ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — תולדות (2026-11-09)

כי תבוא חכמה בלבך
ודעת לנפשך
(משלי ב ,י) ינעם
בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בעזהשי"ת
פרשת תולדות תשפ"ז גליון פ"ו
וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם (ד)
חורים * ריבוע התפילין :בקציצה ,תיתורא ובתפירות * עד כמה צריך לצמצם * ריבוע בפיטער של מקשה ב'
הכוונה של 'תפרן ואלכסונן' ,וביאר רש"י ,תפילין דמסוגית הש"ס (מנחות לה ).ושולחן ערוך (סי' ל"ג) אין א .חורים בתפילין -בקציצה
מרובעות ,הבתים מרובעים .בתופרן ,בתפירתן ראיה לפסול ,דאפילו נפרש לשון הגמרא (מנחות
בעת עיבוד עור הבתים מותחים מאוד את
ישמור את ריבוען שלא ימשוך חוט התפירה יותר לה ).ובפרט שפני טבלא קיימת ,כדעת הראשונים
העור ,מתיחת העור עלולה לגרום לחורים
מדאי ,שלא יכווצו ויקצר רחבו שקורין דגרזלי"ר. דקאי על הבתים גופא ,וכן הסכים הרמ"א ,מכל
ולקרעים ,כמו כן עלול להיגרם חור גם על ידי
ובאלכסונן ,שיהא רבוען מכוון ארכו כרחבו כדי מקום אם יש נקב בעלמא יש לומר דעדיין נקרא
שיוף או חיתוך של עור בולט וכדו' ,מלבד מה
שיהא להם אותו אלכסון ,שאמרו חכמים (סוכה דף טבלא קיימת ,ופליגי בזה גדולי הוראה ,דדעת
שחורים אלו פוגעים בריבוע התפילין ,כפי
כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי ח). תשובת פני יהושע (ח"א סי' י') להחמיר ,ודעת הגאון
שנבאר לקמן ,לפעמים החורים פוסלים את
באלכסונא ,ולא יהא ארכו יתר על רחבו ,שאפילו דברי חיים (ח"ב או"ח סי' ה' וט') נוטה להקל ,וכן
התפילין אפילו בדיעבד.
יש להו זויות פסולין ,ע"כ .כלומר לדעת רש"י יש והגאון רבי הלל (או"ח סי' י"ט) מהר"ם שיק
להקפיד על הריבוע בבית עצמו ,בקציצה ליכטנשטיין מקאלמיא בתשובת מהר"ם שיק (או"ח
והנה איתא בגמרא (מנחות לה ,).אמר רב הונא,
ובתיתורא ,שיהיו מרובעות ,אבל אין קפידה סי' כ') להחמיר ,ומטיה ביה לאיסור בשם מורו תפילין כל זמן שפני טבלא (עור של בתים ,רש"י) קיימת
שהתפירה של התפילין תהיה מרובעת ממש ,רק החתם סופר והאמרי אש זי"ע. כשירות ,רב חסדא אמר נפסקו שתים כשירות,
יזהר שלא יקלקל הריבוע על ידי התפירה (הדבר
שלש פסולות ,אמר רבא ,הא דאמרת שתים
יכול להימצא בתפילין העשויים מעור בהמה דקה). וממשיך בשבט הלוי ,איברא ,אני מצאתי
כשירות לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה ,אבל זה
בעזרת השם יתברך בשיטה מקובצת (מנחות שם אות
ובתוס' (שם ד"ה תפילין מרובעות) כתבו וז"ל ,יש כנגד זה פסולות ,וזה כנגד זה נמי לא אמרן אלא
י"ג) ,וכנראה הוא מלשון רש"י ,מדויק שכתב וז"ל,
שאין מרבעין אלא במקום מושבן ,ושמא צריך בחדתתא ,אבל בעתיקתא לית לן בה ,ע"כ.
טבלא זהו עור של בתים קיימת שלא יהא בה נקב,
הבתים מרובעין של ראש כשארבעתן דבוקות ,וכן עכ"ל ,הרי מפורש כהמחמירים ,ואם לסמוך על וביאר רש"י בשני אופנים וז"ל ,שתים ,שני
בית של יד ,וקצת היה נראה דלא בעי מרובעות המקילין ,דעור שנותנים מבפנים מגין על הנקב, דפנות בשני בתים .זה שלא כנגד זה ,כגון שנפסק
אלא בתופרן ובאלכסונן ,כמו שמפרש רב פפא, והרבה מדובר בזה ,ומכל מקום צ"ע רב לדינא ואין בית ראשון ובית שלישי ואחד שלם ביניהם .זה
מ"ר ,ע"כ. כאן מקום ,והעושה לו תפילין מעור גסה ניצול כנגד זה ,בתים הסמוכות .לישנא אחרינא ,זה כנגד
מכל הנ"ל ,וגדול שכרו מן השמים ,ע"כ. זה ,בתוך אויר חריץ אחד נפסק דופן בית זה ודופן
ובספר תיקון תפילין (הקדמון) כתב וז"ל ,תפילין
מרובעות הלבה למשה מסיני ,ואמר אביי בתופרן בית שכנגדו .זה שלא כנגד זה ,שנפסק זה באויר
במשנת הסופר (סי' כ"ד ס"ב ביאור הספר ד"ה הבתים)
ובאלכסונן ,וגם דין ריבוע יהיה למעלה בראש ,בין אחד וזה באויר אחר ,שאין קרע רואה את חבירו
הוסיף בזה נקודה וז"ל ,והנה בפסול נקב ,נלענ"ד
בשל ראש בין בשל יד ,וגם הקציצה יהיה מרובעת, שהבית מפסיק ביניהן ,ע"כ.
דבנקב קטן מאד שאינו נראה רק נגד השמש ,דיש
ע"כ .וכן הסכים עמו בספר ברוך שאמר (שם הגה"ה
להכשיר ,דהרי כתב הרמב"ם וכן קיימא לן בסי' ולמעשה נקטו הראשונים (רא"ש ,מרדכי ,נימוקי
כ"ח וכ"ט ,עיי"ש).
ל"ב סעי' ל"ז ,דשרי לעשות הבתים מעור עוף, יוסף) כביאור הראשון ברש"י ,וכך נפסק בשולחן
ועוד כתב בספר תיקון תפילין בזה"ל ,וטרם ובמסכת שבת (קח) איתא ,דעור העוף חלחולי ערוך (סי' ל"ג ס"א) בזה"ל ,אם נתקלקל עור של שני
שיכניס הבית בארובה יעשה ארבע נקבים סביב מחלחל ,ומכל מקום כשר לסת"ם ,ועיין בביאור בתים מבתי הראש זה אצל זה ,אם התפלין ישנים
החור של הבית שיהיו מרובעים לגמרי ובאלכסון הלכה (סי' ל"ב סכ"ה סוד"ה אות אחת) שהביא מזה ראיה פסולים ואם הם חדשים כשרים כל זמן שעור
כדתניא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני, לשיטת המגן אברהם דסבירא ליה שנקב שאינו מושב הבתים קיים ,הגה גם הבתים צריכין להיות
ואמר רבא בתופרן ובאלכסונן. ניכר רק נגד השמש דיש להכשיר ,דלא חשיב נקב קימים אלא שנקרעו קצת ,ויש אומרים להיפך,
ושרי לכתוב עליו ,ואם כן נראה דהוא הדין לגבי בישנים כשרים ובחדשים פסולים ,ונראה לי דיש
וכתב על זה הברוך שאמר (הגה"ה ק"כ) וז"ל, הבתים יש להקל ,ואף על פי שאם מנפחים על ידי להחמיר לפסול בשניהם ,ואם נתקלקלו שנים זה
לשון הרוקח ,פרש"י הבתים צריכות שיהיו רוק מבצבץ ,מכל מקום יש להכשיר כנ"ל ,ע"כ. שלא כנגד זה ראשון ושלישי כשרים אפילו הם
מרובעים ,ואני הקטן לא קבלתי כן ,אלא תפילין
ישנים ,ואם נתקלקלו שלשה בתים בכל ענין
עצמן צריכין להיות מרובעים ,כגון הטבלא הוא ולמעשה ,רחוק מאוד שיהיו תפילין עם נקבים
פסולים ,ע"כ.
העור התחתון שהבתים מורכבים בתוכו ,ובאר או קרעים שהם פסולים ממש ,כלומר לפחות שני
התפירות שיהיו ובאלכסונן, בתופרן רבא חורים שהם זה כנגד זה (ואם נעשו נקבים תוך כדי היצור,
והנה בדברי הגמרא והראשונים ,וכן בדברי
מרובעות ,ואין בהם אלכסון מכוון לגמרי בזויות כגון בעת הריבוע וכדו' ,שמים מיד בתים אלו בצד) ,ובכל אופן המחבר בשולחן ערוך ,כולם נקטו בלשון 'נפסקו',
פסולות, מקפידים כל הייצרנים המהודרים שלא יהא 'נתקלקלו' וכפי שביאר במשנה ברורה (סי' ל"ג סק"א)
חורים כלל ,וזהו מפני גדר וחומרא שלא יכנסו כלל שנפסק ונעשה קרע ,ע"כ .אמנם ,למעשה נחלקו
אמנם ,כתב הרא"ש (הלכות תפילין סי' ט') וז"ל, לדון בענין זה. גדולי עולם מה הדין באופן שנעשה נקב באחד
ורש"י פירש ,תפילין מרובעות ,הבתים מרובעים,
הבתים ,יש שצידדו שאין זה נקרא נפסק או קלקול
ובתפרן ,פירוש ישמור בתפירתן את ריבוען ,שלא ריבוע התפילין -בקציצה תיתורא ותפירה ב.
וכשר ,ויש שאסרו גם בנקב ,ולא נאריך בפרטי
ימשוך חוט התפירה יותר מדאי ,כדי שלא יכווצו
איתא בגמרא (מנחות לה ,).תנא ,תפילין מרובעות הדברים ,רק נביא כאן תשובת מרן בעל שבט הלוי
ויקצר רחבן ,משמע מתוך פירושו שעיקר הריבוע
הלכה למשה מסיני ,אמר רב פפא בתפרן (ח"א סי' י"ד) וז"ל ,ואשר שאל בדין נקבים הנעשים
על הבתים ומושבן ,ונהגו לרבע גם התפירה,
ובאלכסונן ,ע"כ .ונחלקו הראשונים בביאור בתפילין דקות ,בפרט בקרן זוית ,הן אמת
0
בהליכות שלמה (תפילה פ"ד סכ"ה ,ועיין דבר הלכה שם אלא ודאי לעד"ן ,דהכל תלוי שיהיו מרובעות ותופרן סמוך לבתים כדי שיהיו מהודקים יחד
סל"ו). קודם תפירתן על ידי עץ מרובע שארכו כרוחבו, הבתים ,ומשיירים מן התיתורא סביב התפירה,
וכמו שכתב בפרטות הרמב"ם ז"ל ,וממילא גם ויש שתופרין יחד שתי כפילות של התיתורא
ובשבט הלוי (ח"ג סי' ב' אות ב') כתב וז"ל ,בענין
הבתים יהיו מרובעים ,ואם ישארו כן אחר בשפתה כדרך תופרי בגדים מבלי שיור כלל חוץ
שיעור חיסרון שיחשב על ידי זה ביטול הריבוע,
התפירה נמי ,וכאשר עיני ראו בתי התפילין של לתפירה ,ולפי זה ריבוע התפירה והתיתורא הכל
הנה על מדוכה זו ישבו כמה גדולי הוראה ,והנראה
אשכנזים דכמעט גם אחר תפירתן נראין כבית אחד הוא ,ואפשר שרש"י סובר כן ,ולכך לא הזכיר
ביותר הוא מה שכתב האליה רבה סימן ל"ב ועוד
אחד הנה מה טוב ,אך לעיכובא כל שיהיו אחר כך ריבוע בתפירה אלא הזכיר שלא יתקלקל רחבו על
כמה אחרונים ,וכן בתשובת מהרש"ם (ח"ד סי' קכ"א),
גם כן מרובעות למראית העין בלי מדידת דקה מן ידי התפירה ,דכיון שהתפירה היא בשפה ,אם
שהביא גם כן כבודו דאין להקל רק במה שאין ביד
הדקה סגי בהכי ,ע"כ עיי"ש עוד. ימשוך החוט יותר מדאי יקלקל רחבו על ידי
האדם לעשות ,אבל מה שביד האדם לעשות הוא
התפירה ,כיון שהתפירה היא בשפה ,ע"כ.
בגדר ריבוע המעכב ,ורגיל אני להקל דיעבד עד וכך גם כתב במשנה ברורה (סי' ל"ב ס"ק קע"ו) וז"ל,
רוחב מילימטר לכל היותר ,ע"כ. ואף דמרובע ממש במלאכת הבתים ,דהיינו וכך פסק המחבר בשולחן ערוך (סי' ל"ב סל"ט)
שיהיה בתכלית הצמצום ,הוא כמעט מן הנמנע, וז"ל ,תפילין ,בין של ראש בין של יד ,הלכה למשה
והנה כתב במשנה ברורה (ס"ק קע"ד) וז"ל ,ונראה
מכל מקום כל מה דאפשר לו לאדם לעשות בענין מסיני שיהיו מרבעות בתפרן ובאלכסונן ,דהיינו
לי פשוט דצריך להיות התפירות מרובע בין
זה בודאי חייב הוא לעשות ,ע"כ. שיהיה רבוען מכוון ארכו כרחבו ,כדי שיהיה להם
למעלה ובין למטה ,ואף דלא ברירא לי לענין
אותו אלכסון ,שאמרו חז"ל כל אמתא ברבועא
דיעבד ,מכל מקום לכתחילה בודאי יש לזהר בזה, כל אמתא (סוכה ח,). והנה ,איתא בגמרא
אמתא ותרי חמשא באלכסונה ,וצריך לרבע מקום
ע"כ .ובשער הציון (ס"ק קע"ד) ציין מקורו מדברי ברבועא ,אמתא ותרי חומשי באלכסונא ,ע"כ.
מושבן ,וגם הבתים ,ע"כ.
הר"י אכסנדרני שהביא הבית יוסף (סעיף נ') בזה"ל, וכתבו והתוס' (סוכה ח .ד"ה כל אמתא) לבאר ,שאין זה
כתב הר"י אסכנדרני ז"ל ,כיצד יעשה שתהא מדוייק ממש ,רק חסר בזה אחד מחמישים (,)1/50 עד כמה צריך לצמצם בריבוע ג.
התפירה מרובעת ,תחילה מרבע עור התיתורא על פי חשבון נפלא שאכמ"ל ,עיי"ש.
מלמעלה ומלמטה ,ויתקן ממנו המעברתא משני אמנם ,כתב בספר עקרי הד"ט (להג"מ ר' דניאל
ועל פי זה כתב באגרות משה (יו"ד ח"ג סי' ק"כ אות טירני ,סי' ב' סי"ב ,ציין אליו במשנה ברורה סי' ל"ב ס"ק קע"ו)
הצדדין מכאן ומכאן בענין שיהיה ניכר ריבוע
ה') וז"ל ,ולענין ריבוע התפילין ,שאין למדוד וז"ל ,תפילין של ראש שלמראית העין נראות
התיתורא ,ע"כ .וכך כתב גם המשנה ברורה (ס"ק
במיקראסקאפ ברור ופשוט ,וגם מה שכתבתי מרובעות ,וכשנעמוד למודדה בדקדוק אינן
קע"ז) בשמו לגבי ריבוע התיתורא.
הכרח מהא דחשבון תרי חומשי באלכסונא אינו מרובעות ,ושאל לאחד מהסופרים ואמר שלפי
ריבוע ב'פיטער' של מקשה ב' ד. מדויק ,והכוונה שאף זה הוא ריבוע הכשר האמת כך הוא דוקא מחמת האויר שבין הבתים,
לכתחילה אף למהדרין ביותר ,וגם כשר ומהודרין שאף על פי שמתחילה היו מרובעות ,מכל מקום
ומבואר שהתיתורא יש להיותה מרובעת בין
אף אם יזדמן ריבוע אמתי ממש ,וכן כאן שהלכה כשמתייבש העור מתרחבים הבתים מהדחקים זה
מלמעלה ובין מלמטה ,אכן ,בתפילין 'מקשה ב''
דאי אפשר לצמצם ,ובכל דבר שאמרה תורה מדה מזה ,וכשידחקם להדקם וקרב זה אל זה ימצא
שמכניסים בטנה (פיטער) בין שני התיתורות,
הכשירה תורה אף לכתחילה כהמידה שמודדין הרבוע בכיוון ,ועמד על המבחן וכן מצא והכשיר,
הסכמת כמה פוסקים שאין צריך שתהא מרובעת,
האינשי ,כמפורש בבכורות (יז ,):ואם כן בהכרח דלא דמי לנתקלקל רבוען דמרן בסי' ל"ב סעיף
ואף אם יש לה גרעון בצדה וחסר בריבוע שלה אין
שכשר בין משהו יותר מהאמת שגליא כלפי שמיא, ל"ז ,דהתם נתקלקל ממש וליכא רבוע ,לא כן
בזה חיסרון.
ובין שהוא משהו פחות וכו' ,ואין זה ענין חריפות בנידון דידן.
אמנם ,בתשובת דברי יציב (או"ח ח"א סי' כ"א) כתב ובקיאות אלא שהוא דבר מוכרח ,ולכן כתבתי
וממשיך העקרי הד"ט ,ועיין להרב זרע יעקב
וז"ל ,העור שממלאים בין כפלי התיתורא צריך שהוא פלא מה שאמר אחד שהגרי"ז הלוי זצ"ל היה
(סוף תשובה ב') דכתב ,דמיום היותו על דעתו לא ברך
להיות מרובע ,בתקון תפילין הנ"ל (בד"ה ואז ,בנדמ"ח סבור שיש מעלה כשימדדו ריבוע דתפילין
על התפילין ,דעמד על המבחן ומעולם לא בא
בירושלים עמ' קע"ה) כתב וז"ל ,יתתוך חתיכות קטנות במיקראסקאפ ,אך אם הוא אמת יש אולי לתרץ
מרובע מתחילתו עד סופו ,ושכן שמע שכמה
מרובעות ,תרתי אצבעות על תרתי אצבעות, דחשש שמא עושי הבתים לא טרחו כפי יכלתם
רבנים נהגו שלא לברך ע"ש ,והוא לענ"ד דבר
ויעשה בכל אחת ואחת חור מרובע כשיעור הבית, למדוד היטב ,שאם כן ליכא אף מדה דהאינשי,
תמוה ,דהא בידי אדם קיימא לן כר' יוסי הגלילי
וישים אותם על הבית בין תיתורא לארובה וכו', שהם אף שאי אפשר לצמצם והתורה הכשירה ,כל
שאפשר לצמצם ,וכאשר האריך בראיות הרא"ש
ושם בד"ה וגם כתב דהארובה היא הטבלא היכא דמצית למעבד הרי צריך למדוד כל היכי
ז"ל בפ"ד דבכורות ע"ש ,ואם הקושי המציאות
העליונה עיי"ש ,הרי מבואר בדבריו דגם באמצע דמצי בכל הטירחא וראיית העין שאפשר ,ולא
מצד עצמו ,משום דכשנעשה הרבוע מתחילתו
בין כפלי התיתורא צריך חתיכות מרובעות דוקא, יוכשר כשיתעצלו לטרוח ולעיין היטב ,שזה הא
קודם התפירה ,דכשיתפרם אחר כך יתפשטו
ע"כ. אינו אמת אף למדת האינשי ,שלכן החמיר למדוד
ויתרחבו הבתים עד שלא יתקרבו עוד זה אצל זה
במיקראסקאפ שזה שייך להחמיר לחוש לזה ,אף
עוד נקודות בדיני ריבוע התפילין ,בעז"ה היטב היטב ,דלעולם ריוח כל שהוא יהיה ,ומצד
שלדינא אין מחוייבין לחשוש דסומכין על
בגליון הבא. ההכרח יתקלקל רבוען ,זו קשה מן הראשונה ,דאם
האומדנא דמומחין ,ע"כ .וכדומה לזה כתב גם
כן אמאי אטרח רחמנא לן על מגן וצונו לרבען,
היוצא למעשה מכל הנתבאר:
תפילין שנקרעו או נתקלקלו בשנים או בשלשה מקומות ,פסולות. א.
כהיום מקפידים מאוד שלא יהא כלל חורים בבתים ,בקציצה ובתיתורא. ב.
תפילין מרובעות 'בתפרן ובאלכסונן' הלכה למשה מסיני ,ונחלקו הראשונים אם הכוונה בתפירות או הכוונה שהתפירות לא יקלקלו הריבוע. ג.
למעשה מקפידים על ריבוע בקציצה ,תיתורא וגם בתפירות. ד.
יש להקפיד שיהא נראה בעין הריבוע ,ודעת השבט הלוי שבדיעבד עד סטיה של 1מ"מ אין פסול ,ואכשר דרא שכהיום מקפידים מאוד על ריבוע ה.
מדוייק ממש ,אלא שיש לשים לב אם נתקלקל על ידי פגימה.
יש המקפידים שגם ב'פיטער' שמכניסים בתפילין הנקראים 'מקשה ב'' שיהא מרובע ,ודעת הרבה פוסקים שאי"צ להקפיד בכך. ו.
-ניתן לקבל גליונות קודמים ,על ידי בקשה באימייל - L7133800@GMAIL.COM
יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר,
נערך ע"י :לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר ,מודיעין עילית.
הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה ,הרב חיים מאיר בן גיטל ,הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית,
להערות והארות L7133800@gmail.com 05271-33800 היניק פסח בן ביילא מלכה .רעכיל בת פייגא פעסיל ,שרה בת קריינדל דישנא ,לרפו"ש בתושח"י
