עינים מאירות · Eniyim Meherot — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
דברי תורה מאת
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
גיליון נ"ה (פר' תולדות
פרשת תולדות ע úהתורה והמועדים תשפ"ה -ביהמ"ד
באר ישראל)
תשפ"ז
ראה ריח בני
שדה תפוחים • ריח העקידה • ריח בית המקדש • מסירות נפש בכיבוד אב ואם • דרור קן לה
יוסף זיע"א ,תלמידו של רבינו הבעל שם טוב הקדוש ואנעל מבפנים את כל שערי הגיהנום .ומכאן ואילך ראה ריח בני
ומנחיל תורתו בספר הראשון שיצא מדברי קדשו. שוב לא יוכלו להכניס שום רשע לגיהנום ,וזה יהיה הגן
עדן שלי. בפרשתנו -פרשת תולדות ,מאריכה התורה הקדושה
והנה ,על קבר הרה"ק בעל ה'תולדות' הוקם אוהל בענין ברכות יצחק ליעקב אבינו .כאשר נכנס יעקב אל
לכבודו ,ובאוהל זה קבורים עמו גם הצדיק רבי לייב
מוכיח מפולנאה ,ועוד יהודי אחד אשר לא נודע שמו. בחייהם ובמותם לא נפרדו יצחק והביא לו מן המטעמים אשר הכינה אמו ,הסתפק
יצחק תחילה מיהו זה הבא אליו .אולם לאחר מכן נאמר
ועל יהודי זה נסוב סיפורנו. עד כאן דבריו המופלאים של הרה”ק מראפשיץ ,אשר
בפסוק (בראשית כז כז) ‘ו ַּי ִּגׁ ַש ו ַּיׁ ִּשַק לוֹ ו ַּיָר ַח אֶת ר ֵיחַ ּב ְגָד ָיו
ידוע כי נוהג היה לבדח את קהל מרעיתו בדברים
לאן אתה הולך עמוקים מאוד ,וגם בדברים אלו נוכל למצוא עומק
שׂד ֶה אֲׁשֶר ּבֵרֲכוֹ ה’’. ו ַיְב ָ ֲרכ ֵהוּ ,וַיֹּאמֶר רְאֵה ר ֵיחַ ּב ְנ ִי ּכְר ֵיחַ ָ
לפנים מעומק. מדברים אלו נראה ,כי ריח בגדיו של יעקב הוא שהכריע
פעם אחת עבר המוכיח רבי לייב מפולנאה בבית
את הכף ,ומיד לאחר מכן בירך יצחק את יעקב.
החיים דשם ,ובדרך הילוכו עבר בסמוך לאוהל קבורה מסורת עתיקה היא ,כי את צדיקי הדור מעבירים
אחד ,והרגיש לפליאתו ריח גן עדן עולה ממנו .הלך רבי בגיהנום בדרכם לגן עדן ,והרשות בידם להוציא ויש להבין ,מהו אותו ‘ריח שדה אשר ברכו ה’’ שדיבר
לייב אצל אנשי החברא קדישא לברר את פשר הדבר, עימם את נפשותיהם של אלו שהיו מקושרים בהם עליו יצחק .וביותר כבר עמד רש"י על כך ,כי מאחר
ואמרו לו כי באוהל זה אין קבור איש ,אלא שאדם אחד שנתנה רבקה על ידיו את עורות גדיי העיזים ,לכאורה
בעולם הזה ולהעלותם למקום עליון .וגם דברי הרה”ק
מן העיר רכש מקום זה לקבורה בעבורו ,והקים שם ריח רע היה בו ,כי אין ריח רע יותר משטף העיזים.
מראפשיץ עוסקים בענין זה ,כי כח הצדיקים אינו רק
אוהל על גביו. אלא ,מלמד שנכנס עמו ריח גן עדן.
לתקן את הרשעים שקדמו להם ,אלא אף להצילם
איש פשוט היה אותו יהודי ,ולא נודע בשערים ,אך מכאן ולהבא ,שלא ייכנסו אל הגיהנום כלל .וזהו ענין ולענין אותו שדה ,פירש רש"י כי ניתן בו ריח טוב ,והוא
לשמע הדברים פנה רבי לייב מוכיח לביתו ,לתהות על נעילת דלתות הגיהנום ,היינו שיש בכוחו לתקן גם שדה תפוחים ,ומקורו מדברי הגמרא (תענית כט .):וגם
קנקנו ולהבין במה זכה שיעלה ריח גן עדן מן המקום את הבאים אחריו ,כי חלילה לא היו בדבריו מליצות בעומק דבר זה יש להתבונן.
המיועד לקברו. בעלמא .כי אכן ,הדבקים בצדיק זוכים שלא לראות פני שערי גן עדן
קיבל היהודי את פני רבי לייב בסבר פנים יפות ,ואכן גיהנום כלל.
והנה ,כמה וכמה מתולדותיהם של צדיקים -אלו
אימת את דברי אנשי החברא קדישא ,כי אכן רכש
לעצמו חלקת קבר זו ,כידוע שדבר זה יש בו סגולה מעלת הריח מעשים טובים -יש בידינו מענין ריח גן עדן.
גדולה ,ולאחר אריכות ימיו ושנותיו מבקש הוא מעתה יתחדדו הדברים אשר צריכים לנו ביאור בענין על אודות הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זיע"א מסופר
להיקבר שם. ריח גן עדן שהריח יצחק אבינו בכניסת יעקב אליו, סיפור מופלא .מסורת בידינו כי אמר על עצמו
ומהו ענין ריח שדה תפוחים .כי מן המעשה האמור, בענוותנותו ,כי כאשר יעלה לשמים ,מן הסתם יפסקו
השתומם רבי לייב“ :ובמה זכית כי יעלה ריח גן עדן בבית דין של מעלה כי ראוי הוא הרבי מראפשיץ
ממקום קבורתך .מה עשית עד שמובטח לך כי תיכנס אשר עוסק אמנם בריח הרשעים בגיהנום -נוכל להבין
כי ענין הריח קובע לו מקום וחשיבות גדולה בעולם להיכנס לגן עדן .אולם כאשר יבקשו לקיים את
לגן עדן”. פסק הדין בפועל ,עלולים שם בעולם האמת לעמוד
השיב האיש“ :יהודי פשוט אני ,ומעשים גדולים לא העליון.
בפני קושי .כי כמה מיני גן עדן יש ,לכל סוג וסוג מן
עשיתי .מנהג אחד יש בידי ,כי בכל ערב חודש לוקח עוד ידוע מה שמספרים מכמה צדיקים ,ובהם הרה"ק הצדיקים שבעולם .ואם יבקשו להכניסו אל גן עדן
אני סכום כסף ופונה אל בית החיים .אוחז אני בידי את רבי מנדל מויטבסק זיע"א ,כי לפעמים היו יוצאים של המתפללים ,הרי אינו מן המצטיינים בתפילה -כך
צרור הכסף ,וכך אני עומד ומסובב את חלקת הקבר לרחובה של עיר וקוראים כי אין הם מריחים בריחו של אמר על עצמו בענווה .ואם לגן עדן של בעלי צדקה
שקניתי לי .בזה מזכיר אני לעצמי את סוף כל האדם, משיח .הרי שהיו יכולים להבחין בריחו של משיח ,והיו ירצו להכניסו ,הלא גם בצדקה לא הרבה .ואפילו אם
ואת חוסר הטעם בעסק בעניני גשמיות ,לאסוף הון להם השגות גדולות בענין הריח. ירצו להביאו אל גן עדן של טובלי מקוואות ,הן גם
ולאגור כסף וזהב ,כי סוף כל סוף ד’ אמות אלו הן כל ואם כן מבקשים אנו להבין ,הרי ספקות גדולים עמדו מן המרבים בטבילות בכל יום אינו .וכך יעברו על כל
קנין האדם בעולמו .ובזוכרי לאן אני הולך ,משתדל אני בדרכו של יצחק אבינו קודם שברך את יעקב ,ולא היה שערי גן עדן ,ועדיין לא ימצאו מקום בעבור הרבי
לצבור זכויות ומעשים טובים. בטוח מיהו העומד לפניו ,ואם ראוי הוא לברכה .אולם מראפשיץ .ומאידך ,הן מוכרחים להביאו לגן עדן ,ומה
לאחר שמסיים אני את הקפותי סביב הקבר ,מקדש מיד כשהריח בריח בנו ,עמד ומסר בידו הכל ,את טל יעשו.
אני את הקרקע לקבורתי ,והולך אני לביתי”. השמים ומשמני הארץ ,להיות גביר לאחיו וכל העמים
יעבדוהו ,הלא דבר הוא. נעילת פתחי גיהנום
טובים השנים מן האחד...
שמע רבי לייב מוכיח את דברי האיש שנאמרו נפשות לצדיקים אמר רבי נפתלי כך :אומר להם ,כי מאחר שאין מוצאים
מקום בעבורי בגן עדן ,הרי שעליהם להובילני אל
בתמימות ,והתפעל מאוד“ .שמע נא” -אמר לו “ -הן רגיל היה המגיד הירושלמי הגה"צ רבי שלום שבדרון הגיהנום ,כי בלא מקום כלל אי אפשר .וכאשר אכנס
באוהל זה ישנו מקום לשני קברים; מבקש אני ממך ,כי זצ"ל לומר ,כי בשנים עברו היו אנשים שהרגישו לשם ,לא אוכל לסבול את ריחם הנורא של הרשעים,
את הקבר השני תניח בעבורי ,כי גם אני מבקש להיטמן בעצמם בכל עת מאין באו ולאן הם הולכים ,ולפני מי ואומר לממונים כי עונש כזה אינו ראוי שייגזר עלי
באוהל הזה”. עתידים הם ליתן דין וחשבון ,ובזה לא באו לידי עבירה. להריח בריח הקשה ,על כן אבקש כי יוציאו כל איש
הסכים היהודי לבקשה ,ואכן ערכו הסכם וכתבו שטר על ענין זה ,היה המגיד מספר מעשה ששמע מפי חמיו, מעלי ,וישלחו את כל הרשעים מן הגיהנום.
בהתחייבות גמורה ,כדי שגם אם יקבר שם רבי לייב הגאון רבי חיים לייב אויערבאך זצ"ל ,על אודות זקנו ישמעו הדיינים את טענתי בכובד ראש ,ויקבלו את
ראשון ,לא יוכלו אחר כך לטעון כי אותו יהודי פשוט הגאון רבי אברהם דב אויערבאך זצ"ל ,רבה של פולנאה דברי ,ואכן יכניסו אותי אל הגיהנום לבדי .כאשר
אינו ראוי להיטמן לצידו. שבאוקראינה ,עירו של הרה"ק בעל התולדות יעקב אעמוד שם ,אנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכי,
א
עינים מאירות
עצמה תחתיו (ראה ב”ר סג יג ,אוצר המדרשים מדרש ‘עשרת דבר זה בתפוח שלנו ,אלא כוונת הגמרא לאתרוג ,שכן עברו כמה וכמה שנים ,ונפטר רבי לייב מן העולם
המלכים’ ,רש”י פסחים נד :ד”ה בגדו) .ואחר שאכן פשט נמרוד את הפסוק (שיה"ש ז ט) 'וְר ֵיחַ א ַּפֵך ְ ּכ ַּת ַּפוּ חִים' מתרגמים לעולם שכולו טוב ,וכפי צוואתו -נטמן באוהל המדובר.
את בגדו כדי להראות את גבורתו -יכול היה עשו לגבור אנו "כריחא דאתרוגא" .ועל האתרוג אמרו חז"ל (סוכה
עליו ,ונצחו וירש את בגד החמודות. לה ).שהוא פרי הדר באילנו משנה לשנה ,וממילא קודם ...והחוט המשולש לא במהרה ינתק
מעתה נוכל לומר ,כי מאת ה’ הייתה זאת שמסרה רבקה פריו של השנה שעברה לעלים של השנה החדשה. ידידו של רבי לייב מוכיח ,היה הרה”ק רבי יעקב יוסף
ביד יעקב את הבגד השייך לעשו ,אף שהיה סומך עליה אמור מעתה ,כי ריחו של האתרוג -הוא הוא ריח שדה בעל ה’תולדות’ ,וגם הוא חשקה נפשו להיקבר בבוא
ומאמין בה .וכפי שהייתה הנביאה הצדקת ע”ה עושה תפוחים אשר ברכו ה' ,והוא ריח גן עדן -חקל תפוחין יומו בסמוך לידידו הגדול .וכאשר נודע לו כי המקום
כל זאת ממה שהוגד לה ברוח הקודש. קדישין. הסמוך לקברו של רבי לייב מצוי בחזקת אותו יהודי,
זהו סוד המעשים המופלאים על אודות הצדיקים אשר פנה אליו והפציר בו כי רוצה גם הוא להיקבר שם.
אל תתן ה' מאויי רשע הריחו ביראת ה' בריח גן עדן ,כי ריח מיוחד נודף מקיום הוציא האיש את השטר ,והראה לרבינו כי מפורש כתוב
עוד יש לשאול ,מפני מה השאיר עשו בגד מיוחד זה המצוות בשלימות ,ועל אודות ריח זה אמר יצחק אבינו שם שמקום זה -בעבורו נועד ,על דעתו של רבי לייב.
ברשות אמו כאשר יצא לצוד ציד בעבור יצחק אביו. כי נודף הוא מיעקב אבינו ,ריח שדה תפוחים של כל אולם רבינו המשיך לבקש ,והבטיחו נאמנה כי לא
הרי לכאורה אין לך נאה מבגדים אלו לצוד על ידם המעשים הטובים שהיה עושה. יפסיד מן הויתור .ואף שרק שני מקומות קבורה יש
בקלות. מעתה לא יפלא כי הכיר יצחק אבינו בריח גן עדן באוהל ,יזכה גם הוא להיקבר שם.
ואכן אמרו חז”ל (תנחומא תולדות יא) כי לא הצליח עשו העולה מיעקב אבינו .שכן מן האבות הקדושים שהיו ביקש האיש מבעל ה’תולדות’ שיכתוב לו את הבטחתו
במעשיו ,ועד שצד צבי אחד וקשרו לעץ והלך לצוד מרכבה לשכינה הקדושה ועסקו כל ימיהם במצוות בשטר ,ואכן חתם רבינו על נוסח ההתחייבות,
אחר -בא מלאך והתיר את הראשון ,וכך כמה פעמים ומעשים טובים ,ודאי עלה בכל עת ובכל זמן ריח גן עדן. ולכשנסתלק מן העולם ,קברו אותו לצד המוכיח.
קשר עשו והמלאך התיר עד שרגז עשו והלך ושחט
כלב להביאו אל אביו (ראה תרגום יונתן בראשית כז לא). מה יום מיומיים שומר הבטחתו
אכן מה שיש להבין ,הוא מה שהטעים יצחק אבינו כי חלפו שנים ,וגם אותו יהודי פשוט נסתלק לבית עולמו,
ה' יתירה הריח הטוב העולה מבנו בזאת הפעם ,היה ריח שדה ומצאו בצוואתו כי מבקש הוא לקוברו באוהל הצדיקים,
עוד יש להתבונן כאן ,כי הנה כאמור ציווה יצחק אשר ברכו ה’ ,שדה תפוחים ללקוט בו מרקחים .הרי ואת חתימות קדשם של רבי לייב מוכיח וה’תולדות
בפירוש לעשו מה יעשה ,ואמר לו (בראשית כז ג) ‘וְע ַּתָה כאמור ,בוודאי בכל זמן היה עולה מיעקב ריח גן עדן, יעקב יוסף’ .הלכו אנשי החברא קדישא לשם להכין
ַשד ֶה ו ְצוּ ד ָה ּל ִי צ ָי ִדה’.
שָׂא נ ָא כֵל ֶיך ָ ּתֶל ְיְך ָ וְקַׁש ְּתֶך ָ וְצ ֵא ה ּ ָׂ שהרי שקוד על דלתי תורה ויושב אהלים היה ,ולא היה לו את קברו ,והנה אין מקום כלל לקוברו שם ,ותהום
וכבר עמדו חז”ל (ב”ר סה יג) ופירשו מקרא זה דבר דבור יגע בתורה כמותו ,וסיגל מצוות ומעשים טובים לאין כל העיר .מחד גיסא ,הן אי אפשר להפר מה שהבטיחו
על אופניו ,כי כל תיבה ותיבה שבו יש לדורשה כמה שיעור .ומשמע שבזאת הפעם עלה ממנו ריח מיוחד הצדיקים מפורש בכתב ידם ,ומאידך מה יוכלו לעשות
אופנים ,וכאן רמז לו על הגלויות שעתידים בני יעקב במינו ,שלא כרגיל .ויש לנו לעמוד ולבאר מה אירע ואין כאן מקום.
לגלות אצל בניו. ברגע זה שהגיש בו יעקב את המטעמים לפני יצחק מכיון שכך ,הובא הדבר לפתחו של רב העיר ,רבי אברהם
והנה בתיבת ‘ציד’ שבפסוק נוספת אות ה’ הנעלמת אביו ,עד שדווקא בשעה זו עלה ממנו אותו ריח מיוחד. דב אויערבאך ,זקנו של רבי חיים לייב אויערבאך ,חמיו
בקריאה .וכתב בעל הטורים ,כי כאן רמז יצחק לעשו וכן יש להבין את המכוון בריח שדה תפוחים ,אשר של המגיד רבי שלום שבדרון שסיפר את המעשה.
ולימדו חמש הלכות שחיטה ,וציווהו להיזהר בהן ,וכן בוודאי רומז לסודות עליונים ,אולם מה נוכל אנו יצא המרא דאתרא אל בית החיים ,והניח את שני
רמז לו על כמה מעניני כשרות המאכלים ,כפי שפירט הכתבים ובהם ההבטחות על קברי שני הצדיקים,
בעל הטורים שם.
זהו לענין אות ה' הנוספת.
ספקות גדולים עמדו בדרכו של יצחק אבינו ואמר“ :קיימו נא מה שהבטחתם”.
קודם שברך את יעקב ,ולא היה בטוח מיהו יצאו הכל מן המקום ,ואחר שעה קלה חזרו ,והנה
קצתי בחיי העומד לפניו ,ואם ראוי הוא לברכה .אולם
נעו הקירות ממקומם מעט כלפי חוץ ,ונתרחקו שני
הקברים זה מזה ,ונעשה מקום בעבור אותו יהודי יחד
אכן ,גם בסוף הפרשה מצינו שינוי באות אחת .כי אחר
שנטל יעקב את הברכות ,כעס עשו מאוד והתנכל אליו
מיד כשהריח בריח בנו ,עמד ומסר בידו עימם ,ונקבר שם.
להורגו אחר שיעברו ימי אבל אביו .וכאשר שמעה הכל ,את טל השמים ומשמני הארץ ,להיות כך זכה יהודי זה כי חלקת הקבר שקנה בעבורו ,הריחה
כבר בעולם הזה בריח גן עדן ,משום שזכר לאן הוא
רבקה מזה ,ביקשה להציל את יעקב ,ופנתה אל יצחק גביר לאחיו וכל העמים יעבדוהו הולך ולפני מי עתיד הוא ליתן דין וחשבון.
ואמרה לו כי לא תוכל לסבול עוד את בנות חת אשר הנה כי כן ,היה בכוחם של גדולי עולם להכיר בריחו של
לקח מהן עשו לנשים ,ומבקשת היא שישלח את יעקב גן עדן ,ולהשיג היכן הוא מצוי בזה העולם.
חרנה אל בית אחיה לבן ,ויקח משם אשה מבנותיו .ואכן להוציא מן הדברים לחלק עבודתנו.
קרא יצחק ליעקב וברכו ושלחו לחרן. ועוד ,כי לכאורה מה מאוד יש להתבונן ביצחק אבינו ,כי ריח טוב בפירות
ולשון הכתוב בזה (בראשית כז מו) ‘ו ַּתֹאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק בוודאי מיום לידת שני בניו יכול היה להריח ביראת ה’
בריח גן עדן העולה ממעשיו הטובים של יעקב אבינו, באותו ענין ,ידוע המעשה אשר נעשה אצל הרה"ק הרבי
קַצ ְּתִי בְחַ ּיַי מ ִּפ ְנ ֵי ּב ְנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ י ַ ֲעקֹב אׁ ִּשָה מ ִּב ְנוֹת ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א ,כי באחת השנים בשעת
חֵת ּכָא ֵּל ֶה מ ִּב ְנוֹת הָאָר ֶץ ל ָּמָה ּל ִי חַ ּיִים’. ובגיהנום הפתוחה תחת עשו ,אם כן כיצד זה עלתה על
דעתו כלל לברך את עשו ולהניח את יעקב ,ומפני מה אמירת הלל ביום טוב ראשון של חג ,הרגיש בבית
ק' קטנה שלח את עשו הרשע לצוד ציד להביא ,והרי כבר בני מדרשו כי מאתרוגו של אחד המתפללים עולה ריח
גן עדן ,עד שמצאו ביד אברך צעיר ,אשר נודע לימים
והנה אות ק’ של תיבת ‘קצתי’ ,מן האותיות הקטנות שישים ושלוש שנים היו באותו היום ,וכבר ניכר כל
אחד מהם במעשיו מאז ומקדם. כהשרף הרה"ק רבי אורי מסטרליסק זיע"א .ולאחר
היא .וגם בזה עמד בעל הטורים שם ,ופירש שראתה דרישה וחקירה שמע מפיו כי את המעות אשר ייחד
רבקה כי עתיד עשו להחריב את הבית שגובהו ק' אמה
(ראה מדות פ"ד מ"ו) .ולעומת זאת ,אות ק' בפסוק (תהלים
בגדי החמודות לקניית אתרוג מהודר נתן ביד עגלון עני אשר סוסו מת
כדי לעמוד על פשר הדבר ,יש לנו להביא עוד נקודה בענין רע ,ומשום כך הסתפק באתרוג פשוט.
פד ד) 'ודרור קן לה' היא גדולה ,שבקש דוד על ההיכל התבייש רבי אורי לשוב לביתו בידים ריקות ,וכך נקלע
שגובהו ק' אמה שלא יחרב. אחת .הנה הזכרנו עד עתה את עורות גדיי העיזים
שהניחה רבקה על ידי יעקב ועל חלקת צוואריו .אולם לבסוף לבית הכנסת בליז'ענסק ,ובידו אתרוג כשר ,אך
ויש להבין דבר זה ,מה ענין בית המקדש לכאן ,ומה פשוט ביותר .אולם ,דווקא מאתרוג זה הריח הרבי ר'
קודם לכן מדובר בפסוק על לבוש אחר שהלבישתו
טעם נרמז הדבר דווקא בפסוק זה. אלימלך ריח גן עדן ,כי אתרוג של מסירות נפש למצוות
(בראשית כז טו) ‘ו ַּת ִּקַח רִבְקָה אֶת ּב ִגְד ֵי עֵשָׂו ּב ְנ ָּה ה ַּגָדֹל
עוד יש להביא כאן את לשון המדרש בזה הפסוק (ב"ר סז הַ ֲחמֻדֹת אֲׁשֶר א ִּת ָּה ּב ַּב ָי ִת ו ַּתַל ְּבֵׁש אֶת י ַ ֲעקֹב ּב ְנ ָּה ה ַּקָטָן’. היה.
יא)" :ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי ,אמר רב הונא, ופירש רש"י שם" :החמודות -הנקיות ,כתרגומו הרי לנו גם כאן גודל כוחם של הצדיקים להכיר בריחו
התחילה גורפת מחוטמה ומשלכת" .ופירש ביפה תואר 'דכייתא' .דבר אחר שחמד אותן מן נמרוד :אשר אתה של גן עדן.
כי ביקשה רבקה לבטא במעשיה עד כמה מואסת היא
בבנות הארץ ,כצואת החוטם.
בבית -והלא כמה נשים היו לו והוא מפקיד אצל אמו,
אלא שהיה בקי במעשיהן וחושדן". ריח שדה תפוחים
ענין אותיות ה' וק' בגדי אדם הראשון
ביותר יומתקו הדברים ,לפי מה שמצינו בדברי חז”ל
(ב”ר טו ז) כי לפי אחת הדעות עץ הדעת אתרוג היה,
הרי לנו שני רמזים בשני פסוקים ,אחד באות ה’ ואחד ואמרו חז”ל (הובא בהדר זקנים בראשית כה כט) כי את הבגדים שנאמר בו (בראשית ג ו) ‘ו ַּתֵר ֶא הָאׁ ִּשָה ּכ ִי טוֹב הָעֵץ
באות ק’ ,אשר בשניהם עמד בעל הטורים. האלו לקח עשו מנמרוד אחר ששמע לעצתו של יעקב לְמַ ֲאכ ָל’ ,ובאתרוג שווה טעם העץ לטעם הפרי .וקיום
וכבר נודע הקשר בין שתי אותיות אלו ,כי נתייחדו הה’ אבינו .כי כמה פעמים יצא עשו למלחמה על נמרוד, מצות אתרוג יש בו משום תיקון לחטא עץ הדעת.
והק’ בכך שנכתבות משני חלקים ,החלק העליון הדומה ובכל פעם ניצח נמרוד את עשו .עד שיעץ לו יעקב, והנה איתא בגמרא (שבת פח“ :).אמר רבי חמא ברבי
לאות ד’ ,והרגל התחתונה .אלא שבה’ נמצאת הרגל כי יאמר לו לנמרוד שאין זה מן הגבורה לנצח בעוד חנינא ,מאי דכתיב (שיה”ש ב ג) ‘כתפוח בעצי היער’ וגו’,
בתוך צורת האות ,ובק’ יורדת היא כלפי מטה. הוא לבוש בבגדו המיוחד של אדם הראשון ,בגד אשר למה נמשלו ישראל לתפוח -לומר לך ,מה תפוח זה
ואכן עמדו בדבר חז”ל במסכת שבת (קד ).בסוגיא היו מצויירים עליו כל בעלי החיים שבעולם ,וכל חיה פריו קודם לעליו ,אף ישראל -הקדימו נעשה לנשמע”.
העוסקת בעניני האותיות וצורתן ,שם אתו דרדקי לבית שהיתה רואה אותו לבוש בבגד זה מיד היתה מכניעה וכתבו שם רבותינו בעלי התוספות (ד"ה פריו) כי לא מצינו
ב
עינים מאירות
ולאום מלאום יאמץ זבחו ישראל במצרים את טלה הכבשים שהוא עבודה המדרש ולימדו דברים שלא נאמרו אפילו בזמן יהושע
זרה שלהם ,ומדוע לא עשו יצחק ורבקה כפסח מצרים. בן נון ,ופירשו הדברים לענין האות ק' ,ובמסכת מנחות
אם כן ,מלחמה גדולה היה יעקב צריך לערוך כנגד (כט ):לענין הה'.
וכנראה ,כדי ליישב דבר זה כבר כתב רש"י (שמות יב
עשו ,ולא מן הקלות היתה ,כי משורש חטאי בני יעקב
נתגדל כוחו של עשו ,וכמו שדרשו חז”ל (מגילה ו“ :).קסרי ה) שעז בכלל שה ,ומקורו מן המכילתא (בא מסכתא
דפסחא ד) ומן הגמרא (ראה חולין עח .):אך בזה עדיין לא פתח לדופקי בתשובה
וירושלים ,אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן -אל תאמן, במנחות אמרו“ :ומפני מה נברא העולם הזה בה”י,
העלנו רפואה שלימה למכאובינו ,שכן עוד זאת מצינו
ישבו שתיהן -אל תאמן .חרבה קסרי וישבה ירושלים, מפני שדומה לאכסדרה ,שכל הרוצה לצאת יצא; ומאי
בראשונים שהמצרים היו עובדים למזל טלה ,ואם כן
חרבה ירושלים וישבה קסרי -תאמן .שנאמר (יחזקאל כו
עיקר עבודתם היה דוקא למין שה כבשים ,ומה ענין גדי טעמא תליא כרעיה ,דאי הדר בתשובה מעיילי ליה”.
ב) ‘אמלאה החרבה’ ,אם מליאה זו -חרבה זו .אם מליאה
עזים לכאן. כלומר ,האות ה’ רומזת היא לתשובה ,כי גם אחר
זו חרבה זו .רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (בראשית כה
והרי בכתובתה של רבקה נתחייב לה יצחק ליתן לה שהוציא אדם עצמו מן העולם בחטאיו ,יוכל לשוב אל
כג) ‘ולאם מלאם יאמץ’” .זהו הפסוק בפרשתנו שנאמר
שני גדיי עזים בכל יום (ב"ר סה יד ,הובא ברש"י בראשית כז ט). ה’ בשערי תשובה .והוסיפו וביארו שם ,כי מה שהוצרך
בנבואה לרבקה אימנו על יעקב ועשו המתרוצצים
מעתה יש להבין גם את טעם ההתחייבות הזאת :מדוע בעל התשובה שיחתרו לו חתירה ויפתחו לו פתח חדש
בקרבה ,כי כשזה קם -זה נופל.
נבחרו דווקא גדיי עזים? מלמעלה ,ולא די לו בפתח שלמטה שיצא משם ,זהו
מערכה גדולה זו ,החלה במעשי אבות -סימן לבנים, כדברי ריש לקיש שהבא ליטמא -פותחין לו ,אולם
בברכותיו של יצחק. גער חית קנה הבא ליטהר -מסייעין בידו ,כי צריך הוא לסיוע מפני
דורון לאיש שעיר אך נוכל לבאר את הדבר ,על פי רעיון נפלא מספר היצר הרע ,לכן הוסיפו לו עוד פתח אחד לתשובתו.
הזוהר הקדוש (ח"ג רנא ):שם נתפרש כי מלבד מה בדומה לזה מתבאר בגמרא בשבת לענין האות ק’.
ומעתה יובן היטב מפני מה הביא יעקב גדיי עיזים שביציאת מצרים גברו ישראל על טומאת מצרים ואמרו שם כי ק’ רומזת לקדוש ,ורגלה תלויה כדי ליתן
דווקא .כי אמנם אליל מצרים כבש היה ,אולם עשו הנמשלת לשה ,עוד השלימו שם את מלחמתם כנגד פתח לרשע לשוב ,ולא די לו בתחתון אלא צריך לעליון
נרמז בשעיר עיזים ,וזהו ‘איש שעיר’ ,ועל כן משלחים עשו הנמשל לשעיר. כדברי ריש לקיש האמורים.
ישראל ביום הכפורים את השעיר לעזאזל ,הוא מתנת
דברי הזוהר נסובים על הפסוק (תהלים סח לא) ּ‘גְעַר חַ ּי ַת מכאן נפתח בפנינו הפתח להבין את קשר הדברים ,בין
השטן שלא יפריע לעבודת הקודש .וכך איתא ברעיא
קָנ ֶה ֲעד ַת א ַּב ִיר ִים ּבְעֶגְל ֵי ע ַּמִים’ .ופירשו שם כי ‘חית’ אות הה’ שנוספה בציוויו של יצחק לעשו -לאות הק’
מהימנא (זוהר ח"ג סג ).כי השעיר לעזאזל הוא מנחה לעשו
היא החיה שנאחז בה עשו ,ו’קנה’ הוא הקנה שנעץ הקטנה במאמרה של רבקה ליצחק כי קצה בחייה מפני
וכת דיליה.
גבריאל בים ביום שנשא שלמה את בת פרעה ,ונעשה בנות חת ,מפחד חורבן בית המקדש.
ומעשה אבות סימן לבנים לזה הוא הדורון ששלח יעקב שרטון ועליו נבנתה העיר הגדולה רומי (ראה סנהדרין כא.):
אבינו מנחה לעשו אחיו ,ואמר (בראשית לב כא) ' ֲאכ ַּפְר ָה
הקנה הוא הזכר של אותה חיה רעה שיש לה אחיזה ויאהב יצחק את עשו
פ ָנ ָיו ּב ַּמִנְחָה הַהֹלֶכ ֶת לְפ ָנ ָי' ,וגם שם באו העיזים בראש כמו כן מבקשים אנו לדעת ,האם שייך קשר זה למה
מועטת באחדות הקדושה ,ובזה הקנה שולטת מלכות
המנחה מתנה לעשו הוא שעיר. שנמלך יצחק בדעתו והחליט לברך את יעקב ,אף כי
אדום -היא עשו -בעולם.
משום כך בחרו רבקה ויעקב דווקא בגדיי העיזים והנה אין בין חמץ למצה אלא כחוט השערה ,כי בשתיהן מתחילה היה סבור לברך את עשו ,והרי כאמור ,לא
לקרבן פסח וחגיגה ,אף שגם הכבשים כשרים לפסח ,כי יש אותיות מ”צ ,אלא שבחמץ נוספה להן חי”ת ובמצה יעלה על הדעת כלל לומר כי לא הכיר יצחק במעשיו
ביקשו שיטול יעקב את הברכות בדרך הנצחון כביום ה”א ,ואם תינקב הח’ כחוט השערה תיעשה ה’ ,ויהיה של עשו ,ובוודאי טעם גדול וחזק היה לו ליצחק אבינו
הכפורים .ושני גדיים אלו באו כנגד שני השעירים אשר ברצונו לברך את עשו במצבו.
אחד לה' ואחד לעזאזל. והנה מצינו בכמה מקומות בדברי חז”ל כי גדול היה
וכבר נתפרש הדבר בדברי חז"ל במדרש (ב"ר סה יד) על ריח מיוחד נודף מקיום המצוות בשלימות, עשו במצות כיבוד אב.
הפסוק (בראשית כז ט) ׁ'שְנ ֵי ּגְד ָיֵי עִזּ ִים טֹב ִים'" :ר' חלבו
אמר ,טובים לך שעל ידן את נוטל את הברכות ,וטובים
ועל אודות ריח זה אמר יצחק אבינו כי נודף ויש להבין ,מה באמת היה מונח בהנהגתו זו של עשו,
לבניך שעל ידן הוא מתכפר להם ביום הכפורים ,דכתיב הוא מיעקב אבינו ,ריח שדה תפוחים של כל ועל שום מה כיבד את אביו כל כך .וכן לאידך גיסא ,מה
מצא יצחק בעשו ,עד שנאמר בו (בראשית כה כח) ‘ו ַּיֶאֱהַב
(ויקרא טז ל) 'כי ביום הזה יכפר' וגו'" .כי שני זמנים אלו המעשים הטובים שהיה עושה יִצְחָק אֶת עֵשָׂו ּכ ִי צ ַי ִד ּבְפ ִיו’ ,אף כי כאמור אין ספק בכך
-ליל הסדר ויום הכפורים -הם הזמנים הראויים שהכיר בו מראשיתו.
לנצחונו של יעקב על עשו. ויש לפרש בדרך הדרוש ,כי אהב יצחק את עשו בכל
כאן עמד יעקב אבינו בראשית מלחמתו כנגד עשו, החמץ למצה. כח אהבתו ,כדי שעל ידי זה ישוב בתשובה .ודבר זה
אותה מלחמה אשר לא יבוא סופה עד שיתקיים מה וזהו ‘גער חית קנה’ ,היא האות ח’ שיש בה סתימה נרמז באות ה’ הנוספת בפסוק ‘וצודה לי ציד’ ,היא אות
שאמר לו לימים (בראשית לג יד) 'וַאֲנ ִי אֶתְנ ָ ֲהל ָה לְא ִּטִי לְר ֶג ֶל המביאה לידי חימוץ ,על כן נמשל עשו לחמץ התופח ה’ הרומזת אל התשובה .ועל ידי שהאמין בו באמת,
ה ַּמְל ָאכ ָה אֲׁשֶר לְפ ָנ ַי וּ לְר ֶג ֶל הַיְלָד ִים עַד אֲׁשֶר אָבֹא אֶל בגאוותו ,ועל ידי שיגער הקדוש ברוך הוא באות ח’ ומסר בידו את הכנת מאכלו עם כל דיני הכשרות שנהג
שׂעִיר ָה' ,בביאת גואל צדק במהרה בימינו. ֲאדֹנ ִי ֵ ויפרוץ בה פרצה מועטת ,תהפוך למצה הרומזת ליעקב. בהם [ככל אשר דיבר בזה בעל הטורים] ,הראה לעשו
אם כן ,שעיר העיזים הוא עשו ,והכבש הוא מצרים, בדומה לזה עתיד הקדוש ברוך הוא לשבור את רגלה כי סומך הוא עליו ומאמין בכשרותו .ועל דבר זה כיבד
אשר עליו גברו ישראל בגאולת מצרים. של הק’ שבתיבת ‘קנה’ שלא תהא עודפת הק’ כלפי עשו את יצחק ,כי היתה אהבתו אליו אמיתית.
מטה ,ובזה תיעשה ה’ וייקרא כאן ‘הנה’ .ובא הרמז לזה
בית המקדש כנגד מלכות רומי בפסוקים (ישעיה מ י) ‘ה ִּנ ֵה ה’ אלקים ּבְחָז ָק י ָבוֹא וּזְרֹעוֹ
ומעתה יתפרש ,כי בדווקא ציווהו יצחק לעשו (בראשית
ַשד ֶה ו ְצוּ ד ָה
כז ג) ‘וְע ַּתָה שָׂא נ ָא כֵל ֶיך ָ ּתֶל ְיְך ָ וְקַׁש ְּתֶך ָ וְצ ֵא ה ּ ָׂ
מעתה נוכל לבאר באר היטב את ענין אות ה’ שנוספה שׂכ ָרוֹ א ִּתוֹ וּ פְע ֻּל ָתוֹ לְפ ָנ ָיו’ ,ופעולתו תהא ֹשל ָה לוֹ ה ִּנ ֵה ְ מׁ ְ ּל ִי צ ָי ִדה’ ,כי ביקש יצחק שיתאמץ עשו בעבורו ולא יצא
בדברי יצחק לעשו לצוד לו ציד ,ואות ק’ הקטנה לשבור את הקנה ולעשותו ‘הנה’ ,וכן הוא אומר (שם מא עם בגדי החמודות ,אלא יצוד כרגיל בכלי זינו ,ויעשה כן
בדברי רבקה ‘קצתי בחיי’ ,וכדברי המדרש שהיתה ַשֵר א ֶּתֵן’ ,כי הנה
ִירוּשל ִַם מְב ּ ׂ
כז) ‘ר ִׁאשוֹן לְצ ִ ּיוֹן ה ִּנ ֵה ה ִּנ ָם וְל ׁ ָ לשם מצות כיבוד אב .ובעבור זה יברכנו יצחק ,כי בזה
משליכה מחוטמה ,ודברי בעל הטורים שרמזה כאן שנת גאולי באה כשנעשה ה’קנה’ ל’הנה’. ירומם את עשו בכח האמון הניתן בו.
לבית המקדש .כי בתחילה ביקש יצחק לקרב את עשו אלו דברי הזוהר הקדוש הנפלאים מאוד. אכן עתה יקשה ביותר ,כי אם כן מה נשתנה בשעה שבא
לתשובה על ידי האות ה’ ,אולם לבסוף ראתה רבקה יעקב לפני יצחק ,ומדוע נמלך בדעתו לברך את יעקב
כי יש להרחיק את עשו ,וזה נרמז במה שנעשתה הק’ בנין וחורבן בלילה אחד תחת עשו.
קטנה. למדנו כאן כי סוד אכילת המצה אינו רק בשבירת
וזה מה שהתפלל דוד המלך בתהלים ‘גער חית קנה’, קליפת מצרים ,אלא הוא גם בשבירת קליפת רומי פסח וחגיגה
וביקש כי בזכות בית המקדש שגובהו מאה אמה, הנקראת ‘חיה’ ,ושורשה באות ח’ ובחמץ ,כי הח’ היא והנה ,כשביקש יצחק לברך את עשו בנו ,ציווה עליו
יתבטל כוחה של רומי העומדת כנגדו ונאחזת בקנה מענין חטא ,והיא גם ראש תיבות ‘חמץ’ ו’חיה’ .וממש להביא לו מטעמים כאשר אהב ,וכאשר יאכל יברכנו
שבים ,הוא הקנה שראשו אות ק’ העולה מאה. מעין זה ,יתקיים התיקון בשבירת אות הק’ אשר בה ברצון .ואמרו חז”ל (פרקי דר”א פל”ב ,הובא ברש”י בראשית כז
נאחזת הקליפה ,והוא הקנה .ומאין נוצר קנה זה - ט) כי ערב פסח היה ,וכל מה שהביאו לפני יצחק היה
יצחק קראו שדה מנישואי שלמה המלך לבת פרעה ,וכפי שהובא לעיל ממצוות הלילה .וכן מה שציוותה רבקה ליעקב להביא
ויתחבר האוהל להיות אחד לפי דברי הגמרא הידועים (סנהדרין כא .):ובמדרש מתואר גם שהאריך בשינה ביום לה שני גדיי עיזים ,אמרו כי היה אחד לפסח ואחד
במסכת פסחים (פח" :).ואמר רבי אלעזר ,מאי דכתיב חנוכת בית המקדש (ראה מדרש משלי לא ד) .וביותר ,לפי לחגיגה.
(ישעיה ב ג) 'והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' מה שכתבו המקובלים (ספר גלגולי נשמות לרמ”ע מפאנו זיע”א
אל בית אלקי יעקב' וגו' ,אלקי יעקב ולא אלקי אברהם אות נ סעיף ג) כי נבוכדנצר הרשע נולד משלמה המלך מדוע נבחרו העיזים
ויצחק ,אלא לא כאברהם שכתוב בו הר ,שנאמר (בראשית ומלכת שבא. ובאמת יש כאן מקום שאלה ,מפני מה בחרה רבקה
כב יד) 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה' ,ולא כיצחק שכתוב הרי כאן שורש החורבן בבנין והכל אחד ,כי אות ק’ דווקא בגדיי עיזים ,ולא ביקשה כבשים .הן אמנם,
בו שדה ,שנאמר (שם כד סג) 'ויצא יצחק לשוח בשדה'. הרומזת בקדושה לבנין בית המקדש ,היא עצמה קרבן פסח כשר בין מן הכבשים ובין מן העיזים (שמות
אלא כיעקב שקראו בית ,שנאמר (שם כח יט) 'ויקרא את כשבאה מצד הקליפה מתנגדת לבנין בית המקדש, יב ה) ,אולם דבר זה גופא צריך טעם ,כי כבר אמרו בזוהר
שם המקום ההוא בית אל'". והיא השורש לחורבנו. הקדוש (ח"ב יח ).שהיו המצרים עובדים לשה ,ומשום כך
ג
עינים מאירות
כיעקב אבינו ,אשר ממנו יצא כלל ישראל .והנה חלפו מבעל הטורים ,שבית המקדש נרמז בפסוק 'ודרור קן ריח העקידה
שנים הרבה ,ועתה עומד יעקב אבינו להיכנס אל יצחק לה' .ולכן יש בו סגולה לקירוב הגאולה .ובזה מבואר
לפי זה יש לומר ,כי כשאמר יצחק ליעקב (בראשית כז
אביו .וריחה של תפילה זו עלה באפו של יצחק ,והזכירו הקשר בין שתי המצוות ,שכן כאמור ,כל מה שזכה
יעקב אבינו לכל מה שזכה ,לקבלת הברכות ולבנין בית שׂד ֶה אֲׁשֶר ּבֵרֲכוֹ ה’’ ,והוא שדה
כז) ‘רְאֵה ר ֵיחַ ּב ְנ ִי ּכְר ֵיחַ ָ
את אותה התפילה אשר בעבורה יצא לשוח בשדה .על
המקדש ,היה על ידי שנלחם כנגד הק' דטומאה שהיא תפוחים ,כיוון בזה לבית המקדש שקראו שדה ,וכשיצא
כך אמר יצחק לעצמו" :לא יכולתי לבקש לעצמי בן
מלכות רומי וגדי העיזים ,ובזכות זה זכה לבית המקדש לשוח בשדה ,הלך להתפלל במקום העקידה -הוא בית
יותר טוב מזה".
שגובהו ק' אמה ,מכח הק' דקדושה שיש בה כפרה על המקדש .כי כאשר הריח יצחק ריח גן עדן העולה ובא
הרי דברים אלו עולים בקנה אחד עם דברינו .כי אנו מיעקב בנו ,לא היה זה רק ריח מעשיו הטובים שהיה
ביארנו שהריח יצחק את ריח העקידה אשר היתה פושעי ישראל ,הנדבקים בקדושה ושבים בתשובה,
ואינם כפושעי אומות העולם אשר נדחו מדרך רגיל בו ,אלא אמרו חז”ל (אגדת בראשית פרק מג) שחזר
במקום המקדש ,והנה גם בדברי הרבי מאוז'רוב מתבאר והריח את אותו הריח המופלא אשר עלה באפו כבר
כי הריח יצחק את ריח מקום המקדש ,הוא השדה אשר התשובה מחמת שמצרים לישראל .ומלחמה זו החל
בה יעקב בכח מצות כיבוד אב ואם ,שמסר נפשו עליה בזמן העקידה.
אליו יצא להשיח תפילתו לפני ה'.
העולה מן הדברים ,כי שלוש פעמים זכה יצחק כיצחק אביו ,ובזה זכה לבגדי החמודות אשר קיבל אדם מסירות נפשו של יצחק על כיבוד אב
להריח את אותו הריח המופלא; פעם ראשונה במעמד הראשון מגן עדן ,ולריח שדה אשר ברכו ה' ,הוא ריח
בית המקדש שהריח יצחק בשעת העקידה ,ועל ידי זה והנה אמרו חז”ל עוד (תנד”א רבה פכ”ד ,ילקוט רמז רעו) ,כי
העקידה ,פעם שניה כשבאה רבקה ויצא לשוח בשדה קיימו האבות את כל התורה כולה ,ויצחק קיים מה
בתפילת המנחה ,ופעם שלישית כאשר בא לפניו יעקב הכיר בו ביעקב שהוא לבדו הראוי לקבל את הברכות.
שכתוב בתורה ,וכאשר עקד אותו אברהם אביו על גבי
לקבל את הברכות. ובזה מבואר באר היטב הקשר בין 'ריח בגדיו' וריח המזבח לא בא וטען כי אביו הוא שנצטוה מפי ה’ ולא
העקידה ,אשר שניהם מענין בנין בית המקדש.
מקור הברכות הוא ,אלא קיים מצות כיבוד אב במסירות נפש ,ומאחר
להשלמת הדברים ,נביא את דברי הספה”ק שפת אמת
יצחק אבינו וכך אמר לו אביו -השליך עצמו כשה זבוח וקיבל עליו
את הדין .וכלשון המדרש“ :כבד ,קיימו יצחק ,שהיה
בפרשתנו (תרס"ב) ,כי ריח גן עדן שעלה מבגדיו של יעקב והנה כבר הבאנו למעלה את דברי הגמרא בשבת (פח,). מושלך לפני אביו כשה לטבח וכרחל לפני גוזזיה”.
אבינו ,הוא משום שמגן עדן יוצאת הברכה לכל העולם, כי נמשלו ישראל לתפוח שפריו קודם לעליו במה
שהקדימו נעשה לנשמע. ומעתה יתפרש ,כי בזכות זה הריח יצחק ריח גן עדן
כי שם ציוה ה' את הברכה ,וזה סוד הנהר היוצא מעדן באותה שעה ,כי מקום המקדש הוא שער השמים
להשקות את הגן ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים, ובהמשך הדברים שם בסוגיא דמתן תורה (פט ):מובא ומכוון כנגד גן עדן ,ואז נפתחו השערים וזכה להריח
כי ממקור הברכה יוצאת הברכה לארבע קצוות הארץ, בגמרא מאמר נורא. בריח הניחוח.
והוא שורש כל הברכות .ובדומה לזה היה גם בית שם דרשו חז"ל את הפסוק (ישעיה סג טז) ּ'כ ִי א ַּתָה אָב ִינוּ
המקדש מקור ברכות כל העולם ,וכן אדם הראשון היה שׂרָאֵל לֹא י ַּכ ִיר ָנוּ א ַּתָה ה' אָב ִינוּ
ּכ ִי אַבְרָה ָם לֹא יְדָעָנוּ ו ְי ִ ְ מעלת יעקב בכיבוד אב ואם
כלי לקבל ברכה זו לכל הנפשות .ויעקב אבינו שזכה שמֶךָ' .וביארו שם כי פסוק זה על יצחק גֹּ ֲאל ֵנוּ מֵעוֹל ָם ׁ ְ כפי שבעקידתו על גבי המזבח הביא יצחק לידי ביטוי
לבגדיו של אדם הראשון זכה על ידם לברכות .וכן בכל אבינו הוא אמור ,אשר הוא היחידי שעמד להם לישראל את מסירות נפשו על מצות כיבוד אב ,כך מעין זה ביקש
יום שבת קודש זוכים לאותו הריח ,כי מעין עולם הבא בשעת קטרוג ,והצילם מגזר דין קשה. יצחק גם מאת עשו כששלחו לצוד בלא בגדי החמודות
היא .זהו שאמר הכתוב (בראשית ב ג) 'ו ַיְבָרֶך ְ אֱלֹקִים אֶת כי לעתיד לבוא יאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ולהשביעו מטעמים בעבור תברכו נפשו.
ַשב ִיעִי' ,כי שבת קודש מקור הברכה היא. יוֹם הׁ ּ ְ אך באמת ,מיהו שכיבד את אביו כל ימיו -הלא ודאי
והנה ,כשם שנאמר כאן 'ראה ריח בני כריח שדה' ,כך מה שהתפלל דוד המלך בתהלים 'גער חית היה זה יעקב אבינו ,שעשה כמעשי אביו והלך בדרכיו.
מצינו גם בעבודת הקרבנות שעולה מהם ריח ניחוח
לה' .וריח הקרבנות הוא ריח גן עדן .וזו היא הברכה
קנה' ,וביקש כי בזכות בית המקדש שגובהו ומלבד מה שכיבד יעקב את אביו יצחק ,כיבד גם את
שברך יצחק את יעקב ,שיעלה מנפשות בני ישראל מאה אמה ,יתבטל כוחה של רומי העומדת רבקה אמו במסירות נפש ,וגם עם כל חששו פן יקללנו
אביו ,כאשר אמרה לו אמו ‘עלי קללתך בני’ הלך ולבש
אותו הריח כדוגמת הקרבנות ,וזאת בשעה שמתפללים, כנגדו ונאחזת בקנה שבים ,הוא הקנה שראשו את בגדי החמודות ונכנס אצל אביו ,ולא חש לסכנה
כי תפילות כנגד הקרבנות הן ,ועל ידי הריח העולה מן
התפילות ממשיכים ישראל את השפע לעולם.
אות ק' העולה מאה הגדולה שבדבר ,כי בדרך הטבע היה יצחק מכירנו
בקולו קול יעקב.
והנה ,גם על משיח צדקנו נזכר חוש הריח ,כפי שדרשו הנה כאן כיבד יעקב את רבקה במסירות נפש ושמע
עליו חז"ל (סנהדרין צג ):את הפסוק (ישעיה יא ג) 'ו ַ ֲהר ִיחוֹ שחטאו בניו ,ויאמר אברהם כי אין לו במה להצטדק, לדבריה ,כפי ששמע יצחק אבינו במסירות נפש למצות
ּב ְיִרְאַת ה'' .ובחוש הריח יכיר מיהו הצודק בדין .על וראויים הם להימחות על קדושת השם ,וכן יאמר יעקב אברהם בעקידה.
כן יכל גם יצחק אבינו להכיר בכח הריח מיהו הראוי אבינו .אולם יצחק אבינו עתיד לעמוד מנגד ,וקודם כל בכח מסירות נפש זו ,הכיר יצחק ביעקב את ריח מעשה
לברכות. יטען כי בני הקדוש ברוך הוא הם ולא רק בניו ,שנקראו העקידה ,ריח מקום המקדש.
חוש הריח -מתענוגות הנשמה הוא ,כמו שנאמר (שמות ד כב) 'בני בכורי ישראל' כשהקדימו נעשה לנשמע, אמור מעתה ,כי ראתה רבקה בעיני רוחה את בית
ָ-ה' ,ואמרו חז"ל (ברכות (תהלים קנ ו) ּ'כֹל ה ַּנׁ ְָשמָה ּתְה ַּל ֵל י ּ ועוד יוסיף ויערוך חשבון ,כי שנותיו של אדם שבעים המקדש עומד ,ובכח זה שלחה את יעקב להתברך מפי
מג" :):אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב ,מנין שמברכין שנה ,ועד עשרים אין מענישים בדיני שמים ,נותרו יצחק .וכאשר ראתה את אותה חית קנה ,את עשו אחי
על הריח -שנאמר 'כל הנשמה תהלל י-ה' ,איזהו דבר חמישים אשר חציים לילות שאין חוטאים בהם ,ומן יעקב -מתנכל לו להורגו ,ולאבד את כל מה שנפעל
שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו -הוי אומר העשרים וחמש חציים לתפילה וקיום צרכי הגוף ,הרי כאן לבנין הבית הגדול והקדוש ,אז ,כדי לגעור בחית
זה הריח". כאן שתים עשרה ומחצה .וחלק זה ,או שיתחלק בינו הקנה ,אמרה לפני יצחק ‘קצתי בחיי’ ,באות ק’ קטנה,
אלו הם דבריו הנפלאים של הרה"ק השפת אמת זיע"א, ובין הקדוש ברוך הוא ,או שיקחנו כולו עליו ,כי מסר כדי להקטין את כח הק’ של רומי ,ולהעמיד כנגדה את
אשר דברינו כאן מכוונים מעין דברי קדשו. נפשו בעקידה לקרבן. בנין בית המקדש שגובהו ק’ אמות.
כאשר ישמעו ישראל דברים אלו ,יעמדו ויקלסו ליצחק
תפילות במקום קרבנות 'אתה אבינו' ,והוא יאמר להם כי לה' נאה לשבח ,ויאמרו סוד מצות שילוח הקן
והנה עתה בעוונותינו הרבים חסרנו כל אלה ואין בידינו יחד 'אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך'. על פי הדברים האלה נוכל לומר ביאור נפלא בקשר
להקריב קרבנות בהר המוריה ,ואין אנו זוכים להריח ולפי דרכנו יש לבאר גם כאן ,כי כוחו של יצחק אבינו שנמצא בין מצות שילוח הקן למצות כיבוד אב ואם,
במור הטוב שישנו שם .אך עדיין נותר לנו כח התפילה להגן על ישראל ,היה על ידי ריח גן עדן שעלה בעקידה. אשר על שתיהן גזרה תורה שכר אחד -טובה ואריכות
העומד במקום תמידין ,כפי שהתפלל יצחק אבינו ימים ,וכבר עמדו חז”ל בזה ואמרו (ירושלמי פאה פ”א
כשיצא לשוח בשדה לפנות ערב .וכאמור ,בזמן מיוחד ריח התפילה ה”א)“ :אמר ר’ אבא בר כהנה ,השוה הכתוב מצוה
זה שבו התעורר בתפילה על צאצאיו ,אז נתעורר ריח גן ומובא על הרה"ק מאוז'רוב זיע"א (בלבת אש ח”ב פ”ט עמ’ קלה שבקלות למצוה חמורה שבחמורות ,מצוה קלה
עדן שעלה במסירות נפשו על כבודו של אברהם אביו ט ,הערה ,)4כי פעם אחת עמד והתבונן בדברי רש”י שבקלות זה שלוח הקן ,ומצוה חמורה שבחמורות זה
במעמד העקידה ,ונתעוררה שוב בחינת השדה .ואימתי בפרשתנו ,כי ריח שדה אשר ברכו ה’ הוא שדה תפוחים. כיבוד אב ואם ,ובשתיהן כתיב ‘והארכת ימים’”.
שב הריח הטוב -כאשר עמד יעקב בנו ומסר את נפשו והקשה ,אם כן למה אמר יצחק בסתם ‘ריח שדה’ ,ולא אך באמת סוד גדול נרמז בה במצות שילוח הקן,
על כיבוד אמו ,אז עלה גם ממנו ריח גן עדן. אמר ‘ריח תפוחים’ וכדומה. כמו שאמרו בזוהר הקדוש (זוהר חדש רות כט ).כי בשעה
מכל זה נלמד על כוחה של תפילה וכוחה של מסירות ופירש ,כי רמז כאן הכתוב לזה שיצא יצחק לשוח בשדה שמשלחים את היונה היא בוכה וצועקת ,וקול זה מעורר
נפש. קודם שנשא את רבקה ,ופירש רש"י שם על פי הגמרא את מידת הרחמים וכנסת ישראל בוכה ומבקשת על
ויהי רצון שנזכה כולנו שיתקיים בנו בקרוב בימינו (ברכות כו ):כי 'שיחה' זו תפילה היא .ועתה נשער בנפשנו, בניה ,ודבר זה מקרב את הגאולה.
היעוד ‘והריחו ביראת ה’’ האמור על מלך המשיח, על מה היתה תפילתו של יצחק קודם שנשא אשה ,מן ונראה לפרש לפי זה ענין שילוח ה'קן' ,כי הוא הק' שמצד
שיבוא ויגאלנו במהרה בימינו ,אמן. הסתם ביקש מלפני ה' כי יעלה הזיווג יפה ויזכה לבן השכינה ובנין בית המקדש ,וכפי שהבאנו למעלה
לשמיעת השיעורים -קול הלשון | 03-6171077 :לקבלת הגיליון בדוא"לnewsletter.mechubarim@gmail.com :
ד
