משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — תולדות (2026-11-09)

ַמ ְׁ+ש ִמ ַיע ְי ׁ+שו ָּעה
דרושים יקרים ורעיונות נפלאים
בפרשת השבוע ובעניינא דיומא
מגנזי אוצרותיו הברוכים של
כש"ת מורנו הגה"צ
רבי יהושע נתן פייפער
שליט"א
אב"ד קהל
ברכת מנחם – קראקא
גליון
נ'"א פרשת תולדות ,תשפ"ז
לזה מה שרמז בספר 'אברהם אנכי' להגאון רבי אברהם פלאג'י וירח את ריח בגדיו
זצ"ל ,שסופי תיבות של ותלב'ש א'ת יעק'ב היא שב"ת. ַו ִּת ַ ּקח ִר ְב ָקה ֶאת ִ ּב ְג ֵדי ֵע ָשׂו ְ ּב ָנ ּה ַה ָ ּגדֹל ַה ֲח ֻמדֹת ֲא ׁ ֶשר ִא ָּת ּה
הרה"ק בעל 'פני מנחם מגור' זי"ע רמז מה דאיתא בגמרא ַ ּב ָ ּב ִית ַו ַּת ְל ֵ ּב ׁש ֶאת ַי ֲעקֹב ְ ּב ָנ ּה ַה ָ ּק ָטן (כז ,טו)
(שבת קיט ).ששבת ריחו נודף ,ובבגדי יעקב כתיב" :וירח את ריח על הענין שלבש יעקב אבינו את בגדי החמודות של עשו
בגדיו" ,שאמר יצחק "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'", בשעת הברכה ,יש לומר בהקדם דברי המדרש על טיב ומהות
הרמז גם על שבת קודש שנקראת "חקל תפוחין קדישין" (זוה"ק בגדים אלו וסדר השתלשלותם מימות עולם עד ליעקב אבינו.
ח"ב פח ,):ו"לכה דודי נצא השדה" (שיר השירים ז ,יב). זה לשונם:
אדם הראשון היה בכורו של עולם ,וכיון שהקריב קרבנו
כי החלפתי שמלותי שנאמר (תהלים סט ,לב) "ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס",
איתא ב'פרקי דרבי אליעזר' (מובא בספר 'עיר דוד' סי' שטו) וזה לבש בגדי כהונה גדולה שנאמר (בראשית ג ,כא) "ויעש ה' אלוקים
לשונו" :בשעה שביקש בלק מבלעם לקלל לו את ישראל ,אמר לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" ,בגדי שבת היו ,והיו
לו בלעם לבלק :איך אקללם ,והלא הם הולכים בבגדי שבת ויום הבכורות משתמשין בהם.
טוב". כיון שמת אדם מסרן לשת ,שת מסרן למתושלח ,כיון
ולכאורה מהו הקשר בין בגדי השבת לקללה שביקש בלק שמת מתושלח מסרן לנח ,עמד נח והקריב קרבן ,שנאמר (שם
מבלעם לקלל את ישראל? ח ,כ) "ויקח מכל הבהמה הטהורה" .מת נח ומסרן לשם ,וכי
אבל לפי המבואר כאן נכון מאוד ,שהרי אבינו יעקב נתברך שם היה בכור והלא יפת היה בכור ,שנאמר (שם י ,כא) "אחי יפת
מאביו יצחק שקיבל את הברכות מאברהם שנתברך מהקב"ה, הגדול" ,מפני שצפה נח שלשלת האבות עומדת ממנו.
ובעת שנתברך היה לבוש בבגדי החמודות ,בבגדי השבת ,ולכן את סבור שמא על חינם אמר יעקב לעשו שהוא ימכור לו
אי אפשר לחול עליהם קללה כשהם לבושים בבגדי שבת ,כי את הבכורה ,לאו ,אלא שהיה יעקב מבקש להקריב ולא היה
אין קללה במקום ברכה .זהו שאמר בלעם" :איך אקללם ,והלא יכול מפני שלא היה בכור ,אמר עשו מה אני מבקש מן הבכורה
הם הולכים בבגדי שבת ויום טוב". הזאת שנאמר (פרשתן כה ,לב) "הנה אנכי הולך למות" וגו' ,באותה
יעקב אבינו המשיך את הברכות לבניו אחריו ואמר: שעה כיון שלקח יעקב את הבכורה התחיל מקריב ,עד כאן.
"המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים" (בראשית מח,
טז) ,ולכן בכל ליל שבת כשאנו לובשים את בגדי החמודות בגדי לבשי בגדי תפארתך
הברכה ,אנו אומרים ומבקשים" :ברכוני לשלום מלאכי השלום מתואר כאן איך הגיעו הבגדים מאדם הראשון עד עשו וכי
מלאכי השרת מלאכי עליון!" היו בגדי כהונה ,ויש לך בו חידושו שהוסיפו במדרש שהבגדים
והשתא דאתינא להכא ,יפה הנהיגו קדמונינו שיאמרו פרשת היו בגדי שבת ,לבוש בגדי חמודות.
"ויתן לך" במוצאי שבתות כשעדיין לבושים בבגדי שבת ,שהרי ההסבר בזה שיש אומרים (פסחים נד ):שאף בגדי אדם
כך היה לבוש יעקב אבינו כשקיבל את הברכות ,וכך בבגדים אלו הראשון נבראו בערב שבת בין השמשות ,ותיכף בכניסת השבת
תחול הברכה לזרעו של יעקב. לבשם אדם הראשון ולכן נקראו "בגדי שבת" .ונוכל להסמיך
1
ְי ׁשוּע ֹות ַמ ְל ּכ ֹו
גיצי אש קודש משולחנם הגבוה של גדולי הדור וצדיקי אמת לרגל יומי דהילולא רבה
מועקותיהם וצרותיהם ,לכן צריך לתת להם את במטבחים כאלו היו נכנסים ויוצאים כל סוגי בין אותם צדיקי אמת
היכולת ואת ההזדמנות לפרוק את אשר על ליבם האנשים והאורחים ,בין אלו המדקדקים והחרדים שעמד הקב"ה ושתלם
המיוסר ,ולא למנוע מהם זאת חלילה". לדבר ד' ובין הקלים שבבני ישראל שאינם
שומרי תורה ומצוות .פעם שאלו המקורבים את
בדורנו האחרון ,עמדה
וגם ניצבה דמותו הטהורה
כ"ז חשון:
אה ,כמה גדולים מעשי רבי יענקעלע שידע לע נק
רבי יענקעלע בתמיהה על כך שהוא נותן לאכול של הצדיק המופלא, הרה"ק רבי יע
לרדת לעומקו של לב נשבר ולדעת מה חסר לו
ולשתות לאנשים שאינם נוטלים ידיהם לסעודה הרה"ק רבי יענקעלע מפשעווארסק זי"ע
כדי שיוכל לפרוק את צרותיו בפני אחרים .כשראה
אנשים מדברים בשיעור ,הבין שבאמת אינם רוצים ואינם מברכים לפניה ולאחריה ,הרי נפסק להלכה מפשעווארסק זי"ע.
לדבר בשעת השיעור ,אבל מן הסתם עוברים בשו"ע שאסור ליתן לאכול לאנשים כאלו? היה מושבו איתן
עליהם דברים קשים והם צריכים לפרוק את ליבם השיב להם רבי יענקעלע תשובה ניצחת כדרכו באנטווערפן של מעלה ,אך
הנשבר לפני אחרים. בקודש" :וכי המחבר מדבר על אדם רעב שבא מצודתו פרוסה היתה על כל יושבי ארץ .רב
לאכול?! הרי המחבר עוסק באורח שבא לבית ,על הנסתר עליו מן הגלוי ,שכל ימיו היה חי בהסתר,
מקציפים הייתם את ד' זה הוא פוסק שאם אנו יודעים שלא יברך אסור שביליו במים רבים ועקבותיו לא נודעו .בכל פעם
לכבדו באכילה ,אבל כשמגיע יהודי רעב ורוצה היה מגלה טפח מרום קדושתו ומכסה טפחיים.
סיפר הרה"ח ר' יחיאל הכהן שפיצער שליט"א לאכול ולהשיב את נפשו ,האם צריך לבדוק אחריו חסידיו ומקושריו היו דבוקים וחבוקים בו באהבת
מחשובי חסידי פשעווארסק באנטווערפן ,שבהיותו אם הוא מברך?! לא על כך התכוון המחבר"... עולם ,ועד היום ,למרות שכבר עברו וחלפו שנים
חתן היה אצל רבי יענקעלע ואמר אז לפרש:
רבות מיום הסתלקותו ,שמו הטהור נישא ונערץ
"ובתבערה ובמסה ובקברות התאווה מקציפים
הייתם את השם" :מ'קען ברענען ביים דאווענען המבין לכל מעשיהם בסוד קדושים רבה ,כשהוא מכונה בפי כל בחיבה
ובהערצה' :רבי יענקעלע' ,גדול מרבן שמו.
(בתבערה) ,מ'קען עומד בניסיון זיין (מסה) ,מ'קען כדי להבין ולהשכיל עד היכן הדברים מגיעים,
באגראבן די תאוות (קברות התאווה) ,און מיט דעם נביא בספר מה שסיפר הגה"ח רבי יוסל לובינסקי שנות חייו היו כולן שווים לטובה .מדריגותיו
אלעם ,מקציפים היייתם את השם. זצ"ל: הנשגבות בצדקות ובעבודה -היו למעלה מהשגת
בר אנוש .בכוחו הגדול הושיע אלפים ורבבות מבני
היה שם אחד שנענה ואמר" :יחיאל האט נישט רבי יענקעלע היה מוסר שיעור משניות בבית
ישראל אשר בכל צרתם לו צר .אהבתו וחמלתו
פארשטאנען" (יחיאל לא הבין את הכוונה) ...נענה רבי מדרשו בכל ערב ,וכמובן שבנוסח שלו שהיה מלא
לכל איש יהודי באשר הוא -היו מן המפורסמות.
יענקעלע וחזר על אמרתו הטהורה כדרכו בקודש, פשטות וענווה ,חלק מהם הקשיבו לשיעור ,וחלק
הצטיינותו במצוות הכנסת אורחים כשביתו היה
תוך כדי שהוא פונה לר' יחיאל והוסיף: מהם דיברו ביניהם על דא ועל הא ,בחוסר כבוד
פתוח כל שעות היום והלילה לכל דכפין ,והוא
"למשל ,אם יש לך מנהג קבוע להעביר את ובלי דרך ארץ .כך היה בכל שיעור מידי ערב,
עד שפעם אחת החליט אחד ממשתתפי השיעור עומד עליהם להשקות צמאי חסדיו במסירות
הסדרה בערב שבת קודש אחרי הצהרים בביתך, ובאהבה אין קץ.
והנה באחד מערבי השבתות אתה יושב ומעביר שעליו לעשות סדר בדבר הזה אחת ולתמיד .הוא
דפק על הבימה והכריז" :מי שרוצה לדבר ,יתכבד זאת לצד ידיעתו המופלאה בתולדותיהם של
את הסדרה ,אבל הילדים משתוללים מסביב ואינם
ויצא החוצה! איננו אוסרים על האנשים לדבר צדיקים ומעשיהם הטובים ,עד שיצא שמו וטבעו
מניחים לך להעביר את הסדרה בניחותא (ס'איז
חלילה ,אבל אם רוצים לדבר ,ילכו בחוץ ושם בעולם כאחד מבעלי המספרים המוסמכים ביותר;
לעבעדיג אין שטוב מיט די קינדער) ,אינך יודע מה
ידברו ,כאן בשיעור זה מפריע וגם אין זה דרך ארץ גדלותו העצומה בתורה בהיותו מורה הוראה לרבים
לעשות ,עד שאתה מחליט לעזוב את הבית וללכת
לכבוד התורה של הרבי". משך שנים רבות ,ועוד שלל דרגות גבוהות שלא
לבית המדרש כדי לסיים את העברת הסדרה ,זה
רבי יענקעלע שמע את הדברים ולא אמר על זה נודעו לאיש.
נקרא 'מקציפים הייתם את השם'"...
מאומה .אחרי תפילת מעריב כשעברו לפניו האנשים לצד גדלותו בתורה והתמדתו העצומה ,אפשר
וכל כך למה? כי בשעות אלו של פניא
להיפרד ולהתברך ,עבר גם האיש שדפק על הבימה לומר שעיקר עבודתו של רבי יענקעלע היתה
דמעלי שבתא ,צריכה האשה את העזרה הדחופה
והכריז את דבריו ,ורבי יענקעלע שאל אותו :איך היו במידת אהבת ישראל המיוחדת שבערה בקרבו
של בעלה ,ואין זה מן הראוי שהוא יעזוב את הבית
עסקיו היום? והשיב :ברוך השם ,מצוין .שוב שאל: במלוא העוצמה .כל ימיו אשר חיה -וגם אצל
וילך לבית המדרש כי הוא רוצה עכשיו להעביר
איך מצב הפרנסה בכלליות? והשיב :ברוך השם, חותנו הרה"ק רבי איציקל זי"ע ראו זאת ביתר שאת
את הסדרה .הקב"ה אינו חפץ בזמן כזה את העברת
הכל טוב .הוסיף ושאל :האם יש לך נחת מילדיך? -היו מקשה אחת של עזרה וסיוע לבני ישראל.
הסדרה בהתלהבות (בתבערה) ,הוא רוצה שתעשה
ואמר :ברוך השם ,הודו לד' כי טוב .ומה נשמע אצלך ביתו היה פתוח לרווחה עבור כל מאן דבעי,
מה שצריך עכשיו לעשות ,להישאר ולעזור לבני
בבית? והשיב :הכל בסדר ,ברוך השם. עניים ,אומללים ,משולחים ועוברי אורח ,כולם
הבית ,כי אם לא כן ,זוהי בחינת 'מקציפים'.
בזאת אמר לו רבי יענקעלע" :דע לך שיש היו יושבים על שולחנו וסועדים ליבם בכל סוגי
כאלו שאין להם פרנסה ,יש כאלו שסובלים מצער המאכלים .בביתו החזיק רבי יענקעלע שני מטבחים,
שתיית עראי חוץ לסוכה גידול בנים ,יש כאלו שלא זכו לרוות נחת מילדיהם, בשר בנפרד וחלב בנפרד ,שהיו פתוחים 24שעות
והנה מעשה רב אשר על זה אפשר יש כאלו שאין להם מנוחה ושלום-בית .הם באים ביממה ,כדי שכל מי שיבוא יוכל להשיב את נפשו
להמליץ כי 'הוא היה אומר': לכאן בכל ערב ושופכים את ליבם הנשבר בפני במה שליבו חפץ .לעתים רבות היה הוא עצמו דואג
רבי יענקעלע הלך לבקר פעם בחול אחרים ,והם מחכים משך כל היום לשיעור הזה וטורח לכל מחסורם של האורחים ,בהשקיעו במצוה
המועד סוכות ,רב אחד זקן בא בימים שהתגורר כדי שיוכלו להיפגש עם החברים ולספר להם על זו עבודה רבה כי הרבה גופי תורה תלויים בה.
2
פעם רבי יענקעלע רעיון נפלא בדרך צחות על לפעמים אפשר לראות אדם העומד בתפילה באנטווערפן .בהיותו אצלו והתחילו לדבר ,נענה
המצוי אצל גבירים רבים ,שבשעה שבאים אל לפני השי"ת ושופך שיחו בהתעוררות ובהתלהבות הזקן ואמר :מה אעשה שאין לי כח לקום ולהיכנס
הגביר בבית המדרש בתפילת שחרית להתרימו עם נשמתו המדברת עם שומע תפילה ,אבל אל תוך הסוכה ,אבל צמא אני מאד ורוצה אני
עבור צרכי מצוה דחופה ,הוא משיב בהתלהבות אחרי התפילה הוא נשאר עם נשמה בלא גוף ,כי לשתות קצת מים .נענה רבי יענקעלע ואמר לו:
שבוודאי נכון הדבר לגייס כספים עבור דבר חשוב מיד כשחוזר לעסקיו הוא ממשיך את המחלוקת "הרי מעט מים הוא שתיית עראי ובוודאי מותר לך
זה ואף הוא ברצונו לתרום בעין יפה ,אך מה יעשה שהיתה לו אתמול עם חבר פלוני ועם חבר לשתות חוץ לסוכה" ,ובתוך כך מזג רבי יענקעלע
שאין בכיסו מזומנים ,לכן הוא מבקש שיבואו אליו אלמוני ,שסופו מעיד על תחילתו שלא הכניס לעצמו כוס מים ושתה ממנו ,ושוב מזג לכוסו של
אל המשרד בעוד כמה שעות ,כי שם נמצאים לתוך הגוף את משמעות התפילה שהיא להתוודע הרב הזקן והורה לו לשתות לרוויה.
הכספים. ולהיגלות שאין עוד מלבדו ,והוא בורא ומנהיג בצאתו החוצה נענה ואמר רבי יענקעלע
אבל כשבאים אליו כעבור מספר שעות אל לכל הברואים. לאחוזת מלוויו ,שבהיותו בגלות סיביר כמה שנים
המשרד ,הוא מתחיל להצטדק ולהתחמק שכעת אם אכן היה מכניס את הנשמה לתוך הגוף, בעבודת פרך ,מעולם לא שתה ולא אכל אפילו לא
אין באפשרותו לתרום כי מצבו דחוק ...ולכאורה היה יודע שהקב"ה בורא כל עולמים ואף אחד לא בדרך עראי חוץ לסוכה ,אפילו שהיתה זו מסירות
איפה נעשה השינוי מן הקצה אל הקצה ,שהרי יכול לעשות לו כלום ,ממילא לא יריב ולא יתקוטט נפש ממש מצידו בזמנים הקשים ההם של המלחמה
בבית המדרש היה כל-כך חם ומולהב עבור המצוה, עם אחרים ,אבל מכיוון שהתעסק רק עם הנשמה, והגלות ,אבל כאן בהיותו לפני יהודי זקן שהיה צמא
ואילו כמה שעות אחר-כך במשרד כבר לא רצה נותר עם הנשמה בלא הגוף ,כי הגוף לא קיבל את וחשש לשתות חוץ לסוכה ,שתה בפעם הראשונה
לשמוע מכך. משמעות התפילה ,ולכן עיקר חסר מן הספר ,כי בימי חייו חוץ לסוכה ,כדי לתת לו הרגשה טובה
אמר על כך רבי יענקעלע בצחות לשונו ,כי העבודה רק עם הנשמה מתאימה רק לעולם הבא ונעימה שאפשר לשתות שתיית עראי חוץ לסוכה,
ידוע שלכל יהודי יש חלק רוחני וחלק גשמי .כשהוא שהוא עולם הנשמות ,אבל כאן בעולם הזה העבודה בפרט אצל זקן כמותו שהוא חלוש ובאמת אין לו
נמצא בביהמ"ד הרי החלק הרוחני שולט בו באותה היא להכניס את הנשמה לתוך הגוף. כח לקום ולילך לסוכה.
שעה ,לכן כשבאים לדבר עמו על דבר מצוה ,הוא לכן צריך האדם להיות אחרי התפילה כמין בריה נאה דורש ונאה מקיים היה רבי
מתלהב וחפץ לתת צדקה מהונו .לעומת זה כשבאים חדשה ,שיאמין בלב שלם שגם אם אחד עשה לו יענקעלע ,שהרי מה יש להשי"ת מקפידתו הגדולה
אליו במשרד ,שם כבר שולט בו החלק הגשמי ,לכן איזה עוולה ,הרי הכל בא מן השמים בהשגחה פרטית והחמורה שלא לשתות אפילו לא שתיית עראי חוץ
כבר קשה להוציא ממנו כסף לצרכי המצוה. ואין לו מה לכעוס על עושה העוולה ,כי אם הוא לסוכה ,בזמן שאם הוא לא היה שותה יחד עם הרב
בכך פירש פה קדוש את הפסוקים (תהלים ממשיך בכעסו ואינו מבין זאת ,לא עשה בתפילתו הזקן ,הרי גם הרב הזקן לא היה שותה ,או שהיה
קמו ,ג-ד) "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין ולא כלום ,והיינו מה שלימד אותנו רבי יענקעלע שותה ומרגיש חלישות הדעת בפני רבי יענקעלע,
לו תשועה ,תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא קדישא" :בתבערה ,מ'קען ברענען ביים דאווענען ,און שזוהי בחינת 'מקציפים הייתם את ד'' ,ולכן קם ושבר
אבדו עשתונותיו" .אם הבטיח לך נדיב שיתן לך מיט דעם אלעם ,מקציפים היייתם את השם". לראשונה בחייו את חומרתו הגדולה הזו לשתות חוץ
צדקה בעודו בביהמ"ד' ,אל תבטחו בנדיבים בבן כללו של דבר: לסוכה ,כדי להכניס חיות וחיזוק באותו רב זקן.
אדם שאין לו תשועה' ,אל תסמוך עליו כי לא תצא לימוד התורה ועבודת התפילה הם דרך סלולה
ממנו ישועה. להביא את האדם להיות דבוק בקונו ולעשות הנשמה לך והגוף פעלך
ומדוע? כי 'תצא רוחו ישוב לאדמתו' ,איך רצונו יתברך ,מה הוא רחום אף אתה רחום .אם והנה ,הרבה יותר חמור כשלוקחים את התורה
שהוא יוצא מביהמ"ד עוזב אותו החלק הרוחני התורה והתפילה אינם מביאים אותו לשם ,הרי הוא הקדושה ומבקשים לדקור בה אחרים חלילה ,שאין
ומתלבש בו החלק הגשמי .ואם תשאל ,איך יתכן "מקציפים הייתם את ד'". בחינת 'מקציפים הייתם את ד'' יותר מזה .ידוע
שכך משתנית דעתו בתוך כמה שעות ,על זה אמר, הפתגם המובא בספרים קדמונים "תפילה בלא כוונה
'ביום ההוא אבדו עשתונותיו' ,שבאותו יום הוא כבר תצא רוחו ישוב לאדמתו -כגוף בלא נשמה" ,אבל לפעמים יש גם בחינה
שוכח מה שהבטיח בביהמ"ד לפני שעות בודדות... הפוכה ,של נשמה בלא גוף...
כמה נאה וכמה יאה להסמיך לזה מה שאמר
נשמה בלא גוף :היסוד העמוק שנטמן בין זמירות הניגון של חסידי ווארקי
געדאווענט ,יא געלערענט ,נאר דעם בורא עולם נישט דערצערנט" ,כי גם שיר מיוחד היה מושר בפי חסידי ווארקי בפולין של מעלה:
אם הוא מתפלל ולומד ,יראה להכניס את הנשמה אל הגוף ,שלא יהיה בבחינת אז ס'גייט א איד אויף גלייכע שטיינער ,פאלט ער אראפ און צעברעכט די
'מקציפים הייתם את ד''. ביינער ,ער וואלגערט זיך ארום יארן יארן ,ביז עם קומט קיין ווארקי צו פארן.
בזה נוכל להבין את חידושם של חז"ל (יומא פה" ):אמרה תורה חלל עליו נישט געדאווענט ,נישט געלערנט ,נאר דעם בורא עולם נישט דערצערנט ,יא
שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" ,אבל למעשה מותר גם לחלל שבת על געשלאפן יא געגעסן ,נאר דעם בורא עולם נישט פארגעסן.
חולה שהוא 'צמח' בלי הכרה שלא יעשה כלום ויחיה כך עשרים שנה ,והיכן פשוטו של ניגון הוא :יהודי יכול ללכת על אבנים ישרות ,אבל הוא נופל
מתקיים כאן 'שישמור שבתות הרבה'? ושובר את העצמות ,כי אינו מגיע לשום מקום עד שיעברו שנים רבות ויגיע
אמנם לפי הניגון מווארקי קיבלנו פשט חדש בעבודתו של האיש הרוצה לווארקי ,ששם לימדו כי גם אם לא התפלל ולא למד ,העיקר הוא שלא
להיכנס בשערי העבודה ,שהעיקר הוא לא לשכוח את הקב"ה ולא להמרות את להכעיס את הקב"ה; גם אם אכל וישן ,העיקר הוא שלא לשכוח את הקב"ה.
פיו .יהודי חולה זה ל"ע שאכן הוא 'צמח' ואינו עושה מאומה בקום ועשה ,אבל כאן למדנו את הכלל הגדול להכניס את הנשמה לתוך הגוף ,שלא יהיה
מכל מקום אינו שוכח את הקב"ה ואינו ממרה את פיו חלילה ,על כן צריך לחלל בבחינת 'נשמה בלא גוף' ,כי הלימוד והתפילה הם כדי לבוא לידי דביקות
עליו את השבת כי הוא בעצם עושה את העיקר ,שאינו בבחינת 'מקציפים'. בשי"ת ,ולכן בא רבי יענקעלע והוסיף לנו נדבך יקר בניגון של ווארקי" :יא
3
ִּב ְ+ד ַבר ְי ׁ+שו ָּעה
פרפראות לחכמה בפרשת השבוע ובעניינא דיומא
בהלכה ובתוכחת מוסר'( .אבות על בנים' עמ' תסב). כי ציד בפיו :חכמתו של יצחק באהבתו לעשו כדי
על פי זה נוכל להסביר במיטב היגיון דברי חז"ל (יומא להשפיע על הרשעים התעוררות תשובה
כב" ):אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של כבר צווחו קמאי להבין למה ומדוע אהב יצחק את
שרצים תלויה לו מאחוריו" ,כי אם יהיה הפרנס בבחינת עשו ,וכי לא ראה ולא ידע את גודל רשעותו כפי שהתורה
'טלית שכולה תכלת' וצדיק תמים ,לא תהיה לו השפעה מעידה עליו שהיה יודע ציד ורוצח נפשות ,כדברי רש"י
על בני העיר שיאמרו עליו כי אינו מבין בהבלי עוה"ז, בפסוק (כה ,כט) "והוא עייף" – מרציחה.
ומעולם לא חטא ולא נפל אף פעם. ויתבאר בהקדם מה שהביא הרה"ק רבי יואל
מסאטמאר זי"ע בספרו הק' 'דברי יואל' (פ' בשלח) בשם
רבים השיב מעוון זקנו הרה"ק ה'ייטב לב' מסיגעט זי"ע ,שאי אפשר
עתה ניתנה ראש ונשובה להבין ולהשכיל מידתו של להוכיח אנשים בלתי מי שהוא דומה לחוטא ,כי אם
יצחק אשר אהב את עשו הרשע מתוך מחשבה שמכיוון יוכיחנו איש צדיק שלא ָט ַעם ַט ַעם חטא מעולם ,יאמר
שהוא יודע ציד ואיש שדה ,הרי שיש לו השפעה גדולה החוטא בליבו שזה אינו יודע כמה קשה לפרוש מן החטא
על כל הרשעים והמזיקים שהתחברו אליו. ולשוב בתשובה ,ממילא לא יקבל ממנו את התוכחה.
ממילא ,אם מכאן ואילך יתנהג עשו כראוי על ידי אבל אם יוכיחנו מי שכבר חטא ושב ,הלא הוא יודע
אהבת יצחק אליו ,תוכל להיות לו השפעה נכונה על כל טעמו של חטא והניסיון לפרוש ממנו ,על כן ייכנסו
בני דורו ויוכל לומר להם 'איך קום דאך פון דארט' ,הרי דיבוריו בליבו יותר .בזה פירש ה'ייטב לב' מאמר הכתוב
הייתי כמוכם רוצח וגזלן ,כמו שאמר שלמה המלך החכם (קהלת ז ,ה) "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר
מכל האדם (קהלת א ,יד) "ראיתי את כל המעשים והנה הכל כסילים" ,רצה לומר ,מאיש כזה שכבר שמע שיר כסילים
הבל ורעות רוח". ופירש הימנה ועשה תשובה.
מהאי טעמא ביקש יצחק לברך את עשו בברכת כעין זה מסופר על הגה"ק הרבי ר' שמעלקא
"ויתן לך האלוקים מטל השמים" ,כדי שיוכל עשו מניקלשבורג זי"ע ,אשר בבואו לניקלשבורג לכהן
להרבות דברי מוסר והדרכה לבני דורו ,בבחינת "יערוף שם ברבנות ,התחיל לדרוש בכל שבת על חכמה אחת
כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי" .לעומתו ,יעקב אבינו משבעת החכמות .הדבר היה כמובן לפלא גדול בעיני
שהיה איש תם יושב אהלים ,אכן היתה דרגתו גבוה מעל הקהל שחשבו כי הרב שהוא גאון עולם בוודאי ידרוש
גבוה ,אבל לא היתה לו השפעה על בני דורו בהיותו ספון בפלפול ודברי מוסר.
באהלי שם. הסביר להם הרבי ר' שמעלקא על פי הכתוב הנ"ל
בכך יומתק מאד לשון הכתוב כמין חומר" :ויאהב "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים",
יצחק את עשו כי ציד בפיו" ,היינו בגלל שיש לו כח היינו מאיש כזה שהוא שומע ומבין גם שיר כסילים,
השפעה בפיו ואי אפשר לומר לו 'הרי אתה צדיק ולא כי אם החכם שאינו בקי ויודע בחכמות העולם יבוא
טעמת טעם חטא מימיך' ,כי אדרבה ,טענתו של עשו ויאמר לו גערה ותוכחה ,יאמרו לו' ,הלא אתה לא יודע
בפיו ,שהרי הוא היה איש שומע שיר כלום בחכמות העולם ולכן אתה מואס בהם' ,אבל מי
כסילים ועם כל זה שב ורפא לו ,וזהו שהוא יודע היטב בכל החכמות ובכל זאת רוצה ובוחר
"כי ציד בפיו" ,כדי שיהיה לו מענה רק בחכמת התורה ,אז כולם אליו ישמעון .מאז התחיל
בפיו לרשעים שישובו בתשובה. לדרוש לפניהם כמה דברים נלהבים
יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' • להנצחות ולקבלת הגליון ,ניתן לפנות לכתובת • mashmiayeshuah@gmail.comכתיבה ועריכה :יוסף מאיר האס
