gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk

שבוע: תולדות (2026-11-09)

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בים‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫הר‬ ‫כות‬ ‫גליון פרדס התורה‬ ‫ב לז‬ ‫תנד‬ ‫נ‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫לשה"ק‬ ‫מעיין‬ ‫של חיזוק‬ ‫מאמר הפרשה • תפילה • הכח של רגע אחד •‬ ‫שבת קודש• טבריא של מעלה‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫נתנדב לז"נ הרה"ק רבינו יואל‬ ‫בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ליפא‬ ‫י"ל ע"י מערכת‬ ‫זצוקללה"ה מסאטמאר‬ ‫ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו‬ ‫'פרדס התורה' לכתיבת‬ ‫ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים‬ ‫ועריכת שיעורי מורינו‬ ‫הרב שליט"א‬ ‫•••‬ ‫= פרנסי חודש כסלו =‬ ‫הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי‬ ‫ישראל בארץ הקודש‪ ,‬דייני העדה‬ ‫יון בלשה"ק‬ ‫נתנדב‬ ‫גל‬ ‫החרדית‪ ,‬וגדולי רבני ארה"ב‬ ‫ע"‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫(ההסכמות במילואם נמצא‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫בספר 'טבריא של מעלה'‬ ‫הרה"ח ר' אלחנן חיים‬ ‫שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)‬ ‫פריינד הי"ו‬ ‫לזכות ברכה והצלחה‬ ‫•••‬ ‫בכל הענינים‬ ‫די גליונות קען מען באקומען‬ ‫ביי די פאלגענדיגע לאקאלן‪:‬‬ ‫ליון באידיש‬ ‫קרית יואל‬ ‫בארא פארק‬ ‫נייע נתנדב‬ ‫ביהמ״ד שומרי שבת‬ ‫קול‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוגא‬ ‫שיעורים פון‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ע"‬ ‫גליקליכע ה‬ ‫אלע‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫שיעורים‬ ‫לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5302 13 Ave.‬‬ ‫י‬ ‫‪97 Acres Rd.‬‬ ‫מנחם משה‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫פרדס‬ ‫לעיקוואד‬ ‫ביהמ״ד עדת יראים וויען‬ ‫הרה"ח ר' סדר הש"ס‬ ‫כתרהתורה‬ ‫‪1350 50 St.‬‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫דזשודעיקא‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫‪4‬‬ ‫גאלד הי"ו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12 America Ave.‬‬ ‫ביהמ״ד הדרת קודש‬ ‫סוואליווע‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫ביהמ״ד סאטמאר‬ ‫‪4801 15 Ave.‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫מלוה‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫בכל הענינים‬ ‫‪405 Forest Ave.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪506.‬‬ ‫ביהמ״ד צאנז‬ ‫קלויזענבורג‬ ‫בנין בראך למטה‬ ‫לאקער ‪#405‬‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫על הטע‬ ‫‪13‬‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוה אשיעורים אלע נייע לעפאון‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪25 Havens Ave.‬‬ ‫‪Bedford Cor. Park‬‬ ‫קול‬ ‫שיעורים פון‬ ‫ליין‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫ביהמ״ד בעלזא‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪44 Grove Springs‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫טאמספרדס‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫החיים‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪801 Bedford Ave.‬‬ ‫‪16‬יואל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫‪Ct.‬‬ ‫מאורות‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫ריווער‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪218 Wallabout St.‬‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫‪ 4‬הי"ו‬‫ברוין‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫ביהמ״ד קהל בני יששכר‬ ‫מאנסי‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫‪1767 Whitesville Rd.‬‬ ‫ביהמ״ד זוועהיל‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫בכל הענינים‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫פלטבוש‬ ‫‪101 W Maple Ave.‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫‪MB VINEYARD‬‬ ‫שיינער'ס שול‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪3012 AVE J‬‬ ‫‪18 Forshay Rd.‬‬ ‫• • • ‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫© קול‬ ‫אלע נייע‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צו א‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫שיעורים פון‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫פרדס‬ ‫החיים‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫להצטרפות קבלת שיעורי מורינו‬ ‫זיכוי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫הרב שליט"א והגליונות באימייל‪,‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫להצטרפות קבלת הגליונות לבד‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫באימייל‪ ,‬ניתן לפנות‪:‬‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫החיים‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪pardesgilyones@gmail.com‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫פ ‪+‬רדס‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שיעורי‬ ‫הרה''ג רבי יששכר יהודה‬ ‫ה ‪+‬ת ור‪+‬ה‬ ‫גליון ‪54‬‬ ‫בערקוי שליט''א‬ ‫אב''ד פרדס התורה‬ ‫מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי‬ ‫זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת‬ ‫אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה‬ ‫נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון‪,‬‬ ‫לשה"ק‬ ‫והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מאמר הפרשה‬ ‫אינעם גליון‪:‬‬ ‫התחזקות במסורה הקדושה והצלחה‬ ‫‪ 3‬מאמר הפרשה‬ ‫רק תאיר‬ ‫‪ 4‬תפילה ‪ -‬חלק ב'‬ ‫להיכנע לדרישת הממשלה‬ ‫גזירת המלכות על ישיבת‬ ‫הרוסית אם לאו‪.‬‬ ‫וואלאזשין‬ ‫‪ 8‬הכח של רגע אחד‬ ‫הכרעת הנצי"ב לסגור את‬ ‫"וַ ִ ּי ְתר ֲֹצצ ּו ַה ָ ּבנִ ים ְ ּב ִק ְר ָ ּב ּה‪"...‬‬ ‫דלתות הישיבה‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫‪ 9‬שבת קודש‬ ‫בימי החורף של שנת תרנ"ב‪,‬‬ ‫נענה הנצי"ב ואמר לפני‬ ‫גזרה מלכות רוסיא גזירה קשה‬ ‫הנאספים‪" :‬אין הישיבות‬ ‫‪ 12‬טבריא של מעלה‬ ‫רכושנו הפרטי‪ ,‬אלא פקדון‬ ‫ומרב‪ .‬על הישיבה המפורסמת‬ ‫הן בידינו מאת השי"ת‪ .‬אם‬ ‫"אם‬ ‫המכונה‬ ‫בוואלאזשין‪,‬‬ ‫ביכולתנו להחזיקן בטהרה‪ ,‬כפי‬ ‫הישיבות" בליטא‪ ,‬הוטלה חובה‬ ‫שקיבלנו מרבותינו עד משה‬ ‫מטעם הממשלה לערב בסדרי‬ ‫המובא במדרש על הלוים בשעת‬ ‫הלימוד שעתיים של לימודי חול‪.‬‬ ‫חורבן בית המקדש שהשליכו‬ ‫רבינו במעמד הר סיני‪ ,‬הרי עלינו‬ ‫להמשיך ולקיימן‪ .‬אך אם חלילה‬ ‫סיפר ה'חפץ חיים' זי"ע‪ ,‬כי‬ ‫מפתחותיהם כלפי מעלה ויצאה יד‬ ‫לאו‪ ,‬אין אנו רשאים לשנות מן‬ ‫באותה עת התאספו גדולי הדור‬ ‫וקיבלתם‪ .‬ובכך נחתם פרק מפואר‬ ‫המטבע שטבעו חכמים‪ ,‬ואין לנו‬ ‫לדון בדבר‪ .‬בראש הנאספים עמד‬ ‫בישיבת וואלאזשין‪.‬‬ ‫חיוב להחזיקן באופן כזה"‪ .‬וסיים‬ ‫ראש הישיבה הגדול‪ ,‬אשר נשא‬ ‫פירות המסירות נפש‪ :‬פריחת‬ ‫הנצי"ב בדבריו כי אין ברירה אלא‬ ‫את משא ועול הישיבה הקדושה‬ ‫הישיבות בליטא‬ ‫לסגור את הישיבה‪.‬‬ ‫על לבו הטהור – הן בחלק הרוחני‬ ‫ואכן‪ ,‬כידוע‪ ,‬סגר הנצי"ב את‬ ‫במסירת שיעורים והדרכת‬ ‫על מעשה זה התבטא החפץ‬ ‫דלתות הישיבה‪ .‬ומפורסם הדבר‬ ‫התלמידים שהיו גדולי הדור‪ ,‬והן‬ ‫חיים זי"ע ואמר‪" :‬טעות גדולה היא‬ ‫כי ביום הסגירה עלה לבית החיים‬ ‫בעול הכספי – הוא הגאון הקדוש‬ ‫ביד האומרים כי ישיבת וואלאזשין‬ ‫בוואלאזשין ובכה בבכיות נוראות‬ ‫הנצי"ב זי"ע‪ ,‬אשר כידוע היה חותם‬ ‫נסגרה‪ .‬הלא גלוי וידוע כי מיד‬ ‫על קברו של מייסד הישיבה הגה"ק‬ ‫שמו בתואר "העמוס בעבודה"‪.‬‬ ‫לאחר שנסגרה וואלאזשין‪ ,‬נפוצו‬ ‫רבי חיים וואלאזשינער זי"ע‪.‬‬ ‫באותה אסיפה השתתף גם‬ ‫תלמידיה והקימו ישיבות בכל‬ ‫עוד ראו התלמידים‪ ,‬כי בעת‬ ‫הגאון הקדוש בעל ה'בית הלוי'‬ ‫רחבי ליטא"‪.‬‬ ‫נעילת השערים השליך הנצי"ב‬ ‫זי"ע עם עוד מגדולי הדור‪ .‬השאלה‬ ‫ואכן‪ ,‬מישיבת וואלאזשין‬ ‫את המפתחות כלפי שמיא‪ ,‬כעין‬ ‫שעמדה על הפרק היתה האם‬ ‫‪3‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫עלה בסופו של דבר מכך שהנצי"ב‬ ‫ראשו וצופה ומביט מסוף העולם‬ ‫יצאו ונתייסדו מקומות תורה‬ ‫לא הסכים להכניס לימודי חול? רק‬ ‫ועד סופו‪ ,‬ומלאך מלמדו את כל‬ ‫רבים‪ :‬רבי ברוך בער הקים את‬ ‫טובה וברכה יצאה מכך‪ ,‬כי בזכות‬ ‫התורה כולה‪.‬‬ ‫הישיבה בקאמעניץ‪ ,‬רבי שמעון‬ ‫זה נתייסדו ישיבות רבות‪ ,‬ואלפי‬ ‫וא"כ‪ ,‬הקשה מהרי"ד מבעלזא‪:‬‬ ‫שקאפ בגראדנא‪ ,‬וכן ישיבות מיר‪,‬‬ ‫תלמידים בכל ליטא זכו ללמוד‬ ‫עשיו שרצה לצאת לעבו"ז‪ ,‬ניחא‪,‬‬ ‫ראדין‪ ,‬לאמזשע‪ ,‬בריסק‪ ,‬קלעצק‪,‬‬ ‫תורה בטהרה בישיבות הקדושות‪.‬‬ ‫שהרי בבית אמו הצדקת אין עבו"ז‪.‬‬ ‫סלאבאדקע‪ ...‬כל ארץ ליטא הפכה‬ ‫אך יעקב אבינו‪ ,‬הלא הוא נמצא‬ ‫למדורת אש של תורה ויראה‪.‬‬ ‫למעשה‬ ‫אצל אמו רבקה‪ ,‬מלאך מלמדו‬ ‫והוסיף החפץ חיים‪" :‬כאשר‬ ‫על כל אחד ואחד לעשות‬ ‫תורה והוא רואה מסוף העולם ועד‬ ‫עומדים בתוקף ואין מוותרים על‬ ‫חשבון נפשו‪.‬‬ ‫סופו‪ ,‬מדוע זה רצה לצאת החוצה?‬ ‫קוצו של יוד‪ ,‬אלא נותרים נאמנים‬ ‫בכל עת מזדמנים לאדם נסיונות‬ ‫והשיב‪ :‬יעקב אבינו הבין כי‬ ‫למסורה‪ ,‬אין מפסידים דבר – אלא‬ ‫בחייו הפרטיים‪ ,‬שבהם נראה כאילו‬ ‫כאשר נמצאים יחד עם עשיו‪,‬‬ ‫רק מרוויחים!"‬ ‫כדאי לערב 'קודש' ב'חול'‪ .‬לעתים‬ ‫אין תורה יכולה לצאת מזה נקיה‬ ‫עולה המחשבה‪ :‬אולי הדבר כדאי‬ ‫וטהורה‪ .‬על כן אמר יעקב למלאך‪:‬‬ ‫לימוד מפרשת השבוע‬ ‫ומשתלם?‬ ‫"כאן אי אפשר ללמוד!"‪.‬‬ ‫בפרשתנו נאמר‪" :‬וַ ִ ּי ְתר ֲֹצצ ּו‬ ‫אך עלינו לדעת‪ :‬יעקב אבינו‬ ‫למדנו מכאן‪ ,‬כי הרוצה להצליח‬ ‫ַה ָ ּבנִ ים ְ ּב ִק ְר ָ ּב ּה"‪ .‬ופירש רש"י‬ ‫לימדנו‪ ,‬כי אפילו אם מלאך מלמדנו‬ ‫בתורה ובעבודת השם‪ ,‬אינו יכול‬ ‫הקדוש כי רבקה אמינו חשה צער‬ ‫תורה‪ ,‬אם נמצאים בסמיכות לעשיו‬ ‫לחיות בצוותא חדא עם עשיו‪.‬‬ ‫לידה נורא‪ .‬ויתירה מזו‪ ,‬כשהיתה‬ ‫הרשע – אין בזה ברכה‪ .‬והקדוש‬ ‫עוֹ ברת על פתח בתי מדרשות‬ ‫הנצי"ב הורה לנו‪ :‬אם נגזר לערב‬ ‫שלא לערב "קודש" ב"חול"‬ ‫של 'שם ועבר' היה יעקב מפרכס‬ ‫לימודי חול‪ ,‬אין קיום לישיבת‬ ‫זאת ראינו במעשה של ישיבת‬ ‫לצאת‪ ,‬וכשהיתה עוברת על פתח‬ ‫וואלאזשין‪.‬‬ ‫וואלאזשין‪ ,‬וזאת רואים אנו בכל‬ ‫בית של עבו"ז היה עשיו מפרכס‬ ‫השי"ת יעזור שנזכה לילך‬ ‫דור ודור – כיצד עמדו צדיקי‬ ‫לצאת‪.‬‬ ‫בדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫הדורות בעוז ובמסירות נפש שלא‬ ‫והקשה על כך הרה"ק רבי ישכר‬ ‫יתחזק כל אחד ואחד לשמור על‬ ‫לערב 'קודש' ב'חול'‪ ,‬ולא לערב‬ ‫דוב מבעלזא זי"ע קושיא עצומה‪:‬‬ ‫הקודש שיהיה בקדושתו‪ ,‬ובס"ד‬ ‫קדושה עם הסט"א‪.‬‬ ‫הלא אמרו חז"ל (נדה ל‪ ,‬ב) כי בעוד‬ ‫נראה רק הצלחה וברכה‪ ,‬אמן!‬ ‫וכפי שסיים החפץ חיים‪ :‬מה‬ ‫הולד במעי אמו נר דלוק לו על‬ ‫תפילה ‪ -‬חלק ב'‬ ‫כח התפילה‪ :‬כל תפילה נענית‬ ‫יש להקשות‪ :‬הלא ראוי היה לומר‬ ‫חזינן מכאן כי האבות והאמהות‬ ‫תפלות אבות תקנום ‪ -‬ענין‬ ‫"תפלות אבות יסדום"‪ ,‬שהרי הם‬ ‫העמידו לנו את היסוד שכל מהותו‬ ‫תקון התפילה‬ ‫היו המייסדים? מדוע נקט לשון‬ ‫של יהודי הוא כח התפילה‪.‬‬ ‫בעת אשר נכנסים אנו לעומק‬ ‫"תקנום"‪ ,‬שהוא לשון של תקון דבר‬ ‫אמרו חז”ל במסכת ברכות (כו‪,‬‬ ‫סוגית התפילה‪ ,‬הנושא הקדוש של‬ ‫הצריך תקון?‬ ‫ב)‪" :‬תפלות‪ ,‬אבות תקנום"‪ .‬ומבארת‬ ‫עמידה לפני הבורא יתברך‪ ,‬רואים‬ ‫אלא התרוץ הוא‪ ,‬כי כאשר‬ ‫הגמרא כי אברהם אבינו תקן תפלת‬ ‫אנו כי בסדר ספר בראשית‪ ,‬בכל‬ ‫באים אנו להתפלל‪ ,‬אין אנו‬ ‫שחרית‪ ,‬יצחק אבינו תפלת מנחה‪,‬‬ ‫פרשיות האבות והאמהות‪ ,‬כמעט‬ ‫יודעים כלל איך להתפלל‪ .‬אין אנו‬ ‫ויעקב אבינו תפלת ערבית‪ .‬והנה‬ ‫כל פסוק ופסוק ספוג בתפלותיהם‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪4‬‬ ‫רוח עצום שאין לתאר‪ .‬התענוג‬ ‫בעת התפילה‪ .‬ואין אנו מדברים רק‬ ‫משיגים את המדרגות והמעלות‬ ‫הגדול ביותר שאנו יכולים לגרום‬ ‫במקומות שאסור לדבר מצד הדין‪,‬‬ ‫של התפילה‪ ,‬אין אנו מבינים את‬ ‫לבורא יתברך הוא בעת שאנו‬ ‫שהדבר חמור ביותר‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫חשיבות העבודה‪ ,‬ואין אנו חשים‬ ‫מתפללים אליו‪ ,‬והוא עונה לנו על‬ ‫במקומות שמצד השלחן ערוך‬ ‫עד כמה אומר רבוש”ע (שה"ש ב‪ ,‬יד)‪:‬‬ ‫אתר‪.‬‬ ‫הדבר מותר‪.‬‬ ‫"ה ְׁש ִמ ֵיענִ י ֶאת קוֹ לֵ ְך ִּכי קוֹ לֵ ְך ָע ֵרב‬ ‫ַ‬ ‫ואם כן‪ ,‬מהי בכלל ההוה אמינא‬ ‫ו ַּמ ְר ַאיִ ך נָ ֶאה" ‪ -‬כמה משתוקק‬ ‫ְ‬ ‫לדבר בתפילה? אין זה עולה‬ ‫האדם נמצא כעת באסיפה‬ ‫הבורא יתברך לשמוע את קולנו‬ ‫על הדעת כלל‪ ,‬אף במקומות‬ ‫חשובה‬ ‫הערב‪.‬‬ ‫המותרים‪ .‬אדם שמקבל המחאות‬ ‫נמצא אפוא‪ ,‬שבענין התפילה‬ ‫הכל מבינים‪ ,‬שאם נכנס אני‬ ‫של מליוני דולרים‪ ,‬אינו מעלה‬ ‫צריכים אנו ל'תקון' גדול‪ .‬נצרכים‬ ‫אצל עשיר גדול ויושב במשרדו‬ ‫בדעתו לדבר עם איש!‪...‬‬ ‫אנו למי שיורה לנו את הדרך‪,‬‬ ‫לבקש טובה גדולה‪ ,‬שיעניק לי‬ ‫המחאה על סך חצי מליון דולר או‬ ‫שיאיר עינינו ויבהיר לנו מה היא‬ ‫הבעיה והפתרון‬ ‫תפילה ואיך היא פועלת‪ .‬וזהו‬ ‫שיסכים להיות שותף עמדי‪ ,‬אין‬ ‫נסכם כאן את הנקודה‪ ,‬מהו‬ ‫איש מעלה בדעתו להרים טלפון‬ ‫שאמרו‪" :‬תפלות אבות תקנום"‪.‬‬ ‫הקושי ומהו התקון‪.‬‬ ‫באמצע השיחה‪.‬‬ ‫האבות הקדושים תקנו אותנו‪,‬‬ ‫הקושי הוא‪ ,‬כפי שהצבנו‪ ,‬שאין‬ ‫ומפני מה?‬ ‫האזינו לנו והאירו את הנתיב איך‬ ‫בני אדם ברורים במהות התפילה‪,‬‬ ‫להביט על התפילה‪ .‬הם הראו לנו‬ ‫מפני שהאדם מבין שהוא נמצא‬ ‫ובעיקר סבורים הם שאין מקבלים‬ ‫עד כמה ממתין רבוש”ע לתפלתנו‪,‬‬ ‫כעת ב'ועידה' (מיטינג) גורלית‪ .‬ואף‬ ‫"טשעק" מרבוש”ע באופן מידי‪.‬‬ ‫וגילו לנו את הדרך בה התפילה‬ ‫שיש רק ספק ספיקא אם העשיר‬ ‫הפתרון הוא‪ ,‬כאשר האדם‬ ‫פועלת למעלה‪.‬‬ ‫יתרצה להיות שותפו‪ ,‬מכל מקום‬ ‫נודע לו שרבוש”ע אכן שולח לנו‬ ‫כיוון שיש צד שיענה ב"הן"‪ ,‬אין‬ ‫נמצא‪ ,‬שמלבד מה שיסדו‬ ‫המחאה על המקום‪ .‬ואנו הולכים‬ ‫לו שום הוה אמינא להסיח דעתו‬ ‫האבות את שלש התפלות‪ ,‬הם גם‬ ‫כעת לגלות היכן הוא ה'בנק'‪,‬‬ ‫לטלפון או לדבר עם אחר‪.‬‬ ‫תקנו והאירו בנשמתנו את הדרך‬ ‫ועל אלו מספרים יש להקיש כדי‬ ‫והאופן איך להתפלל‪.‬‬ ‫להוציא את הממון וההמחאה‬ ‫מלך מלכי המלכים ממתין‬ ‫ששלח לנו הבורא זה עתה‪.‬‬ ‫הקשיים בחשק ובכוונה‬ ‫לשמוע קולנו‬ ‫ברגע שהדבר יהיה ברור‪,‬‬ ‫בתפילה‬ ‫יתעורר באדם חשק נפלא לתפילה‪.‬‬ ‫להבדיל אלף אלפי הבדלות‪,‬‬ ‫מה שאין הפה יכול לדבר והלב‬ ‫בני אדם מוצאים קשיים‬ ‫הוא יקום באשמורת הבוקר ללמוד‬ ‫גדולים בעבודת התפילה‪ :‬זה‬ ‫לפני התפילה כהכנה‪ ,‬יקבע לעצמו‬ ‫להרהר‪:‬‬ ‫סובל מחסרון חשק‪ ,‬זה אינו יכול‬ ‫לימוד בספר חסידות או מוסר‪,‬‬ ‫מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך‬ ‫לכון דעתו‪ ,‬פלוני מרגיש "כבוי"‬ ‫וילמד גם לאחר התפילה בעודו‬ ‫הוא ממתין לשמוע את תפלתנו!‬ ‫לגמרי בענין התפילה‪ ,‬ואחר שהיה‬ ‫מעוטר בטלית ותפילין‪ ,‬כפי שנהגו‬ ‫ובתפילה שאתה מתפלל‪ ,‬עליך‬ ‫מלא התלהבות נפל ליאוש יען כי‬ ‫כל יראי השם בכל הדורות‪ .‬כל‬ ‫להיות בטוח במאה אחוזים‪ :‬כל‬ ‫לפי שכלו החיצוני נדמה לו שאין‬ ‫המצב ישתנה מן הקצה אל הקצה‪.‬‬ ‫תפילה‪ ,‬כל מלה‪ ,‬כל אות‪ ,‬ואפילו‬ ‫תפלותיו פועלות‪ ,‬ועוד כהנה‬ ‫המחשבות של התפילה ‪ -‬הכל‬ ‫וכהנה‪ .‬כל הבעיות הללו יסודן‬ ‫הידיעה שהתפילה מועלת‬ ‫נשמע למעלה‪.‬‬ ‫בנקודה אחת‪ :‬אין האדם תופס איך‬ ‫מיד‬ ‫אומרים אנו בסוף שמונה‬ ‫התפילה פועלת‪.‬‬ ‫אך כפי ששוחחנו‪ ,‬עלינו‬ ‫עשרה‪" :‬יהיו לרצון אמרי פי"‪,‬‬ ‫אילו היה האדם יודע בבירור‪,‬‬ ‫להתברר מה היא תפילה; וכפי‬ ‫רבוש”ע‪ ,‬אני מבקש שיתקבלו‬ ‫שבעת שיהודי מתפלל הוא מקבל‬ ‫שאמרנו‪ ,‬העיקר הוא לדעת‬ ‫דברי‪" ,‬והגיון לבי לפניך"‪ ,‬שאפילו‬ ‫"טשעק" (המחאה) של מאה אחוזים‬ ‫שהתפילה עוזרת על אתר‪ .‬ברגע‬ ‫הגיון לבי‪ ,‬הדברים הטמורים‬ ‫בחזרה באופן מידי‪ ,‬לא היה לאיש‬ ‫שהמנעול הזה נפתח‪ ,‬עולם חדש‬ ‫במעמקי הלב‪ ,‬יתקבלו לפניך‪.‬‬ ‫שום קושי בחשק התפילה או‬ ‫מתגלה‪.‬‬ ‫רבוש”ע מצפה לתפלתנו‪ ,‬הוא‬ ‫בכוונה‪ .‬לא היה חסרון סבלנות‪,‬‬ ‫לפני שנמשיך‪ ,‬עלינו לדעת‬ ‫מקבל אותה ושומע אותה בנחת‬ ‫ובוודאי שלא היה שום נסיון לדבר‬ ‫‪5‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫דבר נוסף‪ :‬שאברהם אבינו תיקן‬ ‫יסוד זה מקיף את כל התורה‬ ‫שאף שאנו הולכים להראות ולבאר‬ ‫תפילת שחרית‪.‬‬ ‫והמצוות כולן‪ ,‬וכן הוא בענין‬ ‫כדברי חז"ל שהתפילה עוזרת‬ ‫אמרה הגמרא‪ :‬ממה שנאמר‬ ‫התפילה‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬בענין‬ ‫מיד‪ ,‬מכל מקום צריכים להתפלל‬ ‫"וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר ֶאל ַה ָּמקוֹ ם‬ ‫התפילה גילו לנו חז"ל כי התפילות‬ ‫בנעימות‪ ,‬בלהב אש ובכוונה‪ .‬יש‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָע ַמד ׁ ָשם"‪ ,‬מאי 'עמידה'? "אין‬ ‫נענות לאלתר‪ .‬ונבוא לבאר מעט‬ ‫לקום מוקדם להכנה לתפילה‪ ,‬ללא‬ ‫עמידה אלא תפילה"‪ ,‬שנאמר (תהלים‬ ‫בנושא זה‪.‬‬ ‫שום קשר לכל הביאור שנבאר‬ ‫קו‪ ,‬ל)‪" :‬וַ ַ ּי ֲעמֹד ּ ִפנְ ָחס וַ יְ ַפ ֵּלל"‪.‬‬ ‫כעת‪.‬‬ ‫אברהם אבינו וענין קביעות‬ ‫נמצאנו למדים מן הגמרא כי‬ ‫נעשה ונשמע ‪ -‬לציית לבורא‬ ‫מפסוק זה מוכח שאברהם תיקן‬ ‫המקום‬ ‫תפילת שחרית‪ ,‬שהרי נאמר‬ ‫למעלה מן השכל‬ ‫כבר הזכרנו דברי הגמרא‬ ‫"וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר" – שהתפלל‬ ‫כי האבות הקדושים תיקנו את‬ ‫הטעם לכך הוא "בנים אתם לה'‬ ‫ו"א ֶׁשר ָע ַמד" – פירושו‬ ‫בבוקר‪ֲ ,‬‬ ‫התפילות‪ ,‬ואברהם אבינו תיקן‬ ‫אלקיכם"‪ .‬עמדנו למרגלות הר סיני‬ ‫תפילה‪.‬‬ ‫תפילת שחרית‪ .‬ונראה בכתוב‬ ‫במתן תורה וקבלנו את התורה‬ ‫מנין למדו שאברהם תיקן תפילת‬ ‫באמירת "נעשה ונשמע"‪.‬‬ ‫הקושיא‪ :‬האם נענתה תפילת‬ ‫שחרית‪.‬‬ ‫'נעשה' פירושו לעשות ‪ -‬אף‬ ‫אברהם על סדום?‬ ‫בפרשת וירא (יט‪ ,‬כז) נאמר‪:‬‬ ‫אם איני מבין‪ .‬ואחר כך 'ונשמע' ‪-‬‬ ‫הנה הקשו ה'תפארת שלמה'‬ ‫"וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר"‪ .‬אברהם‬ ‫אז אשמע ואבין‪' .‬נשמע' הוא לשון‬ ‫זי"ע‪ ,‬והרה"ק מהרי"ד מבעלזא‬ ‫אבינו קם בעוד לילה‪ ,‬והמפרשים‬ ‫"כי ׁשֹ ֵמ ַע ַע ְב ֶ ּד ָך"‬ ‫הבנה‪ ,‬כמו שנאמר ִּ‬ ‫זי"ע‪ ,‬ועוד צדיקים‪ ,‬קושיא עצומה‪:‬‬ ‫מבארים כי "וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם" אינו לשון‬ ‫(שמואל א ג‪ ,‬ט)‪ ,‬כלומר‪ :‬אני מבין את‬ ‫קימה מן השינה בלבד‪ ,‬אלא לשון‬ ‫אשר אתה מדבר‪.‬‬ ‫המעיין בפרשה יראה כי פסוק‬ ‫"אל ַה ָּמקוֹ ם‬ ‫זריזות‪ .‬והלך אברהם ֶ‬ ‫"וַ ִ ּי ְׁש ַמע יִ ְתרוֹ " – אין הפירוש‬ ‫זה מופיע בעיצומו של ענין‬ ‫ֲא ֶׁשר ָע ַמד ָׁשם ֶאת ּ ְפנֵ י ה'"‪ ,‬אל אותו‬ ‫שמיעת האוזן בלבד‪ ,‬אלא שמיעת‬ ‫הפיכת סדום‪ .‬הפסוקים שלפניו‬ ‫מקום שעמד בו בימים קודמים‪,‬‬ ‫עוסקים בהפיכת סדום‪ ,‬והפסוקים‬ ‫הלב והבנה עמוקה‪ ,‬וכדברי רש"י‬ ‫ומכאן שהיה לו מקום מיוחד‬ ‫הקדוש‪" :‬מה שמועה שמע ובא" –‬ ‫שלאחריו עוסקים גם הם בהפיכתה‬ ‫לתפילתו‪.‬‬ ‫לא שמיעה גרידא היתה כאן‪ ,‬אלא‬ ‫ובבריחת לוט ובנותיו‪ .‬ודווקא‬ ‫אמרו חז"ל במסכת ברכות (ו‪,‬‬ ‫שהבין דבר עמוק‪.‬‬ ‫בתווך נאמר הפסוק שממנו לומדים‬ ‫א) כי אברהם אבינו קבע מקום‬ ‫בני ישראל במעמד הר סיני‬ ‫שאברהם תיקן תפילת שחרית‪.‬‬ ‫לתפילתו‪.‬‬ ‫הקדימו 'נעשה' ל'נשמע' – תחילה‬ ‫והרי ענין התפילה הוא שהאדם‬ ‫וזה לשון הגמרא‪" :‬כל הקובע‬ ‫מקיימים אנו את המצוות אף בלא‬ ‫מתפלל לפני השי"ת‪ ,‬והוא שומע‬ ‫מקום לתפלתו‪ ,‬אלקי אברהם‬ ‫הבנה‪ ,‬ורק אחר כך 'ונשמע' –‬ ‫תפילתו ועונה לו‪ .‬ואם כן‪ ,‬איך‬ ‫בעזרו"‪ .‬והשתמשו בלשון "אלקי‬ ‫להבין ולהתעמק בטעמי המצוות‪.‬‬ ‫יילמד יסוד התפילה דווקא‬ ‫אברהם"‪ ,‬לפי שאברהם אבינו הוא‬ ‫לעיתים מבין האדם ולעיתים אינו‬ ‫מתפילה זו שהתפלל אברהם על‬ ‫שגילה לנו וחידש והאיר את הדרך‬ ‫מבין; פעמים נשאר הדבר בבחינת‬ ‫סדום? הרי ידוע שאברהם הרבה‬ ‫כיצד להתפלל‪ ,‬דהיינו שיהיה‬ ‫'חוק'‪' ,‬הלכה למשה מסיני' או‬ ‫בתפילה ותחנונים על סדום‪,‬‬ ‫לאדם מקום קבוע‪ .‬וכמבואר‬ ‫'גזירת הכתוב'‪ .‬יש דברים שיבין‬ ‫ולבסוף לכאורה לא נענה ותפילתו‬ ‫בדברי הראשונים ובשולחן ערוך‪,‬‬ ‫האדם רק לאחר מאה ועשרים‬ ‫לא פעלה את פעולתה!‬ ‫שכאשר יש לאדם מקום קבוע‪,‬‬ ‫שנה‪ ,‬ויש דברים שאף בגן עדן לא‬ ‫וכי מכאן יילמד ענין התפילה?‬ ‫דעתו מיושבת עליו יותר לכוון‬ ‫יוודעו לו‪ ,‬ואולי יתגלו רק בתחיית‬ ‫וכי זהו המקור לכך שאברהם‬ ‫בתפילתו‪ .‬מה שאין כן אם מתפלל‬ ‫המתים‪ ,‬ויש ענינים שאף בתחיית‬ ‫תיקן תפילת שחרית?‬ ‫יום אחד כאן ויום אחד שם‪ ,‬פעם‬ ‫המתים לא ייוודעו לאדם‪.‬‬ ‫הרי הכתוב מראה לנו מחד‬ ‫בבית מדרש זה ופעם באחר‪ ,‬קשה‬ ‫עלינו לידע כי בני ישראל אנו‪,‬‬ ‫גיסא את ענין התפילה‪ ,‬אך מאידך‬ ‫לו יותר לבוא לידי כוונה‪.‬‬ ‫ועלינו לציית לדבר השם‪ .‬אם ציוונו‬ ‫גיסא נראה כי התפילה לא נענתה‬ ‫והנה הגמרא לומדת מכתוב זה‬ ‫רבוש”ע לעשות דבר מה‪ ,‬הרינו‬ ‫ח"ו‪ .‬כך היה מקשה הרה"ק מהרי"ד‬ ‫את ענין קביעות המקום‪ ,‬אך גמרא‬ ‫מקיימים גזירתו אף אם אין אנו‬ ‫מבעלזא זי"ע‪.‬‬ ‫שם לקמן (כו‪ ,‬ב) למדו מפסוק זה‬ ‫מבינים את הסיבות והטעמים‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪6‬‬ ‫תמיד ובכל עת‪.‬‬ ‫אשר העידה עליו התורה "ולא קם‬ ‫מדוע האריכה התורה‬ ‫ודווקא מכאן למדנו תיקון‬ ‫נביא עוד בישראל כמשה"‪ ,‬היה לנו‬ ‫בפרשה זו יותר מבאחרות?‬ ‫תפילת שחרית‪ ,‬דהנה בעת שהיתה‬ ‫לידע כל קורות ימי נעוריו וסדר‬ ‫סדום נהפכת‪ ,‬כתיב‪" :‬וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם‬ ‫גידולו? ואילו בתורה הקדושה לא‬ ‫מבאר ה'תפארת שלמה' דרך‬ ‫ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר"‪ .‬אברהם אבינו עמד‬ ‫נזכר מזה מאומה אלא במדרשי‬ ‫נפלאה בזה‪.‬‬ ‫בתפילה בתוקף ועוז‪ ,‬באמרו‪ :‬הנני‬ ‫חז"ל‪ .‬אולם כאן בפרשתנו‪,‬‬ ‫אך בטרם נביא דבריו‪ ,‬נקדים‬ ‫מתקן כאן תפילת שחרית‪ ,‬להראות‬ ‫כשמגיעים הכתובים לענין סדום‪,‬‬ ‫דרך אחרת הדומה לה‪ ,‬ושני‬ ‫לכלל ישראל לדורותיהם שלא‬ ‫מצינו אריכות נפלאה מאוד‬ ‫התירוצים מיוסדים על דברי‬ ‫יחשבו חס ושלום שאין התפילות‬ ‫בפסוקים‪.‬‬ ‫האר"י הקדוש והאלשיך הקדוש‪.‬‬ ‫מועילות‪ ,‬כי התפילה עוזרת‬ ‫וכהאי גוונא יש להקשות על‬ ‫ידוע כי כאשר נמלט לוט‬ ‫ופועלת ישועות גדולות מאוד‪.‬‬ ‫כמה פרשיות שבתורה שקיצרה‬ ‫מסדום‪ ,‬לא יצא לבדו אלא עם‬ ‫ונראה עתה סדר הכתובים‬ ‫בהן התורה במקום שהיה ראוי‬ ‫שתי בנותיו‪ ,‬שקראו לבניהן 'עמון'‬ ‫שהוא הפלא ופלא‪ .‬הכתוב מספר‬ ‫להאריך‪ ,‬וכאן בענין התפילה‬ ‫ו'מואב'‪ .‬ומעמון ומואב יצאו‬ ‫לנו (בראשית יט‪ ,‬כד‪-‬ל)‪" :‬וַ ה' ִה ְמ ִטיר ַעל‬ ‫האריכה התורה באריכות נפלאה‬ ‫גדולי כלל ישראל‪ :‬ממואב יצאה‬ ‫ְסדֹם וְ ַעל ֲעמ ָֹרה ָ ּג ְפ ִרית וָ ֵא ׁש ֵמ ֵאת‬ ‫מאוד‪ .‬ועל כולם יש להוסיף‬ ‫רות המואביה‪ ,‬וממנה דוד בן ישי‬ ‫ה' ִמן ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ם"‪ ,‬ומפרש הכתוב שכל‬ ‫הקושיא שהקשינו לעיל‪ :‬הרי‬ ‫עבדך ונשמת משיח; ומעמון יצאה‬ ‫העיר נהפכה‪" :‬וַ ַ ּי ֲהפ ְֹך ֶאת ֶה ָע ִרים‬ ‫התפילות שהתפלל אברהם אבינו‬ ‫מלכות בית דוד ומלכות שלמה‪.‬‬ ‫ָה ֵאל וְ ֵאת ָּכל ַה ִּכ ָּכר וְ ֵאת ָּכל י ְֹׁש ֵבי‬ ‫כאן‪ ,‬אשר הובאו בתורה באריכות‬ ‫והנה‪ ,‬כאשר התפלל אברהם‬ ‫ֶה ָע ִרים וְ ֶצ ַמח ָה ֲא ָד ָמה"‪ ,‬ולא נותר‬ ‫גדולה‪ ,‬לכאורה לא נענו כלל‪ ,‬שהרי‬ ‫אבינו על הצלת סדום‪ ,‬התפלל‬ ‫שם שריד ופליט‪.‬‬ ‫סדום נהפכה?!‬ ‫תחילה על חמישים צדיקים‪,‬‬ ‫ומה כתיב בתריה? "וַ ַ ּי ְׁש ֵּכם‬ ‫ואחר כך על ארבעים‪ ,‬וכן הלאה‬ ‫הישועה של לוט מכח‬ ‫עד שאמר לו הקב"ה שאין שם‬ ‫ַא ְב ָר ָהם ַ ּב ּבֹ ֶקר"‪ ,‬אברהם אבינו בא‬ ‫"אל ַה ָּמקוֹ ם ֲא ׁ ֶשר ָע ַמד ׁ ָשם"‪,‬‬ ‫בבוקר ֶ‬ ‫התפילה‬ ‫צדיקים‪ .‬והתורה האריכה מאוד‬ ‫וחזר לעמוד בתפילה‪ .‬וממשיך‬ ‫והתירוץ הוא‪ :‬באמת נענו‬ ‫בפירוט תפילותיו של אברהם‪.‬‬ ‫הכתוב שאברהם הביט וראה‪:‬‬ ‫התפילות!‬ ‫ויש להקשות‪ :‬למה האריכה‬ ‫"וַ ַ ּי ְׁש ֵקף ַעל ּ ְפנֵ י ְסדֹם וַ ֲעמ ָֹרה וְ ַעל‬ ‫כי כל תפילה ותפילה שהתפלל‬ ‫התורה הקדושה כל כך בענין זה?‬ ‫ָּכל ּ ְפנֵ י ֶא ֶרץ ַה ִּכ ָּכר וַ ַ ּי ְרא וְ ִה ֵנּה ָעלָ ה‬ ‫אברהם אבינו בפרשה זו‪ ,‬הלכה‬ ‫הבה נתבונן בפרשיות אחרות‪.‬‬ ‫ִקיטֹר ָה ָא ֶרץ ְּכ ִקיטֹר ַה ִּכ ְב ָׁשן"‪ ,‬וראה‬ ‫לזכות עבור לוט שיוכל להוציא‬ ‫בחיי משה רבינו‪ ,‬למשל‪ ,‬כמעט‬ ‫שכל המקום נהפך ותוהו בוהו היה‪.‬‬ ‫את בנותיו משם‪ .‬לוט בעצמו היה‬ ‫לא נכתב דבר בתורה על שנותיו‬ ‫באותה שעה בא הס"מ לאברהם‬ ‫יכול להינצל בזכות אברהם אבינו‬ ‫הראשונות‪ .‬כל תולדותיו מתחילים‬ ‫אבינו והחל לבלבלו בדברים‪,‬‬ ‫מחמת ששימשו‪ ,‬אך בנותיו מה‬ ‫בכתוב רק כשהוא בן שמונים שנה‬ ‫ואמר לו‪" :‬כלום אין אתה רואה‬ ‫שייכות היה להן להצלה זו? אלא‬ ‫בבואו למצרים‪ .‬ומה אירע בכל‬ ‫שתפילותיך לא פעלו מאומה?‬ ‫אברהם אבינו הרבה בתפילה‬ ‫אותן שמונים שנה?‬ ‫למה זה הצטערת וטרחת כל כך?‬ ‫ותחנונים‪ ,‬וכיון שלא פעלו‬ ‫ידוע שישנו 'ספר הישר'‬ ‫ראה והבט כי סדום נהפכה כליל!"‬ ‫התפילות עבור אנשי סדום מפני‬ ‫מרבינו תם (שלפי החיד"א חיברו רבינו‬ ‫וכביכול הראה לו שאין התפילה‬ ‫שלא היו בה צדיקים‪ ,‬נטל הקדוש‬ ‫זרחיה)‪ ,‬וישנם מדרשים המספרים‬ ‫מועילה‪.‬‬ ‫ברוך הוא כל תפילה ותפילה‬ ‫כיצד גדל משה בארמון פרעה‪,‬‬ ‫אך אברהם אבינו לא הטה אוזן‬ ‫והניחה על בנות לוט כדי שיוכלו‬ ‫וכל הקורות אותו שם; המעשה‬ ‫לדבריו והמשיך בעבודת התפילה‪.‬‬ ‫להימלט‪.‬‬ ‫בזהב ובגחלים‪ ,‬וכיצד ברח למדין‬ ‫ואומר הכתוב‪ :‬הנני משיב לך‬ ‫ונחזה מה עלה מזה‪ :‬הרי‬ ‫ושלף את המטה מחצרו של יתרו‪.‬‬ ‫ומפרש הקושיא שהקשה היצר‬ ‫יצאה מכאן מלכות בית דוד‪ ,‬וכל‬ ‫במדרש מובא שהיה מלך בכוש‬ ‫הרע‪ .‬שכן שאל לאברהם‪" :‬למה‬ ‫בנין המלכות עד נשמת משיח‬ ‫שנים רבות‪ .‬וכל הדברים הללו לא‬ ‫אתה מתפלל? וכי אין אתה רואה‬ ‫יצאו משם‪ .‬ובעבור זה האריכה‬ ‫נזכרו בתורה הקדושה כלל‪.‬‬ ‫שהכל נהפך?"‬ ‫התורה הקדושה בסיפור הדברים‪,‬‬ ‫לכאורה יש להתבונן‪ ,‬הנה על‬ ‫ועל זה משיב הכתוב מיד‪" :‬וַ יְ ִהי‬ ‫להשמיענו כי התפילה פועלת‬ ‫משה רבינו ע"ה‪" ,‬רעיא מהימנא"‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫עת שתרצו‪ .‬אלא שהקב"ה אומר‪:‬‬ ‫שיוכל האדם להתפלל צריך הוא‬ ‫ְ ּב ַׁש ֵחת ֱאל ִֹקים ֶאת ָע ֵרי ַה ִּכ ָּכר"‪ ,‬בעת‬ ‫"שמע בקולי‪ ,‬אני יודע מקומות‬ ‫לאמונה‪ .‬שיאמין באמונה שלמה‬ ‫שהפך הקב"ה את סדום‪" ,‬וַ ִ ּיזְ ּכֹר‬ ‫טובים היכן להניח ולהשקיע‬ ‫שהבורא יתברך שומע תפילתו‪,‬‬ ‫ֱאל ִֹקים ֶאת ַא ְב ָר ָהם" – שהקב"ה‬ ‫תפילותיך"‪ .‬ומי הוא זה שלא ירצה‬ ‫ושיאמין שהוא כל יכול להשיב על‬ ‫זוכר כל תפילה ותפילה – "וַ יְ ַׁש ַּלח‬ ‫לבטוח בהקב"ה‪ ,‬הכל יכול‪ ,‬היה הוה‬ ‫תפילותיו‪.‬‬ ‫ֶאת לוֹ ט ִמ ּתוֹ ְך ַה ֲה ֵפכָ ה ַ ּב ֲהפ ְֹך‬ ‫ויהיה‪ ,‬שיסדר תפילותיו במקום‬ ‫וביאור הדברים‪ :‬שאם יבוא‬ ‫ֶאת ֶה ָע ִרים ֲא ֶׁשר יָ ַׁשב ָ ּב ֵהן לוֹ ט"‪.‬‬ ‫הראוי להן ביותר?‪...‬‬ ‫האדם להתפלל ויפלו בליבו‬ ‫הקב"ה זכר את אברהם והציל את‬ ‫ספיקות אם שומעים תפילתו או‬ ‫לוט ובנותיו‪ .‬וכתיב עוד‪" :‬וַ ַ ּי ַעל‬ ‫השי"ת יעזור שנזכה להתחזק‪,‬‬ ‫אם היא מועילה‪ ,‬קשה לו מאוד‬ ‫לוֹ ט ִמצּ וֹ ַער וַ ֵ ּי ׁ ֶשב ָ ּב ָהר ו ְּׁש ֵּתי ְבנ ָֹתיו‬ ‫ונחיה בבהירות אמיתית שכל זמן‬ ‫להתפלל‪ .‬אבל אם יש לו אמונה‬ ‫ִע ּמוֹ "‪ ,‬ומשם יצאו עמון ומואב‪.‬‬ ‫שאני מתפלל הריני נושע‪.‬‬ ‫ואם תאמר‪ :‬הרי לא ראיתי‬ ‫שהקב"ה שומע ועונה לתפילה‪,‬‬ ‫אמונה ובטחון ‪ -‬היסוד‬ ‫הישועה עין בעין ברגע זה?‬ ‫אזי מתפלל הוא תפילה כדבעי‪.‬‬ ‫ואברהם אבינו‪ ,‬אשר האבות תקנו‬ ‫לתפילה‬ ‫דע כי נושע אתה!‬ ‫את התפילות‪ ,‬העמידנו והאיר‬ ‫זהו יסוד נורא בענין התפילה‬ ‫אלא שהניחו התפילה במקום‬ ‫לנו הדרך הישרה איך להביט על‬ ‫שצריכים אנו לידע‪ :‬התפילה‬ ‫טוב יותר!‬ ‫התפילה‪ ,‬שהיא נענית ופועלת מיד‪.‬‬ ‫מועלת תמיד‪.‬‬ ‫בטח בהשי"ת!‬ ‫ואם תשאלו היכן היא הישועה?‬ ‫הנה בסה"ק 'דגל מחנה‬ ‫הקב"ה יודע מה הוא הטוב‬ ‫הנה ה'אוצר' הוא בשמים‪ .‬ומתי‬ ‫אפרים' הביא בשם זקינו מרנא‬ ‫ביותר עבורנו!‬ ‫יכולים להוציא את השפע? בכל‬ ‫הבעש"ט הקדוש זי"ע‪ ,‬שכדי‬ ‫הכח של רגע אחד‬ ‫מעלת הזריזות בעבודת השי"ת‬ ‫ואיתא במדרש (בר"ר פרשה ס')‪:‬‬ ‫על כן‪ ,‬מה עלינו לעשות? עלינו‬ ‫המניעה הגדולה‪" :‬למחר‪"...‬‬ ‫"מלמד שכל מעשיהם של צדיקים‬ ‫להתחיל במעשה תיכף ומיד!‬ ‫במהירות"‪ .‬אמר אליעזר בלבו‪:‬‬ ‫הרבה פעמים ירגיש האדם‬ ‫מעשיהם של צדיקים‬ ‫הארה גדולה בנפשו‪ ,‬אם בעת שבת‬ ‫"כיון שרבקה גומלת חסד היא‪,‬‬ ‫במהירות‬ ‫קודש או יום טוב‪ ,‬ואם בעת שמחה‬ ‫ועושה זאת בזריזות כזו‪ ,‬ראויה‬ ‫של מצוה‪ .‬באותה שעה שמרגיש‬ ‫היא להיות אם לכלל ישראל"‪.‬‬ ‫מצינו אצל רבקה אמנו ע"ה‪,‬‬ ‫האדם את האור הגדול‪ ,‬מתעורר בו‬ ‫ונתבונן נא מעט בכתובים‪.‬‬ ‫לשנות את כל הנהגת חייו‪,‬‬ ‫רצון עז ַ‬ ‫כשחיפש אליעזר עבד אברהם כלה‬ ‫נאמר‪" :‬וַ ְּת ַמ ֵהר וַ ְּת ַער ַּכ ָ ּד ּה ֶאל‬ ‫ליצחק אבינו ‪ -‬היא האם של כלל‬ ‫לעסוק בתורה ובעבודה בחשק‬ ‫ַה ׁ ּשֹ ֶקת"‪ .‬מיהרה והורידה הכד מעל‬ ‫ישראל שעתידה להעמיד את עם‬ ‫נפלא‪ ,‬ולהלחם ביצרו הרע לשבר‬ ‫שכמה ושפכה המים אל השקת‪.‬‬ ‫סגולה ‪ -‬התפלל ואמר‪" :‬רבוש"ע‪,‬‬ ‫המדות הרעות ולשנות את כל‬ ‫נחשוב נא בדעתנו‪ :‬כמה זמן אורך‬ ‫מחפש אני אשה שהיא בעלת‬ ‫מציאותו לטובה‪.‬‬ ‫המעשה להוריד הכד מעל השכם‬ ‫חסד"‪ .‬וראה ברבקה שעשתה חסד‬ ‫אך מה היא המניעה הגדולה?‬ ‫עד השקת? בערך חמש שניות‪.‬‬ ‫מופלג‪ ,‬ולא עוד אלא שעשתה זאת‬ ‫שאומר האדם בדעתו‪" :‬בסדר‪,‬‬ ‫ואם עושים זאת במהירות גדולה‪,‬‬ ‫בזריזות נפלאה‪ ,‬כדכתיב (בראשית כד‪,‬‬ ‫ממחר בבוקר אתחיל בהנהגה זו‪"...‬‬ ‫אולי יקח שלש שניות‪.‬‬ ‫כ)‪" :‬וַ ְּת ַמ ֵהר" ‪ -‬שמיהרה במעשיה‪,‬‬ ‫אך עד שמתעורר למחרת בבוקר‪,‬‬ ‫וכי בשביל הפרש של שתי‬ ‫"וַ ָּת ָרץ עוֹ ד" ‪ -‬שרצה שוב ושוב‪.‬‬ ‫כבר חלפה ועברה אותה הארה‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪8‬‬ ‫כאשר ירגיש האדם התעוררות‪,‬‬ ‫כשעושה האדם מעשה בזריזות‬ ‫שניות נאמר עליה בתורה "ותמהר"‬ ‫בין בשבת ויום טוב ובין בעת‬ ‫ובמהירות של שתי שניות‪ ,‬מנע‬ ‫‪ -‬שמהירות גדולה היא זו?‬ ‫שמחה או אמירת קפיטל תהלים‪,‬‬ ‫הוא באותן שתי שניות קטסטרופה‬ ‫וכי בשביל זה אמר המדרש‬ ‫עליו לאחוז בהתעוררות זו תיכף‬ ‫שלמה!‬ ‫ש"כל מעשיהם של צדיקים‬ ‫ומיד ולעשות לה "כלי"; עליו‬ ‫המשל למה הדבר דומה?‬ ‫במהירות"?‬ ‫לעשות מעשה בפועל ממש!‬ ‫לאדם הרוצה לעלות על מטוס‬ ‫האם התפעל אליעזר משתי‬ ‫אם ביום חול הוא‪ ,‬יכתוב‬ ‫לארץ הקודש; המקדים להגיע‬ ‫שניות בלבד‪ ,‬ובשביל זה קבע‬ ‫לעצמו קבלה קטנה‪ .‬ואם בשבת‬ ‫בחמש שניות קודם הזמן ‪ -‬נכנס‬ ‫כי ראויה היא להיות אם לכלל‬ ‫או ביום טוב הוא‪ ,‬יקבל על עצמו‬ ‫למטוס‪ ,‬והמאחר בחמש שניות ‪-‬‬ ‫ישראל?‬ ‫קבלה שיוכל לשנותה ולקימה‬ ‫מוצא דלת נעולה‪ .‬וכיון שנסגרה‬ ‫אלא התשובה היא‪ ,‬שמי‬ ‫כבר עתה‪.‬‬ ‫הדלת‪ ,‬שוב אינו יכול להכנס‪...‬‬ ‫שעושה מעשיו בזריזות‪ ,‬אין זה‬ ‫הזריזות שבה תעשה המעשה‪,‬‬ ‫רק ענין של שתי שניות ‪ -‬אלא הוא‬ ‫למעשה‪ :‬לאחוז בהתעוררות‬ ‫מהות אחרת לגמרי! עולם אחר!‬ ‫אף אם ארכה רק רגע אחד‪ ,‬בכחה‬ ‫לפעול עליך ‪ -‬כשם שנעשתה‬ ‫לבנין העתיד‬ ‫הדבר מעיד כי עבודת השם‬ ‫רבקה אמנו באותה שעה אם לכלל‬ ‫עלינו לדעת כי במלחמת היצר‪,‬‬ ‫וגמילות חסדים נוגעים ללבו‬ ‫ישראל ‪ -‬שכל מהלך חייך ישתנה‬ ‫אין השניות דבר של מה בכך‪ ,‬אלא‬ ‫באמת!‬ ‫לטובה‪ .‬ומזה יתחיל לצמוח "אילן‬ ‫הן כל ההבדל אם הצליח האדם‬ ‫זאת ועוד‪ :‬היצר הרע יכול‬ ‫גדול" לדורי דורות של גדולים‬ ‫לסגור הדלת בפני היצר הרע או‬ ‫להכנס באדם אפילו ברגע אחד‪,‬‬ ‫בתורה וביראה!‬ ‫שהניח לו להכנס!‬ ‫וח"ו להחריב את כל האדם‪.‬‬ ‫שבת קודש‬ ‫גודל קדושת ואימת שבת על כל איש ישראל‬ ‫איש ישראל שומר שבת‪ ,‬עד כדי‬ ‫ושואלים אותו‪" :‬ר' עם הארץ‪ ,‬האם‬ ‫עם הארץ אימת שבת עליו‬ ‫כך שאפילו עם הארץ נופל עליו‬ ‫עישרת פירותיך?" והוא משיב‬ ‫להם‪" :‬הן!" ובאותה שעה אוכלים‬ ‫הנה קדושת שבת קודש היא‬ ‫פחד השבת והוא מעשר פירותיו‪,‬‬ ‫הכל אצלו וסומכים על דבריו‬ ‫דבר השוה לכל נפש‪ ,‬וכלל ישראל‬ ‫ונעשה נאמן לומר שמתוקנים הם‪.‬‬ ‫כאילו היתה שם השגחה מעולה‬ ‫מקטן ועד גדול נזהרים בה‪.‬‬ ‫הטעות שבענוה פסולה בענין‬ ‫מן המובחר‪.‬‬ ‫ידועים דברי הירושלמי (דמאי‬ ‫הרגשת השבת‬ ‫ושואל על כך הירושלמי‪ :‬מה‬ ‫פ"ד ה"א)‪" :‬עם הארץ אימת שבת‬ ‫נשתנה עתה? ומשיב‪" :‬אימת‬ ‫עליו"‪ .‬וביאור הדברים‪ ,‬דהנה בכל‬ ‫ומאידך גיסא‪ ,‬אם נשאל אדם‪:‬‬ ‫שבת עליו"‪ .‬כי ביום השבת יורדת‬ ‫ימות החול אין לאכול אצל עם‬ ‫"האם מרגיש אתה את קדושת‬ ‫קדושה עליונה לעולם ונשמה‬ ‫הארץ‪ ,‬לפי שאין אנו יודעים אם‬ ‫השבת? האם חש אתה בנשמה‬ ‫יתירה על כל איש ישראל‪ .‬ואפילו‬ ‫עישר פירותיו כדת וכדין‪ ,‬ואף אם‬ ‫היתירה ובהתרוממות הנפש?" מיד‬ ‫עם הארץ‪ ,‬שבכל ימות החול‬ ‫נשאלהו אינו נאמן על כך‪.‬‬ ‫ישיב בדרך של "ענוה פסולה"‪...‬‬ ‫אסור לאכול אצלו מחשש טבל‪,‬‬ ‫אולם בבוא יום השבת קודש‪,‬‬ ‫ויאמר כי דברים אלו לא ניתנו אלא‬ ‫הנה ביום השבת משתנה למהות‬ ‫הנה רב העיר וגדולי תלמידי‬ ‫לאנשי מעלה‪ ,‬לצדיקים עובדי‬ ‫חדשה ונעשה איש אחר‪.‬‬ ‫החכמים באים להשתתף בשמחת‬ ‫השם וגדולי ישראל‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים‪ ,‬כי מצד אחד כל‬ ‫ה'קידוש' אצל אותו עם הארץ‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫חלה ממש"‪.‬‬ ‫מתלמיד רבי חיים מוולאז'ין זי"ע‪,‬‬ ‫ודאי יספר בשבחם של צדיקים‬ ‫שוב ישאל‪" :‬הדגים שנתת‬ ‫וכן בדברי בעל ה'חפץ חיים' זי"ע‪,‬‬ ‫קדמונים איך הרגישו קדושת היום‪,‬‬ ‫לי באמצע השבוע‪ ,‬האם בישלת‬ ‫המסביר שכל אחד ואחד מישראל‬ ‫כגון מה שמקובל על ה'באר מים‬ ‫אותם באופן אחר מכפי שבישלת‬ ‫מרגיש את השבת‪ ,‬איש איש לפי‬ ‫חיים' זי"ע שהיה גבוה למעלה מן‬ ‫לשבת?" ותאמר לו‪" :‬לא‪ ,‬אותם‬ ‫דרגתו‪.‬‬ ‫הארץ בשבת קודש‪ ,‬או מעשיות על‬ ‫תבלינים נתתי בדגים של יום חול‬ ‫ועלינו לדעת‪ ,‬שאין הכונה‬ ‫חסידים שלא יכלו לישון בשבת‪ ,‬כי‬ ‫כפי שנתתי בדגים של שבת"‪.‬‬ ‫רק להרגשה דקה מן הדקה או‬ ‫הלא נאמר "שומר שבת"‪ ,‬והשומר‬ ‫למחשבה המופשטת מן האדם‪.‬‬ ‫אינו רשאי לישון‪.‬‬ ‫וא"כ קשה הדבר‪ :‬איך יתכן‬ ‫שינוי כזה בטעם המאכלים?‬ ‫אם סבור האדם שזו הרגשה שצריך‬ ‫ובזה ירצה להסביר כי כל זה‬ ‫לימוד רב כדי להבינה‪ ,‬הרי זה‬ ‫שייך רק לבני עליה וחסידים ואנשי‬ ‫סוד תבלין של שבת במאכלים‬ ‫טועה‪ .‬ונוכיח בעזרת השם מדברי‬ ‫מעשה‪ ,‬ולא לאדם פשוט כמוהו‪.‬‬ ‫חז"ל וספרים הקדושים כי כל יהודי‬ ‫ועל זה באנו ללמוד בעזרת‬ ‫על זה באו חז"ל לגלות לנו‪ ,‬כי‬ ‫טועם טעם שבת‪ .‬אפילו יהודי‬ ‫השם‪ ,‬כי טעות גדולה היא‪ .‬ונראה‬ ‫בשבת קודש מראה הקדוש ברוך‬ ‫במדרגה תחתונה מרגיש בשבת‬ ‫כי בזה "ככהן כעם" – מהכהן הגדול‬ ‫הוא לכל יהודי "באשר הוא שם" –‬ ‫טעם שאינו מרגיש בשום דבר‬ ‫ועד לאחרון שבישראל‪ .‬וכבר שחנו‬ ‫אפילו במדרגתו הפשוטה ביותר‬ ‫גשמי בכל ימות החול‪.‬‬ ‫כמה פעמים שאין מושג כזה "יהודי‬ ‫– כי יש לך נשמה יתירה ודבקות‬ ‫פשוט" בכלל ישראל‪ ,‬שהרי כל‬ ‫הבחינה למעשה להכיר טעם בבורא יתברך‪.‬‬ ‫נשמה היא "חלק אלוק ממעל" ובן‬ ‫הדברים מגיעים למדרגה גבוהה‬ ‫שבת‬ ‫מלך ממש‪.‬‬ ‫כל כך‪ ,‬עד שמאכלי הגשמיות של‬ ‫ועתה נראה הדבר בחוש לכל האדם מקבלים אור רוחני מעין‬ ‫כל איש ישראל מרגיש נשמה‬ ‫אדם‪ ,‬למען יוכל להווכח בעצמו עולם הבא‪ .‬וכפי שמבואר בזוהר‬ ‫יתירה לפי מדרגתו‬ ‫איך הוא מרגיש בכל שבוע ושבוע הקדוש‪ ,‬ובדברי חז"ל כפי שנראה‬ ‫לקמן‪ ,‬וכפי שביאר השל"ה הקדוש‪,‬‬ ‫את השבת כמעין עולם הבא‪.‬‬ ‫ואף אם יחשוב בלבו שהוא אדם‬ ‫יעשה כל אדם חשבון נפש שבעת שמבשלים לכבוד שבת‬ ‫פשוט‪ ,‬הנה בדברי חז"ל ובספרי‬ ‫אמת‪ :‬יקח מאכלי שבת – חלה ואומרים את התיבות "לכבוד‬ ‫הצדיקים מבואר בבירור כי הרגשת‬ ‫ודגים ושאר מטעמים שאוכל שבת"‪ ,‬נכנסת קדושה בתוך‬ ‫שבת קודש והנשמה היתירה היא‬ ‫בשבת קודש – וישב לאכלם המאכל; עצם התיבות "לכבוד‬ ‫'דבר השוה לכל נפש'‪.‬‬ ‫באמצע השבוע בסעודת הערב‪ ...‬שבת" פועלות שינוי במהות‬ ‫וכפי שכתב בעל 'סידורו של‬ ‫ויתבונן היטב ויתעמק במה שהוא המאכלים‪ .‬וכאשר אוכל האדם את‬ ‫שבת' בהקדמת ספרו‪ ,‬שהדבר תלוי‬ ‫המאכלים ביום שבת קודש‪ ,‬מרגיש‬ ‫מרגיש באותה שעה‪.‬‬ ‫במדרגת האדם‪ :‬כל אחד מרגיש‬ ‫ואח"כ בליל שבת קודש‪ ,‬בעת הוא בהם טעם חדש מעין עולם‬ ‫את הנשמה היתירה ואת הדבקות‬ ‫שאוכל את אותה חלה ואותם דגים‪ ,‬הבא‪.‬‬ ‫בשבת לפי ערכו‪ .‬ודאי שצדיק‬ ‫נחזה מה שסיפרו לנו חז"ל על‬ ‫ותלמיד חכם או בן תורה העמל כל‬ ‫יתבונן שוב בנפשו וינסה להבין‬ ‫השבוע ירגיש את השבת במדרגה‬ ‫מה הוא מרגיש עתה‪ .‬וכשיזכור את המתרחש אצל כל בר ישראל בכל‬ ‫הטעם שהרגיש באמצע השבוע שבת קודש; מדבריהם הקדושים‬ ‫עליונה מאוד‪ ,‬ומי שלא טרח כל כך‬ ‫באותם מאכלים עצמם‪ ,‬יראה כי נלמד עד כמה גדול הקשר של כל‬ ‫לא ירגיש כמותם‪ .‬אך 'לפום דרגא‬ ‫המרחק ביניהם הוא "כרחוק מזרח יהודי עם שבת קודש‪.‬‬ ‫דיליה'‪ ,‬לפי מדרגתו‪ ,‬ירגיש כל‬ ‫אחד 'אור טמיר ונעלם' שהוא מעין‬ ‫ממערב"‪ ,‬ואלו שתי עולמות שונים‬ ‫עולם הבא‪ ,‬ואין שום הנאה גשמית‬ ‫מעשה באנטונינוס קיסר ורבי‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫יהושע בן חנניה‬ ‫בעולם שיכולה להדמות לעונג‬ ‫ויש לשאול‪ :‬מה נשתנה? ומהו‬ ‫קדושת השבת‪ ,‬לדבקות בבורא‬ ‫הגמרא במסכת שבת (קיט‪ ,‬א)‬ ‫החילוק?‬ ‫יתברך ולקדושת הנשמה היתירה‪.‬‬ ‫יבוא האדם וישאל את ב"ב‪ :‬מספרת מעשה‪:‬‬ ‫יסוד זה מבואר היטב בספר‬ ‫"אמר לו קיסר לרבי יהושע בן‬ ‫"החלה שנתת לי באמצע השבוע‪,‬‬ ‫סידורו של שבת לכל אורכו‪ ,‬ובפרט‬ ‫האם נתת בה קמח אחר או תבלינים חנניה‪ :‬מפני מה תבשיל של שבת‬ ‫בהקדמתו ובשערים הראשונים‪.‬‬ ‫אחרים?" ותשיב לו‪" :‬לא‪ ,‬זו אותה ריחו נודף?" מדוע יש למאכלי שבת‬ ‫וכן הובא בספר 'מנוחה קדושה'‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪10‬‬ ‫הקיסר לא הבין זאת נכונה‪,‬‬ ‫לקיסר‪" :‬תבלין אחד יש לנו ושבת‬ ‫ריח כה נפלא וערב? פעם אחת הלך‬ ‫וחשב שכוונת רבי יהושע היא‬ ‫שמו" ‪ -‬יש לנו תבלין מיוחד ששמו‬ ‫הקיסר לבית רבי יהושע בן חנניה‬ ‫לתבלין ממש שניתן לקנותו‬ ‫שבת‪" ,‬שאנו מטילין לתוכו" ‪-‬‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬הריח את המאכלים‬ ‫בחנות‪ .‬סבור היה שמסתמא אין‬ ‫שאנו מניחים בתוך המאכלים‪,‬‬ ‫ויצא מהתפעלות גדולה‪...‬‬ ‫להשיגו בחנות רגילה‪ ,‬אלא יש‬ ‫"וריחו נודף" ‪ -‬ועל כן הריח טוב כל‬ ‫נעמוד כאן מעט‪.‬‬ ‫לנסוע למדינות רחוקות להביאו‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬ממש מעין עולם הבא‪.‬‬ ‫מדובר כאן בקיסר אדיר באותם‬ ‫אמר לו הקיסר‪" :‬תן לנו הימנו"‬ ‫זמנים‪ ,‬וכפי שאומרת הגמרא‬ ‫‪ -‬תן לי מהתבלין הזה! היכן קונים‬ ‫פעולת האמירה "לכבוד שבת‬ ‫במסכת בכורות (ח‪ ,‬ב) בענין 'סבי‬ ‫אותו? מבין אני שאין זה נמכר‬ ‫קודש"‬ ‫דבי אתונא'‪ ,‬שהיה הקיסר מושל‬ ‫בחנות פשוטה‪ ,‬שהרי אם כן‪ ,‬כבר‬ ‫מבואר בדברי השל"ה הקדוש‪:‬‬ ‫גדול מאוד‪ ,‬ואף היתה לו שליטה‬ ‫היה נמצא בהיכלי‪.‬‬ ‫מהו פירוש "תבלין אחד יש לנו‬ ‫על חכמי אומות העולם הגדולים‬ ‫השיב לו רבי יהושע בן חנניה‪:‬‬ ‫ושבת שמו"?‬ ‫ביותר‪ .‬ביכולתנו לשער שלקיסר‬ ‫"כל המשמר את השבת מועיל‬ ‫רומי היה כל אשר חפץ‪ ,‬וכל תענוגי‬ ‫כתב השל"ה (מסכת שבת‪ ,‬פרק נר‬ ‫לו" – מי ששומר שבת‪ ,‬מועילים‬ ‫עולם הזה היו לפניו לפי דמיונו‬ ‫מצוה‪ ,‬אות לא) ‪ -‬ובדרך זו ביארו גם‬ ‫לו התבלינים; אך מי שאינו שומר‬ ‫הגויי‪ .‬לא היה מאכל בעולם שלא‬ ‫המהרש"א (חידושי אגדות) והמהר"ל‬ ‫שבת‪ ,‬אין הם מועילים לו‪ .‬אתה‬ ‫היה יכול להשיגו‪ ,‬ולא היה תבשיל‬ ‫‪ -‬שבעת שיהודי אומר "אני‬ ‫הקיסר גוי הנך‪ ,‬ואינך יכול לזכות‬ ‫שטבחיו לא יכלו להכין עבורו‪.‬‬ ‫קונה מאכל זה לכבוד שבת"‪ ,‬או‬ ‫כל אשר עלה במחשבתו‪ ,‬קיבל‬ ‫לזה‪.‬‬ ‫כשהאשה מבשלת ואומרת שהיא‬ ‫הקיסר‪.‬‬ ‫מבשלת לכבוד שבת‪ ,‬נכנסת‬ ‫אף הגוי מעיד על קדושת‬ ‫קדושה בתוך המאכלים‪.‬‬ ‫והנה נכנס הוא אצל רבי יהושע‬ ‫השבת שלנו!‬ ‫בן חנניה בשבת קודש‪ ,‬והוא‬ ‫נצטט את לשון השל"ה הקדוש‪:‬‬ ‫משתומם ומתפלא! הוא מריח את‬ ‫יש כאן בדברי הגמרא גילוי‬ ‫"כל מה שקונה ומכין ומבשל‬ ‫החלות הקדושות‪ ,‬את הדגים‪ ,‬את‬ ‫נורא‪:‬‬ ‫לשבת‪ ,‬יאמר‪ :‬דבר זה אני קונה‬ ‫החמין‪ ,‬ודעתו מתבלבלת עליו‪...‬‬ ‫גוי‪ ,‬קיסר‪ ,‬שהיה שקוע בכל‬ ‫לכבוד שבת‪ ,‬או מבשל לכבוד‬ ‫דבר כזה לא טעם מימיו‪ ,‬והוא יוצא‬ ‫תענוגי עולם הזה וטעם כל סוג‬ ‫שבת"‪ .‬כל מה שקונה האדם ‪-‬‬ ‫מהתפעלות‪...‬‬ ‫מאכל שבעולם! הקיסר בימי רבי‬ ‫הפירות‪ ,‬הירקות‪ ,‬הבשר ‪ -‬וכל מה‬ ‫הקיסר מביט סביבו ורואה‬ ‫יהושע בן חנניה טעם כל מאכל‪,‬‬ ‫שהאשה מבשלת‪ ,‬יאמרו "לכבוד‬ ‫את התלמידי חכמים היושבים‬ ‫ואפילו מאכלים כשרים‪ ,‬שהרי‬ ‫שבת"‪ .‬והוסיף השל"ה‪" :‬ואז‬ ‫אצל רבי יהושע בן חנניה‪ .‬יודע‬ ‫בביתו היו טבחים שהכינו לו כל‬ ‫מתפשטת הקדושה בזה התבשיל‪,‬‬ ‫הקיסר כי עניים הם ואין להם במה‬ ‫אשר חפץ‪ .‬והקיסר עצמו מעיד‬ ‫וריחו נודף מעין רוחני"‪.‬‬ ‫להתפרנס בימות החול‪ ,‬ואף על פי‬ ‫בפני רבי יהושע‪ ,‬שבכל ימי חייו‬ ‫אמנם סייג השל"ה הקדוש‬ ‫כן רואה הוא כיצד הם מתענגים‬ ‫לא טעם מאכל שריחו טוב כל‬ ‫שאין האמירה מועילה "אלא אם כן‬ ‫במאכלים המאירים של שבת‬ ‫כך כמאכלים הנמצאים אצל בני‬ ‫משמר את השבת" ‪ -‬רק אם שומר‬ ‫קודש‪ .‬הריח הוא ריח של עולם‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫האדם שבת כהלכתה‪ ,‬אז "אמירה‬ ‫הבא; התלמידי חכמים שאין להם‬ ‫נמצא שהקיסר הגוי מודה‬ ‫זו פועלת" ויש לה השפעה על‬ ‫כסף לשלם שכר דירה בכל חודש‬ ‫ומגלה לנו מה נעשה בבתינו!‬ ‫המאכלים‪.‬‬ ‫מתענגים במאכלי שבת‪ ,‬והוא‪,‬‬ ‫שזכינו בכל שבת קודש לטעום‬ ‫זהו שאמר רבי יהושע בן חנניה‬ ‫הקיסר‪ ,‬אין לו שייכות לזה‪.‬‬ ‫מאכל שאין לגוי שום שייכות אליו‪.‬‬ ‫לקיסר‪" :‬יש לי תבלין‪ ,‬והתבלין‬ ‫נתמלא הקיסר קנאה ושאלו‪:‬‬ ‫ואמר רבי יהושע בן חנניא‪:‬‬ ‫שמו שבת"‪ .‬היינו‪ ,‬ששומרים את‬ ‫"מה זאת? ריח כזה של מאכלים לא‬ ‫אמת הדבר‪ ,‬אלא שאנו בני ישראל‬ ‫השבת‪ ,‬ואומרים בעת הקניה‬ ‫הרחתי מעולם‪ .‬יושבים כאן תלמידי‬ ‫לבדנו זוכים לכך‪ .‬והנך יודע מי הם‬ ‫והבישול "לכבוד שבת קודש"‪.‬‬ ‫חכמים שיודע אני שאין להם ממון‬ ‫בני ישראל היכולים לזכות לזה?‬ ‫דבר זה הובא להלכה במגן‬ ‫לפרנסת החודש‪ ,‬ואף על פי כן הם‬ ‫כל אחד ואחד! ובלבד שיהא 'שומר‬ ‫אברהם (סי' ר"ס)‪ ,‬בשולחן ערוך הרב‬ ‫מתענגים כל כך‪ .‬היכן אני בעולם?‬ ‫שבת'‪ .‬שאם הנך שומר שבת‪,‬‬ ‫ובמשנה ברורה‪ ,‬שיש לומר "לכבוד‬ ‫כיצד אוכל גם אני להשיג זאת?"‬ ‫ומוסיף ואומר "לכבוד שבת"‪ ,‬הרי‬ ‫שבת קודש"‪.‬‬ ‫"אמר לו" ‪ -‬השיב רבי יהושע‬ ‫‪11‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫בבוקר השבת‪ ,‬וללמוד שעות‬ ‫– ההרגשה וההכרה שבכל שבת‬ ‫קדושה נכנסת בתוך המאכל‪.‬‬ ‫אחדות בשבת אחצ"ה‪ ,‬ולהיכנס‬ ‫אנו אוכלים חלה‪ ,‬דגים‪ ,‬בשר‪ ,‬ואת‬ ‫לשבת קודש באופן שהסעודה‬ ‫החמין של שבת‪ ,‬שבעת שאוכלים‬ ‫לבא למדרגה עליונה בעבודת‬ ‫תהיה סעודה כדבעי‪.‬‬ ‫אותם באמצע השבוע אין להם כלל‬ ‫השבת‬ ‫כפי שאנו אומרים "סעודתא‬ ‫אותו הטעם‪ .‬וכפי שראינו עתה‪,‬‬ ‫שאותו קיסר רומי עובד כוכבים‪,‬‬ ‫קדושה זו תחדור במאכל בעוז‪,‬‬ ‫דמלכא"‪ ,‬וכפי שאיתא בזוהר‬ ‫שטעם כל מאכלי עולם‪ ,‬העיד שלא‬ ‫עד שירגיש בו טעם 'מעין עולם‬ ‫הקדוש‪ ,‬שביום השבת קודש‬ ‫הריח מעולם ריח מאכל ערב כזה‪.‬‬ ‫הבא' – טעם רוחני‪ ,‬כטעם שור‬ ‫שמחים עם השכינה הקדושה –‬ ‫הבר ולויתן‪( .‬וכבר נראה מה שכתב בספה"ק‬ ‫והיא בחינת חתונה עם השי"ת‪.‬‬ ‫כאשר נתבונן בזה‪ ,‬יהיה זה‬ ‫'תורת חיים'‪ ,‬שהחלה שאוכלים היא בבחינת‬ ‫וכיון שהיא סעודת חתונה‪ ,‬צריכה‬ ‫הפתח הראשון להביאנו לידי הכרה‬ ‫טעם המן; והדגים שאוכלים הם זכר ללויתן‬ ‫היא להיראות כחתונה ממש‪ :‬הן‬ ‫שכולנו יש לנו קשר לשבת קודש‬ ‫שעתידים לאכול בעולם הבא; והבשר שאוכלים‬ ‫האכילה שתהא בדרך ארץ‪ ,‬והן‬ ‫וכולנו מרגישים בנשמה יתירה‪ .‬ועל‬ ‫הוא זכר לשור הבר; והיין של קידוש הוא זכר‬ ‫סיפורי מעשיות‪ ,‬דברי תורה‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬אל נעמוד בזה לבד‪ ,‬אלא נלך‬ ‫ליין המשומר‪ .‬ונמצא‪ ,‬שביום השבת אנו שרויים‬ ‫זמירות ותשבחות‪ ,‬וכל אותה‬ ‫להעמיק ולהתעלות יותר‪ ,‬ונכנס‬ ‫ממש במצב של עולם הבא)‪.‬‬ ‫התרוממות של סעודת השבת‬ ‫לעומק עניינה של שבת קודש‪.‬‬ ‫יעזור השי"ת‪ ,‬שעל ידי שנתבונן‬ ‫תביאנו למדרגה גבוהה הרבה יותר‪.‬‬ ‫שתהא התפילה תפילה מאירה‪,‬‬ ‫שבכל שבוע ושבוע יש לנו‬ ‫א לעכטיגן שבת!‬ ‫והלימוד יהיה מאיר‪ ,‬להשכים‬ ‫תענוגים כאלו מעין עולם הבא‬ ‫תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה'‪ ,‬הצדיקים שהאירו את‬ ‫הישוב‪ ,‬וקדושי עליון הטמונים שם‬ ‫טבריא של מעלה‬ ‫סיפור מהאר"י הקדוש ורבי חיים ויטאל‬ ‫בענין בארה של מרים‬ ‫היה האריז"ל מביא נשמתו ומדבר‬ ‫בס"ד נבוא לספר המעשה‬ ‫הקדמה‬ ‫עמו"‪ .‬בכל לילה ולילה היה האר"י‬ ‫הידוע‪ ,‬כיצד זכה לכך רבינו חיים‬ ‫הקדוש מביא את נשמת רבי חיים‬ ‫ויטאל זי"ע‪ ,‬אשר רבו האר"י הקדוש‬ ‫בעזרת ה' יתברך‪ ,‬נשים פעמינו‬ ‫ויטאל‪ ,‬והיה מדבר ולומד עמו‪.‬‬ ‫זי"ע הוליכו לטבריא והשקהו ממי‬ ‫עתה לעיר הקודש טבריא‪ ,‬אל ים‬ ‫"ואומר לו‪ ,‬חכם רבי חיים‪ ,‬למה לא‬ ‫בארה של מרים‪ .‬וכמו"כ נחזה‬ ‫כנרת‪ ,‬אשר שם נגנזה 'בארה של‬ ‫תבוא ללמוד?" ‪ -‬מפני מה אינך‬ ‫מתוך הספרים הקדושים‪ ,‬כי ידעו‬ ‫מרים'‪.‬‬ ‫בא ללמוד עמי? "הלא תדע שאני‬ ‫בבירור‪ ,‬או לכל הפחות בקירוב‪,‬‬ ‫הנה רש"י הקדוש בפרשת חקת‬ ‫באתי בעולם הזה לתקן נשמתך" ‪-‬‬ ‫את המקום אשר בו נמצאת הבאר‪.‬‬ ‫(כא‪ ,‬כ) על הפסוק "וְ נִ ְׁש ָק ָפה ַעל ּ ְפנֵ י‬ ‫הלא תדע כי כל ביאתי לעולם לא‬ ‫ַהיְ ִׁשימֹן"‪ ,‬הביא מדרש תנחומא‬ ‫היתה אלא לתקן נשמתך‪" ,‬ולמסור‬ ‫האר"י הקדוש מבקש מרבי‬ ‫וזה לשונו‪" :‬ונשקפה הבאר על‬ ‫לך רזין עילאין דחכמה" ‪ -‬למסור‬ ‫חיים ויטאל לבוא ללמוד עמו‬ ‫פני הישימון‪ ,‬שנגנזה בימה של‬ ‫לך סתרי תורה עליונים אשר לא‬ ‫טבריא‪ .‬והוא עומד על הישימון"‬ ‫נתגלו מיום שנברא העולם‪.‬‬ ‫בספר 'שבחי האר"י' מובא כי‬ ‫‪ -‬היינו שמי שעולה לראש ההר‬ ‫"ובבוקר"‪ ,‬בעת שהקיץ רבי‬ ‫הנקרא ישימון ‪" -‬מביט ורואה כמין בתחילה לא דר רבי חיים ויטאל‬ ‫חיים ויטאל משנתו‪" ,‬היה קם רבי‬ ‫כברה בים‪ ,‬והיא הבאר‪ .‬כך דרש בעיר הקודש צפת‪ ,‬כי אם בעיר‬ ‫חיים ויטאל ומספר הדברים האלו‬ ‫רבי תנחומא"‪ .‬וכן הובא במדרש 'דמשק' היה מושבו‪.‬‬ ‫לתלמידיו ולחכמים"‪ .‬אולם רבי‬ ‫ובפרק ג' שם מספר‪" :‬ובכל לילה‬ ‫תנחומא ובשאר מדרשים‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪12‬‬ ‫סודות גדולים הרמוזים באותם‬ ‫אלא "להשלים אותי"‪ ,‬להשלים‬ ‫חיים ויטאל לא שת לבו לדברים‬ ‫עניינים"‪ .‬גילה לו האר"י הקדוש‬ ‫את נשמת רבי חיים ויטאל‪" ,‬ולא‬ ‫אלו שבחלום‪" ,‬כי היה מחזיק עצמו‬ ‫סודות נוראים‪ ,‬עד שרבי חיים‬ ‫באתי לצורך עצמי כי לא הייתי‬ ‫לחכם ומקובל יותר מהאר"י"‪ .‬רבי‬ ‫ויטאל לא האמין למשמע אוזניו‪.‬‬ ‫צריך לבוא"‪ .‬העיד האר"י הקדוש‬ ‫חיים ויטאל סבר בדעתו כי הוא‬ ‫"ויהי כשמעו נבהל"‪ ,‬כששמע רבי‬ ‫על עצמו שלא לצורך עצמו ירד‬ ‫חכם ומקובל גדול יותר מהאר"י‬ ‫חיים את סודות האר"י נתמלא‬ ‫לעולם!‬ ‫הקדוש‪" ,‬והיה עוסק בחיבור אחד‬ ‫חרדה והתרגשות‪" ,‬וכמעט שלא‬ ‫"גם אמר לי שלא היה מוטל עלי‬ ‫שחיבר על ספר הזוהר"‪ .‬באותה‬ ‫יצאה נשמתו"‪" .‬ושאל לו עוד על‬ ‫ללמד לשום אדם"‪ ,‬שבאמת לא היה‬ ‫העת עסק רבי חיים ויטאל בכתיבת‬ ‫מאמר אחר לידע מה יאמר לו"‪,‬‬ ‫עליו ללמד לאיש‪" ,‬זולתי אני לבדי‪,‬‬ ‫חיבורו שלו על ספר הזוהר‪.‬‬ ‫הוסיף לשואלו על מאמר נוסף‬ ‫ובהיות שאני אלמוד לא יצטרך‬ ‫"ויום אחד אמר בלבו"‪ ,‬גמר רבי‬ ‫בזוהר‪" ,‬ופתח הרב כמה פתחים‬ ‫הוא להתקיים בעולם הזה"‪ .‬אמר‬ ‫חיים ויטאל אומר בלבבו‪" :‬אקום‬ ‫של אורה"‪ .‬פתח לו האר"י הקדוש‬ ‫לרבי חיים ויטאל‪ ,‬כי בעת שיסיים‬ ‫נא ואילך לפני האר"י"‪ ,‬אעלה‬ ‫שערי אורה עצומים‪" ,‬עד שנשאר‬ ‫ללמדו‪ ,‬שוב לא יצטרך הוא (האר"י)‬ ‫לארץ הקודש לעיר צפת אל האר"י‬ ‫רבי חיים ויטאל לפניו כשואל לפני‬ ‫להישאר בזה העולם‪.‬‬ ‫הקדוש‪" ,‬ואבקרני"‪ ,‬ואבקר אצלו‬ ‫האר"י"‪ .‬ונעשה רבי חיים ויטאל‬ ‫וכפי שידוע‪ ,‬למד האר"י הקדוש‬ ‫לראות אם אמת הדבר כפי שנשמע‬ ‫תלמיד מובהק לרבו‪.‬‬ ‫עם רבי חיים ויטאל משך שנה‬ ‫עליו‪" .‬ויקם וילך לצפת"‪ ,‬ואז שם‬ ‫לאחר מכן שאלו על מאמר‬ ‫ועשרה חודשים בלבד‪ .‬זה היה כל‬ ‫פעמיו לעיר הקודש צפת‪.‬‬ ‫שלישי בזוהר הקדוש‪" .‬השיב לו‬ ‫משך הקשר של רבי חיים ויטאל‬ ‫הרב ז"ל"‪ ,‬ענהו האר"י הקדוש‬ ‫עם האר"י הקדוש‪ .‬האר"י הקדוש‬ ‫האר"י הקדוש לא בא לעולם‬ ‫ואמר‪" :‬עד כאן תחום שבת‪ ,‬כי אינך‬ ‫שהה בצפת כשלש שנים‪ ,‬ולמד‬ ‫אלא בעבור רבי חיים ויטאל!‬ ‫ראוי לשמוע יותר"‪ .‬עד כאן יכולתי‬ ‫עם רבי חיים ויטאל שנה ועשרה‬ ‫בספר 'עמק המלך' (הקדמה שלישית‬ ‫לגלות לך‪ ,‬ויותר מכך אי אפשר כי‬ ‫חודשים‪ ,‬ולאחר מכן בשנת של"ג‪,‬‬ ‫בתחילת פרק ג') כתב‪:‬‬ ‫עדיין אינך ראוי לכך‪.‬‬ ‫ביום ה' במנחם אב‪ ,‬נתבקש האר"י‬ ‫בראש חודש אדר שנת של"א‪,‬‬ ‫הקדוש לישיבה של מעלה‪( .‬וידוע כי‬ ‫רבי חיים ויטאל יושב‬ ‫האר"י הקדוש לימד גם תלמידים אחרים‪ ,‬כגון‬ ‫גילה האר"י הקדוש לרבי חיים‬ ‫בתענית; האר"י הקדוש‬ ‫מהר"י סרוג‪ ,‬רבי יוסף מערבי ועוד‪ ,‬ואכמל"ה‬ ‫ויטאל כי אליהו הנביא נגלה אליו‪.‬‬ ‫בזה)‪.‬‬ ‫ושם כתוב‪" :‬שנתגלה אליו אליהו‬ ‫מקבלו שוב‬ ‫הנביא זכור לטוב בציווי הקדוש‬ ‫מ"מ‪ ,‬עתה בא רבי חיים ויטאל‬ ‫ויהי כאשר שמע רח"ו דברים‬ ‫לצפת ורצונו לבחון אם אכן‬ ‫ברוך הוא במצרים‪ ,‬ואמר לו שיעלה‬ ‫אלו‪" ,‬יצא מלפניו בפחי נפש‪ ,‬ונכנס‬ ‫גדול כוחו של האר"י הקדוש כפי‬ ‫לארץ ישראל בעיר הקודש צפת‪,‬‬ ‫לביתו" אשר שכר בעיה"ק צפת‪,‬‬ ‫שנשמע עליו‪.‬‬ ‫ושם ילמוד סודות התורה עם רבי‬ ‫"ופשט בגדיו ולבש שק‪ ,‬והשליך‬ ‫חיים ויטאל"‪.‬‬ ‫מלוא קומתו תוך האפר‪ ,‬וצעק ובכה‬ ‫האר"י הקדוש מגלה סודות‬ ‫והוסיף האר"י הקדוש ואמר‪:‬‬ ‫בכיה גדולה"‪ .‬וישפוך שיחו לפני‬ ‫התורה לרבי חיים ויטאל‬ ‫"ואמר לי"‪ ,‬כה אמר לי אליהו‪" ,‬כי לא‬ ‫קונו "ויתפלל אל ה'" שיתנהו לחן‬ ‫בא לדור בצפת אלא בעבורי"‪ ,‬היינו‬ ‫ולחסד בעיני רבו הקדוש שימסור‬ ‫מוסיף ומספר ב'שבחי האר"י'‪:‬‬ ‫בעבור רבי חיים‪ .‬וביאור הדברים‪,‬‬ ‫לו סתרי תורה‪" .‬ובלילה ההיא לן‬ ‫"מיד בבואו הלך אצל האר"י"‪,‬‬ ‫שהאר"י הקדוש דר במצרים‪ ,‬ועתה‬ ‫בתענית ושק"‪ ,‬וכל אותו הלילה‬ ‫תכף לבואו לצפת הלך אל האר"י‬ ‫עלה לשכון בצפת‪ .‬ובהיותו בצפת‬ ‫עסק בתעניתו ובשקו‪.‬‬ ‫הקדוש לנסותו כיצד יפרש מאמר‬ ‫החל לדבר עם נשמת רבי חיים‬ ‫"למחר"‪ ,‬ביום המחרת‪ ,‬בא רבי‬ ‫אחד בספר הזוהר שהיה קשה‬ ‫ויטאל בכל לילה בעודו בדמשק‬ ‫חיים ויטאל לפני רבו האריז"ל‪,‬‬ ‫להבנה מאד‪" .‬והוא כבר היה עומד‬ ‫אשר בסוריא‪ ,‬וביקשו לבוא לצפת‬ ‫"ונפל על פניו ונשק ידיו ורגליו"‪,‬‬ ‫על בוריו"‪ ,‬רבי חיים ויטאל כבר‬ ‫כי רק בעבורו עלה לשם‪.‬‬ ‫והשתטח לפני רגלי קדשו‪.‬‬ ‫הבין את המאמר‪ ,‬ועתה רצה לבחון‬ ‫עוד אמר אז האר"י הקדוש‬ ‫"והתחיל לבכות ולהתחנן לפניו"‬ ‫את האר"י הקדוש אם גם הוא‬ ‫לרבי חיים ויטאל (כאשר כבר היה רבי‬ ‫בתחנונים‪" :‬למען ה' אל תשובני‬ ‫מבינו‪.‬‬ ‫חיים אצלו)‪" :‬עיקר ביאתי בגלגול‬ ‫ריקם מלפניך ואל תעזבני ואל‬ ‫"כיון ששאל רבי חיים ויטאל‬ ‫הזה לא היה אלא בעבורי"‪ ,‬עיקר‬ ‫תרחיקני ממך"‪ ,‬שביקש מרבו שלא‬ ‫המאמר ההוא‪ ,‬אמר לו האריז"ל‬ ‫ביאתי לעולם בגלגול זה לא היתה‬ ‫‪13‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫ע"י שתיית המים‪ ,‬אך הוסיף וכתב‪:‬‬ ‫הדברים וסודם‪.‬‬ ‫ירחיקו ויקבלו להיות לו לתלמיד‪.‬‬ ‫"ובצירוף נשמתו העליונה והרב‬ ‫"עד שהלכו שניהם יחד‬ ‫"אמר לו האר"י‪ ,‬היה מן הראוי‬ ‫הקדוש המלמדו להועיל זכותו יגן‬ ‫לטבריא"‪ .‬וכאמור‪ ,‬האריז"ל הלך‬ ‫שלא לקבל אותך"‪ ,‬כי מצד הדין‬ ‫עלינו"‪ .‬רצונו לומר שלא יחשוב‬ ‫עם כל התלמידים‪ ,‬אך לתוך הים‬ ‫לא היה לו לקבלו‪ .‬והטעם הוא‬ ‫אדם שרק ע"י שתיית המים זכה‬ ‫לא נכנס אלא עם רבי חיים ויטאל‪.‬‬ ‫"בעבור העיכוב שנתעכבת מלבוא‬ ‫להשגות כאלו ותו לא‪.‬‬ ‫"והרב ז"ל הוליך לרב ר' חיים בתוך‬ ‫לפני זה שלש חדשים"‪ ,‬כי כבר פגש‬ ‫ועל זה בא החיד"א והורה‪ ,‬שנדע‬ ‫הים של טבריא בספינה קטנה‬ ‫האריז"ל בנשמת רבי חיים ויטאל‬ ‫כי רבי חיים ויטאל זכה לנשמה‬ ‫שהיה שם"‪" ,‬וכשהיו הולכים בתוך‬ ‫בעת שהיה בדמשק‪ ,‬וזה ג' חדשים‬ ‫גבוהה אשר עמל עליה הרבה‪,‬‬ ‫הים"‪" ,‬נגד עמודי בית הכנסת‬ ‫שביקש ממנו לבוא‪ ,‬והוא נתעכב‬ ‫ובזכות עמלו וקדושת נשמתו זכה‬ ‫הישן"‪.‬‬ ‫ולא בא‪.‬‬ ‫להיות תלמיד לאריז"ל‪ .‬וצירוף‬ ‫ויש להוסיף מה ששנינו‬ ‫"אמנם"‪ ,‬אך מכל מקום‪" ,‬האפר‬ ‫עמלו וקדושתו עם שתיית מי‬ ‫בירושלמי (כלים פרק ט')‪" :‬אמר רבי‬ ‫ששמת עליך בזה הלילה"‪ ,‬מחמת‬ ‫הבאר‪ ,‬הם שהביאוהו להשגותיו‪.‬‬ ‫יוחנן (בעל הירושלמי הקבור בטבריא)‪,‬‬ ‫שעסקת בשק ואפר ובתפילה‬ ‫עוד הוסיף שגם בזה לא סגי‪,‬‬ ‫שאריה רבנן‪ ,‬והוא מכוון כנגד תרעא‬ ‫ובבכיה כל הלילה לפני ה'‪" ,‬היה‬ ‫אלא בזכות שהיה לו רבי קדוש‬ ‫מציעא"‪ ,‬שבארה של מרים מכוון‬ ‫לך שתזכה לזאת החכמה"‪ ,‬ופעלת‬ ‫כהאריז"ל‪ ,‬שצירוף יגיעת התורה‬ ‫כנגד שער האמצעי של ביהכ"נ‬ ‫בתפילתך שאקבלך לתלמיד‪" ,‬ולכן‬ ‫ועבודת הקודש שעבד בנשמתו‬ ‫הישן של 'סרונגין'‪ .‬ובזמן האריז"ל‬ ‫אל תירא ואל תחת‪ ,‬שלא אמנע‬ ‫יחד עם היותו תלמיד לרב מובהק‬ ‫כבר לא היה ביהכ"נ קיים‪ ,‬אך‬ ‫ממך שום דבר של רזי תורה"‪.‬‬ ‫ושתיית מי הבאר‪ ,‬כל אלו יחד‬ ‫העמודים נשארו עומדים‪ ,‬וסיפר‬ ‫העלוהו למדרגתו‪.‬‬ ‫רבי חיים ויטאל שבארה של מרים‬ ‫הנסיעה לטבריא ושתיית מי‬ ‫היתה מכוונת ממש נגד העמודים‪.‬‬ ‫הבאר‬ ‫ודבר זה אין העולם יודעים‪,‬‬ ‫ושם עצר הרב את הספינה‪" ,‬לקח‬ ‫כי רגילים לספר רק ענין הבאר‬ ‫מסופר בספר 'שבחי האר"י'‪,‬‬ ‫הרב ז"ל כלי אחד ומילא אותו מים‬ ‫ושוכחים דברי החיד"א‪ .‬ומה שגילה‬ ‫שמאותו היום ואילך התחיל רבי‬ ‫מבין העמודים"‪( .‬ובספרים הקדושים‬ ‫לנו החיד"א הוא‪ ,‬שלא יחשוב אדם‬ ‫האריכו לבאר ענין "מבין העמודים"‪ ,‬ועוד חזון‬ ‫חיים ויטאל ללמוד לפני האריז"ל‪.‬‬ ‫כי ב"סגולות בעלמא" יזכה להשגות‬ ‫למועד)‪.‬‬ ‫ומאז "ישב בין החברים"‪ ,‬וזכה‬ ‫התורה ללא עמל ויגיעה‪.‬‬ ‫לשבת בין תלמידי האריז"ל‪ ,‬אך‬ ‫והוסיף מהר"ם פאפירש מה‬ ‫שקיבל‪" :‬והיה משקה להרב רבי‬ ‫"והיה לומד ושוכח"‪ ,‬שהיה לומד‬ ‫עוצם יגיעת התורה של‬ ‫ומשכח תלמודו מיד‪ .‬ויהי היום וילך‬ ‫חיים ז"ל"‪ ,‬שהאריז"ל בעצמו‬ ‫האריז"ל עד שזכה להשגותיו‬ ‫השקהו ולא שתה מעצמו‪" .‬ואמר‬ ‫הרב עם חבריו לטבריא‪ ,‬ושם אירע‬ ‫ויש לציין כאן דברי קדשו של‬ ‫לו‪ :‬עכשיו תשיג החכמה הרבה"‪,‬‬ ‫המעשה אשר נספר‪ ,‬שהשקהו הרב‬ ‫רבינו האר"י מספר 'שער רוח‬ ‫שעתה תזכה לחכמה מרובה‪" ,‬כי‬ ‫מבארה של מרים‪.‬‬ ‫הקודש' (דף לו)‪ ,‬וכן בספר 'פרי‬ ‫המים ששתית הם מבארה של‬ ‫והנה דבר פלא הוא‪ ,‬שהגם‬ ‫עץ חיים' (שער הנהגת הלימוד)‪ ,‬ששם‬ ‫מרים"‪ .‬ומאז והלאה זכה רבי חיים‬ ‫שהלך האריז"ל עם כל התלמידים‬ ‫נתבאר ענין גודל יגיעת התורה‪.‬‬ ‫ויטאל להשיג החכמה ולזכור‬ ‫לטבריא‪ ,‬לא השקה מבארה של‬ ‫וזה לשון קדשו של רבי חיים‬ ‫תלמודו‪ ,‬וכתב כל כתבי האר"י‬ ‫מרים אלא לרבי חיים ויטאל לבדו‪.‬‬ ‫ויטאל ז"ל‪" :‬שאלתי למורי ז"ל" ‪-‬‬ ‫שבידינו‪.‬‬ ‫וכה מובא המעשה בספר 'פרי‬ ‫שאלתי את פי רבי הקדוש האר"י‪:‬‬ ‫עץ חיים' (שער הנהגת הלימוד‪ ,‬דף שס"א)‪,‬‬ ‫דברי החיד"א‪ :‬יגיעת התורה‬ ‫"ממה זכה להשיג חכמה הזאת‬ ‫שם העתיק מהר"ם פאפירש ז"ל‪:‬‬ ‫כל כך נפלאה?" ‪ -‬מכח מה זכה‬ ‫לעומת סגולות‬ ‫"כשהיה הרב ר' חיים בא אצל‬ ‫להשגות נפלאות כאלו בחכמה‬ ‫ולהבנת הקשר בין 'בארה של‬ ‫הרב ללמוד הימנו זאת החכמה‪,‬‬ ‫עילאה‪ ,‬יותר מכל בני דורו?‬ ‫מרים' ל'סודות התורה'‪ ,‬נביא דברי‬ ‫כל מה שלמד ממנו היה שוכח‬ ‫"ואמר" ‪ -‬והשיב לי מורי‬ ‫החיד"א והאלשיך הקדוש אשר‬ ‫ולא היה יכול להשיג שום דבר"‪.‬‬ ‫הקדוש‪" :‬שהיה טורח להבין את‬ ‫יאירו עינינו בביאור המעשה‪.‬‬ ‫והיינו ב' דברים‪ :‬האחד‪ ,‬ששכח‬ ‫לשון הזוהר שבוע או שבועיים"‬ ‫הביא החיד"א המעשה הנ"ל‬ ‫מה שלמד עם רבו‪ ,‬והשני‪ ,‬שאפילו‬ ‫‪ -‬שהיה מתייגע בהבנת מאמר‬ ‫שזכה רבי חיים ויטאל להשגותיו‬ ‫בעת שלמד בעצמו לא השיג עומק‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪14‬‬ ‫"והשיב לי" ‪ -‬והשיב לי האר"י‬ ‫אליהו לא היה אלא לאשר את‬ ‫אחד בזוהר הקדוש משך שבוע‬ ‫הקדוש‪" :‬אמת שטרחתם"‪ ,‬אמת‬ ‫דבריו אם כיוון לאמת‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫או שבועיים ימים‪" ,‬והיו אומרים‬ ‫הדבר שיגעתם בתורה‪ ,‬וכדברי‬ ‫לרבי חיים ויטאל‪" :‬והיו אומרים לו‬ ‫לו שעדיין לא השיג היטב" ‪ -‬ומן‬ ‫חז"ל במסכת מגילה (דף ו‪ ,‬ב)‪" :‬יגעת‬ ‫שעדיין לא השיג היטב‪ ,‬ואז היה‬ ‫השמים הודיעוהו (ובמקום אחר כתב רבי‬ ‫ומצאת תאמין"‪ ,‬כי בלא יגיעה אי‬ ‫מעמיק יותר"‪ .‬כאשר הודיעו לו‬ ‫חיים ויטאל שהיה זה אליהו הנביא זכור לטוב)‬ ‫אפשר לזכות לכלום‪ .‬אולם‪ ,‬אמר‬ ‫מאליהו הנביא שעדיין לא השיג‬ ‫שעדיין לא הגיע לעומק ההשגה‬ ‫האר"י הקדוש‪" :‬אבל לא כמוני" ‪-‬‬ ‫את עומק היסוד בזוהר הקדוש‪,‬‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫למעשה יגעתי אני יותר מכם‪" ,‬ויש‬ ‫היה האר"י חוזר ומעמיק יותר‬ ‫ביאור הדברים‪ :‬שאל רבי חיים‬ ‫לי סמך בדברי רז"ל‪ :‬מרבה ישיבה‬ ‫"עד שהיה מבין המאמר על בוריו"‪.‬‬ ‫ויטאל את רבו‪ :‬הלא אליהו הנביא‬ ‫מרבה חכמה"‪.‬‬ ‫ובזכות יגיעה זו נפתחו לו מן‬ ‫היה נגלה אליך תדיר ולומד עמך‪,‬‬ ‫נמצאנו למדים‪ ,‬כי מה שמסופר‬ ‫השמים מעיינות החכמה‪.‬‬ ‫ואם כן ודאי זכית להשגותיך‬ ‫שזכה רבי חיים ויטאל להשגותיו‬ ‫מכח זה‪ .‬השיב לו האר"י הקדוש‪:‬‬ ‫לאחר שהשקהו האר"י ממי בארה‬ ‫"אמת שטרחתם אבל לא‬ ‫אין הדבר כן‪ ,‬אלא עמלתי ויגעתי‬ ‫של מרים‪ ,‬אין זה בלא יגיעה‪,‬‬ ‫כמוני‪"...‬‬ ‫בתכלית היגיעה במסירות נפש‬ ‫אלא הקדים לזה עמל רב ועבודה‬ ‫עוד כתב רבי חיים ויטאל‪:‬‬ ‫ממש 'עד קצה האחרון'‪ .‬ורק‬ ‫גדולה בנפשו‪ .‬ורק לאחר ששתה‬ ‫"ושאלתי לו‪ ,‬הלא גם הרמ"ק ואני‬ ‫לאחר שדימיתי בנפשי כי זכיתי‬ ‫מן הבאר זכה לאותן השגות רמות‪,‬‬ ‫טרחתי הרבה?" ‪ -‬הרי רבינו הרמ"ק‬ ‫להבין פשט המאמר‪ ,‬אז נגלה אלי‬ ‫והחל להבין עומק דברי רבו האר"י‬ ‫(שהיה רבו של האר"י) חיבר ספרים‬ ‫אליהו הנביא והודיעני אם כיוונתי‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫נשגבים למעלה משכל אנושי‪ ,‬כגון‬ ‫לאמיתה של תורה אם לאו‪ .‬אבל‬ ‫בס"ד בגליון הבא נחזה בדברי‬ ‫ספר 'הפרדס' וספר 'אלימה' ושארי‬ ‫חלילה לטעות ולומר שאליהו‬ ‫רבינו האלשיך הקדוש ‪ -‬שהיה‬ ‫חיבורים לאין מספר‪ .‬וגם רבי חיים‬ ‫הנביא היה מלמדו את הפשט‬ ‫תלמיד האר"י הקדוש ורבו של רבי‬ ‫ויטאל העיד על עצמו שיגע הרבה‬ ‫מתחילה בלא יגיעה‪.‬‬ ‫חיים ויטאל ‪ -‬המבאר את הקשר‬ ‫בתורה‪" ,‬ולא זכינו לזה" ‪ -‬ולא‬ ‫הרי לנו שגם סודות התורה של‬ ‫שבין 'בארה של מרים' ל'השגת‬ ‫הגענו להשגות רמות כשל האר"י‬ ‫האר"י הקדוש לא באו לו בנקל‪,‬‬ ‫סודות התורה'‪.‬‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫אלא מתוך יגיעה עצומה‪ ,‬וגילוי‬ ‫‪15‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬