דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — תולדות (2026-11-09)

העלון יוצא לאור ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
לרפואה השלמה והמהירה של
ר' משה בן קיטנה שליט"א להערות והארותyoelf@asiatec.co.il :
דברי תורה
אמן שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים0533194867 :
יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני המכון התורני
נעםירושלים שע"יועריכה :הרב
תולדות -תשפ"ז | גליון | 211הפקה
ולענין אחרי מי הולכות הבנות ולמי הן דומות ,כתב רבינו הליד את
יצחק" אברה
אברה
יצחק
לדת
"ואה
בחיי בפסוק המספר שהלך יעקב לבית לבן )להלן כח ,ה( וכתיב )בראשית כה ,יט(.
רבקה" ,כי אחי
הארמי
לבן ּבן ּבת ּו אל ּ
ארם אל "ו ּי לּ פדּ נה
שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה וכו' ,מה
מה שאמר "אחי רבקה" וכי לא היינו יודעין כי לבן אחי
עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם
רבקהּ ,כּון הכתוב בזה לכבוד יעקב ולומר כי מה שהלך
והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק ,וז"ש כאן "יצחק בן
יעקב להתחתן עם רשע בן רשע ,אל תתמה מזה כי 'אחי
אברהם" שהרי עדות יש שאברהם "הוליד את יצחק" )רש"י(.
רבקה' הוא ,אחי הצדיקת וראויות הבנות להדמות לאחות
יש להקשות ממה שכתב רש"י עה"פ )לעיל כא ,ז(
"היניקה
אביהן.
שרה" מהו "בנים" לשון רבים ,מפני שביום המשתה בנים ׂ
"ו ּיגּ ד
וכן כתב בספר "עבודת ישראל" פרשת ויצא )כט ,יב(
הביאו השרות את בניהן עמהן והיניקה אותם ,שהיו אומרות
אביה ה ּוא" ,שרמז לה כמו שרוב בנים אחי
לרחל ּכי
יעקב
לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק ,ולפי מה שכתב
אחרי אחי אם ,אם כן מהראוי בנות אחרי אחות אב אם כן
רש"י כאן שהיה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם ,א"כ
ראוי שתחזיק רחל בצדקתה להיות כמו רבקה.
היאך היו אומרים שאסופי הביאה מן השוק ,הרי ראו כולם
ושמעתי מהגאון רבי אריה ליב גורביץ זצ"ל שמסתבר לומר בעיניהם שבנו של אברהם הוא.
"אלה ּב ני
כן ממה שמצינו שכתב רש"י עה"פ )להלן מו ,טו( ּ
אלא שממקור דברי רש"י שהם מהגמרא )ב"מ פז ,א( אנו רואים
בתוֹ " שהזכרים תלה בלאה ]שאמר ינה ּ
ואת דּ
לאה וגו'
שאין זו קושיא ,שאמרו שם סדר השתלשלות הדברים,
עליהם "בני לאה אשר ילדה"[ והנקבות תלה ביעקב ]שאמר
שמתחילה היו כל אומות העולם מרננים ואומרים ראיתם זקן
"בתו"[ ,ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר ,איש מזריע
וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא ,ואז
תחלה יולדת נקבה .ולכאורה זהו ההסבר הכלל שאמרו
נעשה הנס שהביאו כל הנשים בניהם והניקה שרה את כולן.
שרוב בנים דומים לצד האם ,כיון שהם מתייחסים אחרי
ועדיין היו מרננים ואומרים אם שרה הבת תשעים שנה תלד
האם ,וא"כ צריך להיות שהבנות יהיו דומות לצד האב כיון
אברהם בן מאה שנה יוליד אין זה אלא שמאבימלך נתעברה
שמתייחסים אחריו ,וכבר קדמו בזה המהר"ל בחידושי
שרה ,מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם,
אגדות למסכת בבא בתרא )קי ,א(.
פתחו כולם ואמרו "אברהם הוליד את יצחק" .ולפי זה אכן
אולם בתוספות )יבמות סב ,ב ד"ה והנושא( על מה שאמרו בגמרא
)משחת שמן( לא היה קלסתר פניו דומה בשעת נס ההנקה.
קרא וה'
"אז ּת
שהנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר
יענה" )ישעיהו נח ,ט( .כתבו בשם ר"ת דנקט בת אחותו דוקא
לפי שהיא בת מזלו כדאמרינן רוב בנים דומין לאחי האם. עיין רש"י ,לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה
הרי שסבירא ליה שכמו שהבנים דומים לצד האם ,כך גם שרה לכך כתיב "אברהם הוליד את יצחק".
הבנות דומות לצד האם. ולפענ"ד נראה לפי מה שכתב הספר חסידים דממזר אינו
ואגב יש לציין למה שכתב ה"חתם סופר" בתשובות )אה"ע יכול להוליד ,א"כ עד שהוליד יצחק היה מקום לחשוב
ח"א סי' קיג( ,דמה שאמרו שרוב הבנים הולכים אחר אחי האם, שמאבימלך נתעברה שרה ,אבל כשהוליד יצחק ניכר
לאו דוקא 'אחיה' של האם דה"ה 'אחות' האם ג"כ ,כי הכלל שאברהם הוליד את יצחק ודו"ק) .דברי שאול רבי יוסף שאול נתנזון(
הוא שדומים לצד משפחת האם.
אבל ב"גור אריה" )שמות ו ,כג( משמע דלא סבירא ליה כן,
שכתב הטעם מדוע הנושא אשה צריך לבדוק באחיה דוקא, רבקה ת
תאל קח את
נה ארעי
יצחק
"ויהי
משום שמן האשה אין ראיה ,כי היא כמו כלי הבלתי נשלם, הארי ל
לאה" )בראשית כה, לב
אר אחת מ
הארי
שהאשה כלי בלתי נשלם ,ואין ראיה מן הבלתי נשלם. כ(.
ולפיכך יש ראיה מן אחיה הזכרים שהם נשלמים ,שכל זכר
טעם מה שאמר הכתוב היותה אחות לבן מה שידענו כבר,
כלי נשלם ,וממנו יקח בחינה ,ולכך צריך לבדוק באחיה ,הרי
כתבו הספורנו והאוה"ח הק' שבא ללמד זכות על רבקה
שלעולם אין מביאים ראיה מאשה ,אבל יש לחלק שמ"מ
בראותינו שילדה בן רשע מובהק ,ותאמר איך מבטן ברוך
בעיקרן דומים הן אף לנקבות ,אלא שראיה אי אפשר להביא
יצא ארור ,לזה אמר כי זה הוא סיבה לדבר היותה אחות לבן
)משחת שמן( מהן.
הארמי ,וכבר קדמו חז"ל )ב"ב קי ,א( רוב הבנים הולכים אחר
אחי האם ,ולכן הנושא אשה יבדוק באחיה.
ןוילג | ז"פשת -תודלות "הרות ירבד"בד"" []1
רבקה
א) "בראשית כה ,כא(. "והר
עקרה הוא" )בראשית כה ,כא(.
א י
"לנכח
וקשה ,וכי עדיין לא ידעינן שהיא אשתו .ויש לומר ,קמ"ל כתב בעל הטורים" :הוא" כתיב בוא"ו וקרינן "היא" ,ביו"ד,
השתא ראוייה להיות אשתו ,אבל אם לא נתעברה היה צריך לומר לך כי אף הוא היה עקור .ואית דדרשי המקרא לומר
לגרשה ,כדאמר בפ' הבא על יבמתו )יבמות סד ,א(. יק רא
ביצחק ּ
"כי
"היא" ולא "הוא" דהא כתיב )לעיל כא ,יב( ּ
)'גליון רבינו ישראל מברונא' ,תלמיד התרומת דשן( זרע" אלמא לאו עקור היה .וכן כתב החזקוני ,שבשבילו ל
לא היה מתפלל ,שהרי יודע היה שאינו עקור כדכתיב "כי
ביצחק יקרא לך זרע".
וכן משמע להדיא במה שכתב רש"י )פסוק כו( ועשר שנים
לה ה
אנכי ואמר א קר
הני
"ותרצצ
הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה ,כיון שלא
לדר את ה'" )בראשית כה ,כב(.
ול
נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה ,ושפחה לא רצה
עיין בחידושי מרן רי"ז הלוי עה"ת שכתב: לישא ,לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה.
ומוכח שס"ל לרש"י כשיטת המדרש שיצחק עצמו לא היה
ההם
חלה "ב ּי מים
והנראה דהנה איתא בברכות י' .שנאמר ּ
עקר ,הן ממה שכתב 'ידע שהיא עקרה' דהיינו היא ולא הוא,
עיה ּו בן אמוֹ ץ הנּ ביא ,ו ּי
אמר יש
אליו ׁ
בא חזק ּיה ּו למ ּות ו ּי
והן ממה שהקשה למה לא נשא שפחה ,ואם סבר שגם הוא
אתה" וגו' )מלכים ב' כ ,א(, לביתּ כי מת ּ
אמר ה' צו אליו ּכה
עקר היה מה יועיל אם ישא שפחה הרי עקר הוא.
א"ל למאי כולי האי ,א"ל משם דלא עסקתא בפריה ורביה,
א"ל משום דחזאי לי ברוח הקודש דנפקאי מנאי בנין דלא ויש מביאים ראיה לשיטה זו מלשון המדרש )ב"ר מה ,ד( ולמה
מעלי ,א"ל בהדי כבשא דרחמנא למה לך ,מאי דמפקדת נתעקרו האמהות ,שהקב"ה מתאוה לתפלתן .וממה שאמרו
איבעי לך למעבד וכו' ,חזינן דאף שיצאו בנין מעלי בלשון 'האמהות' ולא אמרו 'האבות' שמע מינה שרק
כישעיהו וצדקיהו מ"מ אם יצאו גם רשעים לא רצה לעסוק האמהות היו עקרות .אלא שאת זה יש לדחות דלא נקט
בפריה ורביה .והנה התשובה על זה 'מאי דמפקדת איבעי לך האבות משום יעקב שהוא לא היה עקר .ואין לתמוה על מאן
למעבד' והיינו דבעצם טענתו צדק בזה ורק דכיון דמצוה דס"ל שיצחק לאו עקור היה שאלו הם נגד גמרא מפורשת
הוא מחוייב הוא לעשות מה שנצטווה' ,מאי דמפקדת' ,וזהו "ו ּי ּ
עתר שאמרו )יבמות סד ,א( 'יצחק אבינו עקור היה שנאמר
הביאור כאן דהנה פירש רש"י על "ויתרוצצו" שהיתה לנכח ׁ
אש ּתוֹ " )בראשית כה ,כא(' ,על אשתו' לא נאמר יצחק לה'
עוברת על פתחי תורה של שם ועבר ,יעקב רץ ומפרכס אלא 'לנוכח' ,מלמד ששניהם עקורים היו' .כי בזוה"ק
לצאת ,עוברת על פתח ע"א עשו מפרכס לצאת ,עכ"ל ,ולזה )פרשתינו קלז( איתא כדבריהם שרק רבקה היתה עקרה ולא
כשידעה רבקה בזה שהיה "ויתרוצצו הבנים בקרבה" שיצאו יצחק ,דקאמר :יצחק צלי על אתתיה בגין דהא איהו הוה
ממנה גם בנין דלא מעלי ,והיא אשה הלא איננה מצווה על ידע דלאו איהו עקר אלא אתתיה.
פריה ורביה ,על כן אמרה "א"כ למה זה אנכי" ,דאם היתה אלא שלכללו של דבר יש להניח שמדרשים חלוקים המה
מצווה לא היתה אומרת כלום וכנ"ל בחזקיהו .אך מכיון וסוגיית הגמרא שיצחק היה עקור ,לא אתיא כשיטת המדרש
שאינה מצווה אם יצא רשע הגם שיצא גם צדיק טענה "למה שרק רבקה היתה עקרה ,וכמו שכתבו התוספות )יבמות סא ,ב
זה אנכי" ,עכ"ל מרן הגרי"ז. ד"ה וכן הוא אומר( לגבי בת כמה היתה רבקה בנישואיה,
ויש בדבריו לימוד גדול הנוגע לכל אחד ואחד יום יום, שמדרשים חלוקין הן יש הסוברים שבת שלש שנים היתה,
דהנה חזקיהו מנע את עצמו מפריה ורביה שצפה ברוה"ק ויש הסוברים שבת י"ד היתה ,וא"כ יש לומר שגם לנידון
שיצאו ממנו מנשה ואמנון ,ואף שיצאו ממנו כמה וכמה דידן חלוקין המדרשים ,והא בהא תליא ,שהרי בגמרא
צדיקים כמו יאשיהו שנאמר עליו )מלכים ב' כג ,כה(
"וכמה ּו א יבמות שם אמרו שהשוהה עשר שנים עם אשתו ולא ילדה
נפשוֹ ּו
בכל בכל ׁ
לבבוֹ ּו
שב אל ה' ּב כל אשר ׁ מלׁ
לפניו
היה
לו יוציאה ,והקשו שם שנלמד מיצחק ששהה עם רבקה
מה ּו" ,ועוד כמה ואחריו א קם ּכ משה כל ּתוֹ רת ׁ מאדוֹ ּכ
עשרים שנה עד שילדה ,ותירצו שיצחק עקור היה .והקשו
וכמה צדיקים - בתוספות שם )ד"ה ולילף( שהרי הטעם ששהה עמה זמן רב
היה מפני שהיתה בת שלש כשנשאה ועד בת י"ב אינה
מ"מ כיון שהיה עתיד לצאת ממנו מעט רשעים כבר מנע את
ראויה לילד ,ומתרץ שעל כרחך צ"ל שסוגיא זו אזלא כפי
עצמו .וישעיה ג"כ הסכים לחשבונו של חזקיה ,רק אמר לו
המדרש שהיתה בת ארבע עשרה כשנשאה .נמצא שלמ"ד
בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך
שבת שלש נשאה א"צ לומר שהיה יצחק עקור ,ורש"י
למעבד ,אבל בלא זה החשבון צודק לגמרי ,שאין חלק הטוב
לשיטתו )פסוק כ( שהיתה בת שלש כשנשאה ,ולכן לא ס"ל
מחפה על חלק הרע.
שיצחק היה עקר.
וכמו כן רואין כאן ,שאמרה רבקה "למה זה אנכי" ,שכיון אמנם החזקוני כתב שלא היה יצחק עקר הגם שנקט שבת
שהיא איננה מצווה ממילא לא היתה מסכמת להוליד עשו ארבע עשרה היתה רבקה כשנשאה יצחק ,ולדבריו קשה
הרשע ,אף שבזה הולידה יעקב אבינו ג"כ ובזה תלוי הכל קושיית הגמרא ונילף מיצחק שהמתין עשרים שנה ,וצ"ע.
כלל ישראל ותורה וכל הנצחיות ,מ"מ היתה מסכמת שלא )משחת שמן(
להוליד את יעקב אבינו כיון שהיה בזה חלק עשו הרשע ,אף
שעי"ז תאבד את כל נצחיותה ,מ"מ לא רצתה שיוולד עי"ז
ןוילג | ז"פשת -תודלות "הרות ירבד"בד"" []2
ואילו לבעלה לא סיפרה כלום מזה ,כי חששה שמסבת רשע ,כיון שיהיה במעשה זה חלק של רע .והדברים
משפחתה שהם עכו"ם כל זה נגרם לה ,ולא רצתה להזדלזל )רבי יוסף דוב הלוי סאלאוויציק ראש ישיבת בריסק( נפלאים!
)עץ הדעת טוב רבי חיים ויטאל( בפניו.
הני
קר) "בראשית כה ,כב(. "ותרצצ
לה ה
אנכי" ואמר א
קר
הני
"ותרצצ
"ויתרוצצו" ,כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר
יעקב רץ ומפרכס לצאת ,עוברת על פתחי עבודה זרה עשו
)בראשית כה ,כב(.
מפרכס לצאת )רש"י(.
הנה עיננו הרואות קיום דברי הנביא )ישעיה מ"ט י"ז( 'מהרסיך
תימה שבגמרא )סנהדרין צא ,ב( איתא :אמר לו אנטונינוס לרבי
ומחריביך ממך יצאו' ,כי מי שיאכל נבלות וטריפות ויגלח
מאימתי יצר הרע שולט באדם ,משעת יצירה או משעת
זקנו – לא נשמעין להם ,אך אותם שבליבם אפיקורסות
יציאה ,אמר לו משעת יצירה .אמר לו אם כן בועט במעי
ומדקדקים במצות ואומרים תהילים ורודפים אחרי תפלה
אמו ויוצא ,אלא משעת יציאה .אמר רבי ,דבר זה למדני
בציבור וקדושה ועושים חבילות של מצות לעיני השמש
רבץ"חטאת "לפ תח ּ
אנטונינוס ,ומקרא מסייעו שנאמר ּ
ולובשים בגדי תלמידי חכמים – עושים במחשך מעשיהם
)בראשית ד ,ז( .ומשמע שרק משעה שיצא הוולד לאויר העולם
ומסתכתים באדרת שער למען כחש ,ויש שנעשו מנהיגים
נכנס בו היצר הרע ,וכאן מבואר שאף בהיותו במעי אמו היה
רבנים וחכמים – מהם אנו סובלים וממנו הם משחיתים.
רץ לעבודה זרה.
ועל זה היתה יראה רבקה אמנו ,בראותה שבעברה על פתח
וכבר הקשו כן כמה גדולי המפרשים הלא המה המהרש"א,
ביהמ"ד הוא רוצה לשמוע קדיש ולומר יום כיפור קטן,
וה"באר שבע" )סנהדרין שם( ,וה"גור אריה" ,וב"פני דוד",
ובעוד כמה רגעים הוא רוצה ללכת לעבוד עבוד זרה...
ו"אמרי נועם" .וב"פני דוד" מתרץ שאכן אצל כל אדם אין
)נימוקי רידב"ז( ונתיישבה דעתה בדבר ה' 'שני גויים בבטנך'!
היצר הרע נכנס עד שעת הלידה ,ורק כאן אצל עשו נעשה
נס זה .וב"גור אריה" כתב שמעשהו של עשו לא היה מחמת
היצר הרע אלא שזה היה טבעו רע מבטן אמו.
גיי
בטנ) "בראשית כה ,כג(. "ני
ובספר חסידים )אות אלף קלז( הקשה עוד ממה שאמרו בגמרא
'גיים כתיב -כמו גאים ,אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל
יומא פרק יום הכפורים )פב ,ב( על מעוברת שהריחה ביום
שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות
הכפורים וציוה ר"ח ללחוש לה שיום הכפורים היום ולא
הגשמים' )רש"י(.
מרחם" )תהליםרש עים "זר ּו ׁ
פסק העובר מתאותו ,קרי עליה
וצריך ביאור מה ענין לזה בהך קרא דלידת יעקב ועשו.
נח ,ד( ונפיק מינה בן רשע ,הרי שגם במעי אמו היה מיועד
והביאור הוא ,דהיה זה תנאי בתחילת יצירתם של יעקב לרשעות .אלא אלו שבבטן יש להן יצר הרע הן אותם
ועשו ,דאף על פי שהם שני גוים ולא יהיו בשלוה זה עם זה, שנבראו מן תתקע"ד דורות המוזכרים בגמרא )חגיגה יג ,ב(
מכל מקום כשיגיע הזמן שיהא הצורך לכתוב תורה שבעל תניא אמר רבי שמעון החסיד תתקע"ד דורות שקומטו
פה ,ויהא נצרך לזה מנוחת הנפש וחיי שלוה ,הנה כבר להבראות קודם שנברא העולם ולא נבראו ,עמד הקב"ה
הותנה בתחילת יצירתם שיהיו שני גאים ,ושלום יהא ביניהם ושתלן בכל דור ודור והם הם עזי פנים שבדור ,ואלו כבר
)רבי מענדיל זאקס חתן החפץ חיים( לצורך מסירת התורה ועמלה! בבטן יצרם הם עזי פנים שממרין באביהן ובאמן ,וכן היה
בעשו .ובספר "תוספת יום הכפורים" ביומא שם מתרץ דאכן
היצר הרע נמצא כבר לפני הלידה אלא שאין לו רשות כ"כ
מעי
ירד לאי
ני
בטנ
גיי
ני
"ואמר ה' ל
לשלוט על האדם עד שנולד.
צעיר" )בראשית כה ,כג(.יעבד
יאמ ורב
מלא
לא
ובספר "אהבת חסד" מקשה על המפרשים הללו מדוע לא
כתב הריטב"א )הגדה של פסח ,פיסקא ואתן ליצחק את יעקב(' :ודע קשה להם שכאן רואים שגם היצר טוב נכנס לאדם משעת
באמת ,כי לכן יצא עשו הרשע תאום עם יעקב הצדיק בבטן יצירה ,ובזוהר הק' )וישלח קסה (.אמרו שרק משנעשה בר מצוה
אחת ,כדי שיבינו העולם כי צדקתו של יעקב הצדיק מעצמו נכנס .והתירוץ מבואר בפסקי התוספות )ספ"ג דנדרים( שבודאי
באה לו לא במערכת מזל ולא בטבע אב ואם ולא מכריח נכנס היצה"ט כבר במעי אמו ,דאל"כ לא היה העובר עוסק
אחר ,שהרי בבטן אחד נולדו הוא ועשו ,ועשו יצא לתרבות בתורה ,אלא שבשעת הלידה היצר הרע מגרשו ואינו חוזר
)אדירי התורה( רעה ויעקב הלך בדרך טובים'. )משחת שמן( עד שנעשה בן י"ג שנה.
"וקרא מ
עו" )בראשית כה ,כה(. לדר את ה'" )בראשית כה ,כב(.
"ול
'הכל קראו לו כן לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים 'לבית מדרשו של שם' )רש"י(.
הרבה' )רש"י(. הקשה הרד"ק למה לא הלכה לחמיה אברהם אבינו ,ותירץ
ממה שמספרת לנו התורה שנולד ׂ
עשו גמור כבן שנים שכנראה היה גר במקום רחוק משם .ויש לומר בפשיטות
הרבה ,יש לנו ללמוד רעיון נפלא על מידה אחת גדולה שלא רצתה לצערו ולספר לו שהוולד מפרכס לצאת בבית
בעבודת ה' ,והיא ,שישנה מחשבה מוטעית אצל הרבה בני עבודה זרה.
אדם החושבים שמעלה גדולה היא זו שנולדים מבורכים
ןוילג | ז"פשת -תודלות "הרות ירבד"בד"" []3
וחשב שבחדר הרב יושב איזה בחור צעיר ולומד עמו, בכישרונות ויכולים להשיג הרבה מבלי להתאמץ יותר מדי.
ומשנכנס לפנים החדר השתומם לראות שהרב בעצמו הוא אבל דרכה של תורה האמיתית היא שיעמול האדם ויתייגע
הוא הלומד שם ,והיה לומד עם כל החיות כמו בחור צעיר עד שישיג מה שצריך להשיג וילמוד מה שעליו ללמוד ,וכמו
הלומד בפעם הראשונה ,ואף שכבר גמר את הש"ס פעמים לעמל י ּו ּלד" ,והיינו שלא טוב
"אדם
שאמר הכתוב )איוב ה ,ז(
)משחת שמן( אין ספור. לו לאיש ישראל להיוולד מושלם ,אלא צריך שיהיו בו
חסרונות ומגרעות והוא יעמול ויעבוד לתקן עצמו כראוי.
וזהר מהות מצות ברית המילה ,שהאדם נולד בעל חסרון
וקרא מ
עו, ער ארת
אדמני
הרא "וצא
ולא מושלם ,ועליו מוטל להשלים עצמו ולהימהל .ואכן
וקרא מ
עו
עקב אחזת
אחיו ויד
יצא
ואחרי כ
הגוים אינם מבינים זאת ,וכמו שמצינו במדרש )ב"ר יא ,ו(
יעקב" )בראשית כה ,כהכו(. שפילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיה אם חביבה היא
ש ער ,כתיב "ויקראו" לשון
עשו שנקרא על שהיה בעל ׂ ּב ׂ המילה מפני מה לא נברא האדם מהול ,וענה לו ,שכל מה
עשו על כך .ביעקב שנקרא על שם רבים ,שהכל קראוהו ׂ שנברא בששת ימי בראשית צריכין תיקון .והגוי הזה ששאל
אחיזת עקב ,וזה לא נראה אלא בשעת הלידה ולא לרבים, היה חושב שהגוף נברא בתכלית השלימות ,ולימדוהו החכם
לכן כתיב "ויקרא" לשון יחיד ,לאותו שראוהו. לדעת ,שהאדם בדרך ברייתו אינו בר ערך עד שיעמול על
)'ספר הגן' לרבינו אהרן ב"ר יוסי הכהן מבעלי התוס'( עצמו להשלים מגרעותיו.
ובדברי המדרש הללו מובן גם מדוע לא רצה עשו למול את
עצמו כדאיתא בדעת זקנים )פסוק כה( בשם המדרש וז"ל:
"וגל
הערי) "בראשית כה ,כז(. כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע בו דמיו ולא רצה למולו
ניצול ימי הנעורים
לשמונה ימים ,כשעבר שנה או שנתיים וראה יצחק שלא
חצּ ים ּב יד גּ ּבוֹ ר ּכן ּב ני הנּ ע ּו רים" )תהלים קכז ,ד( .כדרך החץ
"כ
ּ החליף מראיתו ידע שזו תולדתו ואפ"ה לא מל אותו ,אמר,
הנתון ביד היורה ,כל זמן שהחץ בידו עדיין יכול לכוונו הואיל ולא מלתי אותו לשמונה כמוני אמתין עד שיהיה בן
לאיזה רוח שירצה ,אבל ברגע שהוא עוזב החץ מידו שוב י"ג כמו ישמעאל אחי ואמול אותו ,וכשהיה בן י"ג שנה הוא
אין לו שליטה עליו והוא טס למרחקים לצד שכיוון אותו, עכב בעצמו ולא רצה למול.
ואין לו האפשרות להחזירו ,כן הם שנות הנעורים.
ומה שסירב לימול היינו משום שכאמור מחשבת הגוי נוטה
כי כל זמן שהאדם הוא צעיר ובעל כח יש בידו היכולת
לחשוב שנולד מושלם ואינו רואה בעצמו חסרונות
לכוון את עצמו לאיזה צד ילך ,אבל כאשר הם עוברים ממנו,
עשו נולד עשוי כאדם בן ש ׂ
הצריכים תיקון ,וזהו הטעם ׁ
שנּ ה את עצמו לטוב ,ומשום
ּ י ׁ
מעתה כמעט בלתי אפשרי
שנים הרבה ,ואילו יעקב אבינו נולד רגיל כתינוק קטן ורך,
)הגה"ק מקוצק( כן חבל מאוד לבזבז שנים אלו בלא מחשבה.
לרמז על דרך עבודתם של אישי ישראל שעליהם לתקן
עצמם בכל שעה ושעה.
יב
אהלי) "בראשית כה ,כז(. "ויעקב אי
וזוהי עבודת היהודי כל ימי חייו שמטבעו נולד עם חסרונות
גדול יותר מאד ישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אפילו בלי ועליו מוטל להשלימם ,וכפי ששמעתי על הגאון רבי יהודה
לימוד ,שנשתבח בה יעקב איש תם יושב אוהלים ,ולא פירש זאב סגל זצ"ל ראש הישיבה דמנשסתר ששהה פעם אחת
בו הכתוב מכל זכויותיו תורתו ומעשיו כי רבו ,רק יושב באוסטריא לנופש ,והיה חסר שם אחד להשלים מנין ,אמר
)'דבש לפי' להחיד"א( אוהלים בלבד! ברא גולם ,השיב לו ראשש ּ י
לו אחד ממקורביו בדרך שחוק ׁ
הישיבה בנימה של תוכחת מוסר ,דע ,שלברוא גולם אין זו
חכמה ,החכמה היא לעשות מגולם בן אדם ,כי מטרת חיותו
יב
אהלי) "בראשית כה ,כז(. "ויעקב אי
של האיש הישראלי היא להפוך מידותיו מגולמי רע
כיון שהיה "איש תם" ופיו ולבו שוין בניגוד לעשו שהיה לעושים טוב.
"איש ציד" ,והוא איש אמת ,לכן שייך לומר עליו "יושב ועד"ז שמעתי מהגאון רבי אליעזר פלצ'ינסקי זצ"ל שנכנס
אוהלים" ,כי תורתו תורת אמת ,דלתורת אמת בעינן איש פעם אחת אל הגאון רבי יצחק זאב הלוי מבריסק זצ"ל בסוף
)רבי אריה זאב גורביץ( אמת ,אבל שקר אין לו רגלים לתורה. ימיו כשכבר נחלש מאוד ,והתמרמר הגאון מבריסק לפניו
על שתמו כוחותיו ללמוד כבימי קדם ,וניסה רבי אליעזר
לנחמו ואמר לו הרי כל העולם לומדים את חידושיו ,ונאנח
אהבת את
ורבקה
פיו
ציד עו י
יצחק את
"ואהב
הגאון ואמר לו ,שהרגשתו היא כי באם עכשיו אין לו הכח
יעקב" )בראשית כה ,כח(. לחדש עוד חידושים ,למה לו חיים.
פירש רבי אהרן יצחק הלוי עפשטיין ,אביו של בעל ה"ערוך וכך נהגו צדיקי עולם לדורותיהם שלעולם לא נתנו לרוח
השולחן": ההתיישנות להשפיע עליהם ,אלא עמדו מזורזים כצעירי כח
צריך ביאור ,כי על אהבת יצחק ׂ
לעשו נתן הכתוב טעם וסבה לעסוק בתורה ולעבוד את ה' תמיד ללא הפסק ,והגאון רבי
"כי ציד בפיו" ,אבל על אהבת רבקה ליעקב לא נתן טעם שלום שוודרון זצ"ל סיפר שעמד פעם בפתח חדרו של
וסבה. הגאון מטשעבין זצ"ל ושמע קול לימוד בוקע ועולה ממנו,
ןוילג | ז"פשת -תודלות "הרות ירבד"בד"" []4
ומובן עתה מדוע לא נתרגש עשו מיום המוות ,מפני שלא וחזינן מכאן דבר גדול :שלאהוב את עשו צריך טעם וסבה,
היו לו אלו המעלות ,שלא היה עוסק בתורה ולא היה יודע אבל לאהוב את יעקב אין צריך לכל טעם ולכל סבה ,כי
ערך קבלת עול מלכות שמים שלימה ,ובגלל כן גם לא היה מעצמו מתאהב ,בלא חקירה ובלא חשבון.
)משחת שמן( מעריך את ערך החיים כראוי. וכן הוא הדבר בארץ ישראל; עם הקודש לדורותיה לא
אהבו את הארץ מפני דבר מסוים ,אלא שמעצמו נאהב,
ואליה יבאו מאפסי ארץ לשבוע מקדושתה ,מההרגש
עו את
ובז
עדי וגו' נזיד
לח לעו
נת
"ויעקב
העמוק הטמון בלבם! )'מקור ברוך' פרק ג' ,לנכדו ר' ברוך הלוי עפשטיין מפינסק,
הכרה
הכרה" )בראשית כה ,לד(. בעל ה'תורה תמימה'(
בספר "משנת רבי אהרן" להגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל
)ח"א( מעורר כאן רעיון נפלא ,שבמעשהו זה של עשו שמכר
האד
הה האד
הלעיטני נא מ
יעקב
עו אל "ואמר
את הבכורה בעבור נזיד עדשים אנו לומדים על מהות
קרא מ אד) "בראשית כה ,ל(. אנכי על
עי
י
ההבדל העצום שבין יעקב אבינו לאחיו עשו הרשע ,שזה
הרשע היה מוכן לוותר על קדושת הבכורה במחי יד ובמחיר כתב רבי יהונתן מוואלין ]לא ידוע כמעט כלום אודותיו,
אפסי של נזיד עדשים ,ולעומתו יעקב אבינו ע"ה על אף וכמעט שנשכח זכרו ,לולי שרבינו החפץ חיים הדפיס את
שהיה מחזר אחר פכים קטנים )רש"י להלן לב ,כה( ולא זלזל ה'מרגניתא טבא' שלו בסוף ספרו אהבת חסד ,ומתארו:
בשום דבר ערך אפילו כלשהו ,עכ"ז בזבז את כל ממונו כדי הגאון האמתי הצדיק המפורסם בדור שלפנינו בין חכמי
לקנות את חלקת המערה במערת המכפלה מידיו של עשו ישראל לגאון תפארת ישראל וקדוש ה' בהתמדת לימודו
אחיו ,כדאיתא )רש"י להלן נ ,ה( שנטל יעקב את כל הממון ובמעשיו הנוראים ,כקש"ת מהר"ר יהונתן זצ"ל מעיר
שהיה בידו ועשה אותו כרי ואמר לעשו ליטול את כרי הזהב לובטש )הנקרא בפי כל ר' יהונתן וואלינער([ ,בספרו 'קונטרס המוסר
בשביל חלקו במערה ,באותה שעה אמר עשו הרי זה בית והיראה' )סימן ז'(' :וכן בכלל אזהרה זו שלא לאכול בחטיפה
קבורה מצוי בכל מקום ובשביל קבר אחד שיש לי במערה ובהלעטה ,שזה מורה על ריבוי התאוה ושעושה זאת למלא
אני מאבד כל הממון הזה ,מיד עמד ונטל כל אותו הממון בטן .ומלבד זה הזהירו על זה ברעיא מהימנא בעשרה דברים
ונתן לו חלקו .והרי לך ההבדל העצום שבין צדיק לרשע, שסדרו באכילה ,שילעוס היטב מה שהוא אוכל .ועיין בזוהר
שזה האחרון היה בז ומזלזל לכל הקדוש והיקר ,ומבטל תרומה )דף קסח .(:וזה ע"פ הסוד שצריך האדם לכיון בכל
בלבו את כל ערך של קדושה וצדקות .ובזה מתבאר לשון אכילתו שיברר ניצוצות הקדושה שבתוך המאכל ,וצריך
הכתוב כאן "ויבז עשו את הבכורה" שמשמע כאילו רק לחשוב זה בכל מה שלוקח לתוך פיו לאכול ,וזה מוסיף לו
עבירה זו היתה בידו ,ובגמרא )ב"ב טז ,ב( מבואר שעבר על קדושה באכילתו ,והבירור הוא ע"י השיניים כידוע ,ולכן
חמש עבירות החמורות בו ביום ,אלא שמה שלא נכתבו )אדירי התורה( צריך ללעוס היטב'.
כולם אלא עבירה זו ,ללמדך שהסיבה שבשבילה הגיע למה
שהגיע לעבור על כל העבירות ,היא משום שזלזל וביזה
הל למת" )בראשית כה ,לב(.
אנכי
הה
עו
"ואמר
דברים רוחניים.
איתא בגמרא )ברכות ה ,א(' ,לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר
שזהו מה שאמרו בגמרא )שם( ואמרתי להוסיף על דבריו
הרע ,אם נצחו מוטב ,ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ,אם נצחו
שאחת מהעבירות היתה שכפר בעיקר ולמדוהו מדכתיב
מוטב ,ואם לאו יזכור לו יום המיתה' .והיינו שהזכרת יום
אלי
ואנוה ּו". "זה
"למה ּ זה לי" וכתיב התם )שמות טו ,ב(
הכא ּ
המיתה מונעת מעשיית הרע .ותימה שכאן אנו רואים איך
שלכאורה מה ראו להביא זה הפסוק מהשירה לעומת דבריו
שהזכרת יום המיתה הביאה את עשו לקלקול גדול יותר,
של עשו ,אלא שחז"ל )ב"ק ט ,ב( דרשו הפסוק הזה ללמד על
שזלזל בקדושת הבכורה.
החובה של 'התנאה לפניו במצות' ,שזהו ענין הידור מצוה,
ויובן בהקדם מה שכתבו לדקדק על דברי הגמרא ,שאם
והידור מצוה שייך רק במי שמחשיב ומחבב ושמח במצוות,
הזכרת יום המיתה הוי עצה מועלת לכל מצב ,א"כ מדוע
שההוא מהדר להוסיף על המצוה יותר מהמחויב ,ואילו עשו
שלא יתחיל בה תיכף .ובספה"ק ביארו ,שבהיות שהזכרת
היה היפך זה שעליו מעיד הכתוב שביזה את המצות ,ולכן
יום המיתה עלולה להביא את האדם לידי עצבות ומרה
נלמד מכאן שהיה כופר בעיקר ,שמכיון שלא החשיב את
שחורה ,לכן עדיף לו מקודם לנסות עצות אחרות ,ורק באין
)משחת שמן( המצוות ירד והתדרדר עד שכפר בעיקר.
ברירה להשתמש בעצה זו.
והחפץ חיים זצ"ל מבאר ,שכדי שתהא סגולה זו מועלת
כדבעי ,צריך שיעמוד האדם במדרגה נעלית קצת ,כלומר
עו את
הכרה" )בראשית כה ,לד(. "ובז
שיהא עוסק בתורה ומקבל עול מלכות שמים ויראת חטא.
פירש ב"דעת זקנים" ,מכיון שהיה מבזה אותה ,ועל כן ואחר שיש בו אלו המעלות יוכל להימנע מן הרע ע"י הזכרת
לקחה יעקב ממנו. יום המיתה .מפני שאם אין לו זאת לעולם לא יתרגש מן
ונמצא בספר רבי יהודה החסיד ,מכאן אתה למד שאם יש המוות ולא יתעורר מחמתה ,שהרי אין ערך החיים שווה
ביד רשע ספר תורה או מצוה אחרת שמותר לצדיק לרמותו בעיניו כלום ,ולכן אמרו שאחר שהוא עוסק בתורה ומקבל
וליטלו ממנו. עול מלכות שמים ,אזי יזכיר יום המיתה.
ןוילג | ז"פשת -תודלות "הרות ירבד"בד"" []5
)בראשית כו, לאמר לנ
הי" יצחק
רעי
גרר ע
רעי
"וריב
ובעלי התוספות כתבו ,דהוא הדין אם יש לאחד חזקה
כ(. לעבור לפני התיבה או לתקוע בשופר ואין הקהל מרוצים
ממנו ,והוא איש אלים ואינו נותן שיעבירוהו ,שמותר לקנות
סח רבי משה פיינשטיין :רואים פה דבר מעניין ,שקודם
ממנו ולהוציא ממנו המצוה בערמה כדי שלא יהא בזיון
כתוב )פסוק כ( "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו
להמצוה.
אחרת וּי ריב ּו
חפר ּו ּב אר
"ו ּי ּ
המים" ,ואח"כ )בפסוק כא( כתוב
עליה" -בלי טענה ,רואים המדריגות של גניבה שהולך גּ ם והספורנו כתב כאן שלא עבר יעקב על אונאה ,שקנה
ופוחת ,קודם גונבים על ידי טענה ,ואח"כ סתם גונבים אפי' הבכורה בעבור נזיד עדשים ,כי לא נתאנה עשו מפני שלא
)'מסורת משה' מרשימות נכדו( בלי לחוש לתת טענה... היה שווה בעיניו אותו המחיר שפסקו.
ולדברי ר"י החסיד אתי שפיר שלא היה כאן איסור אונאה,
אלא אדרבא ,מצוה היה להוציאו ממנו ואפילו ברמיה.
)משחת שמן(
התעק ע) "בראשית כו ,כ(.
"י
יובן מזה סוד גדול; כי האבות ע"ה -עם כל עשרם הגדול
ונכסיהם המרובים -לא היו עסוקים בעניניהם הגשמיים,
ועסקם האמיתי ובילוי זמנם והתעסקות מחשבתם היתה רק
עו את
הכרה" )בראשית כה ,לד(. ובז
ול
"וק
לרכוש ענינים רוחניים .וכאשר התגלה ריב ועסק לאותה הא דכתיב "ויקם וילך" ,נראה על פי דברי הגמ' )עירובין סה,
באר -קראו שמה 'עסק' ,כלומר :באר זו נתנה לנו עסק במה א( דשיכור שמכר אין מכירתו מכירה ,והני מילי אם הגיע
)רבינו אברהם בן הרמב"ם( שאין בטבעינו להתעסק בו! לשכרותו של לוט שאינו יכול לילך ברגליו ,שאם שתה עד
שנעשה שיכור יהיה חשש על המכירה .לזה אמר הפסוק
*
שלא כן היה שלא שתה כל כך אלא "ויקם וילך" ,ושפיר הוי
ארעי
נה" )בראשית כו ,לד(. עו
"ויהי
)רבי אברהם ברודא ,זקינו של הגרעק"א( מכירה מעלייתא.
חזיר מּי
ער" )תהלים "יכרסמנּ ה
עשו היה נמשל לחזיר שנאמר
ׂ
פ ,יד( ,החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני
טהור ,כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים .כל ממרי
מצתי ומר
קלי
אברה
מע
אר
"עקב
מ' שנה היה עשו צד נשים ממחה יד בעליהן ומענה אותם, חתי
ותרתי" )בראשית כו ,ה(.
כשהיה בן מ' אמר :אבא בן מ' שנה נשא אשה ,אף אני כן
'מרגלית אחת היתה לו לאברהם אבינו ע"ה שכל חולה
)רש"י(.
שהיה רואה אותה מיד היה מתרפא ,לאחר שמת אברהם
יש ללמוד מזה פרק ברגשי האדם; שאפשר לעשות כל מיני אבינו לקחה הקב"ה ותלאה בגלגל חמה' )ב"ב טז ,ב(.
תועבות שבעולם ,ואף על פי כן ,על ידי שיעשה איזה מעשה
פירש מורי ה"ר יו"ט אשבילי ז"ל ]הריטב"א[' :מרגלית' -
של צדיק מסויים ,מרגיש בזה סיפוק נפשי ,ודומה בליבו
זוהי התורה שהיא יקרה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה,
שהוא צדיק גמור כאותו הצדיק שהוא מחקה .ומה נורא
שהיה יודע כל התורה כולה ,וקיים הכל' .תלויה בצווארו' -
)רבי יעקב משה חרל"פ( הדבר הזה!
כלומר היתה תלויה לעין כל רואיה ,וכן אברהם היה מקהיל
קהלות ברבים והיה דורש להם ייחודו של הקב"ה וכבוד
מעלתו ,וכי הוא נורא על כל אלהים' .וכל חולה שהיה רואה
ליצחק
לרבקה" )בראשית כו ,לה(. רח
מרת
"והיי
אותה מיד היה מתרפא' -כל אותם שהיו חולים -עובדי
עבודה זרה -שהיו שומעים דברי אברהם מיד היו נכנסין
'למה ליצחק תחילה ,אלא על ידי שהיתה רבקה בת כומרים
תחת כנפי השכינה ,ומיד היו מתרפאין מאותו חולי שהיה
לא היתה מקפדת על טינופת עבודה זרה ,וזה על ידי שהיה
)'ארבעה קנינים' לרבינו יהודה ב"ר שלמה קנפנטון ממולינא( להם!
בן קדושים היה מקפיד על טינופת עבודה זרה ,לפיכך
ליצחק תחלה' )בראשית רבה ס"ה ב'(.
יש להתבונן בזה דבר נורא ,דהנה רבקה היתה בבית אביה
רק עד היותה בת ג' ,וכבר עברו עשרות שנים שיושבת
)בראשית לה
אביו" קרא
אר
מת לה מת
"וקרא
בחיקו של יצחק אבינו ,אך למרות זאת השפיעה עליה כו ,יח(.
במידת מה ,שהרגשתה בריח עבודה זרה באה קצת מאוחר התועלת בזה היא ,שנדע שלא שינה מאביו אלא הלך אחריו.
משל יצחק .ורואים מזה כמה צריכים להיזהר ,שמראשית ויש לנו לקחת מוסר מזה; אם המכבד את אביו במה שאינו
שנות הילד צריך שמירה מעולה מכל רע ,כי אפילו אח"כ משנה את שמות בארותיו -התורה חושבת לו זאת לצדקה,
יעלה מעלה מעלה ,מה שראה ושמע בשנות ילדותו ,מזכרונו מי שלא שינה מנהגי אבותיו ולא הרהר אחרי המסורת
)רבי יוסף דוב הלוי סאלאוויציק ראש ישיבת בריסק( לא ימוש לעולם ועד! )רבינו סעדיה גאון( שלהם ,על אחת כמה וכמה!
ןוילג | ז"פשת -תודלות "הרות ירבד"בד"" []6
מווילנא ,בעמח"ס "ראשית בכורים" והגהות מראה כהן על )בראשית מצה
את" אני
לאר
קלי
מע
בני
"ועה
הש"ס: כז ,ח(.
שמעתי מפי מר אבא שכאשר למד עם מר אחאי חומש עם פירש בזה רבי יעקב משה חרל"פ ,דהנה איתא במדרש רבה
פירוש רש"י ומר אחי ז"ל היה אז נער בן 'ד' או ה' שנים, )פ' ע"ו ,וכ"כ בדעת זקנים( שהיה ירא מחמת הזכות של כיבוד אב,
וכשהגיעו לפרשת תולדות בפסוק "ויגש לו ויאכל ויבא לו עשו זכה לקיים כשיעקב לא היה בביתו של יצחק .לכן ש ׂ
ׁ
דמאין היה לו ליעקב יין יין וישת" ,שאל למר אבא ז"ל, אמרה לו רבקה אמנו "ועתה בני שמע בקולי לאשר אני
להביא לאביו ,הלא רבקה לא נתנה לו רק שני גדיי עזים מצוה אותך" ,דבזה הנה גם לך יהיה זכות של כיבוד אם
למטעמים ,אבל יין לא נמצא בכתוב שנתנה. לשמוע לאשר אני מצוה אותך ,ואל תירא מעשו! ]וכשסיפרו
ולא ידע אז מר אבא מה להשיבו על זה ,עד למחרת נזדמן זאת לרבי אהרן קוטלר ,שמח על הדבר תורה הלז כמוצא
לידו חומש עם תרגום יונתן ,וראה כי התרגום פירש שם )רבי יעקב משה חרל"פ( שלל רב[.
דאייתי מלאכא דה' מגינתא דעדן יין ליעקב ויעקב אייתי
לאבוה וישת ,והראה מר אבא ז"ל למר אחי ז"ל לדברי
התרגום הלז ,כדי להשיב על שאלתו. ידי
עו" )בראשית כז ,כב(. והדי
יעקב
"הל קל
ותיכף השיב לו מר אחי ז"ל דנראה דדברי התרגום מרומז
'ובשם הגאון בעמח"ס חפץ חיים שליט"א שמעתי ,יען
ממש בפסוק ,דעל "ויבא לו" נקוד מרכא כפולה על תיבת
שהקרי היא קול והכתיב היא קל בלא וא"ו ,ואמר אם "קל
לו ,וידוע דנגינת מרכא כפולה נשמע כמו דאומרים התיבה
קול יעקב" שקולו של יעקב שישקוד בתורה הקל בעיניך
ב' פעמים מחמת דצריכים להאריך בנגינת הטעם והוי כמאן
עשוש ׂ
ולא תחזיק אותו לחשיבות ,אזי "הידים ידי עשו" ׁ
דכתיב ב' פעמים "לו" בפסוק ,ונגינת הטעמים הוא מסיני
)'מטה שמעון' לר' שמעון היילפערין ,ווילנא תרפ"ג( ינקום את נקמתי ח"ו'.
כידוע ,והיינו משום דבא לרמז דהמלאך הביא לו ליעקב
*
ויעקב הביא לו ליצחק .ונענה לו מר אבא ז"ל בראשו ,ואמר
)ארזי הלבנון( לו טוב דברת! "הל קל
יעקב" )בראשית כז ,כב(.
* כתב רבי יוחנן לוריא ]מגדולי חכמי אשכנז בסוף תקופת
לפני"לבי
והגיוֹ ן ּ
אמרי פי
לרצוֹ ן
"יהי ּו
כבר אמר המשורר הראשונים[ :קול הראשון חסר ,והטעם שהתפלה בכוונה
)תהלים יט ,טו( ,יש דברים הנאמרים ,אך יש אלו דברים שמרוב אפילו מן הקלים נשמעת לפני הקב"ה ,לפיכך כתב 'הקל'
ההרגש הטמון בהם אי אפשר לבטאותם בפה מלא ,והם )'משיבת נפש'( ולא 'הקול'.
הולכים ישיר מלב המתפלל לפני כסא ה' בלי הפסק דיבור.
והנה פה אנו מוציאים שבירך את יעקב מטוב הארץ,
וצריכים לדעת כי בלי ספק בירכו בענינים רוחניים נשגבים ידי
עו" )בראשית כז ,כב(. והדי
יעקב
"הל קל
ונעלים ,אך לא ניתנו לבטות בשפתים ,וזהו 'ואו' החיבור שאלו את רבי משה פיינשטיין ,הנה יעקב שם עור עיזים על
של 'ויתן לך' ,המחבר את הברכות שבפנימיות עם הברכות ידיו כדי שאביו יחשוב שהוא עשו ,וא"כ למה לא שינה גם
)'דבריהם הן הן זכרונם' רבי אריה זאב גורביץ( שבחיצוניות. את קולו להקול של עשו? והשיב ,שיהודי אמיתי לא יוכל
)'מסורת משה' מרשימות נכדו( לדבר כעשו ,אפילו אם ירצה...
כרתי
לקח" )בראשית כז ,לו(. "את
כתב ה"שערי תשובה" )או"ח סימן תפ"ב( :אף דאסור לרמות
חבירו לקחת את שלו -זהו בדבר שבממון ,אבל במצוות אף ידי
עו" )בראשית כז ,כב(. והדי
יעקב
"הל קל
שאי אפשר ליקח מיד הזוכה כגון כיסוי ומילה וכיוצא ,מכל 'בזמן שישראל מצפצפין בחורה בבתי כנסיות ובבתי
מקום כל שלא זכה עדיין ,הם כמדבר המופקר לכל ,וכל מדרשות ,אין ידים ידי עשו' )בראשית רבה ס"ה ט"ז(.
אדם נצטוה להשלים את נפשו ולזכות במצוות ,וזה ענין כי יש לומדים עשירים שאין נותנים צדקה ,באומרם שעל ידי
יעקב ע"ה בבכורה ובברכות ,לפי שראה וידע שעשו התמכר התורה שלומד תמיד די לו ,ומביאו לחיי העולם הבא ,וזה
לעשות הרע ,והוא היה צריך לזה לשלימות נפשו. שקר ,כי התלמיד חכם צריך יותר ליתן צדקה אם
חננוֹ ה'.
וכתב ב"אגרת שמואל" על רות )והוא מבעל "מדרש שמואל" תלמיד ולזה אמר המדרש ,אל תטעה לומר כשקול יעקב לומד ,אז
האר"י ז"ל( שעד"ז פירש מו"ה מאיר ערמאה ז"ל הכתוב רשאין להיות הידים ידי עשו ,אלא אדרבה כשקול יעקב,
ונכרת לעוֹ לם" )עובדיה א ,י(,
שה ּ
כס ב ּו ׁ
יעקב ּת ּ
אחי
"מחמס
בוודאי אין הידים ידי עשו ,ומסתמא התורה מדריכו בדרך
שהכוונה שיוכיחו לעשו על פניו מעניני יעקב שלא באו לו ישרה לחוס ולרחם ,וכל המרחם מרחמין עליו מן השמים!
בנקל מה שצריך לשלימות עד שהוצרך להערים ולעשות )רבי יוסף תאומים ,בעל ה'פרי מגדים'(
בתחבולות טצדקי דאפשר שנדמה כמו חמס הכניס עצמו
בזה לפי צורך שעה לזכות בהם להחיות עצמו חיי עולם,
ולכן תכסהו בושה לעשו אשר בידו היה טובו ומאוס בטוב ובא ל יי
ו) "בראשית כז ,כה(. ואכל
"ו ל
ובחר ברע ע"ש ,והדברים עתיקים מדבש מתוקים! נעתיק פה מדברי רבי שלמה הכהן מווילנא בהקדמה לספרו
שו"ת "בנין שלמה" ,בדברו אודות אחיו רבי בצלאל הכהן
ןוילג | ז"פשת -תודלות "הרות ירבד"בד"" []7
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל נהג לומר :השולחן יעקב
אחי" )בראשית כז ,מא(. ואהרגה את
אבי
אבל
ימי
"יקרב
ערוך פסק דבשידוכין אין צריך לשמוע לקול אביו .אבל אוי
כי המתין בשעה שיעקב אבינו יפסיק מן התורה ,כי מלאך
ואבוי למי שהולך על פי השולחן ערוך בדבר הזה...
המות שרו של עשו אין שליטה בעת עסק התורה ,כעובדא
דדוד המלך )שבת ל ,ב( וכשיקרבו ימי אבל ,ואבל אסור לעסוק
לב אר אל נה
ול
יעקב
יצחק את "ולח
)שלה"ק( בתורה ,אז אזדווג לו.
יעקב
ועו" )בראשית כח ,ה(. רבקה א
אחי
הארי
תאל
'איני יודע מה מלמדנו' )רש"י(.
והקשו המפרשים מה בא להודיענו שאינו יודע ,אם לא יודע ניכ י
אחד" )בראשית כז ,מה(. אל
"למה
ישתוק .והביאור הוא ,שגם 'איני יודע' הוא חלק מן התורה,
כתב ברש"י שנזרקה בה רוח הקודש שימותו ביום אחד,
כלומר כשאדם חוזר על גרסתו ,צריך לשנן ולומר :זה אני
והוא מהגמרא )סוטה יג ,א(' :באותה שעה נתקיימה נבואתה
)החזון איש( יודע וזה איני יודע.
של רבקה ,ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי קבורתן
מיהא ביום אחד הואי'.
)בראשית נה
אר" ול
ואל א אביו
יעקב אל
"ומע
הסוד של המיתה ביום א' הוא עמוק עמוק מי ימצאנו; דהנה
כח ,ז(. עשו בעולם הזה היה להיות צנינים כל התכלית של של ׂ
יעויין ברש"י )פסוק ט( שיוסף נאבד מיעקב כ"ב שנים כנגד בעיני יעקב ושעל ידי זה יתגדל ויתרומם על ידי היסורים,
השנים שלא ׁ ש ׁ
משוֹ . וכיון שמת יעקב אין ׂ
לעשו שום תכלית בזה העולם ,ועל כן
)רבי אביגדר מילר( מת!
ש ּי ׁ
ענש ותמוה ,שהרי היה זה מחמת ציווי רבקה ,ואיך יתכן ׁ
על הדבר הזה.
רק שאין זה עונש אלא מציאות ,כל המכבד את הוריו ,זוכה
לכבוד מילדיו ,ואם לא כיבד את הוריו -אפילו מאונס גמור מנת
נע) "בראשית כח ,א(. אה
תח
"א
לא יזכה לכבוד מהם.
כתב מהרי"ק )שורש קס"ז ,והובא ברמ"א ליו"ד סו"ס ר"מ בהלכות כיבוד
וכן ראה ראינו במו עינינו ,באלו שנלקחו ברוסיא אל הצבא
אב( דבענין נישואין לא שייך כיבוד אב ,והיינו אם האב מוחה
בגיל צעיר להרבה שנים ,שבניהם לא כבדו אותם ,אף שאין
בבנו שלא ישא אשה פלונית אין הבן חייב לשמוע לו אם
)רבי אריה לוין( לך אונס גדול מזה.
רוצה בה ,ועיי"ש בביאור הגר"א.
וצריך עיון לפי זה מפרשה זו שציוה יצחק על יעקב "לא
ו
וק ואכל
עדי
נזיד
לח
לעו
נת "ויעקב
תקח אשה מבנות כנען" ,ואם מן הדין אינו מחויב לשמוע
עו את
הכרה" )בראשית כה ,לד(. ובז
ול
לו לא הו"ל למימר בלשון צוואה אלא בלשון בקשה ,דלא
שלא להחליף נצחיות בעד נזיד עדשים שייך ציווי על דבר שלא יונח לשון צוואה ופקודה.
הנה אנו תמהים על עשו כיצד עשה סכלות כזו ,להחליף את ואמנם יש סברא לומר ,דאם כל בני המשפחה נזהרין
מעלות הבכורה בעד דבר גשמי ופשוט כנזיד עדשים ,הרי להתחתן במשפחה ידועה ,על כגון זה יש לאב לצוות על בנו
באותו הזמן הבכורות היו כמו כהנים ,שהם היו עושים את שלא יתחתן באותה משפחה ,שכן מצינו בגמ' בענינים
עבודת הקרבנות ,ועי"ז היו מתקרבים אל הקב"ה והיו זוכים שונים שיש כח לבני משפחה למחות באחד מבני משפחתה
לשכר רב. שלא לשנות ממנהג המשפחה ,וכאן היו האבות נזהרים
אולם באמת אנו יכולים לתמוה אותה התמיהה גם על להתחתן בכנען וכמו שאמר אברהם לאליעזר לא תקח אשה
עצמנו ,שאם נתבונן היטיב נראה שאף אנו עושים הרבה לבני מבנות כנען ,מבואר שהיה אצלם מניעת חיתון זה
דברים כעין זה .שהרי ביכולת כל אדם לזכות להגיע למסורת אבות ,ולכן היה בכוחו של יצחק לפקוד על יעקב
למדרגות גבוהות ברוחניות אם רק ירצה ויעבוד על זה, )תורה תמימה( בזה .וחידוש שלא נתעוררו הפוסקים בענין זה.
ולזכות לשכר גדול בעוה"ב ולטוב לנו בעוה"ז ,ואנו מניחים
)עץ החיים( את עבודתנו מפני ענינים של שטות והבל.
' ...והנה ידוע כי מעלת ההסתפקות היא מהמעלות היותר גדולות ,וכן כתב הגר״א (אבן שלמה פ׳א ,א׳) שזהו עיקר להשגת התורה
עוד יותר ממעלת הבטחון ,וענין השמח בחלקו הוא אף יותר ממדת ההסתפקות ,דבמידת ההסתפקות הרי האדם פועל
אצל עצמו שיסתפק במועט ולא ירדוף לגדולות במאכלו ובמלבושיו וכדומה ,אך בזה אכן עדיין הוא מרגיש בחסרונו אלא
דמסתפק במועט ,משא״כ מדת ׳השמח בחלקו׳ ,היינו ששמח במה שיש לו ואינו חסר כלל ,אבל עולה על כולנה היא מדת
׳כל׳ -היינו שיש לו כל ואין שום מקום לרצון .וזהו "והיה תמים" ,היינו דרגת השלימות שנקרא שלם ואין שום מציאות של
(משנת רבי אהרן) חסרון'...
ןוילג | ז"פשת -תודלות "הרות ירבד"בד"" []8
