א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — תולדות (2026-11-09)

בים
בסיעתא דשמיא הר
כות
גליון פרדס התורה ב לז
תנד
נ
פרשת תולדות תשפ"ז
לשה"ק
מעיין
של חיזוק
מאמר הפרשה • תפילה • הכח של רגע אחד •
שבת קודש• טבריא של מעלה
פרנס הגליון
נתנדב לז"נ הרה"ק רבינו יואל
בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ליפא י"ל ע"י מערכת
זצוקללה"ה מסאטמאר
ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו
'פרדס התורה' לכתיבת
ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים ועריכת שיעורי מורינו
הרב שליט"א
•••
= פרנסי חודש כסלו = הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי
ישראל בארץ הקודש ,דייני העדה
יון בלשה"ק
נתנדב גל החרדית ,וגדולי רבני ארה"ב
ע"
ה
י
(ההסכמות במילואם נמצא
נתנדב ע"י בספר 'טבריא של מעלה'
הרה"ח ר' אלחנן חיים שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)
פריינד הי"ו
לזכות ברכה והצלחה •••
בכל הענינים די גליונות קען מען באקומען
ביי די פאלגענדיגע לאקאלן:
ליון באידיש
קרית יואל בארא פארק
נייע נתנדב ביהמ״ד שומרי שבת
קול
חיזוק יומי -צוגא שיעורים פון
כתר דזשודעיקא
ע" גליקליכע ה
אלע וועכנטליכע הגה"צ ר' יודא
שיעורים לעבן שיעורים מאנדעל שליט"א
0 1 2 3 5302 13 Ave.
י
97 Acres Rd.
מנחם משה
נתנדב ע"י
פרדס
לעיקוואד
ביהמ״ד עדת יראים וויען
הרה"ח ר' סדר הש"ס
כתרהתורה 1350 50 St.
עמוד יומי סיפורי צדיקים קברי צדיקים - שיעורים על
פיל מיט חיזוק יארצייט צדיקים שבת קודש
דזשודעיקא
אינעם
מעכטיגן
4
גאלד הי"ו 5 6 7 12 America Ave.
ביהמ״ד הדרת קודש
סוואליווע
זיכוי
הרבים ברכה והצלחה לזכות ביהמ״ד סאטמאר 4801 15 Ave.
718.
אפאראט מלוה הלכה יומי על תורת אוצר הידעות
מלכה שלחן ערוך הנפש בענינים נפלאים
בכל הענינים 405 Forest Ave.
8 9 10 11 וויליאמסבורג
האנדלט אייך איין א זכות
ימים ספרי חובות ענינים על 506.
ביהמ״ד צאנז
קלויזענבורג
בנין בראך למטה
לאקער #405
9694
אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל
בריח" פון תורה עבודה"ק פון טובים חסידות הלבבות הפרשה
000 די שפרודלדיגע
שיעורי מורינו 12
על הטע 13
חיזוק יומי -צוה אשיעורים אלע נייע לעפאון 14 15 25 Havens Ave. Bedford Cor. Park
קול
שיעורים פון
ליין וועכנטליכע
ביהמ״ד בעלזא
אבד"ק פרדס שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
מאנדעל שליט"א
כתר דזשודעיקא
עמודי
התורה שליט"א 0 1 2 3
25 44 Grove Springs
בנין דרך
טאמספרדס
שיעורים לבעלי
החיים
נתנדב ע"י
שמחות
ENGLISH 801 Bedford Ave.
16יואל 17
000 וואס טוען זעטיגן און שטילן
דאס דורשט פון טויזנטער נפשות MAIN MENU Ct. מאורות
הרה"ח ר'
התורה
ישראל הצמאים לדבר ה' ,להתחזק עמוד יומי סיפורי צדיקים קברי צדיקים - שיעורים על
ריווער
באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די
עמוד סדר הש"ס פיל מיט חיזוק יארצייט צדיקים שבת קודש
218 Wallabout St.
רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי
4הי"וברוין 5 6 7
בע"פ אויף קול פרדס התורה און
טעגליכע אימעיל
000 אינעם
מעכטיגן אשריך ואשרי חלקך, צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו
ביהמ״ד קהל בני יששכר מאנסי
זיכוי
הרבים
עמודי
זכות הרבים יהא תלוי בך!
צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות ברכה והצלחה לזכות
shiurimlishmo@gmail.comמלוה 1767 Whitesville Rd. ביהמ״ד זוועהיל
718.
אפאראט (לע"נ/לזכות וכדו') ,פארבינדט אייך: הלכה יומי על תורת אוצר הידעות
בכל הענינים
מלכה שלחן ערוך הנפש בענינים נפלאים
פלטבוש 101 W Maple Ave.
600 347.570.0413
shiurimlishmo@gmail.com 8 9 10
מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו: 11
506.
אידיש 718.760.1111 :ענגליש#1 718.760.1111 : MB VINEYARD שיינער'ס שול
עינים ליין 718.977.5554 :במוצשב''ק | #0במשך השבוע 1-2-7-4
האנדלט אייך איין א זכות
ימים ספרי חובות ענינים על 3012 AVE J 18 Forshay Rd.
• • • 9694
אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל
בריח" פון תורה עבודה"ק פון טובים חסידות הלבבות הפרשה
000 די שפרודלדיגע
שיעורי מורינו 12 13 14 15
© קול
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע שיעורים פון
אבד"ק פרדס שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
מאנדעל שליט"א
עמודי
התורה שליט"א 0 1 2 3
25
בנין דרך שיעורים לבעלי
פרדס
החיים שמחות
ENGLISH
16 17
000 וואס טוען זעטיגן און שטילן
דאס דורשט פון טויזנטער נפשות MAIN MENU
התורה
ישראל הצמאים לדבר ה' ,להתחזק
באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די עמוד יומי סיפורי צדיקים קברי צדיקים - שיעורים על
עמוד רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי סדר הש"ס פיל מיט חיזוק יארצייט צדיקים שבת קודש
4 5 6 7
בע"פ אויף קול פרדס התורה און
טעגליכע אימעיל
000 אינעם
מעכטיגן אשריך ואשרי חלקך, צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו
להצטרפות קבלת שיעורי מורינו
זיכוי זכות הרבים יהא תלוי בך!
הרבים
עמודי
צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות
shiurimlishmo@gmail.comמלוה הרב שליט"א והגליונות באימייל,
718.
אפאראט (לע"נ/לזכות וכדו') ,פארבינדט אייך: הלכה יומי על תורת אוצר הידעות
מלכה שלחן ערוך הנפש בענינים נפלאים
347.570.0413 ניתן לפנות:
600
shiurimlishmo@gmail.com 8 9 10
מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו: 11 shiurimlishmo@gmail.com
506.
אידיש 718.760.1111 :ענגליש#1 718.760.1111 :
עינים ליין 718.977.5554 :במוצשב''ק | #0במשך השבוע 1-2-7-4
האנדלט אייך איין א זכות
ימים ספרי חובות ענינים על
9694
אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל
בריח" פון תורה עבודה"ק פון טובים חסידות הלבבות הפרשה
000 די שפרודלדיגע 12 13 14 15 להצטרפות קבלת הגליונות לבד
שיעורי מורינו
אבד"ק פרדס באימייל ,ניתן לפנות:
עמודי
התורה שליט"א
25
בנין דרך
החיים
שיעורים לבעלי
שמחות
ENGLISH
pardesgilyones@gmail.com
16 17
000 וואס טוען זעטיגן און שטילן
דאס דורשט פון טויזנטער נפשות
ישראל הצמאים לדבר ה' ,להתחזק
MAIN MENU
באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די
עמוד רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי
בע"פ אויף קול פרדס התורה און
טעגליכע אימעיל
000
אשריך ואשרי חלקך, צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט ' 'Subscribeצו
פ +רדס
פרשת תולדות
תשפ"ז
שיעורי
הרה''ג רבי יששכר יהודה
ה +ת ור+ה
גליון 54 בערקוי שליט''א
אב''ד פרדס התורה
מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי
זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת
אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה
נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון, לשה"ק
והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת.נ.צ.ב.ה.
מאמר הפרשה
אינעם גליון: התחזקות במסורה הקדושה והצלחה
3מאמר הפרשה רק תאיר
4תפילה -חלק ב' להיכנע לדרישת הממשלה גזירת המלכות על ישיבת
הרוסית אם לאו. וואלאזשין
8הכח של רגע אחד
הכרעת הנצי"ב לסגור את "וַ ִ ּי ְתר ֲֹצצ ּו ַה ָ ּבנִ ים ְ ּב ִק ְר ָ ּב ּה"...
דלתות הישיבה (בראשית כה ,כב).
9שבת קודש בימי החורף של שנת תרנ"ב,
נענה הנצי"ב ואמר לפני
גזרה מלכות רוסיא גזירה קשה
הנאספים" :אין הישיבות
12טבריא של מעלה רכושנו הפרטי ,אלא פקדון ומרב .על הישיבה המפורסמת
הן בידינו מאת השי"ת .אם "אם המכונה בוואלאזשין,
ביכולתנו להחזיקן בטהרה ,כפי הישיבות" בליטא ,הוטלה חובה
שקיבלנו מרבותינו עד משה מטעם הממשלה לערב בסדרי
המובא במדרש על הלוים בשעת הלימוד שעתיים של לימודי חול.
חורבן בית המקדש שהשליכו רבינו במעמד הר סיני ,הרי עלינו
להמשיך ולקיימן .אך אם חלילה סיפר ה'חפץ חיים' זי"ע ,כי
מפתחותיהם כלפי מעלה ויצאה יד
לאו ,אין אנו רשאים לשנות מן באותה עת התאספו גדולי הדור
וקיבלתם .ובכך נחתם פרק מפואר
המטבע שטבעו חכמים ,ואין לנו לדון בדבר .בראש הנאספים עמד
בישיבת וואלאזשין.
חיוב להחזיקן באופן כזה" .וסיים ראש הישיבה הגדול ,אשר נשא
פירות המסירות נפש :פריחת הנצי"ב בדבריו כי אין ברירה אלא את משא ועול הישיבה הקדושה
הישיבות בליטא לסגור את הישיבה. על לבו הטהור – הן בחלק הרוחני
ואכן ,כידוע ,סגר הנצי"ב את במסירת שיעורים והדרכת
על מעשה זה התבטא החפץ דלתות הישיבה .ומפורסם הדבר התלמידים שהיו גדולי הדור ,והן
חיים זי"ע ואמר" :טעות גדולה היא כי ביום הסגירה עלה לבית החיים בעול הכספי – הוא הגאון הקדוש
ביד האומרים כי ישיבת וואלאזשין בוואלאזשין ובכה בבכיות נוראות הנצי"ב זי"ע ,אשר כידוע היה חותם
נסגרה .הלא גלוי וידוע כי מיד על קברו של מייסד הישיבה הגה"ק שמו בתואר "העמוס בעבודה".
לאחר שנסגרה וואלאזשין ,נפוצו רבי חיים וואלאזשינער זי"ע. באותה אסיפה השתתף גם
תלמידיה והקימו ישיבות בכל עוד ראו התלמידים ,כי בעת הגאון הקדוש בעל ה'בית הלוי'
רחבי ליטא". נעילת השערים השליך הנצי"ב זי"ע עם עוד מגדולי הדור .השאלה
ואכן ,מישיבת וואלאזשין את המפתחות כלפי שמיא ,כעין שעמדה על הפרק היתה האם
3 פ+רדס ה+תור+ה
עלה בסופו של דבר מכך שהנצי"ב ראשו וצופה ומביט מסוף העולם יצאו ונתייסדו מקומות תורה
לא הסכים להכניס לימודי חול? רק ועד סופו ,ומלאך מלמדו את כל רבים :רבי ברוך בער הקים את
טובה וברכה יצאה מכך ,כי בזכות התורה כולה. הישיבה בקאמעניץ ,רבי שמעון
זה נתייסדו ישיבות רבות ,ואלפי וא"כ ,הקשה מהרי"ד מבעלזא: שקאפ בגראדנא ,וכן ישיבות מיר,
תלמידים בכל ליטא זכו ללמוד עשיו שרצה לצאת לעבו"ז ,ניחא, ראדין ,לאמזשע ,בריסק ,קלעצק,
תורה בטהרה בישיבות הקדושות. שהרי בבית אמו הצדקת אין עבו"ז. סלאבאדקע ...כל ארץ ליטא הפכה
אך יעקב אבינו ,הלא הוא נמצא למדורת אש של תורה ויראה.
למעשה אצל אמו רבקה ,מלאך מלמדו והוסיף החפץ חיים" :כאשר
על כל אחד ואחד לעשות תורה והוא רואה מסוף העולם ועד עומדים בתוקף ואין מוותרים על
חשבון נפשו. סופו ,מדוע זה רצה לצאת החוצה? קוצו של יוד ,אלא נותרים נאמנים
בכל עת מזדמנים לאדם נסיונות והשיב :יעקב אבינו הבין כי למסורה ,אין מפסידים דבר – אלא
בחייו הפרטיים ,שבהם נראה כאילו כאשר נמצאים יחד עם עשיו, רק מרוויחים!"
כדאי לערב 'קודש' ב'חול' .לעתים אין תורה יכולה לצאת מזה נקיה
עולה המחשבה :אולי הדבר כדאי וטהורה .על כן אמר יעקב למלאך: לימוד מפרשת השבוע
ומשתלם? "כאן אי אפשר ללמוד!". בפרשתנו נאמר" :וַ ִ ּי ְתר ֲֹצצ ּו
אך עלינו לדעת :יעקב אבינו למדנו מכאן ,כי הרוצה להצליח ַה ָ ּבנִ ים ְ ּב ִק ְר ָ ּב ּה" .ופירש רש"י
לימדנו ,כי אפילו אם מלאך מלמדנו בתורה ובעבודת השם ,אינו יכול הקדוש כי רבקה אמינו חשה צער
תורה ,אם נמצאים בסמיכות לעשיו לחיות בצוותא חדא עם עשיו. לידה נורא .ויתירה מזו ,כשהיתה
הרשע – אין בזה ברכה .והקדוש עוֹ ברת על פתח בתי מדרשות
הנצי"ב הורה לנו :אם נגזר לערב
שלא לערב "קודש" ב"חול" של 'שם ועבר' היה יעקב מפרכס
לימודי חול ,אין קיום לישיבת זאת ראינו במעשה של ישיבת לצאת ,וכשהיתה עוברת על פתח
וואלאזשין. וואלאזשין ,וזאת רואים אנו בכל בית של עבו"ז היה עשיו מפרכס
השי"ת יעזור שנזכה לילך דור ודור – כיצד עמדו צדיקי לצאת.
בדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים. הדורות בעוז ובמסירות נפש שלא והקשה על כך הרה"ק רבי ישכר
יתחזק כל אחד ואחד לשמור על לערב 'קודש' ב'חול' ,ולא לערב דוב מבעלזא זי"ע קושיא עצומה:
הקודש שיהיה בקדושתו ,ובס"ד קדושה עם הסט"א. הלא אמרו חז"ל (נדה ל ,ב) כי בעוד
נראה רק הצלחה וברכה ,אמן! וכפי שסיים החפץ חיים :מה הולד במעי אמו נר דלוק לו על
תפילה -חלק ב'
כח התפילה :כל תפילה נענית
יש להקשות :הלא ראוי היה לומר חזינן מכאן כי האבות והאמהות תפלות אבות תקנום -ענין
"תפלות אבות יסדום" ,שהרי הם העמידו לנו את היסוד שכל מהותו תקון התפילה
היו המייסדים? מדוע נקט לשון של יהודי הוא כח התפילה.
בעת אשר נכנסים אנו לעומק
"תקנום" ,שהוא לשון של תקון דבר אמרו חז”ל במסכת ברכות (כו,
סוגית התפילה ,הנושא הקדוש של
הצריך תקון? ב)" :תפלות ,אבות תקנום" .ומבארת עמידה לפני הבורא יתברך ,רואים
אלא התרוץ הוא ,כי כאשר הגמרא כי אברהם אבינו תקן תפלת אנו כי בסדר ספר בראשית ,בכל
באים אנו להתפלל ,אין אנו שחרית ,יצחק אבינו תפלת מנחה, פרשיות האבות והאמהות ,כמעט
יודעים כלל איך להתפלל .אין אנו ויעקב אבינו תפלת ערבית .והנה כל פסוק ופסוק ספוג בתפלותיהם.
פ+רדס ה+תור+ה 4
רוח עצום שאין לתאר .התענוג בעת התפילה .ואין אנו מדברים רק משיגים את המדרגות והמעלות
הגדול ביותר שאנו יכולים לגרום במקומות שאסור לדבר מצד הדין, של התפילה ,אין אנו מבינים את
לבורא יתברך הוא בעת שאנו שהדבר חמור ביותר ,אלא אפילו חשיבות העבודה ,ואין אנו חשים
מתפללים אליו ,והוא עונה לנו על במקומות שמצד השלחן ערוך עד כמה אומר רבוש”ע (שה"ש ב ,יד):
אתר. הדבר מותר. "ה ְׁש ִמ ֵיענִ י ֶאת קוֹ לֵ ְך ִּכי קוֹ לֵ ְך ָע ֵרב
ַ
ואם כן ,מהי בכלל ההוה אמינא ו ַּמ ְר ַאיִ ך נָ ֶאה" -כמה משתוקק ְ
לדבר בתפילה? אין זה עולה האדם נמצא כעת באסיפה הבורא יתברך לשמוע את קולנו
על הדעת כלל ,אף במקומות חשובה הערב.
המותרים .אדם שמקבל המחאות נמצא אפוא ,שבענין התפילה
הכל מבינים ,שאם נכנס אני
של מליוני דולרים ,אינו מעלה צריכים אנו ל'תקון' גדול .נצרכים
אצל עשיר גדול ויושב במשרדו
בדעתו לדבר עם איש!... אנו למי שיורה לנו את הדרך,
לבקש טובה גדולה ,שיעניק לי
המחאה על סך חצי מליון דולר או שיאיר עינינו ויבהיר לנו מה היא
הבעיה והפתרון תפילה ואיך היא פועלת .וזהו
שיסכים להיות שותף עמדי ,אין
נסכם כאן את הנקודה ,מהו איש מעלה בדעתו להרים טלפון שאמרו" :תפלות אבות תקנום".
הקושי ומהו התקון. באמצע השיחה. האבות הקדושים תקנו אותנו,
הקושי הוא ,כפי שהצבנו ,שאין ומפני מה? האזינו לנו והאירו את הנתיב איך
בני אדם ברורים במהות התפילה, להביט על התפילה .הם הראו לנו
מפני שהאדם מבין שהוא נמצא
ובעיקר סבורים הם שאין מקבלים עד כמה ממתין רבוש”ע לתפלתנו,
כעת ב'ועידה' (מיטינג) גורלית .ואף
"טשעק" מרבוש”ע באופן מידי. וגילו לנו את הדרך בה התפילה
שיש רק ספק ספיקא אם העשיר
הפתרון הוא ,כאשר האדם פועלת למעלה.
יתרצה להיות שותפו ,מכל מקום
נודע לו שרבוש”ע אכן שולח לנו כיוון שיש צד שיענה ב"הן" ,אין נמצא ,שמלבד מה שיסדו
המחאה על המקום .ואנו הולכים לו שום הוה אמינא להסיח דעתו האבות את שלש התפלות ,הם גם
כעת לגלות היכן הוא ה'בנק', לטלפון או לדבר עם אחר. תקנו והאירו בנשמתנו את הדרך
ועל אלו מספרים יש להקיש כדי והאופן איך להתפלל.
להוציא את הממון וההמחאה מלך מלכי המלכים ממתין
ששלח לנו הבורא זה עתה. הקשיים בחשק ובכוונה
לשמוע קולנו
ברגע שהדבר יהיה ברור, בתפילה
יתעורר באדם חשק נפלא לתפילה. להבדיל אלף אלפי הבדלות,
מה שאין הפה יכול לדבר והלב בני אדם מוצאים קשיים
הוא יקום באשמורת הבוקר ללמוד גדולים בעבודת התפילה :זה
לפני התפילה כהכנה ,יקבע לעצמו להרהר:
סובל מחסרון חשק ,זה אינו יכול
לימוד בספר חסידות או מוסר, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך לכון דעתו ,פלוני מרגיש "כבוי"
וילמד גם לאחר התפילה בעודו הוא ממתין לשמוע את תפלתנו! לגמרי בענין התפילה ,ואחר שהיה
מעוטר בטלית ותפילין ,כפי שנהגו ובתפילה שאתה מתפלל ,עליך מלא התלהבות נפל ליאוש יען כי
כל יראי השם בכל הדורות .כל להיות בטוח במאה אחוזים :כל לפי שכלו החיצוני נדמה לו שאין
המצב ישתנה מן הקצה אל הקצה. תפילה ,כל מלה ,כל אות ,ואפילו תפלותיו פועלות ,ועוד כהנה
המחשבות של התפילה -הכל וכהנה .כל הבעיות הללו יסודן
הידיעה שהתפילה מועלת נשמע למעלה. בנקודה אחת :אין האדם תופס איך
מיד אומרים אנו בסוף שמונה התפילה פועלת.
אך כפי ששוחחנו ,עלינו עשרה" :יהיו לרצון אמרי פי", אילו היה האדם יודע בבירור,
להתברר מה היא תפילה; וכפי רבוש”ע ,אני מבקש שיתקבלו שבעת שיהודי מתפלל הוא מקבל
שאמרנו ,העיקר הוא לדעת דברי" ,והגיון לבי לפניך" ,שאפילו "טשעק" (המחאה) של מאה אחוזים
שהתפילה עוזרת על אתר .ברגע הגיון לבי ,הדברים הטמורים בחזרה באופן מידי ,לא היה לאיש
שהמנעול הזה נפתח ,עולם חדש במעמקי הלב ,יתקבלו לפניך. שום קושי בחשק התפילה או
מתגלה. רבוש”ע מצפה לתפלתנו ,הוא בכוונה .לא היה חסרון סבלנות,
לפני שנמשיך ,עלינו לדעת מקבל אותה ושומע אותה בנחת ובוודאי שלא היה שום נסיון לדבר
5 פ+רדס ה+תור+ה
דבר נוסף :שאברהם אבינו תיקן יסוד זה מקיף את כל התורה שאף שאנו הולכים להראות ולבאר
תפילת שחרית. והמצוות כולן ,וכן הוא בענין כדברי חז"ל שהתפילה עוזרת
אמרה הגמרא :ממה שנאמר התפילה .ומכל מקום ,בענין מיד ,מכל מקום צריכים להתפלל
"וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר ֶאל ַה ָּמקוֹ ם התפילה גילו לנו חז"ל כי התפילות בנעימות ,בלהב אש ובכוונה .יש
ֲא ׁ ֶשר ָע ַמד ׁ ָשם" ,מאי 'עמידה'? "אין נענות לאלתר .ונבוא לבאר מעט לקום מוקדם להכנה לתפילה ,ללא
עמידה אלא תפילה" ,שנאמר (תהלים בנושא זה. שום קשר לכל הביאור שנבאר
קו ,ל)" :וַ ַ ּי ֲעמֹד ּ ִפנְ ָחס וַ יְ ַפ ֵּלל". כעת.
אברהם אבינו וענין קביעות
נמצאנו למדים מן הגמרא כי נעשה ונשמע -לציית לבורא
מפסוק זה מוכח שאברהם תיקן
המקום
תפילת שחרית ,שהרי נאמר
למעלה מן השכל
כבר הזכרנו דברי הגמרא
"וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר" – שהתפלל כי האבות הקדושים תיקנו את הטעם לכך הוא "בנים אתם לה'
ו"א ֶׁשר ָע ַמד" – פירושו בבוקרֲ , התפילות ,ואברהם אבינו תיקן אלקיכם" .עמדנו למרגלות הר סיני
תפילה. תפילת שחרית .ונראה בכתוב במתן תורה וקבלנו את התורה
מנין למדו שאברהם תיקן תפילת באמירת "נעשה ונשמע".
הקושיא :האם נענתה תפילת שחרית. 'נעשה' פירושו לעשות -אף
אברהם על סדום? בפרשת וירא (יט ,כז) נאמר: אם איני מבין .ואחר כך 'ונשמע' -
הנה הקשו ה'תפארת שלמה' "וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר" .אברהם אז אשמע ואבין' .נשמע' הוא לשון
זי"ע ,והרה"ק מהרי"ד מבעלזא אבינו קם בעוד לילה ,והמפרשים "כי ׁשֹ ֵמ ַע ַע ְב ֶ ּד ָך"
הבנה ,כמו שנאמר ִּ
זי"ע ,ועוד צדיקים ,קושיא עצומה: מבארים כי "וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם" אינו לשון (שמואל א ג ,ט) ,כלומר :אני מבין את
קימה מן השינה בלבד ,אלא לשון אשר אתה מדבר.
המעיין בפרשה יראה כי פסוק
"אל ַה ָּמקוֹ ם
זריזות .והלך אברהם ֶ "וַ ִ ּי ְׁש ַמע יִ ְתרוֹ " – אין הפירוש
זה מופיע בעיצומו של ענין
ֲא ֶׁשר ָע ַמד ָׁשם ֶאת ּ ְפנֵ י ה'" ,אל אותו שמיעת האוזן בלבד ,אלא שמיעת
הפיכת סדום .הפסוקים שלפניו מקום שעמד בו בימים קודמים,
עוסקים בהפיכת סדום ,והפסוקים הלב והבנה עמוקה ,וכדברי רש"י
ומכאן שהיה לו מקום מיוחד הקדוש" :מה שמועה שמע ובא" –
שלאחריו עוסקים גם הם בהפיכתה לתפילתו. לא שמיעה גרידא היתה כאן ,אלא
ובבריחת לוט ובנותיו .ודווקא
אמרו חז"ל במסכת ברכות (ו, שהבין דבר עמוק.
בתווך נאמר הפסוק שממנו לומדים
א) כי אברהם אבינו קבע מקום בני ישראל במעמד הר סיני
שאברהם תיקן תפילת שחרית.
לתפילתו. הקדימו 'נעשה' ל'נשמע' – תחילה
והרי ענין התפילה הוא שהאדם
וזה לשון הגמרא" :כל הקובע מקיימים אנו את המצוות אף בלא
מתפלל לפני השי"ת ,והוא שומע
מקום לתפלתו ,אלקי אברהם הבנה ,ורק אחר כך 'ונשמע' –
תפילתו ועונה לו .ואם כן ,איך
בעזרו" .והשתמשו בלשון "אלקי להבין ולהתעמק בטעמי המצוות.
יילמד יסוד התפילה דווקא
אברהם" ,לפי שאברהם אבינו הוא לעיתים מבין האדם ולעיתים אינו
מתפילה זו שהתפלל אברהם על
שגילה לנו וחידש והאיר את הדרך מבין; פעמים נשאר הדבר בבחינת
סדום? הרי ידוע שאברהם הרבה
כיצד להתפלל ,דהיינו שיהיה 'חוק'' ,הלכה למשה מסיני' או
בתפילה ותחנונים על סדום,
לאדם מקום קבוע .וכמבואר 'גזירת הכתוב' .יש דברים שיבין
ולבסוף לכאורה לא נענה ותפילתו
בדברי הראשונים ובשולחן ערוך, האדם רק לאחר מאה ועשרים
לא פעלה את פעולתה!
שכאשר יש לאדם מקום קבוע, שנה ,ויש דברים שאף בגן עדן לא
וכי מכאן יילמד ענין התפילה? דעתו מיושבת עליו יותר לכוון יוודעו לו ,ואולי יתגלו רק בתחיית
וכי זהו המקור לכך שאברהם בתפילתו .מה שאין כן אם מתפלל המתים ,ויש ענינים שאף בתחיית
תיקן תפילת שחרית? יום אחד כאן ויום אחד שם ,פעם המתים לא ייוודעו לאדם.
הרי הכתוב מראה לנו מחד בבית מדרש זה ופעם באחר ,קשה עלינו לידע כי בני ישראל אנו,
גיסא את ענין התפילה ,אך מאידך לו יותר לבוא לידי כוונה. ועלינו לציית לדבר השם .אם ציוונו
גיסא נראה כי התפילה לא נענתה והנה הגמרא לומדת מכתוב זה רבוש”ע לעשות דבר מה ,הרינו
ח"ו .כך היה מקשה הרה"ק מהרי"ד את ענין קביעות המקום ,אך גמרא מקיימים גזירתו אף אם אין אנו
מבעלזא זי"ע. שם לקמן (כו ,ב) למדו מפסוק זה מבינים את הסיבות והטעמים.
פ+רדס ה+תור+ה 6
תמיד ובכל עת. אשר העידה עליו התורה "ולא קם מדוע האריכה התורה
ודווקא מכאן למדנו תיקון נביא עוד בישראל כמשה" ,היה לנו בפרשה זו יותר מבאחרות?
תפילת שחרית ,דהנה בעת שהיתה לידע כל קורות ימי נעוריו וסדר
סדום נהפכת ,כתיב" :וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם גידולו? ואילו בתורה הקדושה לא מבאר ה'תפארת שלמה' דרך
ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר" .אברהם אבינו עמד נזכר מזה מאומה אלא במדרשי נפלאה בזה.
בתפילה בתוקף ועוז ,באמרו :הנני חז"ל .אולם כאן בפרשתנו, אך בטרם נביא דבריו ,נקדים
מתקן כאן תפילת שחרית ,להראות כשמגיעים הכתובים לענין סדום, דרך אחרת הדומה לה ,ושני
לכלל ישראל לדורותיהם שלא מצינו אריכות נפלאה מאוד התירוצים מיוסדים על דברי
יחשבו חס ושלום שאין התפילות בפסוקים. האר"י הקדוש והאלשיך הקדוש.
מועילות ,כי התפילה עוזרת וכהאי גוונא יש להקשות על ידוע כי כאשר נמלט לוט
ופועלת ישועות גדולות מאוד. כמה פרשיות שבתורה שקיצרה מסדום ,לא יצא לבדו אלא עם
ונראה עתה סדר הכתובים בהן התורה במקום שהיה ראוי שתי בנותיו ,שקראו לבניהן 'עמון'
שהוא הפלא ופלא .הכתוב מספר להאריך ,וכאן בענין התפילה ו'מואב' .ומעמון ומואב יצאו
לנו (בראשית יט ,כד-ל)" :וַ ה' ִה ְמ ִטיר ַעל האריכה התורה באריכות נפלאה גדולי כלל ישראל :ממואב יצאה
ְסדֹם וְ ַעל ֲעמ ָֹרה ָ ּג ְפ ִרית וָ ֵא ׁש ֵמ ֵאת מאוד .ועל כולם יש להוסיף רות המואביה ,וממנה דוד בן ישי
ה' ִמן ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ם" ,ומפרש הכתוב שכל הקושיא שהקשינו לעיל :הרי עבדך ונשמת משיח; ומעמון יצאה
העיר נהפכה" :וַ ַ ּי ֲהפ ְֹך ֶאת ֶה ָע ִרים התפילות שהתפלל אברהם אבינו מלכות בית דוד ומלכות שלמה.
ָה ֵאל וְ ֵאת ָּכל ַה ִּכ ָּכר וְ ֵאת ָּכל י ְֹׁש ֵבי כאן ,אשר הובאו בתורה באריכות והנה ,כאשר התפלל אברהם
ֶה ָע ִרים וְ ֶצ ַמח ָה ֲא ָד ָמה" ,ולא נותר גדולה ,לכאורה לא נענו כלל ,שהרי אבינו על הצלת סדום ,התפלל
שם שריד ופליט. סדום נהפכה?! תחילה על חמישים צדיקים,
ומה כתיב בתריה? "וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם ואחר כך על ארבעים ,וכן הלאה
הישועה של לוט מכח עד שאמר לו הקב"ה שאין שם
ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר" ,אברהם אבינו בא
"אל ַה ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ָע ַמד ׁ ָשם", בבוקר ֶ
התפילה צדיקים .והתורה האריכה מאוד
וחזר לעמוד בתפילה .וממשיך והתירוץ הוא :באמת נענו בפירוט תפילותיו של אברהם.
הכתוב שאברהם הביט וראה: התפילות! ויש להקשות :למה האריכה
"וַ ַ ּי ְׁש ֵקף ַעל ּ ְפנֵ י ְסדֹם וַ ֲעמ ָֹרה וְ ַעל כי כל תפילה ותפילה שהתפלל התורה הקדושה כל כך בענין זה?
ָּכל ּ ְפנֵ י ֶא ֶרץ ַה ִּכ ָּכר וַ ַ ּי ְרא וְ ִה ֵנּה ָעלָ ה אברהם אבינו בפרשה זו ,הלכה הבה נתבונן בפרשיות אחרות.
ִקיטֹר ָה ָא ֶרץ ְּכ ִקיטֹר ַה ִּכ ְב ָׁשן" ,וראה לזכות עבור לוט שיוכל להוציא בחיי משה רבינו ,למשל ,כמעט
שכל המקום נהפך ותוהו בוהו היה. את בנותיו משם .לוט בעצמו היה לא נכתב דבר בתורה על שנותיו
באותה שעה בא הס"מ לאברהם יכול להינצל בזכות אברהם אבינו הראשונות .כל תולדותיו מתחילים
אבינו והחל לבלבלו בדברים, מחמת ששימשו ,אך בנותיו מה בכתוב רק כשהוא בן שמונים שנה
ואמר לו" :כלום אין אתה רואה שייכות היה להן להצלה זו? אלא בבואו למצרים .ומה אירע בכל
שתפילותיך לא פעלו מאומה? אברהם אבינו הרבה בתפילה אותן שמונים שנה?
למה זה הצטערת וטרחת כל כך? ותחנונים ,וכיון שלא פעלו ידוע שישנו 'ספר הישר'
ראה והבט כי סדום נהפכה כליל!" התפילות עבור אנשי סדום מפני מרבינו תם (שלפי החיד"א חיברו רבינו
וכביכול הראה לו שאין התפילה שלא היו בה צדיקים ,נטל הקדוש זרחיה) ,וישנם מדרשים המספרים
מועילה. ברוך הוא כל תפילה ותפילה כיצד גדל משה בארמון פרעה,
אך אברהם אבינו לא הטה אוזן והניחה על בנות לוט כדי שיוכלו וכל הקורות אותו שם; המעשה
לדבריו והמשיך בעבודת התפילה. להימלט. בזהב ובגחלים ,וכיצד ברח למדין
ואומר הכתוב :הנני משיב לך ונחזה מה עלה מזה :הרי ושלף את המטה מחצרו של יתרו.
ומפרש הקושיא שהקשה היצר יצאה מכאן מלכות בית דוד ,וכל במדרש מובא שהיה מלך בכוש
הרע .שכן שאל לאברהם" :למה בנין המלכות עד נשמת משיח שנים רבות .וכל הדברים הללו לא
אתה מתפלל? וכי אין אתה רואה יצאו משם .ובעבור זה האריכה נזכרו בתורה הקדושה כלל.
שהכל נהפך?" התורה הקדושה בסיפור הדברים, לכאורה יש להתבונן ,הנה על
ועל זה משיב הכתוב מיד" :וַ יְ ִהי להשמיענו כי התפילה פועלת משה רבינו ע"ה" ,רעיא מהימנא",
7 פ+רדס ה+תור+ה
עת שתרצו .אלא שהקב"ה אומר: שיוכל האדם להתפלל צריך הוא ְ ּב ַׁש ֵחת ֱאל ִֹקים ֶאת ָע ֵרי ַה ִּכ ָּכר" ,בעת
"שמע בקולי ,אני יודע מקומות לאמונה .שיאמין באמונה שלמה שהפך הקב"ה את סדום" ,וַ ִ ּיזְ ּכֹר
טובים היכן להניח ולהשקיע שהבורא יתברך שומע תפילתו, ֱאל ִֹקים ֶאת ַא ְב ָר ָהם" – שהקב"ה
תפילותיך" .ומי הוא זה שלא ירצה ושיאמין שהוא כל יכול להשיב על זוכר כל תפילה ותפילה – "וַ יְ ַׁש ַּלח
לבטוח בהקב"ה ,הכל יכול ,היה הוה תפילותיו. ֶאת לוֹ ט ִמ ּתוֹ ְך ַה ֲה ֵפכָ ה ַ ּב ֲהפ ְֹך
ויהיה ,שיסדר תפילותיו במקום וביאור הדברים :שאם יבוא ֶאת ֶה ָע ִרים ֲא ֶׁשר יָ ַׁשב ָ ּב ֵהן לוֹ ט".
הראוי להן ביותר?... האדם להתפלל ויפלו בליבו הקב"ה זכר את אברהם והציל את
ספיקות אם שומעים תפילתו או לוט ובנותיו .וכתיב עוד" :וַ ַ ּי ַעל
השי"ת יעזור שנזכה להתחזק,
אם היא מועילה ,קשה לו מאוד לוֹ ט ִמצּ וֹ ַער וַ ֵ ּי ׁ ֶשב ָ ּב ָהר ו ְּׁש ֵּתי ְבנ ָֹתיו
ונחיה בבהירות אמיתית שכל זמן
להתפלל .אבל אם יש לו אמונה ִע ּמוֹ " ,ומשם יצאו עמון ומואב.
שאני מתפלל הריני נושע.
ואם תאמר :הרי לא ראיתי שהקב"ה שומע ועונה לתפילה,
אמונה ובטחון -היסוד
הישועה עין בעין ברגע זה? אזי מתפלל הוא תפילה כדבעי.
ואברהם אבינו ,אשר האבות תקנו
לתפילה
דע כי נושע אתה!
את התפילות ,העמידנו והאיר זהו יסוד נורא בענין התפילה
אלא שהניחו התפילה במקום לנו הדרך הישרה איך להביט על שצריכים אנו לידע :התפילה
טוב יותר! התפילה ,שהיא נענית ופועלת מיד. מועלת תמיד.
בטח בהשי"ת! ואם תשאלו היכן היא הישועה? הנה בסה"ק 'דגל מחנה
הקב"ה יודע מה הוא הטוב הנה ה'אוצר' הוא בשמים .ומתי אפרים' הביא בשם זקינו מרנא
ביותר עבורנו! יכולים להוציא את השפע? בכל הבעש"ט הקדוש זי"ע ,שכדי
הכח של רגע אחד
מעלת הזריזות בעבודת השי"ת
ואיתא במדרש (בר"ר פרשה ס'): על כן ,מה עלינו לעשות? עלינו המניעה הגדולה" :למחר"...
"מלמד שכל מעשיהם של צדיקים להתחיל במעשה תיכף ומיד!
במהירות" .אמר אליעזר בלבו: הרבה פעמים ירגיש האדם
מעשיהם של צדיקים הארה גדולה בנפשו ,אם בעת שבת
"כיון שרבקה גומלת חסד היא,
במהירות קודש או יום טוב ,ואם בעת שמחה
ועושה זאת בזריזות כזו ,ראויה
של מצוה .באותה שעה שמרגיש
היא להיות אם לכלל ישראל".
מצינו אצל רבקה אמנו ע"ה, האדם את האור הגדול ,מתעורר בו
ונתבונן נא מעט בכתובים. לשנות את כל הנהגת חייו,
רצון עז ַ
כשחיפש אליעזר עבד אברהם כלה
נאמר" :וַ ְּת ַמ ֵהר וַ ְּת ַער ַּכ ָ ּד ּה ֶאל ליצחק אבינו -היא האם של כלל לעסוק בתורה ובעבודה בחשק
ַה ׁ ּשֹ ֶקת" .מיהרה והורידה הכד מעל ישראל שעתידה להעמיד את עם נפלא ,ולהלחם ביצרו הרע לשבר
שכמה ושפכה המים אל השקת. סגולה -התפלל ואמר" :רבוש"ע, המדות הרעות ולשנות את כל
נחשוב נא בדעתנו :כמה זמן אורך מחפש אני אשה שהיא בעלת מציאותו לטובה.
המעשה להוריד הכד מעל השכם חסד" .וראה ברבקה שעשתה חסד אך מה היא המניעה הגדולה?
עד השקת? בערך חמש שניות. מופלג ,ולא עוד אלא שעשתה זאת שאומר האדם בדעתו" :בסדר,
ואם עושים זאת במהירות גדולה, בזריזות נפלאה ,כדכתיב (בראשית כד, ממחר בבוקר אתחיל בהנהגה זו"...
אולי יקח שלש שניות. כ)" :וַ ְּת ַמ ֵהר" -שמיהרה במעשיה, אך עד שמתעורר למחרת בבוקר,
וכי בשביל הפרש של שתי "וַ ָּת ָרץ עוֹ ד" -שרצה שוב ושוב. כבר חלפה ועברה אותה הארה.
פ+רדס ה+תור+ה 8
כאשר ירגיש האדם התעוררות, כשעושה האדם מעשה בזריזות שניות נאמר עליה בתורה "ותמהר"
בין בשבת ויום טוב ובין בעת ובמהירות של שתי שניות ,מנע -שמהירות גדולה היא זו?
שמחה או אמירת קפיטל תהלים, הוא באותן שתי שניות קטסטרופה וכי בשביל זה אמר המדרש
עליו לאחוז בהתעוררות זו תיכף שלמה! ש"כל מעשיהם של צדיקים
ומיד ולעשות לה "כלי"; עליו המשל למה הדבר דומה? במהירות"?
לעשות מעשה בפועל ממש! לאדם הרוצה לעלות על מטוס האם התפעל אליעזר משתי
אם ביום חול הוא ,יכתוב לארץ הקודש; המקדים להגיע שניות בלבד ,ובשביל זה קבע
לעצמו קבלה קטנה .ואם בשבת בחמש שניות קודם הזמן -נכנס כי ראויה היא להיות אם לכלל
או ביום טוב הוא ,יקבל על עצמו למטוס ,והמאחר בחמש שניות - ישראל?
קבלה שיוכל לשנותה ולקימה מוצא דלת נעולה .וכיון שנסגרה אלא התשובה היא ,שמי
כבר עתה. הדלת ,שוב אינו יכול להכנס... שעושה מעשיו בזריזות ,אין זה
הזריזות שבה תעשה המעשה, רק ענין של שתי שניות -אלא הוא
למעשה :לאחוז בהתעוררות מהות אחרת לגמרי! עולם אחר!
אף אם ארכה רק רגע אחד ,בכחה
לפעול עליך -כשם שנעשתה
לבנין העתיד הדבר מעיד כי עבודת השם
רבקה אמנו באותה שעה אם לכלל עלינו לדעת כי במלחמת היצר, וגמילות חסדים נוגעים ללבו
ישראל -שכל מהלך חייך ישתנה אין השניות דבר של מה בכך ,אלא באמת!
לטובה .ומזה יתחיל לצמוח "אילן הן כל ההבדל אם הצליח האדם זאת ועוד :היצר הרע יכול
גדול" לדורי דורות של גדולים לסגור הדלת בפני היצר הרע או להכנס באדם אפילו ברגע אחד,
בתורה וביראה! שהניח לו להכנס! וח"ו להחריב את כל האדם.
שבת קודש
גודל קדושת ואימת שבת על כל איש ישראל
איש ישראל שומר שבת ,עד כדי ושואלים אותו" :ר' עם הארץ ,האם עם הארץ אימת שבת עליו
כך שאפילו עם הארץ נופל עליו עישרת פירותיך?" והוא משיב
להם" :הן!" ובאותה שעה אוכלים הנה קדושת שבת קודש היא
פחד השבת והוא מעשר פירותיו,
הכל אצלו וסומכים על דבריו דבר השוה לכל נפש ,וכלל ישראל
ונעשה נאמן לומר שמתוקנים הם.
כאילו היתה שם השגחה מעולה מקטן ועד גדול נזהרים בה.
הטעות שבענוה פסולה בענין מן המובחר. ידועים דברי הירושלמי (דמאי
הרגשת השבת ושואל על כך הירושלמי :מה פ"ד ה"א)" :עם הארץ אימת שבת
נשתנה עתה? ומשיב" :אימת עליו" .וביאור הדברים ,דהנה בכל
ומאידך גיסא ,אם נשאל אדם: שבת עליו" .כי ביום השבת יורדת ימות החול אין לאכול אצל עם
"האם מרגיש אתה את קדושת קדושה עליונה לעולם ונשמה הארץ ,לפי שאין אנו יודעים אם
השבת? האם חש אתה בנשמה יתירה על כל איש ישראל .ואפילו עישר פירותיו כדת וכדין ,ואף אם
היתירה ובהתרוממות הנפש?" מיד עם הארץ ,שבכל ימות החול נשאלהו אינו נאמן על כך.
ישיב בדרך של "ענוה פסולה"... אסור לאכול אצלו מחשש טבל, אולם בבוא יום השבת קודש,
ויאמר כי דברים אלו לא ניתנו אלא הנה ביום השבת משתנה למהות הנה רב העיר וגדולי תלמידי
לאנשי מעלה ,לצדיקים עובדי חדשה ונעשה איש אחר. החכמים באים להשתתף בשמחת
השם וגדולי ישראל. נמצאנו למדים ,כי מצד אחד כל ה'קידוש' אצל אותו עם הארץ,
9 פ+רדס ה+תור+ה
חלה ממש". מתלמיד רבי חיים מוולאז'ין זי"ע, ודאי יספר בשבחם של צדיקים
שוב ישאל" :הדגים שנתת וכן בדברי בעל ה'חפץ חיים' זי"ע, קדמונים איך הרגישו קדושת היום,
לי באמצע השבוע ,האם בישלת המסביר שכל אחד ואחד מישראל כגון מה שמקובל על ה'באר מים
אותם באופן אחר מכפי שבישלת מרגיש את השבת ,איש איש לפי חיים' זי"ע שהיה גבוה למעלה מן
לשבת?" ותאמר לו" :לא ,אותם דרגתו. הארץ בשבת קודש ,או מעשיות על
תבלינים נתתי בדגים של יום חול ועלינו לדעת ,שאין הכונה חסידים שלא יכלו לישון בשבת ,כי
כפי שנתתי בדגים של שבת". רק להרגשה דקה מן הדקה או הלא נאמר "שומר שבת" ,והשומר
למחשבה המופשטת מן האדם. אינו רשאי לישון.
וא"כ קשה הדבר :איך יתכן
שינוי כזה בטעם המאכלים? אם סבור האדם שזו הרגשה שצריך ובזה ירצה להסביר כי כל זה
לימוד רב כדי להבינה ,הרי זה שייך רק לבני עליה וחסידים ואנשי
סוד תבלין של שבת במאכלים טועה .ונוכיח בעזרת השם מדברי מעשה ,ולא לאדם פשוט כמוהו.
חז"ל וספרים הקדושים כי כל יהודי ועל זה באנו ללמוד בעזרת
על זה באו חז"ל לגלות לנו ,כי
טועם טעם שבת .אפילו יהודי השם ,כי טעות גדולה היא .ונראה
בשבת קודש מראה הקדוש ברוך
במדרגה תחתונה מרגיש בשבת כי בזה "ככהן כעם" – מהכהן הגדול
הוא לכל יהודי "באשר הוא שם" –
טעם שאינו מרגיש בשום דבר ועד לאחרון שבישראל .וכבר שחנו
אפילו במדרגתו הפשוטה ביותר
גשמי בכל ימות החול. כמה פעמים שאין מושג כזה "יהודי
– כי יש לך נשמה יתירה ודבקות
פשוט" בכלל ישראל ,שהרי כל
הבחינה למעשה להכיר טעם בבורא יתברך.
נשמה היא "חלק אלוק ממעל" ובן
הדברים מגיעים למדרגה גבוהה שבת מלך ממש.
כל כך ,עד שמאכלי הגשמיות של
ועתה נראה הדבר בחוש לכל האדם מקבלים אור רוחני מעין כל איש ישראל מרגיש נשמה
אדם ,למען יוכל להווכח בעצמו עולם הבא .וכפי שמבואר בזוהר יתירה לפי מדרגתו
איך הוא מרגיש בכל שבוע ושבוע הקדוש ,ובדברי חז"ל כפי שנראה
לקמן ,וכפי שביאר השל"ה הקדוש, את השבת כמעין עולם הבא. ואף אם יחשוב בלבו שהוא אדם
יעשה כל אדם חשבון נפש שבעת שמבשלים לכבוד שבת פשוט ,הנה בדברי חז"ל ובספרי
אמת :יקח מאכלי שבת – חלה ואומרים את התיבות "לכבוד הצדיקים מבואר בבירור כי הרגשת
ודגים ושאר מטעמים שאוכל שבת" ,נכנסת קדושה בתוך שבת קודש והנשמה היתירה היא
בשבת קודש – וישב לאכלם המאכל; עצם התיבות "לכבוד 'דבר השוה לכל נפש'.
באמצע השבוע בסעודת הערב ...שבת" פועלות שינוי במהות וכפי שכתב בעל 'סידורו של
ויתבונן היטב ויתעמק במה שהוא המאכלים .וכאשר אוכל האדם את שבת' בהקדמת ספרו ,שהדבר תלוי
המאכלים ביום שבת קודש ,מרגיש מרגיש באותה שעה. במדרגת האדם :כל אחד מרגיש
ואח"כ בליל שבת קודש ,בעת הוא בהם טעם חדש מעין עולם את הנשמה היתירה ואת הדבקות
שאוכל את אותה חלה ואותם דגים ,הבא. בשבת לפי ערכו .ודאי שצדיק
נחזה מה שסיפרו לנו חז"ל על ותלמיד חכם או בן תורה העמל כל
יתבונן שוב בנפשו וינסה להבין השבוע ירגיש את השבת במדרגה
מה הוא מרגיש עתה .וכשיזכור את המתרחש אצל כל בר ישראל בכל
הטעם שהרגיש באמצע השבוע שבת קודש; מדבריהם הקדושים עליונה מאוד ,ומי שלא טרח כל כך
באותם מאכלים עצמם ,יראה כי נלמד עד כמה גדול הקשר של כל לא ירגיש כמותם .אך 'לפום דרגא
המרחק ביניהם הוא "כרחוק מזרח יהודי עם שבת קודש. דיליה' ,לפי מדרגתו ,ירגיש כל
אחד 'אור טמיר ונעלם' שהוא מעין
ממערב" ,ואלו שתי עולמות שונים עולם הבא ,ואין שום הנאה גשמית
מעשה באנטונינוס קיסר ורבי לגמרי.
יהושע בן חנניה בעולם שיכולה להדמות לעונג
ויש לשאול :מה נשתנה? ומהו קדושת השבת ,לדבקות בבורא
הגמרא במסכת שבת (קיט ,א) החילוק? יתברך ולקדושת הנשמה היתירה.
יבוא האדם וישאל את ב"ב :מספרת מעשה: יסוד זה מבואר היטב בספר
"אמר לו קיסר לרבי יהושע בן "החלה שנתת לי באמצע השבוע, סידורו של שבת לכל אורכו ,ובפרט
האם נתת בה קמח אחר או תבלינים חנניה :מפני מה תבשיל של שבת בהקדמתו ובשערים הראשונים.
אחרים?" ותשיב לו" :לא ,זו אותה ריחו נודף?" מדוע יש למאכלי שבת וכן הובא בספר 'מנוחה קדושה'
פ+רדס ה+תור+ה 10
הקיסר לא הבין זאת נכונה, לקיסר" :תבלין אחד יש לנו ושבת ריח כה נפלא וערב? פעם אחת הלך
וחשב שכוונת רבי יהושע היא שמו" -יש לנו תבלין מיוחד ששמו הקיסר לבית רבי יהושע בן חנניה
לתבלין ממש שניתן לקנותו שבת" ,שאנו מטילין לתוכו" - בשבת קודש ,הריח את המאכלים
בחנות .סבור היה שמסתמא אין שאנו מניחים בתוך המאכלים, ויצא מהתפעלות גדולה...
להשיגו בחנות רגילה ,אלא יש "וריחו נודף" -ועל כן הריח טוב כל נעמוד כאן מעט.
לנסוע למדינות רחוקות להביאו. כך ,ממש מעין עולם הבא. מדובר כאן בקיסר אדיר באותם
אמר לו הקיסר" :תן לנו הימנו" זמנים ,וכפי שאומרת הגמרא
-תן לי מהתבלין הזה! היכן קונים פעולת האמירה "לכבוד שבת במסכת בכורות (ח ,ב) בענין 'סבי
אותו? מבין אני שאין זה נמכר קודש" דבי אתונא' ,שהיה הקיסר מושל
בחנות פשוטה ,שהרי אם כן ,כבר מבואר בדברי השל"ה הקדוש: גדול מאוד ,ואף היתה לו שליטה
היה נמצא בהיכלי. מהו פירוש "תבלין אחד יש לנו על חכמי אומות העולם הגדולים
השיב לו רבי יהושע בן חנניה: ושבת שמו"? ביותר .ביכולתנו לשער שלקיסר
"כל המשמר את השבת מועיל רומי היה כל אשר חפץ ,וכל תענוגי
כתב השל"ה (מסכת שבת ,פרק נר
לו" – מי ששומר שבת ,מועילים עולם הזה היו לפניו לפי דמיונו
מצוה ,אות לא) -ובדרך זו ביארו גם
לו התבלינים; אך מי שאינו שומר הגויי .לא היה מאכל בעולם שלא
המהרש"א (חידושי אגדות) והמהר"ל
שבת ,אין הם מועילים לו .אתה היה יכול להשיגו ,ולא היה תבשיל
-שבעת שיהודי אומר "אני
הקיסר גוי הנך ,ואינך יכול לזכות שטבחיו לא יכלו להכין עבורו.
קונה מאכל זה לכבוד שבת" ,או כל אשר עלה במחשבתו ,קיבל
לזה. כשהאשה מבשלת ואומרת שהיא הקיסר.
מבשלת לכבוד שבת ,נכנסת
אף הגוי מעיד על קדושת קדושה בתוך המאכלים.
והנה נכנס הוא אצל רבי יהושע
השבת שלנו! בן חנניה בשבת קודש ,והוא
נצטט את לשון השל"ה הקדוש: משתומם ומתפלא! הוא מריח את
יש כאן בדברי הגמרא גילוי "כל מה שקונה ומכין ומבשל החלות הקדושות ,את הדגים ,את
נורא: לשבת ,יאמר :דבר זה אני קונה החמין ,ודעתו מתבלבלת עליו...
גוי ,קיסר ,שהיה שקוע בכל לכבוד שבת ,או מבשל לכבוד דבר כזה לא טעם מימיו ,והוא יוצא
תענוגי עולם הזה וטעם כל סוג שבת" .כל מה שקונה האדם - מהתפעלות...
מאכל שבעולם! הקיסר בימי רבי הפירות ,הירקות ,הבשר -וכל מה
הקיסר מביט סביבו ורואה
יהושע בן חנניה טעם כל מאכל, שהאשה מבשלת ,יאמרו "לכבוד
את התלמידי חכמים היושבים
ואפילו מאכלים כשרים ,שהרי שבת" .והוסיף השל"ה" :ואז
אצל רבי יהושע בן חנניה .יודע
בביתו היו טבחים שהכינו לו כל מתפשטת הקדושה בזה התבשיל, הקיסר כי עניים הם ואין להם במה
אשר חפץ .והקיסר עצמו מעיד וריחו נודף מעין רוחני". להתפרנס בימות החול ,ואף על פי
בפני רבי יהושע ,שבכל ימי חייו אמנם סייג השל"ה הקדוש כן רואה הוא כיצד הם מתענגים
לא טעם מאכל שריחו טוב כל שאין האמירה מועילה "אלא אם כן במאכלים המאירים של שבת
כך כמאכלים הנמצאים אצל בני משמר את השבת" -רק אם שומר קודש .הריח הוא ריח של עולם
ישראל. האדם שבת כהלכתה ,אז "אמירה הבא; התלמידי חכמים שאין להם
נמצא שהקיסר הגוי מודה זו פועלת" ויש לה השפעה על כסף לשלם שכר דירה בכל חודש
ומגלה לנו מה נעשה בבתינו! המאכלים. מתענגים במאכלי שבת ,והוא,
שזכינו בכל שבת קודש לטעום זהו שאמר רבי יהושע בן חנניה הקיסר ,אין לו שייכות לזה.
מאכל שאין לגוי שום שייכות אליו. לקיסר" :יש לי תבלין ,והתבלין נתמלא הקיסר קנאה ושאלו:
ואמר רבי יהושע בן חנניא: שמו שבת" .היינו ,ששומרים את "מה זאת? ריח כזה של מאכלים לא
אמת הדבר ,אלא שאנו בני ישראל השבת ,ואומרים בעת הקניה הרחתי מעולם .יושבים כאן תלמידי
לבדנו זוכים לכך .והנך יודע מי הם והבישול "לכבוד שבת קודש". חכמים שיודע אני שאין להם ממון
בני ישראל היכולים לזכות לזה? דבר זה הובא להלכה במגן לפרנסת החודש ,ואף על פי כן הם
כל אחד ואחד! ובלבד שיהא 'שומר אברהם (סי' ר"ס) ,בשולחן ערוך הרב מתענגים כל כך .היכן אני בעולם?
שבת' .שאם הנך שומר שבת, ובמשנה ברורה ,שיש לומר "לכבוד כיצד אוכל גם אני להשיג זאת?"
ומוסיף ואומר "לכבוד שבת" ,הרי שבת קודש". "אמר לו" -השיב רבי יהושע
11 פ+רדס ה+תור+ה
בבוקר השבת ,וללמוד שעות – ההרגשה וההכרה שבכל שבת קדושה נכנסת בתוך המאכל.
אחדות בשבת אחצ"ה ,ולהיכנס אנו אוכלים חלה ,דגים ,בשר ,ואת
לשבת קודש באופן שהסעודה החמין של שבת ,שבעת שאוכלים לבא למדרגה עליונה בעבודת
תהיה סעודה כדבעי. אותם באמצע השבוע אין להם כלל השבת
כפי שאנו אומרים "סעודתא אותו הטעם .וכפי שראינו עתה,
שאותו קיסר רומי עובד כוכבים, קדושה זו תחדור במאכל בעוז,
דמלכא" ,וכפי שאיתא בזוהר
שטעם כל מאכלי עולם ,העיד שלא עד שירגיש בו טעם 'מעין עולם
הקדוש ,שביום השבת קודש
הריח מעולם ריח מאכל ערב כזה. הבא' – טעם רוחני ,כטעם שור
שמחים עם השכינה הקדושה –
הבר ולויתן( .וכבר נראה מה שכתב בספה"ק
והיא בחינת חתונה עם השי"ת. כאשר נתבונן בזה ,יהיה זה 'תורת חיים' ,שהחלה שאוכלים היא בבחינת
וכיון שהיא סעודת חתונה ,צריכה הפתח הראשון להביאנו לידי הכרה טעם המן; והדגים שאוכלים הם זכר ללויתן
היא להיראות כחתונה ממש :הן שכולנו יש לנו קשר לשבת קודש שעתידים לאכול בעולם הבא; והבשר שאוכלים
האכילה שתהא בדרך ארץ ,והן וכולנו מרגישים בנשמה יתירה .ועל הוא זכר לשור הבר; והיין של קידוש הוא זכר
סיפורי מעשיות ,דברי תורה, כן ,אל נעמוד בזה לבד ,אלא נלך ליין המשומר .ונמצא ,שביום השבת אנו שרויים
זמירות ותשבחות ,וכל אותה להעמיק ולהתעלות יותר ,ונכנס ממש במצב של עולם הבא).
התרוממות של סעודת השבת לעומק עניינה של שבת קודש. יעזור השי"ת ,שעל ידי שנתבונן
תביאנו למדרגה גבוהה הרבה יותר. שתהא התפילה תפילה מאירה, שבכל שבוע ושבוע יש לנו
א לעכטיגן שבת! והלימוד יהיה מאיר ,להשכים תענוגים כאלו מעין עולם הבא
תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה' ,הצדיקים שהאירו את
הישוב ,וקדושי עליון הטמונים שם
טבריא של מעלה
סיפור מהאר"י הקדוש ורבי חיים ויטאל
בענין בארה של מרים
היה האריז"ל מביא נשמתו ומדבר בס"ד נבוא לספר המעשה הקדמה
עמו" .בכל לילה ולילה היה האר"י הידוע ,כיצד זכה לכך רבינו חיים
הקדוש מביא את נשמת רבי חיים ויטאל זי"ע ,אשר רבו האר"י הקדוש בעזרת ה' יתברך ,נשים פעמינו
ויטאל ,והיה מדבר ולומד עמו. זי"ע הוליכו לטבריא והשקהו ממי עתה לעיר הקודש טבריא ,אל ים
"ואומר לו ,חכם רבי חיים ,למה לא בארה של מרים .וכמו"כ נחזה כנרת ,אשר שם נגנזה 'בארה של
תבוא ללמוד?" -מפני מה אינך מתוך הספרים הקדושים ,כי ידעו מרים'.
בא ללמוד עמי? "הלא תדע שאני בבירור ,או לכל הפחות בקירוב, הנה רש"י הקדוש בפרשת חקת
באתי בעולם הזה לתקן נשמתך" - את המקום אשר בו נמצאת הבאר. (כא ,כ) על הפסוק "וְ נִ ְׁש ָק ָפה ַעל ּ ְפנֵ י
הלא תדע כי כל ביאתי לעולם לא ַהיְ ִׁשימֹן" ,הביא מדרש תנחומא
היתה אלא לתקן נשמתך" ,ולמסור האר"י הקדוש מבקש מרבי וזה לשונו" :ונשקפה הבאר על
לך רזין עילאין דחכמה" -למסור חיים ויטאל לבוא ללמוד עמו פני הישימון ,שנגנזה בימה של
לך סתרי תורה עליונים אשר לא טבריא .והוא עומד על הישימון"
נתגלו מיום שנברא העולם. בספר 'שבחי האר"י' מובא כי -היינו שמי שעולה לראש ההר
"ובבוקר" ,בעת שהקיץ רבי הנקרא ישימון " -מביט ורואה כמין בתחילה לא דר רבי חיים ויטאל
חיים ויטאל משנתו" ,היה קם רבי כברה בים ,והיא הבאר .כך דרש בעיר הקודש צפת ,כי אם בעיר
חיים ויטאל ומספר הדברים האלו רבי תנחומא" .וכן הובא במדרש 'דמשק' היה מושבו.
לתלמידיו ולחכמים" .אולם רבי ובפרק ג' שם מספר" :ובכל לילה תנחומא ובשאר מדרשים.
פ+רדס ה+תור+ה 12
סודות גדולים הרמוזים באותם אלא "להשלים אותי" ,להשלים חיים ויטאל לא שת לבו לדברים
עניינים" .גילה לו האר"י הקדוש את נשמת רבי חיים ויטאל" ,ולא אלו שבחלום" ,כי היה מחזיק עצמו
סודות נוראים ,עד שרבי חיים באתי לצורך עצמי כי לא הייתי לחכם ומקובל יותר מהאר"י" .רבי
ויטאל לא האמין למשמע אוזניו. צריך לבוא" .העיד האר"י הקדוש חיים ויטאל סבר בדעתו כי הוא
"ויהי כשמעו נבהל" ,כששמע רבי על עצמו שלא לצורך עצמו ירד חכם ומקובל גדול יותר מהאר"י
חיים את סודות האר"י נתמלא לעולם! הקדוש" ,והיה עוסק בחיבור אחד
חרדה והתרגשות" ,וכמעט שלא "גם אמר לי שלא היה מוטל עלי שחיבר על ספר הזוהר" .באותה
יצאה נשמתו"" .ושאל לו עוד על ללמד לשום אדם" ,שבאמת לא היה העת עסק רבי חיים ויטאל בכתיבת
מאמר אחר לידע מה יאמר לו", עליו ללמד לאיש" ,זולתי אני לבדי, חיבורו שלו על ספר הזוהר.
הוסיף לשואלו על מאמר נוסף ובהיות שאני אלמוד לא יצטרך "ויום אחד אמר בלבו" ,גמר רבי
בזוהר" ,ופתח הרב כמה פתחים הוא להתקיים בעולם הזה" .אמר חיים ויטאל אומר בלבבו" :אקום
של אורה" .פתח לו האר"י הקדוש לרבי חיים ויטאל ,כי בעת שיסיים נא ואילך לפני האר"י" ,אעלה
שערי אורה עצומים" ,עד שנשאר ללמדו ,שוב לא יצטרך הוא (האר"י) לארץ הקודש לעיר צפת אל האר"י
רבי חיים ויטאל לפניו כשואל לפני להישאר בזה העולם. הקדוש" ,ואבקרני" ,ואבקר אצלו
האר"י" .ונעשה רבי חיים ויטאל וכפי שידוע ,למד האר"י הקדוש לראות אם אמת הדבר כפי שנשמע
תלמיד מובהק לרבו. עם רבי חיים ויטאל משך שנה עליו" .ויקם וילך לצפת" ,ואז שם
לאחר מכן שאלו על מאמר ועשרה חודשים בלבד .זה היה כל פעמיו לעיר הקודש צפת.
שלישי בזוהר הקדוש" .השיב לו משך הקשר של רבי חיים ויטאל
הרב ז"ל" ,ענהו האר"י הקדוש עם האר"י הקדוש .האר"י הקדוש האר"י הקדוש לא בא לעולם
ואמר" :עד כאן תחום שבת ,כי אינך שהה בצפת כשלש שנים ,ולמד אלא בעבור רבי חיים ויטאל!
ראוי לשמוע יותר" .עד כאן יכולתי עם רבי חיים ויטאל שנה ועשרה בספר 'עמק המלך' (הקדמה שלישית
לגלות לך ,ויותר מכך אי אפשר כי חודשים ,ולאחר מכן בשנת של"ג, בתחילת פרק ג') כתב:
עדיין אינך ראוי לכך. ביום ה' במנחם אב ,נתבקש האר"י
בראש חודש אדר שנת של"א,
הקדוש לישיבה של מעלה( .וידוע כי
רבי חיים ויטאל יושב האר"י הקדוש לימד גם תלמידים אחרים ,כגון
גילה האר"י הקדוש לרבי חיים
בתענית; האר"י הקדוש מהר"י סרוג ,רבי יוסף מערבי ועוד ,ואכמל"ה ויטאל כי אליהו הנביא נגלה אליו.
בזה). ושם כתוב" :שנתגלה אליו אליהו
מקבלו שוב הנביא זכור לטוב בציווי הקדוש
מ"מ ,עתה בא רבי חיים ויטאל
ויהי כאשר שמע רח"ו דברים לצפת ורצונו לבחון אם אכן ברוך הוא במצרים ,ואמר לו שיעלה
אלו" ,יצא מלפניו בפחי נפש ,ונכנס גדול כוחו של האר"י הקדוש כפי לארץ ישראל בעיר הקודש צפת,
לביתו" אשר שכר בעיה"ק צפת, שנשמע עליו. ושם ילמוד סודות התורה עם רבי
"ופשט בגדיו ולבש שק ,והשליך חיים ויטאל".
מלוא קומתו תוך האפר ,וצעק ובכה האר"י הקדוש מגלה סודות והוסיף האר"י הקדוש ואמר:
בכיה גדולה" .וישפוך שיחו לפני התורה לרבי חיים ויטאל "ואמר לי" ,כה אמר לי אליהו" ,כי לא
קונו "ויתפלל אל ה'" שיתנהו לחן בא לדור בצפת אלא בעבורי" ,היינו
ולחסד בעיני רבו הקדוש שימסור מוסיף ומספר ב'שבחי האר"י': בעבור רבי חיים .וביאור הדברים,
לו סתרי תורה" .ובלילה ההיא לן "מיד בבואו הלך אצל האר"י", שהאר"י הקדוש דר במצרים ,ועתה
בתענית ושק" ,וכל אותו הלילה תכף לבואו לצפת הלך אל האר"י עלה לשכון בצפת .ובהיותו בצפת
עסק בתעניתו ובשקו. הקדוש לנסותו כיצד יפרש מאמר החל לדבר עם נשמת רבי חיים
"למחר" ,ביום המחרת ,בא רבי אחד בספר הזוהר שהיה קשה ויטאל בכל לילה בעודו בדמשק
חיים ויטאל לפני רבו האריז"ל, להבנה מאד" .והוא כבר היה עומד אשר בסוריא ,וביקשו לבוא לצפת
"ונפל על פניו ונשק ידיו ורגליו", על בוריו" ,רבי חיים ויטאל כבר כי רק בעבורו עלה לשם.
והשתטח לפני רגלי קדשו. הבין את המאמר ,ועתה רצה לבחון עוד אמר אז האר"י הקדוש
"והתחיל לבכות ולהתחנן לפניו" את האר"י הקדוש אם גם הוא לרבי חיים ויטאל (כאשר כבר היה רבי
בתחנונים" :למען ה' אל תשובני מבינו. חיים אצלו)" :עיקר ביאתי בגלגול
ריקם מלפניך ואל תעזבני ואל "כיון ששאל רבי חיים ויטאל הזה לא היה אלא בעבורי" ,עיקר
תרחיקני ממך" ,שביקש מרבו שלא המאמר ההוא ,אמר לו האריז"ל ביאתי לעולם בגלגול זה לא היתה
13 פ+רדס ה+תור+ה
ע"י שתיית המים ,אך הוסיף וכתב: הדברים וסודם. ירחיקו ויקבלו להיות לו לתלמיד.
"ובצירוף נשמתו העליונה והרב "עד שהלכו שניהם יחד "אמר לו האר"י ,היה מן הראוי
הקדוש המלמדו להועיל זכותו יגן לטבריא" .וכאמור ,האריז"ל הלך שלא לקבל אותך" ,כי מצד הדין
עלינו" .רצונו לומר שלא יחשוב עם כל התלמידים ,אך לתוך הים לא היה לו לקבלו .והטעם הוא
אדם שרק ע"י שתיית המים זכה לא נכנס אלא עם רבי חיים ויטאל. "בעבור העיכוב שנתעכבת מלבוא
להשגות כאלו ותו לא. "והרב ז"ל הוליך לרב ר' חיים בתוך לפני זה שלש חדשים" ,כי כבר פגש
ועל זה בא החיד"א והורה ,שנדע הים של טבריא בספינה קטנה האריז"ל בנשמת רבי חיים ויטאל
כי רבי חיים ויטאל זכה לנשמה שהיה שם"" ,וכשהיו הולכים בתוך בעת שהיה בדמשק ,וזה ג' חדשים
גבוהה אשר עמל עליה הרבה, הים"" ,נגד עמודי בית הכנסת שביקש ממנו לבוא ,והוא נתעכב
ובזכות עמלו וקדושת נשמתו זכה הישן". ולא בא.
להיות תלמיד לאריז"ל .וצירוף ויש להוסיף מה ששנינו "אמנם" ,אך מכל מקום" ,האפר
עמלו וקדושתו עם שתיית מי בירושלמי (כלים פרק ט')" :אמר רבי ששמת עליך בזה הלילה" ,מחמת
הבאר ,הם שהביאוהו להשגותיו. יוחנן (בעל הירושלמי הקבור בטבריא), שעסקת בשק ואפר ובתפילה
עוד הוסיף שגם בזה לא סגי, שאריה רבנן ,והוא מכוון כנגד תרעא ובבכיה כל הלילה לפני ה'" ,היה
אלא בזכות שהיה לו רבי קדוש מציעא" ,שבארה של מרים מכוון לך שתזכה לזאת החכמה" ,ופעלת
כהאריז"ל ,שצירוף יגיעת התורה כנגד שער האמצעי של ביהכ"נ בתפילתך שאקבלך לתלמיד" ,ולכן
ועבודת הקודש שעבד בנשמתו הישן של 'סרונגין' .ובזמן האריז"ל אל תירא ואל תחת ,שלא אמנע
יחד עם היותו תלמיד לרב מובהק כבר לא היה ביהכ"נ קיים ,אך ממך שום דבר של רזי תורה".
ושתיית מי הבאר ,כל אלו יחד העמודים נשארו עומדים ,וסיפר
העלוהו למדרגתו. רבי חיים ויטאל שבארה של מרים הנסיעה לטבריא ושתיית מי
היתה מכוונת ממש נגד העמודים. הבאר
ודבר זה אין העולם יודעים,
ושם עצר הרב את הספינה" ,לקח
כי רגילים לספר רק ענין הבאר מסופר בספר 'שבחי האר"י',
הרב ז"ל כלי אחד ומילא אותו מים
ושוכחים דברי החיד"א .ומה שגילה שמאותו היום ואילך התחיל רבי
מבין העמודים"( .ובספרים הקדושים
לנו החיד"א הוא ,שלא יחשוב אדם האריכו לבאר ענין "מבין העמודים" ,ועוד חזון חיים ויטאל ללמוד לפני האריז"ל.
כי ב"סגולות בעלמא" יזכה להשגות למועד). ומאז "ישב בין החברים" ,וזכה
התורה ללא עמל ויגיעה. לשבת בין תלמידי האריז"ל ,אך
והוסיף מהר"ם פאפירש מה
שקיבל" :והיה משקה להרב רבי "והיה לומד ושוכח" ,שהיה לומד
עוצם יגיעת התורה של ומשכח תלמודו מיד .ויהי היום וילך
חיים ז"ל" ,שהאריז"ל בעצמו
האריז"ל עד שזכה להשגותיו השקהו ולא שתה מעצמו" .ואמר הרב עם חבריו לטבריא ,ושם אירע
ויש לציין כאן דברי קדשו של לו :עכשיו תשיג החכמה הרבה", המעשה אשר נספר ,שהשקהו הרב
רבינו האר"י מספר 'שער רוח שעתה תזכה לחכמה מרובה" ,כי מבארה של מרים.
הקודש' (דף לו) ,וכן בספר 'פרי המים ששתית הם מבארה של והנה דבר פלא הוא ,שהגם
עץ חיים' (שער הנהגת הלימוד) ,ששם מרים" .ומאז והלאה זכה רבי חיים שהלך האריז"ל עם כל התלמידים
נתבאר ענין גודל יגיעת התורה. ויטאל להשיג החכמה ולזכור לטבריא ,לא השקה מבארה של
וזה לשון קדשו של רבי חיים תלמודו ,וכתב כל כתבי האר"י מרים אלא לרבי חיים ויטאל לבדו.
ויטאל ז"ל" :שאלתי למורי ז"ל" - שבידינו. וכה מובא המעשה בספר 'פרי
שאלתי את פי רבי הקדוש האר"י: עץ חיים' (שער הנהגת הלימוד ,דף שס"א),
דברי החיד"א :יגיעת התורה
"ממה זכה להשיג חכמה הזאת שם העתיק מהר"ם פאפירש ז"ל:
כל כך נפלאה?" -מכח מה זכה
לעומת סגולות
"כשהיה הרב ר' חיים בא אצל
להשגות נפלאות כאלו בחכמה ולהבנת הקשר בין 'בארה של הרב ללמוד הימנו זאת החכמה,
עילאה ,יותר מכל בני דורו? מרים' ל'סודות התורה' ,נביא דברי כל מה שלמד ממנו היה שוכח
"ואמר" -והשיב לי מורי החיד"א והאלשיך הקדוש אשר ולא היה יכול להשיג שום דבר".
הקדוש" :שהיה טורח להבין את יאירו עינינו בביאור המעשה. והיינו ב' דברים :האחד ,ששכח
לשון הזוהר שבוע או שבועיים" הביא החיד"א המעשה הנ"ל מה שלמד עם רבו ,והשני ,שאפילו
-שהיה מתייגע בהבנת מאמר שזכה רבי חיים ויטאל להשגותיו בעת שלמד בעצמו לא השיג עומק
פ+רדס ה+תור+ה 14
"והשיב לי" -והשיב לי האר"י אליהו לא היה אלא לאשר את אחד בזוהר הקדוש משך שבוע
הקדוש" :אמת שטרחתם" ,אמת דבריו אם כיוון לאמת .וזהו שאמר או שבועיים ימים" ,והיו אומרים
הדבר שיגעתם בתורה ,וכדברי לרבי חיים ויטאל" :והיו אומרים לו לו שעדיין לא השיג היטב" -ומן
חז"ל במסכת מגילה (דף ו ,ב)" :יגעת שעדיין לא השיג היטב ,ואז היה השמים הודיעוהו (ובמקום אחר כתב רבי
ומצאת תאמין" ,כי בלא יגיעה אי מעמיק יותר" .כאשר הודיעו לו חיים ויטאל שהיה זה אליהו הנביא זכור לטוב)
אפשר לזכות לכלום .אולם ,אמר מאליהו הנביא שעדיין לא השיג שעדיין לא הגיע לעומק ההשגה
האר"י הקדוש" :אבל לא כמוני" - את עומק היסוד בזוהר הקדוש, כראוי.
למעשה יגעתי אני יותר מכם" ,ויש היה האר"י חוזר ומעמיק יותר ביאור הדברים :שאל רבי חיים
לי סמך בדברי רז"ל :מרבה ישיבה "עד שהיה מבין המאמר על בוריו". ויטאל את רבו :הלא אליהו הנביא
מרבה חכמה". ובזכות יגיעה זו נפתחו לו מן היה נגלה אליך תדיר ולומד עמך,
נמצאנו למדים ,כי מה שמסופר השמים מעיינות החכמה. ואם כן ודאי זכית להשגותיך
שזכה רבי חיים ויטאל להשגותיו מכח זה .השיב לו האר"י הקדוש:
לאחר שהשקהו האר"י ממי בארה "אמת שטרחתם אבל לא אין הדבר כן ,אלא עמלתי ויגעתי
של מרים ,אין זה בלא יגיעה, כמוני"... בתכלית היגיעה במסירות נפש
אלא הקדים לזה עמל רב ועבודה עוד כתב רבי חיים ויטאל: ממש 'עד קצה האחרון' .ורק
גדולה בנפשו .ורק לאחר ששתה "ושאלתי לו ,הלא גם הרמ"ק ואני לאחר שדימיתי בנפשי כי זכיתי
מן הבאר זכה לאותן השגות רמות, טרחתי הרבה?" -הרי רבינו הרמ"ק להבין פשט המאמר ,אז נגלה אלי
והחל להבין עומק דברי רבו האר"י (שהיה רבו של האר"י) חיבר ספרים אליהו הנביא והודיעני אם כיוונתי
הקדוש. נשגבים למעלה משכל אנושי ,כגון לאמיתה של תורה אם לאו .אבל
בס"ד בגליון הבא נחזה בדברי ספר 'הפרדס' וספר 'אלימה' ושארי חלילה לטעות ולומר שאליהו
רבינו האלשיך הקדוש -שהיה חיבורים לאין מספר .וגם רבי חיים הנביא היה מלמדו את הפשט
תלמיד האר"י הקדוש ורבו של רבי ויטאל העיד על עצמו שיגע הרבה מתחילה בלא יגיעה.
חיים ויטאל -המבאר את הקשר בתורה" ,ולא זכינו לזה" -ולא הרי לנו שגם סודות התורה של
שבין 'בארה של מרים' ל'השגת הגענו להשגות רמות כשל האר"י האר"י הקדוש לא באו לו בנקל,
סודות התורה'. הקדוש. אלא מתוך יגיעה עצומה ,וגילוי
15 פ+רדס ה+תור+ה
