נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — תולדות (2026-11-09)

תולדות תשפ"ז
רעוא דרעוין פרשת תולדות תשפ"ו~ בארא פארק יע"א
קיום המצוות במעשה
יבאר שנחלקו אביי ורבא בכל האיסורין שבתורה ,אם עיקר העונש בהם הוא על קיום 'מעשה'
העבירה או על הרצון וה'מחשבה' לעבור על רצון ה' ,אמנם בבי"ד של מעלה קיי"ל דמצוות אין
צריכות כוונה והעיקר הוא שיקיים האדם את המצוות במעשה
ובזה יתבאר עומק קטרוג עשו ,אשר מבקש תמיד לקטרג על בני ישראל הן על חלק המחשבה והן על
חלק המעשה ,ולעומתו מלמד יעקב אבינו זכות על בני ישראל ומוציא דינם לפטור
דאמר רחמנא לא תעביד ,אם עביד מהני, יש לחקור אם אפשר במעשה מצוה א'
דאי סלקא דעתך לא מהני אמאי לקי ,רבא לצאת יד"ח שתי מצוות
אמר לא מהני מידי ,והאי דלקי משום דעבר
ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער
אמימרא דרחמנא' [עכ"ל].
ויקראו שמו עשו :ואחרי כן יצא אחיו וידו
אביי סבר שעיקר האיסור הוא ב'מעשה' אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב וגו' (כה
העבירה ורבא סבר כי העיקר הוא כה-כו).
ה'מחשבה' י"ל בזה ,בהקדם דברים נפלאים אשר מצינו
ומבואר שנחלקו אביי ורבא ביסוד כל בכתבי הקודש מאת הגאון האדיר ר' יוסף
האיסורים שבתורה ,דלאביי יסוד האיסור ענגיל זי"ע ,אשר יצא לחקור ולדרוש ,אם
הוא מפני 'תוצאת המעשה' ,דחזינן שייך במציאות אצל האדם לקיים מצוה
שהועילו מעשיו ועבר על רצון קונו ולכן אחת ,ובאותו הזמן לקיים עוד מצוה נוספת,
צריך הוא ללקות עליהם ,ובאמת אילו לא ויחשב לו מעשה אחד לקיום שתי מצוות,
הועילו מעשיו ולא עבר 'בפועל' על רצון והביא בזה ראיות הרבה לכאן ולכאן.
קונו אינו לוקה ,אולם רבא ס"ל כי באמת אביי ורבא פליגי בכל האיסורין שבתורה
אין מעשיו מועילים כלל ,ועיקר האיסור
אי עביד מהני או דלא מהני
בדבר הוא מפני ה'רצון' וה'מחשבה' לעבור
על רצון הבורא ית' ,ועל דבר זה לבדו צריך ובתו"ד צידד כי אולי הדבר מתלי תלי וקאי
הוא ללקות ,ונמצא כי לאביי ה'מעשה' הוא במחלוקת אביי ורבא ,כי הנה מבואר בגמ'
העיקר ,ואילו לרבא ה'מחשבה' היא העיקר. במס' תמורה (ד ):וז"ל 'אמר אביי כל מילתא
-ג-
תולדות תשפ"ז
אביי ורבא נחלקו רק בעולם הזה אבל לאביי א"א לקיים שתי 'מעשה' מצוות
בשמים קיי"ל שהעיקר הוא המעשה בב"א ואילו לרבא יכולים לכוין שתי
וי"ל בישוב הסתירה ,כי באמת אלו ואלו 'כוונות' במעשה אחד
דברי אלקים חיים ,וכל הפלוגתא ביניהם ומעתה י"ל דלאביי שהעיקר הוא המעשה,
הוא רק בעולם הזה ,אשר בו נחלקו אם אזי נמצא כי בעת הזאת מוטל עליו לקיים
העיקר הוא המחשבה או המעשה ,אולם ולעשות שתי 'מעשים' של מצוות ,כי בכל
בשמי השמים העליונים בוודאי קיי"ל מצוה יש לו חיוב נפרד לעשות עוד 'מעשה'
שהעיקר הוא המעשה ומצוות אין צריכות של מצוה ,ודבר זה בוודאי לא יתכן בבת
כוונה ,וכאשר מצינו אשר המלאכים דקיי"ל אחת ,כי בוודאי אין באפשרות האדם לקיים
שאין מלאך אחד עושה שתי שליחיות ,וזהו ולעשות שתי 'מעשים' בבת אחת ,אבל
עיקר קריאת שמו 'מלאך' שהוא לשון לרבא שהעיקר הוא המחשבה ,שפיר יתכן
שליחות כנודע ,וחזינן כי העיקר אצלם הוא לומר שיוכל האדם לעשות 'מעשה' אחד
קיום 'מעשה' השליחות בפועל ממש ,ולכן ולכוין בה שתי מיני 'מחשבות' ,ולקיים על
בבי"ד של מעלה נפסק כי העיקר הוא ידי מעשה זה שתי מצוות בבת אחת.
המעשה ומצוות אין צריכות כוונה.
קיי"ל דאי עביד לא מהני ואעפ"כ קיי"ל
צ"ב דמצינו שסבר רבא דמצוות אין
דמצוות אין צריכות כוונה
צריכות כוונה והעיקר הוא המעשה
ובזה יתיישב גם סתירת הדברים להלכה ,כי
אך יש להקשות על זה ,כי במקו"א מצינו
הרי הרמב"ם פסק כרבא דכל מילתא
דס"ל לרבא איפכא ,שהעיקר הוא המעשה
דקאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא
ולא המחשבה ,והוא בגמ' במס' ר"ה (כח,):.
מהני ,ולאידך גיסא קיי"ל (ראה או"ח סי' ס
אשר מבואר שם דס"ל לרבא דמצוות אין
סעיף א ,ועוד) דמצוות אין צריכות כוונה,
צריכות כוונה ,ולכן אפילו האדם התוקע
ולדרכנו יבואר כי רק בעוה"ז קיי"ל כרבא
לשיר יצא ידי חובת תקיעת שופר בר"ה ,וכן
דאי עביד לא מהני ולוקה האדם על
אם שומע קול שופר מאדם שאינו מכוין
ה'מחשבה' לבדה ,אבל בשמים ממעל נפסק
להוציאו יצא יד"ח ,ואינו צריך אלא שיהיו
להלכה דאזלינן בתר 'מעשה' האדם ,ואם
התקיעות כתיקונם ולא כמנבח נבוחי
קיים האדם מצוה בפועל אף שלא כיון בה
עיי"ש ,וחזינן כי העיקר הוא קיום מעשה
יצא ידי חובתו.
המצוה בפועל ואין לנו נפקותא במחשבת
'יהי אור' עולה כמנין 'אביי ורבא' דקי"ל האדם ,ולכאו' בזה מוחלפת שיטתו ,וגם
כתרווייהו הוא יודה שאי אפשר לקיים ולעשות שתי
מצוות בבת אחת.
ויש ליתן רמיזא דחכמתא לדבר ,כי הנה
במעשה בראשית נאמר (בראשית א ד)
'ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור' ,וכאשר
-ד-
תולדות תשפ"ז
אדמוני כולו כאדרת שער' ,וכאשר נבואה נבואה חשבון ונמנה את התיבות 'יהי אור'
חשבון ונמנה את התיבות 'כאדרת שער' יעלה המנין במכוון כמנין 'אביי ורבא',
יעלה מניינם בדקדוק נמרץ כמנין 'כמעשה לרמוז ולהורות כי באמת אלו ואלו דברי
וכמחשבה עיקר' ,והינו כי בדרך זו הלך עשו אלקים חיים ,וישנו מקור ושורש לכל דעה
הרשע ,לבקש לקטרג על בני ישראל בכל ושיטה ,אלא דבשמי השמים העליונים
עת ועונה ,ולחייב את בני ישראל תמיד על קיי"ל להלכה דמצוות אין צריכות כוונה
כל מעשיהם ,הן אם נכשלו ח"ו רק והעיקר הוא קיום מעשה המצוות בפועל
במחשבה ,והן אם לא קיימו את מעשה ממש.
המצוות כראוי וכנכון.
עשו מבקש תמיד לקטרג על בני ישראל
ביעקב נאמר 'ואחרי' העולה (עה"א ועה"ת ויעקב מלמד זכות עליהם
ועה"כ) כמנין 'אביי ורבא' ו'כן יצא אחיו והנה עשו הרשע הוא שורש הס"מ אדם
ידו אחזת' עולה כמנין 'פוסקין לפטור' בליעל ,המבקש ומחפש תמיד לקטרג על
ולעומתו בא ועומד יעקב אבינו ומבקש בני ישראל ,ולמצוא בהם מום ופגם איך
תמיד זכות ללמד על בני ישראל כנ"ל ,ולכן שעברו ח"ו על רצון קונם ,ולא קיימו את כל
נאמר בלידתו 'ואחרי כן יצא אחיו וידו מצוות ה' כראוי וכנכון ,ולעומתו יעקב
אוחזת בעקב עשו' ,אשר מנין תיבת 'ואחרי' אבינו עומד לנגדו תמיד ללמד זכות על בני
(עה"א ועה"ת ועה"כ) עולה במכוון כמנין הנ"ל
של 'אביי ורבא' ,לרמוז ולהורות כי יעקב ישראל ולהליץ בעדם ,להוציא משפטם
אבינו בא ומעורר לפסוק בשמים כדעת לאורה ולזכותם בדין.
אביי ורבא ולהקל בדין על בני ישראל ,ובזה בעשו נאמר 'כאדרת שער' העולה כמנין
יוצא גזר דינם לחיים ויוצאים זכאין בדין,
ולכן תמצא ותראה כי מנין התיבות '[ואחרי] 'כמעשה וכמחשבה עיקר'
כן יצא אחיו [ו]ידו אחזת' עולים בדקדוק ועתה הביטה וראה נפלאות מתורת ה' ,כי
נמרץ כמנין 'פוסקין לפטור' והוא פלאי. בלידת עשו נאמר עליו 'ויצא הראשון
***
-ה-
תולדות תשפ"ז
~ הילולא דצדיקאי ~
ה' כסלו
יידלִּ יש .נלב"ע בִּ ְשנַ ת שצ"ב.
הּודה ַהלֵ וִּ י ַא ְ
מּואל ֱאלִּ ֶיעזֶ ר ב"ר יְ ָׁ
ַה ַ'מ ַה ְר ָׁש"א' הגה"ק ַרבִּ י ְש ֵ
בשנַ ת תרל"ד
מּואל יּונְ גְ ַרייז ִּמ ְט ֶשענְ גֶ ער נלב"ע ְ
הגה"ק ַרבִּ י ָׁא ֵשר ַאנְ ִּשיל בהג"ר ְש ֵ
נּוחת ָׁא ֵשר'.
בַ ַעל ְ'מ ַ
יֹואל דישבק בַ ַעל ַה ַפ ְר ֵדס ָׁדוִּ ד
ַרבִּ י ָׁדוִּ ד ב''ר ֵ
מּואל ָׁדוִּ ד לֵ יבֹובִּ יץ ִּמ ָׁק ֵמנִּ יץ בעל הברכת שמואל נלב''ע ַהת''ש
ַרבִּ י בָׁ רּוְך בֶ ער ב''ר ְש ֵ
ו' כסלו
יֹוסף ַעל ַה ִּמ ְד ָׁר ִּשים נלב"ע
יֹוסף וְ יַ ד ֵ
יֹוסףֲ ,ענַ ף ֵ
יֹוסף ,בַ ַעל ֵעץ ֵ
ַרבִּ י ֲחנֹוְך זּונְ ְדל ב''ר ֵ
ַה'תרכ
הרה''ק ר' ַחיִּ ים ִּמיכָׁ ֵאל דֹּב ב''ר ַחיִּ ים ויסמנדל
בַ ַעל ַהּתֹורֹּת ֶח ֶמד
רּוחנִּ יּות ּובְ גַ ְש ִּמיּות בִּ ְשנֹות ַהזַ ַעם נלב"ע
ִּאיש ַה ֶפלֶ א ִּמגְ דֹולֵ י ַמ ִּצילֵ י נִּ ְשמֹות יִּ ְש ָׁר ֵאל בְ ָׁ
תשי''ח
ז' כסלו
אקא בנו של ַה ָׁ'מאֹור
הרה"ק ַרבִּ י ַא ֲהרֹּן בהרה"ק ר' ְקלֹונִּ ימּוס ַקלְ ָׁמן ֶע ְפ ְש ֵטיין ִּמ ְק ָׁר ָׁ
וָׁ ָׁש ֶמש' נלב"ע בִּ ְשנַ ת תרמ"ב.
ח' כסלו
ַרבִּ י ַא ֲהרֹּן ִּמ ְט ֶשע ְרנָׁ אבִּ יל הרה"ק ַרבִּ י ַא ֲהרֹּן
ערנָׁ אבִּ יל נלב"ע בִּ ְשנַ ת תרל"ב.
בהרה"ק ר' ָׁמ ְר ְדכַ י ִּמ ְט ֶש ְ
-ו-
בס"ד
הודעה חשובה
לשאלת רבים הננו להבהיר שוב את הכללים:
מעקב אחר כתיבת ומסירת סך השעו"צ ,הינה באחריות אישית
של כל בחור ,ע"י סימון וי במשבצת המיועדת לכך בלוח השנה.
מתן שכרה תינתן ,לבחור שע"פ הרשום אצלו בלוח השנה ,כתב
ומסר לפחות 85אחוז מהשעו"צ במשך התקופה.
בחור שלא יידע אם זכאי ,כי לא רשם בקביעות ,לא יוכל לקבל
מתן שכרה.
בנוסף ,קבלת 'מתן שכרה' הינה ,רק לבחור שמסר את השעו"צ
לכ"ק רבינו שליט"א.
בברכה מערכת בני עליה
בס"ד
מפרסמים עושי מצוה
אי"ה בתקופה הקרובה נפרסם את רשימת הקבלות טובות שקיבלו על
עצמם 'בני עליה' היקרים )בלא השמות(
ע"מ להגדיל תורה ולהאדירה ,ולהרבות 'קנאת סופרים' ולספק מבחר
עניני חיזוק בעבודת ה' לאלו שעדיין לא עלה בדעתם ענין חיזוק אותו
יקבעו לעצמם וכך יוכלו לקבוע יסוד קבוע בעבודת ה'.
כל החפץ לקדש שם שמים ולהכניס את קבלתו לרשימה יכול לכתוב את
קבלתו )בלא שם(
ולמוסרו לראש החבורה עד יום חמישי ט''ז כסלו הבעל"ט
בברכה מערכת בני עליה
בס"ד
במעלות התורה
ברגשי הוד והתרוממות הרוח ,בליל הושענא
רבא העעל"ט ,בעת עריכת השוה"ט אצל כ"ק
מרן רבינו שליט"א
קיבלו על עצמם אנ"ש היקרים אלפים רבים של
שעות לימוד התורה ,להגדיל תורה ולהאדירה ,וזאת
בל"נ עד ליום המסוגל "זאת חנוכה".
אברכים ובחורים שטרם הצטרפו למיזם הנשגב,
עדיין יכולים לקבל על עצמם שעות לימוד
ולהצטרף למשמרת הקודש.
כמו כן ,נקרא כל אחד לרשום את שעות הלימוד
למען יוכל להגישו כראוי במעמד הדלקת נר חנוכה
אל מול פני הקודש -כ"ק מרן רבינו שליט"א
