מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — תולדות (2026-11-09)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
מאורות השבת
להערות והארות:
•מן הפרשה 0527615936b@gmail.com
מתקבלות
•מן המדרש עבודות הקלדה ועימוד
•זכרון לצדיקים ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים.
•הלכה
שע"י המכון התורני ירושלים
טל0533194867 :
תולדות -תשפ"ז | גליון | 238הפקה ועריכה :הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני
העלון יוצא לאור "ַוַ ִ �ִּיְגְ ְּד�ְ לּוּ ַַה ְ�ְּנ ָָע ִִרים ַוַ ְיְ ִִהי ֵֵעָׂש�ָ ו ִִא ׁיׁש ֹי ֵֵֹד ַַע ַצַ ִיִ ד ִִא ׁיׁש ָׂש�ָ ֶֶדה
ְוְ ַיַ ֲֲעֹקֹב ִִא ׁיׁש �ָָּתם ֹֹיֵׁש� ֵ ב ֹא ָָֹהִלִ ים" (בראשית כה ,כז).
לרפואה השלמה והמהירה של
ר' משה בן קיטנה שליט"א מן הפרשה "יודע ציד" אינו טענה בכלל; הטיעון עליו כי הוא
אמן ׳איש׳ יודע ציד ,שהגם שהיו בו דברים טובים
ככיבוד אב ואם ,אבל היה נבדל ל׳איש שדה',
שם שמים שגור בפיו בורגנין לשם בורגניות ,והוא חותמו.
ובצד השני ,מעלת יעקב אינו שהיה תם אלא
אבל לא היה יכול להתנהג בצורה אחרת ,מכיון ֹאֶמר ִ�ִּכי ֹאֶמר ִיִ ְְצ ָָחק ֶֶאל ְ �ְּבנֹוֹ ַַמה ֶ �ֶּזה ִִמ ַַה ְְר �ָָּת ִלִ ְְמֹצֹא ְ �ְּבִנִ י ַוַ �ֹּי ֶ "ַוַ �ֹּי ֶ
ָ שהיה ׳איש׳ תם ועל כן היה יושב אוהלים ,וזה
"ִׁש ִ �ִּו ִיִתי ה' ְלְ ֶנֶ ְגְ ִּד�ִ י ָָת ִִמיד"
שהצדיקים חיים במציאות של � ִ ִִה ְְק ָָרה ה' ֱֱאֹל ֶֶֹהיָך ְלְ ָָפָנָ י" (בראשית כז ,כ).
היה חותמו ,וכל עסקו רק בתורה ,וזה היה כל
(תהילים טז ,ח) ואינם מפסיקים להזכיר שם שמים על פיהם התורה מספרת סדר השתלשלות הענינים איך שקיבל
מציאותו ,בורגנין לשם בורגניות.
אפילו לרגע אחד ,גם אם בשביל זה יהיו להם ניסיונות יעקב אבינו את הברכות מיצחק אביו במקום ֵֵע ָָׂש� ו אחיו
זכורני עוד מדור שלפנינו כי סתם טיול היה להם
והסתרות .ועל דרך שאמר החידושי הרי״ם זצ״ל בשם הגדול ,ומתארת בפרוטרוט איך שהלביש על עצמו
גרוע ופחות מאשר היום ׳קינא׳ .מספרים על
הרבי רבי בונם מפשיסחא זצ״ל על מה דאיתא בגמרא בגדי רמיה ועשה כל מיני פעולות שיחשוב אביו עליו
ה"ערוך השולחן" ז״ל ,שמעולם לא הלך לטייל,
(ברכות טז ,א) שאמר רבן גמליאל לתלמידיו איני שומע שהוא הוא ֵֵע ָָׂש� ו הבן הגדול ,כדכתיב "ַוַ �ִִּת �ַַּקח ִִר ְְב ָָקה ֶֶאת
אי אפשר לנו לקבל מושג איך הביטו על הבטלה,
לכם לבטל הימני מלכות שמים אפילו שעה אחת .ואף ִ �ִּבְגְ ֵֵדי ֵֵע ָָׂש� ו ְ �ְּבָנָ ּהּ ַַה ָ �ָּגֹדֹל ַַה ֲֲח ֻֻמֹדֹת ֲֲאֶׁש� ֶ ר ִִא �ָָּתּהּ ַ �ַּב ָ �ָּבִיִ ת ַוַ �ַַּתְלְ ֵ �ֵּב ׁׁש
הם היו יושבי אוהלים בבחינת ׳איש' ,ומה נענה
דאמרינן התם (טז ,ב) שרשב״ג אוסר על החתן לקרוא ֶֶאת ַיַ ֲֲעֹקֹב ְ �ְּבָנָ ּהּ ַַה �ָָּק ָָטן וגו׳ ְוְ ֵֵאת ֹעֹֹרֹת ְ �ְּג ָָדֵיֵ י ָָה ִִע ִ �ִּזים ִִהְלְ ִ �ִּביָׁש� ָ ה
אבתרייהו( .׳דעת תודה׳ פרשת אחרי מות -רבי ירוחם ממיר)
קריאת שמע לילה ראשונה ,מטעם שלא כל הרוצה אָריו" (בראשית כז ,טו-טז). ַַעל ָיָ ָָדיו ְוְ ַַעל ֶֶחְלְ ַַקת ַַצ ָ �ָּו ָ
*
ליטול את השם יטול ,אולם מי שאינו יכול להיות אפילו והנה לכאורה יש לתמוה ,אם היה רוצה כל כך שלא
מאמר חכמי המוסר ,שאמר אחד מהם
שעה אחת בלי עול מלכות שמים אינו נכלל בחשבון זה. יכירהו אביו ,למה זה כשנשאל "מה זה מהרת למצוא
לתלמידיו :מי יתן והיו חייכם יקרים בעיניכם
והמשמעות המעשית בדבריו היא ללמוד כלל גדול בני" ענה "כי הקרה ה׳ אלוקיך לפני" ,הרי היה לו לדעת
שוה כסף אחד! וכאשר היה בעיניהם כמתעתע,
בעבודת ה' ,שכמו שיעקב אבינו הכניס עצמו לסכנת שכשיזכיר שם ה׳ בוודאי יחשוד יצחק אביו שאין זה
ביאר להם חידתו ואמר :כי תחמלו על כסף אחד
קללה ולא חישב שום חשבונות על חשבון האמונה עשו ,שהרי אין דרכו של עשו להיות שם שמים שגור
שלא להוציאו לבטלה ,ולא תחמלו על הוציאכם
הטהורה ,ולא התחכם להוציא מפיו אפילו דיבור בפיו ,ומה ָָד ֳֳחקֹוֹ לדבר כן ולהזכיר שם ה׳ אחרי כל
רוב ימיכם לבטלה ,ובישיבת קרנות בשווקים
אחד שיהא נשמע כאומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את המאמצים שעשה להטעותו .ובפרט שהיה בזה חשש
וברחובות...
החיל הזה ,כן צריך כל איש ישראל לידע ולהבין בכל אִתי סכנה כמו שאמר לרבקה "אּוַּלַ י ְיְ ֻֻמֵּׁש� � ֵ ִנִ י ָָא ִִבי וגו׳ ְוְ ֵֵה ֵֵב ִ
(מאירי ,משלי ב ,ד)
תוקף שישנם מוסכמות שעליהם אי אפשר לוותר או ָָעַלַ י ְְקָלָ ָלָ ה ְוְ ֹל ֹא ְְב ָָרָכָ ה" (בראשית כז ,יב).
*
להתחכם ,והיינו שכאשר בא לידו ניסיון קל של פריקת וה"חתם סופר" פירש שאדרבא היא הנותנת ,שיעקב
"ַוַ ִ �ִּיְגְ ְּד�ְ לּוּ ַַה ְ�ְּנ ָָע ִִרים ַוַ ְיְ ִִהי ֵֵעָׂש�ָ ו ִִא ׁיׁש ֹי ֵֵֹד ַַע ַצַ ִיִ ד ִִא ׁיׁש
עול מלכות שמים ,או ניסיון של איזה פעולה שממנה רצה לרמז ליצחק שאינו ֵֵע ָָׂש� ו ,כדי שלא יאמרו
ָׂש�ָ ֶֶדה" (בראשית כה ,כז).
ִיִ ָּׁש� � ָ ַַמע כאילו אינו שלם באמונתו ח"ו ,אזי שומה עליו
שהברכות באו אליו במקח טעות ,לכן נתן לו מקום
מיהו בטלן
להניח כל חשבונותיו ולמסור נפשו על אמונה הטהורה להסתפק ואעפ״כ בירך אותו.
ובאונקלוס ׳גבר נחשירכן' ור״ל אדם בטל וכן
וה"אמרי אמת" מגור זצ״ל (תרע״ב) כתב שבוודאי ידע
ולא להפסיק לרגע אחד מדביקות הבורא.
פירש רש״י ׳כמשמעו אדם בטל וצודה בקשת
(משחת שמן) יעקב שאם יזכיר שם ה׳ יחשוד בו יצחק ויגלה תרמיתו,
חיות ועופות׳ ,וקשה הרי לכאורה הוא היה היפך
קנינים בדברים רוחני של אדם בטל ,הוא היה צד ציד ורץ ועובד כל היום
ֹאֶמר ַיַ ֲֲעֹקֹב ִִמְכְ ָָרה ַכַ ּיּ ֹוֹ ם ֶֶאת ְ �ְּבֹכ ָָֹר ְְת ָָך ִלִ י וכו׳ ַוַ ִ �ִּי � � ָָּׁשַבַ ע לֹוֹ במערבא משמיה דרבא בר מרי ,בא וראה שלא כמדת כולו .אלא רואים מפה ,שאדם יכול לרוץ ולפעול "ַוַ �ֹּי ֶ
הקב״ה מדת בשר ודם ,מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ כל היום וכל הלילה ,ובכל זאת ,כיון שאינו ממלא ַוַ ִ �ִּי ְְמ �ֹּכֹר ֶֶאת ְ �ְּבֹכ ָָֹרתֹוֹ ְלְ ַיַ ֲֲעֹקֹב (בראשית כה ,לא).
את תפקידו שבגינה נשלח לזה העולם ,הוא אדם המפרשים חקרו באיזה קנין קנה יעקב את הבכורה לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח ,אבל הקב״ה אינו כן נתן
"ְקֵנֵ ה תורה לישראל ושמח שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם ֵֵמ ֵֵעָׂש�ָ ו ,דאיזה קנין שייך על זה ,וכן ממה דכתיב ְ בטל בתכלית!
(רבי משה הלוי סאלאוויציק מציריך) ָָחְכְ ָָמה ְְקֵנֵ ה ִִביָנָ ה" (משלי ד ,ה) מוכח שחכמה הוא דבר הנקנה .תורתי על תעזובו" (ילקוט שמעוני משלי תתקלה) .המדרש מדמה
נתינת התורה למקח ומכר הרגיל בין בני אדם ,כמו צריכים לבאר באיזה קנין קונים את החכמה. *
"ְוְ ַיַ ֲֲעֹקֹב ִִא ׁיׁש �ָָּתם ֹיֵֹׁש� ֵ ב ֹא ָָֹהִלִ ים" (בראשית כה ,כז).
מורגלא בפומיה דמשגיח ,כמו בדברים גשמיים איכא בדברים גשמיים איכא דרכי קנינים ,כמו כן בדברים
העולם סוברים ש׳תם׳ הוא 'תאמעלע׳ ,אבל
דרכי קנינים ,יש דברים הנקנים בכסף ויש דברים רוחניים איכא דרכי קנינים .גילו חז״ל שהקב״ה אינו
באמת אינו כן ,ותם הוא המעלה הגדולה ביותר.
שרוב בני האדם משנים את דרכיהם והליכותיהם; הנקנים בשטר ובחזקה ,וכן דברים הנקנים בשאר נהג כדרך הסוחרים שהמוכר עצב והלוקח שמח.
בפני אשתו משונה ,ובפני רבים בדרך אחרת ,קנינים ,כל דבר נקנה בקנין השייך לאותו דבר ,כמו הביאור הוא ,אע״ג דבתורה שייך קנינים מכל מקום
ואלף פעמים ביום משנה את הנהגותיו .ועל פי כן בדברים רוחניים איכא קנינים וצריך לקנות כל דבר הקב״ה מתנהג במדה אחרת ,יש לו שמחה ונחת רוח
מזה שקונים התורה ממנו. התורה אדם צריך להיות בהנהגה אחת בכל עת בקנין הראוי לו.
איתא באבות' ,גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן איתא במדרש' ,תני ר׳ שמעון בן יוחאי שלשה כתרים ובכל שעה ,וזה נקרא ׳תם׳.
ואצל מו״ח החפץ חיים ,הנהגתו ביום הכיפורים המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהונה הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות ,כתר כהונה
בנעילה היתה כמו הנהגתו כשהלך ברחוב ,וכל בעשרים וארבע והתורה נקנית בארבעים ושמונה זכה בו אהרן ונטלו ,כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו ,כתר
פעם שהלביש מנעליו אמר לשם ה' ,וכן כשהלך דברים' (אבות פ״ו מ״ו) .המ״ח דברים המנויים במשנה המה תורה הרי מונח לדורות כל מי שזוכה לתורה כאילו זכה
לשלשתן וכל שלא זכה לתורה כאלו לא זכה לאחת לראש הממשלה בפולין היו הנהגותיו שוות ,דרכי הקנינים אשר על ידיהם קונים את התורה.
ש"שויתי ה׳ לנגדי תמיד"!
"ִּכי ֶלֶ ַַקח טֹוֹ ב ָנָ ַַת �ִִּתי ָלָ ֶכֶ ם" (משלי מהן' (קהלת רבה ז ,ב).
איתא במדרש ,כתיב ִ�
(רבי מענדיל זאקס)
ד ,ב) ,אמר רבי ואיתימא ר׳ חנינא בר פפא ואמרי ליה צריכים לדעת כשם שהתורה נקנית במ״ח דברים שהם
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -תודלותלותת [עמ' ]1
התורה עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם'
(ירושלמי ברכות פ״ט מחיר התורה ,כמו כן כהונה יש לה מחיר ,ואהרן זכה לכהונה מפני "ְוְ ִיִ �ֶֶּתן ְלְ ָָך ָָה ֱֱאֹל ִִֹהים ִִמ �ַַּטל
ה״ה) .כמו כל דבר סחורה יש עתים שנמכר ביוקר ויש עתים שנמכר שנתן מחירו ,ומחירו מבואר בקראַ" ,וַ ִ �ִּי ַַחר ַַאף ה' ְ �ְּבֹמ � ֶֶֹׁשה ַוַ �ֹּי ֶ
ֹאֶמר ַַהָּׁש� � ָ ַַמִיִ ם ִ
ּוִּמְׁש� ְ ַַמ ֵ�ֵּני ָָה ָָא ֶֶרץ
בזול ,כן הוא בתורה יש זמנים שצריכים ליתן מחיר רב לקנותה ֲֲהֹלֹא ַַא ֲֲהֹרֹן ָָא ִִח ָיָך ַַה ֵ�ֵּלִוִ י ָיָ ַַד ְְע �ִִּתי ִ�ִּכי ַַד ֵ �ֵּבר ְיְ ַַד ֵ �ֵּבר הּוּא ְוְ ַגַ ם ִִה ֵ �ֵּנה הּוּא ֹי ֵֵֹצא ְוְ ֹרֹב ָּד�ָ ָגָ ן ְוְ ִִתיֹר ֹׁׁש" (בראשית
ויש זמנים שאפשר לקנותה בזול ,בזמן שהבריות מתייאשים מן אֶת ָָך ְוְ ָָר ֲֲא ָָך ְוְ ָׂש�ָ ַַמח ְ �ְּבִלִ ּבֹּוֹ " (שמות ד ,יד) ,פירש רש״י ,לא כשאתה ִלִ ְְק ָָר ֶ כז ,כח).
התורה אפשר לקנות התורה בזול. סבור שיהיה מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה אלא ראה ושמח שיהיה קצת עולם הזה
בלבו ,ומשם זכה אהרן לעדי החושן הנתון על הלב ,ע״כ .משה בעולם הזה...
תקנו לאמר 'ישמח משה במתנת חלקו' (תפילת שחרית של שבת) .שבת
רבינו סירב לקבל שליחות ה׳ לגאול בני ישראל מפני שחשש בברכותיו של יצחק הדבר
הוא חלקו של משה רבינו ,בטח נתן מחירו[ .יעויין במדרש (ש״ר א,
שיפגע בכבוד אחיו הגדול ואי אפשר � ֶֶׁש ִ �ִּי ָ �ָּג ֲֲאלּוּ גאולה שלימה ע״י פלא ,דאף כיום כשאב
כח)ַ" :וַ ַ �ַּי ְְרא ְ �ְּב ִִס ְְבֹל ָָֹתם" (שמות ב ,יא) ,ראה שאין להם מנוחה ,הלך ואמר
שליחות כזה ,עד שגילה הקב״ה שטועה ,אהרן לא יקפיד עליו מברך את בנו ,הוא מזכיר
לפרעה מי שיש לו עבד אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת,
ואדרבה שמח ישמח על גדולת אחיו ,כמו ששים שנה היה אהרן שיהיה עובד ה' ותלמיד
ואילו עבדך אם אינך מניח להם לנוח יום אחד בשבוע הם מתים, חכם ,וכאן בברכותיו
מנהיג בני ישראל וכשראה שנבחר משה אחיו הקטן להיות מנהיג
אמר לו לך ועשה להם כמו שתאמר ,הלך משה ותיקן להם יום של יצחק לא נזכר מכל
במקומו לא עלה קנאה בלבו אלא אדרבה שמח בגדולת אחיו,
השבת לנוח]. זה [ואף שחז"ל רמזו
כמה עמל ויגיעה השקיע לזכך עצמו לזכות למדה הקדושה הלזה
וכן בני ישראל קנו קדושת שבת ,כמו שאנו אומרים 'ולא נתת שהיא כנגד טבע האדם ,העמל והיגיעה לקנות לעצמו המדה של "מטל השמים" זו מקרא
"ומשמני הארץ" זו משנה,
לגויי הארצות ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים וגם במנוחתו 'לב שמח בגדלות אחיו' הוא המחיר אשר נתן בעד הכהונה.
זהו רק רמז] רק שתהיה
לא ישכנו ערלים כי לישראל עמך נתתו באהבה לזרע יעקב אשר יש לבכורה קנין ,והוא סבלנות .ראובן ע״י שהיה פחז כמים לו פרנסה ,ומה לכל שאר
בם בחרת עם מקדשי שבת כלם ישבעו ויתענגו מטובך' .בני "ַאל ּתֹּוֹ ַַתר ִ�ִּכי ָָעִלִ ָיָת ִִמ � ְְׁש ְ�ְּכ ֵֵבי ָָא ִִב ָיָך ָָאז מכר בכורתו ,כמו דכתיב ַ הדברים העיקריים?
ישראל קנו השבת ע״י שהם "עם מקדשי שביעי" ,הם מקדשים צּוִּעי ָָעָלָ ה" (בראשית מט ,ד) ,פירש רש״י ,הפחז והבהלה אשר ִִח ַ�ַּלְלְ �ָָּת ְיְ ִ אולם בודאי שהיתה
את יום השבת ע״י ששובתים מלעשות מלאכה ,וסוגרים כל בתי מהרת להראות כעסך ,כמים הללו הממהרים למרוצתם ,לכך בכוונתו של יצחק העולה
סחורות ,ומסיחים דעתם מכל דבר מסחר ,ומכוונים דעתם על "אל תותר" אל תתרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך, תמימה לברכו ברוחניות,
קדושת השבת ,זהו המחיר לקנות שבת .ואח״כ אנו מתפללים ע״כ .גם בכורה היא בר מקח וממכר ,יש לה קנין איך לקנותו ואיך להרביץ תורה ויראת
בתפלת מוסף 'יהי רצון מלפניך וכו׳ שתעלנו בשמחה לארצנו למוכרו ,מדרכי המכירה הוא פחז כמים ,ע״י שהיה ראובן פחז שמים בישראל; אבל
ותטענו בגבולנו' ,פי׳ שיקבע קדושת שבת בלבנו עד שיהיה כמים מכר את בכורתו. כאשר יעקב בא ,וריח של
עצמיות. הרשב״א האריך בדין הזורק מרשות לרשות ,לאחר פלפולו סיים גן עדן הביא עמו ְ"ְ -ר ֵֵאה
'והזהירו בפירוש זה כי בטורח גדול נגלה לנו' (שבת צו ,א) .דבריו ֵֵר ַיַח ְ �ְּבִנִ י ְ�ְּכ ֵֵר ַיַח ָ �
ָׂש ֶֶדה ֲֲא � ֶֶׁשר
ֹאַמ ְְרָנָ ה לֹוֹ ַַהעֹוֹ ד ובזה יבואר מאמר האמהותַ" ,וַ �ַַּת ַַען ָָר ֵֵחל ְוְ ֵלֵ ָָאה ַוַ �ֹּת ַ
ֵ �ֵּב ְְרכ�ֹו ה'" (בראשית כז ,כז)
הֲהלֹוֹ א ָנָ ְכְ ִִרּיֹּוֹ ת ֶנֶ ְְח � ַַׁש ְְבנּוּ לֹוֹ ִ�ִּכי ְְמָכָ ָָרנּוּ
ָלָ נּוּ ֵֵחֶלֶ ק ְוְ ַנַ ֲֲחָלָ ה ְ �ְּב ֵֵבית ָָא ִִבינּוּ ֲ סותרים עצמם מינה וביה ,אי נתגלה לו מן השמים אין כאן טורח
-אם כן הרי יש לבנו די
ַוַ �ֹּיֹאַכַ ל ַ �ַּגם ָָאכֹוֹ ל ֶֶאת ַ�ַּכ ְְס � ֵֵּפנּוּ" (בראשית לא :טו) .יש להעיר וכי באמת מכר גודל שהרי מן השמים גילו לו ואינו צריך שום טירחה .הביאור
והותר רוחניות ,יש לו גן
אותן שאמרו כי מכרנו .הביאור הוא ,גם בנים הם בני מקח וממכר, הוא ,באמת מן השמים גילו לו ביאור הסוגיא ,אבל בחנם אין
עדן בעולם הזה ,ורק מה
לבן בהנהגתו עם יעקב ועם בנותיו מכר אותם ותו לית ליה קנין נותנים כלום ,וכדי לזכות לגילוי שמים צריכים ליתן המחיר ,והוא אני יכול להוסיף לו -ועל
בהם ,גם דברים הללו הם בני מקח וממכר ושייך בהם קנינים ,לבן מה שטרח עצמו ועמל ויגע להבין הסוגיא ,כיון שנתן המחיר גילו כן אמר "ויתן לך האלהים"
מכר בנותיו ,וכן אפשר לקנות בנים כמו שאמרו 'המלמד בן חבירו לו סוד הדבר מן השמים ,הרגיש הרשב״א כי נתגלה לו חידוש זה [בוא"ו החיבור ,תוספת]
תורה מעלה עליו כאילו ילדו' (סנהדרין יט ,ב) ,ע״י שלימד בן חבירו מפני שנתן מחירו שהוא העמל והטורח להבין הסוגיא ,כי כן היא "מטל השמים" ]-קצת
תורה ,קונה אותו עד שמעלה עליו כאילו ילדו ,כי הלימוד הוא המדה ,כל דבר צריך קנין. עולם הזה גם כן!
(קובץ שיחות – רבי נתן מאיר ווכטפויגל) מעשה קנין. איתא בירושלמי' ,אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן (רבי יוסף שלום אלישיב)
מן המדרש
מדרש רבה תולדות סד ,ו ערים" .לכאורה קשה ,מדועמאה ׁ ש
ההוא
נה
מצא ּב
ההוא ו ּ י
ארץ
יצחק ּב
זרע
"ו ּ י
ההוא" )בראשית כו ,יב( .
אמר ארץ יצחק ּב
זרע "ו ּ י
היה צריך הכתוב לומר "בארץ ההיא"" ,בשנה ההיא" ,הרי ידענו שהיה יצחק בארץ
ההיא",נה "ב
ּ ההיא", ארץ "ב
ּ רבי ּ
חלבוֹ , ּ פלשתים ,וכן מה שאמר "בשנה ההיא" מיותר ,שהרי איננו יודעים מהי השנה אשר
יפה עלהיתה
ואל ּו
קשהּ , והנה ׁ
קשה הארץ ׁ עליה מדבר הכתוב .מבאר המדרש ,אמר רבי חלבו ,כפל הכתוב לשונו "בארץ
ההיא"" ,בשנה ההיא" ,ללמוד שהצליחה מאד תבואתו של יצחק בדרך פלא אף על
אחת ּכ ּמה ּ
וכמה.
פי שזרעה בארץ ההיא ,דהיינו הארץ שהיא קשה ויבשה ואין בה מים ,וכן השנה בה
מאהערים" )שם( . מאה ׁ ש ההוא נה מצא ּב "ו ּ י
זרע היתה קשה ,שהיתה שנת רעב ,ואלו היתה הארץ יפה והשנה היתה שנה טובה,
מנינים .
"מאה מאה ערים" , "מאה ׁ ש ּכוֹ רים . על אחת כמה וכמה שהיתה מצליחה תבואתו.
מאהועשת תה ׂ האמידו אוֹ ּ שּ מלמד ׁ ערים"ּ , ׁ ש
ערים" .המדרש מבאר בג' אופנים מה הביאור "מאה מאה ׁ ש
ההוא
נה
מצא ּב
"ו ּ י
רכה ׁשוֹ רה על הב והלוֹ א אין ּ האמידו ה .
שּ ּכ ּמה ׁ
שערים" :א .יתפרש מלשון שער שבשוק ,דהיינו מידה מקובלת שנמכרת בשוק לפי
שער ,ומן הסתם הכוונה למידה הגדולה ביותר ,ויתפרש שהצמיחה האדמה מאה
מפ ני מה
במנין ּ .במדּ ה ּו מש קל ּו הוא ּב ׁ דּ בר ׁ
ש ּ
כורים .ב .באופן נוסף יש לפרש כוונת "מאה שערים" ,ש"שער" הוא מלשון שיעור
עשרוֹ ת. המ ׂ מפ ני ּ
תה ּ ,
מדד אוֹ ּ
ומנין ,ואמר הכתוב שיצחק מצא בשנה ההיא ,שהצמיחה תבואתו מאה מנינים ]מאה
פעמים כמנין הזרעים שזרע[ .ג .באופן נוסף יתפרשו תיבות "מאה שערים" מלמד
שהאמידו אותה ]העריכו את השדה[ קודם שהצמיחה ושיערו כמה תבואה היא ראויה לגדל ,ועשת ]וגידלה הארץ[ לבסוף פי מאה כמה
שהאמידוה ]מן האומדן ששיערו אותה[ .מקשה המדרש ,והלוא ידוע שאין הברכה שורה על דבר שהוא נמדד במשקל ]כמה הוא משקלו[,
ובמדה ]כמה הן מידות ארכו ורחבו[ ובמנין ]כמה יש בו[ ,אלא על דבר הסמוי מן העין .ואם כן מפני מה מדד ]אמד והעריך[ אותה יצחק .ויש
לפרש ,שאמדו את תבואת השדה מפני המעשרות שהיה עליו לתת מן התבואה ,ולכן היה מוכרח לאמוד כמה יש בה ,כדי לדעת כמה עליו להפריש
למעשר.
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -תודלותלותת [עמ' ]2
זכרון לצדיקים
הגאון רבי ברוך בער ב״ר שמואל דוד ליבוביץ זצוק"ל מקמניץ ,בעל "ברכת שמואל"
מימינו ומשמאלו ,הוא נד בלבו לכל הסובב. בשנים ,באותו דור דעה" ,הגאון האמיתי הצדיק רבן מרן רב״ב ליבוביץ זצ״ל השתתף פעם באסיפה
האדם נמצא יום יום בשאיפות גדולות ,ובפרט ומאורן של ישראל" ,נורא מאד! (פניני רבינו הגרי"ז) חשובה בפולין ,ועמד אחד הדרשנים ואמר בלהט
מי שנמצא במקום תורה ,השאיפות להיות ׳גדול * שהתורה היא החמצן של החיים .מיד קם רב״ב
בתורה׳ .ומה המפריע הכי גדול? ...הוא מסתכל רבי ברוך בער הקדוש זצ״ל היה אומר התעוררות ממקומו וזעק באש קודש :אני מוחה! התורה היא
ימינה ,הוא מביט שמאלה ,ואז הוא מצטנן ,טוב לו לבחורים בישיבה בקמניץ ,והוא אמר בהאי לישנא: לא החמצן של החיים ,התורה היא היא החיים
(׳חשקת התורה׳ ,אהל משה). גם ככה... אתם חושבים שה׳קצות החושן׳ -רבן של ישראל בעצמם .אם אמרת שהתורה היא החמצן של החיים,
* -לא היה פעם בגיל שלכם? -הוא היה בחור עם הרי שאלו ענינים נפרדים :יש חיים ,ויש חמצן
ה׳חפץ חיים׳ היה אומר משל לאדם שפתח חנות כשרונות נשגבים ביותר ,ועם הכשרונות הגדולים שמנשים את החיים האלה .אין דבר כזה .אין שום
ענקית של מוצרי חשמל ,ועל החנות תלוי היה שלט שלו הוא יכול יום אחד להחליט ,מה אני צריך חיים זולתי התורה .אתה לומד תורה — אתה חי.
גדול ,׳מוצרי חשמל׳ .באחד הימים היתה החנות להתאמץ כל כך ,הרי אפילו אם אני אלמד רק שעה (פניני רבינו האבי עזרי)
סגורה .העוברים ושבים שיערו שנגמרה הסחורה, שעתיים ביום גם כן אהיה בכל מקום במרכז ,הוא *
או שהמוכר חולה .אך הזמן התארך והחנות עדיין יוכל להסתובב בישיבה ולהרקיח כמרחקה וכו', רבנו ברוך בער אמר שאדם יתאר לעצמו שהוא
היתה סגורה ,העוברים ושבים שיערו שהמוכר יצא ואם כך הוא היה מחליט מה היה נהיה ממנו? אמר נכנס לחנות ורואה שם עיתון ,שכל העיתון מלא
לנופש או נסע ליריד ,אך כשהגיעה חברת הובלות רבי ברוך בער ,הוא היה נהיה אברך ,והיה נהיה בהשמצות על אבא שלו ,מה היה עושה ,האם היה
והסירה את השלט ,הבינו כולם שהחנות נסגרה בעלעב׳ס ,והיה נהיה סוחר ,וכמובן קובע עתים קונה כמה טפסים ומחלקם לבני ביתו לקרוא ,או
לצמיתות .הבעלים אינו קשור לחנות ,בהסרת לתורה ,אבל הוא לא צריך ללמוד כל היום ,אם הוא שהיה קורעם בחמת זעם ,ועושה את כל המאמצים
השלט הסתיימה הבעלות על החנות .כן הדבר, לומד שעה שעתיים ביום הוא משיג הישגים יותר שאף אחד לא יראה את העיתון הזה .והרי כל
שיהודי שומר שבת הוא נושא על מצחו שלט :אני ממה שאחר משיג בלימוד של שבוע שלם. העיתונים מדברים נגד הרבוש״ע ,נגד האבא שלך,
יהודי! בהסרת השלט ,חלילה ,נפסקת גם השייכות. תיאר רבי ברוך בער ,שהוא היה יושב בשיעור של נגד היהדות ,נגד התורה ,וא״כ איך אפשר להחזיק
מסופר על רבי ברוך בער שראה חנות סגורה בשבת. בעלי בתים ,והוא לא היה המגיד שיעור ,המגיד כזה עיתון .כל מי שנמנע מלקרוא את העיתונים
הוא ניגש אל המנעולים ,נישק אותם ואמר :׳יש כאן שיעור היה בן אדם פחות ממנו .והיה לו השם שהוא (פניני רבינו האבי עזרי) האלו הוא מציל את חייו.
(אדברה בעדתיך) הוכחה שיש בורא לעולם'! הבלעב׳ס הכי חריף בכל העיר ,וכשהמגיד שיעור *
* היה מתחיל להגיד את הגמרא ,הוא היה ממטיר הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ כתב" :ידוע
בכסלו ת״ש בוילנא ,כשרבי ברוך בער ה״ברכת עליו מטר של קושיות ...וכל הבית מדרש היה נהיה מה שאמר רבנו הגאון האמיתי ,החסיד רבשכבה״ג,
שמואל" יצאה נשמתו בטהרה ,והרב מבריסק כמרקחה ,וכולם היו אומרים :הא ,שם בגליציה יש כקש״ת רבנו חיים זצוקלה״ה מוולאז׳ין ,שבכוחו של
היה אז בוילנא ,ובא המבשר לבשר לו שזה עתה בלעב׳ס אחד גאון עולם וכו׳ .אמר רבי ברוך בער: היצר הרע להעלות עיר שלימה על מוקד השריפה,
נסתלק ר׳ ברוך בער ,אמר הבריסקר רב :הוא היה הבן אדם הזה היה מסתובב עם תביעה עצומה בשביל לבטל אחד מן המצוינים מן התורה״ ( .אבי הישיבות)
צדיק מכמה דורות קדמונים .אח״כ סיפר המספר, בשמים ,שהוא היה יכול להיות ׳רבן של ישראל׳ ,היה *
שלפני יציאת נשמתו אמר ר׳ ברוך בער :דער רבי יכול להיות ׳קצות החושן' ,והוא בזבז את הכוחות פעם דיבר מרן זצ״ל ,אודות רב"ב זצ״ל ,פתח ואמר:
קומט ,הרבי בא ,הרבי זה ר׳ חיים ,רבנו חיים הלוי, ונשאר בן אדם פשוט עם קצת כבוד מדומה- !... לפי מושגי זמננו הרי היה רב"ב יותר גאון מאשר
והבריסקר רב היה חוזר ומספר את זה ,היה ניחא היתה לו סייעתא דשמיא שבצעירותו הוא החליט אחרים ,או יותר צדיק ,כמה אי הבנה יש בזה ,הרי
ליה מהסיפור הזה .ואח״כ אמר הגרב״ד את הפסוק שהוא לא רוצה להיות כמו הסובבים אותו ,הוא הוא היה סוג אחר לגמרי ,ואין זה נמדד כלל עם
מפרשת אותו שבוע ,פרשת ויצא" :ושבתי בשלום רוצה להיות אדם גדול עם כל מה שכרוך בזה, אחרים ,ויהיו אפילו חשובים .ועתה בואו חשבון:
אל בית אבי" ,ויצאה נשמתו בטהרה( .פניני רבינו האבי עזרי) ועם כל המאמצים הנצרכים לכך ,הוא לא התפעל אותו ר' ב"ב מכנה את רבנו [הגרי"ז] מלפני עשרות
אדם גדול ניכר בהתייחסותו לאנשים הקטנים
ואנה תלך? אותו בחור נבהל קצת ,אך לאחר כמה רגעים ענה לו שהוא סיפורים רבים מסופרים על רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ,
צריך להגיע לבנין של רבי לייבוביץ .אותו גוי ענה לו בהתהלבות :רבי מחבר ספר ׳ברכת שמואל׳ ,אשר היה ידוע בגדלותו ודביקותו בתורה
לייבוביץ? בא עמי ,על העגלה ,ואסיע אותך להיכל הישיבה .הבחור יצחק הקדושה ,ובקדושתו וצדקתו .מספר בנו של תלמיד אשר למד אצלו
גלבך עלה על העגלה ,כשכולו אחוז תמיהה ,מה לגוי זה ולראביי לייבוביץ. בישיבה מספר שנים ,כי שמע מאביו על זווית נוספת באישיותו הנשגבת:
אולם הגוי לא השאיר אותו בתמיהותיו זמן רב ,והחל לספר לו :אני אספר פעמים רבות הסתובב רבי ברוך בער בחדרי הפנימיה באמצע הלילה בין
לך את הסיפור שלי .הרי אתה רואה אותי כעשיר .ובכן ,הנני מתפרנס זה הבחורים אשר כבר נמו את שנתם .כאשר הבחין בבחור שהוא נושם קשה,
שנים רבות מעדרי צאן ,אני מגדל עזים וכבשים ,ומהם יש לי הון רב ,כיום הבין כי הוא הצטנן קצת ,העיר אותו בעדינות ,והגיש לו תה חם להחיות
יש לי כמה וכמה רועים העובדים תחתי ,ואני מתפרנס ברווח גדול ,הן את נפשו .כך דאג לכל בחור במה שהיה צריך.
מחלבם ,והן מהגיזות שלהן .בכל שנה ושנה מתווספות עוד ועוד עדרי צאן מנהג יפה היה בישיבתו :מבנה הישיבה שכן על הר בעיירה שקטה.
לעשרות ומאות ואלפים .כך עשירותי מתפתחת משנה לשנה. בפאתי העיירה ,הרחק מבנין הישיבה ,היה שם חדר ששימש ׳להבראה
שנה אחת ,התפשטה מגיפה בעדרי הצאן ,מגפת משכלה היתה בהן ,ונפלו ונופש׳ .וכשראה הרב בחור שהיה לו צורך בהבראה שלחו לשם לשבוע או
בזה אחר זה .רצתי לרופא המומחה לבהמות ,בדק אותם ,וניסה בזריקות שבועיים .הבחור היה נח וצובר כוחות להמשך התמדה בעסק התורה .הוא
וטיפולים שונים ,אבל לא נראה שום שינוי ,המשיכו ליפול בזה אחר זה. היה מקבל שם שלוש פרוסות לחם ביום ,במקום שניים המחולקים בישיבה
רצתי שוב לרופא ,עד שהרים ידיו ואמר לי :זהו משהו שמיימי ,ואיני יכול [הסטדנרט ,לפי מושגי העניות שבימים ההם].
לעזור לך ...נו ,מה צריך לעשות? שאלתי אותו .וענה לי :שמע נא לדבריי, פעם שלח ראש הישיבה לשם את הבחור יצחק גלבך ,וקצב לו מספר
בענייני שמים איני מבין ,ואיני יכול לעזור לך. ימים להבראה .כשנגמרו ימי ההבראה ,היה לו קשה לחזור את כל הדרך
הלכתי לכומר ,ונתתי לו סכום כסף הגון ,אך בהמותיי המשיכו ליפול פגרים לישיבה .אותו החדר היה ממוקם במקום כעין בקעה ,והישיבה עצמה היתה
בזה אחר זה .כשראיתי שלא עזר כלום ניגשתי אליו שוב ,חשבתי אולי על ההר ,והיה עליו לעלות עד להיכל הישיבה ,דרך קשה וארוכה .האזור
להגדיל את הסכום ,עד שבפעם השלישית ,מלאך רע ענה אמן בעל כרחו, שמסביב היה מקום שקט מאוד ,נדיר היה למצוא שם נפש חיה ,ובפרט ליד
ואמר לי בסוד גמור :בוא ותשמע מה שאומר לך ,כשמקודם הוא בודק אם החדר הזה שהיה מחוץ למקום הישוב .והנה ביציאתו משם פגש בגוי גדול
דלת חדרו סגורה היטב. ומגושם ,אשר היה לבוש כאחד מן הפריצים ,רוכב בעגלה רתומה לשני
פתח ואמר :אני מגלה לך סוד ,אבל אל תגלה זאת לשום אדם ...לא הרחק סוסים אבירים.
מכאן ,יש רבי קדוש ,קוראים לו ׳רבי לייבוביץ' ,הוא איש קדוש ,לך אליו, למרבה הפלא עצר הגוי את עגלתו ושאלו :להיכן פניך מועדות? למי אתה?
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -תודלותלותת [עמ' ]3
העזים והכבשים שמתו בזה אחר זה ,ועל כך שאין רפואה למכתם .הוסיף הוא יוכל לעזור לך׳ .הלכתי מיד להיכל הישיבה ,בחורים נבהלו מפניי,
וסיפר כי הכומר גילה לו ,שרבי לייבוביץ יכול לעזור .לכן אני פה! אמר הגוי. גוי גדול ומגושם עומד בפתח הישיבה ,לידו עגלה וסוסים ,והוא מבקש
הרב נענה ואמר לו :תנאי אחד יש לי אליך .מה התנאי? שאל הגוי .תן לי להיכנס לישיבה ...הוא רוצה להיכנס אל ׳הרבי׳ (כך כינו אותו התלמידים) ,אל
את ידך ,ותבטיח לי ,שלא תעשה רע ליהודי כל ימי חייך .כמה זה עולה? הראש ישיבה ,אולי הוא רוצה להתקבל בישיבה ,או לדבר בלימוד? תמהו
שאל הגוי .זה לא עולה כלום! השיב הרב בנחת ,רק תבטיח לי! הגוי הבטיח הבחורים.
וחזר לביתו .המגפה נעצרה ,לא נשמע עוד ׳שוד ושבר׳ בעדרי הצאן .לאחר התלמידים הלכו לבשר לרבי ברוך בער כי הגיע גוי לישיבה והוא רוצה
מעשה זה ,האם לא אקח אותך לרבי לייבוביץ?! -סיים הגוי את סיפורו לדבר עמו .שייכנס! הורה הרב .הגוי נכנס לחדר ,התיישב מול הרב והחל
(אדברה בעדתיך) לבחור יצחק גלבך (אור לישרים). לבכות לפניו בדמעות שליש ,התחיל להתוודות ,וסיפר את כל סיפורו על
הלכה
דין מי הים לנטילת ידים
מי ים -מי הים המלוחים פסולים לנטילת ידים שאין ראויין לשתייה ,אבל מותר לטבול ידיו בתוכן ואם בישלם או הרתיחם
מותר ליטול בהן .ויש פוסלים אף ע"י הרתחה הואיל ולא היה להם שעת הכושר וכן נראה דעת החזו"א ,אך דעת כל
הפוסקים להקל בנט"י דרבנן .
התפלת מי הים -מי הים שהתפילום ונעשו ראויין לשתייה מותר ליטול בהם ,אבל שופכין ומי ביוב שהתפילום ונעשו ראויין
)הלכות יום ביום הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א( אסור ליטול בהן .
כדין מידי דמנקי .עיש"ב. מגן אברהם סי' קס סקי"ב כ' "מי הים ראוין לשתות הכלב אם
ובאמת שכדברי הרדב"ז דמי הים פסולים לנטילה רק לטבילה מפורש מרתיחין אותן )רדב"ז ח"א רצ"ד(" ע"כ .ולשון זה משמע דכיון שראויין
בתשו' פאר הדור להרמב"ם סי' קא שכתב" ,שההולך בים יטביל ידיו בים, לשתייה ע"י הרתחה ממילא יכולים ליטול בהם אף ללא הרתחה ,וכן
או יטול במים הראויין לשתיית הבהמה" ע"כ. בדין דאל"כ אף ע"י הרתחה פסול לרש"י והרי"ף דכל שלא היה לו שעת
ולדינא במ"ב קס סקל"ח כתב "מי הים אם הרתיחו אותן חזרו להיות ראויין הכושר לא מהני .והנה במג"א סי' קנ"ט סק"י הביא מהשל"ג דמי שבא
לשתיית כלב וכשרין לנטילה ]מ"א וש"א בשם רדב"ז[ ולטבול בתוכו בספינה ואינו יכול להטביל ידיו בים ]דטבילה מועילה אף במים מרים
לעולם מותר וכמו בכל מים מלוחין" הרי שלא התיר אלא בטבילה או אחר ומלוחים[ יקח כלי מנוקב ודולה מהים ומטביל ידיו בכלי שמי הכלי
הרתחה .ולפי"ז לא קשה כלל קו' המחה"ש ופמ"ג מדברי המג"א בסי' קנט מחוברים למי הים בניצוק דרך הנקב דכונס משקה ע"ש .והק' שם
שלא התיר ליטול במי הים רק ע"י כלי מנוקב בדרך טבילה ,וא"צ להעמיד המחצית השקל ,דמשמע מהמג"א שאין מי הים ראויים ליטול בהם רק
כפמ"ג דמיירי שאין לו כלי שלם ליטול בו .וצע"ג מדברי המ"ב אהדדי להטביל בתוכם ,והרי כאן כ' המג"א בשם הרדב"ז ]ח"ד סי' אלף שסו[
דבסי' קנט סקמ"ה העמיד כהפמ"ג דאין לו כלי שלם ,דהרי גם בכלי שלם דמותר ליטול ידיו ממי הים כיון שע"י רתיחה ראויים לשתיית הכלב,
לא התיר כאן המ"ב רק אחר הרתחה וכנ"ל] .ומש"כ במהדו' דרשו בשם וא"כ לא צריך להאי תקנתא שיקח כלי נקוב" ע"ש ,ואף הפמ"ג שם
מנ"י ח"י סי' יד' לבאר דאם יש לו כלי שלם ידלה בו וירתיחם תמוה ,דא"כ בא"א סק"י עמד בזה וכי "משמע דמי הים אין ראוין לשתית כלב .ובסי'
מה תלה בכלי שלם דהלא אין תלוי כלל בכלי דהעיקר תלוי בהרתחה ,ומה ק"ס אות י"ב דראוין אם מרתיחין ,ושואב בכלי ונוטל ידיו ,יעו"ש ,ומיהו
צריך לדחוק כ"כ כערטילאי דאין לו כלי שלם והרי יכול לומר בפשיטות גם זה אמת ,דאם אין לו כלי שלם יכול להטביל בו" ע"כ והיינו דצ"ל
דאין יכול להרתיחם דאין לו אש או שיש רוחות ואין יכול להרתיח או שאין דמיירי דאין לו כלי שלם שיוכל ליטול בו .וכן מבואר מהמ"ב שם סקמ"ה
יכול להמתין ,והוא גם מצוי מאד בספינה ולא לדחוק בכלי שלם ,דמה כהפמ"ג שב' דמיירי "שאין לו כלי שלם רק מנוקב" .ומבואר בדבריהם
יושיע הכלי שלם בלא הרתחה ופשוט[. כנ"ל דלמג"א כשרים מי הים ליטול בו אף בלא הרתחה כיון דראויין ע"י
ישועות יעקב קט סק"ז וטעמו מבואר הואיל ולא היה לו שעת הכושר רתיחה.
ונפסל שוב לא מהני] ,והב"י נסתפק לרש"י ופסול חמי טבריא משום ואמנם כבר תמה המו"ק סי' ק"ס על המג"א למה דמשמע מדבריו דכשרים
תמימותם ולא דמי לחמי האור שלא היה שעת הכושר אם מהני צינון[ וכ"כ אף בלא הרתחה הואיל וראויים ע"י הרתחה דמנליה הא ועוד דאין להם
בחזו"א סי' כב' סקי"ב .וכ"מ בתשו' הרמב"ם שבהע' דלעיל דלא מצא שעת הכושר וכ' שגם הרדב"ז לא נתכוין לכך .אלא תקנתא אתי
עצה בנטילה בים רק ע"י טבילה או מים אחרים .ועי' במו"ק שדן באמת לאשמועינן ,דמי שאין לו מים אחרים יוכל לבשלם ויהיו ראוים לשתיה
בזה דהב"י נסתפק דבעי' בהכשרן בתחילתן וסופן לרש"י שתלה בשעת וכשרים לנט"י אחר שתקנם .ותמה שם על מנהג ההולנדים שנוטלים ידיהם
הכושר ואפשר דלא מהני תיקון ומ"מ מסיק דנקטי' לקולא כל שכשרין במי הים ע"ש.
בסופן ואף אם יש ספק בדבר בנט"י דרבנן אזלי' בספיקו להקל. וכן מצינו בהרבה אחרונים שביארו כן דברי המג"א דלא הותר אלא אחר
כדין מי הים שהרתיחום דנקטו הפו' להקל כדעת הרדב"ז ומג"א. ההרתחה וכמ"ש־ בחיי אדם חלק א כלל לט ס"ז "מי הים כשרים לנטילת
ובשבט הלוי ח"ט סי' רמא מיקל בזה אפי' אם ע"י הטיהור עבר הסירחון ידים .דכשמרתיחן ראויין לכלב .ונראה לי דרצה לומר לאחר שירתיח.
ומ"מ אינן ראויים רק לבהמה ולא לאדם דמהני כדין מים שהרתיחום. וכן משמע להדיא ברדב"ז .וכ"ה גם בהגר"ז סי"ב .ובא"ר סקכ"ג הביא כל
ולענ"ד זה צ"ע דכיון דכבר חל עליהם דין שופכין כל זמן שלא טהרו לשון הרדב"ז ]ולא העתיק מהמג"א[ דמבואר כן להדיא חו א' מהתקנות
מסרחונן לגמרי עדין לא פקע מהם שם שופכים וכל נידון הפו' בראוי שמצא הררב"ז לנטילה במי הים להכשירם ולא בא להתירם .וז"ל הרדב"ז
לבהמה ולא לאדם הוא קודם שנפסלו. ח"ד סי' רצד "אם אפשר לו ע"י שיטבול ידיו בים הגדול ודאי לא קא
מי ביוב הם מים שנעשה בהם מלאכה בהדחת האסלות וברחיצת כלים מיבעיא לך אלא ודאי כגון שדופני הספינה גבוהות ואי אפשר אלא בכלי.
וכביסה וכדו' ולא שייך לדון בזה דין הרתיחום שזה לא מצינו דמהני וגם בזו מצאתי אני תקנה שיקח כלי מנוקב בכונס משקה ויעמוד על דופני
לשופכין רק למים שאין ראויים לשתייה אבל מה שחל עליו שם שופכין הספינה ויטביל ידיו בתוך הכלי שנמצאו המים שבתוך הכלי והמים שבים
הוא חסרון חשיבות ולא מהני המתקה והתפלה לזה ולכן פשוט דמי הביוב מחוברים ועולה לו טבילה במקום נטילה .עוד שמעתי שאם ירתיחו מי הים
אף אם ברובם לא נעשית מלאכה מ"מ עצם מה דהוי ביוב אין לך שופכין על האש יתמעט מרירותם עד שיהיו ראויים לשתיית הכלב .ואם אי אפשר
גדול מזה ולא מהני לזה התפלה והמתקה וכנ"ל .וכ"כ בתשו' להורות נתן לא זה ולא זה מסתברא לי דמי הים עדיפי דמים דמנקי טפי בעינן כו' עכ"ד.
ח"י סי' כג' .ועי' בפסקי תשובות קס או' סו'. ולהדיא שלא התיר מי הים רק בהרתחה ,ומי שא"א לו בהרתחה התירו רק
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -תודלותלותת [עמ' ]4
