gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: בארה של תורה · Be'ara Shel Torah

שבוע: תולדות (2026-11-09)

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫תולדות‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫בארה של תורה‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫מח"ס "בארה של תורה"‪" ,‬רביד הזהב" על הל' שבת‪ ,‬ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫‪054-8410805‬‬ ‫העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" ‪ -‬רחובות‬ ‫לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה‬ ‫גליון ‪960‬‬ ‫אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה‬ ‫ובמסכת יבמות (סד‪ ,‬א) דרשו חז"ל "מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה‬ ‫מתאוה לתפילתן של צדיקים"‪.‬‬ ‫זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ‪:‬‬ ‫הסוד שמאחורי תפילה מעל הטבע‬ ‫ולכאורה יש להקשות‪ ,‬כיצד מניח הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהוא מקור הרחמים והחסד‪,‬‬ ‫שיהיה לצדיקים צער כה עמוק וממושך בשנות עקרותם‪.‬‬ ‫על הפסוק "ַוַ �ֶּי ְְּע �ַּּתר ִיִ ְצְ ָָחק ַַלה' וגו'‪ַ ,‬וַ ּ �ֵּי ָָע ֶֶתר לֹוֹ ה'" מביא המדרש (ב"ר פס"ג) משל‬ ‫בספר מליץ יושר‪ ,‬מאת הגאון רבי ראובן מלמד זצ"ל‪ ,‬שהרביץ תורה בישיבת פוניבז'‬ ‫מופלא בשם רבי לוי‪" :‬משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו ליטול ליטרא של זהב‬ ‫לצעירים‪ ,‬מבאר יסוד נפלא‪:‬‬ ‫– והיה זה חותר מבפנים‪ ,‬וזה חותר מבחוץ"‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאישה היולדת בצער ובחבלי לידה קשים‪ .‬ברגע שבו היא‬ ‫בספר "שם משמואל" (תרע"ג) מבאר האדמו"ר מסוכטשוב את עומק המשל‪ :‬כאשר‬ ‫חובקת את פרי בטנה‪ ,‬כל הצער והכאב שחוותה מתבטלים לחלוטין ואינם נחשבים‬ ‫אדם מתפלל מתוך הרגל ולפי כוחו הטבעי‪ ,‬תפילתו נבחנת בצינורות הרגילים ובשערי‬ ‫מאומה לעומת עונג הלידה והשמחה בוולד‪.‬‬ ‫המשפט – האם הוא ראוי להיענות אם לאו‪ .‬אולם כאשר אדם מתאמץ בתפילתו‬ ‫על דרך זו ממש ניתן להבין את צערם של האבות והאימהות הקדושים‪ .‬כל הצער‬ ‫למעלה מטבעו הרגיל‪ ,‬מידה כנגד מידה פותחים לו מן השמים שפע וישועה למעלה‬ ‫שחוו במשך השנים שבהן לא היו להם בנים‪ ,‬בטל ומבוטל כלא היה לעומת העונג‬ ‫מדרך הטבע‪ ,‬ואפילו אם מצד שורת הדין אינו ראוי לכך!‬ ‫העילאי שהשיגו בעת תפילתם‪ .‬כי התפילה איננה רק כלי לבקשת צרכים‪ ,‬אלא היא‬ ‫פעולה זו קרויה בלשון חז"ל "חתירה" – כניסה אל אוצר המלך דרך מנהרה עוקפת‪,‬‬ ‫מעמד של התקשרות נצחית עם הבורא‪ ,‬עונג רוחני שאין לו סוף וקץ‪ ,‬ששווה כל‬ ‫שלא דרך הפתח הרגיל שבו ניצבים השומרים והקטגורים‪.‬‬ ‫ייסורים שבעולם‪.‬‬ ‫ה"שם משמואל" מוסיף ומדייק בלשון המדרש האומר תחילה‪" :‬זה חותר מבפנים"‬ ‫[חשוב לציין שלא כל אדם יכול לכתוב דברים כאלה‪ ,‬אולם הרב ראובן מלמד‬ ‫(המלך הנמצא בתוך הארמון)‪ ,‬ורק לאחר מכן "וזה חותר מבחוץ" (הבן העומד מחוץ‬ ‫שנפטר ללא שהניח אחריו זרע של קיימא‪ ,‬היה סמל ודוגמא לדביקות בה' ולעבודת‬ ‫לחומה)‪ .‬לכאורה היה ראוי להקדים את חתירתו של הבן‪ ,‬שהרי הוא המבקש ליטול‬ ‫התפילה‪ ,‬כך שראויים הדברים למי שאמרן וזכה להגיע לפסגה רמה כל כך של עונג‬ ‫את האוצר!‬ ‫רוחני בתפילה]‪.‬‬ ‫אלא שכאן טמון יסוד אדיר בעבודת התפילה‪ :‬באמת‪ ,‬להתאמץ בתפילה מעבר‬ ‫למדנו מכאן התבוננות עמוקה על מושג התפילה בכלל ועל שעות קושי בפרט‪.‬‬ ‫לכוחות הטבעיים אינו דבר קל לכל אדם‪ .‬לכן מגלה לנו המדרש‪ ,‬שברגע שהאדם רק‬ ‫פעמים רבות מוצא האדם את עצמו במצוקה או בעיכוב מסוים‪ ,‬ולבו נשבר בקרבו‪.‬‬ ‫נותן את דעתו ומקבל החלטה פנימית להתאמץ בתפילה – עוד בטרם הוציא מילה‬ ‫עליו לדעת שהחיסרון לא בא במקרה‪ ,‬אלא הוא הזמנה מיוחדת מריבונו של עולם‬ ‫אחת מפיו – מיד הקדוש ברוך הוא מקדים ו"חותר מבפנים" לקראתו!‬ ‫להתקרב אליו‪.‬‬ ‫אותה חתירה של המלך מבפנים היא זו שמעניקה לאדם את הכוח‪ ,‬ההתעוררות‬ ‫כשאנו עומדים בתפילה מתוך הלב‪ ,‬איננו רק ממתינים לישועה שתבוא בעתיד‪ ,‬אלא‬ ‫והסייעתא דשמיא להצליח להתאמץ בתפילתו מבחוץ‪.‬‬ ‫אנו זוכים כבר עכשיו לעצם המעלה הגדולה ביותר בעולם‪ :‬קרבת אלוקים‪ .‬הצער‬ ‫בעולם הזה הוא זמני וחולף‪ ,‬אך הדבקות שקונה האדם באותם רגעי תפילה וזעקה‬ ‫וזהו העומק בבקשה שאנו אומרים בפתח תפילת שמונה עשרה‪" :‬ה' �ְׂשָׂפָ ַַתי ִּת�ְּפְ ָּת�ּח ּוִּפִ י‬ ‫נשארת איתו לנצח נצחים‪.‬‬ ‫ַיַ ּ �ִּגיד ְּת ִ�ִּה ּ �ָּל ֶֶת ָָך" – אנו מרגישים ששפתותינו סגורות וחתומות מלהתפלל כראוי‪ ,‬אך‬ ‫עצם הרצון והנכונות שלנו לעמוד ולהתאמץ בתפילה מעוררים את הקב"ה לפתוח‬ ‫לנכח אשתו‪ :‬שתי זכויות האב שנחרתו בשם האם‬ ‫לנו את השפתיים מבפנים‪ ,‬ולהזרים בנו כוח להתפלל מעומק הלב‪.‬‬ ‫פעמים רבות אנו ניגשים לתפילה – או לכל אתגר רוחני אחר – בתחושה שהלב‬ ‫רבינו יוסף חיים זיע"א בספרו 'בן איש חי' (דרוש) ביאר רמז נפלא במילים "לנכח‬ ‫אטום‪ ,‬שהשגרה שוחקת ושאין בנו את הלהט והכוחות לפרוץ את המחסומים‬ ‫אשתו"‪:‬‬ ‫שעומדים מולנו‪ .‬המחשבה שלפנינו "חומה בצורה" עלולה לרפות את ידינו עוד לפני‬ ‫בבוא יצחק אבינו להתפלל ולשפוך שיח לפני בורא עולם על הריון אשתו‪ ,‬ביקש‬ ‫שהתחלנו‪.‬‬ ‫להישען ולצרף לתפילתו שתי זכויות עצומות של אביו אברהם אבינו‪ .‬שתי זכויות אלו‬ ‫דבריו של ה"שם משמואל" מעניקים לנו מבט מעצים ומלא תקווה‪ :‬הקב"ה אינו‬ ‫רמוזות ומכוונות ממש כנגד שמה של אשתו רבקה‪:‬‬ ‫מצפה מאיתנו לנפץ את החומה בכוחות עצמנו‪ .‬כל מה שנדרש מאיתנו הוא "ניצוץ‬ ‫הזכות הראשונה היא זכות בן הבקר‪ ,‬כאשר אברהם אבינו רץ במסירות נפש ובזריזות‬ ‫של רצון" – החלטה כנה אחת לצאת מאזור הנוחות‪ ,‬להתנער מההרגל ולהתאמץ‬ ‫מופלאה להכין סעודה לכבוד האורחים‪ ,‬שנאמר "ואל הבקר רץ אברהם"‪ .‬ואמרו‬ ‫מעט יותר מהרגיל שלנו‪ .‬ברגע שאנו מקבלים את ההחלטה הזו בלב‪ ,‬אבינו שבשמים‬ ‫חז"ל ששכר מצווה זו שמרו הקדוש ברוך הוא לבניו אחריו לדורות‪.‬‬ ‫כבר מתחיל לחתור לקראתנו מהצד השני של הקיר‪ ,‬מרכך את המחיצות ומעניק לנו‬ ‫הזכות השנייה היא זריזותו העצומה של אברהם להשכים בבוקר כדי לקיים את ציווי‬ ‫בעצמו את הכוחות להגיע עד לאוצר המלך‪.‬‬ ‫העקידה‪ ,‬שנאמר "וישכם אברהם בבוקר"‪ .‬ולימדונו חז"ל שבזכות אותה השכמה של‬ ‫מסירות נפש ניצולו זרעו של אברהם מקללת בלעם הרשע‪.‬‬ ‫ושתי זכויות כבירות אלו רמוזות באותיות שמה של רבקה‪ .‬שכן רבקה בהיפוך אותיות‬ ‫צער שנבלע באור גדול‬ ‫הוא "הבקר"‪ ,‬וכן רבקה אותיות "הבקר"‪ .‬וזהו שמדייק הכתוב‪" :‬ויעתר יצחק לה' לנכח‬ ‫אשתו"‪ ,‬כלומר שביקש והעתיר להשם יתברך על ידי אותן זכויות נשגבות העומדות‬ ‫על תקופת ההמתנה של יצחק ורבקה לזרע של קיימא נאמר בתורה "ויעתר יצחק לה'‬ ‫ממש לנכח אותיות שמה של אשתו‪.‬‬ ‫לנוכח אשתו כי עקרה היא"‪.‬‬ ‫ורדה בת סאלם אברהם ע"ה‬ ‫שמחה בת חונצה עזרי ע"ה‬ ‫שמעון בן שלום הלוי‬ ‫יעקב בן ליזה חלפון ז"ל‬ ‫אלברט בן אסתר חזן ז"ל‬ ‫ליזה בת גאולה ע"ה‬ ‫אילן בן מזל וזכריה נוה ז"ל‬ ‫צנעני ז"ל‬ ‫רחל בת מרדכי אריה ברזל ז"ל‬ ‫אליהו בן אסתר ומרדכי ז"ל‬ ‫להצלחת‬ ‫ת‬ ‫הגון‬ ‫לזיווג מ‬ ‫מוקדש ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫טאוס‬ ‫שלמה בןע י‬ ‫טלעת ש‬ ‫יחיאל קבן ד‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזהל בת תאג’ה‬ ‫מ ו‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בארה של תורה‬ ‫(לעיל כ"ז‪ ,‬ט' בשם פרקי דרבי אליעזר)‪ ,‬שלפיהם אותו מועד שבו ציוותה רבקה על‬ ‫קרבן פסח של יצחק אבינו‪:‬‬ ‫יעקב לקחת �"ְׁשֵׁנֵ י ְּג ָ�ָּדֵיֵ י ִִע �ִּּזים" היה ליל חג הפסח – גדי אחד הוקרב לקרבן פסח והשני‬ ‫נעשה מטעמים‪.‬‬ ‫הקרבן?‬ ‫מדוע מילת עשיו לא עיכבה את‬ ‫לאור זאת מתבארים שלושת הפרטים שהוסיף יעקב כחלק ממצוות ליל הסדר‪:‬‬ ‫יצחק אבינו מצווה את עשו‪ְ :‬‬ ‫"ֵלְֵך ָנָ א ֶֶאל ַַה �ֹּצּאן ְוְ ַַקח ִִלי ִִמ � � ָּׁׁשם �ְׁשֵׁנֵ י ְּג ָ�ָּדֵיֵ י ִִע �ִּּזים טֹוֹ ִבִ ים"‪.‬‬ ‫הלחם שהביא יעקב היה מצה ("לחם עוני")‪ :‬והדברים קל וחומר – אם אצל לוט נאמר‬ ‫"ּוַּמּצּ ֹוֹ ת ָָאָפָ ה ַוַ ּ �ֹּיאֵכֵ לּוּ" (בראשית י"ט‪ ,‬ג') ופירש רש"י שפסח היה וביקש לקיים מצוות‬ ‫ַ‬ ‫ולכאורה מדוע נזקק יצחק לשני גדיי עיזים‪ ,‬והרי די היה בגדי אחד לסעודתו? רש"י‬ ‫מצה‪ ,‬על אחת כמה וכמה שיעקב אבינו יביא לאביו יצחק מצה בליל הפסח‪.‬‬ ‫על הפסוק (בעקבות פרקי דרבי אליעזר) מבאר שאותו היום ליל חג הפסח היה‪ :‬גדי‬ ‫היין שהגיש יעקב היה יין של ארבע כוסות‪[ .‬ובספר משלחן רבי אליהו ברוך לרבי‬ ‫אחד נועד להקרבת קרבן פסח‪ ,‬והגדי השני נועד לקרבן חגיגה שממנו עשו מטעמים‬ ‫להערות‬ ‫דוא"להאכילה‪,‬‬ ‫אליהו ברוך פינקל הוסיף לבאר לפי זה‪ ,‬שבמקרא מוזכרת שתיית היין לאחר‬ ‫ומדובר בשתי הכוסות האחרונות של ליל הסדר – כוס שלישית ורביעית‪ .‬והדבר‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫על דברי רש"י אלו מתעוררת קושיה הלכתית מרתקת‪ ,‬המבוססת על דברי המדרש‬ ‫ליצחק‪.‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫ורשימתהנדיר‬ ‫המקרא על המילים "ַוַ �ָּיֵּבֵ א לֹוֹ ַיַ ִיִ ן ַוַ ֵּּי �ְׁש �ְּּׁת" המוטעמות בטעם‬ ‫ויו"ט‬ ‫מרומזפסח‬ ‫בטעמי‬ ‫ראובן" על הל'‬ ‫ו"לפלגות ערל ולא‬ ‫שלפיהם עשיו נותר‬ ‫כ"ה) שבת‪,‬‬ ‫על הל'‬ ‫הזהב"כ"ה‪,‬‬ ‫התוספות לעיל‬ ‫בעלי"רביד‬ ‫תורה"‪,‬‬ ‫(המובאיםשל‬ ‫בפירוש‬ ‫מח"ס "בארה‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫"מירכא כפולה"‪ ,‬שעל פי ה"משך חכמה" רומז לכך ששתה פעמיים – כנגד כוס‬ ‫נימול‪ .‬המדרש מתאר כי כאשר נולד עשיו אדמוני כולו‪ ,‬סבר יצחק אבינו שעדיין לא‬ ‫שלישית וכוס רביעית]‪.‬‬ ‫נבלע בו דמו מחמת חולשה‪ ,‬ולכן נמנע מלמול אותו ביום השמיני מחשש לפיקוח‬ ‫הבקשה �"ְׁשָׁבָ ה" מכוונת לדין הסיבה‪ :‬כפי שמבאר רש"י על אתר ש"שבה" היינו לשון‬ ‫נפש‪ .‬לאחר שחלפו שנה או שנתיים ויצחק ראה שמראהו האדמוני של עשיו אינו‬ ‫"ִא ְְסַּת ַ�ַּחר")‪ ,‬לקיים מצוות הסיבה בליל הסדר‪.‬‬ ‫מיסב על השולחן (ומתורגם באונקלוס ִ‬ ‫משתנה‪ ,‬הבין כי זהו טבעו מלידה ואין בכך סכנה‪ ,‬אך למרות זאת החליט שלא למולו‬ ‫ְּב�ֶּט ֶֶרם �ָּּתבֹוֹ א"‪.‬‬ ‫מתוך הבנה זו מוארת באור חדש תגובתו של יצחק לעשיו‪ָ" :‬וָ ֹאַֹכַ ל ִִמ � ֹּּכל ֶ‬ ‫מיד‪ .‬סברתו של יצחק הייתה‪" :‬הואיל ולא מלתי אותו לשמונה ימים כמוני‪ ,‬אמתין עד‬ ‫לכאורה הדבר תמוה‪ :‬מדוע סירב יצחק לטעום ולו מעט מתבשיליו של עשיו כדי‬ ‫שיהא בן י"ג שנה כמו ישמעאל אחי‪ ,‬ואמול אותו"‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר הגיע עשיו לגיל‬ ‫להפיס את דעתו?‬ ‫שלוש עשרה‪ ,‬מרד וסירב למול את עצמו‪.‬‬ ‫אלא שעל פי ההלכה ידיו של יצחק היו כבולות‪ :‬יעקב כבר האכיל את אביו את‬ ‫מכאן עולה תמיהה גדולה‪ :‬הלכה פסוקה היא ש"מילת זכריו" (מילת בניו של אדם)‬ ‫ה"אפיקומן" (בשר קרבן הפסח הנאכל על השובע בסוף הסעודה)‪ ,‬והלכה פסוקה‬ ‫מעכבת אותו מעשיית קרבן פסח‪ .‬אם עשיו לא נימול מעולם‪ ,‬כיצד רשאי היה יצחק‬ ‫היא ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" – נאסר על יצחק לטעום כל מאכל נוסף‬ ‫באותו הלילה!‬ ‫אבינו להקריב קרבן פסח?‬ ‫ִּב�ְּרָכָ ֶֶתָך"‪ .‬אונקלוס מתרגם‬ ‫ָ‬ ‫ְּב�ִּמ ְְר ָָמה ַוַ �ִּיַּּק�ּח ְ‬ ‫ָ‬ ‫"ָּבא ָָא ִִחיָך ִ‬ ‫זהו העומק בדברי יצחק לעשיו‪�ּ :‬‬ ‫אדם‬ ‫כבר‬ ‫עשיו‬ ‫היה‬ ‫הברכות‬ ‫שבמעמד‬ ‫אמת'‪,‬‬ ‫'שומר‬ ‫בספר‬ ‫ותירץ הרב מאיר שצ'יגל‬ ‫"ְּב ָָחְכְ ְְמ ָָתא"‪ ,‬ורש"י מפרש‪" :‬במרמה – בחכמה" – וחלק מאותה חכמה הלכתית‬ ‫ּ�‬ ‫בוגר‪ .‬וב"מנחת חינוך" (מצוה שצ"ב) נידונה השאלה האם מצות האב למול את בנו‬ ‫של יעקב היה להאכיל את יצחק גם את האפיקומן‪ ,‬ובכך לנעול בפניו את האפשרות‬ ‫נמשכת גם לאחר שהבן הגדיל‪ :‬דעת הרשב"א היא שחיוב האב נמשך גם בגדלות‬ ‫ההלכתית לאכול מצידו של עשיו‪.‬‬ ‫הבן‪ ,‬אך בספר החינוך מבואר שמצוות האב חלה רק כל עוד הבן קטן‪ .‬וכן מבואר‬ ‫ועל כך הוסיף הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬שהמילה "במרמה" עולה בגימטריה ‪287‬‬ ‫בפירוש המשניות לרמב"ם (סוף פרק י"ט דשבת) ובשו"ת הריב"ש (וכפי שצוין‬ ‫(רפ"ז) – בדיוק כמנין "אפיקומן"!‬ ‫בהגהות שב"מנחת חינוך" החדש)‪ .‬לפי שיטות אלו‪ ,‬משעה שבגר עשיו פקעה מצותו‬ ‫לאור הדברים הנ"ל מתיישב היטב מדוע אצל עשיו נעדרו לחלוטין הלחם‪ ,‬היין‬ ‫של יצחק למולו‪ ,‬ולכן הערלות של עשיו לא עיכבה את יצחק מהקרבת הפסח‪.‬‬ ‫"ָמה ָָה ֲֲעֹבֹ ָָדה ַַה �ֹּּזאת ָָלֶכֶ ם" –‬ ‫וההסיבה‪ .‬עשיו‪ ,‬בהיותו "הבן הרשע" של ההגדה האומר ָ‬ ‫עוד תירץ על פי הגמ' במסכת יבמות (ע"א ע"ב)‪ ,‬שם מבואר כי אב החבוש בבית‬ ‫לכם ולא לו – התנכר למצוות ליל הסדר ולא הביא לאביו לא מצה‪ ,‬לא יין של ארבע‬ ‫האסורים אינו מעוכב מעשיית הפסח מחמת בנו שאינו מהול‪ ,‬שכן האב מוגדר‬ ‫כוסות ולא הצעה להסיבה‪ ,‬אלא הסתפק אך ורק בהבאת הציד שנצטווה עליו ישירות‬ ‫כ"אנוס" שאינו יכול לקיים את המצווה בפועל‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬כיוון שעשיו כבר עמד‬ ‫על ידי אביו מכוח מצוות כיבוד אב שבה הקפיד‪.‬‬ ‫ברשות עצמו והתנגד למילה‪ ,‬נחשב יצחק אבינו לאנוס במילת בנו‪ ,‬ולכן אין בכך כדי‬ ‫לעכבו מאכילת הפסח‪.‬‬ ‫סוד ריח הבגדים וההשפעה על הסביבה‬ ‫על שני התירוצים הללו עדיין מתבקשת שאלה‪ :‬הלא יצחק אבינו הקריב קרבן פסח‬ ‫מדי שנה בשנה‪ .‬גם אם נבין מדוע לא עיכב עשיו את אביו בבגרותו‪ ,‬כיצד הקריב יצחק‬ ‫על הפסוק "וירח את ריח בגדיו ויברכהו‪ ,‬ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו‬ ‫קרבן פסח בכל אותן שנים שבהן היה עשיו קטן (מגיל שנה או שנתיים ועד גיל י"ג)?‬ ‫ה'"‪ ,‬מביא רש"י את תמיהת חז"ל‪" :‬והלא אין ריח רע יותר משטף עזים? אלא מלמד‬ ‫התשובה לכך טמונה בעצם שיטתו של יצחק אבינו במצוות מילה‪ .‬עצם העובדה‬ ‫שנכנס עמו ריח גן עדן"‪.‬‬ ‫שיצחק בחר להמתין עם מילת עשיו עד גיל שלוש עשרה מוכיחה שהוא סבר כי‬ ‫בספר 'קול יהודה' להגאון רבי יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף דקדק מדוע‬ ‫זמנה של מצוות מילה (לפני מתן תורה) הוא אך ורק בשני מועדים קבועים – או ביום‬ ‫הדגיש הפסוק דווקא את ריח המלבושים‪ ,‬ולא ציין את ריחו של יעקב עצמו‪ .‬הרי אם‬ ‫השמיני כפי שנימול הוא עצמו‪ ,‬או בגיל שלוש עשרה כפי שנימול ישמעאל – אך לא‬ ‫נכנס עמו ריח גן עדן‪ ,‬בוודאי שקדושה זו אפפה את כולו ונספגה גם בגופו‪ .‬מדוע אם‬ ‫בשנים שביניהם‪ .‬שהרי אילו סבר יצחק שמוטלת עליו חובת מילה בכל יום גם לאחר‬ ‫כן ייחסה התורה את הריח הטוב לבגדים‪.‬‬ ‫שחלף היום השמיני‪ ,‬ודאי לא היה משהה את המצווה וממתין עד גיל י"ג‪ .‬ממילא‪,‬‬ ‫וביאר רעיון נפלא‪ :‬כל עוד אדם שומר את מעלותיו וזכויותיו לעצמו בלבד‪ ,‬ואינו דואג‬ ‫לשיטתו של יצחק‪ ,‬בכל אותן שנות ביניים שבהן עשיו היה קטן לא חל עליו כל חיוב‬ ‫לסביבתו ולרומם את הזולת‪ ,‬עדיין אין השלמות הזו ראויה לברכה שלמה‪ .‬תפקידו‬ ‫למולו‪ ,‬וממילא לא היה בכך כדי לעכבו מהקרבת קרבן פסח‪.‬‬ ‫של עובד השם הוא להקרין ממעלותיו הלאה ולהביא רוח של טהרה ויראת שמים‬ ‫לכל מקום שאליו הוא מגיע‪.‬‬ ‫מצה‪ ,‬ארבע כוסות והסיבה‪:‬‬ ‫הבגדים המקיפים את האדם רומזים לסביבה החיצונית העוטפת אותו‪ .‬כאשר נוכח‬ ‫שלושת ההבדלים המופלאים בין סעודת יעקב לסעודת עשיו‬ ‫יצחק אבינו לראות שריח גן עדן של יעקב מתפשט ואינו נשאר רק בקרבו פנימה‪,‬‬ ‫אלא ניכר היטב גם בבגדיו המייצגים את הסביבה כולה‪ ,‬ידע שהשפעתו הגיעה לכל‬ ‫התבוננות מדוקדקת בפסוקי הפרשה המתארים את הגשת המטעמים ליצחק אבינו‬ ‫סביבתו‪ ,‬ועל כן בירכו בלב שלם‪" :‬ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'"‪.‬‬ ‫מעלה שלושה הבדלים בולטים בין הסעודה שהגיש יעקב לבין זו שהביא עשיו‪:‬‬ ‫יסוד זה מהווה מורה דרך בעבודת הכלל והפרט‪ .‬מעלתו האמיתית של בן תורה איננה‬ ‫ֶּל�ֶּחם ֲֲא � ֶׁׁשר ָָע �ָׂש ָָׂתה")‪ ,‬ואילו אצל‬ ‫לחם‪ :‬אצל יעקב נאמר שהביא לאביו גם לחם ("ְוְ ֶֶאת ַַה ֶ‬ ‫נמדדת רק בדלתו הסגורה‪ ,‬אלא ביכולתו להקרין מנועם מידותיו‪ ,‬מאור תורתו ומחום‬ ‫עשיו לא מוזכר לחם כלל‪.‬‬ ‫לבו אל כל סובביו‪.‬‬ ‫יין‪ :‬אצל יעקב נאמר "ַוַ �ָּיֵּבֵ א לֹוֹ ַיַ ִיִ ן ַוַ ֵּּי �ְׁש �ְּּׁת"‪ ,‬בעוד שאצל עשיו הבאת יין אינה נזכרת‪.‬‬ ‫כאשר יהודי משפיע לטובה על שכניו‪ ,‬על מכריו ועל כל מי שבא עמו במגע‪ ,‬הוא‬ ‫ישיבה‪ :‬יעקב מבקש מאביו "קּוּם ָנָ א �ְׁשָׁבָ ה ְוְ ָָאְכְ ָָלה ִִמ ּ �ֵּצ ִיִדי"‪ ,‬ואילו עשיו אומר "ָיָ ֻֻקם ָָאִבִ י‬ ‫מעלה את כל סביבתו עמו‪ ,‬ובכך הוא זוכה לפתוח את מעיינות הברכה וההשפעה‬ ‫ְוְ ֹיֹ אַכַ ל ִִמ ּ �ֵּציד ּ�ְּבנֹוֹ " בלא להזכיר ישיבה‪.‬‬ ‫ממרום‪.‬‬ ‫וכתב המהרי"ל דיסקין שפשר ההבדלים הללו מתבאר להפליא על פי דברי רש"י‬ ‫רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה"‬ ‫נושאים‬ ‫במגווןנושאים‬ ‫גולןבמגוון‬ ‫ראובןגולן‬ ‫הרבראובן‬ ‫שיעוריהרב‬ ‫שיעורי‬ ‫ימים א – ה | הלכות שבת – בין מנחה לערבית‬ ‫‪0733-71-81-56‬‬ ‫בטל'‪0733-71-81-56‬‬ ‫הלשוןבטל'‬ ‫ב"קולהלשון‬ ‫ב"קול‬ ‫יוםראשון | מוסר ספר פלא יועץ ‪12:15‬‬ ‫יום שלישי | שלום בית וחינוך הילדים ‪12:15‬‬ ‫תורה"!‬ ‫שלתורה"!‬ ‫"בארהשל‬ ‫של"בארה‬ ‫הרביםשל‬ ‫בזיכויהרבים‬ ‫שותפותבזיכוי‬ ‫שותפות‬ ‫יום שלישי | סמיכת חבר הלכות מצות התלויות בארץ ‪20:30‬‬ ‫לברכה‪,‬‬ ‫כולולברכה‪,‬‬ ‫הגיליוןכולו‬ ‫הקדשתהגיליון‬ ‫בלעדית‪:‬הקדשת‬ ‫שבועיתבלעדית‪:‬‬ ‫חסותשבועית‬ ‫חסות‬ ‫יום רביעי | טור בית יוסף מלאכות שבת ‪20:30‬‬ ‫ש"ח‪.‬‬ ‫‪250‬ש"ח‪.‬‬‫נשמה‪250‬‬ ‫עילוינשמה‬ ‫לרפואהאואועילוי‬ ‫לרפואה‬ ‫יום חמישי | שיחה לפרשת השבוע ‪17:20‬‬ ‫ש"ח‪.‬‬ ‫ייעודית)‪5050:‬ש"ח‪.‬‬ ‫(במסגרתייעודית)‪:‬‬ ‫אישית(במסגרת‬ ‫הקדשהאישית‬ ‫הקדשה‬ ‫שבת קודש |גמרא מסכת מגילה ‪ | 14:45‬חזון עובדיה הלכות‬ ‫שבת ‪ | 15:15‬אור החיים הקדוש כרבע שעה לפני צאת הכוכבים‬ ‫‪054-2637798‬‬ ‫‪053-4514677‬‬ ‫לטל‪054-2637798---‬‬ ‫לטל‬‫הודעהלטל‬ ‫הודעה‬ ‫לשלוחהודעה‬ ‫לשלוח‬ ‫אולשלוח‬‫להתקשראואו‬ ‫להתקשר‬ ‫ניתןלהתקשר‬ ‫ניתן‬ ‫לפרטיםניתן‬ ‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫להצלחת‬ ‫מוקדש לזיווג הגון‬ ‫שלמה בן טאוס‬ ‫יחיאל בן טלעת‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזה בת תאג’ה‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬