gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: משמיע ישועה · Mashmia Yeshua

שבוע: תולדות (2026-11-09)

משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ַמ ׁ‪ְ+‬ש ִמ ַיע ְי ‪ׁ+‬שו ָּעה‬ ‫דרושים יקרים ורעיונות נפלאים‬ ‫בפרשת השבוע ובעניינא דיומא‬ ‫מגנזי אוצרותיו הברוכים של‬ ‫כש"ת מורנו הגה"צ‬ ‫רבי יהושע נתן פייפער‬ ‫שליט"א‬ ‫אב"ד קהל‬ ‫ברכת מנחם – קראקא‬ ‫גליון‬ ‫נ'"א‬ ‫פרשת תולדות‪ ,‬תשפ"ז‬ ‫לזה מה שרמז בספר 'אברהם אנכי' להגאון רבי אברהם פלאג'י‬ ‫וירח את ריח בגדיו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שסופי תיבות של ותלב'ש א'ת יעק'ב היא שב"ת‪.‬‬ ‫ַו ִּת ַ ּקח ִר ְב ָקה ֶאת ִ ּב ְג ֵדי ֵע ָשׂו ְ ּב ָנ ּה ַה ָ ּגדֹל ַה ֲח ֻמדֹת ֲא ׁ ֶשר ִא ָּת ּה‬ ‫הרה"ק בעל 'פני מנחם מגור' זי"ע רמז מה דאיתא בגמרא‬ ‫ַ ּב ָ ּב ִית ַו ַּת ְל ֵ ּב ׁש ֶאת ַי ֲעקֹב ְ ּב ָנ ּה ַה ָ ּק ָטן (כז‪ ,‬טו)‬ ‫(שבת קיט‪ ).‬ששבת ריחו נודף‪ ,‬ובבגדי יעקב כתיב‪" :‬וירח את ריח‬ ‫על הענין שלבש יעקב אבינו את בגדי החמודות של עשו‬ ‫בגדיו"‪ ,‬שאמר יצחק "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'"‪,‬‬ ‫בשעת הברכה‪ ,‬יש לומר בהקדם דברי המדרש על טיב ומהות‬ ‫הרמז גם על שבת קודש שנקראת "חקל תפוחין קדישין" (זוה"ק‬ ‫בגדים אלו וסדר השתלשלותם מימות עולם עד ליעקב אבינו‪.‬‬ ‫ח"ב פח‪ ,):‬ו"לכה דודי נצא השדה" (שיר השירים ז‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫זה לשונם‪:‬‬ ‫אדם הראשון היה בכורו של עולם‪ ,‬וכיון שהקריב קרבנו‬ ‫כי החלפתי שמלותי‬ ‫שנאמר (תהלים סט‪ ,‬לב) "ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס"‪,‬‬ ‫איתא ב'פרקי דרבי אליעזר' (מובא בספר 'עיר דוד' סי' שטו) וזה‬ ‫לבש בגדי כהונה גדולה שנאמר (בראשית ג‪ ,‬כא) "ויעש ה' אלוקים‬ ‫לשונו‪" :‬בשעה שביקש בלק מבלעם לקלל לו את ישראל‪ ,‬אמר‬ ‫לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם"‪ ,‬בגדי שבת היו‪ ,‬והיו‬ ‫לו בלעם לבלק‪ :‬איך אקללם‪ ,‬והלא הם הולכים בבגדי שבת ויום‬ ‫הבכורות משתמשין בהם‪.‬‬ ‫טוב"‪.‬‬ ‫כיון שמת אדם מסרן לשת‪ ,‬שת מסרן למתושלח‪ ,‬כיון‬ ‫ולכאורה מהו הקשר בין בגדי השבת לקללה שביקש בלק‬ ‫שמת מתושלח מסרן לנח‪ ,‬עמד נח והקריב קרבן‪ ,‬שנאמר (שם‬ ‫מבלעם לקלל את ישראל?‬ ‫ח‪ ,‬כ) "ויקח מכל הבהמה הטהורה"‪ .‬מת נח ומסרן לשם‪ ,‬וכי‬ ‫אבל לפי המבואר כאן נכון מאוד‪ ,‬שהרי אבינו יעקב נתברך‬ ‫שם היה בכור והלא יפת היה בכור‪ ,‬שנאמר (שם י‪ ,‬כא) "אחי יפת‬ ‫מאביו יצחק שקיבל את הברכות מאברהם שנתברך מהקב"ה‪,‬‬ ‫הגדול"‪ ,‬מפני שצפה נח שלשלת האבות עומדת ממנו‪.‬‬ ‫ובעת שנתברך היה לבוש בבגדי החמודות‪ ,‬בבגדי השבת‪ ,‬ולכן‬ ‫את סבור שמא על חינם אמר יעקב לעשו שהוא ימכור לו‬ ‫אי אפשר לחול עליהם קללה כשהם לבושים בבגדי שבת‪ ,‬כי‬ ‫את הבכורה‪ ,‬לאו‪ ,‬אלא שהיה יעקב מבקש להקריב ולא היה‬ ‫אין קללה במקום ברכה‪ .‬זהו שאמר בלעם‪" :‬איך אקללם‪ ,‬והלא‬ ‫יכול מפני שלא היה בכור‪ ,‬אמר עשו מה אני מבקש מן הבכורה‬ ‫הם הולכים בבגדי שבת ויום טוב"‪.‬‬ ‫הזאת שנאמר (פרשתן כה‪ ,‬לב) "הנה אנכי הולך למות" וגו'‪ ,‬באותה‬ ‫יעקב אבינו המשיך את הברכות לבניו אחריו ואמר‪:‬‬ ‫שעה כיון שלקח יעקב את הבכורה התחיל מקריב‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫"המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים" (בראשית מח‪,‬‬ ‫טז)‪ ,‬ולכן בכל ליל שבת כשאנו לובשים את בגדי החמודות בגדי‬ ‫לבשי בגדי תפארתך‬ ‫הברכה‪ ,‬אנו אומרים ומבקשים‪" :‬ברכוני לשלום מלאכי השלום‬ ‫מתואר כאן איך הגיעו הבגדים מאדם הראשון עד עשו וכי‬ ‫מלאכי השרת מלאכי עליון!"‬ ‫היו בגדי כהונה‪ ,‬ויש לך בו חידושו שהוסיפו במדרש שהבגדים‬ ‫והשתא דאתינא להכא‪ ,‬יפה הנהיגו קדמונינו שיאמרו פרשת‬ ‫היו בגדי שבת‪ ,‬לבוש בגדי חמודות‪.‬‬ ‫"ויתן לך" במוצאי שבתות כשעדיין לבושים בבגדי שבת‪ ,‬שהרי‬ ‫ההסבר בזה שיש אומרים (פסחים נד‪ ):‬שאף בגדי אדם‬ ‫כך היה לבוש יעקב אבינו כשקיבל את הברכות‪ ,‬וכך בבגדים אלו‬ ‫הראשון נבראו בערב שבת בין השמשות‪ ,‬ותיכף בכניסת השבת‬ ‫תחול הברכה לזרעו של יעקב‪.‬‬ ‫לבשם אדם הראשון ולכן נקראו "בגדי שבת"‪ .‬ונוכל להסמיך‬ ‫‪1‬‬ ‫ְי ׁשוּע ֹות ַמ ְל ּכ ֹו‬ ‫גיצי אש קודש משולחנם הגבוה של גדולי הדור וצדיקי אמת לרגל יומי דהילולא רבה‬ ‫מועקותיהם וצרותיהם‪ ,‬לכן צריך לתת להם את‬ ‫במטבחים כאלו היו נכנסים ויוצאים כל סוגי‬ ‫בין אותם צדיקי אמת‬ ‫היכולת ואת ההזדמנות לפרוק את אשר על ליבם‬ ‫האנשים והאורחים‪ ,‬בין אלו המדקדקים והחרדים‬ ‫שעמד הקב"ה ושתלם‬ ‫המיוסר‪ ,‬ולא למנוע מהם זאת חלילה"‪.‬‬ ‫לדבר ד' ובין הקלים שבבני ישראל שאינם‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ .‬פעם שאלו המקורבים את‬ ‫בדורנו האחרון‪ ,‬עמדה‬ ‫וגם ניצבה דמותו הטהורה‬ ‫כ"ז חשון‪:‬‬ ‫אה‪ ,‬כמה גדולים מעשי רבי יענקעלע שידע‬ ‫לע‬ ‫נק‬ ‫רבי יענקעלע בתמיהה על כך שהוא נותן לאכול‬ ‫של הצדיק המופלא‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי יע‬ ‫לרדת לעומקו של לב נשבר ולדעת מה חסר לו‬ ‫ולשתות לאנשים שאינם נוטלים ידיהם לסעודה‬ ‫הרה"ק רבי יענקעלע‬ ‫מפשעווארסק זי"ע‬ ‫כדי שיוכל לפרוק את צרותיו בפני אחרים‪ .‬כשראה‬ ‫אנשים מדברים בשיעור‪ ,‬הבין שבאמת אינם רוצים‬ ‫ואינם מברכים לפניה ולאחריה‪ ,‬הרי נפסק להלכה‬ ‫מפשעווארסק זי"ע‪.‬‬ ‫לדבר בשעת השיעור‪ ,‬אבל מן הסתם עוברים‬ ‫בשו"ע שאסור ליתן לאכול לאנשים כאלו?‬ ‫היה‬ ‫מושבו‬ ‫איתן‬ ‫עליהם דברים קשים והם צריכים לפרוק את ליבם‬ ‫השיב להם רבי יענקעלע תשובה ניצחת כדרכו‬ ‫באנטווערפן של מעלה‪ ,‬אך‬ ‫הנשבר לפני אחרים‪.‬‬ ‫בקודש‪" :‬וכי המחבר מדבר על אדם רעב שבא‬ ‫מצודתו פרוסה היתה על כל יושבי ארץ‪ .‬רב‬ ‫לאכול?! הרי המחבר עוסק באורח שבא לבית‪ ,‬על‬ ‫הנסתר עליו מן הגלוי‪ ,‬שכל ימיו היה חי בהסתר‪,‬‬ ‫מקציפים הייתם את ד'‬ ‫זה הוא פוסק שאם אנו יודעים שלא יברך אסור‬ ‫שביליו במים רבים ועקבותיו לא נודעו‪ .‬בכל פעם‬ ‫לכבדו באכילה‪ ,‬אבל כשמגיע יהודי רעב ורוצה‬ ‫היה מגלה טפח מרום קדושתו ומכסה טפחיים‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ח ר' יחיאל הכהן שפיצער שליט"א‬ ‫לאכול ולהשיב את נפשו‪ ,‬האם צריך לבדוק אחריו‬ ‫חסידיו ומקושריו היו דבוקים וחבוקים בו באהבת‬ ‫מחשובי חסידי פשעווארסק באנטווערפן‪ ,‬שבהיותו‬ ‫אם הוא מברך?! לא על כך התכוון המחבר"‪...‬‬ ‫עולם‪ ,‬ועד היום‪ ,‬למרות שכבר עברו וחלפו שנים‬ ‫חתן היה אצל רבי יענקעלע ואמר אז לפרש‪:‬‬ ‫רבות מיום הסתלקותו‪ ,‬שמו הטהור נישא ונערץ‬ ‫"ובתבערה ובמסה ובקברות התאווה מקציפים‬ ‫הייתם את השם"‪ :‬מ'קען ברענען ביים דאווענען‬ ‫המבין לכל מעשיהם‬ ‫בסוד קדושים רבה‪ ,‬כשהוא מכונה בפי כל בחיבה‬ ‫ובהערצה‪' :‬רבי יענקעלע'‪ ,‬גדול מרבן שמו‪.‬‬ ‫(בתבערה)‪ ,‬מ'קען עומד בניסיון זיין (מסה)‪ ,‬מ'קען‬ ‫כדי להבין ולהשכיל עד היכן הדברים מגיעים‪,‬‬ ‫באגראבן די תאוות (קברות התאווה)‪ ,‬און מיט דעם‬ ‫נביא בספר מה שסיפר הגה"ח רבי יוסל לובינסקי‬ ‫שנות חייו היו כולן שווים לטובה‪ .‬מדריגותיו‬ ‫אלעם‪ ,‬מקציפים היייתם את השם‪.‬‬ ‫זצ"ל‪:‬‬ ‫הנשגבות בצדקות ובעבודה ‪ -‬היו למעלה מהשגת‬ ‫בר אנוש‪ .‬בכוחו הגדול הושיע אלפים ורבבות מבני‬ ‫היה שם אחד שנענה ואמר‪" :‬יחיאל האט נישט‬ ‫רבי יענקעלע היה מוסר שיעור משניות בבית‬ ‫ישראל אשר בכל צרתם לו צר‪ .‬אהבתו וחמלתו‬ ‫פארשטאנען" (יחיאל לא הבין את הכוונה)‪ ...‬נענה רבי‬ ‫מדרשו בכל ערב‪ ,‬וכמובן שבנוסח שלו שהיה מלא‬ ‫לכל איש יהודי באשר הוא ‪ -‬היו מן המפורסמות‪.‬‬ ‫יענקעלע וחזר על אמרתו הטהורה כדרכו בקודש‪,‬‬ ‫פשטות וענווה‪ ,‬חלק מהם הקשיבו לשיעור‪ ,‬וחלק‬ ‫הצטיינותו במצוות הכנסת אורחים כשביתו היה‬ ‫תוך כדי שהוא פונה לר' יחיאל והוסיף‪:‬‬ ‫מהם דיברו ביניהם על דא ועל הא‪ ,‬בחוסר כבוד‬ ‫פתוח כל שעות היום והלילה לכל דכפין‪ ,‬והוא‬ ‫"למשל‪ ,‬אם יש לך מנהג קבוע להעביר את‬ ‫ובלי דרך ארץ‪ .‬כך היה בכל שיעור מידי ערב‪,‬‬ ‫עד שפעם אחת החליט אחד ממשתתפי השיעור‬ ‫עומד עליהם להשקות צמאי חסדיו במסירות‬ ‫הסדרה בערב שבת קודש אחרי הצהרים בביתך‪,‬‬ ‫ובאהבה אין קץ‪.‬‬ ‫והנה באחד מערבי השבתות אתה יושב ומעביר‬ ‫שעליו לעשות סדר בדבר הזה אחת ולתמיד‪ .‬הוא‬ ‫דפק על הבימה והכריז‪" :‬מי שרוצה לדבר‪ ,‬יתכבד‬ ‫זאת לצד ידיעתו המופלאה בתולדותיהם של‬ ‫את הסדרה‪ ,‬אבל הילדים משתוללים מסביב ואינם‬ ‫ויצא החוצה! איננו אוסרים על האנשים לדבר‬ ‫צדיקים ומעשיהם הטובים‪ ,‬עד שיצא שמו וטבעו‬ ‫מניחים לך להעביר את הסדרה בניחותא (ס'איז‬ ‫חלילה‪ ,‬אבל אם רוצים לדבר‪ ,‬ילכו בחוץ ושם‬ ‫בעולם כאחד מבעלי המספרים המוסמכים ביותר;‬ ‫לעבעדיג אין שטוב מיט די קינדער)‪ ,‬אינך יודע מה‬ ‫ידברו‪ ,‬כאן בשיעור זה מפריע וגם אין זה דרך ארץ‬ ‫גדלותו העצומה בתורה בהיותו מורה הוראה לרבים‬ ‫לעשות‪ ,‬עד שאתה מחליט לעזוב את הבית וללכת‬ ‫לכבוד התורה של הרבי"‪.‬‬ ‫משך שנים רבות‪ ,‬ועוד שלל דרגות גבוהות שלא‬ ‫לבית המדרש כדי לסיים את העברת הסדרה‪ ,‬זה‬ ‫רבי יענקעלע שמע את הדברים ולא אמר על זה‬ ‫נודעו לאיש‪.‬‬ ‫נקרא 'מקציפים הייתם את השם'‪"...‬‬ ‫מאומה‪ .‬אחרי תפילת מעריב כשעברו לפניו האנשים‬ ‫לצד גדלותו בתורה והתמדתו העצומה‪ ,‬אפשר‬ ‫וכל כך למה? כי בשעות אלו של פניא‬ ‫להיפרד ולהתברך‪ ,‬עבר גם האיש שדפק על הבימה‬ ‫לומר שעיקר עבודתו של רבי יענקעלע היתה‬ ‫דמעלי שבתא‪ ,‬צריכה האשה את העזרה הדחופה‬ ‫והכריז את דבריו‪ ,‬ורבי יענקעלע שאל אותו‪ :‬איך היו‬ ‫במידת אהבת ישראל המיוחדת שבערה בקרבו‬ ‫של בעלה‪ ,‬ואין זה מן הראוי שהוא יעזוב את הבית‬ ‫עסקיו היום? והשיב‪ :‬ברוך השם‪ ,‬מצוין‪ .‬שוב שאל‪:‬‬ ‫במלוא העוצמה‪ .‬כל ימיו אשר חיה ‪ -‬וגם אצל‬ ‫וילך לבית המדרש כי הוא רוצה עכשיו להעביר‬ ‫איך מצב הפרנסה בכלליות? והשיב‪ :‬ברוך השם‪,‬‬ ‫חותנו הרה"ק רבי איציקל זי"ע ראו זאת ביתר שאת‬ ‫את הסדרה‪ .‬הקב"ה אינו חפץ בזמן כזה את העברת‬ ‫הכל טוב‪ .‬הוסיף ושאל‪ :‬האם יש לך נחת מילדיך?‬ ‫‪ -‬היו מקשה אחת של עזרה וסיוע לבני ישראל‪.‬‬ ‫הסדרה בהתלהבות (בתבערה)‪ ,‬הוא רוצה שתעשה‬ ‫ואמר‪ :‬ברוך השם‪ ,‬הודו לד' כי טוב‪ .‬ומה נשמע אצלך‬ ‫ביתו היה פתוח לרווחה עבור כל מאן דבעי‪,‬‬ ‫מה שצריך עכשיו לעשות‪ ,‬להישאר ולעזור לבני‬ ‫בבית? והשיב‪ :‬הכל בסדר‪ ,‬ברוך השם‪.‬‬ ‫עניים‪ ,‬אומללים‪ ,‬משולחים ועוברי אורח‪ ,‬כולם‬ ‫הבית‪ ,‬כי אם לא כן‪ ,‬זוהי בחינת 'מקציפים'‪.‬‬ ‫בזאת אמר לו רבי יענקעלע‪" :‬דע לך שיש‬ ‫היו יושבים על שולחנו וסועדים ליבם בכל סוגי‬ ‫כאלו שאין להם פרנסה‪ ,‬יש כאלו שסובלים מצער‬ ‫המאכלים‪ .‬בביתו החזיק רבי יענקעלע שני מטבחים‪,‬‬ ‫שתיית עראי חוץ לסוכה‬ ‫גידול בנים‪ ,‬יש כאלו שלא זכו לרוות נחת מילדיהם‪,‬‬ ‫בשר בנפרד וחלב בנפרד‪ ,‬שהיו פתוחים ‪ 24‬שעות‬ ‫והנה מעשה רב אשר על זה אפשר‬ ‫יש כאלו שאין להם מנוחה ושלום‪-‬בית‪ .‬הם באים‬ ‫ביממה‪ ,‬כדי שכל מי שיבוא יוכל להשיב את נפשו‬ ‫להמליץ כי 'הוא היה אומר'‪:‬‬ ‫לכאן בכל ערב ושופכים את ליבם הנשבר בפני‬ ‫במה שליבו חפץ‪ .‬לעתים רבות היה הוא עצמו דואג‬ ‫רבי יענקעלע הלך לבקר פעם בחול‬ ‫אחרים‪ ,‬והם מחכים משך כל היום לשיעור הזה‬ ‫וטורח לכל מחסורם של האורחים‪ ,‬בהשקיעו במצוה‬ ‫המועד סוכות‪ ,‬רב אחד זקן בא בימים שהתגורר‬ ‫כדי שיוכלו להיפגש עם החברים ולספר להם על‬ ‫זו עבודה רבה כי הרבה גופי תורה תלויים בה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פעם רבי יענקעלע רעיון נפלא בדרך צחות על‬ ‫לפעמים אפשר לראות אדם העומד בתפילה‬ ‫באנטווערפן‪ .‬בהיותו אצלו והתחילו לדבר‪ ,‬נענה‬ ‫המצוי אצל גבירים רבים‪ ,‬שבשעה שבאים אל‬ ‫לפני השי"ת ושופך שיחו בהתעוררות ובהתלהבות‬ ‫הזקן ואמר‪ :‬מה אעשה שאין לי כח לקום ולהיכנס‬ ‫הגביר בבית המדרש בתפילת שחרית להתרימו‬ ‫עם נשמתו המדברת עם שומע תפילה‪ ,‬אבל‬ ‫אל תוך הסוכה‪ ,‬אבל צמא אני מאד ורוצה אני‬ ‫עבור צרכי מצוה דחופה‪ ,‬הוא משיב בהתלהבות‬ ‫אחרי התפילה הוא נשאר עם נשמה בלא גוף‪ ,‬כי‬ ‫לשתות קצת מים‪ .‬נענה רבי יענקעלע ואמר לו‪:‬‬ ‫שבוודאי נכון הדבר לגייס כספים עבור דבר חשוב‬ ‫מיד כשחוזר לעסקיו הוא ממשיך את המחלוקת‬ ‫"הרי מעט מים הוא שתיית עראי ובוודאי מותר לך‬ ‫זה ואף הוא ברצונו לתרום בעין יפה‪ ,‬אך מה יעשה‬ ‫שהיתה לו אתמול עם חבר פלוני ועם חבר‬ ‫לשתות חוץ לסוכה"‪ ,‬ובתוך כך מזג רבי יענקעלע‬ ‫שאין בכיסו מזומנים‪ ,‬לכן הוא מבקש שיבואו אליו‬ ‫אלמוני‪ ,‬שסופו מעיד על תחילתו שלא הכניס‬ ‫לעצמו כוס מים ושתה ממנו‪ ,‬ושוב מזג לכוסו של‬ ‫אל המשרד בעוד כמה שעות‪ ,‬כי שם נמצאים‬ ‫לתוך הגוף את משמעות התפילה שהיא להתוודע‬ ‫הרב הזקן והורה לו לשתות לרוויה‪.‬‬ ‫הכספים‪.‬‬ ‫ולהיגלות שאין עוד מלבדו‪ ,‬והוא בורא ומנהיג‬ ‫בצאתו החוצה נענה ואמר רבי יענקעלע‬ ‫אבל כשבאים אליו כעבור מספר שעות אל‬ ‫לכל הברואים‪.‬‬ ‫לאחוזת מלוויו‪ ,‬שבהיותו בגלות סיביר כמה שנים‬ ‫המשרד‪ ,‬הוא מתחיל להצטדק ולהתחמק שכעת‬ ‫אם אכן היה מכניס את הנשמה לתוך הגוף‪,‬‬ ‫בעבודת פרך‪ ,‬מעולם לא שתה ולא אכל אפילו לא‬ ‫אין באפשרותו לתרום כי מצבו דחוק‪ ...‬ולכאורה‬ ‫היה יודע שהקב"ה בורא כל עולמים ואף אחד לא‬ ‫בדרך עראי חוץ לסוכה‪ ,‬אפילו שהיתה זו מסירות‬ ‫איפה נעשה השינוי מן הקצה אל הקצה‪ ,‬שהרי‬ ‫יכול לעשות לו כלום‪ ,‬ממילא לא יריב ולא יתקוטט‬ ‫נפש ממש מצידו בזמנים הקשים ההם של המלחמה‬ ‫בבית המדרש היה כל‪-‬כך חם ומולהב עבור המצוה‪,‬‬ ‫עם אחרים‪ ,‬אבל מכיוון שהתעסק רק עם הנשמה‪,‬‬ ‫והגלות‪ ,‬אבל כאן בהיותו לפני יהודי זקן שהיה צמא‬ ‫ואילו כמה שעות אחר‪-‬כך במשרד כבר לא רצה‬ ‫נותר עם הנשמה בלא הגוף‪ ,‬כי הגוף לא קיבל את‬ ‫וחשש לשתות חוץ לסוכה‪ ,‬שתה בפעם הראשונה‬ ‫לשמוע מכך‪.‬‬ ‫משמעות התפילה‪ ,‬ולכן עיקר חסר מן הספר‪ ,‬כי‬ ‫בימי חייו חוץ לסוכה‪ ,‬כדי לתת לו הרגשה טובה‬ ‫אמר על כך רבי יענקעלע בצחות לשונו‪ ,‬כי‬ ‫העבודה רק עם הנשמה מתאימה רק לעולם הבא‬ ‫ונעימה שאפשר לשתות שתיית עראי חוץ לסוכה‪,‬‬ ‫ידוע שלכל יהודי יש חלק רוחני וחלק גשמי‪ .‬כשהוא‬ ‫שהוא עולם הנשמות‪ ,‬אבל כאן בעולם הזה העבודה‬ ‫בפרט אצל זקן כמותו שהוא חלוש ובאמת אין לו‬ ‫נמצא בביהמ"ד הרי החלק הרוחני שולט בו באותה‬ ‫היא להכניס את הנשמה לתוך הגוף‪.‬‬ ‫כח לקום ולילך לסוכה‪.‬‬ ‫שעה‪ ,‬לכן כשבאים לדבר עמו על דבר מצוה‪ ,‬הוא‬ ‫לכן צריך האדם להיות אחרי התפילה כמין בריה‬ ‫נאה דורש ונאה מקיים היה רבי‬ ‫מתלהב וחפץ לתת צדקה מהונו‪ .‬לעומת זה כשבאים‬ ‫חדשה‪ ,‬שיאמין בלב שלם שגם אם אחד עשה לו‬ ‫יענקעלע‪ ,‬שהרי מה יש להשי"ת מקפידתו הגדולה‬ ‫אליו במשרד‪ ,‬שם כבר שולט בו החלק הגשמי‪ ,‬לכן‬ ‫איזה עוולה‪ ,‬הרי הכל בא מן השמים בהשגחה פרטית‬ ‫והחמורה שלא לשתות אפילו לא שתיית עראי חוץ‬ ‫כבר קשה להוציא ממנו כסף לצרכי המצוה‪.‬‬ ‫ואין לו מה לכעוס על עושה העוולה‪ ,‬כי אם הוא‬ ‫לסוכה‪ ,‬בזמן שאם הוא לא היה שותה יחד עם הרב‬ ‫בכך פירש פה קדוש את הפסוקים (תהלים‬ ‫ממשיך בכעסו ואינו מבין זאת‪ ,‬לא עשה בתפילתו‬ ‫הזקן‪ ,‬הרי גם הרב הזקן לא היה שותה‪ ,‬או שהיה‬ ‫קמו‪ ,‬ג‪-‬ד) "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין‬ ‫ולא כלום‪ ,‬והיינו מה שלימד אותנו רבי יענקעלע‬ ‫שותה ומרגיש חלישות הדעת בפני רבי יענקעלע‪,‬‬ ‫לו תשועה‪ ,‬תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא‬ ‫קדישא‪" :‬בתבערה‪ ,‬מ'קען ברענען ביים דאווענען‪ ,‬און‬ ‫שזוהי בחינת 'מקציפים הייתם את ד''‪ ,‬ולכן קם ושבר‬ ‫אבדו עשתונותיו"‪ .‬אם הבטיח לך נדיב שיתן לך‬ ‫מיט דעם אלעם‪ ,‬מקציפים היייתם את השם"‪.‬‬ ‫לראשונה בחייו את חומרתו הגדולה הזו לשתות חוץ‬ ‫צדקה בעודו בביהמ"ד‪' ,‬אל תבטחו בנדיבים בבן‬ ‫כללו של דבר‪:‬‬ ‫לסוכה‪ ,‬כדי להכניס חיות וחיזוק באותו רב זקן‪.‬‬ ‫אדם שאין לו תשועה'‪ ,‬אל תסמוך עליו כי לא תצא‬ ‫לימוד התורה ועבודת התפילה הם דרך סלולה‬ ‫ממנו ישועה‪.‬‬ ‫להביא את האדם להיות דבוק בקונו ולעשות‬ ‫הנשמה לך והגוף פעלך‬ ‫ומדוע? כי 'תצא רוחו ישוב לאדמתו'‪ ,‬איך‬ ‫רצונו יתברך‪ ,‬מה הוא רחום אף אתה רחום‪ .‬אם‬ ‫והנה‪ ,‬הרבה יותר חמור כשלוקחים את התורה‬ ‫שהוא יוצא מביהמ"ד עוזב אותו החלק הרוחני‬ ‫התורה והתפילה אינם מביאים אותו לשם‪ ,‬הרי הוא‬ ‫הקדושה ומבקשים לדקור בה אחרים חלילה‪ ,‬שאין‬ ‫ומתלבש בו החלק הגשמי‪ .‬ואם תשאל‪ ,‬איך יתכן‬ ‫"מקציפים הייתם את ד'"‪.‬‬ ‫בחינת 'מקציפים הייתם את ד'' יותר מזה‪ .‬ידוע‬ ‫שכך משתנית דעתו בתוך כמה שעות‪ ,‬על זה אמר‪,‬‬ ‫הפתגם המובא בספרים קדמונים "תפילה בלא כוונה‬ ‫'ביום ההוא אבדו עשתונותיו'‪ ,‬שבאותו יום הוא כבר‬ ‫תצא רוחו ישוב לאדמתו‬ ‫‪ -‬כגוף בלא נשמה"‪ ,‬אבל לפעמים יש גם בחינה‬ ‫שוכח מה שהבטיח בביהמ"ד לפני שעות בודדות‪...‬‬ ‫הפוכה‪ ,‬של נשמה בלא גוף‪...‬‬ ‫כמה נאה וכמה יאה להסמיך לזה מה שאמר‬ ‫נשמה בלא גוף‪ :‬היסוד העמוק שנטמן בין זמירות הניגון של חסידי ווארקי‬ ‫געדאווענט‪ ,‬יא געלערענט‪ ,‬נאר דעם בורא עולם נישט דערצערנט"‪ ,‬כי גם‬ ‫שיר מיוחד היה מושר בפי חסידי ווארקי בפולין של מעלה‪:‬‬ ‫אם הוא מתפלל ולומד‪ ,‬יראה להכניס את הנשמה אל הגוף‪ ,‬שלא יהיה בבחינת‬ ‫אז ס'גייט א איד אויף גלייכע שטיינער‪ ,‬פאלט ער אראפ און צעברעכט די‬ ‫'מקציפים הייתם את ד''‪.‬‬ ‫ביינער‪ ,‬ער וואלגערט זיך ארום יארן יארן‪ ,‬ביז עם קומט קיין ווארקי צו פארן‪.‬‬ ‫בזה נוכל להבין את חידושם של חז"ל (יומא פה‪" ):‬אמרה תורה חלל עליו‬ ‫נישט געדאווענט‪ ,‬נישט געלערנט‪ ,‬נאר דעם בורא עולם נישט דערצערנט‪ ,‬יא‬ ‫שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"‪ ,‬אבל למעשה מותר גם לחלל שבת על‬ ‫געשלאפן יא געגעסן‪ ,‬נאר דעם בורא עולם נישט פארגעסן‪.‬‬ ‫חולה שהוא 'צמח' בלי הכרה שלא יעשה כלום ויחיה כך עשרים שנה‪ ,‬והיכן‬ ‫פשוטו של ניגון הוא‪ :‬יהודי יכול ללכת על אבנים ישרות‪ ,‬אבל הוא נופל‬ ‫מתקיים כאן 'שישמור שבתות הרבה'?‬ ‫ושובר את העצמות‪ ,‬כי אינו מגיע לשום מקום עד שיעברו שנים רבות ויגיע‬ ‫אמנם לפי הניגון מווארקי קיבלנו פשט חדש בעבודתו של האיש הרוצה‬ ‫לווארקי‪ ,‬ששם לימדו כי גם אם לא התפלל ולא למד‪ ,‬העיקר הוא שלא‬ ‫להיכנס בשערי העבודה‪ ,‬שהעיקר הוא לא לשכוח את הקב"ה ולא להמרות את‬ ‫להכעיס את הקב"ה; גם אם אכל וישן‪ ,‬העיקר הוא שלא לשכוח את הקב"ה‪.‬‬ ‫פיו‪ .‬יהודי חולה זה ל"ע שאכן הוא 'צמח' ואינו עושה מאומה בקום ועשה‪ ,‬אבל‬ ‫כאן למדנו את הכלל הגדול להכניס את הנשמה לתוך הגוף‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫מכל מקום אינו שוכח את הקב"ה ואינו ממרה את פיו חלילה‪ ,‬על כן צריך לחלל‬ ‫בבחינת 'נשמה בלא גוף'‪ ,‬כי הלימוד והתפילה הם כדי לבוא לידי דביקות‬ ‫עליו את השבת כי הוא בעצם עושה את העיקר‪ ,‬שאינו בבחינת 'מקציפים'‪.‬‬ ‫בשי"ת‪ ,‬ולכן בא רבי יענקעלע והוסיף לנו נדבך יקר בניגון של ווארקי‪" :‬יא‬ ‫‪3‬‬ ‫ִּב ‪ְ+‬ד ַבר ְי ‪ׁ+‬שו ָּעה‬ ‫פרפראות לחכמה בפרשת השבוע ובעניינא דיומא‬ ‫בהלכה ובתוכחת מוסר‪'( .‬אבות על בנים' עמ' תסב)‪.‬‬ ‫כי ציד בפיו‪ :‬חכמתו של יצחק באהבתו לעשו כדי‬ ‫על פי זה נוכל להסביר במיטב היגיון דברי חז"ל (יומא‬ ‫להשפיע על הרשעים התעוררות תשובה‬ ‫כב‪" ):‬אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של‬ ‫כבר צווחו קמאי להבין למה ומדוע אהב יצחק את‬ ‫שרצים תלויה לו מאחוריו"‪ ,‬כי אם יהיה הפרנס בבחינת‬ ‫עשו‪ ,‬וכי לא ראה ולא ידע את גודל רשעותו כפי שהתורה‬ ‫'טלית שכולה תכלת' וצדיק תמים‪ ,‬לא תהיה לו השפעה‬ ‫מעידה עליו שהיה יודע ציד ורוצח נפשות‪ ,‬כדברי רש"י‬ ‫על בני העיר שיאמרו עליו כי אינו מבין בהבלי עוה"ז‪,‬‬ ‫בפסוק (כה‪ ,‬כט) "והוא עייף" – מרציחה‪.‬‬ ‫ומעולם לא חטא ולא נפל אף פעם‪.‬‬ ‫ויתבאר בהקדם מה שהביא הרה"ק רבי יואל‬ ‫מסאטמאר זי"ע בספרו הק' 'דברי יואל' (פ' בשלח) בשם‬ ‫רבים השיב מעוון‬ ‫זקנו הרה"ק ה'ייטב לב' מסיגעט זי"ע‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫עתה ניתנה ראש ונשובה להבין ולהשכיל מידתו של‬ ‫להוכיח אנשים בלתי מי שהוא דומה לחוטא‪ ,‬כי אם‬ ‫יצחק אשר אהב את עשו הרשע מתוך מחשבה שמכיוון‬ ‫יוכיחנו איש צדיק שלא ָט ַעם ַט ַעם חטא מעולם‪ ,‬יאמר‬ ‫שהוא יודע ציד ואיש שדה‪ ,‬הרי שיש לו השפעה גדולה‬ ‫החוטא בליבו שזה אינו יודע כמה קשה לפרוש מן החטא‬ ‫על כל הרשעים והמזיקים שהתחברו אליו‪.‬‬ ‫ולשוב בתשובה‪ ,‬ממילא לא יקבל ממנו את התוכחה‪.‬‬ ‫ממילא‪ ,‬אם מכאן ואילך יתנהג עשו כראוי על ידי‬ ‫אבל אם יוכיחנו מי שכבר חטא ושב‪ ,‬הלא הוא יודע‬ ‫אהבת יצחק אליו‪ ,‬תוכל להיות לו השפעה נכונה על כל‬ ‫טעמו של חטא והניסיון לפרוש ממנו‪ ,‬על כן ייכנסו‬ ‫בני דורו ויוכל לומר להם 'איך קום דאך פון דארט'‪ ,‬הרי‬ ‫דיבוריו בליבו יותר‪ .‬בזה פירש ה'ייטב לב' מאמר הכתוב‬ ‫הייתי כמוכם רוצח וגזלן‪ ,‬כמו שאמר שלמה המלך החכם‬ ‫(קהלת ז‪ ,‬ה) "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר‬ ‫מכל האדם (קהלת א‪ ,‬יד) "ראיתי את כל המעשים והנה הכל‬ ‫כסילים"‪ ,‬רצה לומר‪ ,‬מאיש כזה שכבר שמע שיר כסילים‬ ‫הבל ורעות רוח"‪.‬‬ ‫ופירש הימנה ועשה תשובה‪.‬‬ ‫מהאי טעמא ביקש יצחק לברך את עשו בברכת‬ ‫כעין זה מסופר על הגה"ק הרבי ר' שמעלקא‬ ‫"ויתן לך האלוקים מטל השמים"‪ ,‬כדי שיוכל עשו‬ ‫מניקלשבורג זי"ע‪ ,‬אשר בבואו לניקלשבורג לכהן‬ ‫להרבות דברי מוסר והדרכה לבני דורו‪ ,‬בבחינת "יערוף‬ ‫שם ברבנות‪ ,‬התחיל לדרוש בכל שבת על חכמה אחת‬ ‫כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"‪ .‬לעומתו‪ ,‬יעקב אבינו‬ ‫משבעת החכמות‪ .‬הדבר היה כמובן לפלא גדול בעיני‬ ‫שהיה איש תם יושב אהלים‪ ,‬אכן היתה דרגתו גבוה מעל‬ ‫הקהל שחשבו כי הרב שהוא גאון עולם בוודאי ידרוש‬ ‫גבוה‪ ,‬אבל לא היתה לו השפעה על בני דורו בהיותו ספון‬ ‫בפלפול ודברי מוסר‪.‬‬ ‫באהלי שם‪.‬‬ ‫הסביר להם הרבי ר' שמעלקא על פי הכתוב הנ"ל‬ ‫בכך יומתק מאד לשון הכתוב כמין חומר‪" :‬ויאהב‬ ‫"טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים"‪,‬‬ ‫יצחק את עשו כי ציד בפיו"‪ ,‬היינו בגלל שיש לו כח‬ ‫היינו מאיש כזה שהוא שומע ומבין גם שיר כסילים‪,‬‬ ‫השפעה בפיו ואי אפשר לומר לו 'הרי אתה צדיק ולא‬ ‫כי אם החכם שאינו בקי ויודע בחכמות העולם יבוא‬ ‫טעמת טעם חטא מימיך'‪ ,‬כי אדרבה‪ ,‬טענתו של עשו‬ ‫ויאמר לו גערה ותוכחה‪ ,‬יאמרו לו‪' ,‬הלא אתה לא יודע‬ ‫בפיו‪ ,‬שהרי הוא היה איש שומע שיר‬ ‫כלום בחכמות העולם ולכן אתה מואס בהם'‪ ,‬אבל מי‬ ‫כסילים ועם כל זה שב ורפא לו‪ ,‬וזהו‬ ‫שהוא יודע היטב בכל החכמות ובכל זאת רוצה ובוחר‬ ‫"כי ציד בפיו"‪ ,‬כדי שיהיה לו מענה‬ ‫רק בחכמת התורה‪ ,‬אז כולם אליו ישמעון‪ .‬מאז התחיל‬ ‫בפיו לרשעים שישובו בתשובה‪.‬‬ ‫לדרוש לפניהם כמה דברים נלהבים‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' • להנצחות ולקבלת הגליון‪ ,‬ניתן לפנות לכתובת ‪ • mashmiayeshuah@gmail.com‬כתיבה ועריכה‪ :‬יוסף מאיר האס‬