gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור השבת · Ohr Hashabbos — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אור השבת · Ohr Hashabbos

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אור השבת · Ohr Hashabbos — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪68‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת‪ :‬תולדות‬ ‫עמוד ‪1‬‬ ‫\‬ ‫{‪}57‬‬ ‫‪' .1‬מעניין בפרשה' ‪ -‬ביאורים מעניינים מגדולי המפרשים בפרשה‬ ‫‪ .1‬מעניין בפרשה‬ ‫‪Br0527676559@gmail.com‬‬ ‫‪ .2‬ביטחון‬ ‫{לה} ו ִַּת ְהיֶין [נשות עשיו] מֹ ַרת רּוחַ לְ יִּ ְצחק ּולְ ִּר ְבקה {ספורנו נוקב מאוד! וודאי שאיננו מבינים 'עומק העניין'}‬ ‫{כ} וַיְ ִּהי יִּ צְ חק בֶ ן אַ ְרבעִּ ים שנה ְבקַ ְחתֹו אֶ ת ִּר ְבקה בַ ת ְבתּואֵ ל האֲ ַר ִּמי ִּמפַ דַ ן אֲ רם אֲ חֹות לבן‬ ‫ספורנו‪ :‬והנה‪ ,‬יצחק עם כל זה‪ ,‬לא הכיר רב רשעו של עשו‪[ ,‬ואיך אני יודע זאת? משום]‬ ‫האֲ ַר ִּמי לֹו לְ ִּאשה‪:‬‬ ‫שלא היה מוחה בהן! ובזה נכשל [יצחק]‪ ,‬שהשתדל לברך את עשו [אע"פ שהיה רשע]!‬ ‫ספורנו‪' :‬אחות לבן הארמי'‪ .‬וממנה נולד עשו הדומה לאחי האם [ללבן הארמי]‪.‬‬ ‫ומשם יצאה תקלה [נוספת‪ ,‬והיא‪ ]:‬שנתן לעשו איזו ברכה או עצה‪ ,‬ושעם זה רבה משטמה‬ ‫בין בניו‪ ,‬ושהוצרך יעקב לברוח אל ארץ אחרת!!‬ ‫{ט} אַ ֶּתם נִ צָּ ִבים הַ ּיֹום כ ְֻּּל ֶּכ‬ ‫{א} וַיְ ִּהי כִּ י זקֵ ן יִּ ְצחק ו ִַּתכְ הֶ ין עֵ יניו מֵ ְראֹ ת וַיִּ קְ רא אֶ ת עֵ שו ְבנֹו הַ גדֹ ל ַוי ֹאמֶ ר אֵ ליו ְבנִּ י‪...‬‬ ‫{כא} ַויֶעְ תַ ר יִּ צְ חק לַה' לְ נֹ כַח ִּא ְשתֹו כִּ י עֲקרה ִּהוא ַויֵעתֶ ר לֹו ה' וַתַ הַ ר ִּר ְבקה ִּא ְשתֹו‪:‬‬ ‫תרגום יונתן‪ :‬והלך יצחק ל'הר העבודה' (המוריה)‪ ,‬מקום שכפתו אביו‪ ,‬והפך יצחק בתפילתו דעתו‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬ממה שגזר על אשתו‪ ,‬הרי עקרה הייתה אצלו עשרים ושתים שנה‪ ,‬והתהפך בגללו‬ ‫אור החיים‪ :‬וטעם יצחק שהיה חפץ לברך עשו הרשע‪ ,‬כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך‬ ‫דעתו של הקב"ה ממה שגזר עליה‪ ,‬שאף הוא היה עקר‪ ,‬והתרווח‪ ,‬והתעברה רבקה אשתו‪.‬‬ ‫למדת הטוב ויטיב דרכיו! כי הצדיקים יכאבו בעשות בניהם רשע‪ ,‬והיה משתדל עמו להטיב!‬ ‫ואפשר שהיה מועיל!! ותמצא שאמרו ז''ל (ב''ר פ''פ)‪ :‬כי נענש יעקב [אבינו‪ ,‬על כך] שמנע‬ ‫{כב} וַיִּ ְתרֹ צֲצּו הַ בנִּ ים ְבקִּ ְרבּה ַות ֹאמֶ ר ִּאם כֵן למה זֶה אנֹ כִּ י וַתֵ לְֶך לִּ ְדרש אֶ ת ה'‪ '3 :‬פירושים‬ ‫[את] דינה מעשו [משום] שאפשר שהיתה מחזירתו למוטב‪ ,‬הרי שאפשר לו לחזור למוטב!!‬ ‫‪ .1‬תרגום יונתן‪ :‬והלכה לבית מדרשו של 'שם' ‪' -‬הרב'‪ ,‬לבקש רחמים מלפני ה' ‪[ .‬וכן ברמב"ן]‬ ‫בעל הטורים‪ :‬ותכהין עיניו מראות ‪ -‬משום דכתיב 'כי השוחד יעור' ‪ -‬והוא לקח שוחד מעשו!‬ ‫‪ .2‬רש"י‪ :‬ותלך לדרוש ‪ -‬לבית מדרשו של שם! ''לדרוש את ה'' ‪ -‬שיגיד לה מה תהא בסופה!‬ ‫‪ .3‬כלי יקר‪ :‬והיא סברה שאין הדבר כן‪ ,‬אלא [רק] ולד אחד בבטנה‪ ,‬ורוצה לצאת בין לפתחי בתי‬ ‫{ג} וְ עַ תה שא נא ֵכלֶיָך תֶ לְ יְ ָך וְ קַ ְשתֶ ָך וְ צֵ א הַ שדֶ ה וְ צּודה לִּ י (צידה) ציִּ ד‪:‬‬ ‫מדרשות בין לפתח עבודת גילולים‪ ,‬וא"כ ח"ו שמא שתי רשויות יש‪ ???...‬לפיכך‪' :‬ותלך לדרוש‬ ‫כלי יקר‪ :‬ורש"י פירש מן ההפקר ולא מן הגזל‪ ,‬ונראה ליתן טעם למה הזהירו על הגזל בפעם‬ ‫את ה' רצונו לומר‪ :‬לדרוש אחר מציאת ה' ממש מהו‪[ .‬דהיינו‪ :‬להתחזק יותר באמונה!!]‪ .‬מדרש‬ ‫זה יותר מבכל הזמנים‪ ...‬ונראה לפי שעל ידי מטעמים אלו חשב יצחק שיחול עליו רוח הקודש‬ ‫מתוך שמחה‪ ,‬וחשב שאם יביא מן הגזל לא תשרה השכינה במקום שהוא מצוי‪ ...‬יען כי הקרבן‬ ‫{כה} ַויֵצֵ א ה ִּראשֹון אַ ְדמֹונִּ י כֻלֹו כְ אַ דֶ ֶרת שֵ ער וַיִּ קְ ְראּו ְשמֹו עֵ שו‪:‬‬ ‫מקרב השכינה‪ ,‬והגזל מרחיקה!‬ ‫דעת זקנים‪ :‬כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע בו דמיו [עדין לא החלים מלידתו]‪ ,‬ולא רצה למולו‬ ‫לשמונה ימים‪ ...‬כשעבר שנה או שנתיים וראה יצחק שלא החליף מראיתו [ונשאר 'אדום'] ידע‬ ‫עַמים כַאֲ שֶ ר אהַ ְב ִּתי וְ ה ִּביאה לִּ י וְ אֹ כֵלה בַ עֲבּור ְתב ֶרכְ ָך נַפְ ִּשי ְבטֶ ֶרם אמּות‬ ‫{ד} ַועֲשֵ ה לִּ י מַ ְט ִּ‬ ‫שזו תולדתו [כך הוא‪ ,‬וזה לא 'חולי'] ואפ"ה לא מל אותו‪ ,‬אמר‪ :‬הואיל ולא מלתי אותו לשמנה‬ ‫רמב"ן‪ :‬בעבור תברכך נפשי‪ .‬היה בדעתו [של יצחק] לברך אותו [את עשיו] שיזכה הוא‬ ‫כמוני‪ ,‬אמתין [לו] עד שיהיה בן י"ג ‪ -‬כמו ישמעאל אחי‪ ,‬ואמול אותו‪ .‬וכשהיה בן י"ג שנה‪ ,‬הוא‬ ‫בברכת אברהם ‪ -‬לנחול את הארץ ‪ -‬ולהיות הוא בעל הברית לאלקים! כי הוא הבכור! ונראה‪:‬‬ ‫[עשיו] עכב בעצמו ולא רצה למול‪!...‬‬ ‫שלא הגידה לו רבקה מעולם [את] הנבואה אשר אמר ה' לה [בבית מדרשו של 'שם' בהיותה‬ ‫בהריון] ''ורב יעבוד צעיר''‪[ .‬כי אם היא כן הייתה אומרת לו]‪ ...‬איך היה יצחק עובר את פי‬ ‫ה'‪ ,‬והיא לא תצלח???‬ ‫{כו} וְ אַ ח ֲֵרי כֵן יצא א ִּחיו וְ ידֹו אֹ חֶ זֶת בַ עֲקֵ ב עֵ שו וַיִּ קְ רא ְשמֹו ַיעֲקֹ ב וְ יִּ ְצחק בֶ ן ִּש ִּשים שנה‪...‬‬ ‫והנה‪ ,‬מתחלה לא הגידה לו [בגלל] דרך מוסר וצניעות‪ ,‬כי ''ותלך לדרוש את ה'' [היה] שהלכה‬ ‫כלי יקר‪ :‬כי יד ממשלתו [של יעקב] לא יהיה לו מיד ביום הולדו‪ ,‬כי אם בסוף בבואו בימים‬ ‫בלא רשות יצחק''‪ ,‬או [אפשרות נוספת] שאמרה‪" :‬אין אנכי צריכה להגיד נבואה לנביא‬ ‫[בזקנותו]! כהוראת שם 'עקב' ‪ -‬המורה על ה'סוף' ‪ -‬כך השלימות הנפשי נקנה ביותר בסוף ימי‬ ‫[יצחק]‪ ,‬כי הוא גדול מן המגיד לי ['שם']"‪ .‬ועתה [עכשיו ‪ -‬לאחר עשרות שנים] ‪ ,‬לא רצתה‬ ‫חלדו של האדם‪ ,‬כי סוף כל דבר הכל נשמע‪ ,‬וזקני ת"ח מוסיפין חכמה‪ ,‬אבל ביום הולדו אין בו‬ ‫לאמר לו "כך הוגד לי [בעבר] מאת ה' טרם לדתי"‪ ,‬כי אמרה‪ ,‬באהבתו אותו [את עשיו] לא‬ ‫רושם כלל מן אותו שלימות הנפשי‪,‬‬ ‫יברך [את] יעקב‪ ,‬ויניח הכל בידי שמים!!‬ ‫והיא ידעה כי בסבת זה [שהיא לא תגיד לו‪ ,‬ויעקב יגנוב את הברכות בעורמה] יתברך יעקב‬ ‫ספורנו ‪ :‬יושב אוהלים ‪ -‬שני מיני אהלים‪ ,‬האחד אהל רועה‪ ,‬והשני אהל‪ ..‬שבו התבונן להכיר‬ ‫מפיו בלב שלם ונפש חפצה! או [אפשרות נוספת‪ :‬ש]הם סבות מאת ה'‪ ,‬כדי שיתברך [גם]‬ ‫בוראו ונקדש בכבודו!!‬ ‫יעקב וגם עשו ‪ -‬בברכת החרב!!! ולו לבדו נתכנו עלילות!!!‬ ‫{כד} ַויֵרא אֵ ליו ה' בַ לַיְ לה הַ הּוא ַוי ֹאמֶ ר אנֹ כִּ י אֱ ֹלקי אַ ְברהם‪ ...‬אַ ל ִּתירא כִּ י ִּא ְתָך אנֹ כִּ י ּובֵ ַרכְ ִּתיָך‬ ‫{ח} וְ עַ תה ְבנִּ י ְשמַ ע ְבקֹ לִּ י לַאֲ שֶ ר אֲ נִּ י ְמצַ ּוה אֹ תך‬ ‫הרמב"ן ‪ :‬בעבור שהבריחו 'אבימלך' מעליו מקנאתם בו‪ ,‬וגם רועי גרר רבו עמו‪ ,‬היה מתירא פן‬ ‫אור החיים‪ :‬פירוש‪ :‬הגם שיש בדברים אלו כ'גניבת הדעת'‪ ,‬עם כל זה יש לך לשמוע בקולי‪,‬‬ ‫יאספו עליו ויכוהו הוא וביתו‪ ,‬והבטיחו הקב"ה שלא יירא מהם! ויברך אותו‪ ,‬ואז נתן [הקב"ה]‬ ‫פירוש‪ :‬מלבד חיוב מצות כיבוד אב ואם [שיש עליך] ‪ -‬שהיא מצות 'עשה'‪[ ,‬הרי] גם היא‬ ‫בלבם שהלך לפניו 'המלך' ‪ -‬בכבוד גדול‪ ,‬יותר מאשר עשה לאביו‪ ,‬כי בא [אבימלך] עם 'פיכול'‬ ‫[רבקה הייתה] נביאה‪ ,‬וכתיב בדברי נביא אמת (שופטים יח) ‪'' -‬אליו תשמעון''‪ ,‬לזה אמרה‬ ‫שר צבאו‪ ,‬ועוד הוסיף להביא עמו רבים רעיו!!!‬ ‫[לו]‪ְׁ ' :‬שמַ ע בְׁ קֹ לִ י'!!‬ ‫אור החיים‪ :‬פירוש‪ ,‬להיות שראה [יצחק] השפלה ממלך פלשתים ‪ -‬שגרשו מארצו‪ ,‬ולא ידע לאן‬ ‫וכבר כתבנו (לעיל טז ה) שיצטדק נביא באומרו [לאנשים] לעבור על מצוה [אחת] ממצות‬ ‫יפנה‪ ,‬חש כי ה' עזבו‪ ,‬לזה אמר [לו הקב"ה]‪'' :‬אל תירא‪ ,‬לא עזבתיך‪ ,‬אתך אני‪''.‬‬ ‫התורה‪ ,‬לפי שעה!!!‬ ‫{כו} וַאֲ ִּבימֶ לְֶך הלְַך אֵ ליו ִּמגְ רר וַאֲ ֻחזַת מֵ ֵרעֵ הּו ּופִּ יכֹ ל שַ ר ְצבאֹו‪{ :‬כז} ַוי ֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם יִּ ְצחק‬ ‫אתי עלַי קְ ללה וְ ל ֹא ְברכה‬ ‫יתי ְבעֵ יניו כִּ ְמתַ עְ תֵ עַ וְ הֵ בֵ ִּ‬ ‫{יב} אּולַי יְ מֻשֵ נִּ י א ִּבי וְ היִּ ִּ‬ ‫ֹאמרּו ראֹו ר ִּאינּו כִּ י היה ה'‬‫מַ דּועַ באתֶ ם אֵ לי וְ אַ תֶ ם ְשנֵאתֶ ם אֹ ִּתי ו ְַתשַ לְ חּונִּ י מֵ ִּא ְתכֶם‪{ :‬כח} ַוי ְ‬ ‫הרמב"ן‪ :‬ואני תמה‪ ,‬איך לא פחד [יעקב] מהיכר הקול‪ ,‬וכל בני אדם [הרי] נכרים בקולם‪?...‬‬ ‫עִּ מְך ַונ ֹאמֶ ר ְת ִּהי נא אלה בֵ ינֹותֵ ינּו בֵ ינֵינּו ּובֵ ינֶָך וְ נִּ כְ ְרתה ְב ִּרית עִּ מְך‪{ :‬לא} ַוי ְַשכִּ ימּו בַ בֹ קֶ ר‬ ‫[תירוץ ‪ ]:1‬אולי היו האחים האלה דומים בקולם‪[ ..‬תירוץ ‪ ]:2‬או שהיה משנה קולו לדבר‬ ‫וַיִּ ש ְבעּו ִּאיש לְ א ִּחיו וַיְ שַ לְ חֵ ם יִּ צְ חק ַויֵלְ כּו מֵ ִּאתֹו ְבשלֹום‬ ‫כלשון אחיו‪ ,‬כי יש בבני אדם יודעים לעשות כן!!!‬ ‫תרגום יונתן‪ :‬מתורגם לעברית – וכאשר יצא יצחק מגרר התייבשו הבורות‪ ,‬והאילנות לא עשו‬ ‫פירות‪ ,‬והרגישו [אבימלך ועמו] שבגלל שציערו אותו [את יצחק] היה להם כל זה‪ ,‬והלך אבימלך‬ ‫{יג} ַות ֹאמֶ ר לֹו ִּאמֹו עלַי קִּ לְ ל ְתָך ְבנִּ י אַ ְך ְשמַ ע ְבקֹ לִּ י וְ לְֵך קַ ח לִּ י‪ '3 :‬פירושים!‬ ‫אליו מגרר‪ ..‬ואמר להם יצחק מה זה שבאתם אליי שאתפלל עליכם‪ ,‬ואתם שנאתם אותי‪ ,‬ותגרשוני‬ ‫‪ .1‬אבן עזרא‪ }:1{ :‬אל תפחד שיקלל‪ ,‬ואם יקלל ‪ -‬תהי קללתו עלי ולא עליך ‪ -‬וזה משפט‬ ‫מעליכם! ואמרו‪ :‬ראה ראינו הרי היה דיבור ה' בעזרתך‪ ,‬שבזכותך היה לנו כל טוב ‪ ,‬וכאשר יצאת‬ ‫דברי הנשים כך רגילות הנשים לומר]‪ }:2{ .‬והגאון פי'‪ :‬עלי [בכוחי] להסיר קללתך!!!‬ ‫מהארץ התייבשו הבורות‪ ,‬והאילנות לא עשו פירות‪ ,‬ואמרנו‪ ,‬נחזירנו אלינו‪ ,‬ותתקיים עתה‬ ‫‪ .2‬דעת זקנים‪ }:3{ :‬פירוש‪ :‬לא יקלל אותך‪ ,‬כי אם אותי! שכן דרך העולם‪ ,‬כשהילדים עושין‬ ‫השבועה שהייתה בינינו‪ !...‬והשכימו בבוקר וחתך רסן חמורו‪ ,‬ונתן להם חתיכה אחת לעדות‪,‬‬ ‫שלא כדת‪ ,‬שמקללין [את] אביהן ואמן‪!...‬‬ ‫והתפלל עליהם‪ ,‬ונרווח להם‪ ,‬וליוום יצחק‬ ‫אור החיים‪ :‬וראיתי לתת טעם לאהבת רבקה ליעקב! לצד‪ ,‬כי עיני כל [העולם] אליה [אל‬ ‫רבקה] יצעירו ‪ -‬כי ממנה [בגללה ‪ -‬כביכול] יצא רשע הוא עשו [כי היא הייתה מבית של‬ ‫{לד} וַיְ ִּהי עֵ שו‪ ...‬וַיִּ קַ ח ִּאשה אֶ ת יְ ִּ‬ ‫הּודית בַ ת ְבאֵ ִּרי הַ ִּח ִּתי וְ אֶ ת ב ְשמַ ת בַ ת אֵ יֹלן הַ ִּח ִּתי‪:‬‬ ‫רשעים]! והנה לטבע הרגיל [של בני אדם] החלקים יאהבו חלק אל חלקיו [‪ -‬אב ואם אוהבים‬ ‫ספורנו‪' :‬ויהי עשו בן ארבעים שנה' ולא חשש [דאג] יצחק להשיא לו ולאחיו [יעקב] נשים הגונות!‬ ‫את ילדיהם]‪ ...‬לזה גלתה דעתה [רבקה] כי לא כן הוא [היא לא אהבה את עשיו]‪ ,‬ומעשיה‬ ‫'ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי'‪ ,‬ולא הקפיד יצחק על נשואי ה'חתיות' כמו שעשה אביו!‬ ‫מוכיחות כי מקורה [רחמה] ברוך‪ ,‬וחלק הטוב – חלקיה! וטבעה אל ‪ -‬אהבת הטוב ירוץ‪...‬‬ ‫{מוסר השכל‪ :‬עבודת ה' שונה אצל כל אחד! יצחק לא נוהג אפי' כאברהם אביו‪ ,‬כל אחד ומהלכו!}‬ ‫ומוצאו של 'עשו' לא מבחינתה של רבקה ח''ו! גם יש סוד בדבר כידוע ליודעי חן ‪ -‬כי‬ ‫הוא [עשיו] זוהמת הקדושה ‪ -‬אחר צירופה באש הגבורה ‪ -‬שבבחינת 'יצחק אבינו'‪,‬‬ ‫{לה} ו ִַּת ְהיֶין [נשות עשיו] מֹ ַרת רּוחַ לְ יִּ ְצחק ּולְ ִּר ְבקה {מדהים‪ :‬למה ה' עשה שהם ציערום??}‬ ‫והבן‪...‬‬ ‫חזקוני‪ :‬לפי שעתיד לומר [לקמן בפסוק 'מו'‪ ,‬רבקה תאמר ליצחק ‪ִ '' ] -‬אם ֹלקֵ חַ ַ ַֽיעֲקֹ ב ִאשָּׁ ה ִמבְׁ נֹות‬ ‫{טו} ו ִַּתקַ ח ִּר ְבקה אֶ ת ִּבגְ דֵ י עֵ שו ְבנּה הַ גדֹ ל הַ ֲחמֻדֹ ת אֲ שֶ ר ִּאתּה בַ ביִּ ת וַתַ לְ בֵ ש אֶ ת ַיעֲקֹ ב‬ ‫'חֵ ת' כָּׁאֵ לֶּה ִמבְׁ נֹות הָּׁ אָּׁ ֶּרץ לָּׁמָּׁ ה לִ י חַ ִ ַֽיים'' [והיא אמרה זאת ‪ -‬כדי שיצחק יגיד ליעקב ללכת ל'חרן'‬ ‫ְבנּה הַ קטן‪:‬‬ ‫לחפש לו אישה ‪ -‬כדי 'שעשיו' לא יהרוג אותו]‪ ,‬קדם ולימדך כאן [הפסוק] שלא היו נוחות ליצחק‬ ‫הרמב"ן‪ :‬עשו בנה הגדול ויעקב בנה הקטן – [כל זה נכתב] להפליג בענין [מעלת 'רבקה']‬ ‫ורבקה [וממילא יצחק באמת לא היה מרוצה מבנות 'חת'‪ ,‬כי הוא סבל מנשות עשיו]‪.‬‬ ‫הצדקת!! כי המנהג במולידים‪ ,‬להכיר [ולכבד] את הבכור – בברכה‪ ,‬ובכבוד‪ ,‬ובמתן! והיא‪,‬‬ ‫ועוד [הסבר]‪ :‬אם היה להם ליצחק ורבקה נחת רוח מהם‪ ,‬היו יושבות עמהן בבית אחד‪ ,‬וכשיבוא‬ ‫מדעתה [הבינה] 'צדקת הקטן' ו'רשעת הגדול'‪[ ,‬ולכן] תשתדל בכל הטורח הזה ‪ -‬להעביר‬ ‫יעקב ליטול את הברכות ‪ ,‬יהיו מודיעות ליצחק‪' :‬אין זה עשו בכורך'! לפיכך קדם ולימדך כאן‬ ‫הברכה והכבוד מן ‪ -‬הגדול ‪ -‬אל הקטן‪.‬‬ ‫שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה ‪ -‬וגרשם מביתו!‬ ‫אור החיים‪ :‬פירוש‪ :‬הלמתם עליו ב'תיקון הלבישה' ‪ -‬הגם שהיו גדולים ‪ -‬תקנתם לקטן!!‬ ‫אבן עזרא‪ :‬ונכתבה זו הפרשה ‪ -‬שישמרו בני ישראל מבנות כנען! {מי הם 'בנות כנען' כיום? איני יודע‪}!!!...‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ציטוטים מעניינים‬ ‫מ'הראשונים' בפרשה‬ ‫עמוד ‪'2‬‬ ‫‪ .2‬מעניין בפרשה – המשך‪ .3 .‬ציטוטים נבחרים ולא מוכרים ממפרשי התורה ‪ .4‬מחלוקת – מחלוקות המפרשים בפרשה‬ ‫\‬ ‫‪'' .3‬ציטוטים נבחרים'' [ופחות מוכרים] ממפרשי התורה {‪}3‬‬ ‫‪ .2‬מעניין בפרשה ‪ -‬המשך מעמוד קודם‪.‬‬ ‫{כז} וַיִּ גְ ְדלּו הַ נְ עָ ִּרים וַיְ ִּהי עֵ שָ ו ִּאיׁש יֹ דֵ עַ צַ יִּ ד ִּאיׁש שָ דֶ ה וְ ַיעֲקֹ ב ִּאיׁש תָ ם יׁשֵ ב אֹ הָ לִּ ים‪:‬‬ ‫ֻׁשָך ְבנִּ י הַ אַ תָ ה זֶה ְבנִּ י עֵ שָ ו ִּאם ל ֹא‪ '2 .‬פירושים‬ ‫{כא} ַוי ֹאמֶ ר יִּ צְ חָ ק אֶ ל ַיעֲקֹ ב גְ ׁשָ ה נָא וַאֲ מ ְ‬ ‫תרגום יונתן‪ :‬יעקב גבר שלם במעשיו ומשמש בבית מדרש של 'עבר'‪{.‬הת' לא מביא את שם}‬ ‫רש"י‪ :‬אמר יצחק בלבו‪ ,‬אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו‪ ,‬וזה אמר כי הקרה ה'‪...‬‬ ‫רמב"ן‪ :‬לשון רש"י – 'אמר בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו‪ '...‬ואני תמה‬ ‫[שאלה]‪ :‬כי [הרי] לא היה עשו רשע בעיני אביו [אלא צדיק‪ .‬ואם כן‪ ,‬מדוע אמר יצחק על‬ ‫{כט} ַו ָיזֶד ַיעֲקֹ ב ָנזִּיד ַו ָיב ֹא עֵ שָ ו ִּמן הַ שָ דֶ ה וְ הּוא עָ יֵף‪:‬‬ ‫עשיו שאין שם שמים רגיל בפיו]? [תשובה‪ ]:‬ואולי היה [יצחק] חושב בלבו כי בעבור היותו‬ ‫אור החיים‪ :‬ויזד יעקב ‪ -‬אולי כי לצד שראה שהועילה לגימתו של עשו ליצחק‪ ,‬לקח גם הוא‬ ‫[עשיו] איש שדה ולבו על הציד‪[ ,‬לכן] איננו מזכיר שם שמים מפחדו שלא יזכירנו במקום‬ ‫[יעקב] דרך לבשל תבשילין ‪ -‬לקרב לב אביו אליו‪ ,‬כעשו‪.‬‬ ‫שאינו טהור ומבלי כוונה‪ ,‬ו[אדרבא]נחשב לו זה בעיני אביו ליראת שמים [מצוינת‬ ‫ונפלאה]‪.‬‬ ‫{ל} ַוי ֹאמֶ ר עֵ שָ ו אֶ ל ַיעֲקֹ ב הַ לְ עִּ יטֵ נִּ י נָא ִּמן הָ אָ דֹ ם הָ אָ דֹ ם הַ זֶה‪ ...‬עַ ל כֵן קָ ָרא ְׁשמֹו אֱ דֹום‪:‬‬ ‫[פירוש נוסף‪ ]:‬ועל דרך הפשט יהיה זה ‪ -‬בעבור טביעות הקול – [דהיינו צלילי קול יעקב]‬ ‫ספורנו‪ :‬על כן קרא שמו אדום‪ .‬כשראו [העולם] שכ''כ התמכר [עשיו] למלאכתו הנפסדת‬ ‫[תאוותיו] אשר לא כתורת האדם‪ ,‬עד שלא הכיר בנזיד כי אם צבעו ‪ -‬קראו שמו אדום‪.‬‬ ‫{כז} ַויִּ גַׁש וַיִּ שַ ק לֹו‪ ...‬וַיְ בָ רֲ כֵהו ַוי ֹאמֶ ר ְראֵ ה ֵריחַ ְבנִּ י כְ ֵריחַ שָ דֶ ה אֲ ׁשֶ ר בֵ רֲ כֹו ה'‬ ‫ספורנו ‪ְ :‬ראֵ ה ֵריחַ ְבנִּ י ‪ -‬אתה בני ראה והתבונן שזה הריח הוא ‪ -‬כְ ֵריחַ שָ דֶ ה ‪ -‬שמלבד המציאות‬ ‫המספיק לו [לאדם] להיותו מזון ב"ח‪ ,‬הוסיף [הקב"ה] עליו [על האדם] 'טובת הריח' – המהנה‪,‬‬ ‫{לא} ַוי ֹאמֶ ר ַיעֲקֹ ב ִּמכְ ָרה כַיֹום אֶ ת ְבכֹ ָר ְתָך לִּ י‪:‬‬ ‫ומועיל לרוח 'החיוני' ו'הנפשי'‪ ,‬וזה מדרכי טובו!! 'אֲ ׁשֶ ר בֵ רֲ כֹו ה' וְ יִּ תֶ ן לְ ָך' ‪ -‬ובהתבוננך על‬ ‫אבן עזרא‪ :‬ויש אומרים‪ :‬שיש לבכור 'לעולם' מעלה על הצעיר‪ ,‬לקום מפניו ולשרתו כבן לאב‪:‬‬ ‫מדת טובו ‪ -‬יתן לך באשר הוא האלקים שדה מבורך!!!‬ ‫{לד} וְ ַיעֲקֹ ב נָתַ ן לְ עֵ שָ ו לֶחֶ ם ּונְ זִּיד עֲדָ ִּׁשים ַוי ֹאכַל ַוי ְֵׁש ְת ַויָקָ ם ַו ֵילְַך וַיִּ בֶ ז עֵ שָ ו אֶ ת הַ ְבכֹ ָרה‪:‬‬ ‫{כט} יַעַ ְבדּוָך עַ ִּמים וְ יִּ ְׁשתַ חֲוּו לְ ָך לְ אֻ ִּמים ֱהוֵה גְ ִּביר לְ אַ חֶ יָך וְ יִּ ְׁשתַ חֲוּו לְ ָך ְבנֵי ִּאמֶ ָך‪..‬‬ ‫רמב"ן‪[ :‬ציטוט ראשון‪ ]:‬ואהבת האב לבנו 'הבכור' קלה [בקלות] להביא‪!...‬‬ ‫טּורה‬ ‫תרגום יונתן‪ :‬יִ ְׁשתַּ עֲבְׁ דּון לְָך אּומַּ יָא כָל בְׁ נֹוי ְׁדעֵשָ ו וִ יג ְַּׁחנּון קּומָ ְך מַּ לְׁ כְׁ וָותָ א כָל בְׁ נָהָ א ִדקְׁ ָ‬ ‫[ציטוט נוסף‪ ]:‬ומה שאמר [יצחק] לברך אותו [את עשיו] אחר עשות לו המטעמים ‪ -‬איננו‬ ‫[תרגום לעברית‪ :‬ישתעבדון לך כל האומות בני עשיו‪ ,‬ויכרעו לפניך כל בני 'קטורה'‪ ,‬דהיינו –‬ ‫הישמעלים בני 'קטורה – הגר']‬ ‫שכר האכילה ושחד בהם! אבל [הטעם האמיתי הוא ‪ :1 -‬ש]רצה ליהנות ממנו [כדי] שתהיה‬ ‫נפשו קשורה בנפשו בעת ההנאה ויברך אותו בחפץ מלא ורצון שלם! או{‪ :}2‬שהיה יודע‬ ‫{לא} ַויַעַ ש גַם הּוא מַ ְטעַ ִּמים ַויָבֵ א לְ אָ ִּביו ַוי ֹאמֶ ר לְ אָ ִּביו יָקֻ ם אָ ִּבי וְ י ֹאכַל ִּמצֵ יד ְבנֹו בַ ֲעבֻר‪...‬‬ ‫בנפשו ‪ -‬כי אחר האכילה היתה [הנפש] מתענגת ושמחה ‪ -‬ויחול עליה רוח הקודש! כענין‬ ‫תרגום יונתן [מתורגם לעברית]‪ :‬ועכב רצון ה' ממנו 'צידת צבי'‪ ,‬ומצא כלב אחד והרגו ועשה‬ ‫''ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה''!‬ ‫אף הוא תבשילין‪ ,‬והביא לאביו וכו'‬ ‫מֹותי‪:‬‬ ‫{ב} ַוי ֹאמֶ ר ִּהנֵה נָא זָקַ נְ ִּתי ל ֹא יָדַ עְ ִּתי יֹום ִּ‬ ‫{לג} ַו ֶיח ֱַרד יִּ צְ חָ ק ח ֲָרדָ ה גְ דֹ לָה עַ ד ְמאֹ ד ַוי ֹאמֶ ר ִּמי אֵ פֹוא הּוא הַ צָ ד צַ יִּ ד ַויָבֵ א לִּ י וָאֹ כַל ִּמכֹ ל‬ ‫ְבטֶ ֶרם תָ בֹוא וָאֲבָ רֲ כֵהּו גַם בָ רּוְך יִּ ְהיֶה‪:‬‬ ‫ספורנו‪' :‬לא ידעתי יום מותי' ‪ -‬כי אמנם הברכה תחול יותר בהיות המברך סמוך למיתה‬ ‫הרמב"ן ‪ :‬אין דרך ה'חרד חרדה גדולה'‪ ...‬שישלים [את] צעקתו‪[ ..‬במשפט] ‪' -‬גַם בָ רּוְך‬ ‫כענין [שמצינו] ביעקב ובמשה‪ ,‬כי אז הנפש יותר נבדלת מן החומר‪.‬‬ ‫יִּ ְהיֶה'!!! אבל היה ראוי [לחרד חרדה] שיקללהו [ומדוע הוא ברכו?]‪!!...‬‬ ‫והנכון בעיני שהוא [לא לשון ברכה‪ ,‬כפי' רש"י ‪ -‬אלא] לשון הווה‪[ ...‬דהיינו‪ ,‬שיצחק אומר‪]:‬‬ ‫‪' .4‬מחלוקת'‪ :‬מחלוקות המפרשים בענייני הפרשה {‪}5‬‬ ‫כי ידעתי [את האמת המציאותית] כי [יעקב] 'ברוך הוא' [בשורש‪ !]..‬או טעמו [טעם נוסף]‬ ‫'וגַם בָ רּוְך יִּ ְהיֶה על כרחי' [‪ -‬כך אומר יצחק‪ ]:‬שאי אפשר לי להעביר הברכה ממנו‪ ,‬כי מאז‬ ‫שברך אותו [יצחק] ‪ -‬ידע ברוח הקדש‪ ,‬שחלה ברכתו עליו [ואי אפשר להוציאה]!! וזהו טעם‬ ‫{כב} וַיִּ ְתרֹ צֲצּו הַ בָ נִּ ים ְבקִּ ְרבָ ּה ַות ֹאמֶ ר ִּאם כֵן לָמָ ה זֶה אָ נֹ כִּ י וַתֵ לְֶך לִּ ְדרׁש אֶ ת ה'‪ '7 .‬פירושים‬ ‫החרדה הגדולה אשר חרד‪ ,‬כי ידע שאבד בנו האהוב לו ברכתו לעולם!!‬ ‫‪ .1‬רש"י‪ :‬ותאמר אם כן‪ .‬גדול צער העבור‪ ,‬למה זה אנכי מתאוה ומתפללת על הריון!‬ ‫דעת זקנים‪ִּ '' :‬מי אֵ יפה'' ‪ -‬שאל יצחק‪ :‬מי יהיה אפה [נאפה] בגיהנם??? ורוח הקודש‬ ‫‪ .2‬אבן עזרא‪ :‬והיא [רבקה] שאלה לנשים שילדו‪ ,‬אם אירע להם ככה‪ ,‬ותאמרנה לא‪!...‬‬ ‫משיבו‪'' :‬הּוא הַ צָ ד צַ יִּ ד'' ‪ -‬כלומר 'עשו' [שצד ציד]!! והיינו דקאמר ליה יצחק לעשו‪ּ'' :‬ולְ כָה‬ ‫'ותאמר אם כן' הדבר והמנהג‪ ,‬למה זה אנכי בהריון משונה [מכול העולם]!‬ ‫אֵ יפה מָ ה אֶ עֱשֶ ה ְבנִּ י''‪ ,‬כלומר ‪ -‬אתה עתיד להיות אפיה בגיהנם‪ ,‬אם כן מה אעשה לך!!‬ ‫‪ .3‬הרמב"ן‪' :‬אם כן גדול צער העבור למה זה אנכי מתפללת ומתאוה על ההריון' ‪ -‬לשון‬ ‫רש"י ‪ -‬ואיננו נכון! ורבי אברהם [אבן עזרא] אמר‪ :‬כי שאלה את הנשים וכו' והנה‪ ,‬הכתוב‬ ‫{לו} הֲכִּ י קָ ָרא ְׁשמֹו ַיעֲקֹ ב ַויַעְ קְ בֵ נִּ י זֶה פַ עֲמַ יִּ ם‪ַ ...‬וי ֹאמַ ר [עשיו] ֲהל ֹא אָ צַ לְ תָ לִּ י ְב ָרכָה‪:‬‬ ‫ספורנו‪' :‬הלא אצלת לי ברכה' ‪ -‬אף על פי שחשבת לברכני בברכה העליונה [וברכת בזה בטעות‬ ‫[לפי דבריו] חסר‪ ,‬ואיננו שלם בפירוש הזה! והנכון בעיני‪ :‬כי אמרה אם כן יהיה לי למה זה‬ ‫את יעקב] ‪ -‬אין לחשוב שהיה בדעתך [בשעת הברכה] שיהי' לי הכל‪ ,‬וישאר אחי שולל וערום‬ ‫אנכי בעולם הלואי אינני שאמות או שלא הייתי!‬ ‫מכל ברכה [וממילא ‪ ,‬ודאי שהשארת בצד עוד כמה ברכות לאח השני‪ ,‬אז אנא תן לי אותם]‬ ‫‪ .4‬ספורנו‪ :‬ותאמר אם כן‪ .‬אחרי שהדבר כן – שמתרוצצין [בקרבי]‪ ,‬ויש לחוש שימות אחד‬ ‫מהם‪ ,‬ואסתכן אני בלידה כמנהג [היולדות] 'בלידת עובר מת'‪'' .‬למה זה אנכי''‪ .‬למה זה התאוו‬ ‫{מא} ַוי ֹאמֶ ר עֵ שָ ו ְבלִּ בֹו יִּ קְ ְרבּו יְ מֵ י אֵ בֶ ל אָ ִּבי וְ אַ הַ ְרגָה אֶ ת ַיעֲקֹ ב אָ ִּחי‬ ‫קרובי שתהיה אני ''אם הזרע'' באמרם ''את היי לאלפי רבבה'' וכן בעלי ‪ -‬שהתפלל עלי בזה!‬ ‫דעת זקנים‪' :‬יקרבו ימי אבל אבי' – פירוש‪[ :‬אני] אגרום שיקרבו ימי אבל אבי‪ ,‬אם [אני]‬ ‫‪ .5‬אור החיים‪ :‬ויתרוצצו לשון ריצוץ‪ ,‬פירוש‪ :‬היו נדחקים ביותר‪ ...‬וזה יורה כי הריונה אינו‬ ‫אהרגה את יעקב אחי‪ ,‬ולפיכך אניח מלהרגו עד שימות האב‪.‬‬ ‫מתקיים [וימותו הוולדות]‪' ,‬ותאמר אם כן למה זה אנכי'‪ ,‬פירוש‪ ...‬למה אנכי הרה‪ ,‬לריק‬ ‫{מב} ַויֻגַד לְ ִּר ְבקָ ה‪ ..‬ו ִַּת ְׁשלַח ו ִַּתקְ ָרא לְ ַיעֲקֹ ב‪ַ ..‬ות ֹאמֶ ר אֵ לָיו ִּהנֵה עֵ שָ ו אָ ִּחיָך ִּמ ְתנַחֵ ם לְ ָך לְ הָ ְרגֶָך‬ ‫יגעתי‪ ,‬ותלך לדרוש את ה' – פירוש‪ :‬לבקש רחמים על קיום הריונה‪ ,‬ולדעת דבר הסובב‬ ‫הרמב"ן‪ :‬וטעם [שכתוב] 'ותשלח ותקרא ליעקב' ‪ -‬כי היה יעקב במקום אחר‪ ,‬איננו באהל אביו‬ ‫הפסדם‪ ,‬כי מן השמים לא יעשו [סתם] נס לשקר ‪ -‬שתפקד בדבר שאינו מתקיים! ולעולם לא‬ ‫ואמו‪ ,‬כי היה מתחבא מפני עשו אחיו שהיה צועק עליו‪ ,‬והיה מתבייש ממנו או מתפחד‪...‬‬ ‫הקפידה על צער ההריון כי הצדיקים יסבלו צער גדול בעולם הזה לתכלית טוב הנצחי‬ ‫‪ .6‬כלי יקר‪ :‬והיא סברה שאין הדבר כן אלא ולד אחד בבטנה ורוצה לצאת בין לפתחי בתי‬ ‫{מג} וְ עַ תָ ה ְבנִּ י ְׁשמַ ע ְבקֹ לִּ י וְ קּום ְב ַרח לְ ָך אֶ ל לָבָ ן אָ ִּחי חָ ָרנָה‪:‬‬ ‫מדרשות בין לפתח ע"ג וא"כ ח"ו שמא שתי רשויות יש‪ ,‬לפיכך אמרה ''למה זה אנכי'' כי‬ ‫אור החיים‪ :‬ברח לך אל לבן‪ .‬כי הוא יעמוד נגד עשו אם ילך להורגך‬ ‫כמוני כשאר נשים עובדי עבודות גילולים‪ ,‬ומה יתרון יש לי עליהם‪ ,‬אם ח"ו שתי רשויות יש‪.‬‬ ‫{מאוד מעניין! והלא 'לבן' היה רשע גדול‪ ,‬ומדוע סמכה עליו כל כך רבקה? אינני יודע‪}!...‬‬ ‫‪ .7‬כלי יקר [פי' נוסף] ‪ :‬שנאמר ''ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו''‪ ...‬היה ירא מצד אשתו כי‬ ‫{מד} וְ יָׁשַ ְבתָ עִּ מֹו י ִָּמים אֲ חָ ִּדים עַ ד אֲ ׁשֶ ר תָ ׁשּוב חֲמַ ת אָ ִּחיָך‬ ‫היא בת בתואל ואחות לבן שלא יצא ממנה ‪ -‬איזו זרע פסול‪ ...‬על כן היה ירא פן יצא ממנה‬ ‫אור החיים‪ :‬בעבור זמן על המאורע‪ ,‬החמה [הכעס] מעצמה מתקררת מרתיחתה!!!‬ ‫זרע בלתי הגון כמו שיצא ישמעאל מהגר‪ ,‬ואולי זה סיבת עקרותה [ולכן‪ :‬על זה התפללו יצחק‬ ‫ורבקה‪ ,‬שה' יצמיח מרבקה זרע כשר‪ ,‬וממילא תיתבטל עקרותה]‪ .‬וכאשר נתרוצצו הבנים‬ ‫{מה} לָמָ ה אֶ ְׁשכַל גַם ְׁשנֵיכֶם יֹום אֶ חָ ד‪ .‬מחלוקת נוקבת האם לרבקה היה אכפת שעשו ימות?‬ ‫בקרבה‪ ...‬בזה הרגישה שודאי אחד יהיה צדיק ואחד רשע‪ ,‬על כן אמרה 'למה זה אנכי'‪ ,‬כי‬ ‫רש"י‪ :‬למה אשכל‪ .‬אהיה שכולה משניכם‬ ‫כמוני כהגר‪ !...‬ומה אנכי טוב ממנה‪ ,‬ולמה זה התפללתי?? ''ותלך לדרוש את ה'' ‪ -‬מה הועילה‬ ‫אבן עזרא ‪ :‬פחדה שמא יהרוג זה את זה‪ .‬או [פחדה ש]יהרגוהו [את עשיו] אם יהרוג אותך‪.‬‬ ‫תפלתי‪'' .‬ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך'' ‪ -‬זה רבי ואנטונינוס! והועילה תפלתה שגם [מ]עשו‬ ‫אור החיים‪ :‬לו יהיה שימות גם הוא [עשיו]‪ ...‬אף על פי כן אין מרפא לשברך במה שימות גם‬ ‫הוא [עשיו] עמך ביום אחד [מיתתו של עשיו לא תרפה את כאבי מהמיתה שלך]! ולעולם אינה‬ ‫יצא ממנו זרע כשר כאנטונינוס ושאר גרי צדק‪ ,‬מה שאין כן בישמעאל! ובזה את טובה מהגר!‬ ‫מקפדת אלא על מיתת יעקב‪ ,‬ולא על עשו!!‬