ספיר ויהלום · Sapeer V'yalom — תולדות (2026-11-09)

מרגליות יקרות ואבני חושן,
פנינים נפלאים וסיפורי צדיקים
דברי הגות ורעיון
מאוצרות תורת החסידות
משובצות זהב ומסודרות
משיעוריו ושיחותיו של
רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט”א
פרשת תולדות
תהילים על התורה
אבני חן ונטפי שיח שלהבות קודש והגיונות חכמה
בפרקי נעים זמירות ישראל מפרשת השבוע
במבט פשוט ,נראה כי חזקיהו המלך
אשור’. כח לעשות חיל יגיד עליו רעו
בעת חדווה ושמחה ,סיפר הרב הקדוש
הרחק משכן רע
ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה
היה גדול יותר מכל המלכים שמלכו כלותם (תהלים יח לח). רבי חיים מאיר מויז’ניץ זי”ע בעל ה’אמרי זה אנכי ותלך לדרש את ה’ (בראשית כה כב).
לפניו ,עד כדי כך שהוא לא היה זקוק במדרש איכה (פתיחתא ל ד טו) תיארו חיים’ ,כי הרב הקדוש רבי אריה לייב הגאון רבי שמעון סופר זצ”ל ,בנו של רבנו
לעשות מאומה בעצמו ,ואפילו תפילה חכמינו ז”ל ארבעה מלכים ממלכי ‘הסבא’ משפולי זי”ע ,היה נזהר מאוד הגאון רבי משה סופר זצ”ל בעל ה’חתם
ושירה לא אמר ,אלא היה ישן על מיטתו בית דוד ,שהתפללו לפני הבורא בבחירת חבריו ,והעיד על עצמו שאינו סופר’ ורבה של קראקא ,נהג להזהיר את
ורואה ניסים גלויים מאת ה’ יתברך. יתברך שיצילם מאויביהם ויסייע להם חפץ להתחבר אלא עם אנשים יראי שמים בני קהילתו לעמוד על המשמר ולהקפיד
מעלה יתרה יש בכך ,משום שכאשר במלחמתם כנגדם ,אלא שכל אחד ביקש ושלמים במעשיהם. שבניהם ילמדו אך ורק בחברת חברים
אדם משתתף בפעולה ,עלולה להיכנס באופן אחר ,ולכל אחד מהם נענה ה’ וכשנשאל על טעם הדבר ,הסביר :בשעה ישרים ויראי שמים.
בליבו מחשבה ,כי הוא אשר פעל את יתברך כפי בקשתו. שאעלה לבית דין של מעלה לאחר אריכות הוא הדגיש שוב ושוב כי אין די בכך
התוצאה בכוחו ,והיו ישראל עלולים ארבעת המלכים הם :דוד ,אסא, ימי ושנותי ,בוודאי יציגו לפני רשימה של שהמלמד עצמו יהיה אדם הגון וראוי,
להיכשל במחשבת ‘כחי ועצם ידי’. יהושפט ,חזקיהו :דוד המלך עליו אנשים וישאלוני מי מתוכם היו חברי וידידי אלא חובה לבחון היטב גם את מהותם של
ואכן אמרו חכמינו ז”ל (סנהדרין צד). השלום ביקש בתפילתו‘ :ארדוף אויבי בעולם הזה .לאחר שאשיב ,יבחנו בבית
שביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את התלמידים בכיתה ,ולוודא שאין בהתנהגותם
ואשיגם ולא אשוב עד כלותם’ ,והשיב הדין את מעשיהם של אותם אנשים ,ועל פי
חזקיהו משיח ,ולכאורה נראה כי הוא כדי להשפיע לרעה על חבריהם.
לו הקדוש ברוך הוא שיעשה כפי זה יבואו לדון גם אותי.
בא אל התכלית ואל השלמות. עוד היה אומר ,כי חברים רעים עלולים
בקשתו ,וזה האמור (שמואל א’ ל יז) ‘ויכם לפיכך ,אם אתחבר בעולם הזה עם חברים
אולם כבר אמרו המפרשים כי לא להשפיע לרעה אף על ילד ישר דרך
דוד מהנשף ועד הערב למחרתם’. כשרים וטובים ,אוכל להצביע עליהם שם,
יתכן לומר על דוד המלך – רגל ולהדיחו מן המסילה ,על כן מוטל על
במקרא זה דרש רבי יהושע בן לוי את ויאמרו עלי בשמים ‘יגיד עליו רעו’ (איוב לו
רביעי במרכבה העליונה ,שדרגתו לג) – מכיוון שחבריו היו טובים ,מסתבר ההורים לעמוד על המשמר ולעקוב בדקדוק
המילה ‘למחרתם’ כשני לילות ויום אחר חברתו של הבן ,שכן כוחה של הסביבה
היא הפחותה מכל ארבעת המלכים, אחד ,שהיה הקדוש ברוך הוא מאיר שגם הוא נהג כמותם ,ובזכות זה לא יבואו
עד שהוצרך לרדוף ולהשמיד בעצמו לפשפש במעשי ולדקדק עמי כחוט השערה. הוא עצום ,וביכולתה להוריד לטמיון את כל
לדוד המלך באותם לילות שרדף אחרי החינוך והעמל שהשקיעו בו הוריו ומוריו.
ולהרוג בכלי נשק ,ולא יכול היה לישון אויביו בברקים ,וזהו שנאמר (תהלים יח אך אם אתרועע עם חברים שאינם הגונים,
על מיטתו ויעשה ה’ חפצו .אין מסתבר יתעורר בשמים חשש שמא הושפעתי בדרשותיו בענין זה ,נהג להביא את הפסוק
כט) ‘כי אתה תאיר נרי’. ‘ויתרצצו הבנים בקרבה ...ותלך לדרש את
כלל כי אמונתו היתה פחותה חלילה כעבור חמישה דורות עמד נכד-נכדו ממעשיהם הרעים ,ויבואו לבדוק את כל
מהמלכים אשר אחריו ,ועל כן היה מעשי שלי בבחינה מדוקדקת ,ומי יודע מה ה’’ ,ופרש רש”י שהמילה ‘ויתרצצו’ היא
אסא מלך יהודה ,ואמר לקדוש ברוך
רודף את אויביו ונלחם בהם ולא מאמין יימצאו בהם... מלשון ריצה :כשהיתה רבקה עוברת על
הוא :אני אין בי כוח להרוג את אויבי,
ובוטח בה’ יתברך שיילחם עבורו. על כן ,סיים ,החכם עיניו בראשו ועליו פתחי תורה של שם ועבר ,היה יעקב רץ
אלא מבקש אני שארדפם ואתה תשלים
אלא הביאור הוא להפך – כפי שכתבו את המלאכה ותהרגם .נענה לו הקדוש לבחור את חבריו בקפידה מרובה ,כדי ומפרכס לצאת ,וכשהיתה עוברת על פתחי
בספרים הקדושים – כי דווקא העובדה ברוך הוא ומילא בקשתו ,שנאמר (דברי שיוכל להתהדר בהם בבית דין של מעלה. עבודה זרה ,היה עשו מפרכס לצאת.
שהיה יוצא למלחמה מעידה על גודל הימים ב’ יד יב) ‘וירדפם אסא והעם אשר בהקשר לכך ,נהג בנו ,הרב הקדוש רבי משה והנה ,השאלה מתבקשת מאליה :ניתן להבין
האמונה שהיתה חדורה בו .וכה נשגבה עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם יהושע מויז’ניץ זי”ע בעל ה’ישועות משה’, שעשו ביקש לצאת כשרבקה עברה ליד
היתה אמונתו ,עד אשר אפילו בשעה מחיה כי נשברו לפני ה’ ולפני מחנהו’. להזהיר על כך ביותר ,והיה מספר כי ראה פתחי עבודה זרה ,שהרי הוא נמשך לרע
שהיה יוצא בעצמו למלחמה ורואה מדוע לא נאמר כי הם נשברו ‘לפני בעיניו כיצד חבר רע עלול להשפיע לרעה ולטומאה .אך יעקב אבינו ,לשם מה ביקש
ניצחונות על ידי כוחו כביכול ,לא אסא’ אלא ‘לפני ה’ ולפני מחנהו’? כי ולהוריד לטמיון עמל והשקעה של שנים. לצאת לבית מדרשם של שם ועבר?
עלתה על דעתו כלל לומר כי בכוחו הבורא יתברך שברם והרגם. וכה סיפר“ :לפני מלחמת העולם השניה, הלוא חז”ל מגלים לנו במסכת נדה (ל):
עשה וניצח ,וברור היה לו ולכל העם עמד אחריו בנו יהושפט ואמר :אני בעודי בעיר גרוסוורדיין ,למד בישיבתי שקודם לידת האדם ,בעודו במעי אימו ,נר
הנלווים אליו כי יד ה’ עשתה זאת ,כי ה’ אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף ,אלא תלמיד מצוין ,מתמיד עצום שהיה לשם דלוק על ראשו והוא צופה ומביט מסוף
הוא איש מלחמות וא-ל נקמות. אני אומר שירה ואתה עושה עבורי את ולתפארת ,והכל ניבאו לו עתיד מזהיר כגאון העולם ועד סופו ,ומלמדים אותו את כל
אולם בימי חזקיהו המלך ,שנחלש כוח השאר. בישראל .במהלך שנות המלחמה לא ידעתי התורה כולה ,עד שהפליגו שם ואמרו שאין
האמונה ביותר ,חשש חזקיהו כי אם נענה לו הבורא יתברך ,שנאמר (שם כ מה עלה בגורלו ,אך לאחריה פגשתיו כאן לך ימים שהאדם שרוי בהם בטובה יותר
יצאו ישראל למלחמה בעצמם ויגברו כב) ‘ובעת החלו ברנה ותהלה נתן ה’ בארץ ישראל .לתדהמתי ולאכזבתי הרבה, מאותם הימים .ואם כן ,מה ראה יעקב
על אויביהם בכוחם ,עלולה להיכנס מארבים על בני עמון מואב והר שעיר נוכחתי לראות כי שינה את דרכו לחלוטין. אבינו לפרכס ולבקש לצאת החוצה ,בשעה
בליבם המחשבה כביכול היה זה על ידי הבאים ליהודה וינגפו’ .הרי שעל ידי לא נותר בו זכר לאותו בחור של פעם; הוא שהוא יושב במעי אימו ולומד את התורה
כוחם ועלולים הם לשכוח כי ה’ אלקיך הרינה והתהילה השלים ה’ את המלאכה שינה את לבושו וגילח את זקנו ,והכרת פניו מפי מלאך?
הוא הנותן לך כח לעשות חיל .על כן ואויבי ישראל נגפו לפניהם. ענתה בו כי השתנה לגמרי. אלא שבכך בא יעקב אבינו ללמדנו יסוד
ביקש חזקיהו שיוכו חיילי אשור בעוד תשעה דורות לאחר מכן ,עמד חזקיהו פניתי אליו ואמרתי לו“ :ברור לי שהגורם גדול אודות כוחם הרע והשפעתם המזיקה
הוא ישן על מיטתו ,ואפילו שירה לא המלך ואמר לפני הקדוש ברוך הוא :אני לירידתך הרוחנית היה אחד משני דברים של חברים רעים .אף על פי שזכה ללמוד
אמר ,כדי שיבינו העם שאפילו התפילה אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף ולא – או שהתחברת לחברים רעים ,או שקראת את התורה כולה מפי המלאך ,כיוון שהיה
והשירה אינן פועלות ללא רצון ה’. לומר שירה ,אלא אני ישן על מיטתי בספרים פסולים”. שרוי במחיצתו של עשו הרשע ,העדיף
חזקיהו הינו המלך המאוחר מבין אותם ואתה עושה .אמר לו הקדוש ברוך הוא: השיב לי הלה בצער‘ :רבי ,שניהם התקיימו יעקב לוותר על כך ולצאת לבית מדרשם
ארבעה מלכים ,והאמונה בדורו נחלשה אני עושה ,שנאמר (מלכים ב’ יט לה) ‘ויהי בי – גם התחברתי לחברים רעים וגם קראתי של שם ועבר – ובלבד שלא לשהות בצוותא
יותר מן הדורות הקודמים. בלילה ההוא ויצא מלאך ה’ ויך במחנה בספרים פסולים’”. עם חבר רע!
המשך בעמוד ג’ המשך בעמוד ב’
המשך מעמוד א’ על התורה
איש לא ידע באותה שעה להיכן מועדות לא קלה היתה הדרך בימים ההם מטבריה ברוך הוא ודרך לעשות לו נחת רוח. פנה ה’ישועות משה’ לתלמידיו וסיים:
פניהן של רכבות המשא בהן נדחסו אלפי שבגליל לירושלים. הגדרים והסייגים שהאדם מוסיף על “אם כן ,הכל מובן .חברים רעים הם סכנה
יהודים כבהמות ,אך אף אחד מהיהודים הדרכים משובשות היו ,המכוניות ישנות עצמו ,הם המדד שבו נבחן האדם אם עצומה לנפש האדם ,ומספרים קלוקלים
שבעיירה לא השלה את עצמו שהנאצים ומקרטעות ,והשמש קפחה על ראשי הוא מקיים את התורה מחוסר ברירה ,או יש לברוח כמו מפני אש בוערת!”
דורשים את טובתו. הנוסעים במשך כל הדרך הארוכה. מרצונו הטוב.
פחות משעה ניתנה ליהודי העיירה לאחר נסיעה מייגעת הגיע ה’ברכת וכך כותב הגאון הקדוש רבי צבי אלימלך משמרת למשמרתי
להתארגן לקראת שילוחם אל הבלתי אברהם’ לירושלים ומיהר לבית ר’ יוסל מדינוב זי”ע בספרו ‘בני יששכר’ (תשרי עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר
נודע. וינברג לבקר את אביו. מאמר י) ,כי הנהגת היהודי שונה מהנהגת משמרתי מצותי חקותי ותורתי (בראשית
היה עליהם לארוז את כל חייהם בפרק והנה ,מיד כשדרכו רגליו על מפתן הבית, הגוי ביחסו למצוות: כו ה).
זמן קצר ובלתי אפשרי שכזה ,ולצאת עוד טרם שהספיק לנשום מהדרך ,נשמע גם כאשר היהודי פטור ממצווה ,רצונו רש”י עומד על המילים ‘וישמר משמרתי’,
ליעד עלום. קולו של האב ,רבי נח ,המבקש מבנו וחפצו הוא לקיים את מצוות השם ומפרש שמדובר בגזרות להרחקה על
הבהלה היתה עצומה ,בכל בית התרוצצו להביא לו קערת מים לנטילת ידיים. יתברך ,ועל כן בכל מצווה שהוא מקיים, אזהרות שבתורה ,כגון שניות לעריות
כולם ,וניסו לארוז את החפצים הנחוצים הזדרז ה’ברכת אברהם’ לעשות רצון הוא מחמיר על עצמו חומרות יתרות ושבות לשבת.
ביותר ,איש לא ידע מה ילד יום. אביו והגיש לו את מבוקשו ,אך למראה שלא נצטווה עליהן .לעומת זאת הגוי נמצא לפי זה ,שכאשר הקדוש ברוך הוא
אנשים לקחו את הטלית והתפילין ,מזון הקערה הניד האב בראשו לשלילה ,והורה גם כאשר הוא מקיים מצווה ,היא עליו מסביר ליצחק שהוא מברך אותו בעבור
לדרך ,בגדים חמים ,מזכרות אישיות להביא מים אחרים. למשא ,והוא עושה רק את המוטל עליו, אברהם ,הוא אומר לו שמעלתו הגדולה
ותרופות .היו שלא יכלו לצאת לדרך לא התעצל הבן ,ומבלי להוציא מילה ובוודאי לא מחמיר על עצמו לעשות יותר של אברהם אינה מתמצה בקיום המצוות
ללא גמרא או משניות ,ומי שהיו ברשותו מפיו מיהר והחליף את המים שלא מצאו מכך ,ובהזדמנות הראשונה שבה הוא עצמן ,אלא מגיעה לשיאה בבניית גבולות
חפצי ערך וכסף מזומן הטמין אותם חן בעיני אביו. יכול לפטור את עצמו מן המצווה – הוא והרחקות סביבן .לפיכך נאמר תחילה
באמתחתו .כל אחד נפרד מביתו ,מחפציו שוב ביקש רבי נח מבנו כוס מים ,וכאשר בורח ממנה כאדם הבורח מעבודה קשה. ‘וישמר משמרתי’ ,שעשה גדרים וסייגים
ומחלק גדול מאישיותו. הגיש את הכוס לפניו ,דחה אותה וציווה לפי זה יובן ,שלא יימצא בכל אומות למצווה ,ורק לאחר מכן נאמר ‘מצותי
בבית אחד בעיירה התנהלו הדברים עליו להביא כוס אחרת. העולם מי שיעשה מצווה כלשהי בדקדוק חקותי ותורתי’ ,שקיים את המצוות.
בצורה שונה לחלוטין. כך נמשך הדבר במשך זמן מה ,כאשר ובחומרות יתרות ,וגם אם יהיה אחד והסיבה לכך היא פשוטה :כשאדם מקיים
בבית משפחת אפטרגוט ,קורא האב לבנו רבי נח מבקש מבנו בקשות מוזרות שהיו מרבבות גויים שישמור את שבע מצוות תורה ושומר מצוות ,אין בכך ראיה שהוא
ואומר לו“ :מוישל’ה תביא לי חולצה של נראות חסרות תכלית ,אך את פקודת בני נח ,הוא ישמור רק את מה שהוא עושה זאת מאהבת השם יתברך ,ויתכן
שבת” .הילד מציית לאביו ורץ במהירות אביו שמרה רוחו ,ובמלוא יראת הכבוד מוכרח לעשות ,אך לא יחמיר על עצמו שכל רצונו הוא לקבל על כך שכר או
להביא את החולצה. קיים את כל הוראותיו במלואן בסבר בשום אופן. לחלופין לא להענש אם לא יעשה את
הזמן דוחק ,הילדים של שנות ה’ת”ש פנים יפות. רק יהודים שמחים בתורה ובמצוות, המוטל עליו.
התבגרו טרם זמנם ,ומוישל’ה הקטן חש לתומו חשב ה’ברכת אברהם’ ,שמחלת ומתחברים עם הקדוש ברוך הוא נותן אך אם אדם עושה דברים שהוא אינו
בסכנה הממשמשת ובזמן הקצר שעומד הסוכר ממנה סבל אביו מטרידה את התורה! חייב לעשות ,ומציב לעצמו גדרים רק כדי
לרשותם. דעתו ובשל כך מבקש הוא את הבקשות לא להיכשל בעבירה ,זו ההוכחה שהוא
מבעד לחלון נשמעו היטב נביחות
הכלבים וצרחות חיילי האס-אס ימ”ש.
הללו. טעם הגדי לא מקיים את התורה מתוך כפייה אלא
אך אז פנה אליו אביו ואמר לו“ :בני ,ודאי לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי ברצון ,ושהוא שמח עם התורה ורוצה
“מוישל’ה ,תכניס גחלים למגהץ ותחמם נראו לך הדברים שציוויתי עליך כעת, לעשות לקדוש ברוך הוא נחת רוח.
אותו” .הילד תולה באביו מבט תמה; עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך
והבקשות שביקשתי ממך מיד בבואך מן כאשר אהב (בראשית כז ט). זו היתה דרכו של אברהם אבינו ,וממנו
חימום מגהץ בתקופה ההיא לא היה הדרך עוד בטרם הספקת לנוח ,כבלתי ירשנו את הכוח לנהוג כך .יהודי מקבל
ענין פשוט ,היה עליו להדליק אש ,לחמם שני גדיי עיזים עשתה רבקה ליצחק
הגיוניים. באותו לילה שבו רצה לברך את עשו. על עצמו לעשות גם דברים שהוא אינו
גחלים ,וכשרתחו -להכניסן למגהץ ,אבל דע לך ,בני ,שחש אני כי שעתי האחרונה את פשרם של שני הגדיים מגלה לנו רש”י מחויב בהם!
ילד טוב אינו שואל שאלות על אביו ,הוא
עושה מה שאומרים לו.
קרבה .רציתי ללמדך ,שלאחר פטירתי הקדוש“ :וכי שני גדיי עיזים היה מאכלו שישו ושמחו בשמחת תורה
מהעולם ,כאשר תהיה לך איזו שאלה או של יצחק? אלא פסח היה ,האחד הקריב לפני מספר שנים ,הוזמנה אשת ממשל
בזה לא תמה סדרת ההוראות המוזרות. התלבטות ,תחשוב לפני כן :מה היה אבי
צחצוח נעליים ,חימום מים ,וכהנה וכהנה לפסחו ,והאחד עשה מטעמים”. בכירה בארצות הברית לבית הכנסת ביום
אומר על כך? מה היתה דעתו בשאלה טעם הגדי -מסביר רש”י בשם ‘פרקי שמחת תורה .ממקומה בעזרת הנשים
בקשות מוזרות בשעה היקרה מפז. כזו? ובדרך זו תנהג.
הדקות נוקפות ,עוד רגע כבר מסתיימת דרבי אליעזר’ -דומה הוא מאוד לטעם היא נחשפה למחזה שלא ראתה מימיה:
ואבקשך בני ,גם אם דעתי נראית בעיניך הצבי ,אותו ביקש יצחק מעשו לצוד אנשים רוקדים ומחבקים אל ליבם חפצים
השעה ,ואבוי למי שלא יתייצב בשעה בלתי נכונה והפוכה מההיגיון ,עשה בכל
היעודה. בעבורו בשדה. גדולים עטופים בדי קטיפה מרהיבים
אופן כפי שהיתה דעתי ורצוני בעולם כעת ,כאשר יאכל יצחק מהגדי ,לא יחוש ומעוטרים בכתרי כסף נוצצים.
כמה רגעים לפני שמוכרחים לצאת ,פונה הזה.
האב לבנו ואומר לו: בטעמו השונה מהצבי אותו הלך עשו משתאה כולה ,פנתה למארחיה ושאלה:
כנראה ,שואל אתה את עצמך ,לשם מה לצוד ,ולא יחשוד ביעקב המחופש לעשו “מהם החפצים המפוארים האלה שכולם
“בני יקירי ,נראה שאנו עומדים להיפרד פקדתי עליך את כל הפקודות המשונות
זה מזה ,מי יודע מתי אני ואמך נזכה בבואו לקבל את הברכות. רוקדים עמם?”
הללו?! הן יכולתי לומר לך זאת מיד! אלא שפרט אחד נותר עדיין מוקשה “אלו ספרי התורה שלנו” ,ענו“ .זהו ספר
לראותך שוב ,אם נזכה לכך ,איש אינו
תשובתי היא ,כי אם הייתי אומר לך זאת, מאוד בדברי רש”י :האם ביקש יצחק החוקים של העם היהודי”.
יודע להיכן מוליכים אותנו ואם נצא מזה
היית שומע ואכן מבטיח לי שכך תעשה, מעשו לצוד לו צבי בעבור קרבן פסח?! אשת הממשל הביטה בהם בפליאה
בחיים.
אולם בפועל אינני יודע אם כך אכן היית הלוא אין הצבי כשר להקרבה כלל ,וכיצד עצומה“ .איזו אומה מוזרה” ,אמרה
הרוצחים עומדים מוכנים בכיכר העיר,
עושה. יכול היה להקריבו לשם פסח?! בתמיהה“ .אני מכירה אינספור אמריקאים
ודבר טוב לא עתיד לצאת מהם.
רציתי להעניק לך צידה לדרך .מה יכולתי אך כעת ,שבפועל עשית מעשים תמוהים קושיא זו הקשה החסיד ר’ עזריאל זעליג פטריוטים ,ואני עצמי פטריוטית של
לתת לך ,שילווה אותך לכל החיים? בעיניך רק משום שכך ביקשתי ממך, וינברג ז”ל בספרו ‘זכרון עז’ ,והסביר על ארצות הברית ,אך מימי לא ראיתי אדם
כסף מזומן? יהלומים? הרי הם יחרימו בטוח אני שנחקקו הדברים בעצמותיך פי מעשה: שרוקד עם ספר החוקה האמריקאית.
הכל! מזון? כעבור זמן קצר ביותר לא וכן תנהג”... כיסופיהם העזים של חסידי סלאנים מדוע אתם רוקדים עם ספר החוקים בכזו
יישאר ממנו כלום! בהנהגתו זו של רבי נח וינברג יש להסביר שבטבריה לרבותיהם שבגולה היו לשם שמחה? הלוא חוקים הם דבר שמגביל
בני היקר ,נתתי לך את הדבר החשוב גם את כוונתו של יצחק אבינו שביקש דבר. את האדם!”
ביותר :את מצוות כיבוד אב ואם ,שעל מעשו להביא לו צבי בעבור קרבן פסח, אחד מראשי העדה היה החסיד המופלג ואכן ,לא נמצא אזרח המוסיף לעצמו
קיומה זוכים לאריכות ימים. אף שחיה אינה כשרה להקרבה. רבי נח וינברג ,נכדו של בעל ה’יסוד סייגים וגדרים מעבר לחוקי המדינה ,או
זכית לקיים את המצווה בזמן קשה כל מכיוון שלפני מותו ביקש ללמדו לקח זה: העבודה’ מסלאנים. בן נח המוסיף חומרות והרחקות מיוזמתו
כך ומתוך חוסר הבנה מוחלט ,אך ורק עשה את רצונו של אביך ,אף כאשר בשנת תרפ”ז איוותה נפשו של רבי נח על שבע המצוות שבהן הוא מחויב.
כדי לקיים את רצון ה’ .בזכות זה תזכה נראים הדברים בעיניך תמוהים ובלתי לנסוע לרבו בעל ‘בית אברהם’ מסלאנים, עבור אומות העולם ,החוקים נועדו
להאריך ימים ותשרוד את המלחמה הגיוניים! לשם כך נסע ירושלימה במטרה להצטייד אך ורק כדי לשמור על הסדר הציבורי
הארורה הזאת”... למען יארכון ימיך בדרכון לנסיעה לאירופה. ולמנוע אנרכיה .הם מתקבלים כהכרח
וכשר’ משה אפטרגוט היה מספר את העיירה צאנז ,גליציה ,שנת תש”ב. אלא שבירושלים נפל רבי נח למשכב, בל יגונה – עושים אותם רק כי חייבים,
הסיפור הזה ,הוא היה אומר: מחוץ תשכל חרב ,ומחדרים אימה. ושכב על מיטת חוליו בבית קרוב אך בעומק הלב ,השאיפה הטבעית היא
“והנה רואים אתם בעיניכם ,זכות המצווה בחוץ נערכת אקציה רצחנית :יהודי משפחתו ר’ יוסל וינברג. שניתן יהיה לחיות בלעדיהם.
עמדה לי! העיירה מצטווים להתאסף בכיכר העיר כאשר אך קיבל בנו ,הוא אדמו”ר רבי אצלנו ,לעומת זאת ,התורה היא מהות
מכל בני עירי ומשפחתי -נשארתי אני עם צרורותיהם ,משם יצאו למסע עלום - אברהם בעל ה’ברכת אברהם’ ,את הידיעה אחרת לחלוטין .המצוות אינן אוסף של
בחיים. מסע שהסתיים בכבשני המוות באושוויץ. על מחלתו של אביו ,יצא לדרכו ירושלימה. חוקים אלא אמצעי לקשר עם הקדוש
המשך מעמוד א’ תהילים
את הגורל שלכם ,אלא לכו לכל אמר להם הרבי“ :אם כן ,מה אתם ראיתי את מלאך המוות מול העיניים
וכך פחתה האמונה והלכה במקביל מקום שיוליכו אתכם מהשמים .קיימו תמהים? כשיהודי מקיים מצווה ,נשמתו פעמים רבות מאוד ,עברתי צרות
לירידת הדורות .אם בזמן דוד המלך, בעצמכם את שנאמר בתחנון ‘נפלה נא מאירה בכל העולמות באור כה גדול, נוראות וייסורים מרים -ושרדתי.
יכול היה לצאת למלחמה ולפעול ביד ה’ כי רבים רחמו’ ,אבל אתם – אל שבאותה שעה פשוט אי אפשר לראות בזכות מסירות נפש למצוות ‘כבד את
בגבורתו בלא חשש שיהרהרו שזרועו היא תבחרו דבר!” בו שום רע”. אביך ואת אמך’ ,זכיתי ל’למען יארכון
שהושיעה להם ,בימי אסא היתה אמונתם לאחר אותו לילה שבו נחטפו כל לפי זה אפשר לתרץ את השאלה ,כיצד ימיך’!”
פחותה ,אך ברדיפתו אחרי אויביו עדיין הגברים לעבודות כפייה ,ניסו תושבי רק עתה יצחק ראה את הגיהינום
לא היו ישראל נכשלים בביטחון בכוח
הזרוע ,ובדור הבא בימי יהושפט ,כבר
העירה שנותרו למצוא מקלט ומסתור הפתוחה מתחת עשו. כי נר מצווה
אצל איכרים גויים מהסביבה ,שהסכימו בכל השנים ,היה עשו מסור בכל ליבו ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר
עלה החשש כי רדיפה אחר האויבים להעסיק יהודים בחוותיהם ובכך להגן למצוות כיבוד אב .הוא זה שדאג מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל
תגרום להחלשות האמונה ,וביקש לומר עליהם. במסירות לכל מחסורו של יצחק ,ובכל
שירה בלבד. מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה
“אני ,אימי וששת אחי פנינו אל מרכז פעם שנכנס אל אביו – עסק במצווה (בראשית כז לג).
אכן ,בימי חזקיהו המלך ,חשש שאף אם העירה ,המקום שבו התקבצו כל הגדולה הזו .לכן ,יצחק פשוט לא יכול
יאמר שירה בלבד ,עלולים ישראל לחשוב רש”י מפרש כי החרדה העצומה שאחזה
המשפחות היהודיות בניסיון למצוא היה לראות בו שום רע; בזמן שיהודי ביצחק באותו רגע היתה מפני שהוא
שיכולים הצדיקים לחולל פלאות בכוחם מעסיק גוי שייקח אותן אליו .זכרנו מקיים מצווה ,נשמתו מאירה באור כה
הרוחני בלבד ,ועל כן ביקש שהישועה ראה גיהינום פתוחה מתחת עשו.
היטב את מילותיו האחרונות של גדול שמכסה על כל חטאיו. הקשה רבי אריה צבי פרומר הי”ד
תעשה בשעה שהוא ישן על מיטתו. אבל הפעם הזו היתה שונה לחלוטין.
אבא ,והחלטנו שלא לפנות מיוזמתנו ה’גאון מקוז’יגלוב’ בספרו ‘ארץ צבי’
מכך נלמד ,כי אמירת שירה אינה דבר
לאף אחד ,אלא פשוט להמתין בשקט עשו נכנס אל אביו כשיעקב כבר הקדים (פרשת תולדות) :הרי לא היתה זו הפעם
הנתון ביד כל אדם ,ואפילו ביד מלכי
שמישהו יפנה אלינו. אותו והביא ליצחק את המטעמים ,כך הראשונה שבה עשו נכנס אל אביו.
ישראל ,וזקוקים לזכות מיוחדת כדי
לאמרה .ובשעת סכנה רוחנית ממחשבת לפתע הבחנו בתוך ההמון באזרח שלמעשה אביו כבר קיבל את מבוקשו. מדוע ראה יצחק את הגיהינום פתוחה
עצמיות ,מחשבה של כחי ועצם ידי אוסטרי שהיה נראה אדם הגון ומכובד הפעם עשו לא בא במטרה לשרת מתחתיו דווקא כעת ,ולא באף אחת
המחלישה את האמונה בה’ – אין אומרים מאוד ,בעל חזות של איש דת רחום ולכבד את אביו ,אלא מתוך רצון לקבל מהפעמים הקודמות שבהן עשו הגיע
אפילו שירה. ומיטיב .יהודים רבים פנו אליו בתחינה את הברכות ,בנוסף ,הוא כלל לא מלא אליו?
שיסכים לקחת אותם איתו .גם אימי את מבוקשו של אביו ,שכן יצחק ביקש מעבר לכך ,קשה להבין :ישנם סיפורים
שם אלקי יעקב החלה לצעוד לכיוונו ,אך באותו רגע
תפסתי בידה בבהלה גדולה וזעקתי
ממנו להביא לו בשר כשר ,והנה מובא
בתרגום יונתן (כז לא) ,שעשו הביא
רבים על גדולי ישראל שידעו להבחין
מיד בטיבו של האדם שעומד מולם,
יענך ה’ ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב ליצחק בשר כלב.
(תהלים כ ב). בבכי“ :אמא ,אבא אמר לא לבחור כלום!” האם הוא צדיק או חלילה להפך .כיצד
אימי השתכנעה מדברי ונעצרה על בעת הזו ,ללא אור המצווה שהסתיר את ייתכן שיצחק אבינו טעה לגבי עשו
בשעת צרה מבקש דוד המלך עליו
עמדה .בסופו של דבר ,אדם אחר פנה מעשיו הרעים של עשו ,נחשפה האמת במשך זמן רב כל כך ,ורק כעת התגלה
השלום‘ :ישגבך שם אלקי יעקב’ .לא
אלינו מיוזמתו ,וכולנו – שבעת האחים – המרה לנגד עיניו של יצחק ,והוא נחרד לו שהוא רשע מרושע?!
בשמו של אברהם ולא בשמו של יצחק
נתלה המזמור ,אלא דווקא בשמו של הלכנו עימו ,מלבד אימי שמצאה מקום חרדה גדולה כשראה גיהינום פתוחה הדבר יובן על פי מעשה שהיה:
יעקב אבינו .סודו של שם זה טמון בדרכו מסתור נפרד. מתחתיו. הרב הקדוש רבי יעקב יצחק מלובלין
של יעקב לדבוק במידותיו של הבורא כעבור מספר חדשים נכנעה גרמניה ‘רצה באשר ירצה יוצרך’ זי”ע ,היה ידוע בכוח ראייתו הרוחנית
ולהמשיך רחמים וחנינה לעולם. הנאצית והמלחמה הנוראה הגיעה לאחר שהבין יצחק כי יעקב הוא זה וברוח קדשו ,עד שבעבורם זכה לכינוי
ביאור לדבר נמצא בדברי רבנו משה לקיצה .מיהרנו לברר מה עלה בגורלם שקיבל את הברכות בפועל ,אמר‘ :מי ‘החוזה מלובלין’ .באחד הימים הגיעו
אלשיך ,שכתב בספרו ‘תורת משה’ על של חברינו ומכרינו שהלכו עם אותו אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל אליו שליחים מעירה שבה פעל ‘מוסר’
התורה (במדבר יד כ) בשם הספר הקדמון אוסטרי בעל המראה האצילי ,שהתגורר בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה’. – יהודי שהידרדר והלשין לשלטונות
‘לבנת הספיר’ (פר’ וירא) ,שקיבל ממורו בסמוך למקום שבו שהינו .כשהגענו רש”י מבאר את פשר המילים ‘גם ברוך על בני קהילתו ,הלשנות שהעמידו את
שדקדק בלשון חכמינו שאמרו“ :כל זמן לשם ,נגלה לנגד עינינו מחזה מחריד: יהיה’ כי יצחק ביקש למנוע טענה חייהם בסכנת מוות ממשית.
שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה”, כל היהודים שבחרו ללכת עם אותו אדם עתידית ,שאלמלא התרמית של יעקב, פרנסי העיירה ,שלא מצאו מוצא אחר
ולא אמרו ‘יאמרו לפני כסדר הזה’. ‘הגון’ היו שרועים על הארץ ללא רוח הוא לא היה זוכה לקבל את הברכות מול האיום ,שלחו את נציגיהם אל
והכוונה היא ,שלא די שיאמרו בני ישראל חיים ,לאחר שזה רצח אותם במו ידיו. כלל .לכן ,ברגע שהבין את האמת, ה’חוזה’ כדי שיעתיר בתפילה שהמלשין
את שלוש-עשרה המידות בלבד ובכך התברר שברגע ששמע אותו אזרח הסכים יצחק עם המעשה מרצונו יסתלק מן העולם .השליחים רשמו את
יסולח להם עוונם ,אלא שעליהם ‘לעשות אוסטרי על השחרור הקרוב ,הוא פקד ומדעתו. שמו של אותו מוסר על פתק והגישו
כסדר הזה’ .כלומר ,לדבוק בשלוש- על כל היהודים שהיו עמו לשכב על אך כאן מתעוררת תמיהה עצומה :הרי אותו לרבי .ה’חוזה’ הביט בפתק ,ואז
עשרה המידות של הבורא ,שהוא ‘א-ל הרצפה ,שלף את אקדחו ורצח את כולם יצחק חפץ בכל ליבו לברך את עשו. פנה אליהם בתמיהה“ :מה אתם רוצים
רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת’ אחד אחרי השני – השם יקם דמם. מה ארע באותו רגע שבו גילה כי בירך מהאדם הזה? נשמתו מאירה בכל
וכל המידות הנאמרות שם .וכדרך שאמר לאחר המלחמה התאחדנו מחדש את יעקב בטעות ,שגרם לו לשנות את העולמות!”
התנא הקדוש אבא שאול (שבת קלג“ :):הווי ומצאנו הן את אימי והן את אבי; דעתו ולהחליט שהברכות אכן ראויות השליחים נדהמו .הם הכירו היטב את
דומה לו .מה הוא חנון ורחום – אף אתה המשפחה כולה שרדה בנס”. ליעקב? מדוע בחר יצחק להסכים עם פשעיו של אותו אדם ,ולא הצליחו להבין
היה חנון ורחום”. “מאז אותו יום” ,סיכם ר’ בנימין אריה הברכות ,ובניגוד לפעם הראשונה בה כיצד הרבי אינו מבחין ברשעותו ואף
ובדומה לזה מצאנו בדברי חכמינו (ספרי גולדשטיין“ ,אינני בוחר לעצמי דבר. בירך אותו במחשבה שהוא עשו ,כעת טוען שנשמתו מאירה בכל העולמות.
עקב מט) שדרשו על הכתוב (דברים יא כב) אני מתמסר לחלוטין לתכניותיו של בירך אותו בידיעה גמורה שהוא יעקב, הם החליטו להמתין להזדמנות אחרת,
‘ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו’“ :ואלו הן הקדוש ברוך הוא ,הולך רק לאן שהוא ואמר ‘גם ברוך יהיה’? היה עליו לכעוס וכעבור זמן מה הגישו את שמו של
דרכי המקום‘ :ה’ ה’ א-ל רחום וחנון ארך מוביל אותי ,ומשתדל בכל רגע רק על יעקב ואף לקלל אותו על כך שנטל המלשין לרבי פעם נוספת.
אפים ורב חסד ואמת’” .ואמרו שעל האדם לראות להיכן הקדוש ברוך הוא מוביל את הברכות במרמה! הפעם ,כשהביט ה’חוזה’ בפתק ,אחז
לדבוק במידותיו ,מה הוא נקרא רחום ,אף אותי”. סיפור מצמרר מימי השואה יכול לשפוך בו זעזוע עמוק .הוא אמר בכאב“ :אדם
האדם יהיה רחום ,ומה הוא נקרא חנון אף למעשה הנהגה רוחנית זו כבר נכתבה אור על הענין: שפל כזה ,המוכן להסגיר יהודים אחרים
האדם ידבק במידת החנינה.
על ידי רבנו הרא”ש בספרו ‘ארחות ר’ בנימין אריה גולדשטיין ,מהעיירה ולסכן את חייהם עבור בצע כסף...
וכאשר ינהגו כן ויזכו לדבוק במידותיו,
חיים’ (ליום רביעי ,אות סט)‘ :רצה באשר הודאהז שבהונגריה ,סיפר על הלילה בעזרת השם הוא יסתלק בקרוב מן
ימחל להם הבורא יתברך על כל
עוונותיהם. ירצה יוצרך’ .על האדם להתבונן ברצונו הנורא שבו פרצו הנאצים ועוזריהם העולם ,ולא יוכל עוד להרע לאיש”.
וכאן המקום להביא את ביאורו הנפלא של הבורא ,לקבל את המציאות כפי לבית משפחתו ולקחו בכפייה את אביו, השליחים המופתעים פנו לרבי ושאלו:
של הגאון הקדוש רבי פינחס הורויץ שהיא ולהתאים את עצמו אליה ,מבלי ר’ פישל גולדשטיין ,לעבודת כפייה. “מדוע בפעם הקודמת שהבאנו את
מפרנקפורט זי”ע בעל ה’הפלאה’ בספרו לנסות להאבק במה שהועידו לו השמים. בתוך הבהלה והחטיפה המהירה ,האב הפתק אמר הרבי שהוא מאיר בכל
‘פנים יפות’ (ויקרא ז כא) ,שם הסביר שיעקב כך בדיוק נהג גם יצחק אבינו .כאשר לא הספיק להיפרד מבני משפחתו כראוי העולמות ,ואילו כעת התגלתה האמת
אבינו ,עליו השלום ,דבק במידותיו של ראה שלמרות כל תכניותיו ורצונו העז או לומר להם מילות פרדה ארוכות .אך על מעשיו הרעים?”
הבורא יתברך במידה כזו ,עד שאמרו לברך את עשו ,יעקב הוא שקיבל את ממש ברגע האחרון ,תוך כדי שהנאצים השיב להם ה’חוזה’“ :צאו ובדקו מה
חכמינו (מגילה יח ):על הפסוק (בראשית לג הברכות ,הוא לא ניסה להילחם בכך או גוררים אותו החוצה אל הבלתי נודע, עשה אותו אדם בשעה שהגשתם לי את
כ) ‘ויקרא לו אל אלהי ישראל’ ,שהקדוש להתנגד .הוא הבין מיד שזהו רצונו של הצליח לצעוק לעברם: הפתק בפעם הראשונה”.
ברוך הוא קראו ליעקב ‘אל’ ,ועל כן זכה הקדוש ברוך הוא ,והסכים עם הברכות “בימים האלה ,כשכולם נתונים בסכנה, והנה התברר שבאותם רגעים שבהם
מדעתו ,בבחינת ‘רצה באשר ירצה אף אדם אינו יכול לדעת מה באמת טוב באו אל ה’חוזה’ בפעם הראשונה ,עסק
המשך בעמוד ד’ יוצרך’. עבורו .לכן ,אל תנסו לבחור בעצמכם המלשין בהדלקת נרות חנוכה.
המשך מעמוד ג’ תהילים
השלום ואומר‘ :לה׳ הארץ ומלואה’. (בראשית כה כא) ‘ויעתר יצחק’ שכל ימיו ומיישב את התמיהה שבה פתחנו. לשנים-עשר שבטים ,כנגד שתים-עשרה
אולם במקום אחר נאמר‘ :והארץ נתן היה מתפלל יצחק לה’ ,ומה היתה כל זמן שזעקתו של האדם באה מתוך המידות הנותרות שדבק בהן.
לבני אדם’ .אם הארץ לה׳ היא – כיצד תפילתו? ‘לה’ לנכח אשתו’‘ ,אשתו’ היא תרעומת ,מפני שאינו מוכן לקבל את וזה פרושו של הכתוב שלפנינו‘ :יענך ה’
ניתנה לבני אדם? כנסת ישראל ,ועל דבר זה ביקש יצחק הדרך שבה בחר הקדוש ברוך הוא ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב’ ,שבעת
על כן צריך האדם להיות בבחינת אבינו ,שיהיה ה’ תמיד לנוכח עיני כנסת להנהיגו באותה שעה ,מתקיים בו ‘אלקי צרה ידבקו ישראל במידותיו של הקדוש
״מאמין בחי עולמים וזורע״ ,ולזכור בכל ישראל ,שבכל עת ובכל זמן יפנו כנסת אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה ברוך הוא ,כשם שדבק יעקב אבינו שזכה
שלב שהכול מאת הבורא יתברך שמו. ישראל לנוכח ה’ יתברך ,לדעת שהכל בא לי’ .הבורא יתברך כביכול ‘יושב’ – ממתין לכינוי ‘אל’ ,ואזי מובטחים הם שיענו.
לשם כך ניתנו התרומות ,המעשרות ממנו יתברך שמו לעד. ומצפה ל’תהלות ישראל’ :שהיהודי יצרף
והביכורים ,כדי שבכל מלאכת השדה אמונה זו אינה רק בשעה שהדרך נוחה אל תפילתו גם שבח והודאה ,ויקבל מזעקה לתהילה
יכיר כי לא כוחו ועוצם ידו עושים לו ומאירה .עיקר מבחנו של האדם הוא באמונה ובשמחה את הנהגתו יתברך. אלי אלי למה עזבתני ...אלהי אקרא יומם
חיל; יש מנהיג לבירה והכול מאתו כאשר הרועה מוליכו בנתיב שאינו מבין, כאשר הזעקה נעשית לתפילה של ולא תענה ...ואתה קדוש יושב תהלות
יתברך. בתוך ‘גיא צלמות’ ,גם שם עליו לזכור אמונה ולא לטענה ,נפתחים לפניו שערי ישראל (תהלים כב ב–ד).
כל עוד הוא ממתין לגשמים ,הרי הוא ‘כי אתה עמדי’. ישועה. יש שעות שבהן זעקתו של היהודי
חש היטב כי תלוי הוא בחסדי שמים. וגדול הוא כוח האמונה בשעת הצרה, אסתר המלכה עצמה היא דוגמה לכך. בוקעת מעומק לבו ,אך נדמה לו כי
אבל לאחר שצמחה התבואה והוא שכפי מה שמאמינים שתכלית הדין היא לא חדלה מלזעוק ולהתפלל ,אך שערי שמים ננעלו בפניו‘ :אלי אלי למה
קוצר ,טוחן ולש ,עלולה להתגנב ללבו היא רחמים ,כך זוכים להתגלות הטוב לצד תפילתה פעלה מתוך אמונה וקבלת עזבתני ...אלקי אקרא יומם ולא תענה
המחשבה שהדבר תלוי בחריצותו .דווקא בפועל. הנהגת הבורא .במשתה שעשתה ביטאה, ולילה ולא דומיה לי’ .והנה ,בתוך אותה
בסוף המלאכות ,כשהבצק עומד להיכנס וזהו שביקש דוד המלך ‘גם כי אלך בגיא לפי ביאור ה׳חתם סופר׳ ,קבלת עול זעקה עצמה ,עובר דוד המלך עליו
לתנור ,נצטווה להפריש חלה מראשית צלמות לא אירא רע’ ,גם בעת צרה שאין הגלות בשמחה ובהכנעה; ובכך החלה השלום ואומר‘ :ואתה קדוש יושב תהלות
העיסה .אף שכבר הפריש תרומות רחמי ה’ נגלים לעין גם כן לא אירא רע, הישועה עוד קודם שביקשה מאחשורוש ישראל’ .כיצד משתלבת כאן התהילה,
ומעשרות בשדה ,חוזרת מצוות חלה והוסיף לבקש ‘אך טוב וחסד ירדפוני’, על אחיה היהודים. בשעה שהלב מלא כאב והתפילה עדיין
ומזכירה לו שהקדוש ברוך הוא לבדו שירדפהו חסד ,הן חסד נגלה והן חסד ואם כך ,שמא מוטב לאדם לשתוק ולא לא נענתה?
עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ,והוא נסתר ,הן טוב שהוא חס”ד במספר קטן, להתפלל על צרתו? את התמיהה הזאת מעמיד הגאון רבינו
הקוצב לכל בריה די מחסורה. והן חסד נגלה ,ובכוח האמונה נזכה בוודאי שלא .הבורא יתברך חפץ משה סופר זי״ע ,בעל ה׳חתם סופר׳,
זו היא עקירת שורשה של עבודה זרה: שיתהפך ה’טוב’ ל’חסד’ ויתגלו רחמיו בתפילתם של ישראל ,ואף אסתר עצמה בדרשותיו (פר’ זכור תקנ״ד) ,ותשובתו אינה
שלא לייחס כוח לשום דבר מלבד יתברך עלינו בשלמות. ביקשה והתחננה .אלא שתפילה שלמה אמורה רק לאותה שעה שעמדה אסתר
אלוקותו יתברך .האדם ממתין ואינו וכאשר האדם נאחז בידיעה שהבורא אינה באה מתוך תרעומת על הנהגת בחצר הפנימית של המלך אחשורוש,
אוכל מיגיעו עד שייתן חלק למקום, עמו גם בתוך הגיא ,הוא יודע שהירידה הבורא ,אלא מתוך אמונה שגם מה שאין אליו לא הורשתה להכנס; היא מגלה
ובכך הוא מבטל מלבו גאווה וישות אינה סוף הדרך .שבטו של הרועה אינו האדם מבין בא מאתו יתברך ולתכלית דרך בעבודת הבורא לכל יהודי העומד
ומכיר שהוא וכל קניינו שייכים לאדונו בא לדחותו ,אלא להוליכו אל המשענת טובה .תחילה מקבל היהודי את רצון בעת צרה.
יתברך. ואל העלייה שתבוא אחריה. קונו באמונה ובשמחה ,ומתוך כך הוא את תשובתו מבאר ה’חתם סופר’ על פי
האדם עשוי לחשוב שככל שירבה על כל אדם עוברים בחייו זמני עלייה שופך לפניו את לבו ומייחל לישועתו. מאמר חכמינו ז”ל במסכת אבות (פ”ד
בחריצות ובהשתדלות ,כך תרבה וזמני ירידה ,והעצה להתחזק בזמני אפשר לבכות ,לזעוק ולהתחנן ,ועם כל מט”ו)“ :אין בידינו לא משלוות הרשעים
הצלחתו .אולם ביחס למצוות חלה אומר הירידה היא לדעת שהקדוש ברוך הוא, זאת להוסיף ולומר‘ :ואתה קדוש יושב ולא מייסורי הצדיקים” ,כלומר ,אין
הנביא יחזקאל‘ :וראשית עריסותיכם הוא העומד מאחרי כל הקשיים העוברים תהילות ישראל’ .הזעקה אינה סותרת אנחנו מבינים מדוע מתנהל העולם
תתנו לכהן ,להניח ברכה אל ביתך’, עליו ,ואין שום צרה הנמשכת לעולם את ההודאה; אדרבה ,כשהיא כרוכה באופן שישנו רשע וטוב לו ,ולעומתו,
וחכמינו ז״ל אמרו כי המפריש חלה זוכה אלא ישוב הגלגל ויתהפך עליו למוטב. באמונה ובקבלת הנהגתו יתברך ,נעשית צדיק הנאלץ לסבול ורע לו ,אבל זו
לברכה (שבת לב .):נמצא שלא היגיעה וכן מצינו בדוד המלך עליו השלום גם היא עצמה פתח לישועה. מציאות קיימת שאי אפשר בעולם
לבדה היא המביאה את השפע; דווקא שעברו עליו זמנים קשים בימי חייו ,והיה הזה להגיע לזיכוך ולתיקון האמיתי
כשהאדם נותן מראשית עמלו לשמים, מחזק עצמו באמרו ‘שבטך ומשענתך הרועה המלווה בלא קושי ,צער ומשיכה אל החומריות
מונחת הברכה בביתו. המה ינחמני’ ,ופרש רבנו עובדיה ספורנו ה׳ רעי לא אחסר ...גם כי אלך בגיא הגשמית.
הפרשת החלה מקשרת אפוא את האדם שדוד נתן אל לבו שכבר היה כן בעבר, צלמות ...אך טוב וחסד ירדפוני (תהלים כי רק על ידי שהאדם מצטער בכל
עם בורא העולם ,ומשרישה בו כי הלחם שהכה אותו ה’ בשבט חובלים ,ואחר כך כג א–ו). הניסיונות העוברים עליו ועומד מול
וכל אשר לו מאת ה׳ הם .אך גם לאחר תמך אותו לעזרו במשענתו ,וכמו שהיה רועה נאמן אינו עוזב את צאנו בשעה יצרו המושכו לגשמיות ומתרחק ממנה,
שהפריש חלה והפת מותרת באכילה, כן בעבר שאחר המכה באה הסמיכה ,זו שהדרך נעשית קשה .הוא מוליך אותו הוא מתקרב אל הבורא יתברך ,ועל כן
עדיין לא הושלם סדר העבודה; קודם היא נחמתו שגם להבא ישוב ה’ לסמכו בנאות דשא ,יורד עימו אל הגיא החשוך, שיבח דוד המלך בתהלים (קיח כא) וייקר
שייהנה ממנה עליו לברך. במשענתו אחר שהכה אותו בשבטו ,וזהו ובשבטו ובמשענתו מחזירו אל הדרך את הקושי שזימן לו השם יתברך ‘ -אודך
כך אמרו חכמינו ז״ל (ברכות לה :).״כל החיזוק לכל אדם בשעת קושי וסבל, העולה. כי עניתני’ מלשון עינוי ,כפרושו של
הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה – לדעת שכל קושי הוא זמני ואחריו תבוא כך ראה דוד המלך עליו השלום את המלבי”ם ,כי ידע שדווקא על ידי העינוי
כאילו נהנה מקדשי שמים ,שנאמר ‘לה׳ הרווחה. הנהגת הבורא עמו‘ :ה׳ רעי לא אחסר’ והצער תצמח הישועה וההתקרבות –
הארץ ומלואה’״ .רבי לוי הקשה :מצד זהו חוט האמונה השזור לאורך המזמור: – וממילא ‘גם כי אלך בגיא צלמות לא ‘ותהי לי לישועה’.
אחד נאמר ‘לה׳ הארץ ומלואה״’ ,ומצד ‘ה׳ רעי’ – שלא תחסר מליבנו הידיעה אירא רע ,כי אתה עמדי’. על פי יסוד זה מוכח שרצון ה’ האמיתי
שני ‘והארץ נתן לבני אדם’ .ותירצו :״כאן שהוא מנהיגנו; ‘כי אתה עמדי’ – גם על מנת לזכות למידת האמונה זקוק הוא שיתעצם האדם כנגד כל הקשיים
קודם ברכה ,כאן לאחר ברכה״. במקום החשוך ביותר‘ ,שבטך ומשענתך כל אדם לסיוע מן השמים ,ותמיד עליו ודווקא מתוכם ידבק בו ,וכשאין האדם
קודם שבירך האדם ,המזון אינו שלו המה ינחמני’ – מפני שגם הירידה עצמה להתפלל על כך ,שיעזרהו ה’ יתברך לתת מסוגל לעמוד בכך ,לעיתים אכן נעשה
כלל; הוא עומד עדיין ברשותו של אדון נתונה ביד הרועה ,והוא המוליך ממנה בו מבטחו בכל תהלוכותיו בעולם ,כמו לו נס ,אבל אין זה רצון הבורא שיעבדו
הכול .בברכה נוטל האדם רשות :הוא אל הטוב והחסד .היודע זאת אינו נשאר שאמר דוד המלך עליו השלום ה’ רעי אותו כך ,אלא מתוך הקושי דייקא.
מודה לבורא על מזונו ומכיר כי אין הוא בגיא ,אלא הולך בו בלב בטוח עד שישוב לא אחסר ,ופרש הרב הקדוש רבי מנחם כיוצא בזה מסופר בגמרא (שבת נג ):על
בעל הבית אלא מקבל מתנה .רק מתוך וישב בבית ה׳ לאורך ימים. מנדל מלינסק זי”ע שהיה דוד המלך אדם אחד שנעשה לו נס בשינוי סדרי
הכרה זו נעשית הארץ ‘נתונה לבני אדם’. מתפלל שאף פעם לא תחסר לו אמונה הטבע ,ואמרו עליו חכמים“ :כמה
נמצא שמצוות חלה והברכה משלימות לה׳ הארץ – לאחר הברכה זו שה’ הוא הרועה אותו מעודו. גרוע הוא אדם זה שבגללו נשתנו סדרי
זו את זו .לאחר כל העמל מפריש האדם לה׳ הארץ ומלואה תבל וישבי בה (תהלים זו הכוונה ‘ה’ רעי’ ,שהידיעה הזאת בראשית”.
מראשית עיסתו לשמים ,וברגע האכילה כד א). לעולם לא אחסר ,שלא תחסר ממנו ללא ספק היה אותו אדם ראוי לנס
הוא מברך על הפת .כך נשמרת בלבו האדם יוצא אל שדהו ,זורע וקוצר ,טוחן האמונה בה’ יתברך הרועה ומנהיג את שנעשה לו ,אבל אם היה עובד את
הידיעה כי גם הארץ שניתנה לבני אדם ולש ,ולבסוף עומדת לפניו פת הראויה האדם בכל דבריו. הבורא יתברך מתוך הקושי והצער
לא יצאה מרשותו של הבורא :לעולם לאכילה .בשעה זו עלול הוא להרגיש ועל דרך זו פירש בנו הרב הקדוש רבי ללא צורך בניסים ,היה זה חשוב יותר
‘לה׳ הארץ ומלואה’. כי עמל כפיו הוא שהביא לו את לחמו. נפתלי מרופשיץ זי”ע בספרו ‘זרע קדש’ בשמים.
כנגד מחשבה זו פותח דוד המלך עליו (תולדות ד”ה ועוד י”ל ויעתר הד’) את הפסוק שב ה׳חתם סופר׳ אל לשון המזמור
לשמיעת השיעורים -קול הלשון:
03-6171077
