gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: תולדות (2026-11-09)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כִּ ְס ֵלו תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫מפטיר מַ שָּׂ א ְדבַ ר ְי‪-‬ה ָּׂוה (מלאכי א)‬ ‫פרשת ּתֹולְ דֹת‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫בפרשת תולדת ‪ 106‬פסוקים = דָּׂ בַ ק‬ ‫לָקח ָאדָ ם‬ ‫לָקח ֶאת ִּרבְ ָקה וְ שָ כַ ח ֵאבֶ ל ִּאּמֹו‪ִּ .‬מכָ אן ַא ָתה לָמֵ ד‪ :‬עַ ד שֶ לא ַ‬ ‫ַרבִּ י יֹוסֵ י ָאמַ ר‪ :‬שָ ֹלש שָ נִּים עָ שָ ה יִּ צְ חָ ק ֵאבֶ ל עַ ל ִּאּמֹו; וְ לאחַ ר שָ ֹלש שָ נִּים ַ‬ ‫לָקח ָאדָ ם ִּאשָ ה‪ַ ,‬אהֲ בָ תֹו הֹולְֶך ַאחַ ר ִּא ְשתֹו‪ ,‬שֶ נֶאֱ מַ ר (בראשית ב כד)‪ :‬עַ ל כֵּ ן ַיעֲזָּׂ ב איׁש ֶאת ָּׂאביו וְ ֶאת אּמֹו וְ גֹו'; וְ כִּ י‬ ‫הֹוריו; ַ‬ ‫ִּאשָ ה‪ַ ,‬אהֲ בָ תֹו הֹולְֶך ַאחַ ר ָ‬ ‫ׁשּתֹו'‪( .‬ילקו"ש)‬ ‫ַיעֲזֹוב ִּאיש ֶאת ִּמצְ וַת 'כַבֵ ד'? ֶאלָא ְש ַאהֲ בַ ת נַפְ שֹו ּדֹובֶ ֶקת ַאחֲ ֵרי ִּא ְשתֹו‪ ,‬שֶ נֶאֱ מַ ר 'וְ דָּׂ בַ ק בְ א ְ‬ ‫ַויֶּעְ תַ ר יִ ְצחָ ק לַי‪-‬הֹ וָה לְ נֹ כַח ִא ְשתֹו כִ י עֲקָ ָרה ִהוא ַו ֵּיעָתֶּ ר לֹו יְ ‪-‬הֹ וָה וַתַ הַ ר ִר ְבקָ ה ִא ְשתֹו‪( .‬כה כא) וַתַ הַ ר אותיות תורה‪ .‬אמרו בעלי הסוד כמנין לילות‬ ‫שלומדין בהם תורה כך ימי הריון של אישה וסימן ז ֶַּרע יַעַבְ דֶ ּנּו כי ט' חודשי עיבור הם ר"ע יום והז' של המילה ואז יַעַ בְ דֶ ּנּו במצוה‪( .‬נחל קדומים בשם ר אפרים)‬ ‫שאלה – מה הטעם דכתיב וַתַ הַ ר ִר ְבקָ ה ִא ְשתֹו‪ ,‬הול"ל וַתַ הַ ר ִא ְשתֹו‪ ,‬כמו שכתוב לְ נֹ כַח ִא ְשתֹו‪.‬‬ ‫תשובה – רצה לומר שלא שינה את שמה כמו שרה דכתיב (יז טו) ל ֹא ִתקְ ָרא אֶּ ת ְשמָ ּה שָ ָרי כִ י שָ ָרה ְשמָ ּה‪ .‬דבשלמא יצחק לא נשתנה שמו לפי‬ ‫שה' אמר (יז יט) וְ קָ ָראתָ אֶּ ת ְשמֹו יִ ְצחָ ק‪{ .‬השם הזה הושם לו ע"י הקב"ה ומפני זה לא נשתנה שמו לעולם לקרותו בשם אחר כמו שמצינו באברם אברהם‬ ‫ויעקב ישראל (רבינו בחיי)} אך רבקה היה לו לשנות את שמה‪ .‬והיינו רבותא שלא נשתנה שמה נתקבלה תפלתו וַתַ הַ ר ִר ְבקָ ה בשמה בלי שינוי והנה‬ ‫ֹורה וְ יִ ְראַ ת שָ מַ ִים התפלל יצחק שגם בעשרו יעבוד את ה'‪( .‬ב"ר סג) ששפך תפילות בעושר‪( .‬דמשק אליעזר)‬ ‫היא הרה‪( .‬חומת אנך) ִא ְשתֹו ר"ת אַ הֲבַ ת ת ָ‬ ‫ּומזֹונֵּי‪ ,‬לָא בִ זְכּותָ א תַ לְ ָיא ִמילְ תָ א‪ ,‬אֶ לָא בְ מַ ָזלָא תַ לְ ָיא ִמילְ תָ א‪( .‬דגל מחנה אפרים)‬ ‫לְ נֹ כַח ִא ְשתֹו – נֹ כַח בגימטריא מזלא‪ )78( .‬אמרו רז"ל (מו"ק כח‪ ).‬חַ יֵּי‪ ,‬בְ נֵּי ְ‬ ‫וַתֵּ לְֶּך לִ ְדרֹ ש אֶּ ת יְ ‪-‬הֹ וָה‪( .‬כה כב) וַתֵּ לְֶּך ר"ת וְ נַפְ ִשי ֶּכ ָעפָר ַלכֹּ ל ִתהְ יֶה‪ .‬אֶּ ת יְ ‪-‬הֹּ וָה דרשו חז"ל (פסחים כב‪ (:‬לְ ַרבֹות תַ לְ ִמידֵּ י ֲחכ ִָמים‪ .‬רבקה אמנו ע"ה‬ ‫ביקשה בנים כאלו המשפילים את עצמם לפני תלמידי חכמים ויראי ה'‪( .‬אמרי חיים)‬ ‫שמֹו אֱ דֹום‪( .‬כה ל)‬ ‫ַוי ֹאמֶּ ר עֵּ שָ ו אֶּ ל ַיעֲקֹ ב הַ לְ עִ יטֵּ נִ י נָא ִמן הָ אָ דֹ ם הָ אָ דֹ ם הַ זֶּה כִ י עָ יֵּף אָ נֹ כִ י עַ ל כֵּן קָ ָרא ְ‬ ‫שאלה – מה הטעם שכפל עשיו את דבריו הָ אָ דֹם הָ אָ דֹ ם הַ זֶּה‪.‬‬ ‫תשובה – אמר עשיו הַ לְ עִ יטֵּ נִ י נָא כעת מיד ִמן תבשיל זה האדום‪ ,‬לי שאני אדום‪ ,‬לשון נופל על לשון‪ .‬על כן קרא עצמו א ֹּדם על שיצא אדמוני‪ ,‬קָ ָרא‬ ‫ְשמֹו אֱדֹום‪( .‬דעת זקנים‪ ,‬הדר זקנים) כל דבר שהוא אדום ביותר נכפל בלשונו‪ ,‬כמו אדמדם‪ ,‬ירקרק‪ .‬ויש מפרשים כן דרך כל אדם לכפול דיבורו‬ ‫כשהוא נחפז לשאול דבר‪ ,‬וזה היה עייף וממהר לאכול‪( .‬החזקוני) מרוב תאוותו לעדשים כפל דבריו‪( .‬רד"ק‪ ,‬רבינו יונה)‬ ‫עתָ ה ִה ְר ִחיב יְ ‪-‬הֹ וָה לָנּו ּופָ ִרינּו בָ אָ ֶּרץ‪( .‬כו כב)‬ ‫ַויַעְ תֵּ ק ִמשָ ם ַוי ְַח ֹפר ְבאֵּ ר אַ חֶּ ֶּרת וְ ל ֹא ָרבּו עָ לֶּיהָ וַיִ קְ ָרא ְשמָ ּה ְרחֹ בֹות ַוי ֹאמֶּ ר כִ י ַ‬ ‫ְרחֹ בֹות כתיב חסר – זה מלכות יון שגזרו על ישראל שלא לטבול וזימן להם הקב"ה מים לטבול‪ .‬וזהו ּופָ ִרינּו בָ אָ ֶּרץ‪ ,‬וגזרו לבטל התורה עד‬ ‫ש ְטנָה ְרחֹּבֹות ר"ת רשע‪ .‬רמז ליצה"ר שאורב לאדם להחטיאו‪(.‬צמח צדיק)‬ ‫שהרחיב להם והרגום‪ ,‬וזהו ְרחֹ בֹות בגימטריא התורה (‪( .)616‬שפתי כהן) עֵּ שֶ ק ִ‬ ‫שתֶּ ָך וְ צֵּ א הַ שָ דֶּ ה וְ צּודָ ה לִ י צידה צָ יִ ד‪( .‬כז ג)‬ ‫וְ עַ תָ ה שָ א נָא ֵּכלֶּיָך תֶּ לְ יְ ָך וְ קַ ְ‬ ‫איתא במדרש (ב"ר סה יג‪ ,‬ילקו"ש) שָ א נָא ֵּכלֶּיָך זה בבל‪ ,‬דכתיב (דניאל א)‪ :‬וְ אֶּ ת הַ כֵּלִ ים הֵּ ִביא בֵּ ית אֹוצַ ר אֱ ֹלהָ יו‪ .‬תֶּ לְ יְ ָך זו מדי‪ ,‬דכתיב (אסתר ו)‪ :‬וַיִ ְתלּו‬ ‫עֹור ְר ִתי בָ נַיִ ְך צִ יֹון עַ ל בָ נַיִ ְך ָיוָן‪ .‬וְ צֵּ א הַ שָ דֶּ ה זו אדום‪ ,‬דכתיב‬ ‫ֵּאתי אֶּ פְ ַריִ ם וְ ַ‬ ‫אֶּ ת הָ מָ ן‪ .‬קַ ְשתֶּ ָך זו יון‪ ,‬דכתיב (זכריה ט)‪ :‬כִ י דָ ַרכְ ִתי לִ י יְ הּודָ ה קֶּ שֶּ ת ִמל ִ‬ ‫(בראשית לב)‪ :‬אַ ְרצָ ה שֵּ עִ יר ְשדֵּ ה ֱאדֹום‪ .‬הנה נקראת מלכות יון קשת‪.‬‬ ‫ויש לרמז על פי מה שידוע מדברי רז"ל ‪ ,‬שעיקר מגמת היונים היה שיבטלו ישראל ג' מצוות‪ ,‬קידוש החודש‪ ,‬שבת‪ ,‬מילה‪ .‬והנה ג' מצות הללו‬ ‫נרמזים בראשי תיבות קשת קידוש שבת ת מים‪ ,‬על כן נקראת מלכות יון קשת‪ .‬ועל כן הפועל ישועות בקרב הארץ כאשר התנוסס נס לעמו‪ ,‬היה‬ ‫בחודש כסלו אשר מזלו קשת‪( .‬בני יששכר כסלו טבת מאמר ד קט)‬ ‫עַמים לְ אָ ִביָך כַאֲ שֶּ ר אָ הֵּ ב‪( .‬כז ט)‬ ‫לְֶּך נָא אֶּ ל הַ צ ֹאן וְ קַ ח לִ י ִמשָ ם ְשנֵּי גְ דָ יֵּי עִ זִ ים טֹ ִבים וְ אֶּ עֱשֶּ ה אֹ תָ ם מַ ְט ִ‬ ‫איתא במדרש (ב"ר סה יד) טובים לך‪ ,‬שעל ידן את נוטל את הברכות‪ ,‬וטובים לבניך‪ ,‬שעל ידן הוא מתכפר להם ביוה"כ‪ ,‬דכתיב (ויקרא טז)‪ :‬כִ י בַ יֹום‬ ‫הַ זֶּה יְ ַכ ֵּפר ֲעלֵּיכֶּם לְ טַ הֵּ ר אֶּ ְתכֶּם‪ .‬והוא טעון ביאור‪.‬‬ ‫יובן ע"פ מדרש אחר‪' :‬ביום הכיפורים באים המלאכים לפני הקב"ה ואומרים רבש"ע כתוב בתורה (דברים י יז) אֲ שֶּ ר ל ֹא יִ שָ א פָ נִ ים וְ ל ֹא יִ קַ ח שֹחַ ד‬ ‫והיאך אתה מקבל תשובה מישראל‪ ,‬הרי היא כשוחד? ואם תאמר שהרי נקראים 'בנים' למקום ומותר לאב לקחת שוחד מבנו‪ ,‬א"כ מפני מה כהו‬ ‫עיניו של יצחק מפני שלקח שוחד מעשיו כמו שנאמר (כה כח) ַויֶּאֱ הַ ב יִ ְצחָ ק אֶּ ת עֵּ שָ ו כִ י צַ יִ ד ְבפִ יו‪ ,‬הרי מותר לאב לקחת שוחד מבנו?‬ ‫ואולם במדרש תנחומא מצאנו טעם אחר לס יבת כהות עיניו של יצחק‪ :‬כדי שיתן את הברכות ליעקב‪ ,‬הואיל ויחשוב שהוא עשיו‪ .‬ולפי טעם זה‬ ‫טענת המלאכים איננה‪ ,‬ומותר לאב לקחת שוחד מבנו‪.‬‬ ‫ואלו הן דברי רבקה‪ :‬קַ ח לִ י ִמשָ ם ְשנֵּי גְ דָ יֵּי עִ זִ ים – כדי להטעות את יצחק שיחשוב שאתה הוא עשיו‪ ,‬וכך יתברר שכהו עיניו בשביל שאתה‬ ‫תקבל את הברכות‪ ,‬ולא מפני שנטל שוחד מעשיו‪ ,‬וכך לא תהיה טענה בפי המלאכים 'מפני מה כהו עיניו של יצחק מפני שלקח שוחד מעשיו'‬ ‫ונמצא שבאמת מותר לאב לקחת שוחד מבנו‪ ,‬ולכן על ידי זה יש להם לבניך כפרה ביום הכיפורים‪( .‬פנינים על הפרשה ר' יונתן אייבשיץ כתבי יד)‬ ‫שמַ ע ְבקֹ לִ י וְ לְֵּך קַ ח לִ י‪( .‬כז יג)‬ ‫ַות ֹאמֶּ ר לֹו ִאמֹו עָ לַי קִ לְ ל ְָתָך ְבנִ י אַ ְך ְ‬ ‫יעקב ועשיו היו תאומים בבטן רבקה‪ ,‬והיא אֵּ ם ַיעֲקֹ ב וְ עֵּ שָ ו (כח ה)‪ .‬הסוד בזה שרבקה היתה הכור שבה נזדכך ונצרף יעקב‪ ,‬ועשיו שהיה עמו שאב‬ ‫כל הזוהמא‪ .‬וכל הסיג שהיה דבק מצד לבן הארמי הכל בא לעשיו‪ ,‬זה רמאי וזה רמאי‪ .‬ואז נשאר יעקב כסף נקי מזוקק‪ ,‬שּופְ ֵּריּה משּופְ ֵּריּה ְדאָ דָ ם‬ ‫הָ ִראשֹון (בב"מ פד‪ ,).‬ועשיו מצד זוהמא שהטילה הנחש‪ .‬והיא היתה הכור שבה נצרף יעקב‪ ,‬וכל הסיג נכנס בעשיו‪ .‬וזהו עָ לַי קִ לְ ל ְָתָך ְבנִ י כלומר עלי‬ ‫לסלק הזוהמא שהיתה צריכה לך זהו קִ לְ ל ְָתָך‪ ,‬ונתתיה לעשיו אחיך‪ ,‬והוא ארור מצד הנחש‪ ,‬ואתה ברוך ולך נאה הברכה‪( .‬אוצרות השל"ה)‬ ‫עד ְמאֹ ד ַוי ֹאמֶּ ר ִמי אֵּ פֹוא הּוא הַ צָ ד צַ יִ ד ַויָבֵּ א לִ י וָאֹ כַל ִמכֹ ל ְבטֶּ ֶּרם תָ בֹוא ָואֲ בָ ְרכֵּהּו גַם בָ רּוְך יִ ְהיֶּה‪( .‬כז לג)‬ ‫ַו ֶּיח ֱַרד יִ ְצחָ ק ח ֲָרדָ ה גְ ֹדלָה ַ‬ ‫שאלה – לכאורה הן אמת דבתחילה לא ידע יצחק מי הוא כדכתיב (כז כג) וְ ל ֹא ִהכִ ירֹו כִ י הָ יּו יָדָ יו כִ ידֵּ י עֵּ שָ ו אָ ִחיו ְשעִ רֹ ת‪ ,‬אבל אח"כ כשהריח אֶּ ת‬ ‫ֵּריחַ ְבגָדָ יו פרש"י ְמלַמֵּ ד שֶ ּנִכְ נַס עִ מֹו ֵּריחַ גַן ֵּעדֶ ן (ב"ר סה)‪ ,‬אם כן מזה היה יכול להבין שזה יעקב ולא עשו‪.‬‬ ‫תשובה – סבר יצחק שמזה אין ראיה‪ ,‬מכיון שבא עשיו ממצות כיבוד אב שאמר לו וְ צּודָ ה לִ י צָ יִ ד לכן בא עימו ריח גן עדן‪( .‬טעמא דקרא)‬ ‫‪1‬‬ ‫וַי ֹאמֶּ ר הֲכִ י קָ ָרא ְשמֹו ַיעֲקֹ ב ַויַעְ קְ בֵּ נִ י זֶּה פַ עֲמַ יִ ם אֶּ ת ְבכֹ ָר ִתי לָקָ ח וְ ִהנֵּה עַ תָ ה לָקַ ח ִב ְרכָ ִתי וַי ֹאמַ ר הֲל ֹא אָ צַ לְ תָ לִ י ְב ָרכָ ה‪( .‬כז לו) אֶּ ת ְבכֹּ ָר ִתי ָלקָ ח ר"ת אָ בֵּ ל‪.‬‬ ‫שאלה – לכאורה לא מובן מה בא הכתוב לדייק בתיבת עַ תָ ה ולמה לא נכתב וְ ִהנֵּה לָקַ ח ִב ְר ָכ ִתי‪ .‬ועוד מדוע באמת ראה יצחק שראוי לברך את‬ ‫ּומ ְשמַ נֵּי הָ אָ ֶּרץ‪ .‬גם אם נבין כי מאיזה טעם שהוא לא החשיב יצחק את עשיו כאיש רשע ואף אהב‬ ‫עשיו הרשע בטובות נשגבות אלה ִמטַ ל הַ שָ מַ יִ ם ִ‬ ‫אותו‪ ,‬בכל זאת האם לא ידע כי אחיו הקטן טוב יותר ממנו עד כדי כך שהיה נמנע מלברך את ַיעֲקֹ ב ִאיש תָ ם בברכות וטובות העולם‪.‬‬ ‫תשובה – יצחק ידע שלמעשה עשיו לא יהיה מסוגל להחזיק מעמד זמן רב‪ ,‬קרב היום שיתקיים בו הפסוק (כה כג) ּולְ אֹ ם ִמלְ אֹ ם ֶּיאֱ מָ ץ‪ ,‬אומה אחת‬ ‫תהא יונקת את כוחה ועוצמתה מן האומה האחרת‪ .‬וכאשר ימשיך עשיו במעשיו הרעים יאבד מאליו את סגולת טובותיו‪ ,‬וממילא ייקח הקב"ה ממנו‬ ‫את כל הברכות והטובות ויעביר או תם ליעקב אחיו התם והשלם‪ .‬מטעם זה ביקש יצחק לברך את עשיו בברכה העתידה לעבור לרשותו של יעקב‪:‬‬ ‫ָארָך מי שיחטא יקח את‬ ‫בירך אותו בריבוי הון ובטובה גשמית שבעולם‪ ,‬לחילופין בברכת יעקב אמר לו וְ הָ יָה כַאֲ שֶּ ר תָ ִריד ּופָ ַרקְ תָ עֻלֹו מֵּ עַל צַ ּו ֶּ‬ ‫ברכת השני לעצמו‪ .‬נ מצא כי כעבור זמן לא רב יהיה כל הטוב שנתברך עשיו עובר לרשותו של יעקב‪ .‬עתה אדרבה דווקא באופן כזה זכה יעקב‬ ‫אבינו ע"ה וכל צאצאיו אחריו לברכות כפולות ומכופלות ברוחניות וגשמיות גם יחד‪ .‬לפי זה יתפרש הפסוק‪ :‬עשיו אומר אֶּ ת ְב ֹכ ָר ִתי ָלקָ ח מלפני‬ ‫זמן‪ ,‬וְ ִהנֵּה עַ תָ ה לָקַ ח ִב ְרכ ִָתי ‪ .‬טענתו כי עדיין לא הגיע הזמן והעת שייקחם יעקב‪ ,‬שהרי לעת עתה נועדו הברכות עבורו‪ ,‬כדי שייהנה מהם זמן‬ ‫מסויים‪ ,‬ורק בהגיע העת יוכל יעקב לקחת את הברכות ממנו‪ .‬טענתו זעקתו היתה מדוע וְ ִהנֵּה ַעתָ ה כשעדיין לא בא לידי עשיו כלום‪ ,‬כבר לקח‬ ‫יעקב את הכל‪( .‬אדרת אליהו ע"פ אוהל יעקב)‬ ‫ַוי ֹאמֶּ ר עֵּ שָ ו אֶּ ל אָ ִביו הַ ְב ָרכָה אַ חַ ת ִהוא לְ ָך אָ ִבי בָ ְרכֵּנִ י גַם אָ נִ י אָ ִבי וַיִ שָ א עֵּ שָ ו קֹ לֹו ַוי ְֵּבךְ ‪(.‬כז לח) כל מתנה מחיים שאין בה שיור אינה מתנה‪( .‬מנחה בלולה)‬ ‫יעקב בגימטריא ז' פעמים הוי'ה‪ .‬יצחק בגימטריא ח' פעמים הוי'ה‪ .‬א"כ נשאר לך אבי עוד הוי'ה אחת לברכני‪( .‬צמח צדיק)‬ ‫שיתָ לֹו וְ שָ ל ְַח ִתי ּולְ קַ ְח ִתיָך ִמשָ ם (כז מד‪-‬מה)‬ ‫וְ יָשַ ְבתָ עִ מֹו י ִָמים אֲ חָ ִדים ַעד אֲשֶּ ר תָ שּוב חֲמַ ת אָ ִחיָך‪ .‬עַ ד שּוב אַ ף אָ ִחיָך ִמ ְמָך וְ שָ כַח אֵּ ת אֲ שֶּ ר עָ ִ‬ ‫שאלה – רבקה נוקטת בלשון אף וחימה‪ .‬חֲמַ ת אָ ִחיָך ‪ -‬אַ ף אָ ִחיָך‪ ,‬מה ההבדל ביניהם‪ .‬ולכאורה הוי כפל לשון‪.‬‬ ‫תשובה – חימה הוא עֶבְ ָרה (כעס) השמורה בלב כמה ימים וחששה שלא ירדוף אחרי יעקב למקום שהוא‪ .‬על כן הזהירתו שישב אצל לבן ממש‬ ‫ימים אחדים‪ .‬ואח"כ הזהירה עוד אפילו אחר שתעבור החימה השמורה בלב ויסיח דעת מלרדוף אותך‪ .‬עוד יש לחוש כאשר יפגעהו יחרה אפו‪ ,‬ואף‬ ‫קשה מחימה משום שהוא בשעת החרון ומעיר פעולת הכעס משום הכי היא קשה מחימה הנמשכת בלב‪ ,‬ע"כ הזהירה שגם אחר ימים אחדים שלא‬ ‫יהיה חשש שירדפנו וא"כ לא יהיה נצרך לישב עם לבן ממש‪ ,‬מ"מ לא ישוב לארץ ישראל עדיין שעוד יש לחוש שמכל מקום כאשר יראהו יחרה‬ ‫אפו‪ .‬משום הכי לא תשוב לכאן עד אשר אשער כי שב אפו לגמרי‪ .‬עפ"י דברי רבקה ביקש יעקב מלבן בכלות י"ד שנה להיות בחרן וברשות עצמו‬ ‫ולולי דברי רבקה אלה לא נתפייס בשום אופן לשבת עמו עוד שש שנים ולבסוף שב ע"פ דבר ה' (לא לג) שּוב אֶּ ל אֶּ ֶּרץ אֲ בֹותֶּ יָך‪( .‬העמק דבר)‬ ‫וַיִ ְ‬ ‫שלַח יִ ְצחָ ק אֶּ ת ַיעֲקֹ ב ַו ֵּילְֶּך פַ דֶּ נָה אֲ ָרם אֶּ ל לָבָ ן בֶּ ן ְבתּואֵּ ל הָ אֲ ַר ִמי אֲ ִחי ִר ְבקָ ה אֵּ ם ַיעֲקֹ ב וְ עֵּ שָ ו ‪(.‬כח ה)‬ ‫שאלה – מה הטעם שהקדים את יעקב לעשיו‪ .‬למה כתיב אֵּ ם ַיעֲקֹ ב וְ עֵּ שָ ו והוא ידוע‪ .‬וכתב רש"י אֵּ י ִני יֹודֵּ ַע מַ ה ְמל ְַמדֵּ נּו‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שרבקה היתה אוהבת את יעקב יותר ממה שהיתה אוהבת את עשיו‪ ,‬ומחמלתה עליו שלחו לאחיה‪ ,‬ואע"פ שהיתה גם אם עשיו לא‬ ‫אהבה אותו כפי שאהבה את יעקב‪( .‬הרד"ק) בא כתוב לשבחה כי אע"פ שהיתה אֵּ ם ַיעֲקֹ ב וְ עֵּ שָ ו ומן הראוי שתאהב את שניהם בשווה‪ ,‬ועוד שיותר‬ ‫היה לה לאהוב את עשיו כדרך האמהות שאוהבות יותר את הבכור‪ ,‬היא ברוב צדקותה שמה את עיקר אהבתה על יעקב מפני שהיתה רואה יופי‬ ‫מידותיו‪( .‬רבינו בחיי) ביאורים נוספים נאמרו בזה – שלא תתמה איך יצא רשע כעשיו משני צדיקים כמו יצחק ורבקה‪ ,‬לכך נאמר אֶּ ל לָבָ ן בֶּ ן‬ ‫דֹומין ַלאֲחֵּ י הָ אֵּ ם‪ ,‬עשיו דומה אל לבן אחי אמו‪ .‬דבר‬ ‫ְבתּואֵּ ל הָ אֲ ַר ִמי אֲ ִחי ִר ְבקָ ה אֵּ ם ַיעֲקֹ ב וְ עֵּ שָ ו‪ ,‬להגיד לך כדאמרינן בעלמא (ב"ב קי‪ ).‬רֹוב בָ ִנים ִ‬ ‫אחר אֵּ ם ַיעֲקֹ ב וְ עֵּ שָ ו שלטובת שניהם נתכוונה‪ ,‬כדכתיב (לעיל כז מה) לָמָ ה אֶּ ְשכַל גַם ְשנֵּיכֶּם יֹום אֶּ חָ ד‪( .‬החזקוני) לומר שלכך שלחה יעקב אצלו‬ ‫לפי שהיה קרוב לשניהם ובעבור זה יוכל לספר לו את כל דברי הריבות אשר בינו ובין עשו אחיו כי בין אנשים נכרים לא יהיה כבודו לספר להם‬ ‫דברי ריבותם‪( .‬הרע"ב) אֵּ ם ַיעֲקֹ ב וְ עֵּ שָ ו – משום הכי לא הרגישו יצחק ועשיו כי בורח הוא מעשיו אחר שלבן הוא אחי אם עשיו גם כן‪( .‬העמק דבר)‬ ‫הֹוסיף ִר ְשעָה עַל ִר ְשעָתֹו‪ ,‬שֶ ל ֹּא‬ ‫ַו ֵּילְֶּך עֵּ שָ ו אֶּ ל יִ ְשמָ עֵּ אל וַיִ קַ ח אֶּ ת מָ ֲחלַת בַ ת יִ ְשמָ עֵּ אל בֶּ ן אַ ְב ָרהָ ם אֲ חֹות נְ בָ יֹות עַ ל נָשָ יו לֹו לְ ִאשָ ה‪( .‬כח ט) פרש"י ‪ִ -‬‬ ‫ג ֵַּרש אֶ ת הָ ִראשֹונֹות‪ .‬שאלה – מפני מה הדגיש הכתוב שמחלת בת ישמעאל היתה אֲ חֹות נְ בָ יֹות‪.‬‬ ‫דֹומין ַלאֲחֵּ י הָ אֵּ ם‪ .‬והיינו שיבדוק שאם אחי האם הגונים הוא‬ ‫תשובה – אמרו רז"ל (בב"ב קי‪ ).‬שֶ הַ ּנֹושֵּ א ִאשָ ה צָ ִריְך שֶ יִבְ דֹוק בְ אַ חֶ יהָ ‪ .‬תָ נָא‪ :‬רֹוב בָ נִ ים ִ‬ ‫סיבה לישא אותה‪ .‬אבל עשיו בדק להיפך‪ ...‬שקצת חשש לישא את מחלת כי היתה בת ישמעאל‪ ,‬נכדתו של אברהם אבינו‪ ,‬ולא רצה שהבנים ידמו‬ ‫לו‪ ,‬לכן בדק באחיה‪ ,‬וכשראה שאחיה נְ בָ יֹות הוא רשע‪ ,‬הסכים לישא אותה‪( .‬שבענו מטובך)‬ ‫שאלה – מה הטעם שהנושא אישה צריך לבדוק דווקא בְ אַ חֶ יהָ ‪.‬‬ ‫תשובה – כדי לדעת מהות האישה שלוקח כי כׇּל כְ בּודָ ה בַ ת מֶּ לְֶּך פְ נִ ימָ ה (תהלים מה) ובפרט בתולה צנועה ולא נודע מה טיבה באמיתות ולכן יבדוק‬ ‫באחיה שאם הם טובים ודאי גם הכלה היא טובה‪ .‬ונפקא מינה שאם אחיה אינם טובים והכלה ידע באמת שהיא טובה כגון שהיא קרובתו וכיוצא תו‬ ‫דֹומין ַלאֲחֵּ י הָ אֵּ ם' לומר דאף שהיא טובה בהיות שאחיה אינם טובים יש‬ ‫ליכא חששא משום אחיה‪ .‬להכי סידר הש"ס סמוך ונראה 'תָ נָא‪ :‬רֹוב בָ נִ ים ִ‬ ‫לחוש דרוב הבנים דומים לאחי האם ולזה צריך לבדוק באחיה‪.‬‬ ‫רמז לדבר – אֵּ שֶ ת חַ יִל ִמי יִ ְמצָ א (משלי לא) ר"ת אחים שיבדוק באחיה‪ .‬או צירוף הר"ת הוא מי אח כלומר יבדוק מי אח של האישה‪( .‬פתח עינים)‬ ‫שאלה – עַ ל נָשָ יו לֹו לְ ִאשָ ה‪( .‬כח ט) מה הטעם שהדגיש הכתוב לֹו לְ ִאשָ ה‪ .‬הול"ל עַ ל נָשָ יו לְ ִאשָ ה‪.‬‬ ‫גֹורל הַ צַ דִ יקִ ים'‪ִ .‬אינִ י?‬ ‫תשובה – אמרו רז"ל (סוטה ב‪ ).‬אֵּ ין ְמזַּוְ וגִ ין לֹו לְ אָ דָ ם ִאשָ ה אֶ לָא לְ פִ י מַ עֲשָ יו‪ ,‬שֶ ֶּנאֱמַ ר (תהלים קכה)‪' :‬כִ י ל ֹּא יָנּוחַ שֵּ בֶ ט הָ ֶרשַ ע ַעל ַ‬ ‫וְ הָ א אָ מַ ר ַרב יְ הּודָ ה אָ מַ ר ַרב‪ :‬אַ ְרבָ עִ ים יֹום קֹודֶ ם יְ צִ ַירת הַ ָּולָד בַ ת קֹול יֹוצֵּ את וְ אֹומֶ ֶרת‪ :‬בַ ת פְ לֹו ִני לִ פְ לֹונִ י‪ ,‬בֵּ ית פְ לֹו ִני לִ פְ לֹונִ י‪ְ ,‬שדֵּ ה פְ לֹו ִני לִ פְ לֹו ִני! לָא‬ ‫קַ ְשיָא‪ :‬הָ א — בְ זּוג ִראשֹון‪ ,‬הָ א — בְ זּוג שֵּ ִני‪ .‬לפי פשט הדברים בזיווג שני הוא לפי מעשיו‪ .‬וזהו שאמר עַ ל נָשָ יו דזה לא היה זיווג ראשון ולזה לֹו‬ ‫לְ ִאשָ ה הראויה כפי מעשיו דאין זה זיווג ראשון והיתה מרשעת כמותו‪( .‬נחל קדומים)‬ ‫לֹו לְ ִאשָ ה – דקדוק לֹו שהנהיגה בהליכות ביתו עליהם‪ .‬היינו לעזר בחייו ובזה כסבור לרצות דעת הוריו‪( .‬העמק דבר)‬ ‫ַו ֵּילְֶּך עֵּ שָ ו אֶּ ל יִ ְשמָ עֵּ אל וַיִ קַ ח אֶּ ת מָ ֲחלַת בַ ת יִ ְשמָ עֵּ אל ולהלן קורא לה בָ ְשמַ ת דכתיב (לו ג) וְ אֶּ ת בָ ְשמַ ת בַ ת יִ ְשמָ עֵּ אל אֲ חֹות נְ בָ יֹות‪ .‬פרש"י ‪ -‬מָ צִ ינּו‬ ‫בְ אַ גָדַ ת ִמ ְד ַרש סֵּ פֶר ְשמּואֵּ ל (פרק יז)‪ְ ,‬שֹלשָ ה מֹוחֲלִ ים לָהֶ ן עֲוֹונֹותֵּ יהֶ ן‪ :‬גֵּר שֶ ּנִ ְת ַגיֵּר‪ ,‬וְ הָ עֹולֶה לִ גְ ֻדלָה‪ ,‬וְ הַ ּנֹושֵּ א ִאשָ ה‪ .‬וְ לָמַ ד הַ טַ עַם ִמכָאן‪ :‬לְ כְָך נִ קְ ֵּראת‬ ‫'מָ ֲחלַת'‪ ,‬שֶ ּנִ ְמחֲלּו עֲוֹונֹותָ יו‪ .‬לכן נהגו להתענות החתן ביום הנשואין‪ ,‬כי הוא יום הכפורים שלו‪ ,‬וכמו שיש מן מתן תורה עד יום הכיפורים ק"כ‬ ‫ימים‪ ,‬כך יש ק"כ תיבות בברכת נשואין‪( .‬מושב זקנים)‬ ‫כתב הרמ"א (שו"ע אה"ע סי' ס"א)‪ :‬ונהגו שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן‪ ,‬ועיין בא"ח סימן תקע"ג‪ .‬ומקור התענית מהירושלמי (ביכורים פ"ג ה"ג)‪' :‬חתן‬ ‫מוחלים לו על עונותיו‪ ,‬שנאמר ַו ֵּילְֶּך עֵּ שָ ו אֶּ ל יִ ְשמָ עֵּ אל וַיִ קַ ח אֶּ ת מָ ֲחלַת בַ ת יִ ְשמָ עֵּ אל‪ ,‬וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה‪ ,‬אלא שנמחלו לו כל‬ ‫עונותיו'‪ .‬וכן כתב רש"י בפרשת וישלח (פל"ו פס' ג')‪ .‬וכן ביבמות (דף ס"ג ע"ב) נאמר‪' :‬כל הנושא אישה עונותיו מתפקקים‪ ,‬כלומר נסתמים‪ ,‬שנאמר‬ ‫(משלי יח) מָ צָ א ִאשָ ה מָ צָ א טֹוב ַויָפֶּ ק ָרצֹון מֵּ יְ ‪-‬הֹ וָה' ‪ .‬וכיון שהוא יום שנמחלים עוונותיו‪ ,‬נהגו שחתן וכלה מתענים‪ ,‬ובמנחה אומר וידוי כבמנחה‬ ‫בעיו"כ‪ .‬כמה מנהגים יפים הנהיגו בני ישראל בעת חתונתם‪ .‬הנהיגו להתענות ביום החופה דאיתא באגדה שמוחלין לחתן עוונותיו (ירושלמי ביכורים)‪.‬‬ ‫כתב הערוך לשולחן (אה"ע סא) ‪ -‬וכיון שהוא יום סליחה מהראוי להתענות ולבקש רחמים שיחיה חיי שלוה עם בת זוגו ושיצא מהם דור ישרים‬ ‫בעיני אלקים ואדם‪ ,‬וגם כדי שלא ישתכרו ולא תהא דעתם מיושבת עליהם בעת הקדושין‪( .‬חבל נחלתו ג מב)‬ ‫טעמים לשינוי שמה – מחמת שהיה לה שם כעור בלשון הקודש מָ ֲחלַת מלשון חולי‪ ,‬קרא עשיו את שמה בשם הנכבד בָ ְשמַ ת‪ ,‬לשון בשמים‪ ,‬כי‬ ‫היתה חביבה עליו כיון שהיתה ממשפחתו‪ ,‬ואיננה רעה בעיני יצחק אביו‪( .‬הרמב"ן)‪ .‬א"נ בתחילה נקראת בָ ְשמַ ת שהיתה מבושמת במעשי ידיה‪,‬‬ ‫ואחר שנישאה לעשיו תפשה מעשיו הרעים ונקראה מָ ֲחלַת מלשון חולי‪( .‬תוס' השלם) א"נ לפי שבתחילה כשנשא את עדה אשתו שינה שמה‬ ‫ל'בָ ְשמַ ת'‪ ,‬לכך כשנשא שוב את בת ישמעאל שגם שמה היה בָ ְשמַ ת הוצרך לשנות שמה ל'מָ ֲחלַת'‪( .‬רד"צ הופמן) וכתב הראב"ע שהיו לה שני שמות‪.‬‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬