gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov

שבוע: תולדות (2026-11-09)

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תולדות תשפ"ז‬ ‫רעוא דרעוין פרשת תולדות תשפ"ו~ בארא פארק יע"א‬ ‫קיום המצוות במעשה‬ ‫יבאר שנחלקו אביי ורבא בכל האיסורין שבתורה‪ ,‬אם עיקר העונש בהם הוא על קיום 'מעשה'‬ ‫העבירה או על הרצון וה'מחשבה' לעבור על רצון ה'‪ ,‬אמנם בבי"ד של מעלה קיי"ל דמצוות אין‬ ‫צריכות כוונה והעיקר הוא שיקיים האדם את המצוות במעשה‬ ‫ובזה יתבאר עומק קטרוג עשו‪ ,‬אשר מבקש תמיד לקטרג על בני ישראל הן על חלק המחשבה והן על‬ ‫חלק המעשה‪ ,‬ולעומתו מלמד יעקב אבינו זכות על בני ישראל ומוציא דינם לפטור‬ ‫דאמר רחמנא לא תעביד‪ ,‬אם עביד מהני‪,‬‬ ‫יש לחקור אם אפשר במעשה מצוה א'‬ ‫דאי סלקא דעתך לא מהני אמאי לקי‪ ,‬רבא‬ ‫לצאת יד"ח שתי מצוות‬ ‫אמר לא מהני מידי‪ ,‬והאי דלקי משום דעבר‬ ‫ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער‬ ‫אמימרא דרחמנא' [עכ"ל]‪.‬‬ ‫ויקראו שמו עשו‪ :‬ואחרי כן יצא אחיו וידו‬ ‫אביי סבר שעיקר האיסור הוא ב'מעשה'‬ ‫אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב וגו' (כה‬ ‫העבירה ורבא סבר כי העיקר הוא‬ ‫כה‪-‬כו)‪.‬‬ ‫ה'מחשבה'‬ ‫י"ל בזה‪ ,‬בהקדם דברים נפלאים אשר מצינו‬ ‫ומבואר שנחלקו אביי ורבא ביסוד כל‬ ‫בכתבי הקודש מאת הגאון האדיר ר' יוסף‬ ‫האיסורים שבתורה‪ ,‬דלאביי יסוד האיסור‬ ‫ענגיל זי"ע‪ ,‬אשר יצא לחקור ולדרוש‪ ,‬אם‬ ‫הוא מפני 'תוצאת המעשה'‪ ,‬דחזינן‬ ‫שייך במציאות אצל האדם לקיים מצוה‬ ‫שהועילו מעשיו ועבר על רצון קונו ולכן‬ ‫אחת‪ ,‬ובאותו הזמן לקיים עוד מצוה נוספת‪,‬‬ ‫צריך הוא ללקות עליהם‪ ,‬ובאמת אילו לא‬ ‫ויחשב לו מעשה אחד לקיום שתי מצוות‪,‬‬ ‫הועילו מעשיו ולא עבר 'בפועל' על רצון‬ ‫והביא בזה ראיות הרבה לכאן ולכאן‪.‬‬ ‫קונו אינו לוקה‪ ,‬אולם רבא ס"ל כי באמת‬ ‫אביי ורבא פליגי בכל האיסורין שבתורה‬ ‫אין מעשיו מועילים כלל‪ ,‬ועיקר האיסור‬ ‫אי עביד מהני או דלא מהני‬ ‫בדבר הוא מפני ה'רצון' וה'מחשבה' לעבור‬ ‫על רצון הבורא ית'‪ ,‬ועל דבר זה לבדו צריך‬ ‫ובתו"ד צידד כי אולי הדבר מתלי תלי וקאי‬ ‫הוא ללקות‪ ,‬ונמצא כי לאביי ה'מעשה' הוא‬ ‫במחלוקת אביי ורבא‪ ,‬כי הנה מבואר בגמ'‬ ‫העיקר‪ ,‬ואילו לרבא ה'מחשבה' היא העיקר‪.‬‬ ‫במס' תמורה (ד‪ ):‬וז"ל 'אמר אביי כל מילתא‬ ‫‪-‬ג‪-‬‬ ‫תולדות תשפ"ז‬ ‫אביי ורבא נחלקו רק בעולם הזה אבל‬ ‫לאביי א"א לקיים שתי 'מעשה' מצוות‬ ‫בשמים קיי"ל שהעיקר הוא המעשה‬ ‫בב"א ואילו לרבא יכולים לכוין שתי‬ ‫וי"ל בישוב הסתירה‪ ,‬כי באמת אלו ואלו‬ ‫'כוונות' במעשה אחד‬ ‫דברי אלקים חיים‪ ,‬וכל הפלוגתא ביניהם‬ ‫ומעתה י"ל דלאביי שהעיקר הוא המעשה‪,‬‬ ‫הוא רק בעולם הזה‪ ,‬אשר בו נחלקו אם‬ ‫אזי נמצא כי בעת הזאת מוטל עליו לקיים‬ ‫העיקר הוא המחשבה או המעשה‪ ,‬אולם‬ ‫ולעשות שתי 'מעשים' של מצוות‪ ,‬כי בכל‬ ‫בשמי השמים העליונים בוודאי קיי"ל‬ ‫מצוה יש לו חיוב נפרד לעשות עוד 'מעשה'‬ ‫שהעיקר הוא המעשה ומצוות אין צריכות‬ ‫של מצוה‪ ,‬ודבר זה בוודאי לא יתכן בבת‬ ‫כוונה‪ ,‬וכאשר מצינו אשר המלאכים דקיי"ל‬ ‫אחת‪ ,‬כי בוודאי אין באפשרות האדם לקיים‬ ‫שאין מלאך אחד עושה שתי שליחיות‪ ,‬וזהו‬ ‫ולעשות שתי 'מעשים' בבת אחת‪ ,‬אבל‬ ‫עיקר קריאת שמו 'מלאך' שהוא לשון‬ ‫לרבא שהעיקר הוא המחשבה‪ ,‬שפיר יתכן‬ ‫שליחות כנודע‪ ,‬וחזינן כי העיקר אצלם הוא‬ ‫לומר שיוכל האדם לעשות 'מעשה' אחד‬ ‫קיום 'מעשה' השליחות בפועל ממש‪ ,‬ולכן‬ ‫ולכוין בה שתי מיני 'מחשבות'‪ ,‬ולקיים על‬ ‫בבי"ד של מעלה נפסק כי העיקר הוא‬ ‫ידי מעשה זה שתי מצוות בבת אחת‪.‬‬ ‫המעשה ומצוות אין צריכות כוונה‪.‬‬ ‫קיי"ל דאי עביד לא מהני ואעפ"כ קיי"ל‬ ‫צ"ב דמצינו שסבר רבא דמצוות אין‬ ‫דמצוות אין צריכות כוונה‬ ‫צריכות כוונה והעיקר הוא המעשה‬ ‫ובזה יתיישב גם סתירת הדברים להלכה‪ ,‬כי‬ ‫אך יש להקשות על זה‪ ,‬כי במקו"א מצינו‬ ‫הרי הרמב"ם פסק כרבא דכל מילתא‬ ‫דס"ל לרבא איפכא‪ ,‬שהעיקר הוא המעשה‬ ‫דקאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא‬ ‫ולא המחשבה‪ ,‬והוא בגמ' במס' ר"ה (כח‪,):.‬‬ ‫מהני‪ ,‬ולאידך גיסא קיי"ל (ראה או"ח סי' ס‬ ‫אשר מבואר שם דס"ל לרבא דמצוות אין‬ ‫סעיף א‪ ,‬ועוד) דמצוות אין צריכות כוונה‪,‬‬ ‫צריכות כוונה‪ ,‬ולכן אפילו האדם התוקע‬ ‫ולדרכנו יבואר כי רק בעוה"ז קיי"ל כרבא‬ ‫לשיר יצא ידי חובת תקיעת שופר בר"ה‪ ,‬וכן‬ ‫דאי עביד לא מהני ולוקה האדם על‬ ‫אם שומע קול שופר מאדם שאינו מכוין‬ ‫ה'מחשבה' לבדה‪ ,‬אבל בשמים ממעל נפסק‬ ‫להוציאו יצא יד"ח‪ ,‬ואינו צריך אלא שיהיו‬ ‫להלכה דאזלינן בתר 'מעשה' האדם‪ ,‬ואם‬ ‫התקיעות כתיקונם ולא כמנבח נבוחי‬ ‫קיים האדם מצוה בפועל אף שלא כיון בה‬ ‫עיי"ש‪ ,‬וחזינן כי העיקר הוא קיום מעשה‬ ‫יצא ידי חובתו‪.‬‬ ‫המצוה בפועל ואין לנו נפקותא במחשבת‬ ‫'יהי אור' עולה כמנין 'אביי ורבא' דקי"ל‬ ‫האדם‪ ,‬ולכאו' בזה מוחלפת שיטתו‪ ,‬וגם‬ ‫כתרווייהו‬ ‫הוא יודה שאי אפשר לקיים ולעשות שתי‬ ‫מצוות בבת אחת‪.‬‬ ‫ויש ליתן רמיזא דחכמתא לדבר‪ ,‬כי הנה‬ ‫במעשה בראשית נאמר (בראשית א ד)‬ ‫'ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור'‪ ,‬וכאשר‬ ‫‪-‬ד‪-‬‬ ‫תולדות תשפ"ז‬ ‫אדמוני כולו כאדרת שער'‪ ,‬וכאשר נבואה‬ ‫נבואה חשבון ונמנה את התיבות 'יהי אור'‬ ‫חשבון ונמנה את התיבות 'כאדרת שער'‬ ‫יעלה המנין במכוון כמנין 'אביי ורבא'‪,‬‬ ‫יעלה מניינם בדקדוק נמרץ כמנין 'כמעשה‬ ‫לרמוז ולהורות כי באמת אלו ואלו דברי‬ ‫וכמחשבה עיקר'‪ ,‬והינו כי בדרך זו הלך עשו‬ ‫אלקים חיים‪ ,‬וישנו מקור ושורש לכל דעה‬ ‫הרשע‪ ,‬לבקש לקטרג על בני ישראל בכל‬ ‫ושיטה‪ ,‬אלא דבשמי השמים העליונים‬ ‫עת ועונה‪ ,‬ולחייב את בני ישראל תמיד על‬ ‫קיי"ל להלכה דמצוות אין צריכות כוונה‬ ‫כל מעשיהם‪ ,‬הן אם נכשלו ח"ו רק‬ ‫והעיקר הוא קיום מעשה המצוות בפועל‬ ‫במחשבה‪ ,‬והן אם לא קיימו את מעשה‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫המצוות כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫עשו מבקש תמיד לקטרג על בני ישראל‬ ‫ביעקב נאמר 'ואחרי' העולה (עה"א ועה"ת‬ ‫ויעקב מלמד זכות עליהם‬ ‫ועה"כ) כמנין 'אביי ורבא' ו'כן יצא אחיו‬ ‫והנה עשו הרשע הוא שורש הס"מ אדם‬ ‫ידו אחזת' עולה כמנין 'פוסקין לפטור'‬ ‫בליעל‪ ,‬המבקש ומחפש תמיד לקטרג על‬ ‫ולעומתו בא ועומד יעקב אבינו ומבקש‬ ‫בני ישראל‪ ,‬ולמצוא בהם מום ופגם איך‬ ‫תמיד זכות ללמד על בני ישראל כנ"ל‪ ,‬ולכן‬ ‫שעברו ח"ו על רצון קונם‪ ,‬ולא קיימו את כל‬ ‫נאמר בלידתו 'ואחרי כן יצא אחיו וידו‬ ‫מצוות ה' כראוי וכנכון‪ ,‬ולעומתו יעקב‬ ‫אוחזת בעקב עשו'‪ ,‬אשר מנין תיבת 'ואחרי'‬ ‫אבינו עומד לנגדו תמיד ללמד זכות על בני‬ ‫(עה"א ועה"ת ועה"כ) עולה במכוון כמנין הנ"ל‬ ‫של 'אביי ורבא'‪ ,‬לרמוז ולהורות כי יעקב‬ ‫ישראל ולהליץ בעדם‪ ,‬להוציא משפטם‬ ‫אבינו בא ומעורר לפסוק בשמים כדעת‬ ‫לאורה ולזכותם בדין‪.‬‬ ‫אביי ורבא ולהקל בדין על בני ישראל‪ ,‬ובזה‬ ‫בעשו נאמר 'כאדרת שער' העולה כמנין‬ ‫יוצא גזר דינם לחיים ויוצאים זכאין בדין‪,‬‬ ‫ולכן תמצא ותראה כי מנין התיבות '[ואחרי]‬ ‫'כמעשה וכמחשבה עיקר'‬ ‫כן יצא אחיו [ו]ידו אחזת' עולים בדקדוק‬ ‫ועתה הביטה וראה נפלאות מתורת ה'‪ ,‬כי‬ ‫נמרץ כמנין 'פוסקין לפטור' והוא פלאי‪.‬‬ ‫בלידת עשו נאמר עליו 'ויצא הראשון‬ ‫***‬ ‫‪-‬ה‪-‬‬ ‫תולדות תשפ"ז‬ ‫~ הילולא דצדיקאי ~‬ ‫ה' כסלו‬ ‫יידלִּ יש‪ .‬נלב"ע בִּ ְשנַ ת שצ"ב‪.‬‬ ‫הּודה ַהלֵ וִּ י ַא ְ‬ ‫מּואל ֱאלִּ ֶיעזֶ ר ב"ר יְ ָׁ‬ ‫ַה ַ'מ ַה ְר ָׁש"א' הגה"ק ַרבִּ י ְש ֵ‬ ‫בשנַ ת תרל"ד‬ ‫מּואל יּונְ גְ ַרייז ִּמ ְט ֶשענְ גֶ ער נלב"ע ְ‬ ‫הגה"ק ַרבִּ י ָׁא ֵשר ַאנְ ִּשיל בהג"ר ְש ֵ‬ ‫נּוחת ָׁא ֵשר'‪.‬‬ ‫בַ ַעל ְ'מ ַ‬ ‫יֹואל דישבק בַ ַעל ַה ַפ ְר ֵדס ָׁדוִּ ד‬ ‫ַרבִּ י ָׁדוִּ ד ב''ר ֵ‬ ‫מּואל ָׁדוִּ ד לֵ יבֹובִּ יץ ִּמ ָׁק ֵמנִּ יץ בעל הברכת שמואל נלב''ע ַהת''ש‬ ‫ַרבִּ י בָׁ רּוְך בֶ ער ב''ר ְש ֵ‬ ‫ו' כסלו‬ ‫יֹוסף ַעל ַה ִּמ ְד ָׁר ִּשים נלב"ע‬ ‫יֹוסף וְ יַ ד ֵ‬ ‫יֹוסף‪ֲ ,‬ענַ ף ֵ‬ ‫יֹוסף‪ ,‬בַ ַעל ֵעץ ֵ‬ ‫ַרבִּ י ֲחנֹוְך זּונְ ְדל ב''ר ֵ‬ ‫ַה'תרכ‬ ‫הרה''ק ר' ַחיִּ ים ִּמיכָׁ ֵאל דֹּב ב''ר ַחיִּ ים ויסמנדל‬ ‫בַ ַעל ַהּתֹורֹּת ֶח ֶמד‬ ‫רּוחנִּ יּות ּובְ גַ ְש ִּמיּות בִּ ְשנֹות ַהזַ ַעם נלב"ע‬ ‫ִּאיש ַה ֶפלֶ א ִּמגְ דֹולֵ י ַמ ִּצילֵ י נִּ ְשמֹות יִּ ְש ָׁר ֵאל בְ ָׁ‬ ‫תשי''ח‬ ‫ז' כסלו‬ ‫אקא בנו של ַה ָׁ'מאֹור‬ ‫הרה"ק ַרבִּ י ַא ֲהרֹּן בהרה"ק ר' ְקלֹונִּ ימּוס ַקלְ ָׁמן ֶע ְפ ְש ֵטיין ִּמ ְק ָׁר ָׁ‬ ‫וָׁ ָׁש ֶמש' נלב"ע בִּ ְשנַ ת תרמ"ב‪.‬‬ ‫ח' כסלו‬ ‫ַרבִּ י ַא ֲהרֹּן ִּמ ְט ֶשע ְרנָׁ אבִּ יל הרה"ק ַרבִּ י ַא ֲהרֹּן‬ ‫ערנָׁ אבִּ יל נלב"ע בִּ ְשנַ ת תרל"ב‪.‬‬ ‫בהרה"ק ר' ָׁמ ְר ְדכַ י ִּמ ְט ֶש ְ‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫בס"ד‬ ‫הודעה חשובה‬ ‫לשאלת רבים הננו להבהיר שוב את הכללים‪:‬‬ ‫‪ ‬מעקב אחר כתיבת ומסירת סך השעו"צ‪ ,‬הינה באחריות אישית‬ ‫של כל בחור‪ ,‬ע"י סימון וי במשבצת המיועדת לכך בלוח השנה‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן שכרה תינתן‪ ,‬לבחור שע"פ הרשום אצלו בלוח השנה‪ ,‬כתב‬ ‫ומסר לפחות ‪ 85‬אחוז מהשעו"צ במשך התקופה‪.‬‬ ‫‪ ‬בחור שלא יידע אם זכאי‪ ,‬כי לא רשם בקביעות‪ ,‬לא יוכל לקבל‬ ‫מתן שכרה‪.‬‬ ‫‪ ‬בנוסף‪ ,‬קבלת 'מתן שכרה' הינה‪ ,‬רק לבחור שמסר את השעו"צ‬ ‫לכ"ק רבינו שליט"א‪.‬‬ ‫בברכה מערכת בני עליה‬ ‫בס"ד‬ ‫מפרסמים עושי מצוה‬ ‫אי"ה בתקופה הקרובה נפרסם את רשימת הקבלות טובות שקיבלו על‬ ‫עצמם 'בני עליה' היקרים )בלא השמות(‬ ‫ע"מ להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ולהרבות 'קנאת סופרים' ולספק מבחר‬ ‫עניני חיזוק בעבודת ה' לאלו שעדיין לא עלה בדעתם ענין חיזוק אותו‬ ‫יקבעו לעצמם וכך יוכלו לקבוע יסוד קבוע בעבודת ה'‪.‬‬ ‫כל החפץ לקדש שם שמים ולהכניס את קבלתו לרשימה יכול לכתוב את‬ ‫קבלתו )בלא שם(‬ ‫ולמוסרו לראש החבורה עד יום חמישי ט''ז כסלו הבעל"ט‬ ‫בברכה מערכת בני עליה‬ ‫בס"ד‬ ‫במעלות התורה‬ ‫ברגשי הוד והתרוממות הרוח‪ ,‬בליל הושענא‬ ‫רבא העעל"ט‪ ,‬בעת עריכת השוה"ט אצל כ"ק‬ ‫מרן רבינו שליט"א‬ ‫קיבלו על עצמם אנ"ש היקרים אלפים רבים של‬ ‫שעות לימוד התורה‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬וזאת‬ ‫בל"נ עד ליום המסוגל "זאת חנוכה"‪.‬‬ ‫אברכים ובחורים שטרם הצטרפו למיזם הנשגב‪,‬‬ ‫עדיין יכולים לקבל על עצמם שעות לימוד‬ ‫ולהצטרף למשמרת הקודש‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נקרא כל אחד לרשום את שעות הלימוד‬ ‫למען יוכל להגישו כראוי במעמד הדלקת נר חנוכה‬ ‫אל מול פני הקודש ‪ -‬כ"ק מרן רבינו שליט"א‬