gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כי תבוא חכמה בלבך‬ ‫ודעת לנפשך‬ ‫(משלי ב‪ ,‬י)‬ ‫ינעם‬ ‫בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫גליון פ"ו‬ ‫וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם (ד)‬ ‫חורים * ריבוע התפילין‪ :‬בקציצה‪ ,‬תיתורא ובתפירות * עד כמה צריך לצמצם * ריבוע בפיטער של מקשה ב'‬ ‫הכוונה של 'תפרן ואלכסונן'‪ ,‬וביאר רש"י‪ ,‬תפילין‬ ‫דמסוגית הש"ס (מנחות לה‪ ).‬ושולחן ערוך (סי' ל"ג) אין‬ ‫א‪ .‬חורים בתפילין ‪ -‬בקציצה‬ ‫מרובעות‪ ,‬הבתים מרובעים‪ .‬בתופרן‪ ,‬בתפירתן‬ ‫ראיה לפסול‪ ,‬דאפילו נפרש לשון הגמרא (מנחות‬ ‫בעת עיבוד עור הבתים מותחים מאוד את‬ ‫ישמור את ריבוען שלא ימשוך חוט התפירה יותר‬ ‫לה‪ ).‬ובפרט שפני טבלא קיימת‪ ,‬כדעת הראשונים‬ ‫העור‪ ,‬מתיחת העור עלולה לגרום לחורים‬ ‫מדאי‪ ,‬שלא יכווצו ויקצר רחבו שקורין דגרזלי"ר‪.‬‬ ‫דקאי על הבתים גופא‪ ,‬וכן הסכים הרמ"א‪ ,‬מכל‬ ‫ולקרעים‪ ,‬כמו כן עלול להיגרם חור גם על ידי‬ ‫ובאלכסונן‪ ,‬שיהא רבוען מכוון ארכו כרחבו כדי‬ ‫מקום אם יש נקב בעלמא יש לומר דעדיין נקרא‬ ‫שיוף או חיתוך של עור בולט וכדו'‪ ,‬מלבד מה‬ ‫שיהא להם אותו אלכסון‪ ,‬שאמרו חכמים (סוכה דף‬ ‫טבלא קיימת‪ ,‬ופליגי בזה גדולי הוראה‪ ,‬דדעת‬ ‫שחורים אלו פוגעים בריבוע התפילין‪ ,‬כפי‬ ‫כל אמתא ברבועא אמתא ותרי חומשי‬ ‫ח‪).‬‬ ‫תשובת פני יהושע (ח"א סי' י') להחמיר‪ ,‬ודעת הגאון‬ ‫שנבאר לקמן‪ ,‬לפעמים החורים פוסלים את‬ ‫באלכסונא‪ ,‬ולא יהא ארכו יתר על רחבו‪ ,‬שאפילו‬ ‫דברי חיים (ח"ב או"ח סי' ה' וט') נוטה להקל‪ ,‬וכן‬ ‫התפילין אפילו בדיעבד‪.‬‬ ‫יש להו זויות פסולין‪ ,‬ע"כ‪ .‬כלומר לדעת רש"י יש‬ ‫והגאון רבי הלל‬ ‫(או"ח סי' י"ט)‬ ‫מהר"ם שיק‬ ‫להקפיד על הריבוע בבית עצמו‪ ,‬בקציצה‬ ‫ליכטנשטיין מקאלמיא בתשובת מהר"ם שיק (או"ח‬ ‫והנה איתא בגמרא (מנחות לה‪ ,).‬אמר רב הונא‪,‬‬ ‫ובתיתורא‪ ,‬שיהיו מרובעות‪ ,‬אבל אין קפידה‬ ‫סי' כ') להחמיר‪ ,‬ומטיה ביה לאיסור בשם מורו‬ ‫תפילין כל זמן שפני טבלא (עור של בתים‪ ,‬רש"י) קיימת‬ ‫שהתפירה של התפילין תהיה מרובעת ממש‪ ,‬רק‬ ‫החתם סופר והאמרי אש זי"ע‪.‬‬ ‫כשירות‪ ,‬רב חסדא אמר נפסקו שתים כשירות‪,‬‬ ‫יזהר שלא יקלקל הריבוע על ידי התפירה (הדבר‬ ‫שלש פסולות‪ ,‬אמר רבא‪ ,‬הא דאמרת שתים‬ ‫יכול להימצא בתפילין העשויים מעור בהמה דקה)‪.‬‬ ‫וממשיך בשבט הלוי‪ ,‬איברא‪ ,‬אני מצאתי‬ ‫כשירות לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה‪ ,‬אבל זה‬ ‫בעזרת השם יתברך בשיטה מקובצת (מנחות שם אות‬ ‫ובתוס' (שם ד"ה תפילין מרובעות) כתבו וז"ל‪ ,‬יש‬ ‫כנגד זה פסולות‪ ,‬וזה כנגד זה נמי לא אמרן אלא‬ ‫י"ג)‪ ,‬וכנראה הוא מלשון רש"י‪ ,‬מדויק שכתב וז"ל‪,‬‬ ‫שאין מרבעין אלא במקום מושבן‪ ,‬ושמא צריך‬ ‫בחדתתא‪ ,‬אבל בעתיקתא לית לן בה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫טבלא זהו עור של בתים קיימת שלא יהא בה נקב‪,‬‬ ‫הבתים מרובעין של ראש כשארבעתן דבוקות‪ ,‬וכן‬ ‫עכ"ל‪ ,‬הרי מפורש כהמחמירים‪ ,‬ואם לסמוך על‬ ‫וביאר רש"י בשני אופנים וז"ל‪ ,‬שתים‪ ,‬שני‬ ‫בית של יד‪ ,‬וקצת היה נראה דלא בעי מרובעות‬ ‫המקילין‪ ,‬דעור שנותנים מבפנים מגין על הנקב‪,‬‬ ‫דפנות בשני בתים‪ .‬זה שלא כנגד זה‪ ,‬כגון שנפסק‬ ‫אלא בתופרן ובאלכסונן‪ ,‬כמו שמפרש רב פפא‪,‬‬ ‫והרבה מדובר בזה‪ ,‬ומכל מקום צ"ע רב לדינא ואין‬ ‫בית ראשון ובית שלישי ואחד שלם ביניהם‪ .‬זה‬ ‫מ"ר‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫כאן מקום‪ ,‬והעושה לו תפילין מעור גסה ניצול‬ ‫כנגד זה‪ ,‬בתים הסמוכות‪ .‬לישנא אחרינא‪ ,‬זה כנגד‬ ‫מכל הנ"ל‪ ,‬וגדול שכרו מן השמים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬בתוך אויר חריץ אחד נפסק דופן בית זה ודופן‬ ‫ובספר תיקון תפילין (הקדמון) כתב וז"ל‪ ,‬תפילין‬ ‫מרובעות הלבה למשה מסיני‪ ,‬ואמר אביי בתופרן‬ ‫בית שכנגדו‪ .‬זה שלא כנגד זה‪ ,‬שנפסק זה באויר‬ ‫במשנת הסופר (סי' כ"ד ס"ב ביאור הספר ד"ה הבתים)‬ ‫ובאלכסונן‪ ,‬וגם דין ריבוע יהיה למעלה בראש‪ ,‬בין‬ ‫אחד וזה באויר אחר‪ ,‬שאין קרע רואה את חבירו‬ ‫הוסיף בזה נקודה וז"ל‪ ,‬והנה בפסול נקב‪ ,‬נלענ"ד‬ ‫בשל ראש בין בשל יד‪ ,‬וגם הקציצה יהיה מרובעת‪,‬‬ ‫שהבית מפסיק ביניהן‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫דבנקב קטן מאד שאינו נראה רק נגד השמש‪ ,‬דיש‬ ‫ע"כ‪ .‬וכן הסכים עמו בספר ברוך שאמר (שם הגה"ה‬ ‫להכשיר‪ ,‬דהרי כתב הרמב"ם וכן קיימא לן בסי'‬ ‫ולמעשה נקטו הראשונים (רא"ש‪ ,‬מרדכי‪ ,‬נימוקי‬ ‫כ"ח וכ"ט‪ ,‬עיי"ש)‪.‬‬ ‫ל"ב סעי' ל"ז‪ ,‬דשרי לעשות הבתים מעור עוף‪,‬‬ ‫יוסף) כביאור הראשון ברש"י‪ ,‬וכך נפסק בשולחן‬ ‫ועוד כתב בספר תיקון תפילין בזה"ל‪ ,‬וטרם‬ ‫ובמסכת שבת (קח) איתא‪ ,‬דעור העוף חלחולי‬ ‫ערוך (סי' ל"ג ס"א) בזה"ל‪ ,‬אם נתקלקל עור של שני‬ ‫שיכניס הבית בארובה יעשה ארבע נקבים סביב‬ ‫מחלחל‪ ,‬ומכל מקום כשר לסת"ם‪ ,‬ועיין בביאור‬ ‫בתים מבתי הראש זה אצל זה‪ ,‬אם התפלין ישנים‬ ‫החור של הבית שיהיו מרובעים לגמרי ובאלכסון‬ ‫הלכה (סי' ל"ב סכ"ה סוד"ה אות אחת) שהביא מזה ראיה‬ ‫פסולים ואם הם חדשים כשרים כל זמן שעור‬ ‫כדתניא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני‪,‬‬ ‫לשיטת המגן אברהם דסבירא ליה שנקב שאינו‬ ‫מושב הבתים קיים‪ ,‬הגה גם הבתים צריכין להיות‬ ‫ואמר רבא בתופרן ובאלכסונן‪.‬‬ ‫ניכר רק נגד השמש דיש להכשיר‪ ,‬דלא חשיב נקב‬ ‫קימים אלא שנקרעו קצת‪ ,‬ויש אומרים להיפך‪,‬‬ ‫ושרי לכתוב עליו‪ ,‬ואם כן נראה דהוא הדין לגבי‬ ‫בישנים כשרים ובחדשים פסולים‪ ,‬ונראה לי דיש‬ ‫וכתב על זה הברוך שאמר (הגה"ה ק"כ) וז"ל‪,‬‬ ‫הבתים יש להקל‪ ,‬ואף על פי שאם מנפחים על ידי‬ ‫להחמיר לפסול בשניהם‪ ,‬ואם נתקלקלו שנים זה‬ ‫לשון הרוקח‪ ,‬פרש"י הבתים צריכות שיהיו‬ ‫רוק מבצבץ‪ ,‬מכל מקום יש להכשיר כנ"ל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שלא כנגד זה ראשון ושלישי כשרים אפילו הם‬ ‫מרובעים‪ ,‬ואני הקטן לא קבלתי כן‪ ,‬אלא תפילין‬ ‫ישנים‪ ,‬ואם נתקלקלו שלשה בתים בכל ענין‬ ‫עצמן צריכין להיות מרובעים‪ ,‬כגון הטבלא הוא‬ ‫ולמעשה‪ ,‬רחוק מאוד שיהיו תפילין עם נקבים‬ ‫פסולים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫העור התחתון שהבתים מורכבים בתוכו‪ ,‬ובאר‬ ‫או קרעים שהם פסולים ממש‪ ,‬כלומר לפחות שני‬ ‫התפירות‬ ‫שיהיו‬ ‫ובאלכסונן‪,‬‬ ‫בתופרן‬ ‫רבא‬ ‫חורים שהם זה כנגד זה (ואם נעשו נקבים תוך כדי היצור‪,‬‬ ‫והנה בדברי הגמרא והראשונים‪ ,‬וכן בדברי‬ ‫מרובעות‪ ,‬ואין בהם אלכסון מכוון לגמרי בזויות‬ ‫כגון בעת הריבוע וכדו'‪ ,‬שמים מיד בתים אלו בצד)‪ ,‬ובכל אופן‬ ‫המחבר בשולחן ערוך‪ ,‬כולם נקטו בלשון 'נפסקו'‪,‬‬ ‫פסולות‪,‬‬ ‫מקפידים כל הייצרנים המהודרים שלא יהא‬ ‫'נתקלקלו' וכפי שביאר במשנה ברורה (סי' ל"ג סק"א)‬ ‫חורים כלל‪ ,‬וזהו מפני גדר וחומרא שלא יכנסו כלל‬ ‫שנפסק ונעשה קרע‪ ,‬ע"כ‪ .‬אמנם‪ ,‬למעשה נחלקו‬ ‫אמנם‪ ,‬כתב הרא"ש (הלכות תפילין סי' ט') וז"ל‪,‬‬ ‫לדון בענין זה‪.‬‬ ‫גדולי עולם מה הדין באופן שנעשה נקב באחד‬ ‫ורש"י פירש‪ ,‬תפילין מרובעות‪ ,‬הבתים מרובעים‪,‬‬ ‫הבתים‪ ,‬יש שצידדו שאין זה נקרא נפסק או קלקול‬ ‫ובתפרן‪ ,‬פירוש ישמור בתפירתן את ריבוען‪ ,‬שלא‬ ‫ריבוע התפילין ‪ -‬בקציצה תיתורא ותפירה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫וכשר‪ ,‬ויש שאסרו גם בנקב‪ ,‬ולא נאריך בפרטי‬ ‫ימשוך חוט התפירה יותר מדאי‪ ,‬כדי שלא יכווצו‬ ‫איתא בגמרא (מנחות לה‪ ,).‬תנא‪ ,‬תפילין מרובעות‬ ‫הדברים‪ ,‬רק נביא כאן תשובת מרן בעל שבט הלוי‬ ‫ויקצר רחבן‪ ,‬משמע מתוך פירושו שעיקר הריבוע‬ ‫הלכה למשה מסיני‪ ,‬אמר רב פפא בתפרן‬ ‫(ח"א סי' י"ד) וז"ל‪ ,‬ואשר שאל בדין נקבים הנעשים‬ ‫על הבתים ומושבן‪ ,‬ונהגו לרבע גם התפירה‪,‬‬ ‫ובאלכסונן‪ ,‬ע"כ‪ .‬ונחלקו הראשונים בביאור‬ ‫בתפילין דקות‪ ,‬בפרט בקרן זוית‪ ,‬הן אמת‬ ‫‪0‬‬ ‫בהליכות שלמה (תפילה פ"ד סכ"ה‪ ,‬ועיין דבר הלכה שם‬ ‫אלא ודאי לעד"ן‪ ,‬דהכל תלוי שיהיו מרובעות‬ ‫ותופרן סמוך לבתים כדי שיהיו מהודקים יחד‬ ‫סל"ו)‪.‬‬ ‫קודם תפירתן על ידי עץ מרובע שארכו כרוחבו‪,‬‬ ‫הבתים‪ ,‬ומשיירים מן התיתורא סביב התפירה‪,‬‬ ‫וכמו שכתב בפרטות הרמב"ם ז"ל‪ ,‬וממילא גם‬ ‫ויש שתופרין יחד שתי כפילות של התיתורא‬ ‫ובשבט הלוי (ח"ג סי' ב' אות ב') כתב וז"ל‪ ,‬בענין‬ ‫הבתים יהיו מרובעים‪ ,‬ואם ישארו כן אחר‬ ‫בשפתה כדרך תופרי בגדים מבלי שיור כלל חוץ‬ ‫שיעור חיסרון שיחשב על ידי זה ביטול הריבוע‪,‬‬ ‫התפירה נמי‪ ,‬וכאשר עיני ראו בתי התפילין של‬ ‫לתפירה‪ ,‬ולפי זה ריבוע התפירה והתיתורא הכל‬ ‫הנה על מדוכה זו ישבו כמה גדולי הוראה‪ ,‬והנראה‬ ‫אשכנזים דכמעט גם אחר תפירתן נראין כבית‬ ‫אחד הוא‪ ,‬ואפשר שרש"י סובר כן‪ ,‬ולכך לא הזכיר‬ ‫ביותר הוא מה שכתב האליה רבה סימן ל"ב ועוד‬ ‫אחד הנה מה טוב‪ ,‬אך לעיכובא כל שיהיו אחר כך‬ ‫ריבוע בתפירה אלא הזכיר שלא יתקלקל רחבו על‬ ‫כמה אחרונים‪ ,‬וכן בתשובת מהרש"ם (ח"ד סי' קכ"א)‪,‬‬ ‫גם כן מרובעות למראית העין בלי מדידת דקה מן‬ ‫ידי התפירה‪ ,‬דכיון שהתפירה היא בשפה‪ ,‬אם‬ ‫שהביא גם כן כבודו דאין להקל רק במה שאין ביד‬ ‫הדקה סגי בהכי‪ ,‬ע"כ עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫ימשוך החוט יותר מדאי יקלקל רחבו על ידי‬ ‫האדם לעשות‪ ,‬אבל מה שביד האדם לעשות הוא‬ ‫התפירה‪ ,‬כיון שהתפירה היא בשפה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בגדר ריבוע המעכב‪ ,‬ורגיל אני להקל דיעבד עד‬ ‫וכך גם כתב במשנה ברורה (סי' ל"ב ס"ק קע"ו) וז"ל‪,‬‬ ‫רוחב מילימטר לכל היותר‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ואף דמרובע ממש במלאכת הבתים‪ ,‬דהיינו‬ ‫וכך פסק המחבר בשולחן ערוך (סי' ל"ב סל"ט)‬ ‫שיהיה בתכלית הצמצום‪ ,‬הוא כמעט מן הנמנע‪,‬‬ ‫וז"ל‪ ,‬תפילין‪ ,‬בין של ראש בין של יד‪ ,‬הלכה למשה‬ ‫והנה כתב במשנה ברורה (ס"ק קע"ד) וז"ל‪ ,‬ונראה‬ ‫מכל מקום כל מה דאפשר לו לאדם לעשות בענין‬ ‫מסיני שיהיו מרבעות בתפרן ובאלכסונן‪ ,‬דהיינו‬ ‫לי פשוט דצריך להיות התפירות מרובע בין‬ ‫זה בודאי חייב הוא לעשות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫שיהיה רבוען מכוון ארכו כרחבו‪ ,‬כדי שיהיה להם‬ ‫למעלה ובין למטה‪ ,‬ואף דלא ברירא לי לענין‬ ‫אותו אלכסון‪ ,‬שאמרו חז"ל כל אמתא ברבועא‬ ‫דיעבד‪ ,‬מכל מקום לכתחילה בודאי יש לזהר בזה‪,‬‬ ‫כל אמתא‬ ‫(סוכה ח‪,).‬‬ ‫והנה‪ ,‬איתא בגמרא‬ ‫אמתא ותרי חמשא באלכסונה‪ ,‬וצריך לרבע מקום‬ ‫ע"כ‪ .‬ובשער הציון (ס"ק קע"ד) ציין מקורו מדברי‬ ‫ברבועא‪ ,‬אמתא ותרי חומשי באלכסונא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫מושבן‪ ,‬וגם הבתים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הר"י אכסנדרני שהביא הבית יוסף (סעיף נ') בזה"ל‪,‬‬ ‫וכתבו והתוס' (סוכה ח‪ .‬ד"ה כל אמתא) לבאר‪ ,‬שאין זה‬ ‫כתב הר"י אסכנדרני ז"ל‪ ,‬כיצד יעשה שתהא‬ ‫מדוייק ממש‪ ,‬רק חסר בזה אחד מחמישים (‪,)1/50‬‬ ‫עד כמה צריך לצמצם בריבוע‬ ‫ג‪.‬‬ ‫התפירה מרובעת‪ ,‬תחילה מרבע עור התיתורא‬ ‫על פי חשבון נפלא שאכמ"ל‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫מלמעלה ומלמטה‪ ,‬ויתקן ממנו המעברתא משני‬ ‫אמנם‪ ,‬כתב בספר עקרי הד"ט (להג"מ ר' דניאל‬ ‫ועל פי זה כתב באגרות משה (יו"ד ח"ג סי' ק"כ אות‬ ‫טירני‪ ,‬סי' ב' סי"ב‪ ,‬ציין אליו במשנה ברורה סי' ל"ב ס"ק קע"ו)‬ ‫הצדדין מכאן ומכאן בענין שיהיה ניכר ריבוע‬ ‫ה') וז"ל‪ ,‬ולענין ריבוע התפילין‪ ,‬שאין למדוד‬ ‫וז"ל‪ ,‬תפילין של ראש שלמראית העין נראות‬ ‫התיתורא‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכך כתב גם המשנה ברורה (ס"ק‬ ‫במיקראסקאפ ברור ופשוט‪ ,‬וגם מה שכתבתי‬ ‫מרובעות‪ ,‬וכשנעמוד למודדה בדקדוק אינן‬ ‫קע"ז) בשמו לגבי ריבוע התיתורא‪.‬‬ ‫הכרח מהא דחשבון תרי חומשי באלכסונא אינו‬ ‫מרובעות‪ ,‬ושאל לאחד מהסופרים ואמר שלפי‬ ‫ריבוע ב'פיטער' של מקשה ב'‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מדויק‪ ,‬והכוונה שאף זה הוא ריבוע הכשר‬ ‫האמת כך הוא דוקא מחמת האויר שבין הבתים‪,‬‬ ‫לכתחילה אף למהדרין ביותר‪ ,‬וגם כשר ומהודרין‬ ‫שאף על פי שמתחילה היו מרובעות‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ומבואר שהתיתורא יש להיותה מרובעת בין‬ ‫אף אם יזדמן ריבוע אמתי ממש‪ ,‬וכן כאן שהלכה‬ ‫כשמתייבש העור מתרחבים הבתים מהדחקים זה‬ ‫מלמעלה ובין מלמטה‪ ,‬אכן‪ ,‬בתפילין 'מקשה ב''‬ ‫דאי אפשר לצמצם‪ ,‬ובכל דבר שאמרה תורה מדה‬ ‫מזה‪ ,‬וכשידחקם להדקם וקרב זה אל זה ימצא‬ ‫שמכניסים בטנה (פיטער) בין שני התיתורות‪,‬‬ ‫הכשירה תורה אף לכתחילה כהמידה שמודדין‬ ‫הרבוע בכיוון‪ ,‬ועמד על המבחן וכן מצא והכשיר‪,‬‬ ‫הסכמת כמה פוסקים שאין צריך שתהא מרובעת‪,‬‬ ‫האינשי‪ ,‬כמפורש בבכורות (יז‪ ,):‬ואם כן בהכרח‬ ‫דלא דמי לנתקלקל רבוען דמרן בסי' ל"ב סעיף‬ ‫ואף אם יש לה גרעון בצדה וחסר בריבוע שלה אין‬ ‫שכשר בין משהו יותר מהאמת שגליא כלפי שמיא‪,‬‬ ‫ל"ז‪ ,‬דהתם נתקלקל ממש וליכא רבוע‪ ,‬לא כן‬ ‫בזה חיסרון‪.‬‬ ‫ובין שהוא משהו פחות וכו'‪ ,‬ואין זה ענין חריפות‬ ‫בנידון דידן‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬בתשובת דברי יציב (או"ח ח"א סי' כ"א) כתב‬ ‫ובקיאות אלא שהוא דבר מוכרח‪ ,‬ולכן כתבתי‬ ‫וממשיך העקרי הד"ט‪ ,‬ועיין להרב זרע יעקב‬ ‫וז"ל‪ ,‬העור שממלאים בין כפלי התיתורא צריך‬ ‫שהוא פלא מה שאמר אחד שהגרי"ז הלוי זצ"ל היה‬ ‫(סוף תשובה ב') דכתב‪ ,‬דמיום היותו על דעתו לא ברך‬ ‫להיות מרובע‪ ,‬בתקון תפילין הנ"ל (בד"ה ואז‪ ,‬בנדמ"ח‬ ‫סבור שיש מעלה כשימדדו ריבוע דתפילין‬ ‫על התפילין‪ ,‬דעמד על המבחן ומעולם לא בא‬ ‫בירושלים עמ' קע"ה) כתב וז"ל‪ ,‬יתתוך חתיכות קטנות‬ ‫במיקראסקאפ‪ ,‬אך אם הוא אמת יש אולי לתרץ‬ ‫מרובע מתחילתו עד סופו‪ ,‬ושכן שמע שכמה‬ ‫מרובעות‪ ,‬תרתי אצבעות על תרתי אצבעות‪,‬‬ ‫דחשש שמא עושי הבתים לא טרחו כפי יכלתם‬ ‫רבנים נהגו שלא לברך ע"ש‪ ,‬והוא לענ"ד דבר‬ ‫ויעשה בכל אחת ואחת חור מרובע כשיעור הבית‪,‬‬ ‫למדוד היטב‪ ,‬שאם כן ליכא אף מדה דהאינשי‪,‬‬ ‫תמוה‪ ,‬דהא בידי אדם קיימא לן כר' יוסי הגלילי‬ ‫וישים אותם על הבית בין תיתורא לארובה וכו'‪,‬‬ ‫שהם אף שאי אפשר לצמצם והתורה הכשירה‪ ,‬כל‬ ‫שאפשר לצמצם‪ ,‬וכאשר האריך בראיות הרא"ש‬ ‫ושם בד"ה וגם כתב דהארובה היא הטבלא‬ ‫היכא דמצית למעבד הרי צריך למדוד כל היכי‬ ‫ז"ל בפ"ד דבכורות ע"ש‪ ,‬ואם הקושי המציאות‬ ‫העליונה עיי"ש‪ ,‬הרי מבואר בדבריו דגם באמצע‬ ‫דמצי בכל הטירחא וראיית העין שאפשר‪ ,‬ולא‬ ‫מצד עצמו‪ ,‬משום דכשנעשה הרבוע מתחילתו‬ ‫בין כפלי התיתורא צריך חתיכות מרובעות דוקא‪,‬‬ ‫יוכשר כשיתעצלו לטרוח ולעיין היטב‪ ,‬שזה הא‬ ‫קודם התפירה‪ ,‬דכשיתפרם אחר כך יתפשטו‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫אינו אמת אף למדת האינשי‪ ,‬שלכן החמיר למדוד‬ ‫ויתרחבו הבתים עד שלא יתקרבו עוד זה אצל זה‬ ‫במיקראסקאפ שזה שייך להחמיר לחוש לזה‪ ,‬אף‬ ‫עוד נקודות בדיני ריבוע התפילין‪ ,‬בעז"ה‬ ‫היטב היטב‪ ,‬דלעולם ריוח כל שהוא יהיה‪ ,‬ומצד‬ ‫שלדינא אין מחוייבין לחשוש דסומכין על‬ ‫בגליון הבא‪.‬‬ ‫ההכרח יתקלקל רבוען‪ ,‬זו קשה מן הראשונה‪ ,‬דאם‬ ‫האומדנא דמומחין‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכדומה לזה כתב גם‬ ‫כן אמאי אטרח רחמנא לן על מגן וצונו לרבען‪,‬‬ ‫היוצא למעשה מכל הנתבאר‪:‬‬ ‫תפילין שנקרעו או נתקלקלו בשנים או בשלשה מקומות‪ ,‬פסולות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫כהיום מקפידים מאוד שלא יהא כלל חורים בבתים‪ ,‬בקציצה ובתיתורא‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫תפילין מרובעות 'בתפרן ובאלכסונן' הלכה למשה מסיני‪ ,‬ונחלקו הראשונים אם הכוונה בתפירות או הכוונה שהתפירות לא יקלקלו הריבוע‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫למעשה מקפידים על ריבוע בקציצה‪ ,‬תיתורא וגם בתפירות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫יש להקפיד שיהא נראה בעין הריבוע‪ ,‬ודעת השבט הלוי שבדיעבד עד סטיה של ‪ 1‬מ"מ אין פסול‪ ,‬ואכשר דרא שכהיום מקפידים מאוד על ריבוע‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מדוייק ממש‪ ,‬אלא שיש לשים לב אם נתקלקל על ידי פגימה‪.‬‬ ‫יש המקפידים שגם ב'פיטער' שמכניסים בתפילין הנקראים 'מקשה ב'' שיהא מרובע‪ ,‬ודעת הרבה פוסקים שאי"צ להקפיד בכך‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪ -‬ניתן לקבל גליונות קודמים‪ ,‬על ידי בקשה באימייל ‪- L7133800@GMAIL.COM‬‬ ‫יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר‪,‬‬ ‫נערך ע"י‪ :‬לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר‪ ,‬מודיעין עילית‪.‬‬ ‫הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה‪ ,‬הרב חיים מאיר בן גיטל‪ ,‬הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית‪,‬‬ ‫להערות והארות ‪L7133800@gmail.com 05271-33800‬‬ ‫היניק פסח בן ביילא מלכה‪ .‬רעכיל בת פייגא פעסיל‪ ,‬שרה בת קריינדל דישנא‪ ,‬לרפו"ש בתושח"י‬