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫צו‬ ‫÷‪ íãå‬כל קשה למה לא אמר את הפסוק‬ ‫‪àì êøáçì êì éðñã äî' åãîìå‬‬ ‫כצורתו "ואהבת לרעך כמוך"‪,‬‬ ‫‪) 'ãéáòú‬שבת לא‪) (.‬כה(‪.‬‬ ‫ואפילו אם נאמר שרצה לדבר אליו בלשון‬ ‫‪ éàãåá‬אין זה כתוב בגמרא לסיפור מעשה‬ ‫ארמית‪ ,‬כי היה גוי שאינו מבין בלשון‬ ‫בעלמא‪ ,‬שהיה אדם שביקש ללמוד‬ ‫הקודש‪ ,‬ובאותה תקופה דיברו המוני העם‬ ‫את התורה בצורה מוזרה כזאת‪ ,‬אלא יש‬ ‫בלשון ארמית ]כמו שרואים את התלמוד‬ ‫עומק במעשה זה‪ ,‬ובקשתו ללמוד כל‬ ‫ירושלמי שנערך בארץ ישראל‪ ,‬ולשונו‬ ‫התורה על רגל אחת‪ ,‬יש בה נקודה של‬ ‫היא לשון ארמית[‪ ,‬מכל מקום היה צריך‬ ‫אמת‪ ,‬ועל כך באה תשובתו של הלל כי מה‬ ‫לומר לו את הדברים המתרגמים את מצות‬ ‫ששנאוי עליו לא יעשה לחברו‪.‬‬ ‫העשה של "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬ולמה‬ ‫החליף את הדברים למצות לא תעשה 'מה‬ ‫‪úáäàå" úåöî àåäù ì"æ é"ùø ùøéô‬‬ ‫דסני עלך‪ ,‬לחברך לא תעביד'‪.‬‬ ‫‪) "êåîë êòøì‬ויקרא יט‪ ,‬יח( )כו(‪ù"ééò .‬‬ ‫‪åì øîà àì äîì äù÷îù à"ùøäîá‬‬ ‫‪ êùîäáå] åìéôàå ,äøåúá åðéåèöðù ïåùìá‬דברי רבינו יבא לבאר את‬ ‫ההבדל בכלליות בין מצות‬ ‫‪äùò ïåùìá ô"ëò ,íåâøú ïåùìá‬‬ ‫'‪ ïåùìá øîàå .'êúååë êøáçì íçøúå‬עשה ללא תעשה‪ ,‬ועל פי זה יבאר בסוף‬ ‫‪ éðñã äî' ,äùòú àì ïåùìáå äìéìù‬הדברים למה אמר לגוי בלשון לא‬ ‫תעשה דוקא[‪.‬‬ ‫‪.'ãéáòú àì êøáçì ,êì‬‬ ‫פ רק א‬ ‫התגלות הﬠשרה מאמרות ﬠ"י התורה‬ ‫‪ì"æøàë ,úåøáãä úøùò ãâðë‬‬ ‫)ב"ר א‪,‬‬ ‫'‪ì"æøà ,àåä ïéðòä ìáà‬‬ ‫)אבות פ"ה מ"א(‬ ‫ב( ‪.íìåòä úà àøáå äøåúá ìëúñäù‬‬ ‫'‪íäå .'íìåòä àøáð úåøîàî äøùòá‬‬ ‫לא אתאביד מעינייהו‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ומבואר שם עוד כי התורה הק' דרכה לגלות איזה רמז על הסודות‪ ,‬ומיד היא‬ ‫חוזרת ומסתירה זאת‪ ,‬ומי שמחפש להבין את התורה לאמיתה‪ ,‬הוא עומד על הסודות הגנוזים‪.‬‬ ‫כה‪ .‬ז"ל הגמ' שם‪' :‬מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי‪ ,‬אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה‬ ‫כשאני עומד על רגל אחת‪ ,‬דחפו באמת הבנין שבידו‪ .‬בא לפני הלל‪ ,‬גייריה‪ ,‬אמר לו דעלך סני לחברך‬ ‫לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור'‪.‬‬ ‫כו‪ .‬ז"ל רש"י‪' :‬דעלך סני לחברך לא תעביד‪' .‬ריעך וריע אביך אל תעזוב'‪ ,‬זה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אל תעבור‬ ‫על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך‪ .‬לשון אחר חבירך ממש‪ ,‬כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב‬ ‫צז‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫המתבונן בבריאה בהסתכלות עמוקה‪ ,‬הרי‬ ‫הקב"ה ברא עולמו ע"י שהאציל עשר‬ ‫הוא רואה ומכיר כי יש מנהיג לבירה‪.‬‬ ‫ספירות שנתלבשו בעשרה מאמרות‬ ‫ובודאי כי אם יש כאן רקיע הרי שיש כח‬ ‫זה שעשרת המאמרות הם כנגד‬ ‫‪ãåñé‬‬ ‫מעמידו וגורם קיומו‪ .‬אלא שהתבוננות זו‬ ‫עשרת הדברות‪ ,‬אין זה סתם לפי‬ ‫אינה מגלה בכלל מי הוא בעל הכח הזה‪,‬‬ ‫שהם עשר כנגד עשר‪ ,‬אלא יש בזה עומק‬ ‫ומה היא מהותו או מדותיו‪ ,‬ולכן אין‬ ‫יסודי‪ .‬וידועים דברי רבינו החידושי‬ ‫המאמרות נחשבות לגילוי על הספירות[‪.‬‬ ‫הרי"ם זי"ע שעל ידי עשרת המכות‬ ‫נהפכו עשרת המאמרות להיות עשרת‬ ‫הדברות‪ .‬וביאור הדבר הוא‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫בעשרת המכות נתגלה לעין כל‬ ‫ומהם‬ ‫ובהם‬ ‫ספירות‪,‬‬ ‫עשר‬ ‫האציל‬ ‫שהקב"ה הוא בעל המאמר‪ ,‬ובעשרת‬ ‫נשתלשלו כל העולמות‪ ,‬באופן שכל‬ ‫הדברות התגלה הקב"ה בגילוי גמור‬ ‫המציאות תלויה ונמשכת מעשר ספירות‬ ‫מכן נתלבשו עשר הספירות‬ ‫‪øçàì‬‬ ‫עשר‬ ‫שנתלבשו‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫והוא‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫בעשרת המכות במצרים‪ ,‬אשר‬ ‫הספירות בעת בריאת העולם בעשרת‬ ‫על ידם התחיל הקב"ה להתגלות בעולם‪,‬‬ ‫המאמרות שבהם נברא העולם‪.‬‬ ‫כי הקב"ה הראה בהם שהוא שולט ומנהיג‬ ‫את העולם ]ולפי הנזכר לעיל‪ ,‬היינו אשר‬ ‫בעשרת המכות נתגלה לעין כל כי בעל‬ ‫העשרה מאמרות הם באופן נסתר‬ ‫המאמר הזה הוא בעל הכוחות כולם‪ ,‬ובזה‬ ‫שעדיין אינו מגולה מיהו בעל המאמר‬ ‫כבר הכירו קצת בכוחותיו ומדותיו ית'‬ ‫ומהו מידותיו‬ ‫כביכול‪ ,‬אלא שעדיין לא הכירוהו לגמרי‬ ‫המשכה והתלבשות זו היא באופן‬ ‫‪ìáà‬‬ ‫בבחי' "פנים בפנים"[‪ .‬עד שבעת מתן‬ ‫נסתר‪ ,‬שהרי הרקיע נעשה ע"י‬ ‫תורה אמר הקב"ה בעשרת הדברות "אנכי‬ ‫מאמר "יהי רקיע" )בראשית א‪ ,‬ו( שהוא דבר‬ ‫ה' אלקיך"‪ ,‬ובהם התגלה הקב"ה בגילוי‬ ‫ה'‪ ,‬ובהיותו דבר ה' הרי הוא מאיר את‬ ‫גמור ומוחלט‪ .‬והיה זה גילוי גדול עד כדי‬ ‫המשכת הספירה שהיא שורשו‪ .‬אבל‬ ‫כך‪ ,‬אשר כדי שיהיה בחירה בין טוב ורע‪,‬‬ ‫כאשר רואים את הרקיע‪ ,‬אין רואים כלל‬ ‫היה צריך לחדש אח"כ כיסוי והעלם חדש‪.‬‬ ‫את מאמר ה' המחייהו ומקיימו‪ ,‬אלא צריך‬ ‫כי בשעת גילוי "אנכי ה' אלקיך" לא היה‬ ‫האדם להתבונן ולהעמיק בהסתכלותו על‬ ‫שום ספק ביחודו ואחדותו יתברך‪ ,‬כי‬ ‫הרקיע עד כדי שיבוא להרגיש כי "השמים‬ ‫היתה אז התגלות גמורה‪ ,‬ה'מאמר' שהיה‬ ‫מספרים כבודו" )תהלים יט‪ ,‬ב(‪ ,‬ועד"ז בכל‬ ‫מכוסה נהפך ל'דיבור' שהוא גלוי‪.‬‬ ‫שאר מאמרות ]וביתר עומק‪ ,‬ודאי כי‬ ‫המצות‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועל הדרך הראשונה ברש"י צ"ב למה הלביש לו את זה שצריכים לקיים את כל מצוות ה'‬ ‫במצות "ואהבת לרעך כמוך" דייקא‪.‬‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫צח‬ ‫אשר ניתנה בו‪ ,‬הרי הוא מתפתח וגדל בכל‬ ‫ביאור המאמר איסתכל באורייתא‬ ‫שעה עוד ועוד ]שהרי בובה שהיא גוף בלי‬ ‫וברא עלמא‬ ‫נשמה‪ ,‬גם אם יכניסו לתוכה אוכל ושתיה‪,‬‬ ‫רבינו את מאמר חז"ל שהקב"ה‬ ‫‪àéáäå‬‬ ‫לא תגדל כלום‪ ,[...‬הרי שאין לומר כי‬ ‫הסתכל בתורה כדי לברוא את‬ ‫הנשמה היא 'מפה' בלבד המורה איך‬ ‫שעשר‬ ‫לכך‬ ‫וראיה‬ ‫כמקור‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫לבנות את הגוף‪ ,‬אלא עיקר החיות‬ ‫המאמרות שבהם נברא העולם הם כנגד‬ ‫האמיתית היא הנשמה‪ ,‬והיא מחיה גם את‬ ‫עשרת הדברות שהם שורש התורה‪ .‬והנה‬ ‫הגוף‪ .‬וכך על דרך זה‪ ,‬התורה היא נשמת‬ ‫בהסתכלות שטחית נראה כי 'איסתכל‬ ‫האמיתית‬ ‫המציאות‬ ‫והיא‬ ‫הבריאה‪,‬‬ ‫באורייתא וברא עלמא' היינו שהתורה היא‬ ‫והשורשית הקיימת בכל העולמות‪ .‬ומה‬ ‫מפת העולם‪ ,‬שהקב"ה כביכול כתב בתורה‬ ‫שאמרו 'איסתכל באורייתא וברא עלמא'‬ ‫את כל פרטי העולם‪ ,‬וממילא מזה נברא‬ ‫הפירוש הוא‪ ,‬שכח החיות הנמשך ומפעיל‬ ‫העולם‪ .‬וכמו בבנין גשמי‪ ,‬שהאדריכל‬ ‫את כל הבריאה נמצא בתורה‪ .‬וכמו‬ ‫מסרטט מפה‪ ,‬והבנאי עובד לפי זה )כז(‪.‬‬ ‫שאיברי גוף האדם נוצרים לצורך נשמת‬ ‫ולפי זה אין מובן כל כך מה מוכיח רבינו‬ ‫האדם ]ונשמה שיש בה איזה פגם וכדו'‪,‬‬ ‫מדברי חז"ל אלו כי עשר המאמרות הם‬ ‫והיא יורדת לעולם לצורך תיקון כל שהוא‪,‬‬ ‫כנגד עשר הדברות‪.‬‬ ‫ואינה צריכה אבר מסויים בגופה‪ ,‬יכול‬ ‫להיות שבגוף יהיה גם כן מחוסר אבר זה‬ ‫התורה היא נשמת הבריאה‪ ,‬וכל חיות‬ ‫ל"ע[‪ ,‬כמו כן הדברים שנבראו בבריאה‪,‬‬ ‫העולם נמצא בה‬ ‫הינם מה שהתורה צריכה‪ .‬ולכן מובן יותר‬ ‫‪ ìáà‬האמת היא אשר 'איסתכל באורייתא‬ ‫כי עשרה מאמרות הם כנגד עשרת‬ ‫וברא עלמא' הוא ענין עמוק יותר‪,‬‬ ‫הדברות‪ ,‬שהרי כל קיום וחיות העולם ע"י‬ ‫כי התורה היא דבר חי‪ ,‬בשונה ממפה של‬ ‫עשרה מאמרות הוא רק כפי צורך עשרת‬ ‫אדריכל שהיא נייר מת‪ ,‬התורה היא נשמה‬ ‫הדברות‪ ,‬אלא שבעשרה מאמרות זה‬ ‫שיש לה חיות כל הזמן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬רואים כי‬ ‫בהעלם ובעשרת הדברות מתגלים העשרה‬ ‫הנשמה בונה את הגוף‪ ,‬שהרי כל תינוק‬ ‫מאמרות עצמם )כח(‪.‬‬ ‫נולד קטן ובלתי מפותח‪ ,‬ועל ידי הנשמה‬ ‫כז‪ .‬וכן משמע מפשטות לשון המדרש )ב"ר א‪ ,‬א( 'התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה‪ ,‬בנוהג‬ ‫שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין‪ ,‬אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן‪ ,‬והאומן אינו בונה‬ ‫אותה מדעת עצמו אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו‪ ,‬לדעת היאך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה‬ ‫פשפשין‪ ,‬כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם'‪ ,‬אלא שעל פי דברי רבינו יובנו דברי המדרש‬ ‫בעומק יותר‪.‬‬ ‫כח‪ .‬וכן הוא בכל מקום שאמרו חז"ל שדבר מסויים כנגד דבר אחר‪ ,‬וכגון מה דאי' בגמ' )מגילה כג‪' (.‬הני שלשה‬ ‫חמשה ושבעה ]בקריאת התורה שבשני וחמישי ובשבת במנחה קורין ג'‪ ,‬ביו"ט ה' ובשבת ז'[ כנגד מי‬ ‫צט‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫פרק ב‬ ‫התורה הוא רצון הﬠליון‬ ‫המלך "וידבר שלושת אלפים משל" )מ"א ה‪,‬‬ ‫‪äéäù òåãé ,íìåòä úàéøá ïéðò äðäå‬‬ ‫יב(‪ ,‬ומבואר בספה"ק דהיינו אשר כדי‬ ‫‪) 'ãçà åîùå àåä' äìçúî‬זוהר חדש ה‪,(.‬‬ ‫להבין את חכמת שלמה הרוחנית מאד‪,‬‬ ‫‪äâùä äñéôú íåù éìá èåùô úåãçà‬‬ ‫היה צריך להמשיל משל על משל וכו' עד‬ ‫‪.óåñ ïéà àåäù ,ìåáâå‬‬ ‫'שלושת אלפים משל'‪ ,‬כי לא היה אפשר‬ ‫להגיע אל חכמתו המופשטת בלי להגבילה‬ ‫קודם בריאת העולם היה אחדות פשוט‬ ‫ולצמצמה בכל כך מדרגות‪ .‬וכל זה הוא‬ ‫בלי שום תפיסה‬ ‫עדיין בחכמה מוגבלת‪ ,‬כי סוף כל סוף הרי‬ ‫שאמרו חז"ל כי מתחלה היה 'הוא‬ ‫‪äî‬‬ ‫היא חכמה שניתנה לבשר ודם‪ .‬אבל את‬ ‫ושמו אחד'‪ ,‬היינו לא רק קודם‬ ‫הקב"ה בעצמו כביכול‪ ,‬אין שום אפשרות‬ ‫בריאת העולם הגשמי‪ ,‬אלא אף לפני‬ ‫ויכולת כלל להגדירו בשום הגדרה‪ ,‬שהרי‬ ‫בריאת העולמות הרוחניים‪ ,‬כי בטרם כל‬ ‫כל הגדרה ואפילו המופשטת ביותר היא‬ ‫יציר נברא היה הכל בבחי' אחדות פשוט‬ ‫צמצום כלפי מהותו ית' שאין לה שום‬ ‫כאשר יתבאר בעז"ה‪.‬‬ ‫גבול וגדר‪ ,‬ולכן מכנים אותו 'אין סוף'‪,‬‬ ‫ובפשטות היינו שהוא הכל בלי שום‬ ‫כל הגדרה אפילו המופשטת ביותר‪ ,‬הרי‬ ‫חסרון ]וזהו שהזכרנו לעיל כי 'הוא ושמו‬ ‫הוא בתוך גבול וצמצום‬ ‫אחד' הוא עוד לפני העולמות הרוחניים גם‬ ‫'אין סוף' היינו בלי גבול‪ ,‬והוא‬ ‫‪ïéðòå‬‬ ‫כן‪ ,‬כי גם הם נחשבים איזה הגדרה‬ ‫מושג שאין לנו בו שום יכולת‬ ‫וצמצום כלפי מהותו ית'[‪.‬‬ ‫תפיסה‪ ,‬כי כל מציאותינו היא בתוך‬ ‫הגבול‪ ,‬ולכן אנו תופסים רק דברים‬ ‫‪,àåøáì èåùôä åðåöøá äìòùëå‬‬ ‫מוגבלים‪ .‬ואפילו בין הדברים מוגבלים‬ ‫'‪) òåãéë 'åîöò úà íöîö‬עץ חיים בפתיחה(‪.‬‬ ‫גופא‪ ,‬ככל שהדבר מוגבל יותר‪ ,‬יש לנו‬ ‫אף העולמות הגבוהים ביותר נבראו על‬ ‫בגדרי‬ ‫ולהגדירו‬ ‫לתפסו‬ ‫יכולת‬ ‫יותר‬ ‫ידי צמצום‬ ‫חכמתינו‪ .‬וכמה שהדבר יותר מופשט‬ ‫להדגיש כי עליית הרצון הזאת אינה‬ ‫‪ùé‬‬ ‫ונעלה מן הגבול‪ ,‬קשה לנו לתפסו‬ ‫עוסקת בתוך גדרי הזמן שלנו‪ ,‬כאילו‬ ‫ולהגדירו‪ .‬וזהו מה שנאמר על שלמה‬ ‫וכו'‪ ,‬כנגד שלשה שומרי הסף‪ ,‬חמשה מרואי פני המלך‪ ,‬שבעה רואי פני המלך'‪ ,‬שאין זה שבשניהם מצאנו‬ ‫את מספר ג' ה' ז' בעלמא‪ ,‬אלא שבקריאת התורה יש התגלות של כוחות הנחשבים בבחי' ראיית פני המלך‪,‬‬ ‫ובשני וחמישי ובשבת במנחה מתגלה ג' כוחות‪ ,‬וביו"ט ה' כוחות‪ ,‬ובשבת ז' כוחות‪ .‬וסימנך פרש"ה נוט' ש'בעה‬ ‫]או שלשה[ ר'ואי פ'ני ה'מלך‪] .‬ודבר זה מביא להתייחסות נעלית יותר לקריאת התורה[‪.‬‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫ק‬ ‫שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה‬ ‫היה איזה זמן שבו עלה ברצונו ית' לברוא‬ ‫לך‪ ,‬הם כללות כל התורה כולה‪ ,‬כי דבור‬ ‫את העולם‪ ,‬שהרי הזמן עצמו הוא נברא‪.‬‬ ‫אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה‪ ,‬ולא יהיה‬ ‫אלא אין לנו השגה בזה כלל‪ ,‬כי כשם‬ ‫לך כולל כל שס"ה מצות ל"ת ]ויסוד‬ ‫שאין אנו מבינים את האין סוף ית' בעצמו‪,‬‬ ‫הדברים הוא בתיקו"ז )תיקון כב סג‪-:‬סד‪ (.‬ואף‬ ‫שהוא למעלה מהשגתינו כאשר נתבאר‪ ,‬כן‬ ‫בזוה"ק משמע כן בכ"מ[‪ ,‬ולכן שמענו‬ ‫אין אנו יכולים להבין מה פירוש עליית‬ ‫אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה‬ ‫הרצון אצלו‪.‬‬ ‫כמארז"ל מפני שהם כללות התורה כולה'‪.‬‬ ‫והגר"א הלביש זאת בדברי המדרש )שהש"ר‬ ‫העולמות באים מן הצמצום‪ ,‬אפילו‬ ‫‪ìëå‬‬ ‫האופנים וחיות הקודש נבראו ע"י‬ ‫א‪ ,‬ד( שבשעה ששמעו ישראל "אנכי ה'‬ ‫צמצום‪ ,‬שהרי הם מוגדרים בדבר מה‪ ,‬וכל‬ ‫אלקיך" 'נתקע תלמוד תורה בלבם'‪ ,‬והוא‬ ‫הגדרה מתחילה בצמצום‪ ,‬ואפי' עשר‬ ‫מפני שב"אנכי" כלולים כל המצוות עשה‪,‬‬ ‫הספירות נאצלו ע"י הצמצום‪ ,‬כי יש בהם‬ ‫ובשעה ששמעו ישראל "לא יהיה לך"‬ ‫איזה בחי' של הגבלה ]ואכ"מ[‪.‬‬ ‫'נעקר מלבם יצר הרע'‪ ,‬כי ב"לא יהיה לך"‬ ‫כלולים כל מצוות לא תעשה‪.‬‬ ‫‪,óåñ ïéàå èåùô úåãçà ïéðò äðäå‬‬ ‫‪.äùò úåöîä ìëå "éëðà" øåáéã àåä‬‬ ‫כל דבר שיש בעולם רוחניות וגשמיות‬ ‫‪àìä àåä ,úåøåáâä àåäù íåöîöäå‬‬ ‫הוא השי"ת בעצמו‬ ‫‪ìë íò ,"êì äéäé àì" øåáãå äùòú‬‬ ‫‪äøåúä ìëáù äùòú àìä éèøô‬‬ ‫שם בתניא ע"פ היסוד הידוע‬ ‫‪øàáîå‬‬ ‫‪.íéèøô éèøôá ìåìòì äìéòî äìåë‬‬ ‫שמתחדד מאד בספרי חסידות‪,‬‬ ‫‪íéììë íéôðòäå íéùøùä ìë äðä‬‬ ‫את‬ ‫מחיה‬ ‫כביכול‬ ‫בעצמו‬ ‫שהקב"ה‬ ‫‪,äìòîì ùøåù íäì ùéù ,íéèøôå‬‬ ‫הבריאה בכל מקום ובכל רגע‪ ,‬כי אין שום‬ ‫‪åæå .úåöîä äùòîá äèîì éøô åùò‬‬ ‫קיום עצמי לבריאה בלי לקבל חיות‬ ‫‪äéúåöî ìë íò äùåã÷ä åðúøåú àéä‬‬ ‫תמידית מאתו ית'‪ ,‬ולכן הקב"ה נמצא‬ ‫‪.äéúåøåúå äéúå÷åç‬‬ ‫בכל )כט(‪ .‬וכתב השפת אמת במכתב )נדפס‬ ‫בשפ"א ליקוטים חודש ניסן(‪' :‬שכלל היחוד שמיחדין‬ ‫בכל יום שמע ישראל כו' שזה צורך גדול‬ ‫כל התורה כלולה בשתי הדברות 'אנכי'‬ ‫לידע מהות הענין‪ ,‬ואשר נודע לי באר היטב‬ ‫ו'לא יהיה לך'‬ ‫באמת‪ ,‬לא על פי אומד השמיעה רק מתוך‬ ‫עמוק זה מבואר בהרחבה בספר‬ ‫‪ãåñé‬‬ ‫ספרי הקדושים המקובלים הגדולים‪ ,‬מחויב‬ ‫התניא )פרק כ‪-‬כה(‪ ,‬וז"ל‪' :‬והנה‬ ‫אני לגלות לך לברר הדברים‪ .‬והוא‪ ,‬שאין‬ ‫מודעת זאת לכל‪ ,‬כי מצות ואזהרת ע"ז‪,‬‬ ‫כט‪ .‬ואף על פי שיסוד זה כתוב כבר לפני החסידות‪ ,‬אבל אצל חסידים נהיה דבר זה למשנת חיים‪.‬‬ ‫קא‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫ההמשכה אל המח יבואו גם להשבת‬ ‫הפירוש "ה' אחד" שהוא אלקי אחד למעט‬ ‫הדברים אל לבו של האדם‪ .‬כי מי שמבין‬ ‫אלקות אחרת‪ ,‬גם זה אמת‪ .‬אך הפירוש עמוק‬ ‫כי כל הבריאה היא הקב"ה בעצמו‪ ,‬הרי‬ ‫מזה‪ ,‬שאין הוי' אחרת זולתו‪ .‬ואם כי נדמה‬ ‫הוא נמצא לפי ערך מסויים במקום נעלה‬ ‫לכל אחד שמבין הדברים‪ ,‬אינו כן‪ ,‬שיש בזה‬ ‫יותר‪ ,‬והוא מבין ומכיר בכך שכל הנסיונות‬ ‫הרבה הרגשות לאין שיעור‪ .‬ותוכן הענין‪,‬‬ ‫והקשיים אין להם מציאות אמיתית‪ ,‬וכל‬ ‫שכל דבר שיש בעולם רוחניות וגשמיות‪,‬‬ ‫ההסתרים שהם מביאים עמהם בטלים‬ ‫הוא הש"י בעצמו‪ .‬רק שעל ידי הצמצום‪,‬‬ ‫ומבוטלים‪ ,‬כי אין להם שום קיום מלבד‬ ‫שכן הי' רצון הבורא ברוך הוא וברוך שמו‪,‬‬ ‫הקב"ה הנמצא בכל ומחיה את הכל‪ .‬וזהו‬ ‫ירדה הקדושה ממדריגה למדריגה‪ ,‬עד‬ ‫המטרה העמוקה של ספרי הקבלה‪ ,‬וכגון‬ ‫שנעשה מהם דברים גשמיים ממש‪ .‬ואלה‬ ‫עניין הכוונות המרמזים בכל דבר על‬ ‫הדברים אמת בלי ספק‪ ,‬לזאת יוכל כל אדם‬ ‫שמות הקדושים וכו'‪ ,‬אשר עניינם הוא‬ ‫לידבק עצמו בכל מקום שהוא תוך הקדושה‬ ‫לומר שכל דבר גשמי מבטא ענין אלוקי‪.‬‬ ‫שיש בכל דבר ודבר‪ ,‬אף בדבר גשמיי‪ ,‬רק‬ ‫ואין הכוונה בזה שצריכים לפתוח סידורי‬ ‫שיהי' בטל בניצוץ הקדושה‪ .‬ועל ידי זה‬ ‫מקובלים ולכוין‪ ,‬אלא העיקר הוא לקלוט‬ ‫באמת גורם עליות בעולמות העליונים‪,‬‬ ‫שיש לכל דבר שורש אלוקי נעלה‪ .‬לדוגמא‬ ‫וגורם נחת רוח באמת להש"י‪ .‬ואם האדם כן‪,‬‬ ‫מה שכתוב בספרי הקבלה )עץ חיים של"ג פ"ג(‬ ‫אין חסר לו כלום‪ ,‬שבכל מקום ומקום שהוא‪,‬‬ ‫כי כו"ס הוא בגי' אלקי"ם‪ ,‬וכי יש מטרה‬ ‫יכול לדבק על ידו בהש"י‪ ,‬וזה כלל כל‬ ‫בפני עצמה בזה‪ ,‬לחשב כי מנין כו"ס הוא‬ ‫היחודים שבעולם‪ .‬ואם אמנם יש בזה‬ ‫כמנין אלקי"ם‪ .‬אלא המטרה בזה ע"פ‬ ‫אריכות דברים מאוד‪ ,‬שיש כמה ספרים‬ ‫חסידות הוא‪ ,‬להבין שמציאות הכוס‬ ‫מאלפים דפים לפרש דבר זה‪ ,‬לא נאריך עתה‬ ‫משתלשלת משם אלקי"ם‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫וכו'‪ ,‬והוא עיקר עבודת האדם'‪.‬‬ ‫להבין איך כל דבר משתלשל מאלקות‪.‬‬ ‫כל תורת הקבלה והחסידות מטרתם‬ ‫המצוות הם פנימיות רצון העליון‪,‬‬ ‫לקרב שכלו וליבו של האדם שכל‬ ‫והאדם המקיימן נעשה לבוש לרצון‬ ‫הבריאה הוא ענין אלוקי ואחדות ה'‬ ‫העליון ובטל אליו‬ ‫בכוונת מה שכתב 'שיש כמה‬ ‫‪äàøðå‬‬ ‫שמאריך התניא לבאר את יסודות‬ ‫‪øçàå‬‬ ‫ספרים מאלפים דפים' על ענין‬ ‫זה הענין‪ ,‬שהקב"ה נמצא בכל‬ ‫הקבלה )ל(‬ ‫זה‪ ,‬דהיינו לפי שכל תורת‬ ‫מקום ולית אתר פנוי מיניה‪ ,‬הרי הוא חוזר‬ ‫והחסידות באו לבאר ולקרב אל שכל‬ ‫אל הענין שפתח בו‪ ,‬לבאר את כלל ענין‬ ‫האדם את אחדותו יתברך‪ ,‬ועל ידי‬ ‫ל‪ .‬וכמו שכתב מלפני זה‪' :‬ואשר נודע לי באר היטב באמת לא על פי אומד השמיעה רק מתוך ספרי הקדושים‬ ‫המקובלים הגדולים'‪.‬‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫קב‬ ‫ובזה מובן היטב מה שכתב רבינו שכל‬ ‫המצוות‪ ,‬ואיך הם תלויים בדברות "אנכי"‬ ‫המצוות עשה שייכים ל"אנכי" ולבחי' אין‬ ‫ו"לא יהיה לך"‪ .‬וכותב )פכ"ג(‪' :‬ועם כל‬ ‫סוף‪ ,‬כי ע"י מצוות עשה נהפך האדם‬ ‫הנ"ל יובן ויבואר היטב בתוספת ביאור מה‬ ‫להיות בבחי' מרכבה לשכינה שהוא ענין‬ ‫שאמרו בזהר ד'אורייתא וקב"ה כולא חד'‪,‬‬ ‫התגלות הקב"ה למעלה מן הצמצום‪.‬‬ ‫ובתיקונים פירשו ד'רמ"ח פיקודין אינון‬ ‫העובר על מצוות לא תעשה שהוא‬ ‫רמ"ח אברין דמלכא'‪ ,‬לפי שהמצות הן‬ ‫היפך רצון ה'‪ ,‬הריהו כאילו כופר‬ ‫פנימיות רצון העליון וחפצו האמיתי וכו'‪,‬‬ ‫באחדותו יתברך ח"ו‬ ‫ונמצא שמעשה המצות וקיומן הוא לבוש‬ ‫הפנימי לפנימית רצון העליון וכו'‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ ïéðòáå‬לא תעשה הרי זה להיפך‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫נקראים 'אברי דמלכא'‪ ,‬דרך משל כמו‬ ‫שם )פרק כ"ד(‪' :‬וזה לעומת זה הן‬ ‫שאברי גוף האדם הם לבוש לנפשו‬ ‫שס"ה מצות לא תעשה דאורייתא וכל‬ ‫ובטלים לגמרי אליה מכל וכל‪ ,‬כי מיד‬ ‫איסורי דרבנן‪ ,‬מאחר שהן נגד רצונו‬ ‫שעולה ברצונו של אדם לפשוט ידו או‬ ‫וחכמתו ית' והפכם ממש‪ ,‬הם נפרדים‬ ‫רגלו‪ ,‬הן נשמעות לרצונו תכף ומיד‪ ,‬בלי‬ ‫מיחודו ואחדותו ית' בתכלית הפירוד‬ ‫שום צווי ואמירה להן‪ ,‬ובלי שום שהייה‬ ‫ממש‪ ,‬כמו הס"א והקליפה הנק' ע"ז‬ ‫כלל‪ ,‬אלא כרגע ממש כשעלה ברצונו‪ .‬כך‬ ‫ו"אלהים אחרים"‪ ,‬מחמת הסתר פנים של‬ ‫דרך משל‪ ,‬החיות של מעשה המצות‬ ‫רצון העליון‪ .‬והאדם העובר על רצונו ית'‬ ‫וקיומן‪ ,‬הוא בטל לגמרי לגבי רצון העליון‬ ‫הוא גרוע ופחות הרבה מאד מהס"א‬ ‫המלובש בו‪ ,‬ונעשה לו ממש כגוף לנשמה‪.‬‬ ‫וקליפה הנקראת ע"ז ואלהים אחרים‪,‬‬ ‫וכן באדם המקיים ועושה המצוה‪ ,‬נעשה‬ ‫והוא בתכלי' הפירוד מיחודו ואחדותו של‬ ‫ג"כ כגוף לנשמה לרצון העליון‪ ,‬ובטל‬ ‫הקדוש ברוך הוא יותר ממנה‪ ,‬וכאלו כופר‬ ‫אליו לגמרי‪ .‬ועל כן גם אברי גוף האדם‬ ‫באחדותו יותר ממנה ח"ו‪ .‬כי היא יודעת‬ ‫המקיימים המצוה‪ ,‬שכח ובחי' המעשה של‬ ‫את רבונה ואינה מורדת בו לפעול‬ ‫נפש האלקית מלובש בהם בשעת מעשה‬ ‫פעולתה שלא בשליחותו של מקום ב"ה‪,‬‬ ‫וקיום המצוה‪ ,‬הם נעשו מרכבה ממש‬ ‫ואינם יכולים לעבור כלל על רצונו‬ ‫לרצון העליון‪ .‬כגון היד המחלקת צדקה‬ ‫יתברך'‪ ,‬משא"כ העובר על רצונו יתברך‪,‬‬ ‫לעניים או עושה מצוה אחרת‪ ,‬ורגלים‬ ‫עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫המהלכות לדבר מצוה‪ ,‬וכן הפה ולשון‬ ‫כשהיצר הרע מתחבר עם הנפש‬ ‫שמדברים דברי תורה‪ ,‬והמוח שמהרהר‬ ‫הבהמית שבאדם נעשה פירוד‬ ‫בדברי תורה ויראת שמים ובגדולת ה'‬ ‫וחושך‪ ,‬וכשהאדם נלחם עמו נדלק‬ ‫ב"ה‪ .‬וזהו שארז"ל )ב"ר מז‪ ,‬ו( 'האבות הן הן‬ ‫בו אור הנשמה‬ ‫המרכבה'‪ ,‬שכל אבריהם כולם היו קדושים‬ ‫יובן סוד דברי הגמ' בפסחים )נד‪(.‬‬ ‫‪äæáå‬‬ ‫ומובדלים מענייני עוה"ז‪ ,‬ולא נעשו‬ ‫'תניא רבי יוסי אומר שני דברים‬ ‫מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם'‪.‬‬ ‫קג‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫בבריאה ולא מתגלה בה‪ .‬ובזה באמת‬ ‫עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא‬ ‫מתרבה החושך‪ ,‬כי באמצעות החטא‬ ‫נבראו עד מוצאי שבת‪ ,‬ובמוצאי שבת נתן‬ ‫מתגלה ומתרבה הרע והחושך בבריאה‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא דיעה באדם הראשון‬ ‫אבל מאידך גיסא יכול האדם לעסוק‬ ‫מעין דוגמא של מעלה‪ ,‬והביא שני אבנים‬ ‫בהיפך מזה לגמרי‪ ,‬כי אם האדם עומד על‬ ‫וטחנן זו בזו ויצא מהן אור‪ ,‬והביא שתי‬ ‫שלו ונלחם עם היצר הרע לעשות טוב‪,‬‬ ‫בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד'‪.‬‬ ‫הרי זה כטוחן שני אבנים זו בזו שיוצא‬ ‫ודברים אלו הם פלא עצום‪ ,‬וכי מה נתינת‬ ‫מזה אור‪ .‬כי היצר הרע נקרא אבן )סוכה נב‪,(.‬‬ ‫דעה מעין דוגמא של מעלה יש בזה‪ .‬ואין‬ ‫וכאשר האדם נלחם בעקשנות ועומד מולו‬ ‫לפרש כי היה דוגמא של מעלה בזה שהיה‬ ‫בתוקף כאבן‪ ,‬הרי זה בבחינת מביא שני‬ ‫צריך לעשות זאת מדעתו לפי שלא היה לו‬ ‫אבנים וטוחנן זו בזו ויוצא מהן אור‪ ,‬כי‬ ‫ממי ללמוד‪ .‬כי אם כן הרי גם כל מה‬ ‫כשם ששפשוף שני אבנים מגלה אש‪ ,‬כך‬ ‫שעשה בעולם ]כגון שולחן כסא וכדו'[‪,‬‬ ‫בהיאבקות יהודי עם היצר הרע‪ ,‬נדלקת‬ ‫עשה מדעתו ולא למד זאת מאחר‪ .‬ולמה‬ ‫בקרבו "נר ה' נשמת אדם" )משלי כ‪ ,‬כז(‪,‬‬ ‫דוקא על שני דברים אלו נאמר שנתן‬ ‫ומתגלה אור והתגלות ה' בבריאה‪.‬‬ ‫הקב"ה דעה באדם הראשון מעין דוגמא‬ ‫של מעלה‪ ,‬ולמה נעשו מעשים אלו מיד‬ ‫המצוות נקראים איברין דמלכא‪ ,‬משום‬ ‫במוצאי שבת הראשון‪.‬‬ ‫שבקיומם נתגלה כביכול הקב"ה ורצונו‬ ‫‪ ïëìå‬כל מצות עשה‪ ,‬וכך גם כל רגע של‬ ‫בפירוש דברי חכמים וחידותם‪ ,‬כי‬ ‫‪ì"éå‬‬ ‫התגברות על היצר הרע‪ ,‬מביא‬ ‫בשני מעשים אלו מונח כל הנעשה‬ ‫להתגלות של אחדות ה'‪ ,‬כל מצות עשה‬ ‫בבריאה‪ ,‬ולכן עשה הקב"ה שיעסוק אדם‬ ‫מגלה את 'אנכי ה' אלקיך'‪ .‬ולכן המצוות‬ ‫הראשון בהם במוצאי שבת אשר בו‬ ‫נקראים 'איברין דמלכא'‪ ,‬כי כשם שהאדם‬ ‫מתחיל השבוע ומתחילה כל הבריאה‬ ‫בא למקום עם כל איבריו‪ ,‬כמו כן כאשר‬ ‫מחדש‪ .‬דבר א' הוא יצירת הפרד‪ ,‬כי היצר‬ ‫כל איברי הקב"ה כביכול מתגלים‪ ,‬כאשר‬ ‫הרע הוא בהמה‪ ,‬שהרי הוא חלק הבהמי‬ ‫עושים את הרמ"ח מצוות‪ ,‬אזי מתגלה‬ ‫והרע שיש בבריאה‪ ,‬והאדם יש בו 'נפש‬ ‫אלקיך"‪.‬‬ ‫ה'‬ ‫"אנכי‬ ‫בגילוי‬ ‫הקב"ה‬ ‫הבהמית' שהיא משכן היצר הרע‪ .‬וכאשר‬ ‫והזהירות בשס"ה לא תעשה‪ ,‬היא כדי‬ ‫מרכיבים שני בהמות אלו זו בזו‪ ,‬יוצא מהן‬ ‫שלא לגרום את ההיפך‪ ,‬אלא לאפשר את‬ ‫פרד‪ ,‬שנהיה פירוד בעולם והאדם נהיה‬ ‫הגילוי אלקות‪.‬‬ ‫דבר נפרד‪ ,‬כביכול הקב"ה אינו שולט‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫קד‬ ‫פ רק ג‬ ‫שורש השכל הוא מהתורה‬ ‫‪äàéøáä éë ,äàéøáä øãñá äìòîì‬‬ ‫‪ì"æø åøîà äðäå‬‬ ‫)יומא כח‪ .‬עה"פ בראשית‬ ‫‪ìë åàì éë ÷ø .äøåúä ô"ò äúéä‬‬ ‫כו‪ ,‬ה( "‪íäøáà òîù øùà á÷ò‬‬ ‫‪.'ä÷åç íéøçàì' ïëì ,àã ìéáñ àçåî‬‬ ‫‪ãîìî' 'åëå "éúøîùî øåîùéå éìå÷á‬‬ ‫‪äùîë íéìåãâá äøåú äøáã àì ìáà‬‬ ‫‪åìéôà ä"ò åðéáà íäøáà íéé÷ù‬‬ ‫‪øáã êì ïéàù ,ä"ò åðéáà íäøáàå‬‬ ‫‪äøåàëì øùà ,'ïéìéùáú éáåøò‬‬ ‫‪ìë ìáà .ä÷åç úåéäì íäéðôá ãîåò‬‬ ‫‪.òãé àðî äéîú‬‬ ‫‪íúòéãéì ,'úååöî' íìöà íä íé÷åçä‬‬ ‫‪.íùøùå íîòè íúâùäå‬‬ ‫‪úåöîä äùòî âéùäù øîàð íàå‬‬ ‫‪éô ìò óà ,áééçî ìëùäù íéèôùîäå‬‬ ‫התורה היא מקור השכל וההנהגה‬ ‫‪ïéàù íé÷åçä âéùä êéàä äù÷é ïë‬‬ ‫הנכונה היפך דעת הפילוסופים‬ ‫‪,áééçî ìëù íåù ïéàå ,íòè íäì‬‬ ‫‪.íé÷åç éøàùå äîåãà äøô åîë‬‬ ‫החידושי הרי"ם זי"ע )הובא בשפתי צדיק‬ ‫‪åðéáø‬‬ ‫פרשת בא אות עו( הפליג בשבח ספר‬ ‫‪ ïä‬אמת שמצוות כמו כיבוד אב ואם חסד‬ ‫הישר לרבינו תם‪ ,‬כי כתוב שם )שער הראשון(‬ ‫וצדקה וכדו' ואיסורים כמו לא תגנוב‬ ‫ראיה לכך שהשכל האנושי חשוב ביותר‪,‬‬ ‫וכדו'‪ ,‬אפשר להשיג ע"פ שכל‪ ,‬ואפשר‬ ‫שהרי ישנם מצוות שכליות שהשכל‬ ‫לומר כי אברהם אבינו השיג את כולם על‬ ‫מבינם‪ ,‬ומזה רואים שיש לשכל האנושי‬ ‫אמיתתם‪ ,‬כמו שעתידים היו כלל ישראל‬ ‫חשיבות‪ ,‬כי הוא יכול לתפוס ולהשיג‬ ‫להיות מצווים בתורה הק'‪ .‬אבל עדיין אינו‬ ‫ואמר‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫מן‬ ‫מסויימים‬ ‫חלקים‬ ‫מובן איך השיג את המצוות שהם בבחי'‬ ‫החידושי הרי"ם שזה הוא להיפך משיטות‬ ‫חוקים‪ ,‬אותם שאינם מובנים לשכל הגשמי‬ ‫הפילוסופים‪ ,‬אשר אצלם כל מעלת התורה‬ ‫גם אחר שנצטוינו עליהם‪ ,‬אלא הם נעשים‬ ‫היא שיש לה חלקים שהיא מובנת בשכלם‪.‬‬ ‫רק מחמת שהקב"ה ציוה עליהם ולא מצד‬ ‫כי באמת כל המוסר וההנהגה הנכונה על‬ ‫השכל‪ .‬ואותם המצוות איך אפשר לדעת‬ ‫פי השכל האנושי נמצאת בתורה‪ ,‬וכמו‬ ‫אותם‪ ,‬כל עוד שהקב"ה לא ציוה עליהם‪.‬‬ ‫ימ"ש‬ ‫מגרמניה‬ ‫רשע‬ ‫אותו‬ ‫שאמר‬ ‫שהיהודים המציאו את ה'מצפון' בבריאה‪,‬‬ ‫‪åøîà øùàë ,ïáåé åðéøáã éôì ìáà‬‬ ‫שהיהודים המציאו את הערכים המפריעים‬ ‫‪) ì"æø‬במדב"ר יט‪ ,‬ד( ‪éðà êì' äùîì øîàù‬‬ ‫לחלק הרע שבבריאה‪ .‬ובאמת הקליפה‬ ‫‪.'ä÷åç íéøçàìå ,äøô éîòè äìâî‬‬ ‫רואה לפעמים דברים אשר אכן יש להם‬ ‫‪ùøåùå íòè íäì ùé íé÷åçä ìëù‬‬ ‫קה‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫מה שהאדם אוהב ומרגיש בנוח בביתו‬ ‫שורש אמיתי‪ ,‬כי לא השכל המציא את‬ ‫דוקא‪ ,‬הרי זה לכאורה רגש מוטבע‪ ,‬אבל‬ ‫אותם הערכים‪ ,‬אלא התורה הק' היא מקור‬ ‫היה יכול להיות גם אחרת‪ .‬כמו כן הוא גם‬ ‫כל השכל הישר וערכי המוסר שיש בעולם‬ ‫ביסודות השכל‪ ,‬שעל אף שאנו מורגלים‬ ‫וכלל ישראל הם הממשיכים את התורה‬ ‫להתייחס אליהם כדברים מוכרחים‪ ,‬אבל‬ ‫בעולם‪ ,‬ולכן נחשבים הם למקור כל‬ ‫לאמתו של דבר אין בהם שום הכרח[ )לא(‪.‬‬ ‫המוסר שבעולם‪.‬‬ ‫ועל כך כותב רבינו תם שהמקור האמיתי‬ ‫לכל היסודות המוכרחים הוא התורה הק'‪,‬‬ ‫לולא התורה אין השכל וההבנה‬ ‫ולפעמים השכל זוכה להבין ולהשיג כמו‬ ‫הפשוטה מוכרחים‪ ,‬שהרי היה יכול‬ ‫התורה הק'‪.‬‬ ‫להיות מוטבע אצלו הבנה אחרת‬ ‫‪ íàå‬נעמיק בדבר זה‪ ,‬נראה כי דברי רבינו‬ ‫מכיוון שהתורה היא נשמת וחיות‬ ‫תם פשוטים עד מאד‪ ,‬כי ההבנה‬ ‫העולם‪ ,‬ממילא יש לאדם הבנה‬ ‫הפשוטה של האדם מיוסדת על מערכת‬ ‫במצוות השכליות‬ ‫החוקים והכללים המוטבעים בו‪ ,‬כגון מה‬ ‫‪ åðéáøå‬מחדש ומבאר כי ההבנה וההכרח‬ ‫שמוטבע אצלינו הנחה שכלית שאין זה‬ ‫השכליים שיש במצוה שכלית‪,‬‬ ‫דבר הגון לגנוב‪ ,‬או הנחה שכלית אשר‬ ‫נובעים מכך ש'איסתכל באורייתא וברא‬ ‫מפני שאבי ואמי דואגים לי כל כך‪ ,‬צריך‬ ‫עלמא'‪ ,‬וכמו שנתבאר לעיל שאין התורה‬ ‫גם אני לדאוג להם‪ .‬אבל לאמתו של דבר‬ ‫רק 'מפת העולם' בלבד‪ ,‬אלא שהבריאה‬ ‫אין הסבר מוכרח‪ ,‬למה מוטבעים אצלינו‬ ‫מושתתת על אדני התורה‪ .‬וא"כ מוכרח גם‬ ‫דוקא דברים אלו‪ .‬כי באמת יכול הקב"ה‬ ‫שניתן להבין אף את חוקי התורה‪ ,‬כי הרי‬ ‫להטביע בשכלינו הנחה שכלית נוספת‪,‬‬ ‫העולם עם כל פרטי מציאותו וההשגות‬ ‫כגון שיהיה מופרך מכל וכל אצל האדם‬ ‫השייכות בו‪ ,‬מחובר גם לחוקים שבתורה‪.‬‬ ‫ללבוש בגד מצמר ופשתים יחד‪ .‬וכך גם‬ ‫כלומר‪ ,‬אם היתה התורה רק 'מפת העולם'‪,‬‬ ‫יכול הקב"ה לעשות שלא יהיה בשכלינו‬ ‫היה ניתן לומר שרק חלק המשפטים‬ ‫הנחה שאסור לגנוב‪ ,‬אדרבה‪ ,‬יכול להיות‬ ‫מאחר‬ ‫אבל‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫שייך‬ ‫שבתורה‬ ‫מובן אצלינו סברא הטוענת 'למה לא‬ ‫שהעולם מושתת על אדני התורה‪ ,‬והתורה‬ ‫לגנוב‪ ,‬לפני זה היה הדבר שלו‪ ,‬ועכשיו זה‬ ‫היא נשמת העולם כולו‪ ,‬א"כ הכרח הוא‬ ‫נהיה שלי'‪] .‬כשם שבענין הרגש מובן‬ ‫שהעולם שייך לכל חלקי התורה‪ .‬וזהו ענין‬ ‫הדבר לכל אחד‪ ,‬שאין הרגשות דברים‬ ‫מה שאנו מוצאים ברש"י שנותן איזה טעם‬ ‫מוכרחים אשר אי אפשר בלתם‪ .‬כי למשל‬ ‫לא‪ .‬הגויים הפילוסופיים מאד עוסקים להבין מה זה 'אמת'‪ ,‬והם דנים האם ילד במדבר שלא חי בחיי חברה‪,‬‬ ‫גם יבין שאסור לגנוב‪ ,‬או שהבנה זו היא רק בגלל דפוסי חשיבה המקובלים בחברה‪ .‬והאמת היא‪,‬‬ ‫שהמצוות השכליות הם באמת שכליות‪ ,‬כי יש ביכולת שכל האדם להתקשר לכך‪ ,‬יש מצוות שהקב"ה אמר‬ ‫שאותם ניתן להשיג‪ ,‬כמו שיתבאר בעז"ה‪.‬‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫קו‬ ‫לו עילה אל יהי קל בעיניו' וכו'‪ ,‬שמבואר‬ ‫לפרה אדומה‪ ,‬ועד"ז בעוד ראשונים‬ ‫בדבריו שאף בחוקים יש לחפש טעמים‪.‬‬ ‫לשאר חוקים‪ ,‬והרמב"ם כתב )הלכות מעילה‬ ‫והחילוק בין משפטים לחוקים הוא‪,‬‬ ‫פ"ח ה"ח( 'ראוי לאדם להתבונן במשפטי‬ ‫שבמשפטים האדם מוצא באופן טבעי‬ ‫התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי‬ ‫טעם ובחוקים לא‪.‬‬ ‫כחו‪ ,‬ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע‬ ‫פ רק ד‬ ‫הדרך להשיג טﬠמי התורה‬ ‫כשמגיע לדרגה שאפילו המצוות‬ ‫‪,úåéäì øùôà éà äæ øáã ìáà‬‬ ‫השכליות טבוע בנפשו בלי צורך‬ ‫‪,åéðôì 'úååöî'ì 'íé÷åç'ä åëôäúéù‬‬ ‫לציווי והשגה‪ ,‬אז יכול להשיג בשכלו‬ ‫‪,åéðôî 'úååöî'ä ìèáúäá àì íà‬‬ ‫גם את החוקים‬ ‫‪ìë ìùî êøã ìò .åìöà íéâäåð íðéàå‬‬ ‫‪ éøáã àì ,óàðú àì ,çöøú àì" ú"ìä‬רבינו הם אשר מי שהתבטלו‬ ‫המצוות אצלו‪ ,‬שאין לו צורך‬ ‫‪íééåàø åìà úåøäæàä ïéàù ,"áåðâú‬‬ ‫‪ ìë íò åúåàú úøéáù úîçî .åéðôì‬בציווי המצוות‪ ,‬כי מאליו הרי הוא מואס‬ ‫‪ íîò ùîúùî åðéàù ,úåéîùâ úåãîä‬בהם‪ ,‬הוא יכול להשיג את החוקים כמו‬ ‫‪) "åãáì 'äì éúìá" ,ììë åëøöì‬לב(‪ .‬מצוות‪ .‬ובנוסח אחר אפשר לומר זאת‪,‬‬ ‫‪ åìöà íéñåàî íä åéëøö úééùò ìëå‬אשר רק מי שהיפך את המצוות לחוקים‪,‬‬ ‫‪ íðéàù ,äàåöäå èéèä êåìëìë‬אצלו החוקים נהפכים למצוות‪ .‬והפירוש‬ ‫‪ ÷çøéù íãà íåùì øéäæäì íéëéøö‬בזה‪ ,‬שאי אפשר להגיע למדרגה שיתהפכו‬ ‫‪ .ñåàéîä éðôî äùòé ä"àìá éë ,íäî‬החוקים להיות ברי השגה כמצוות‬ ‫‪) ä"òîä ãåã øîà äæ êøã ìòå‬תהלים ומשפטים‪ ,‬רק אחר שיבטל האדם אל‬ ‫קט‪ ,‬כב( "‪ íãàì äðä ."éáø÷á ììç éáìå‬הקב"ה את כל מה שכבר השיג‪ ,‬ולא יקיים‬ ‫‪ ,åìöà íéâäåð 'úååöî'ä ïéàù äæë‬את המצוות השכליות מחמת הרעיון‬ ‫‪ åì íéùòðå ,íé÷åçä éîòè åì íéìâî‬והשכל שבהם בלבד‪ ,‬אלא שיתהפך הדבר‬ ‫להיות כטבע בנפשו‪ .‬וזה אינו יכול לבא‬ ‫‪.'úååöî'ì 'íé÷åç'ä‬‬ ‫לב‪ .‬עי' פרי הארץ חיי שרה‪ ,‬ובמה שנתבאר שם‪.‬‬ ‫קז‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫הלב ומה צריכים לעשות שם‪ ,‬יסלקוהו‬ ‫מכח השגה שכלית‪ ,‬אלא מכח ביטול‬ ‫בלי ללמדו מאומה‪ ,‬כי צריכים איזה ידע‬ ‫האדם לרצון ה'‪ ,‬שלא יהיה מסוגל לעשות‬ ‫בסיסי על חיצוניות האדם לפני הלימוד על‬ ‫אחרת מרצון ה'‪.‬‬ ‫מהות הלב‪ .‬כמו כן בענין המצוות‪,‬‬ ‫שירד‬ ‫המשפטים הם החלק החיצוני‬ ‫דרך מה שאמר רבינו השפת אמת‬ ‫‪ìòå‬‬ ‫ונשתלשל לטעם והבנה שבעולם‪ ,‬והחוקים‬ ‫זי"ע כי מאז ששמע בילדותו את‬ ‫הם החלק הפנימי שלמעלה מן הטעם‬ ‫שאגת הרבי מקאצק זי"ע‪' :‬איך יכול יהודי‬ ‫וההבנה הפשוטה שבעולם‪ ,‬הרובד הפנימי‬ ‫לגנוב?! הרי כתוב לא תגנוב'! נהיה הדבר‬ ‫והעמוק ביותר שבבריאה‪ .‬ופשוט כי אי‬ ‫אצלו כמו חומה שאי אפשר לעבור עליה‪.‬‬ ‫אפשר לעבור להשיג את טעמי החוקים‬ ‫כסף של מישהו אחר לא ניתן לגעת בזה‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫הפנימיות‪,‬‬ ‫במקום‬ ‫העומדים‬ ‫זה מנותק ממציאותו‪ .‬ונהיה אצלו יסוד‬ ‫בחינת‬ ‫עם‬ ‫וההתעצמות‬ ‫ההתאחדות‬ ‫מוסד כי כסף יכול להביא גשמיות‪ ,‬והוא‬ ‫המשפטים העומדים במקום החיצוניות‪.‬‬ ‫איננו צריך כלל גשמיות‪ ,‬ולכן הוא גם אינו‬ ‫צריך 'מצוה שכלית' על כך‪ ,‬הוא אינו גונב‬ ‫באופן מרומם הרבה יותר מאשר על פי‬ ‫כאשר אין לאדם משיכה לרע אזי‬ ‫השכל‪ ,‬כי אין לו כלל נסיון ודיון בנפשו‬ ‫מקיים כל המצוות מצד נטיות טבעו‬ ‫על כך )ועיין שפ"א שמות תרל"ה ועוד(‪ .‬ורק‬ ‫הטוב‪ ,‬ואז אפשר לגלות לו החוקים‬ ‫כשמגיע האדם לעולם פנימי כזה‪ ,‬יכול‬ ‫שהם סודות הבריאה‬ ‫הוא גם להבין ולהשיג בשכלו את הדברים‬ ‫הדבר ביותר‪ ,‬קיום המשפטים‬ ‫‪øåàéáå‬‬ ‫הנעלים יותר‪ ,‬את החוקים‪.‬‬ ‫באופן הנכון הוא רק כאשר הם‬ ‫נהפכים להיות חוקים‪ ,‬אשר זה בא כאשר‬ ‫האדם הוא למעלה מן השייכות אל‬ ‫אי אפשר להשיג את החלק הפנימי‬ ‫העולם הזה‪ ,‬ואין לו שום משיכה לענייני‬ ‫שבתורה שהם החוקים כל עוד שלא‬ ‫העולם הזה הרעים‪ .‬כי מי שעדיין נמצא‬ ‫התעצם בחלק החיצוני שהם המשפטים‬ ‫בתוך תוכיות העולם הזה‪ ,‬הרי הוא נמשך‬ ‫שהחוקים מתגלים רק למי‬ ‫‪íòèäå‬‬ ‫מטבעו אחר הרע כמו אחר הטוב‪ .‬ובמצב‬ ‫שמצוות התורה נתעצמו בעצם‬ ‫כזה‪ ,‬כל קיום המצוות אצלו אינו אלא‬ ‫מציאותו‪ ,‬הוא כי אין מתגלה הפנימיות‬ ‫מפני המצוות עם הטעם השכלי שבהם‪,‬‬ ‫לאדם כל עוד שלא תיקן את החיצוניות‬ ‫כי הוא צריך אל איזה ציווי והסבר שכלי‬ ‫כראוי‪ .‬ומשל פשוט על כך‪ ,‬אם יבוא אדם‬ ‫שיכריח אותו להתרחק מן הרע‪ ,‬ואין זה‬ ‫ללמוד במכון לרפואת הלב‪ ,‬והוא אדם‬ ‫דבר מוטבע אצלו כטבע עצמי שהוא חוק‬ ‫נבער מחכמת הרפואה שאינו מכיר אפילו‬ ‫בלי טעם‪ .‬ואם כן הרי שאדם זה לא השיג‬ ‫את האיברים החיצוניים של האדם כידים‬ ‫של‬ ‫החיצונית‬ ‫השלימות‬ ‫את‬ ‫עדיין‬ ‫ורגלים וכו'‪ ,‬ויתחיל לשאול איך עובד‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫קח‬ ‫שנשאר מגושם‪ ,‬וככל שמשיגים יותר‬ ‫המצוות שירדו אל השכל הגשמי )לג(‪ ,‬ולכן‬ ‫צריכים להתרחק יותר מן הגשמיות‪ .‬וכפי‬ ‫ודאי שהוא עדיין אינו יכול לעבור אל‬ ‫מה שהאדם אינו צריך מן הבריאה מאומה‪,‬‬ ‫החלקים הפנימיים יותר‪ .‬איך אפשר‬ ‫כך אפשר לגלות לו יותר רזי תורה‪ ,‬כי יש‬ ‫לגלות מה שבפנים‪ ,‬למי שאינו יודע מה‬ ‫לו נאמנות חזקה‪ ,‬שהבריאה אינה יכולה‬ ‫שבחוץ‪ .‬ובפרט שגילוי טעמי החוקים‬ ‫'לגנוב' אותו‪.‬‬ ‫הוא כענין גילוי סודות‪ ,‬ואין מגלים סוד‬ ‫למי שאין יודעים שהוא אדם נאמן‪ ,‬אין‬ ‫אי אפשר להתרומם בידיעות שכליות‬ ‫לפני‬ ‫אדם‬ ‫אצל‬ ‫אוצרות‬ ‫מפקידים‬ ‫לבד בלי עבודה במעשה‬ ‫שבודקים את נאמנותו‪.‬‬ ‫בלימוד ספרי חסידות‪ ,‬צריכה‬ ‫‪ë"åîëå‬‬ ‫המטרה להיות להתרוממות מן‬ ‫השגות גבוהות מסוכנות לאדם‬ ‫הגשם‪ ,‬ולא להפוך את הלימוד למטרת‬ ‫שעדיין מגושם‬ ‫ידיעת שכלים מופלאים בעלמא בלי‬ ‫‪ åäæå‬ענין מה דאיתא בגמ' )קידושין עא‪' (.‬שם‬ ‫שאיפה להתרוממות‪ .‬ובאמת כי אין שום‬ ‫בן ארבעים ושתים אותיות אין‬ ‫שכליות‬ ‫בהשגות‬ ‫וצורך‬ ‫תועלת‬ ‫מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו וכו'‪,‬‬ ‫כשלעצמם‪ ,‬וכמו למשל הנופל לנהר‬ ‫ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על‬ ‫ועומד לטבוע ח"ו‪ ,‬שאם יבוא מאן דהו‬ ‫)יומא פ"ג סוף ה"ז‪ ,‬הובא‬ ‫מדותיו'‪ ,‬ובירושלמי‬ ‫להצילו על ידי שימשוך את ראשו החוצה‪,‬‬ ‫בתורי"ד קדושין שם( 'מאן דרגיל ליה‪ ,‬לא יכיל‬ ‫הרי זו סכנה חמורה ביותר‪ ,‬שמא תישבר‬ ‫מיכול מבר נש כלום'‪ ,‬וכתב החתם סופר‬ ‫מפרקתו רח"ל‪ ,‬אלא צריכים להרימו גם‬ ‫)שו"ת ח"א או"ח סי' קצח( על המשתמש בשמות‬ ‫בגופו‪ .‬כך גם הבא להתרומם מהבלי‬ ‫הק' 'צריך שלא יהנה משום אדם‪ ,‬ואין‬ ‫העולם הזה‪ ,‬אי אפשר להתרומם על ידי‬ ‫להשתמש בסגולות על ידי שמות למי‬ ‫נשיאת הראש בהשגות שכליות מרוממות‪,‬‬ ‫שנהנה מהבריות'‪ ,‬יעו"ש‪ .‬כי ככל שאדם‬ ‫אם אין מחברים זאת יחד עם התרוממות‬ ‫יותר נמצא בתוך הבריאה‪ ,‬הרי הוא צריך‬ ‫במעשה בפועל של החלקים החיצוניים‪.‬‬ ‫את הבריאה‪ ,‬כי הוא נהנה מהנאות עולם‬ ‫ועל ידי תיקון החיצוניות‪ ,‬יתרומם האדם‬ ‫הזה‪ ,‬ואין לו שייכות אמיתית לפנימיות‪.‬‬ ‫באופן הנכון גם בפנימיות )לד(‪.‬‬ ‫ולכן השגות גבוהות מסוכנות לאדם‬ ‫לג‪ .‬כמו שכתב הרמב"ם כי במצוות שכליות אין האדם צריך לקיימם באופן של 'אפשי ומה אעשה שהתורה‬ ‫אמרה'‪ ,‬כי לכן ניתנו מצוות אלו להשגת השכל‪ ,‬כדי שהאדם יעבוד על עצמו עד כדי שבעצמו יאמר 'אי‬ ‫אפשי' על מה שהתורה אסרה‪ ,‬כי השלימות היא שלא יצטרכו ציווי על המצוות‪.‬‬ ‫לד‪ .‬בחורים שואלים איך אפשר לדעת לחיות ולהבין יותר פנימיות‪ ,‬התנאי הבסיסי ביותר הוא להיות פחות‬ ‫מגושם‪ ,‬ככל שהאדם מתרומם יותר‪ ,‬השגתו ידיעתו ובהירותו מתרחבים‪ .‬הטיפוס וההתרוממות‪ ,‬היא תמיד‬ ‫על ידי יציאה מאיזה נגיעה בענייני הגשם‪ .‬וניתן לבחון זאת בנקודת הבחירה שבאדם‪ ,‬ב"ה הבחורים היושבים‬ ‫פה אין להם נסיון להדליק אור בשבת‪ ,‬דבר זה הוא מחוץ למסגרת הבחירה‪ ,‬אלא הבחירה שלכם היא בדברים‬ ‫יותר עדינים‪ .‬ויש אנשים אחרים‪ ,‬שגבול הבחירה אצלם נמוך יותר‪ ,‬ויש להם נסיון גם בהדלקת אור בשבת‬ ‫קט‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫‪ãîåò åúåéäì ,òøä øöéä ìåèéá àåä‬‬ ‫‪) ì"æøà åäæå‬נדה סא‪úåöîä åìèáúéù (:‬‬ ‫‪,äàéøáä úìçúä íãå÷å äìòîì‬‬ ‫‪äòã õøàä äàìî éë" ,çéùîä úåîéì‬‬ ‫‪.ïéðî òøä øöéäå‬‬ ‫‪) "'ä úà‬ישעיה יא‪ ,‬ט(‪äøåú íäì äéäéå ,‬‬ ‫‪.'úååöî' åéäé 'íé÷åç'ä ïî ,úøçà‬‬ ‫כל מצווה מרמ"ח מצוות עשה הוא‬ ‫לעתיד לבא שיהיו מנותקים מן הרע‬ ‫עוד שלב להגיע לאחדות הפשוט‪ ,‬שלא‬ ‫ויקיימו כל התורה בטבע זך ישיגו‬ ‫שייך שם יצר הרע‬ ‫החוקים ויהיו מצוות‬ ‫המצוות מביא את האדם לשורש‬ ‫÷‪íåé‬‬ ‫כל המצוות שהוא דברת "אנכי ה'‬ ‫שלעתיד לבא יתקיים "ואת רוח‬ ‫‪øçàî‬‬ ‫הטומאה אעביר מן הארץ" )זכריה‬ ‫אלקיך"‪ ,‬שהרי כל רמ"ח מצות הם רמ"ח‬ ‫יג‪ ,‬ב(‪ ,‬כבר לא יהיו נסיונות של משיכה‬ ‫איברים של שלימות אחת גדולה‪ ,‬וכל‬ ‫אחר תאוות העולם הזה‪ ,‬אלא יהיו‬ ‫איבר ואיבר מעלה את האדם אל אנכי‪,‬‬ ‫מנותקים לגמרי מהרע‪ .‬ולכן כבר לא‬ ‫כל מצוה הוא עוד שלב להגיע לאחדות‬ ‫יצטרכו את ה'מצוות' שהם המשפטים‬ ‫הפשוט‪ ,‬עד לבחי' אין סוף שקודם‬ ‫והטעמים השכליים לקיום תרי"ג מצוות‬ ‫הצמצום‪ .‬וזה מבטל את היצר הרע‬ ‫התורה‪ ,‬כי את הכל יקיימו בטבע זך‬ ‫לגמרי‪ ,‬שהרי כל כח יצר הרע תחילתו‬ ‫הנמשך אחר רצון ה' מעצם מציאותו‪ .‬ועל‬ ‫בצמצום והסתר‪ ,‬וכאשר האדם מגיע‬ ‫ידי זה יתעלו להשיג את החוקים‪ ,‬והם יהיו‬ ‫לבחי' אחדות פשוט‪ ,‬אין שם שום קיום‬ ‫אצלם כמו 'מצוות' המושגות בשכל‪ ,‬כי‬ ‫ומציאות ליצר הרע‪.‬‬ ‫יתחברו לרובד הפנימי יותר שלא מתגלה‬ ‫כפי הרצון לקיים המצוה בלי ידיעת‬ ‫בעת הגלות‪.‬‬ ‫הטעם‪ ,‬כך זוכין אח"כ לקיים‬ ‫‪÷ø äéäå ,ìéç ìà ìéçî êìåäùëå‬‬ ‫בידיעת הטעם‬ ‫‪ùøåù ìà òéâéù ãò ,äìòîì äìòîì‬‬ ‫‪ ãåñéå 'ä éëðà" àåäù ,úåöîäå äøåúä ìë‬זה שכתב רבינו כי על ידי הביטול‬ ‫במצוות השכליות‪ ,‬זוכים להשיג‬ ‫‪,óåñ ïéàå èåùô úåãçà ,"êé÷ìà‬‬ ‫"‪ ìë "éôðë äðéôøú" íù "åãîòá‬גם את החוקים‪ ,‬אפשר להבין על פי מה‬ ‫‪ éøäù ,íéìèá íìåëå íé÷åçäå úåöîä‬שכתב השפת אמת )חקת תרל"ב( על דברי‬ ‫רח"ל‪ .‬וממנו ניקח‪ ,‬שכל אחד יכול להתעלות ולהעלות את נקודת הבחירה שלו למקום נעלה יותר‪ ,‬עד שגם‬ ‫בדברים שעד עתה התמודד עמהם‪ ,‬יוכל להיות ברור ובהיר אצלו מה שצריך לעשות ומה שלא ניתן לעשות‪.‬‬ ‫וככל שהאדם מעלה את נקודת הבחירה שלו‪ ,‬הרי הוא נמצא במקום יותר גבוה‪ ,‬ואזי נפשו מרגישה יותר‪.‬‬ ‫ואין האדם יכול להסתפק בהתעלותו שמכבר הימים‪ ,‬כשם שהוא אצל תינוק‪ ,‬כאשר הוא מתחיל לתפוס חפץ‬ ‫בידו‪ ,‬כולם מתלהבים מחכמתו‪ ,‬שהוא יודע כבר להחזיק חפץ‪ .‬אבל אם ימשיך כל חייו רק בחכמה זו‪ ,‬יהיה‬ ‫טיפש עצום‪ ,‬התינוק צריך להתקדם בחכמתו מידי חודש בחדשו‪ .‬כמו כן בהתקדמות האמיתית בענין‬ ‫התנתקות מן הגשמיות והתחברות להקב"ה‪ ,‬צריך האדם להתעלות כל הזמן‪ ,‬ואם יפסיק להתעלות מן‬ ‫הגשמיות‪ ,‬לא יוכל להשיג יותר‪.‬‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫קי‬ ‫הדרך להשגת התורה הוא להיפך‬ ‫רש"י )במדבר יט‪ ,‬ב( במצות פרה אדומה‪,‬‬ ‫מהדרך בו משיגים ענייני עולם הזה‬ ‫'לפי שהשטן ואומות העולם מונין את‬ ‫כתב )שם תרל"ו(‪' :‬ברש"י לפי שהשטן‬ ‫‪ïëå‬‬ ‫ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם‬ ‫ואוה"ע מונין את ישראל מה טעם יש‬ ‫יש בה‪ ,‬לפיכך כתב בה חוקה‪ ,‬גזירה היא‬ ‫בה כו' כתוב בה חוקה‪ ,‬וקשה אי באמת‬ ‫מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה'‪,‬‬ ‫אין בה טעם‪ ,‬א"צ להאי טעם ד'מונים את‬ ‫וקשה כי אם היא חוקה‪ ,‬מהו שאלת‬ ‫ישראל'‪ ,‬רק לפי שאין טעם כתוב חוקה‪.‬‬ ‫אומות העולם 'מה טעם יש בה'‪ ,‬הרי אין‬ ‫אלא נראה שיש בה טעם‪ ,‬אך א"א להשיג‬ ‫בה טעם‪ ,‬ואם הם שואלים מה טעם‬ ‫הטעם עד אחר תיקון הגוף‪ ,‬ומצד בחי'‬ ‫החוקים‪ ,‬מה היא התשובה שעונים להם‬ ‫החיצוניות אין טעם לחוקת ה'‪ ,‬אבל‬ ‫שהיא חוקה‪ ,‬הרי על זה עצמו שאלו‪' .‬אך‬ ‫המאמין סופו להבין הטעם‪ .‬כי דברי תורה‬ ‫כי ודאי יש טעם לכל חוקה‪ ,‬רק שאי‬ ‫הם היפוך דברי עוה"ז שהטעם מביא‬ ‫אפשר להבין הטעם‪ ,‬עד שמקבלין המצוה‬ ‫למעשה‪ ,‬שע"י שחושק לטעם עוה"ז‬ ‫כחוקה בלי טעם‪ .‬וע"ש זה נקראת‬ ‫והבליו עושה אותם ואח"כ נמאסים עליו‪.‬‬ ‫'חוקה'‪ ,‬כי כן רצונו ית' לקיים המצוה‬ ‫ותורה להיפוך‪ ,‬ע"י המעשה אף שאינו‬ ‫בלי ידיעת הטעם‪ .‬וכפי האמונה ורצון‬ ‫מתאוה להם‪ ,‬זוכה אח"כ להשיג הטעם‬ ‫לקיים המצוה בלי ידיעת הטעם‪ ,‬כמו כן‬ ‫ולהתאוות להם‪ .‬אמנם אין טעם זה מושג‬ ‫זוכין אחר כך לקיים בידיעת הטעם‪ .‬כי‬ ‫רק למי שלא טעם טעם עוה"ז‪ ,‬וכפי מה‬ ‫הטעם הוא דבר רוחני שאין בו ממש‪,‬‬ ‫שפורש אדם עצמו מתאוות‪ ,‬כך זוכה‬ ‫וכפי שאדם מתרחק מגשמיות‪ ,‬יוכל‬ ‫להשיג טעם הקדושה'‪ ,‬ע"ש עוד‪.‬‬ ‫להרגיש טעם חוקי השי"ת'‪.‬‬ ‫פ רק ה‬ ‫שורש כל המצוות הוא אחדות ה'‬ ‫"‪äìéçúá íãàä éøäù ."áåè äùòå‬‬ ‫‪íãå÷å úìéçúáù úîàá äðäå‬‬ ‫"‪) "ãìåé íãà àøô‬איוב יא‪ ,‬יב( ‪åúâøãîå‬‬ ‫‪'ä éëðà" äùòä àåä äàéøáä‬‬ ‫‪ìåçî ó éñåäì êéøöå ,äèî äèîì‬‬ ‫‪ìáà .äùòú àìä êë øçàå ,"êé÷ìà‬‬ ‫‪éëðà" ãò ,äìòî äìòîì ùã÷ä ìò‬‬ ‫‪,êôéäì úåéäì êéøö úååöîä úâùäá‬‬ ‫‪) "êé÷ìà 'ä‬לה(‪.‬‬ ‫‪êë øçàå "òøî øåñ" äìéçúá‬‬ ‫לה‪ .‬עי' ג"כ שפת אמת קדושים תרמ"א ד"ה וכל אלה הדברים‪.‬‬ ‫קיא‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫החינוך להרא"ה שכתב טעמי המצות הכל‬ ‫‪äöø ,øééâúäì àáù øâäù åäæå‬‬ ‫על אחדות הבורא ברוך הוא‪ ,‬ושאנחנו‬ ‫‪íåé÷ 'éô 'ìâø ìò' äøåúä ìë ãåîìì‬‬ ‫אליו משועבדים ועובדים‪ .‬ולכן שמענו‬ ‫‪.'úçà' äãîòäå‬‬ ‫אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה‪ ,‬כי אנכי‬ ‫ולא יהיה לך המה טעמי כל התורה‪ .‬וזהו‬ ‫הוא הדבר המעמיד‪ ,‬כדברי חז"ל‬ ‫'‪'ìâø‬‬ ‫מה שאמרו חכמינו ז"ל על הפסוק )שמות כ‪,‬‬ ‫'ממונו של אדם שמעמידו על‬ ‫א( 'וידבר אלקים את כל הדברים האלה‬ ‫רגליו'‪ ,‬והגר רצה להגיע מיד אל היסוד‬ ‫לאמר'‪ ,‬שאמר כל עשרת הדברות בכלל‪,‬‬ ‫האחד המעמיד של כל התורה‪.‬‬ ‫אחר כך אמר להם בפרט )רש"י שם(‪ ,‬כלומר‬ ‫שהודיע להם בפנימיות האחדות הבורא‬ ‫‪ùøåù íðîà íà ,åãîì úîàá äðäå‬‬ ‫‪,øëæðë "êé÷ìà 'ä éëðà" àåä ìëä‬‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬וממילא השיגו המצות כאשר‬ ‫‪úâùä ïéáäì ìåëé äéä àì øâä ìáà‬‬ ‫ביארנו במקומן בסוד של שבועות‪ ,‬ואחר‬ ‫כך פרטן כל אחד ואחד בפני עצמו'‪.‬‬ ‫‪,äìéçú äìéìù êøãá àì íà ,éëðà‬‬ ‫"‪åúâéøãî úåéä éðôî ,"êì äéäé àì‬‬ ‫גם שורש וטעם המצוות שבין אדם‬ ‫‪êãéàå' øîàù åäæå ,äèî äèî äìéçú‬‬ ‫לחבירו‪ ,‬הוא אחדות הבורא‬ ‫‪"úáäàå" úåöî éë .'øåîâ ìéæ àùåøéô‬‬ ‫‪àì êøáçì êì éðñã äî' äìéìùäå‬‬ ‫‪' :ó éñåîå‬אך הלא ידוע כי כל המצות של‬ ‫‪äéäé àì"å "éëðà" úåöî àåä ,'ãéáòú‬‬ ‫התורה נתחלקו על שני דברים‪:‬‬ ‫‪.ì"æ é"ùøô úðáäëå ,"êì‬‬ ‫אחד‪ ,‬על המצות שבין ישראל לאביו‬ ‫שבשמים‪ ,‬כגון ציצית ותפילין וקרבנות‬ ‫וכל מצות‪ .‬ויש מצות שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫בב' דברות ראשונות הודיע הקב"ה‬ ‫והם כלולים בכלל 'ואהבת לרעך כמוך'‪,‬‬ ‫לישראל פנימיות אחדות הבורא‪,‬‬ ‫כמו דאיתא 'ואהבת לרעך' שאמר ר'‬ ‫וממילא השיגו כל המצוות‬ ‫עקיבא 'זה כלל גדול בתורה'‪ .‬אמנם‬ ‫‪ éøáãá‬רבינו עדיין לא מתבאר למה אמר‬ ‫שצריכין ליתן טעם שגם בין אדם לחבירו‬ ‫לו דוקא את הסור מרע של מצות‬ ‫הוא נכלל בכלל אחדות הבורא ברוך הוא‪,‬‬ ‫ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬ובקדושת לוי )ליקוטים‪,‬‬ ‫שהרי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה‬ ‫מסכת שבת( ג"כ כתב כדברי רבינו‪ ,‬וז"ל‪' :‬כי‬ ‫שמענו‪ ,‬וכל התורה נכלל בהן‪ .‬ואבאר לך‬ ‫ידוע כי 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה‬ ‫שגם הם נכללים באחדות הבורא ברוך‬ ‫שמענו‪ ,‬וכל התורה נכלל בה‪ .‬דכל התורה‬ ‫הוא‪ .‬שהלא כל עדת ישראל מאמינים‬ ‫טעמיה לרמז באחדות הבורא‪ ,‬וכל טעמיה‬ ‫שא‪-‬ל אחד בראנו‪ ,‬וכל ישראל כאחד נקרא‬ ‫מרומזים כדי שבהם יהיה ניכר שאנחנו‬ ‫'כנסת ישראל'‪ ,‬וזאת נקראת שכינה )זוה"ק‬ ‫משועבדים ועובדים להבורא ברוך הוא‪.‬‬ ‫ח"ג קצז‪ .(.‬ונמצא כשאנחנו באנו ממחצב‬ ‫ומלבד שעל פי הסוד מרומזים כל המצות‬ ‫אחד‪ ,‬כשיש לאחד צער מרגיש גם חבירו‪,‬‬ ‫על אחדות הבורא ברוך הוא‪ ,‬עיין בספר‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫קיב‬ ‫שאבין שאפילו המצות שבין אדם לחבירו‬ ‫כמו אדם אחד כשכואב לו אבר אחד‬ ‫יהיה נכלל בכלל אחדות הבורא ברוך הוא‪,‬‬ ‫מרגיש כל הגוף צער‪ .‬וכיון שא‪-‬ל אחד‬ ‫ואז אתגייר ואעבוד את אחד יחיד ומיוחד‪,‬‬ ‫בראנו ונשמת ישראל באין ממחצב אחד‪,‬‬ ‫שכשאבין זה אז אדע שהמשפטים שלהם‬ ‫כשיש לאחד צער גם חבירו מרגיש‪,‬‬ ‫בל ידעום ואין להם טעם‪ ,‬ואפילו במשפטי‬ ‫וכשיש לאחד מישראל שמחה גם חבירו‬ ‫הארץ צריך האדם לידע שא‪-‬ל אחד בראנו‪.‬‬ ‫מרגיש בשמחה‪.‬‬ ‫ואמר לו הלל 'מה דשנאוי לך לחברך לא‬ ‫תעביד'‪ ,‬כלומר שכל המצות שבין אדם‬ ‫כיוון שא‪-‬ל אחד בראנו ראוי שנצטער‬ ‫לחבירו הוא האמת 'מה דשנאוי לך לחברך‬ ‫בצרת חבירינו ונשמח בשמחתו‬ ‫לא תעביד'‪ ,‬והטעם של זה הדבר‪ ,‬הוא‬ ‫מחמת שא‪-‬ל אחד בראנו וממחצב אחד‬ ‫‪' åäæå‬מה דשנאוי לך לחברך לא תעביד'‪,‬‬ ‫כולנו‪ ,‬נמצא כל אחד מישראל מרגיש‬ ‫כלומר כיון שיש לך צער מזה הדבר‬ ‫בצרת חבירו ומשמח בשמחת חבירו‪,‬‬ ‫לא תעשה לחבירך‪ ,‬כי ראוי לצער עצמך‬ ‫ונמצא גם מצות שבין אדם לחבירו הטעם‬ ‫בצרת חברך ולשמוח בשמחת חברך‪ ,‬כיון‬ ‫מחמת אחדות הבורא ברוך הוא וכו'‪.‬‬ ‫שא‪-‬ל אחד בראנו וממחצב אחד אנחנו‪ .‬זה‬ ‫הוא הכולל כל המצות שבין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫ונמצא שגם מצות שבין אדם לחבירו היא‬ ‫פירוש הפסוק ואהבת לרעך כמוך‬ ‫בכלל אחדות הבורא ברוך הוא‪ ,‬שכיון‬ ‫אני ה'‬ ‫בראנו‬ ‫אחד‬ ‫שאל‬ ‫מאמינים‬ ‫שאנחנו‬ ‫‪ äæå‬הפירוש "ואהבת לרעך כמוך אני ה'"‪,‬‬ ‫וממחצב אחד אנחנו‪ ,‬ראוי להתעסק‬ ‫כלומר מה שאני מצוה שתאהב לרעך‬ ‫בטובת חבירו ולמנוע מלצער את חבירו‪.‬‬ ‫כמוך‪ ,‬מחמת שאני ה' וא‪-‬ל אחד בראנו‪,‬‬ ‫לכן מחויב לשמוח בשמחת חבירו וכן‬ ‫להיפך חס ושלום‪ .‬וזה פירוש הפסוק‬ ‫בקשת הגר למדני כל התורה על רגל‬ ‫באחרי )ויקרא יח‪ ,‬ד( "את משפטי תעשו ואת‬ ‫אחת‪ ,‬הכוונה שיבין איך שכל המצוות‬ ‫ה'‬ ‫אני‬ ‫בהם‬ ‫ללכת‬ ‫תשמרו‬ ‫חוקותי‬ ‫שורשם אחדות הבורא‬ ‫אלקיכם"‪ ,‬כי 'משפטי' פירש רש"י אלו‬ ‫‪ äæå‬שאמר 'על מנת שתלמדני כל התורה‬ ‫הדברים האמורים בתורה במשפט‪ ,‬שאלו‬ ‫כשאני עומד על רגל אחד'‪ ,‬כלומר‬ ‫לא נאמרו היה כדאי לאמרם‪ ,‬עד כאן לשון‬ ‫שכל המצות יהיה טעמן ופרושן אחדות‬ ‫אדם‬ ‫שבין‬ ‫במשפטים‬ ‫כלומר‬ ‫רש"י‪,‬‬ ‫הבורא ברוך הוא‪ ,‬ואפילו המצות שבין‬ ‫לחבירו כוונת המצוה מחמת שאני ה'‪,‬‬ ‫אדם לחבירו יהיה טעמן אחדות הבורא‬ ‫וא‪-‬ל אחד בראנו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ברוך הוא‪ .‬ואמר הגר אני רוצה להתגייר‬ ‫קיג‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫פ רק ו‬ ‫שלימות האדם ממטה למﬠלה‬ ‫כוחו הגשמי‪ .‬לעומת זאת אדם קטן הוא‬ ‫‪"íäøáà ïá ÷çöé úåãìåú äìàå" åäæå‬‬ ‫פחות מבעל חי‪ ,‬וככל שהוא גדל והולך‬ ‫‪'÷çöé' 'éôå ,äàéøáä øãñ àåäù‬‬ ‫הרי הוא נהיה בריה אחרת לגמרי‪ ,‬יודע‬ ‫‪'íäøáà ïá' ,úåøåáâå íåöîö àåäù‬‬ ‫לדבר ולהשכיל‪ ,‬ויכול להתעלות עוד ועוד‪.‬‬ ‫‪äìàîå" ,èåùô úåãçàå íéãñç àåäù‬‬ ‫‪."õøàä ìë äöôð‬‬ ‫‪íéîùâä åéúåãîá íãà ,úîàá ìáà‬‬ ‫‪çúôì" øîàîë ,øîâð åãìååä íåéá‬‬ ‫מצוות הלא תעשה הם בחינת יצחק‪,‬‬ ‫‪) "õáåø úàèç‬בראשית ד‪ ,‬ז( "‪ï÷æ êìî‬‬ ‫והמצוות עשה הם בחינת אברהם‬ ‫‪) "ìéñëå‬קהלת ד‪ ,‬יג(‪åãìåä íåéá ïëìå ,‬‬ ‫‪ íåöîöä‬בא ממדת הגבורה‪ ,‬ויצחק שייך‬ ‫‪.'åùò' àø÷ð‬‬ ‫כי‬ ‫]ונמצא‬ ‫הגבורה‬ ‫למדת‬ ‫מצוות לא תעשה הם בחינת יצחק‪ ,‬ומצוות‬ ‫עשה הם בחינת אברהם‪ ,‬ואכן אברה"ם‬ ‫החלק הבהמי שבאדם שווה בגדול כקטן‬ ‫הוא בגי' רמ"ח[‪ .‬והלא תעשה בא מן‬ ‫המדות הבהמיות של האדם‪ ,‬גם‬ ‫‪ãöî‬‬ ‫העשה‪ ,‬שהרי גם הצמצום נבע מן האחדות‬ ‫הוא יכול להיקרא גמור ומושלם‬ ‫פשוט שהיה מקודם‪.‬‬ ‫ביום היוולדו‪ ,‬כמו שרואים כי היצר הרע‬ ‫ניתן באדם מיד בהיוולדו‪ ,‬והיצר נחשב‬ ‫‪íä "úåãìåú" ì"æ é"ùø ùøéôù åäæ‬‬ ‫מיד 'זקן' ואין לו צורך בהשלמה נוספת‪.‬‬ ‫'‪.'äùøôá íéøåîàä åùòå á÷òé‬‬ ‫כי החלק החייתי והבהמי שבאדם נולד‬ ‫‪) ì"æ é"ùø ùåøéôëå‬כה‪ ,‬כה( ‪åùò ìò‬‬ ‫וקיים בשוה בקטנים כמו בגדולים‪ ,‬אצל‬ ‫'‪íåéá 'åéúåøòùá øîâðå äùòðù‬‬ ‫ילדים קטנים אפשר למצוא יצרים שפלים‬ ‫‪) øäåæä øîàîëå ,åãìååä‬ח"ג צא‪ìò (:‬‬ ‫כמו זקנים שלא קנו חכמה בני שבעים‬ ‫‪) ÷åñô‬ויקרא כב‪ ,‬כז( "‪æò åà áùë åà øåù‬‬ ‫ויותר‪ ,‬שניהם רוצים לקחת ולריב‪ ,‬כל‬ ‫‪àø÷ð åãìåä íåéá óëéú "ãìåé éë‬‬ ‫אחד על מה שחשוב בעיניו‪ ,‬למבוגר‬ ‫'‪íåéá øîâð åúåéä éðôî ,'åîåé ïá øåù‬‬ ‫חשוב כבוד ולילד הממתק‪ ,‬אבל לשניהם‬ ‫‪.íãà ïë ïéàù äî ,åãìåä‬‬ ‫רצונות‬ ‫של‬ ‫מערכת‬ ‫אותו‬ ‫את‬ ‫יש‬ ‫ועקשנויות וכו'‪ ,‬וזהו מה שנקרא 'עשיו'‬ ‫‪ ùøôää‬בין שור קטן לשור גדול הוא רק‬ ‫כי מיד היה מושלם ועשוי‪.‬‬ ‫בכמות גשמית‪ ,‬במשקל ובחוזק‬ ‫פ רשת תולדות‬ ‫קיד‬ ‫לישראל' שהחוקים נעשים משפטים‪ ,‬והוא‬ ‫‪á÷òá úæçåà åãé" ,á÷òé êë øçàå‬‬ ‫בחינת ישראל 'לי ראש'‪.‬‬ ‫‪."åùò‬‬ ‫‪àéäù ,åìù äñéôúä àéä 'åãé' 'éôå‬‬ ‫‪) ã"åé àéäù äàúú äîëç‬עיין תיקו"ז‬ ‫פ‪øçàå ,[ã"åé úåéúåà] 'åãé' åäæå ,(:‬‬ ‫החלק הרוחני שבאדם מתחיל בעבודה‬ ‫‪,äàìéò äîëçì òéâé äðîî êë‬‬ ‫חיצונית ואח"כ זוכה לפנימיות‬ ‫‪,èåùô úåãçà àåäù "éëðà" úåöîå‬‬ ‫‪ á÷òé‬אינו נולד עשוי‪ ,‬אלא הוא מתחיל‬ ‫‪.ïéáé ïéáîäå‬‬ ‫לעבוד בבחי' עקב‪ ,‬ממטה למעלה‪.‬‬ ‫ורק על ידי המשך העבודה‪ ,‬הרי הוא‬ ‫היגיעה בהבנת דיני ממונות מזכך את‬ ‫עולה לאחר מכן לאט לאט‪ ,‬עד שמגיע‬ ‫השכל להבין החכמה האמיתית של‬ ‫למעלה מעלה לבחינת 'ישראל' שהוא‬ ‫הלכות קדשים‬ ‫אותיות 'לי ראש'‪.‬‬ ‫‪ ùé‬חכמה תתאה ויש חכמה עילאה‪ ,‬ויובן‬ ‫מעט על פי מה שאמרו חז"ל )בבא בתרא‬ ‫‪ åäæå‬מה שכתוב )תהלים קמז‪ ,‬יט( "מגיד דבריו‬ ‫בדיני‬ ‫יעסוק‬ ‫שיחכים‬ ‫'הרוצה‬ ‫קעה‪(:‬‬ ‫ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל"‪,‬‬ ‫ממונות'‪ ,‬ומאידך אמרו )שבת לא‪' (.‬חכמת זה‬ ‫דאיתא בשפת אמת )פסח תרל"א( 'בשאלת‬ ‫סדר קדשים'‪ .‬ומבאר החתם סופר כי‬ ‫החכם מה העדות והחוקים‪ ,‬ולכאורה איך‬ ‫החכמה האמיתית היא סדר קדשים‪ ,‬אבל‬ ‫שואל טעם על חוקה‪ .‬אך כי באמת כתיב‬ ‫אי אפשר להשיג את חכמת סדר קדשים‬ ‫"מגיד דבריו כו' חוקיו" כו' לישראל‬ ‫בלי להקדים מקודם את העסק בדיני‬ ‫שבנ"י יודעין טעם גם בחוקה‪ ,‬והוא ע"י‬ ‫ממונות‪ ,‬כי היגיעה בהבנת דיני ממונות‬ ‫שמאמין ועושה החוק באמת אף בלי‬ ‫מעדנת ומזככת את השכל להשכיל את‬ ‫הרגשת הטעם‪ ,‬על ידי זה זוכה לידע‬ ‫סדר קדשים‪ .‬ועל דרך זה יש לומר בנידון‬ ‫הטעם גם כן'‪ .‬ולפי דבריו 'מגיד דבריו‬ ‫דידן )לו(‪ ,‬אשר כדי להבין ולהשכיל ולחיות‬ ‫ליעקב' היינו העבודה של 'וידו אוחזת‬ ‫את אחדותו יתברך בשלימות‪ ,‬שיש על זה‬ ‫בעקב עשיו'‪ ,‬מדרגת יעקב בבחי' יו"ד‬ ‫של כמה אלפים דפים )כנ"ל ממכתב‬ ‫ספרים‬ ‫העבודה בבחי'‬ ‫התחלת‬ ‫שהוא‬ ‫עקב‪,‬‬ ‫השפת אמת( צריכים להתחיל מקודם בחכמה‬ ‫חיצוניות‪ .‬ועל ידי שמתעלים מדרגא‬ ‫תתאה‪ ,‬ב"ידו אוחזת בעקב עשיו"‪ ,‬בהבנת‬ ‫לדרגא‪ ,‬מגיעים לבסוף ל'חוקיו ומשפטיו‬ ‫לו‪ .‬והאמת היא שגם לימוד דיני ממונות לעצמו הוא רק בחינת 'ידו אוחזת בעקב עשיו'‪ ,‬ומטרת הלימוד‬ ‫צריכה להיות שלא על מנת לרכוש ידיעות בעלמא‪ ,‬אלא מפני שזהו הדרך לזכות להגיע לבסוף לאחדות‬ ‫ה'‪ ,‬כל פרט וכל ידיעה בתורה חושפת עוד חוק ועוד חיבור לחכמה עילאה ולקשר עליון בהקב"ה ע"י אורייתא‪.‬‬ ‫ויש לדעת זאת אפילו שאין אנו עדיין עומדים בהשגות חכמה עילאה‪ ,‬כמ"ש הרמח"ל שכפי האופן שניגשים‬ ‫לדבר‪ ,‬כן ההשפעה נעלית יותר‪ .‬ואם ניגש אל התורה בהתייחסות הנכונה‪ ,‬נזכה להתעלות בכוחה ובזכותה‬ ‫עוד ועוד‪.‬‬ ‫קטו‬ ‫דברי אמת ‪ Û‬פ רי הארץ‬ ‫יזכנו ללמוד תורתו ולקיים‬ ‫‪ú"éùä‬‬ ‫המצוות והמשפטים שאפשר לשכלינו‬ ‫מצוותיו‪ ,‬ושנזכה לחיות חיים‬ ‫להשיג‪ ,‬עד שמגיעים מדרגא לדרגא עד‬ ‫הדבוקים באחדותו ויחודו יתברך‪.‬‬ ‫לאחדותו ויחודו יתברך‪.‬‬