gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani

שבוע: תולדות (2026-11-09)

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫העלון יוצא לאור‬ ‫ניתן לקבל את העלון כל שבוע‬ ‫במייל‪0527615936b@gmail.com :‬‬ ‫לרפואה השלמה והמהירה של‬ ‫ר' משה בן קיטנה שליט"א‬ ‫להערות והארות‪yoelf@asiatec.co.il :‬‬ ‫דברי תורה‬ ‫אמן‬ ‫שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'‬ ‫רחוב האומן ‪ 27‬ירושלים‪0533194867 :‬‬ ‫יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני‬ ‫המכון התורני‬ ‫נעםירושלים‬ ‫שע"יועריכה‪ :‬הרב‬ ‫תולדות ‪ -‬תשפ"ז | גליון ‪ | 211‬הפקה‬ ‫ולענין אחרי מי הולכות הבנות ולמי הן דומות‪ ,‬כתב רבינו‬ ‫ה‪‬ליד ‪‬את ‪  ‬‬ ‫יצחק"‬ ‫אברה‪ ‬‬ ‫אברה‪    ‬‬ ‫יצחק ‪    ‬‬ ‫‪‬לדת ‪  ‬‬ ‫"וא‪‬ה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחיי בפסוק המספר שהלך יעקב לבית לבן )להלן כח‪ ,‬ה( וכתיב‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫רבקה"‪ ,‬כי‬ ‫אחי ‪  ‬‬ ‫הארמי ‪ ‬‬ ‫לבן ּ‪‬בן ּ‪‬בת ּו ‪‬אל ‪ּ   ‬‬ ‫ארם ‪‬אל ‪ ‬‬‫"ו ּ‪‬י ‪‬ל‪ּ ‬פ‪‬דּ ‪‬נה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה וכו'‪ ,‬מה‬ ‫מה שאמר "אחי רבקה" וכי לא היינו יודעין כי לבן אחי‬ ‫עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם‬ ‫רבקה‪ּ ,‬כ‪ּ‬ון הכתוב בזה לכבוד יעקב ולומר כי מה שהלך‬ ‫והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬וז"ש כאן "יצחק בן‬ ‫יעקב להתחתן עם רשע בן רשע‪ ,‬אל תתמה מזה כי 'אחי‬ ‫אברהם" שהרי עדות יש שאברהם "הוליד את יצחק" )רש"י(‪.‬‬ ‫רבקה' הוא‪ ,‬אחי הצדיקת וראויות הבנות להדמות לאחות‬ ‫יש להקשות ממה שכתב רש"י עה"פ )לעיל כא‪ ,‬ז( ‪  ‬‬ ‫"היניקה‬ ‫אביהן‪.‬‬ ‫ש‪‬רה" מהו "בנים" לשון רבים‪ ,‬מפני שביום המשתה‬ ‫בנים ‪ׂ‬‬ ‫‪‬‬ ‫"ו ּ‪‬יגּ‪ ‬ד‬ ‫וכן כתב בספר "עבודת ישראל" פרשת ויצא )כט‪ ,‬יב( ‪‬‬ ‫הביאו השרות את בניהן עמהן והיניקה אותם‪ ,‬שהיו אומרות‬ ‫אביה ה ּוא"‪ ,‬שרמז לה כמו שרוב בנים‬ ‫אחי ‪  ‬‬ ‫לרחל ּ‪‬כי ‪ ‬‬ ‫יעקב ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק‪ ,‬ולפי מה שכתב‬ ‫אחרי אחי אם‪ ,‬אם כן מהראוי בנות אחרי אחות אב אם כן‬ ‫רש"י כאן שהיה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם‪ ,‬א"כ‬ ‫ראוי שתחזיק רחל בצדקתה להיות כמו רבקה‪.‬‬ ‫היאך היו אומרים שאסופי הביאה מן השוק‪ ,‬הרי ראו כולם‬ ‫ושמעתי מהגאון רבי אריה ליב גורביץ זצ"ל שמסתבר לומר‬ ‫בעיניהם שבנו של אברהם הוא‪.‬‬ ‫"אלה ּ‪‬ב ‪‬ני‬ ‫כן ממה שמצינו שכתב רש"י עה"פ )להלן מו‪ ,‬טו( ‪ּ ‬‬ ‫אלא שממקור דברי רש"י שהם מהגמרא )ב"מ פז‪ ,‬א( אנו רואים‬ ‫בתוֹ " שהזכרים תלה בלאה ]שאמר‬ ‫ינה ‪ּ ‬‬ ‫ואת ‪‬דּ ‪‬‬ ‫לאה וגו' ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאין זו קושיא‪ ,‬שאמרו שם סדר השתלשלות הדברים‪,‬‬ ‫עליהם "בני לאה אשר ילדה"[ והנקבות תלה ביעקב ]שאמר‬ ‫שמתחילה היו כל אומות העולם מרננים ואומרים ראיתם זקן‬ ‫"בתו"[‪ ,‬ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר‪ ,‬איש מזריע‬ ‫וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא‪ ,‬ואז‬ ‫תחלה יולדת נקבה‪ .‬ולכאורה זהו ההסבר הכלל שאמרו‬ ‫נעשה הנס שהביאו כל הנשים בניהם והניקה שרה את כולן‪.‬‬ ‫שרוב בנים דומים לצד האם‪ ,‬כיון שהם מתייחסים אחרי‬ ‫ועדיין היו מרננים ואומרים אם שרה הבת תשעים שנה תלד‬ ‫האם‪ ,‬וא"כ צריך להיות שהבנות יהיו דומות לצד האב כיון‬ ‫אברהם בן מאה שנה יוליד אין זה אלא שמאבימלך נתעברה‬ ‫שמתייחסים אחריו‪ ,‬וכבר קדמו בזה המהר"ל בחידושי‬ ‫שרה‪ ,‬מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם‪,‬‬ ‫אגדות למסכת בבא בתרא )קי‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫פתחו כולם ואמרו "אברהם הוליד את יצחק"‪ .‬ולפי זה אכן‬ ‫אולם בתוספות )יבמות סב‪ ,‬ב ד"ה והנושא( על מה שאמרו בגמרא‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫לא היה קלסתר פניו דומה בשעת נס ההנקה‪.‬‬ ‫קרא ‪‬וה'‬ ‫"אז ּ‪‬ת ‪ ‬‬ ‫שהנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר ‪‬‬ ‫יענה" )ישעיהו נח‪ ,‬ט(‪ .‬כתבו בשם ר"ת דנקט בת אחותו דוקא‬‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפי שהיא בת מזלו כדאמרינן רוב בנים דומין לאחי האם‪.‬‬ ‫עיין רש"י‪ ,‬לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה‬ ‫הרי שסבירא ליה שכמו שהבנים דומים לצד האם‪ ,‬כך גם‬ ‫שרה לכך כתיב "אברהם הוליד את יצחק"‪.‬‬ ‫הבנות דומות לצד האם‪.‬‬ ‫ולפענ"ד נראה לפי מה שכתב הספר חסידים דממזר אינו‬ ‫ואגב יש לציין למה שכתב ה"חתם סופר" בתשובות )אה"ע‬ ‫יכול להוליד‪ ,‬א"כ עד שהוליד יצחק היה מקום לחשוב‬ ‫ח"א סי' קיג(‪ ,‬דמה שאמרו שרוב הבנים הולכים אחר אחי האם‪,‬‬ ‫שמאבימלך נתעברה שרה‪ ,‬אבל כשהוליד יצחק ניכר‬ ‫לאו דוקא 'אחיה' של האם דה"ה 'אחות' האם ג"כ‪ ,‬כי הכלל‬ ‫שאברהם הוליד את יצחק ודו"ק‪) .‬דברי שאול ‪ ‬רבי יוסף שאול נתנזון(‬ ‫הוא שדומים לצד משפחת האם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אבל ב"גור אריה" )שמות ו‪ ,‬כג( משמע דלא סבירא ליה כן‪,‬‬ ‫שכתב הטעם מדוע הנושא אשה צריך לבדוק באחיה דוקא‪,‬‬ ‫רבקה ‪‬ת ‪ ‬‬ ‫‪‬ת‪‬אל‬ ‫‪‬קח‪ ‬את ‪  ‬‬ ‫‪‬נה ‪  ‬‬‫אר‪‬עי‪  ‬‬ ‫יצחק ‪    ‬‬ ‫"ויהי ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫משום שמן האשה אין ראיה‪ ,‬כי היא כמו כלי הבלתי נשלם‪,‬‬ ‫האר‪‬י ל‪   ‬‬ ‫לא‪‬ה" )בראשית כה‪,‬‬ ‫לב‪    ‬‬ ‫אר‪ ‬אח‪‬ת ‪ ‬‬ ‫מ‪  ‬‬ ‫האר‪‬י ‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫שהאשה כלי בלתי נשלם‪ ,‬ואין ראיה מן הבלתי נשלם‪.‬‬ ‫כ(‪.‬‬ ‫ולפיכך יש ראיה מן אחיה הזכרים שהם נשלמים‪ ,‬שכל זכר‬ ‫טעם מה שאמר הכתוב היותה אחות לבן מה שידענו כבר‪,‬‬ ‫כלי נשלם‪ ,‬וממנו יקח בחינה‪ ,‬ולכך צריך לבדוק באחיה‪ ,‬הרי‬ ‫כתבו הספורנו והאוה"ח הק' שבא ללמד זכות על רבקה‬ ‫שלעולם אין מביאים ראיה מאשה‪ ,‬אבל יש לחלק שמ"מ‬ ‫בראותינו שילדה בן רשע מובהק‪ ,‬ותאמר איך מבטן ברוך‬ ‫בעיקרן דומים הן אף לנקבות‪ ,‬אלא שראיה אי אפשר להביא‬ ‫יצא ארור‪ ,‬לזה אמר כי זה הוא סיבה לדבר היותה אחות לבן‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫מהן‪.‬‬ ‫הארמי‪ ,‬וכבר קדמו חז"ל )ב"ב קי‪ ,‬א( רוב הבנים הולכים אחר‬ ‫‪‬‬ ‫אחי האם‪ ,‬ולכן הנושא אשה יבדוק באחיה‪.‬‬ ‫ ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תודלות "הרות ירבד"בד"" [‪]1‬‬ ‫רבקה ‪ ‬‬ ‫א‪) "‬בראשית כה‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫"ו‪‬הר ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקרה ‪‬הוא" )בראשית כה‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫א‪ ‬י ‪  ‬‬ ‫"לנכח ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫וקשה‪ ,‬וכי עדיין לא ידעינן שהיא אשתו‪ .‬ויש לומר‪ ,‬קמ"ל‬ ‫כתב בעל הטורים‪" :‬הוא" כתיב בוא"ו וקרינן "היא"‪ ,‬ביו"ד‪,‬‬ ‫השתא ראוייה להיות אשתו‪ ,‬אבל אם לא נתעברה היה צריך‬ ‫לומר לך כי אף הוא היה עקור‪ .‬ואית דדרשי המקרא לומר‬ ‫לגרשה‪ ,‬כדאמר בפ' הבא על יבמתו )יבמות סד‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫יק ‪‬רא‬ ‫ביצחק ‪ּ ‬‬ ‫"כי ‪   ‬‬ ‫"היא" ולא "הוא" דהא כתיב )לעיל כא‪ ,‬יב( ּ‪‬‬ ‫)'גליון רבינו ישראל מברונא'‪ ,‬תלמיד התרומת דשן(‬ ‫זרע" אלמא לאו עקור היה‪ .‬וכן כתב החזקוני‪ ,‬שבשבילו‬ ‫‪‬ל‪  ‬‬ ‫לא היה מתפלל‪ ,‬שהרי יודע היה שאינו עקור כדכתיב "כי‬ ‫‪‬‬ ‫ביצחק יקרא לך זרע"‪.‬‬ ‫וכן משמע להדיא במה שכתב רש"י )פסוק כו( ועשר שנים‬ ‫ל‪‬ה ‪‬ה ‪  ‬‬ ‫אנכי‬ ‫ו‪‬אמר ‪‬א‪   ‬‬ ‫‪‬קר‪   ‬‬ ‫ה‪‬ני‪    ‬‬ ‫"ו‪‬תרצצ‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה‪ ,‬כיון שלא‬ ‫לדר‪ ‬את ה'" )בראשית כה‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫ו‪‬ל‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה‪ ,‬ושפחה לא רצה‬ ‫עיין בחידושי מרן רי"ז הלוי עה"ת שכתב‪:‬‬ ‫לישא‪ ,‬לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה‪.‬‬ ‫ומוכח שס"ל לרש"י כשיטת המדרש שיצחק עצמו לא היה‬ ‫ההם ‪ ‬‬ ‫חלה‬ ‫"ב ּ‪‬י ‪‬מים ‪ ‬‬ ‫והנראה דהנה איתא בברכות י'‪ .‬שנאמר ּ‪‬‬ ‫עקר‪ ,‬הן ממה שכתב 'ידע שהיא עקרה' דהיינו היא ולא הוא‪,‬‬ ‫עיה ּו ‪‬בן ‪‬אמוֹ ץ ‪‬הנּ‪ ‬ביא‪ ,‬ו ּי‪ ‬‬ ‫אמר‬ ‫יש ‪ ‬‬ ‫אליו ‪ׁ ‬‬ ‫בא ‪ ‬‬ ‫חזק ּ‪‬יה ּו ‪‬למ ּות ‪‬ו ּ‪‬י ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫והן ממה שהקשה למה לא נשא שפחה‪ ,‬ואם סבר שגם הוא‬ ‫אתה" וגו' )מלכים ב' כ‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫לבית‪ּ ‬כי ‪‬מת ‪ּ ‬‬ ‫אמר ה' ‪‬צו ‪  ‬‬ ‫אליו ּכ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקר היה מה יועיל אם ישא שפחה הרי עקר הוא‪.‬‬ ‫א"ל למאי כולי האי‪ ,‬א"ל משם דלא עסקתא בפריה ורביה‪,‬‬ ‫א"ל משום דחזאי לי ברוח הקודש דנפקאי מנאי בנין דלא‬ ‫ויש מביאים ראיה לשיטה זו מלשון המדרש )ב"ר מה‪ ,‬ד( ולמה‬ ‫מעלי‪ ,‬א"ל בהדי כבשא דרחמנא למה לך‪ ,‬מאי דמפקדת‬ ‫נתעקרו האמהות‪ ,‬שהקב"ה מתאוה לתפלתן‪ .‬וממה שאמרו‬ ‫איבעי לך למעבד וכו'‪ ,‬חזינן דאף שיצאו בנין מעלי‬ ‫בלשון 'האמהות' ולא אמרו 'האבות' שמע מינה שרק‬ ‫כישעיהו וצדקיהו מ"מ אם יצאו גם רשעים לא רצה לעסוק‬ ‫האמהות היו עקרות‪ .‬אלא שאת זה יש לדחות דלא נקט‬ ‫בפריה ורביה‪ .‬והנה התשובה על זה 'מאי דמפקדת איבעי לך‬ ‫האבות משום יעקב שהוא לא היה עקר‪ .‬ואין לתמוה על מאן‬ ‫למעבד' והיינו דבעצם טענתו צדק בזה ורק דכיון דמצוה‬ ‫דס"ל שיצחק לאו עקור היה שאלו הם נגד גמרא מפורשת‬ ‫הוא מחוייב הוא לעשות מה שנצטווה‪' ,‬מאי דמפקדת'‪ ,‬וזהו‬ ‫"ו ּ‪‬י ‪ּ ‬‬ ‫עתר‬ ‫שאמרו )יבמות סד‪ ,‬א( 'יצחק אבינו עקור היה שנאמר ‪‬‬ ‫הביאור כאן דהנה פירש רש"י על "ויתרוצצו" שהיתה‬ ‫לנכח ‪ׁ ‬‬ ‫אש ּתוֹ " )בראשית כה‪ ,‬כא(‪' ,‬על אשתו' לא נאמר‬ ‫יצחק ‪‬לה' ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫עוברת על פתחי תורה של שם ועבר‪ ,‬יעקב רץ ומפרכס‬ ‫אלא 'לנוכח'‪ ,‬מלמד ששניהם עקורים היו'‪ .‬כי בזוה"ק‬ ‫לצאת‪ ,‬עוברת על פתח ע"א עשו מפרכס לצאת‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ולזה‬ ‫)פרשתינו קלז( איתא כדבריהם שרק רבקה היתה עקרה ולא‬ ‫כשידעה רבקה בזה שהיה "ויתרוצצו הבנים בקרבה" שיצאו‬ ‫יצחק‪ ,‬דקאמר‪ :‬יצחק צלי על אתתיה בגין דהא איהו הוה‬ ‫ממנה גם בנין דלא מעלי‪ ,‬והיא אשה הלא איננה מצווה על‬ ‫ידע דלאו איהו עקר אלא אתתיה‪.‬‬ ‫פריה ורביה‪ ,‬על כן אמרה "א"כ למה זה אנכי"‪ ,‬דאם היתה‬ ‫אלא שלכללו של דבר יש להניח שמדרשים חלוקים המה‬ ‫מצווה לא היתה אומרת כלום וכנ"ל בחזקיהו‪ .‬אך מכיון‬ ‫וסוגיית הגמרא שיצחק היה עקור‪ ,‬לא אתיא כשיטת המדרש‬ ‫שאינה מצווה אם יצא רשע הגם שיצא גם צדיק טענה "למה‬ ‫שרק רבקה היתה עקרה‪ ,‬וכמו שכתבו התוספות )יבמות סא‪ ,‬ב‬ ‫זה אנכי"‪ ,‬עכ"ל מרן הגרי"ז‪.‬‬ ‫ד"ה וכן הוא אומר( לגבי בת כמה היתה רבקה בנישואיה‪,‬‬ ‫ויש בדבריו לימוד גדול הנוגע לכל אחד ואחד יום יום‪,‬‬ ‫שמדרשים חלוקין הן יש הסוברים שבת שלש שנים היתה‪,‬‬ ‫דהנה חזקיהו מנע את עצמו מפריה ורביה שצפה ברוה"ק‬ ‫ויש הסוברים שבת י"ד היתה‪ ,‬וא"כ יש לומר שגם לנידון‬ ‫שיצאו ממנו מנשה ואמנון‪ ,‬ואף שיצאו ממנו כמה וכמה‬ ‫דידן חלוקין המדרשים‪ ,‬והא בהא תליא‪ ,‬שהרי בגמרא‬ ‫צדיקים כמו יאשיהו שנאמר עליו )מלכים ב' כג‪ ,‬כה( ‪  ‬‬ ‫"וכמה ּו ‪‬א‬ ‫יבמות שם אמרו שהשוהה עשר שנים עם אשתו ולא ילדה‬ ‫נפשוֹ ּו ‪ ‬‬ ‫בכל‬ ‫בכל ‪ׁ  ‬‬ ‫לבבוֹ ּו ‪ ‬‬ ‫שב ‪‬אל ה' ּ‪‬ב ‪‬כל ‪ ‬‬ ‫אשר ׁ‪‬‬ ‫מל‪ׁ  ‬‬ ‫לפניו ‪ ‬‬ ‫היה ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫לו יוציאה‪ ,‬והקשו שם שנלמד מיצחק ששהה עם רבקה‬ ‫מה ּו"‪ ,‬ועוד כמה‬ ‫ואחריו ‪‬א ‪‬קם ּ‪‬כ ‪‬‬ ‫משה ‪   ‬‬‫כל ּתוֹ ‪‬רת ‪ׁ ‬‬‫מאדוֹ ּ‪‬כ ‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫עשרים שנה עד שילדה‪ ,‬ותירצו שיצחק עקור היה‪ .‬והקשו‬ ‫וכמה צדיקים ‪-‬‬ ‫בתוספות שם )ד"ה ולילף( שהרי הטעם ששהה עמה זמן רב‬ ‫היה מפני שהיתה בת שלש כשנשאה ועד בת י"ב אינה‬ ‫מ"מ כיון שהיה עתיד לצאת ממנו מעט רשעים כבר מנע את‬ ‫ראויה לילד‪ ,‬ומתרץ שעל כרחך צ"ל שסוגיא זו אזלא כפי‬ ‫עצמו‪ .‬וישעיה ג"כ הסכים לחשבונו של חזקיה‪ ,‬רק אמר לו‬ ‫המדרש שהיתה בת ארבע עשרה כשנשאה‪ .‬נמצא שלמ"ד‬ ‫בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך‬ ‫שבת שלש נשאה א"צ לומר שהיה יצחק עקור‪ ,‬ורש"י‬ ‫למעבד‪ ,‬אבל בלא זה החשבון צודק לגמרי‪ ,‬שאין חלק הטוב‬ ‫לשיטתו )פסוק כ( שהיתה בת שלש כשנשאה‪ ,‬ולכן לא ס"ל‬ ‫מחפה על חלק הרע‪.‬‬ ‫שיצחק היה עקר‪.‬‬ ‫וכמו כן רואין כאן‪ ,‬שאמרה רבקה "למה זה אנכי"‪ ,‬שכיון‬ ‫אמנם החזקוני כתב שלא היה יצחק עקר הגם שנקט שבת‬ ‫שהיא איננה מצווה ממילא לא היתה מסכמת להוליד עשו‬ ‫ארבע עשרה היתה רבקה כשנשאה יצחק‪ ,‬ולדבריו קשה‬ ‫הרשע‪ ,‬אף שבזה הולידה יעקב אבינו ג"כ ובזה תלוי הכל‬ ‫קושיית הגמרא ונילף מיצחק שהמתין עשרים שנה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫כלל ישראל ותורה וכל הנצחיות‪ ,‬מ"מ היתה מסכמת שלא‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫להוליד את יעקב אבינו כיון שהיה בזה חלק עשו הרשע‪ ,‬אף‬ ‫שעי"ז תאבד את כל נצחיותה‪ ,‬מ"מ לא רצתה שיוולד עי"ז‬ ‫‪‬‬ ‫ ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תודלות "הרות ירבד"בד"" [‪]2‬‬ ‫ואילו לבעלה לא סיפרה כלום מזה‪ ,‬כי חששה שמסבת‬ ‫רשע‪ ,‬כיון שיהיה במעשה זה חלק של רע‪ .‬והדברים‬ ‫משפחתה שהם עכו"ם כל זה נגרם לה‪ ,‬ולא רצתה להזדלזל‬ ‫)רבי יוסף דוב הלוי סאלאוויציק ראש ישיבת בריסק(‬ ‫נפלאים!‬ ‫)עץ הדעת טוב ‪ ‬רבי חיים ויטאל(‬ ‫בפניו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ה‪‬ני‪    ‬‬ ‫‪‬קר‪) "‬בראשית כה‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫"ו‪‬תרצצ‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫ל‪‬ה ‪‬ה ‪  ‬‬ ‫אנכי"‬ ‫ו‪‬אמר ‪‬א‪   ‬‬ ‫‪‬קר‪   ‬‬ ‫ה‪‬ני‪    ‬‬ ‫"ו‪‬תרצצ‪   ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫"ויתרוצצו"‪ ,‬כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר‬ ‫יעקב רץ ומפרכס לצאת‪ ,‬עוברת על פתחי עבודה זרה עשו‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫מפרכס לצאת )רש"י(‪.‬‬ ‫הנה עיננו הרואות קיום דברי הנביא )ישעיה מ"ט י"ז( 'מהרסיך‬ ‫תימה שבגמרא )סנהדרין צא‪ ,‬ב( איתא‪ :‬אמר לו אנטונינוס לרבי‬ ‫ומחריביך ממך יצאו'‪ ,‬כי מי שיאכל נבלות וטריפות ויגלח‬ ‫מאימתי יצר הרע שולט באדם‪ ,‬משעת יצירה או משעת‬ ‫זקנו – לא נשמעין להם‪ ,‬אך אותם שבליבם אפיקורסות‬ ‫יציאה‪ ,‬אמר לו משעת יצירה‪ .‬אמר לו אם כן בועט במעי‬ ‫ומדקדקים במצות ואומרים תהילים ורודפים אחרי תפלה‬ ‫אמו ויוצא‪ ,‬אלא משעת יציאה‪ .‬אמר רבי‪ ,‬דבר זה למדני‬ ‫בציבור וקדושה ועושים חבילות של מצות לעיני השמש‬ ‫רבץ"‬‫חטאת ‪ ‬‬ ‫"לפ ‪‬תח ‪ּ ‬‬ ‫אנטונינוס‪ ,‬ומקרא מסייעו שנאמר ‪ּ ‬‬ ‫ולובשים בגדי תלמידי חכמים – עושים במחשך מעשיהם‬ ‫)בראשית ד‪ ,‬ז(‪ .‬ומשמע שרק משעה שיצא הוולד לאויר העולם‬ ‫ומסתכתים באדרת שער למען כחש‪ ,‬ויש שנעשו מנהיגים‬ ‫נכנס בו היצר הרע‪ ,‬וכאן מבואר שאף בהיותו במעי אמו היה‬ ‫רבנים וחכמים – מהם אנו סובלים וממנו הם משחיתים‪.‬‬ ‫רץ לעבודה זרה‪.‬‬ ‫ועל זה היתה יראה רבקה אמנו‪ ,‬בראותה שבעברה על פתח‬ ‫וכבר הקשו כן כמה גדולי המפרשים הלא המה המהרש"א‪,‬‬ ‫ביהמ"ד הוא רוצה לשמוע קדיש ולומר יום כיפור קטן‪,‬‬ ‫וה"באר שבע" )סנהדרין שם(‪ ,‬וה"גור אריה"‪ ,‬וב"פני דוד"‪,‬‬ ‫ובעוד כמה רגעים הוא רוצה ללכת לעבוד עבוד זרה‪...‬‬ ‫ו"אמרי נועם"‪ .‬וב"פני דוד" מתרץ שאכן אצל כל אדם אין‬ ‫)נימוקי רידב"ז(‬ ‫ונתיישבה דעתה בדבר ה' 'שני גויים בבטנך'!‬ ‫היצר הרע נכנס עד שעת הלידה‪ ,‬ורק כאן אצל עשו נעשה‬ ‫‪‬‬ ‫נס זה‪ .‬וב"גור אריה" כתב שמעשהו של עשו לא היה מחמת‬ ‫היצר הרע אלא שזה היה טבעו רע מבטן אמו‪.‬‬ ‫גיי‪    ‬‬ ‫‪‬בטנ‪) "‬בראשית כה‪ ,‬כג(‪.‬‬ ‫"‪‬ני ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובספר חסידים )אות אלף קלז( הקשה עוד ממה שאמרו בגמרא‬ ‫'גיים כתיב ‪ -‬כמו גאים‪ ,‬אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל‬ ‫יומא פרק יום הכפורים )פב‪ ,‬ב( על מעוברת שהריחה ביום‬ ‫שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות‬ ‫הכפורים וציוה ר"ח ללחוש לה שיום הכפורים היום ולא‬ ‫הגשמים' )רש"י(‪.‬‬ ‫מרחם" )תהלים‬‫רש ‪‬עים ‪  ‬‬‫"זר ּו ‪ׁ ‬‬ ‫פסק העובר מתאותו‪ ,‬קרי עליה ‪‬‬ ‫וצריך ביאור מה ענין לזה בהך קרא דלידת יעקב ועשו‪.‬‬ ‫נח‪ ,‬ד( ונפיק מינה בן רשע‪ ,‬הרי שגם במעי אמו היה מיועד‬ ‫והביאור הוא‪ ,‬דהיה זה תנאי בתחילת יצירתם של יעקב‬ ‫לרשעות‪ .‬אלא אלו שבבטן יש להן יצר הרע הן אותם‬ ‫ועשו‪ ,‬דאף על פי שהם שני גוים ולא יהיו בשלוה זה עם זה‪,‬‬ ‫שנבראו מן תתקע"ד דורות המוזכרים בגמרא )חגיגה יג‪ ,‬ב(‬ ‫מכל מקום כשיגיע הזמן שיהא הצורך לכתוב תורה שבעל‬ ‫תניא אמר רבי שמעון החסיד תתקע"ד דורות שקומטו‬ ‫פה‪ ,‬ויהא נצרך לזה מנוחת הנפש וחיי שלוה‪ ,‬הנה כבר‬ ‫להבראות קודם שנברא העולם ולא נבראו‪ ,‬עמד הקב"ה‬ ‫הותנה בתחילת יצירתם שיהיו שני גאים‪ ,‬ושלום יהא ביניהם‬ ‫ושתלן בכל דור ודור והם הם עזי פנים שבדור‪ ,‬ואלו כבר‬ ‫)רבי מענדיל זאקס חתן החפץ חיים(‬ ‫לצורך מסירת התורה ועמלה!‬ ‫בבטן יצרם הם עזי פנים שממרין באביהן ובאמן‪ ,‬וכן היה‬ ‫‪‬‬ ‫בעשו‪ .‬ובספר "תוספת יום הכפורים" ביומא שם מתרץ דאכן‬ ‫היצר הרע נמצא כבר לפני הלידה אלא שאין לו רשות כ"כ‬ ‫מ‪‬עי‪   ‬‬ ‫י‪‬רד‪‬‬ ‫לא‪‬י‪    ‬‬ ‫‪‬ני ‪  ‬‬ ‫‪‬בטנ‪  ‬‬ ‫גיי‪    ‬‬ ‫‪‬ני ‪‬‬ ‫"ו‪‬אמר ה' ‪‬ל‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לשלוט על האדם עד שנולד‪.‬‬ ‫צעיר" )בראשית כה‪ ,‬כג(‪.‬‬‫יעבד ‪ ‬‬ ‫יאמ‪  ‬ורב ‪ ‬‬ ‫מלא‪   ‬‬ ‫‪‬לא‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ובספר "אהבת חסד" מקשה על המפרשים הללו מדוע לא‬ ‫כתב הריטב"א )הגדה של פסח‪ ,‬פיסקא ואתן ליצחק את יעקב(‪' :‬ודע‬ ‫קשה להם שכאן רואים שגם היצר טוב נכנס לאדם משעת‬ ‫באמת‪ ,‬כי לכן יצא עשו הרשע תאום עם יעקב הצדיק בבטן‬ ‫יצירה‪ ,‬ובזוהר הק' )וישלח קסה‪ (.‬אמרו שרק משנעשה בר מצוה‬ ‫אחת‪ ,‬כדי שיבינו העולם כי צדקתו של יעקב הצדיק מעצמו‬ ‫נכנס‪ .‬והתירוץ מבואר בפסקי התוספות )ספ"ג דנדרים( שבודאי‬ ‫באה לו לא במערכת מזל ולא בטבע אב ואם ולא מכריח‬ ‫נכנס היצה"ט כבר במעי אמו‪ ,‬דאל"כ לא היה העובר עוסק‬ ‫אחר‪ ,‬שהרי בבטן אחד נולדו הוא ועשו‪ ,‬ועשו יצא לתרבות‬ ‫בתורה‪ ,‬אלא שבשעת הלידה היצר הרע מגרשו ואינו חוזר‬ ‫)אדירי התורה(‬ ‫רעה ויעקב הלך בדרך טובים'‪.‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫עד שנעשה בן י"ג שנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"ו‪‬קרא‪ ‬מ‪  ‬‬ ‫ע‪‬ו" )בראשית כה‪ ,‬כה(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לדר‪ ‬את ה'" )בראשית כה‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫"ו‪‬ל‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫'הכל קראו לו כן לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים‬ ‫'לבית מדרשו של שם' )רש"י(‪.‬‬ ‫הרבה' )רש"י(‪.‬‬ ‫הקשה הרד"ק למה לא הלכה לחמיה אברהם אבינו‪ ,‬ותירץ‬ ‫ממה שמספרת לנו התורה שנולד ‪ׂ ‬‬ ‫עשו גמור כבן שנים‬ ‫שכנראה היה גר במקום רחוק משם‪ .‬ויש לומר בפשיטות‬ ‫הרבה‪ ,‬יש לנו ללמוד רעיון נפלא על מידה אחת גדולה‬ ‫שלא רצתה לצערו ולספר לו שהוולד מפרכס לצאת בבית‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬והיא‪ ,‬שישנה מחשבה מוטעית אצל הרבה בני‬ ‫עבודה זרה‪.‬‬ ‫אדם החושבים שמעלה גדולה היא זו שנולדים מבורכים‬ ‫‪‬‬ ‫ ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תודלות "הרות ירבד"בד"" [‪]3‬‬ ‫וחשב שבחדר הרב יושב איזה בחור צעיר ולומד עמו‪,‬‬ ‫בכישרונות ויכולים להשיג הרבה מבלי להתאמץ יותר מדי‪.‬‬ ‫ומשנכנס לפנים החדר השתומם לראות שהרב בעצמו הוא‬ ‫אבל דרכה של תורה האמיתית היא שיעמול האדם ויתייגע‬ ‫הוא הלומד שם‪ ,‬והיה לומד עם כל החיות כמו בחור צעיר‬ ‫עד שישיג מה שצריך להשיג וילמוד מה שעליו ללמוד‪ ,‬וכמו‬ ‫הלומד בפעם הראשונה‪ ,‬ואף שכבר גמר את הש"ס פעמים‬ ‫לעמל י ּו ּ‪‬לד"‪ ,‬והיינו שלא טוב‬ ‫"אדם ‪  ‬‬ ‫שאמר הכתוב )איוב ה‪ ,‬ז( ‪ ‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫אין ספור‪.‬‬ ‫לו לאיש ישראל להיוולד מושלם‪ ,‬אלא צריך שיהיו בו‬ ‫‪‬‬ ‫חסרונות ומגרעות והוא יעמול ויעבוד לתקן עצמו כראוי‪.‬‬ ‫וזהר מהות מצות ברית המילה‪ ,‬שהאדם נולד בעל חסרון‬ ‫ו‪‬קרא‪ ‬מ‪  ‬‬ ‫ע‪‬ו‪,‬‬ ‫‪‬ער ‪   ‬‬‫‪‬א‪‬רת ‪ ‬‬ ‫אדמ‪‬ני ‪    ‬‬ ‫הרא‪   ‬‬ ‫"ו‪‬צא ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולא מושלם‪ ,‬ועליו מוטל להשלים עצמו ולהימהל‪ .‬ואכן‬ ‫ו‪‬קרא ‪‬מ‪‬‬ ‫ע‪‬ו ‪   ‬‬ ‫‪‬עקב ‪ ‬‬ ‫אחזת ‪  ‬‬ ‫אחיו ‪ ‬ויד‪   ‬‬ ‫יצא ‪ ‬‬ ‫‪‬ואחרי ‪‬כ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הגוים אינם מבינים זאת‪ ,‬וכמו שמצינו במדרש )ב"ר יא‪ ,‬ו(‬ ‫יעקב" )בראשית כה‪ ,‬כה‪‬כו(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שפילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיה אם חביבה היא‬ ‫ש ‪‬ער‪ ,‬כתיב "ויקראו" לשון‬ ‫עשו שנקרא על שהיה בעל ‪ׂ‬‬ ‫ּ‪‬ב ‪ׂ ‬‬ ‫המילה מפני מה לא נברא האדם מהול‪ ,‬וענה לו‪ ,‬שכל מה‬ ‫עשו על כך‪ .‬ביעקב שנקרא על שם‬ ‫רבים‪ ,‬שהכל קראוהו ‪ׂ ‬‬ ‫שנברא בששת ימי בראשית צריכין תיקון‪ .‬והגוי הזה ששאל‬ ‫אחיזת עקב‪ ,‬וזה לא נראה אלא בשעת הלידה ולא לרבים‪,‬‬ ‫היה חושב שהגוף נברא בתכלית השלימות‪ ,‬ולימדוהו החכם‬ ‫לכן כתיב "ויקרא" לשון יחיד‪ ,‬לאותו שראוהו‪.‬‬ ‫לדעת‪ ,‬שהאדם בדרך ברייתו אינו בר ערך עד שיעמול על‬ ‫)'ספר הגן' לרבינו אהרן ב"ר יוסי הכהן מבעלי התוס'(‬ ‫עצמו להשלים מגרעותיו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובדברי המדרש הללו מובן גם מדוע לא רצה עשו למול את‬ ‫עצמו כדאיתא בדעת זקנים )פסוק כה( בשם המדרש וז"ל‪:‬‬ ‫"ו‪‬ג‪‬ל‪    ‬‬ ‫ה‪‬ערי‪) "‬בראשית כה‪ ,‬כז(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע בו דמיו ולא רצה למולו‬ ‫ניצול ימי הנעורים‬ ‫לשמונה ימים‪ ,‬כשעבר שנה או שנתיים וראה יצחק שלא‬ ‫חצּ ים ּ‪‬ב ‪‬יד ‪‬גּ ּבוֹ ר ּ‪‬כן ּ‪‬ב ‪‬ני ‪‬הנּ‪ ‬ע ּו ‪‬רים" )תהלים קכז‪ ,‬ד(‪ .‬כדרך החץ‬ ‫"כ ‪ ‬‬ ‫ּ‪‬‬ ‫החליף מראיתו ידע שזו תולדתו ואפ"ה לא מל אותו‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫הנתון ביד היורה‪ ,‬כל זמן שהחץ בידו עדיין יכול לכוונו‬ ‫הואיל ולא מלתי אותו לשמונה כמוני אמתין עד שיהיה בן‬ ‫לאיזה רוח שירצה‪ ,‬אבל ברגע שהוא עוזב החץ מידו שוב‬ ‫י"ג כמו ישמעאל אחי ואמול אותו‪ ,‬וכשהיה בן י"ג שנה הוא‬ ‫אין לו שליטה עליו והוא טס למרחקים לצד שכיוון אותו‪,‬‬ ‫עכב בעצמו ולא רצה למול‪.‬‬ ‫ואין לו האפשרות להחזירו‪ ,‬כן הם שנות הנעורים‪.‬‬ ‫ומה שסירב לימול היינו משום שכאמור מחשבת הגוי נוטה‬ ‫כי כל זמן שהאדם הוא צעיר ובעל כח יש בידו היכולת‬ ‫לחשוב שנולד מושלם ואינו רואה בעצמו חסרונות‬ ‫לכוון את עצמו לאיזה צד ילך‪ ,‬אבל כאשר הם עוברים ממנו‪,‬‬ ‫עשו נולד עשוי כאדם בן‬ ‫ש ‪ׂ ‬‬ ‫הצריכים תיקון‪ ,‬וזהו הטעם ׁ‪‬‬ ‫שנּ‪ ‬ה את עצמו לטוב‪ ,‬ומשום‬ ‫‪ּ  ‬י ׁ‪‬‬ ‫מעתה כמעט בלתי אפשרי ‪‬‬ ‫שנים הרבה‪ ,‬ואילו יעקב אבינו נולד רגיל כתינוק קטן ורך‪,‬‬ ‫)הגה"ק מקוצק(‬ ‫כן חבל מאוד לבזבז שנים אלו בלא מחשבה‪.‬‬ ‫לרמז על דרך עבודתם של אישי ישראל שעליהם לתקן‬ ‫‪‬‬ ‫עצמם בכל שעה ושעה‪.‬‬ ‫י‪‬ב ‪  ‬‬ ‫אהלי‪) "‬בראשית כה‪ ,‬כז(‪.‬‬ ‫"ויעקב ‪‬אי‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫וזוהי עבודת היהודי כל ימי חייו שמטבעו נולד עם חסרונות‬ ‫גדול יותר מאד ישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אפילו בלי‬ ‫ועליו מוטל להשלימם‪ ,‬וכפי ששמעתי על הגאון רבי יהודה‬ ‫לימוד‪ ,‬שנשתבח בה יעקב איש תם יושב אוהלים‪ ,‬ולא פירש‬ ‫זאב סגל זצ"ל ראש הישיבה דמנשסתר ששהה פעם אחת‬ ‫בו הכתוב מכל זכויותיו תורתו ומעשיו כי רבו‪ ,‬רק יושב‬ ‫באוסטריא לנופש‪ ,‬והיה חסר שם אחד להשלים מנין‪ ,‬אמר‬ ‫)'דבש לפי' להחיד"א(‬ ‫אוהלים בלבד!‬ ‫ברא גולם‪ ,‬השיב לו ראש‬‫ש ‪ּ ‬י ‪ ‬‬ ‫לו אחד ממקורביו בדרך שחוק ׁ‪‬‬ ‫הישיבה בנימה של תוכחת מוסר‪ ,‬דע‪ ,‬שלברוא גולם אין זו‬ ‫‪‬‬ ‫חכמה‪ ,‬החכמה היא לעשות מגולם בן אדם‪ ,‬כי מטרת חיותו‬ ‫י‪‬ב ‪  ‬‬ ‫אהלי‪) "‬בראשית כה‪ ,‬כז(‪.‬‬ ‫"ויעקב ‪‬אי‪   ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫של האיש הישראלי היא להפוך מידותיו מגולמי רע‬ ‫כיון שהיה "איש תם" ופיו ולבו שוין בניגוד לעשו שהיה‬ ‫לעושים טוב‪.‬‬ ‫"איש ציד"‪ ,‬והוא איש אמת‪ ,‬לכן שייך לומר עליו "יושב‬ ‫ועד"ז שמעתי מהגאון רבי אליעזר פלצ'ינסקי זצ"ל שנכנס‬ ‫אוהלים"‪ ,‬כי תורתו תורת אמת‪ ,‬דלתורת אמת בעינן איש‬ ‫פעם אחת אל הגאון רבי יצחק זאב הלוי מבריסק זצ"ל בסוף‬ ‫)רבי אריה זאב גורביץ(‬ ‫אמת‪ ,‬אבל שקר אין לו רגלים לתורה‪.‬‬ ‫ימיו כשכבר נחלש מאוד‪ ,‬והתמרמר הגאון מבריסק לפניו‬ ‫‪‬‬ ‫על שתמו כוחותיו ללמוד כבימי קדם‪ ,‬וניסה רבי אליעזר‬ ‫לנחמו ואמר לו הרי כל העולם לומדים את חידושיו‪ ,‬ונאנח‬ ‫אהבת ‪‬את‬ ‫ורבקה ‪  ‬‬ ‫‪‬פיו ‪   ‬‬ ‫ציד ‪ ‬‬‫ע‪‬ו ‪‬י ‪ ‬‬ ‫יצחק ‪‬את ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬אהב ‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫הגאון ואמר לו‪ ,‬שהרגשתו היא כי באם עכשיו אין לו הכח‬ ‫‪ ‬‬ ‫יעקב" )בראשית כה‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫לחדש עוד חידושים‪ ,‬למה לו חיים‪.‬‬ ‫פירש רבי אהרן יצחק הלוי עפשטיין‪ ,‬אביו של בעל ה"ערוך‬ ‫וכך נהגו צדיקי עולם לדורותיהם שלעולם לא נתנו לרוח‬ ‫השולחן"‪:‬‬ ‫ההתיישנות להשפיע עליהם‪ ,‬אלא עמדו מזורזים כצעירי כח‬ ‫צריך ביאור‪ ,‬כי על אהבת יצחק ‪ׂ  ‬‬ ‫לעשו נתן הכתוב טעם וסבה‬ ‫לעסוק בתורה ולעבוד את ה' תמיד ללא הפסק‪ ,‬והגאון רבי‬ ‫"כי ציד בפיו"‪ ,‬אבל על אהבת רבקה ליעקב לא נתן טעם‬ ‫שלום שוודרון זצ"ל סיפר שעמד פעם בפתח חדרו של‬ ‫וסבה‪.‬‬ ‫הגאון מטשעבין זצ"ל ושמע קול לימוד בוקע ועולה ממנו‪,‬‬ ‫ ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תודלות "הרות ירבד"בד"" [‪]4‬‬ ‫ומובן עתה מדוע לא נתרגש עשו מיום המוות‪ ,‬מפני שלא‬ ‫וחזינן מכאן דבר גדול‪ :‬שלאהוב את עשו צריך טעם וסבה‪,‬‬ ‫היו לו אלו המעלות‪ ,‬שלא היה עוסק בתורה ולא היה יודע‬ ‫אבל לאהוב את יעקב אין צריך לכל טעם ולכל סבה‪ ,‬כי‬ ‫ערך קבלת עול מלכות שמים שלימה‪ ,‬ובגלל כן גם לא היה‬ ‫מעצמו מתאהב‪ ,‬בלא חקירה ובלא חשבון‪.‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫מעריך את ערך החיים כראוי‪.‬‬ ‫וכן הוא הדבר בארץ ישראל; עם הקודש לדורותיה לא‬ ‫‪‬‬ ‫אהבו את הארץ מפני דבר מסוים‪ ,‬אלא שמעצמו נאהב‪,‬‬ ‫ואליה יבאו מאפסי ארץ לשבוע מקדושתה‪ ,‬מההרגש‬ ‫ע‪‬ו ‪‬את‬ ‫ו‪‬בז ‪ ‬‬ ‫עד‪‬י‪ ‬וגו' ‪  ‬‬‫‪‬נזיד ‪  ‬‬ ‫לח‪  ‬‬‫לע‪‬ו ‪ ‬‬ ‫נת‪   ‬‬ ‫"ויעקב ‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫העמוק הטמון בלבם! )'מקור ברוך' פרק ג'‪ ,‬לנכדו ר' ברוך הלוי עפשטיין מפינסק‪,‬‬ ‫ה‪‬כרה ‪  ‬‬ ‫ה‪‬כרה" )בראשית כה‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫בעל ה'תורה תמימה'(‬ ‫בספר "משנת רבי אהרן" להגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל‬ ‫‪‬‬ ‫)ח"א( מעורר כאן רעיון נפלא‪ ,‬שבמעשהו זה של עשו שמכר‬ ‫האד‪  ‬‬ ‫ה‪‬ה‬ ‫האד‪   ‬‬ ‫הלעיטני ‪‬נא ‪‬מ‪   ‬‬ ‫יעקב ‪    ‬‬ ‫ע‪‬ו ‪‬אל ‪ ‬‬‫"ו‪‬אמר ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫את הבכורה בעבור נזיד עדשים אנו לומדים על מהות‬ ‫קרא ‪‬מ‪ ‬אד‪) "‬בראשית כה‪ ,‬ל(‪.‬‬ ‫אנכי ‪‬על ‪  ‬‬ ‫עי‪   ‬‬ ‫‪‬י ‪ ‬‬ ‫ההבדל העצום שבין יעקב אבינו לאחיו עשו הרשע‪ ,‬שזה‬ ‫הרשע היה מוכן לוותר על קדושת הבכורה במחי יד ובמחיר‬ ‫כתב רבי יהונתן מוואלין ]לא ידוע כמעט כלום אודותיו‪,‬‬ ‫אפסי של נזיד עדשים‪ ,‬ולעומתו יעקב אבינו ע"ה על אף‬ ‫וכמעט שנשכח זכרו‪ ,‬לולי שרבינו החפץ חיים הדפיס את‬ ‫שהיה מחזר אחר פכים קטנים )רש"י להלן לב‪ ,‬כה( ולא זלזל‬ ‫ה'מרגניתא טבא' שלו בסוף ספרו אהבת חסד‪ ,‬ומתארו‪:‬‬ ‫בשום דבר ערך אפילו כלשהו‪ ,‬עכ"ז בזבז את כל ממונו כדי‬ ‫הגאון האמתי הצדיק המפורסם בדור שלפנינו בין חכמי‬ ‫לקנות את חלקת המערה במערת המכפלה מידיו של עשו‬ ‫ישראל לגאון תפארת ישראל וקדוש ה' בהתמדת לימודו‬ ‫אחיו‪ ,‬כדאיתא )רש"י להלן נ‪ ,‬ה( שנטל יעקב את כל הממון‬ ‫ובמעשיו הנוראים‪ ,‬כקש"ת מהר"ר יהונתן זצ"ל מעיר‬ ‫שהיה בידו ועשה אותו כרי ואמר לעשו ליטול את כרי הזהב‬ ‫לובטש )הנקרא בפי כל ר' יהונתן וואלינער([‪ ,‬בספרו 'קונטרס המוסר‬ ‫בשביל חלקו במערה‪ ,‬באותה שעה אמר עשו הרי זה בית‬ ‫והיראה' )סימן ז'(‪' :‬וכן בכלל אזהרה זו שלא לאכול בחטיפה‬ ‫קבורה מצוי בכל מקום ובשביל קבר אחד שיש לי במערה‬ ‫ובהלעטה‪ ,‬שזה מורה על ריבוי התאוה ושעושה זאת למלא‬ ‫אני מאבד כל הממון הזה‪ ,‬מיד עמד ונטל כל אותו הממון‬ ‫בטן‪ .‬ומלבד זה הזהירו על זה ברעיא מהימנא בעשרה דברים‬ ‫ונתן לו חלקו‪ .‬והרי לך ההבדל העצום שבין צדיק לרשע‪,‬‬ ‫שסדרו באכילה‪ ,‬שילעוס היטב מה שהוא אוכל‪ .‬ועיין בזוהר‬ ‫שזה האחרון היה בז ומזלזל לכל הקדוש והיקר‪ ,‬ומבטל‬ ‫תרומה )דף קסח‪ .(:‬וזה ע"פ הסוד שצריך האדם לכיון בכל‬ ‫בלבו את כל ערך של קדושה וצדקות‪ .‬ובזה מתבאר לשון‬ ‫אכילתו שיברר ניצוצות הקדושה שבתוך המאכל‪ ,‬וצריך‬ ‫הכתוב כאן "ויבז עשו את הבכורה" שמשמע כאילו רק‬ ‫לחשוב זה בכל מה שלוקח לתוך פיו לאכול‪ ,‬וזה מוסיף לו‬ ‫עבירה זו היתה בידו‪ ,‬ובגמרא )ב"ב טז‪ ,‬ב( מבואר שעבר על‬ ‫קדושה באכילתו‪ ,‬והבירור הוא ע"י השיניים כידוע‪ ,‬ולכן‬ ‫חמש עבירות החמורות בו ביום‪ ,‬אלא שמה שלא נכתבו‬ ‫)אדירי התורה(‬ ‫צריך ללעוס היטב'‪.‬‬ ‫כולם אלא עבירה זו‪ ,‬ללמדך שהסיבה שבשבילה הגיע למה‬ ‫‪‬‬ ‫שהגיע לעבור על כל העבירות‪ ,‬היא משום שזלזל וביזה‬ ‫ה‪‬ל‪ ‬למ‪‬ת" )בראשית כה‪ ,‬לב(‪.‬‬ ‫אנכי ‪‬‬ ‫ה‪‬ה ‪  ‬‬ ‫ע‪‬ו ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬אמר ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫דברים רוחניים‪.‬‬ ‫איתא בגמרא )ברכות ה‪ ,‬א(‪' ,‬לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר‬ ‫שזהו מה שאמרו בגמרא )שם(‬ ‫ואמרתי להוסיף על דבריו‬ ‫הרע‪ ,‬אם נצחו מוטב‪ ,‬ואם לאו יעסוק בתורה וכו'‪ ,‬אם נצחו‬ ‫שאחת מהעבירות היתה שכפר בעיקר ולמדוהו מדכתיב‬ ‫מוטב‪ ,‬ואם לאו יזכור לו יום המיתה'‪ .‬והיינו שהזכרת יום‬ ‫אלי ‪   ‬‬ ‫ואנוה ּו"‪.‬‬ ‫"זה ‪ ‬‬ ‫"למה ‪ּ ‬זה ‪‬לי" וכתיב התם )שמות טו‪ ,‬ב( ‪‬‬ ‫הכא ‪ּ ‬‬ ‫המיתה מונעת מעשיית הרע‪ .‬ותימה שכאן אנו רואים איך‬ ‫שלכאורה מה ראו להביא זה הפסוק מהשירה לעומת דבריו‬ ‫שהזכרת יום המיתה הביאה את עשו לקלקול גדול יותר‪,‬‬ ‫של עשו‪ ,‬אלא שחז"ל )ב"ק ט‪ ,‬ב( דרשו הפסוק הזה ללמד על‬ ‫שזלזל בקדושת הבכורה‪.‬‬ ‫החובה של 'התנאה לפניו במצות'‪ ,‬שזהו ענין הידור מצוה‪,‬‬ ‫ויובן בהקדם מה שכתבו לדקדק על דברי הגמרא‪ ,‬שאם‬ ‫והידור מצוה שייך רק במי שמחשיב ומחבב ושמח במצוות‪,‬‬ ‫הזכרת יום המיתה הוי עצה מועלת לכל מצב‪ ,‬א"כ מדוע‬ ‫שההוא מהדר להוסיף על המצוה יותר מהמחויב‪ ,‬ואילו עשו‬ ‫שלא יתחיל בה תיכף‪ .‬ובספה"ק ביארו‪ ,‬שבהיות שהזכרת‬ ‫היה היפך זה שעליו מעיד הכתוב שביזה את המצות‪ ,‬ולכן‬ ‫יום המיתה עלולה להביא את האדם לידי עצבות ומרה‬ ‫נלמד מכאן שהיה כופר בעיקר‪ ,‬שמכיון שלא החשיב את‬ ‫שחורה‪ ,‬לכן עדיף לו מקודם לנסות עצות אחרות‪ ,‬ורק באין‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫המצוות ירד והתדרדר עד שכפר בעיקר‪.‬‬ ‫ברירה להשתמש בעצה זו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫והחפץ חיים זצ"ל מבאר‪ ,‬שכדי שתהא סגולה זו מועלת‬ ‫כדבעי‪ ,‬צריך שיעמוד האדם במדרגה נעלית קצת‪ ,‬כלומר‬ ‫ע‪‬ו ‪‬את ‪  ‬‬ ‫ה‪‬כרה" )בראשית כה‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫"ו‪‬בז ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיהא עוסק בתורה ומקבל עול מלכות שמים ויראת חטא‪.‬‬ ‫פירש ב"דעת זקנים"‪ ,‬מכיון שהיה מבזה אותה‪ ,‬ועל כן‬ ‫ואחר שיש בו אלו המעלות יוכל להימנע מן הרע ע"י הזכרת‬ ‫לקחה יעקב ממנו‪.‬‬ ‫יום המיתה‪ .‬מפני שאם אין לו זאת לעולם לא יתרגש מן‬ ‫ונמצא בספר רבי יהודה החסיד‪ ,‬מכאן אתה למד שאם יש‬ ‫המוות ולא יתעורר מחמתה‪ ,‬שהרי אין ערך החיים שווה‬ ‫ביד רשע ספר תורה או מצוה אחרת שמותר לצדיק לרמותו‬ ‫בעיניו כלום‪ ,‬ולכן אמרו שאחר שהוא עוסק בתורה ומקבל‬ ‫וליטלו ממנו‪.‬‬ ‫עול מלכות שמים‪ ,‬אזי יזכיר יום המיתה‪.‬‬ ‫ ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תודלות "הרות ירבד"בד"" [‪]5‬‬ ‫)בראשית כו‪,‬‬ ‫לאמר ‪‬לנ‪   ‬‬ ‫ה‪‬י‪"‬‬ ‫יצחק ‪ ‬‬ ‫רעי ‪  ‬‬ ‫גרר ‪‬ע‪ ‬‬ ‫רעי ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬ריב‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ובעלי התוספות כתבו‪ ,‬דהוא הדין אם יש לאחד חזקה‬ ‫כ(‪.‬‬ ‫לעבור לפני התיבה או לתקוע בשופר ואין הקהל מרוצים‬ ‫ממנו‪ ,‬והוא איש אלים ואינו נותן שיעבירוהו‪ ,‬שמותר לקנות‬ ‫סח רבי משה פיינשטיין‪ :‬רואים פה דבר מעניין‪ ,‬שקודם‬ ‫ממנו ולהוציא ממנו המצוה בערמה כדי שלא יהא בזיון‬ ‫כתוב )פסוק כ( "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו‬ ‫להמצוה‪.‬‬ ‫אחרת ‪‬ו‪ּ‬י ‪‬ריב ּו‬ ‫חפר ּו ּ‪‬ב ‪‬אר ‪  ‬‬ ‫"ו ּ‪‬י ‪ּ ‬‬ ‫המים"‪ ,‬ואח"כ )בפסוק כא( כתוב ‪‬‬ ‫עליה" ‪ -‬בלי טענה‪ ,‬רואים המדריגות של גניבה שהולך‬ ‫גּ‪ ‬ם ‪  ‬‬ ‫והספורנו כתב כאן שלא עבר יעקב על אונאה‪ ,‬שקנה‬ ‫ופוחת‪ ,‬קודם גונבים על ידי טענה‪ ,‬ואח"כ סתם גונבים אפי'‬ ‫הבכורה בעבור נזיד עדשים‪ ,‬כי לא נתאנה עשו מפני שלא‬ ‫)'מסורת משה' ‪ ‬מרשימות נכדו(‬ ‫בלי לחוש לתת טענה‪...‬‬ ‫היה שווה בעיניו אותו המחיר שפסקו‪.‬‬ ‫ולדברי ר"י החסיד אתי שפיר שלא היה כאן איסור אונאה‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלא אדרבא‪ ,‬מצוה היה להוציאו ממנו ואפילו ברמיה‪.‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫התע‪‬ק‪ ‬ע‪) "‬בראשית כו‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫"‪‬י ‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫יובן מזה סוד גדול; כי האבות ע"ה ‪ -‬עם כל עשרם הגדול‬ ‫‪‬‬ ‫ונכסיהם המרובים ‪ -‬לא היו עסוקים בעניניהם הגשמיים‪,‬‬ ‫ועסקם האמיתי ובילוי זמנם והתעסקות מחשבתם היתה רק‬ ‫ע‪‬ו ‪‬את ‪  ‬‬ ‫ה‪‬כרה" )בראשית כה‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫ו‪‬בז ‪ ‬‬ ‫ו‪‬ל‪   ‬‬ ‫"ו‪‬ק‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫לרכוש ענינים רוחניים‪ .‬וכאשר התגלה ריב ועסק לאותה‬ ‫הא דכתיב "ויקם וילך"‪ ,‬נראה על פי דברי הגמ' )עירובין סה‪,‬‬ ‫באר ‪ -‬קראו שמה 'עסק'‪ ,‬כלומר‪ :‬באר זו נתנה לנו עסק במה‬ ‫א( דשיכור שמכר אין מכירתו מכירה‪ ,‬והני מילי אם הגיע‬ ‫)רבינו אברהם בן הרמב"ם(‬ ‫שאין בטבעינו להתעסק בו!‬ ‫לשכרותו של לוט שאינו יכול לילך ברגליו‪ ,‬שאם שתה עד‬ ‫שנעשה שיכור יהיה חשש על המכירה‪ .‬לזה אמר הפסוק‬ ‫*‬ ‫שלא כן היה שלא שתה כל כך אלא "ויקם וילך"‪ ,‬ושפיר הוי‬ ‫אר‪‬עי‪  ‬‬ ‫‪‬נה" )בראשית כו‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫ע‪‬ו ‪    ‬‬ ‫"ויהי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫)רבי אברהם ברודא‪ ,‬זקינו של הגרעק"א(‬ ‫מכירה מעלייתא‪.‬‬ ‫חזיר ‪‬מ‪ּ‬י ‪‬‬ ‫ער" )תהלים‬ ‫"יכרסמנּ‪ ‬ה ‪ ‬‬ ‫עשו היה נמשל לחזיר שנאמר ‪    ‬‬ ‫‪ׂ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫פ‪ ,‬יד(‪ ,‬החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני‬ ‫טהור‪ ,‬כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים‪ .‬כל‬ ‫מ‪‬מר‪‬י ‪  ‬‬ ‫מצ‪‬תי‬ ‫ו‪‬מר ‪    ‬‬ ‫‪‬קלי ‪   ‬‬ ‫אברה‪   ‬‬ ‫‪‬מע ‪   ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫"עקב ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ' שנה היה עשו צד נשים ממחה יד בעליהן ומענה אותם‪,‬‬ ‫ח‪‬תי ‪  ‬‬ ‫ות‪‬רתי" )בראשית כו‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כשהיה בן מ' אמר‪ :‬אבא בן מ' שנה נשא אשה‪ ,‬אף אני כן‬ ‫'מרגלית אחת היתה לו לאברהם אבינו ע"ה שכל חולה‬ ‫)רש"י(‪.‬‬ ‫שהיה רואה אותה מיד היה מתרפא‪ ,‬לאחר שמת אברהם‬ ‫יש ללמוד מזה פרק ברגשי האדם; שאפשר לעשות כל מיני‬ ‫אבינו לקחה הקב"ה ותלאה בגלגל חמה' )ב"ב טז‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫תועבות שבעולם‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬על ידי שיעשה איזה מעשה‬ ‫פירש מורי ה"ר יו"ט אשבילי ז"ל ]הריטב"א[‪' :‬מרגלית' ‪-‬‬ ‫של צדיק מסויים‪ ,‬מרגיש בזה סיפוק נפשי‪ ,‬ודומה בליבו‬ ‫זוהי התורה שהיא יקרה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה‪,‬‬ ‫שהוא צדיק גמור כאותו הצדיק שהוא מחקה‪ .‬ומה נורא‬ ‫שהיה יודע כל התורה כולה‪ ,‬וקיים הכל‪' .‬תלויה בצווארו' ‪-‬‬ ‫)רבי יעקב משה חרל"פ(‬ ‫הדבר הזה!‬ ‫כלומר היתה תלויה לעין כל רואיה‪ ,‬וכן אברהם היה מקהיל‬ ‫‪‬‬ ‫קהלות ברבים והיה דורש להם ייחודו של הקב"ה וכבוד‬ ‫מעלתו‪ ,‬וכי הוא נורא על כל אלהים‪' .‬וכל חולה שהיה רואה‬ ‫ליצחק ‪   ‬‬ ‫‪‬לרבקה" )בראשית כו‪ ,‬לה(‪.‬‬ ‫ר‪‬ח ‪   ‬‬ ‫מרת ‪‬‬ ‫"ו‪‬היי‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫אותה מיד היה מתרפא' ‪ -‬כל אותם שהיו חולים ‪ -‬עובדי‬ ‫עבודה זרה ‪ -‬שהיו שומעים דברי אברהם מיד היו נכנסין‬ ‫'למה ליצחק תחילה‪ ,‬אלא על ידי שהיתה רבקה בת כומרים‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ ,‬ומיד היו מתרפאין מאותו חולי שהיה‬ ‫לא היתה מקפדת על טינופת עבודה זרה‪ ,‬וזה על ידי שהיה‬ ‫)'ארבעה קנינים' לרבינו יהודה ב"ר שלמה קנפנטון ממולינא(‬ ‫להם!‬ ‫בן קדושים היה מקפיד על טינופת עבודה זרה‪ ,‬לפיכך‬ ‫ליצחק תחלה' )בראשית רבה ס"ה ב'(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש להתבונן בזה דבר נורא‪ ,‬דהנה רבקה היתה בבית אביה‬ ‫רק עד היותה בת ג'‪ ,‬וכבר עברו עשרות שנים שיושבת‬ ‫)בראשית‬ ‫לה‪  ‬‬ ‫אביו"‬ ‫קרא ‪ ‬‬ ‫א‪‬ר ‪ ‬‬ ‫‪‬מת ‪ ‬‬‫לה‪ ‬מ‪‬ת ‪  ‬‬ ‫"ו‪‬קרא ‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫בחיקו של יצחק אבינו‪ ,‬אך למרות זאת השפיעה עליה‬ ‫כו‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫במידת מה‪ ,‬שהרגשתה בריח עבודה זרה באה קצת מאוחר‬ ‫התועלת בזה היא‪ ,‬שנדע שלא שינה מאביו אלא הלך אחריו‪.‬‬ ‫משל יצחק‪ .‬ורואים מזה כמה צריכים להיזהר‪ ,‬שמראשית‬ ‫ויש לנו לקחת מוסר מזה; אם המכבד את אביו במה שאינו‬ ‫שנות הילד צריך שמירה מעולה מכל רע‪ ,‬כי אפילו אח"כ‬ ‫משנה את שמות בארותיו ‪ -‬התורה חושבת לו זאת לצדקה‪,‬‬ ‫יעלה מעלה מעלה‪ ,‬מה שראה ושמע בשנות ילדותו‪ ,‬מזכרונו‬ ‫מי שלא שינה מנהגי אבותיו ולא הרהר אחרי המסורת‬ ‫)רבי יוסף דוב הלוי סאלאוויציק ראש ישיבת בריסק(‬ ‫לא ימוש לעולם ועד!‬ ‫)רבינו סעדיה גאון(‬ ‫שלהם‪ ,‬על אחת כמה וכמה!‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תודלות "הרות ירבד"בד"" [‪]6‬‬ ‫מווילנא‪ ,‬בעמח"ס "ראשית בכורים" והגהות מראה כהן על‬ ‫)בראשית‬ ‫מצ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫את‪"‬‬ ‫אני ‪  ‬‬ ‫לא‪‬ר ‪ ‬‬ ‫‪‬קלי ‪  ‬‬ ‫‪‬מע ‪  ‬‬ ‫בני ‪ ‬‬ ‫"וע‪‬ה ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הש"ס‪:‬‬ ‫כז‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫שמעתי מפי מר אבא שכאשר למד עם מר אחאי חומש עם‬ ‫פירש בזה רבי יעקב משה חרל"פ‪ ,‬דהנה איתא במדרש רבה‬ ‫פירוש רש"י ומר אחי ז"ל היה אז נער בן 'ד' או ה' שנים‪,‬‬ ‫)פ' ע"ו‪ ,‬וכ"כ בדעת זקנים( שהיה ירא מחמת הזכות של כיבוד אב‪,‬‬ ‫וכשהגיעו לפרשת תולדות בפסוק "ויגש לו ויאכל ויבא לו‬ ‫עשו זכה לקיים כשיעקב לא היה בביתו של יצחק‪ .‬לכן‬ ‫ש ‪ׂ ‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫דמאין היה לו ליעקב יין‬ ‫‪‬‬ ‫יין וישת"‪ ,‬שאל למר אבא ז"ל‪,‬‬ ‫אמרה לו רבקה אמנו "ועתה בני שמע בקולי לאשר אני‬ ‫להביא לאביו‪ ,‬הלא רבקה לא נתנה לו רק שני גדיי עזים‬ ‫מצוה אותך"‪ ,‬דבזה הנה גם לך יהיה זכות של כיבוד אם‬ ‫למטעמים‪ ,‬אבל יין לא נמצא בכתוב שנתנה‪.‬‬ ‫לשמוע לאשר אני מצוה אותך‪ ,‬ואל תירא מעשו! ]וכשסיפרו‬ ‫ולא ידע אז מר אבא מה להשיבו על זה‪ ,‬עד למחרת נזדמן‬ ‫זאת לרבי אהרן קוטלר‪ ,‬שמח על הדבר תורה הלז כמוצא‬ ‫לידו חומש עם תרגום יונתן‪ ,‬וראה כי התרגום פירש שם‬ ‫)רבי יעקב משה חרל"פ(‬ ‫שלל רב[‪.‬‬ ‫דאייתי מלאכא דה' מגינתא דעדן יין ליעקב ויעקב אייתי‬ ‫לאבוה וישת‪ ,‬והראה מר אבא ז"ל למר אחי ז"ל לדברי‬ ‫‪‬‬ ‫התרגום הלז‪ ,‬כדי להשיב על שאלתו‪.‬‬ ‫ידי ‪ ‬‬ ‫ע‪‬ו" )בראשית כז‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫וה‪‬די‪  ‬‬ ‫יעקב ‪    ‬‬ ‫"ה‪‬ל ק‪‬ל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ותיכף השיב לו מר אחי ז"ל דנראה דדברי התרגום מרומז‬ ‫'ובשם הגאון בעמח"ס חפץ חיים שליט"א שמעתי‪ ,‬יען‬ ‫ממש בפסוק‪ ,‬דעל "ויבא לו" נקוד מרכא כפולה על תיבת‬ ‫שהקרי היא קול והכתיב היא קל בלא וא"ו‪ ,‬ואמר אם "קל‬ ‫לו‪ ,‬וידוע דנגינת מרכא כפולה נשמע כמו דאומרים התיבה‬ ‫קול יעקב" שקולו של יעקב שישקוד בתורה הקל בעיניך‬ ‫ב' פעמים מחמת דצריכים להאריך בנגינת הטעם והוי כמאן‬ ‫עשו‬‫ש ‪ׂ ‬‬ ‫ולא תחזיק אותו לחשיבות‪ ,‬אזי "הידים ידי עשו" ׁ‪‬‬ ‫דכתיב ב' פעמים "לו" בפסוק‪ ,‬ונגינת הטעמים הוא מסיני‬ ‫)'מטה שמעון' לר' שמעון היילפערין‪ ,‬ווילנא תרפ"ג(‬ ‫ינקום את נקמתי ח"ו'‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬והיינו משום דבא לרמז דהמלאך הביא לו ליעקב‬ ‫*‬ ‫ויעקב הביא לו ליצחק‪ .‬ונענה לו מר אבא ז"ל בראשו‪ ,‬ואמר‬ ‫)ארזי הלבנון(‬ ‫לו טוב דברת!‬ ‫"ה‪‬ל ק‪‬ל ‪ ‬‬ ‫יעקב" )בראשית כז‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫*‬ ‫כתב רבי יוחנן לוריא ]מגדולי חכמי אשכנז בסוף תקופת‬ ‫לפני‪"‬‬‫לבי ‪  ‬‬ ‫והגיוֹ ן ‪ּ ‬‬ ‫אמרי ‪‬פי ‪  ‬‬ ‫לרצוֹ ן ‪  ‬‬ ‫"יהי ּו ‪ ‬‬ ‫כבר אמר המשורר ‪ ‬‬ ‫הראשונים[‪ :‬קול הראשון חסר‪ ,‬והטעם שהתפלה בכוונה‬ ‫)תהלים יט‪ ,‬טו(‪ ,‬יש דברים הנאמרים‪ ,‬אך יש אלו דברים שמרוב‬ ‫אפילו מן הקלים נשמעת לפני הקב"ה‪ ,‬לפיכך כתב 'הקל'‬ ‫ההרגש הטמון בהם אי אפשר לבטאותם בפה מלא‪ ,‬והם‬ ‫)'משיבת נפש'(‬ ‫ולא 'הקול'‪.‬‬ ‫הולכים ישיר מלב המתפלל לפני כסא ה' בלי הפסק דיבור‪.‬‬ ‫והנה פה אנו מוציאים שבירך את יעקב מטוב הארץ‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫וצריכים לדעת כי בלי ספק בירכו בענינים רוחניים נשגבים‬ ‫ידי ‪ ‬‬ ‫ע‪‬ו" )בראשית כז‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫וה‪‬די‪  ‬‬ ‫יעקב ‪    ‬‬ ‫"ה‪‬ל ק‪‬ל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ונעלים‪ ,‬אך לא ניתנו לבטות בשפתים‪ ,‬וזהו 'ואו' החיבור‬ ‫שאלו את רבי משה פיינשטיין‪ ,‬הנה יעקב שם עור עיזים על‬ ‫של 'ויתן לך'‪ ,‬המחבר את הברכות שבפנימיות עם הברכות‬ ‫ידיו כדי שאביו יחשוב שהוא עשו‪ ,‬וא"כ למה לא שינה גם‬ ‫)'דבריהם הן הן זכרונם' ‪ ‬רבי אריה זאב גורביץ(‬ ‫שבחיצוניות‪.‬‬ ‫את קולו להקול של עשו? והשיב‪ ,‬שיהודי אמיתי לא יוכל‬ ‫‪‬‬ ‫)'מסורת משה' ‪ ‬מרשימות נכדו(‬ ‫לדבר כעשו‪ ,‬אפילו אם ירצה‪...‬‬ ‫‪‬כרתי ‪ ‬‬ ‫לקח" )בראשית כז‪ ,‬לו(‪.‬‬ ‫"את ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כתב ה"שערי תשובה" )או"ח סימן תפ"ב(‪ :‬אף דאסור לרמות‬ ‫חבירו לקחת את שלו ‪ -‬זהו בדבר שבממון‪ ,‬אבל במצוות אף‬ ‫ידי ‪ ‬‬ ‫ע‪‬ו" )בראשית כז‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫וה‪‬די‪  ‬‬ ‫יעקב ‪    ‬‬ ‫"ה‪‬ל ק‪‬ל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שאי אפשר ליקח מיד הזוכה כגון כיסוי ומילה וכיוצא‪ ,‬מכל‬ ‫'בזמן שישראל מצפצפין בחורה בבתי כנסיות ובבתי‬ ‫מקום כל שלא זכה עדיין‪ ,‬הם כמדבר המופקר לכל‪ ,‬וכל‬ ‫מדרשות‪ ,‬אין ידים ידי עשו' )בראשית רבה ס"ה ט"ז(‪.‬‬ ‫אדם נצטוה להשלים את נפשו ולזכות במצוות‪ ,‬וזה ענין‬ ‫כי יש לומדים עשירים שאין נותנים צדקה‪ ,‬באומרם שעל ידי‬ ‫יעקב ע"ה בבכורה ובברכות‪ ,‬לפי שראה וידע שעשו התמכר‬ ‫התורה שלומד תמיד די לו‪ ,‬ומביאו לחיי העולם הבא‪ ,‬וזה‬ ‫לעשות הרע‪ ,‬והוא היה צריך לזה לשלימות נפשו‪.‬‬ ‫שקר‪ ,‬כי התלמיד חכם צריך יותר ליתן צדקה אם ‪ ‬‬ ‫חננוֹ ה'‪.‬‬ ‫וכתב ב"אגרת שמואל" על רות )והוא מבעל "מדרש שמואל" תלמיד‬ ‫ולזה אמר המדרש‪ ,‬אל תטעה לומר כשקול יעקב לומד‪ ,‬אז‬ ‫האר"י ז"ל( שעד"ז פירש מו"ה מאיר ערמאה ז"ל הכתוב‬ ‫רשאין להיות הידים ידי עשו‪ ,‬אלא אדרבה כשקול יעקב‪,‬‬ ‫ונכרת ‪‬לעוֹ ‪‬לם" )עובדיה א‪ ,‬י(‪,‬‬ ‫שה ‪ּ    ‬‬ ‫כס‪ ‬ב ּו ׁ‪‬‬ ‫יעקב ּ‪‬ת ‪ּ ‬‬ ‫אחי‪   ‬‬ ‫"מחמס ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫בוודאי אין הידים ידי עשו‪ ,‬ומסתמא התורה מדריכו בדרך‬ ‫שהכוונה שיוכיחו לעשו על פניו מעניני יעקב שלא באו לו‬ ‫ישרה לחוס ולרחם‪ ,‬וכל המרחם מרחמין עליו מן השמים!‬ ‫בנקל מה שצריך לשלימות עד שהוצרך להערים ולעשות‬ ‫)רבי יוסף תאומים‪ ,‬בעל ה'פרי מגדים'(‬ ‫בתחבולות טצדקי דאפשר שנדמה כמו חמס הכניס עצמו‬ ‫בזה לפי צורך שעה לזכות בהם להחיות עצמו חיי עולם‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולכן תכסהו בושה לעשו אשר בידו היה טובו ומאוס בטוב‬ ‫ו‪‬בא ל‪  ‬יי‪    ‬‬ ‫ו‪) "‬בראשית כז‪ ,‬כה(‪.‬‬ ‫ו‪‬אכל ‪  ‬‬ ‫"ו‪ ‬ל‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ובחר ברע ע"ש‪ ,‬והדברים עתיקים מדבש מתוקים!‬ ‫נעתיק פה מדברי רבי שלמה הכהן מווילנא בהקדמה לספרו‬ ‫‪‬‬ ‫שו"ת "בנין שלמה"‪ ,‬בדברו אודות אחיו רבי בצלאל הכהן‬ ‫ ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תודלות "הרות ירבד"בד"" [‪]7‬‬ ‫הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל נהג לומר‪ :‬השולחן‬ ‫יעקב ‪ ‬‬ ‫אחי" )בראשית כז‪ ,‬מא(‪.‬‬ ‫ואהרגה ‪‬את ‪ ‬‬ ‫אבי ‪    ‬‬ ‫אבל ‪ ‬‬ ‫ימי ‪ ‬‬ ‫"יקרב‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערוך פסק דבשידוכין אין צריך לשמוע לקול אביו‪ .‬אבל אוי‬ ‫כי המתין בשעה שיעקב אבינו יפסיק מן התורה‪ ,‬כי מלאך‬ ‫ואבוי למי שהולך על פי השולחן ערוך בדבר הזה‪...‬‬ ‫המות שרו של עשו אין שליטה בעת עסק התורה‪ ,‬כעובדא‬ ‫‪‬‬ ‫דדוד המלך )שבת ל‪ ,‬ב( וכשיקרבו ימי אבל‪ ,‬ואבל אסור לעסוק‬ ‫לב‪ ‬‬‫אר‪ ‬אל ‪ ‬‬ ‫‪‬נה ‪ ‬‬ ‫ו‪‬ל‪   ‬‬ ‫יעקב ‪  ‬‬ ‫יצחק ‪‬את ‪ ‬‬‫"ו‪‬לח ‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫)שלה"ק(‬ ‫בתורה‪ ,‬אז אזדווג לו‪.‬‬ ‫יעקב ‪  ‬‬ ‫וע‪‬ו" )בראשית כח‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫רבקה ‪‬א‪  ‬‬ ‫אחי ‪  ‬‬ ‫האר‪‬י ‪ ‬‬ ‫‪‬ת‪‬אל ‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫'איני יודע מה מלמדנו' )רש"י(‪.‬‬ ‫והקשו המפרשים מה בא להודיענו שאינו יודע‪ ,‬אם לא יודע‬ ‫‪‬ניכ‪ ‬י‪  ‬‬ ‫אחד" )בראשית כז‪ ,‬מה(‪.‬‬ ‫א‪‬ל ‪   ‬‬ ‫"למה ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ישתוק‪ .‬והביאור הוא‪ ,‬שגם 'איני יודע' הוא חלק מן התורה‪,‬‬ ‫כתב ברש"י שנזרקה בה רוח הקודש שימותו ביום אחד‪,‬‬ ‫כלומר כשאדם חוזר על גרסתו‪ ,‬צריך לשנן ולומר‪ :‬זה אני‬ ‫והוא מהגמרא )סוטה יג‪ ,‬א(‪' :‬באותה שעה נתקיימה נבואתה‬ ‫)החזון איש(‬ ‫יודע וזה איני יודע‪.‬‬ ‫של רבקה‪ ,‬ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי קבורתן‬ ‫‪‬‬ ‫מיהא ביום אחד הואי'‪.‬‬ ‫)בראשית‬ ‫‪‬נה ‪ ‬‬ ‫אר‪"‬‬ ‫ו‪‬ל‪   ‬‬ ‫ואל ‪‬א‪   ‬‬ ‫אביו ‪ ‬‬ ‫יעקב ‪‬אל ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬מע ‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫הסוד של המיתה ביום א' הוא עמוק עמוק מי ימצאנו; דהנה‬ ‫כח‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫עשו בעולם הזה היה להיות צנינים‬ ‫כל התכלית של של ‪ׂ ‬‬ ‫יעויין ברש"י )פסוק ט( שיוסף נאבד מיעקב כ"ב שנים כנגד‬ ‫בעיני יעקב ושעל ידי זה יתגדל ויתרומם על ידי היסורים‪,‬‬ ‫השנים שלא ׁ ‪‬ש ‪ׁ ‬‬ ‫משוֹ ‪.‬‬ ‫וכיון שמת יעקב אין ‪ׂ  ‬‬ ‫לעשו שום תכלית בזה העולם‪ ,‬ועל כן‬ ‫)רבי אביגדר מילר(‬ ‫מת!‬ ‫ש ּ‪‬י ‪ׁ  ‬‬ ‫ענש‬ ‫ותמוה‪ ,‬שהרי היה זה מחמת ציווי רבקה‪ ,‬ואיך יתכן ׁ‪‬‬ ‫על הדבר הזה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רק שאין זה עונש אלא מציאות‪ ,‬כל המכבד את הוריו‪ ,‬זוכה‬ ‫לכבוד מילדיו‪ ,‬ואם לא כיבד את הוריו ‪ -‬אפילו מאונס גמור‬ ‫מ‪‬נ‪‬ת ‪  ‬‬ ‫‪‬נע‪) "‬בראשית כח‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫א‪‬ה ‪ ‬‬ ‫ת‪‬ח ‪ ‬‬ ‫"‪‬א ‪ ‬‬ ‫לא יזכה לכבוד מהם‪.‬‬ ‫כתב מהרי"ק )שורש קס"ז‪ ,‬והובא ברמ"א ליו"ד סו"ס ר"מ בהלכות כיבוד‬ ‫וכן ראה ראינו במו עינינו‪ ,‬באלו שנלקחו ברוסיא אל הצבא‬ ‫אב( דבענין נישואין לא שייך כיבוד אב‪ ,‬והיינו אם האב מוחה‬ ‫בגיל צעיר להרבה שנים‪ ,‬שבניהם לא כבדו אותם‪ ,‬אף שאין‬ ‫בבנו שלא ישא אשה פלונית אין הבן חייב לשמוע לו אם‬ ‫)רבי אריה לוין(‬ ‫לך אונס גדול מזה‪.‬‬ ‫רוצה בה‪ ,‬ועיי"ש בביאור הגר"א‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫וצריך עיון לפי זה מפרשה זו שציוה יצחק על יעקב "לא‬ ‫ו‪   ‬‬ ‫ו‪‬ק‪‬‬ ‫ו‪‬אכל ‪   ‬‬ ‫עד‪‬י‪   ‬‬ ‫‪‬נזיד ‪  ‬‬ ‫לח‪  ‬‬ ‫לע‪‬ו ‪ ‬‬ ‫נת‪   ‬‬‫"ויעקב ‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫תקח אשה מבנות כנען"‪ ,‬ואם מן הדין אינו מחויב לשמוע‬ ‫ע‪‬ו ‪‬את ‪  ‬‬ ‫ה‪‬כרה" )בראשית כה‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫ו‪‬בז ‪ ‬‬ ‫ו‪‬ל‪   ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לו לא הו"ל למימר בלשון צוואה אלא בלשון בקשה‪ ,‬דלא‬ ‫שלא להחליף נצחיות בעד נזיד עדשים‬ ‫שייך ציווי על דבר שלא יונח לשון צוואה ופקודה‪.‬‬ ‫הנה אנו תמהים על עשו כיצד עשה סכלות כזו‪ ,‬להחליף את‬ ‫ואמנם יש סברא לומר‪ ,‬דאם כל בני המשפחה נזהרין‬ ‫מעלות הבכורה בעד דבר גשמי ופשוט כנזיד עדשים‪ ,‬הרי‬ ‫להתחתן במשפחה ידועה‪ ,‬על כגון זה יש לאב לצוות על בנו‬ ‫באותו הזמן הבכורות היו כמו כהנים‪ ,‬שהם היו עושים את‬ ‫שלא יתחתן באותה משפחה‪ ,‬שכן מצינו בגמ' בענינים‬ ‫עבודת הקרבנות‪ ,‬ועי"ז היו מתקרבים אל הקב"ה והיו זוכים‬ ‫שונים שיש כח לבני משפחה למחות באחד מבני משפחתה‬ ‫לשכר רב‪.‬‬ ‫שלא לשנות ממנהג המשפחה‪ ,‬וכאן היו האבות נזהרים‬ ‫אולם באמת אנו יכולים לתמוה אותה התמיהה גם על‬ ‫להתחתן בכנען וכמו שאמר אברהם לאליעזר לא תקח אשה‬ ‫עצמנו‪ ,‬שאם נתבונן היטיב נראה שאף אנו עושים הרבה‬ ‫לבני מבנות כנען‪ ,‬מבואר שהיה אצלם מניעת חיתון זה‬ ‫דברים כעין זה‪ .‬שהרי ביכולת כל אדם לזכות להגיע‬ ‫למסורת אבות‪ ,‬ולכן היה בכוחו של יצחק לפקוד על יעקב‬ ‫למדרגות גבוהות ברוחניות אם רק ירצה ויעבוד על זה‪,‬‬ ‫)תורה תמימה(‬ ‫בזה‪ .‬וחידוש שלא נתעוררו הפוסקים בענין זה‪.‬‬ ‫ולזכות לשכר גדול בעוה"ב ולטוב לנו בעוה"ז‪ ,‬ואנו מניחים‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫את עבודתנו מפני ענינים של שטות והבל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫'‪ ...‬והנה ידוע כי מעלת ההסתפקות היא מהמעלות היותר גדולות‪ ,‬וכן כתב הגר״א (אבן שלמה פ׳א‪ ,‬א׳) שזהו עיקר להשגת התורה‬ ‫עוד יותר ממעלת הבטחון‪ ,‬וענין השמח בחלקו הוא אף יותר ממדת ההסתפקות‪ ,‬דבמידת ההסתפקות הרי האדם פועל‬ ‫אצל עצמו שיסתפק במועט ולא ירדוף לגדולות במאכלו ובמלבושיו וכדומה‪ ,‬אך בזה אכן עדיין הוא מרגיש בחסרונו אלא‬ ‫דמסתפק במועט‪ ,‬משא״כ מדת ׳השמח בחלקו׳‪ ,‬היינו ששמח במה שיש לו ואינו חסר כלל‪ ,‬אבל עולה על כולנה היא מדת‬ ‫׳כל׳ ‪ -‬היינו שיש לו כל ואין שום מקום לרצון‪ .‬וזהו "והיה תמים"‪ ,‬היינו דרגת השלימות שנקרא שלם ואין שום מציאות של‬ ‫(משנת רבי אהרן)‬ ‫חסרון‪'...‬‬ ‫ ןוילג | ז"פשת ‪ -‬תודלות "הרות ירבד"בד"" [‪]8‬‬