gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ללמוד ולקיים · Lilmod Ulekayem — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ללמוד ‪ -‬ולקיים‬ ‫בס"ד‬ ‫הערות מעשיות להלכה ‪ -‬על סדר הדף היומי‬ ‫"וכאשר תקום מן הספר‪ :‬תחפש באשר למדת‪ ,‬אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" ‪ -‬אגרת הרמב"ן‬ ‫בכורות דף נא ‪ -‬נז‬ ‫תולדות ⚫ מרחשון – כסלו תשפ"ז‬ ‫גליון שנד‬ ‫גליון זה מיועד לעורר לב המעיין ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫דף נא‬ ‫דנדרים סעודתו מוכחת עליו‪ ,‬דמשו"ה לא חשיבא מתנה הואיל‬ ‫ואין בידו להקדישו‪ ,‬וכאן נמי אומדנא דמוכח הוא שהכהן מכרן‬ ‫לו לפדות אצלו דוקא‪ ,‬ולא נקרא ממונו של האב לכל דבר ואולי‬ ‫וכך היה מנהגו של רבי טרפון שהיה נוטל ומחזיר‬ ‫אינו מועיל‪.‬‬ ‫לכן אמרתי לאב לפני הפדיון שיקנה בשוק מטבעות כסף ויפדה‬ ‫פדיון הבן במתנה ע"מ להחזיר‬ ‫בהם ולא יקנה אצל הכהן ואם אינו מוצא בשוק יאמר לכהן‬ ‫דברים ברורים שאחר שמשלם לו עבור מטבעות הכסף שלו הם‬ ‫מה שנהגו בפדיון הבן שהאב קונה מטבעות‬ ‫לכל דבר גם לפדות אצל כהן אחר או למוכרו ולהשתמש בו כרצונו‬ ‫הכסף בזול מהכהן ופודה אצלו אי שפיר למיעבד‬ ‫ואז בודאי מועיל גם לפדיון עכ"ד‪.‬‬ ‫[ומסתבר שאם הכהן בן תורה ומבין משמעות קנינים בודאי מקנה‬ ‫הכי‬ ‫המטבעות בלב שלם‪ ,‬ובפרט כשהאב משלם עליהם דמים מלאים‪].‬‬ ‫יש הנוהגין בפדיון הבן שהאב קונה מטבעות הכסף מהכהן בזול‪,‬‬ ‫לפדות אצל כמה כהנים במתנה ע"מ להחזיר‬ ‫ופודה אצלו‪ ,‬ויש לעיין אי שפיר למיעבד‪ ,‬או דילמא הוה דמי‬ ‫למתנה ע"מ להחזיר ויש איסור כהן המסייע בבית הגרנות‪.‬‬ ‫והנה באוצר הגאונים סוף סוכה כתב שבחוה"מ סוכות בימי רבינו‬ ‫וכתב בס' אוצר פדיון הבן (פי"ב סע' ט בשם לקוטי פנחס על הל'‬ ‫האי גאון הסתובבו בהר הזיתים מאות כהנים ואליהו הנביא גילה‬ ‫פדיון הבן ושו"ת דובב מישרים ח"ג ס' קמו) שיכול הכהן למכור‬ ‫שרק זקן אחד היה כהן מיוחס‪ ,‬ולכן כדאי לפדות אצל כמה כהנים‬ ‫לאב חמשה סלעים שלו בדמים מועטים בכדי שיהא יכול לפדות‬ ‫רק להם אין טענת ממון מאחר שכבר פדה אצל אחד ומועיל‬ ‫בהם הבכור (ע' אוצר פדיון הבן פי"ב סע' ט בשם ליקוטי פנחס)‪,‬‬ ‫למצות פדיון לכתחילה גם במתנה ע"מ להחזיר כדאיתא‬ ‫ויש לו לאב לפדות אצל כהן זה דוקא (שו"ת דובב מישרים (ח"ג‬ ‫בקידושין ז ובשו"ע יו"ד סי' ש"ה ס"ח‪ ,‬וכתב הגר"מ שטרנבוך‬ ‫ס' קמו) שאף שמעיקר הדין יכול לפדות אצל כהן אחר‪ ,‬אך כדי‬ ‫שליט"א שכן העיר לי על כך מרן הגריז"ס זצ"ל הגאב"ד‬ ‫לצאת ידי שמים יעשה כן (שם))‪ .‬ויש חוששין בדבר‪ ,‬וכן נוטה‬ ‫דבריסק בשעה שפדיתי בני בכורי אצל כהן מיוחס להוסיף עוד‬ ‫להחמיר בזה אבד"ק דעברעצין (הו"ד באוצר פדיון הבן שם)‬ ‫להידור לפדות אצל עוד כמה כהנים אף במתנה ע"מ להחזיר שאין‬ ‫ומשום דמה חילוק יש בין תרומה לפדיון הבן שגבי תרומה נקטינן‬ ‫בזה אסור משום כהן המסייע בבית הגרנות‪ ,‬אף לשיטת התוס'‬ ‫סברא דמסייע בבית הגרנות ולא גבי פדיון הבן ולא פירשו‬ ‫בקידושין שם שאסור לכתחילה לעשות כן בפדיון מפני דהוי ככהן‬ ‫הפוסקים טעם הדבר‪ ,‬ולכן יש להחמיר‪ .‬ומביא שהוא נוהג למכור‬ ‫המסייע בבית הגרנות‪ ,‬הכא שאני כיון שדין ממון יצא כבר בכהן‬ ‫לעשירים בכסף מלא‪ ,‬ולעניים אינו מוכר אלא נותן לאחד מקרובי‬ ‫הראשון‪ ,‬ולשיטת רש"י והרמב"ם שרי כזה תמיד אף לכתחילה‪,‬‬ ‫העני במתנה גמורה שאם ירצה יתן גם הוא במתנה גמורה לאב‬ ‫ועי' בשאלת יעב"ץ (ח"א סי' קנה) שיש לעשות כן לצאת מידי‬ ‫העני‪ ,‬ובאופן הזה אין שום חשש‪ ,‬וכן העלה שם מו"ה יוסף‬ ‫ספק‪ ,‬אך בחת"ס סוס"י רצ"א כתב שמעיקר הדין אין חייבין בזה‪,‬‬ ‫אלימלך הכהן כהנא אבד"ק אועוואר זצ"ל דפשיטא דגם בפדיון‬ ‫אך עכ"פ הוא הידור מצוה וכמ"ש והנה קבלה בידינו שסגולה‬ ‫הבן יש חשש מסייע בבית הגרנות ולכן בודאי דאין למכור אפילו‬ ‫לפדות הבן ולתת לכהן החמש סלעים ולא לקבל ממנו בחזרה‬ ‫לעניים בזול וכן העלה להחמיר בשו"ת שבט הלוי חלק ג' יורה‬ ‫הכסף וזהו סגולה נפלאה למחלת הילדים‪ ,‬ולכן אף שהכהן מפציר‬ ‫דעה סימן קנ"ג [שהביא השואל בשם רב אחד שהברכה בכה"ג‬ ‫לקבל ממנו שחושש שאינו כהן וגזל הוא בידו וכדעת היעב"ץ‬ ‫היא לבטלה וצריך לפדות עוד פעם יען שמתחילה שנתן הכהן‬ ‫מובא בפ"ת ס' ש"ה ס"ק י"ד‪ ,‬או שהכהן עשיר ולכן רוצה להחזיר‬ ‫לישראל הכסף לא היתה נתינה בלב שלם אלא הערמה בעלמא‪,‬‬ ‫(עיין חולין קל"ג ע"א) יאמר לו שרוצה לתת לו במתנה גמורה‬ ‫ועוד דהישראל אסור לעשות כלום בהכסף רק ליתנו לכהן בפדיון‬ ‫דוקא ולא יקבל ממנו בחזרה‪ ,‬ונראה דכהן שרגיל לתת מתנות‬ ‫הבן‪ ,‬הו"ל כמתנה ע"מ להחזיר וכתב על זה השבט הלוי‪ ,‬כיון‬ ‫יותר מחמש סלעים כשפודים אצלו אם אבי הבן הוא נצרך לא‬ ‫שע"פ חו"מ (שו"ע ס' רנג סע ה) מעיקר הדין מכירה לדבר אחד‬ ‫נאסר ככהן המסייע שאינו מרויח אלא מפסיד‪ ,‬אבל מצוה מן‬ ‫הוה מכירה‪ ,‬מעיקר הדין הבן פדוי‪ ,‬אך אין לעשות כן משום כהן‬ ‫המובחר לתת לכהן ת"ח ועני וכדכתיב לתת מנת הכהנים הלוים‬ ‫המסייע בבית הגרנות ע"ש‪.‬‬ ‫למען יחזקו בתורת ד' ע"ש עוד‪.‬‬ ‫עדיף לקנות מטבעות בשוק‬ ‫אין פודין לא בשטרות‬ ‫אודות מה שנוהגין לקנות מטבעות מכהן (אפילו לשלם מחיר‬ ‫מלא)‪ :‬כתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א ס' תרנח) אין דעתי‬ ‫פדיון הבן בכסף מזומן ‪ -‬שטרות של זמננו‬ ‫נוחה מהנהגה זאת וראוי לאב לקנות בשוק דוקא מפני שבקונה‬ ‫מכהן אפשר שאינו שלו לכל דבר גם לקדש בו אשה שהכהן נותנו‬ ‫מטבעות שבזמנינו וכן שטרי הכסף החוקיים של המדינות‬ ‫לו רק כדי לפדות אצלו דוקא ואם ירצה לפדותו אצל כהן אחר אנן‬ ‫היוצאים בהוצאה יש סוברים דדינם כדין כסף גמור‪ ,‬ולכן מותר‬ ‫סהדי שעל דעת זה לא מכר לו‪ ,‬והוה כעין הא דאמרינן בסוף פ"ה‬ ‫וכן הוא בשו"ת חסד לאברהם יורה דעה סימן רצ"ה ומטעם‬ ‫לפדות במטבעות ושטרות אשר בכל מדינה ומדינה כדין כסף‬ ‫שהוא כשטר לכל המוציאו‪ ,‬וכל שיש לו דין מטבע מדין המלכות‬ ‫גמור‪ ,‬ויש הרבה פוסקים דסבירא להו דאין פודין במטבעות‬ ‫ודאי דהוה כמטבע גמור וראה בנחל יצחק סימן ס"ו סעיף ל"ח‬ ‫ושטרות אלו יא וכן הוא המנהג‪ ,‬ובדיעבד אם פדה בהם בנו פדוי‬ ‫ס"ק י' ענף א' ב' וג' מה שחולק עליו בסברא זו דהוה שטר לכל‬ ‫וכדלהלן‪.‬‬ ‫המוציאו אמנם גם הוא מסיק להלכה דאין לשטרות אלו דין‬ ‫כתב בס' אוצר פדיון הבן (פי"ד סע' ה בהערה) כהקדמה לסעיף זה‬ ‫שטרות ומשום דיוצא בהוצאה‪.‬‬ ‫יש לציין דהנה בזמן הקדמונים כמו בימי הגמרא והראשונים היו‬ ‫וכן הוא בשאילת יעב"ץ חלק א' סימן פ"ה מובא בספר ליקוטי‬ ‫מטבעות המדינה נמדדים כפי משקל הזהב או הכסף אשר מהן‬ ‫שלמה סימן ש"ה ומצויין בליקוטי פנחס ס"ק י"ב וכן העלה‬ ‫הוטבעה המטבע‪ ,‬נמצא שכל מטבע היתה בעלת ערך עצמי לפי‬ ‫בשו"ת שואל ומשיב תליתאה חלק ג' סימן נ"ה דמסיק דפודין‬ ‫משקל החומר שבה‪ ,‬אמנם ברבות העתים נשתנו סדרי הכלכלה‬ ‫בבאנקאנאטי"ן ומשום דקונין בו כל דבר ואין צריכים להחליפם‬ ‫והלכו ונתרבו מיני מטבעות שונות אשר ערכם לא נמדד כפי שיעור‬ ‫וכן הוא בשו"ת מהרי"א הלוי חלק א' סימן מ"א‪.‬‬ ‫הכסף והזהב שבהם‪ ,‬אלא המלכות מוציאה מיני מטבעות שהיו‬ ‫אמורים להחליף את המטבעות היקרות והוטבעו המטבעות‬ ‫י"א שאין פודין בהם‬ ‫לצורך המסחר לפי ערך אשר קבעו הממשלה או המלוכה ללא שום‬ ‫ראה באוצר פדיון הבן (שם) ודעת הני פוסקים הוא משום דהני‬ ‫קשר לערך של החומר המרכיב את המטבע‪.‬‬ ‫שטרות אין גופם ממון והרי הם כשטרות לכל דבר ואימעיטו‬ ‫נמצא דלפי חוקי המדינה אף שלא היה למטבעות החדשות ערך‬ ‫מקרא כדלעיל דאין פודין בהם וע' בשו"ת עונג יום טוב סימן קב‬ ‫כל שהוא מחמת עצמן ביחס למטבעות הישנות החשובות עם כל‬ ‫שו"ת בית שלמה סימנים ל"ד ע' ע"א ע"ז ומביא כן בשם סידור‬ ‫זה לצורך המסחר ומשא ומתן העמידו אלו במקום אלו‪.‬‬ ‫דרך החיים מהגאון מליסא דאין פודין בבאנקנאטי"ן דאין פודין‬ ‫לכן השאלה היא‪ ,‬מכיון שאינם שווים כלום‪ ,‬אם יש לאלו‬ ‫בשטרות וכן מציין זאת בשו"ת אבני צדק שבהערה הקודמת שם‬ ‫המטבעות דין כסף שיהא נחשב גופו ממון מכיון שיוצא בהוצאה‬ ‫אכן בדפוסים של הדרך החיים אשר לפנינו לא נזכר כלום מדין‬ ‫ואפשר לקנות בתמורתן דברי צריכים‪ ,‬כמו שהיה בעת שהיו‬ ‫הבאנקנאטי"ן ורק בדרך החיים הנדפס בזאלקווא שם נמצא כן‬ ‫המטבעות מכסף וזהב או דילמא שכיון שאין ערכן מחמת עצמן‬ ‫וכבר העיר בליקוטי פנחס שם אשר לא טוב עשו המדפיסים‬ ‫אלא מחמת הערך שהמדינה נותנת להם אין גופן ממון ואין פודין‬ ‫החדשים שהשמיטו זאת וכן הוא בשו"ת חיי אריה סימן א' וכן‬ ‫בהן‪ ,‬וכמו כן יש לדון בכל מיני שטרות הכסף שנתחדשו במשך‬ ‫מציין בספר ברית יהודה להגר"י בלוי פרק י"ח סעיף ג' בשם‬ ‫הזמן‪ ,‬שבהם חתום המושל ככתב הראוי לשימוש במקום הכסף‬ ‫הגאון מרגאצוב מובא בספר אשל אברהם פירות נימסר סימן י'‬ ‫להוצאה ומסחר‪ ,‬ומטעם חוקי המדינה הרי הוא ככסף גמור‪ ,‬לענין‬ ‫שדעתו ששטרות נייר שאין שוה כלום ואין בו דין מטבע‪ ,‬וכן הוא‬ ‫התשלומין בהם בשוק ועוברים בין הסוחרים‪ ,‬ואין מי שלא‬ ‫בשו"ת תשובה מאהבה חלק ג' סימן ת"ד שו"ת באר חיים מרדכי‬ ‫יתחייב כנגדם מחמת פחיתת ערכם כנייר וכחספא בעלמא ובדבר‬ ‫סימן מ"ה שו"ת בית אב חמישאי סימן של"א וכ"פ הגרצ"פ פרנק‬ ‫זה נתחבטו בו הפוסקים לרוב בכמה דינים הנוגעים בזה‪ ,‬כגון‬ ‫ירחון הפרדס שבט תש"ך וכן הגרש"ז אוירבאך במנחת שלמה‬ ‫מדיני ריבית שצריך דין מטבע שגופו ממון‪ ,‬וכן לענין קידושי כסף‬ ‫סימן ע"א ס"ק כ"ג פסק שלא לפדות הן בשטרות הן במטבעות‪.‬‬ ‫באשה ופדיון מעשר שני ודיני שומרים שנאמר בהם כסף ולא‬ ‫שטרות‪ ,‬וכמו כן לעניננו בדין פדיון הבן בשטר דאימעוט מקרא‬ ‫המנהג למעשה שאין פודין אלא במטבעות של‬ ‫דאין גופן ממון וכמבואר לעיל‪.‬‬ ‫כסף‬ ‫ספק החתם סופר בענין פדיון הבן‬ ‫וכתב באוצר פדיון הבן (שם) שכן הוא המנהג למעשה בזמננו‬ ‫הראש וראשון שדן בשאלה זו בשו"ת חתם סופר (יורה דעה סימן‬ ‫שהכל פודים רק במטבעות שיש בהם שיעור כסף הפדיון‪ ,‬והגם‬ ‫קלד) שכותב בין השאר בגדר המטבעות אבל גדר מטבע הוא שגזר‬ ‫שמשני הצדדים של הלכה זו עומדים גאוני הדור ומי יכניס ראשו‬ ‫המלך עליו שתצא ומי שממאן מלמכור וליקח באותו המטבע‬ ‫בין ההרים הגדולים לאסוקי הלכתא‪ ,‬מכל מקום מצאנו בשו"ת‬ ‫יחייב ראשו למלכות ודינא דמלכותא דין אמת ומשפט צדק הוא‬ ‫מנחת אלעזר שם שנאמנת עלינו עדותו שהעיד בכותבו ולא שמענו‬ ‫וכו' ואין חילוק אם יהיה זהב או כסף או נייר עד כאן דבריו‪ ,‬וכן‬ ‫מעולם לפדות בבאנקנאטי"ן וכן הוא בסוף דבריו שם בהתייחסו‬ ‫הגדיר בזה החזון איש (יורה דעה סימן עב) שכתב וענין מטבע כל‬ ‫לדברי החתם סופר שנהגו כוותיה שאין לפדות בהם הרי דנקט‬ ‫דבר שהסכימו עליו בני המדינה למכור ולקנות בו ולהעריך בו את‬ ‫דגם דעת החתם סופר שהוא מאריה דהאי הלכתא שאין פודין‬ ‫כל השוק וכו' ואפשר שאם אין מטבע בעולם כסף צרוף הוא‬ ‫בהם‪ ,‬וכן משמע מלשון הפתחי תשובה כאן שמביא דברי החתם‬ ‫המטבע לכל דיני התורה כדין פדיון הבן וכו' אלא בזמן שיש מטבע‬ ‫סופר למישמע מינה דאין פודין בהם‪ ,‬וכן משמע מדברי שו"ת‬ ‫במדינה חשיבא מטבעות המדינה יותר מכסף צרוף עד כאן‪.‬‬ ‫חסד לאברהם יורה דעה סימז צ"ו שבא לחלוק על החתם סופר‬ ‫ובחתם סופר שם לאחר דין ודברים בענין הבאנקנאטי"ן [שטרות‬ ‫והעלה דאין גופן ממון וכן כתב בזוכר הברית סימן ל"ב סעיף י'‬ ‫הכסף] המצויין בזמנינו המונפקים על ידי הבנק המלכותי מטעם‬ ‫אמנם בשו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קנ"א מסיק בלשונו דדעת‬ ‫אוצר המדינה העלה שודאי לענין קידושי אשה ולפדות בהם‬ ‫כל הפוסקים כשיטת החתם סופר שדין השטרות כדין המטבע‬ ‫הקדשות ומעשר שני הרי הם ככסף גמור‪ ,‬אמנם לענין פדיון הבן‬ ‫וכתב שכן דעת הגר"מ בנעט מובא בשו"ת חתם סופר חשן משפט‬ ‫מסתפק כיון שפדיון בכור פודין מהקב"ה שאמר כי לי כל בכור‬ ‫סימן ס"ה וראה בברית יהודה שם שכבר הרגיש בזה בסתירת‬ ‫אלא שהקב"ה נתן פדיונו לכהן והוא קצב פדיונו ה' סלעים שיהא‬ ‫דברי הפוסקים לענין דעת החתם סופר וכן בחילוף דברי החתם‬ ‫בהם כסף מזוקק ואין בשווי הבאנקנאטי"ן שום חשיבות אף‬ ‫סופר עצמו מתשובה זו למשנה‪.‬‬ ‫שבפקודת המלכות שוים הם ככסף‪ ,‬כיון דלגבי השי"ת לא נחשבת‬ ‫הצורה וחוק המלך לכלום‪.‬‬ ‫ומכל מקום נשאר החתם סופר בזה אכתי בצריך עיון וכן מובאים‬ ‫איך לחשב ערך הכסף במטבעות פדיון הבן‬ ‫דבריו בפתחי תשובה ס"ק ז' וכן הוא בדבריו בקצרה בחשן משפט‬ ‫כתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א ס' תרנט) נהגו לדקדק לפדות‬ ‫סימן קפ"ז מובא בפתחי תשובה לחשן משפט סימן צ"ה ס"ק א'‪,‬‬ ‫במטבעות של כסף ממש ולכן לוקחים דולארים ישנים עם כסף‬ ‫ומציין עוד לדבריו בחשן משפט סימן ה' ובחלק אבן העזר נחית‬ ‫טהור או כסף מצרי ישן שיש בהם משקל מאה ואחד גראם כסף‬ ‫החתם סופר בפשיטות דהני שטרות דינם כמטבע גמור וראה עוד‬ ‫טהור אבל היום שאין במטבעות הללו מאה אחוז כסף טהור רק‬ ‫בשו"ת חתם סופר חלק ו' סימן ל'‪.‬‬ ‫לערך תשעים אחוז כסף טהור או יש מהם רק בשמונים אחוז כסף‬ ‫טהור מוסיפים עשרה או עשרים אחוז משקל למטבעות שיהיה‬ ‫י"א שזה כסף גמור גם לענין פדיון הבן‬ ‫בהם כסף טהור בשיעור הנ"ל‪ .‬יסוד הדבר הוא בשו"ת חתם סופר‬ ‫כן העלו להלכה בשו"ת השיב משה (יורה דעה סימן נד – נה)‬ ‫יו"ד קל"ד שפירש שבפדיון הבן אי אפשר לפדות במטבעות בתורת‬ ‫שהעלה בבירור שאפשר לפדות בהם כיון שאפשר לקנות בהם כמו‬ ‫שוה כסף כיון ששויו רק מפני צווי המלך על הקונים והמוכרים‬ ‫בכסף גמור‪ ,‬ובשו"ת אבני צדק (יורה דעה סימן קכ"ה) סמך ידיו‬ ‫לא מהני לענין פדיון הבן שפודין מהקב"ה כי לי כל בכור אלא‬ ‫על דברי זקינו (ההשיב משה) לישב מה שהקשה והשיג עליו‬ ‫שהקב"ה נתן פדיונו לכהן אבל עיקר הפדיון מהקב"ה בזה צריך‬ ‫במנחת יהודה סימן נ"ד וכן פלפלו בדברי ההשיב משה בשו"ת‬ ‫שיהא השווי בגופו דוקא כשיעור ע"ש‪ ,‬ולפי זה אני נבוך לשיטתו‬ ‫מנחת אלעזר חלק ב' סימן קט"ו ובספר דובר שלום קונטרס אהל‬ ‫שצריכים בגופו כסף טהור הלוא גם במטבע עם תשעים אחוז כסף‬ ‫יהושע אות מ"ז תשובה מהגה"ק רבי ישכר דוב מבעלז זצ"ל‪.‬‬ ‫הגר"א ומנהגיו סימן ר"ה והבו דלא הוסיף עלה‪ .‬ולפי דברינו‬ ‫אינו ראוי לשימוש בשויו כמות שהוא אלא מפני צווי המלך‪ ,‬וכאן‬ ‫נראה שבמטבעות ישנות המצויות היום כיון ששוין צריך שומא‬ ‫עבר זמנו ואינו בשימוש אפילו במדינה ההיא וכ"ש במדינה אחרת‬ ‫ואין מחוייבין לקבלם כמו מטבע היוצא אין עלה דין כסף אלא‬ ‫רק אפשר להתיך הכסף טהור בתוכו ואז להשתמש בו ככסף‪ ,‬וא"כ‬ ‫שוה כסף ואם כן צ"ב מה מועיל מטבעות ישנות עם כסף דעדיפי‬ ‫צריך לחשב גם את הוצאת הדמים לאומן שיתיכנו לכסף טהור‬ ‫כיון שבלאו הכי מועיל היום רק כשוה כסף וכמ"ש ועיין בסימן‬ ‫ורק אח"כ להעריכנו כמתכת כסף ומה שהוא מעורב בנחושת צריך‬ ‫שלאח"ז תר"ס שלפי דברינו אף דע"פ שווי הכסף מספיק ק"א‬ ‫לגרע מהחשבון‪.‬‬ ‫גראם אם מוסיף עוד מעט כסף עבור ההיתוך עדיף‪ ,‬ויש נוהגין‬ ‫וכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א (שם) שנהגו להחמיר כדברי‬ ‫בק"כ גראם כסף מטעם זה‪ ,‬ומיהו הורה רבינו החזו"א זצ"ל‬ ‫החתם סופר וכ"כ בערוך השלחן רס"י ש"ה ואולי ראוי להחמיר‬ ‫שמספיק כפי הכסף שבתוכו ולא משלמין עבור היתוך‪ .‬עכ"ד‬ ‫להוסיף עוד קצת מהטעם שביארנו אבל לא נהגו כן שדברי החתם‬ ‫הגר"מ שטרנבוך שליט"א‪.‬‬ ‫סופר גופא חומרא ומדינא מטבע מועיל בפדיון הבן כשוה כסף‬ ‫עיין בביאור הגר"א ר"ס ש"ה‪ ,‬ועיין עוד מש"כ בזה בס' הלכות‬ ‫דף נג‬ ‫בהקדש מטלטלין אבל קרקע יש לו פדיון וכן הביא בתשובת ר"א‬ ‫אין מקדישין וכו' בזמן הזה ואם הקדיש מעות וכלי‬ ‫מזרחי סימן נג דברי הא"ז וכתב עוד שם דדעת הרי"ף והרמב"ם‬ ‫דאפי' מטלטלים יש להם פדיון בדבר מועט עכ"ד וא"כ לדעת‬ ‫מתכות יוליך לים המלח‬ ‫הרמ"א אין לשטרות הללו תקנה וצריך להשמידם כדאמרינן לעיל‬ ‫דף יג ע"א אין מקדישין ואין מחרימין ואין מעריכין בזמן הזה‬ ‫הקדישה שטרות כסף להקדש מה יעשו מהם‬ ‫ואם הקדיש והחרים והעריך בהמה תיעקר פירות כסות וכלים‬ ‫ירקבו מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח‬ ‫שאלה‪ :‬מעשה באשה עשירה שהיה לה שטרות כסף רבים והביאה‬ ‫וכתב בחשוקי חמד ע"ז דף סג ע"ב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫אותם לבית הכנסת ואמרה שהיא מפקידה את הכסף למשמרת‬ ‫שיעץ לגבאים ללכת לבנק המרכזי ויתנו להם את השטרות הללו‬ ‫ביד הגבאים עבור בית המקדש האם יש עצה איך להשתמש עם‬ ‫וישרפו אותם לעיני הממונים ולבקשם שיתנו להם שטרות חדשים‬ ‫השטרות והאם מותר לעשות כן‪.‬‬ ‫במקום השטרות האלו והשטרות החדשים אינם פדיון של‬ ‫תשובה‪ :‬כתב הרמ"א (יו"ד סימן רנח ס"א) המקדיש ואמר‬ ‫השטרות האלו אלא הם במקומם‪.‬‬ ‫שכוונתו להקדש ממש אין לו תקנה ליהנות ממנו וכתב הש"ך‬ ‫סק"ג שאין תקנה בפדיון ונאסר על כל העולם מיהו היינו דוקא‬ ‫דף נד ‪ -‬נה‬ ‫עד ט"ז מיל והיום ליכא מציאות כזו‪ .‬ואם כן אפשר נמי לענין פסול‬ ‫מעשה בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה וכמה היא‬ ‫חסר כיון שנחלשה ראייתנו לכן אינו נראה אלא ע"י זכוכית ומסיק‬ ‫דלענין דינים דאורייתא יש להחמיר בזה‪.1‬‬ ‫רגל בהמה רועה ט"ז מיל‬ ‫וכתב על זה הגרי"ד פריד שליט"א (מעדני שלמה עמ' דש) לענ"ד יש‬ ‫לדון הרבה בזה‪ ,‬דיש לחלק בין ג' כוכבים שאינו קובע בעצם את שם‬ ‫האם נחלשו הראיה בזמננו ‪ -‬נפק"מ לענין זמן‬ ‫הלילה אלא זהו סימן שהלילה הגיע‪ ,‬ועיקר הזמן תלוי בשיעור הזמן‪,‬‬ ‫וכ"כ מרן הג"ר אלחנן וסרמן בקובץ שיעורים ריש פסחים ובזה‬ ‫צאת הכוכבים‬ ‫אפש"ל כדברי מרן הגרא"ז דנחלשה ראייתנו ואין אנו רואים הג'‬ ‫ע' באבן האזל (פ"א הל' קריאת שמע דף יד ע"ב) שהקשה היאך‬ ‫כוכבים בשיעור שהיו פעם רואים ומכל מקום לילה הוא מכיון שהגיע‬ ‫שיעור הזמן‪ ,‬משא"כ בדבר שתלוי בעצם בראייתנו בזה אין צריך‬ ‫סוברים הגאונים דג' רבעי מיל לאחר השקיעה הראשונה כבר הוי‬ ‫לחשוש שנחלשה ראייתנו די"ל שהתורה ניתנה לכל דור ודור לפי‬ ‫צאת הכוכבים הרי במציאות איננו רואים כוכבים בזמן כ"כ קצר‬ ‫אותו הדור‪ ,‬ואם בדור זה לא נראה החסר אע"ג שבדורות הקודמים‬ ‫לאחר השקיעה תירץ ע"ז האבן האזל במכתב להגרימ"ט בשם‬ ‫היו רואים אותו אפשר דאין להתחשב בזה דאם נצטרך לחשוש למה‬ ‫הג"ר דוד בהר"ן זצ"ל שהוא משום שנחלשה ראייתינו מראייתם‬ ‫שראו הדורות הקודמים שוב איכא טענה דלא ניתנה תורה למלאכי‬ ‫של הדורות הקודמים לכן איננו רואים כוכבים בזמן זה והוכיח‬ ‫השרת וכדמות מליצה יש להזכיר מה שאמרו 'אם ראשונים‬ ‫כן מהמשנה וגמ' בכורות נד דקתני דרועה צאן יכול לרעות את‬ ‫כמלאכים'‪.‬‬ ‫צאנו ולשומרם עד מרחק של ט"ז מיל והוא יותר מ‪ 15‬קילומטר‬ ‫בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ב סי' קמ"ו עמ' רמ"ח) הביא מה שכתב לו נכדו‬ ‫להגר"ח נאה ויותר מ‪ 18‬קילומטר להחזו"א‪ ,‬ואנו ודאי לא יכולים‬ ‫של הגאון ר' שמחה זעליג זצ"ל מבריסק בשם הגר"ח זצ"ל לענין‬ ‫לראות היטב למרחק כ"כ גדול אלמא נחלשה ראייתינו‪.‬‬ ‫תולעים שרק נראים ע"י מיקרוסקופ שמותרים הם‪ ,‬דהתורה אסרה‬ ‫[וכתב האבן האזל (שם במוסגר) ומשערים שזוהי בשביל‬ ‫רק מה שנראה לעיניים‪ ,‬והוסיף האג"מ דדבר זה פשוט הוא ואין‬ ‫שמשתמשים במנורות גדולות בלילה ובימי חז"ל היו משתמשים‬ ‫צריך עדות של גדולים על כך והוא הדין לענין מראות דמים‪ ,‬ריבוע‬ ‫במנרות קטנות ושמעתי שהבדואים שמשכנם בשדות רואים גם‬ ‫של תפילין פגימת סכין של שחיטה וכדו' עי"ש הרי דהאג"מ ס"ל דאף‬ ‫עכשיו מרחוק מאוד‪ ,‬אך אם כן כבר אין ראיה מראייתינו עכ"ד‪.‬‬ ‫לענין מראות דמים אין להתחשב אלא במה שנראה לעין ואין צריך‬ ‫לחשוש שמא נחלשה ראייתנו‪ ,‬וכעין זה כתב בשו"ת טוב טעם ודעת‬ ‫האם נחלשה ראייתנו – פסול חסר באתרוג‬ ‫מהדורא תנינא קונטרס אחרון סי' נג לענין סכין של שחיטה ותולעים‬ ‫בספר מועדים וזמנים (ח"ב סי' קכד) כתב לדון לענין פסול חסר‬ ‫שאין צריך לבדוק חסה בזכוכית מגדלת וע"ע באג"מ יו"ד ח"ד ב‪.‬‬ ‫באתרוג שאינו ניכר לעין‪ ,‬וניכר בזכוכית דבשלמא לענין שינוי מראה‬ ‫וכ"כ בשיעורי שבט הלוי סי' קפ"ג ש"ך סק"ג ובחוט שני עמוד פט‪.‬‬ ‫דהוא משום הדר אם אינו ניכר שפיר הדר הוא כמ"ש המבי"ט‪,‬‬ ‫משא"כ חסר דהוא משום לקיחה תמה י"ל דאם ע"י זכוכית ניכר‬ ‫עוד בענין זמן צאת הכוכבים‬ ‫דחסר הוא שוב לא הוי לקיחה תמה‪ ,‬והכריע להקל בזה בכלל מה‬ ‫כמו"כ כתב בשו"ת אור לציון ח"ד פמ"ג הערה א (עמ' רמד) שיש לנו‬ ‫שלא ניתנה תורה למלאכי השרת‪ ,‬אולם נסתפק שם מצד אחר דכיון‬ ‫לדון אימתי הוא זמן צאת הכוכבים והנה ידועה המחלוקת בין רבי‬ ‫שהראיה בדורות הקודמים היתה טובה יותר כמ"ש מרן הגרא"ז‬ ‫יהודה ורבי יוסי בשבת דף ל"ד ע"ב בענין בין השמשות שלרבי יהודה‬ ‫מלצר זצ"ל באבן האזל בקונטרס ביה"ש פ"א מהל' ק"ש ה"א אות ג'‬ ‫משקיעת החמה הוי בין השמשות בשיעור מהלך ג' רבעי מיל דהיינו‬ ‫ס"ק ח הו"ד לעיל) לענין שאין רואים ג' כוכבים אחרי ג' רבעי מיל‬ ‫כשלש עשרה וחצי דקות זמניות וכו' ולאחר מכן הוי לילה דהיינו‬ ‫מהשקיעה בשם הגאון ר' דוד בהר"ן דהוכיח שהיום ראייתנו נחלשה‬ ‫מהך דדורות הקודמים ע"פ הא דאיתא בבכורות נד דהרועה רואה‬ ‫אכן בבדיקת לולבים באופן שיש חשש נקטם‪ ,‬שהוא חסרון הדר יתכן‬ ‫‪ 1‬יש הנוהגים לבדוק שאלות של 'חסר' באתרוגים ע"י זכוכית מגדלת‪,‬‬ ‫שגם בשנה זו שניתן להיעזר ע"י זכוכית מגדלת ‪.‬‬ ‫וזאת באופן שרואים איזה חשש באתרוג‪ ,‬וע"י בדיקת זכוכית המגדלת‬ ‫העיד הגר"י קנר שליט"א שמעולם לא ראה את רבו הגר"נ קרליץ זצ"ל‬ ‫ניתן לברר בקלות את השאלה‪.‬‬ ‫מעיין בד' מינים [וכן שאר עניני יו"ד] ע"י זכוכית מגדלת [ואף בין שאר‬ ‫אכן בשנה שיום א' דסוכות חל בשבת‪ ,‬ואין פסול חסר‪ ,‬רק באופן‬ ‫תלמידי הגר"נ קרליץ זצ"ל שמענו שזה היה זה דבר נדיר מאד]‪.‬‬ ‫שהחסר משנה את מראה האתרוג שאינו 'הדר'‪ ,‬אך במקום קטן באתרוג‪,‬‬ ‫אין חשש כזו‪ ,‬ולכן בשנה כזו אין צריך להקפיד בזה‪.‬‬ ‫כתוב ע"ג הגמ' שם "אם נאמר שבמטר יש שתי אמות הרי הרועה‬ ‫צאת הכוכבים ולרבי יוסי זמן בין השמשות דרבי יהודה נחשב עדיין‬ ‫בזמן חז"ל יכול לשלוט ולראות שש עשרה ק"מ" ע"כ‪( .‬ומשמע שהיה‬ ‫יום ודאי ובין השמשות דידיה הרי הוא במשך כהרף עין והוא לאחר‬ ‫שינוי מזמן חז"ל)‪.‬‬ ‫שנשלם בין השמשות דרבי יהודה ומיד לאחר כהרף עין הוי לילה‬ ‫וע' דברי הגר"י זילברשטיין שליט"א בספר חשוקי חמד (בכורות‬ ‫והוא זמן צאת הכוכבים‪ ,‬אלא שבמציאות הדבר קשה שלפ"ז היה‬ ‫נד) שבאמת חקר בדין צירוף הבהמות ע"י הרועה בזמנינו שאין‬ ‫לנו לראות שלשה כוכבים לאחר י"ג וחצי דקות מהשקיעה‪,‬‬ ‫רואים ט"ז מיל כמה שיעור להצטרף למעשר בהמה וכתב‪ :‬שאלה‬ ‫ובמציאות לאחר מדידות רבות אין אנו רואים ג' כוכבים בינונים אלא‬ ‫הנה בימינו הרי המציאות היא שאין רואים למרחק רב כל כך של שש‬ ‫לאחר כעשרים וארבע עשרים וחמש דקות לאחר השקיעה‪ ,‬ובאמצע‬ ‫עשרה מיל ויש להסתפק האם יש צירוף לחיוב מעשר בהמה במרחק‬ ‫הקיץ לאחר כעשרים ושבע עשרים ושמונה דקות לאחר השקיעה‪ ,‬וג'‬ ‫כזה‪ ,‬עוד יש להסתפק מה יהיה הדין ברועה ששומר על שני עדריו‬ ‫כוכבים בינונים יש לדעת שאין הכוונה לממוצע בין הכוכב הגדול ביותר לכוכב הקטן‬ ‫ביותר‪ ,‬שלפ"ז כשיש כוכבים קטנים יותר מאשר גדולים הבינונים קטנים יותר אלא כמו‬ ‫ממרחק רב על ידי התבוננות במשקפת ובידיו רובים וכדו' על מנת‬ ‫שנתבאר בספר אור לציון תשובות ח"ג במבוא הספר ענף ג' אות י' לענין שיעור הביצה‬ ‫להגן על עדרו האם החמישה שבכל עדר מצטרפים למעשר בהמה‬ ‫שבינוני אין פירושו ממוצע אלא מצוי ע"ש והוא הדין בנידון דידן ג' כוכבים בינונים היינו‬ ‫תשובה‪ ,‬שאלתי שאלה זו את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א)‬ ‫המצויים יותר ועל כורחנו לומר או שחישוב השקיעה שלנו אינו נכון‬ ‫זצ"ל ואמר לי שפשוט שאם בימינו הרועה אינו רואה את הבהמות‬ ‫שאין לחשב משעה שגלגל חמה שוקע ונעלם מעינינו אלא משעה‬ ‫אינו מצטרף כי השיעור אינו רק סימן אלא מציאות וכשאין מציאות‬ ‫שהאדמומית מחמת השמש תיעלם מהמערב ותעלה למעלה‪ ,‬וראה‬ ‫זו אי אפשר לצרפם כמו כן אמר הגרי"ש אלישיב שגם אם הרועה‬ ‫בספר אור היום ובדברי הגאון רבי איסר זלמן מלצר בקונטרס בין‬ ‫יראה במשקפת אינו מצטרף כיון שאינו רואה בעיניו ואין זה נחשב‬ ‫השמשות או שהראיה שלנו נחלשה ואין אנו רואים את הכוכבים‬ ‫לצירוף עכ"ד‪.2‬‬ ‫בזמנם אלא מאוחר יותר ואילו היתה ראייתנו טובה היינו רואים את‬ ‫הכוכבים כבר לאחר י"ג דקות וחצי וכבר נתבאר בספר אור לציון‬ ‫קריאת המגילה במודיעין עילית ואלעד ש'נראה'‬ ‫תשובות ח"א חיו"ד סימן י' שהמנהג למעשה לחוש מהשקיעה ועד‬ ‫ללוד‬ ‫כעשרים וחמש עשרים ושבע דקות לאחר מכן ולדונו כספק יום ספק‬ ‫לילה ורק לאחר מכן הוי לילה ודאי ע"ש‪.‬‬ ‫במס' מגילה דף ב ע"ב אמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו‬ ‫[והשיב הגרש"ז אויערבך זצ"ל (מעדני שלמה עמ' שו) והוסיף עוד‬ ‫וכל הנראה עמו נידון ככרך [וקורין בט"ו‪ ,‬הסמוך אע"ג שאינו‬ ‫שסברת מרן הגרא"ז זצ"ל דנחלשה ראייתנו הוא חידוש גדול ואין‬ ‫נראה‪ ,‬נראה אע"פ שאינו סמוך רש"י] עד כמה אמר רבי ירמיה‬ ‫צריך לחוש לזה (לענין בדיקת ד' מינים וכו' ע"ש)‪ ,‬ולכן אין לומר‬ ‫ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל וכו'‪.‬‬ ‫שאם היתה לנו ראייה חזקה כמו של דורות הקודמים היינו מבחינים‬ ‫מחל' ראשונים י"א 'נראה' יותר ממיל‪ :‬והנה בדין כפרים‬ ‫בראית העין רגילה שאדום הוא דהלא גם זה נכלל במה שלא ניתנה‬ ‫הנראות לעיר המוקפת חומה ואינם סמוכים אליה עיין בב"י והנה‬ ‫תורה למלאכי השרת דהתורה ניתנה לכל דור ודור כפי מה שהוא לפי‬ ‫בדין כפרים הנראות לעיר המוקפת חומה ואינם סמוכים אליה‬ ‫החושים שלנו ולא לפי חושי דורות הקודמים‬ ‫עיין בב"י דדעת הרמב"ם והטור וכן י"א בר"ן דבנראה בעינן דוקא‬ ‫וגם לענין אתרוג אמר הגרש"ז אויערבך זצ"ל שפשיטא שאם נראית‬ ‫סמוך מיל אמנם דעת רש"י ור"ח הריטב"א רי"ו והמ"מ ועוד‬ ‫איזו נקודה באתרוג ומפני קטנותה של נקודה זו אינה נראית חסר‬ ‫דשיעור מיל נאמר רק על סמוך לעיר המוקפת חומה‪ ,‬ודן בחוט‬ ‫בעין רגילה אבל ע"י זכוכית מגדלת מבחינים שהוא אמנם חסר דאין‬ ‫שני (שבת ח"ד עמ' שס) מה הגבול של 'נראה' לראשונים אלו ע"ש‬ ‫להתחשב בזה כלל והרי הוא אתרוג כשר ומהודר וזה אמור אפילו‬ ‫אם היתה נראית איזו נקודה כנ"ל וכל שכן אם לא היה נראה כלל‬ ‫[והביא שלריטב"א 'נראה' אין גבול אם שותף לעיר בענייניו]‪.‬‬ ‫לעין רגילה ורק ע"י זכוכית מבחינים שיש איזה חסרון באתרוג דאין‬ ‫והביא דברי החזו"א או"ח סי' קנ"ג ס"ק ג' ד"ה מגילה כתב וז"ל‬ ‫זה כלום דהלא אם יסתכל אדם באתרוג דרך זכוכית חזקה מאד‪.‬‬ ‫קים ליה דעד מיל נראה וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫ור"ל ראיה ברורה במרחק בערך מיל‪ ,‬ואף דאמרינן במס' בכורות‬ ‫דברי הסטייפלר זצ"ל‬ ‫נ"ד ע"ב לענין צירוף למעשר בהמה דעד ט"ז מיל רואה אדם את‬ ‫וראה נמי בדברי הגרי"י קניבסקי זצ"ל בספרו איפת צדק (סוף ענף‬ ‫הכבש משום דעינו של רועה שולטת עד ט"ז מיל‪ ,‬היינו דלענין‬ ‫כ עמ' כט) שכתב הנה הבאתי ההיא דמעשר בהמה שמצטרף עד ט"ז‬ ‫מגילה לא סגי בראיה בעלמא אלא בעינן שתראה העיר הקטנה‬ ‫מיל דשלטה ביה עינא דרועה וכי כשיחלש כח הראות ישתנה הדין‬ ‫כחלק מן הכרך וכאילו היא מפרברי הכרך‪ ,‬ובזה קים להו דעד‬ ‫ע"פ חכם מזמננו? והשיב השיעורי ציון (להגר"ח נאה) דאינו מודה‬ ‫מיל חשיב נראה ומבואר כנ"ל דכשהמרחק רב אין סברא לחייב‬ ‫שנשתנו בנ"א בכח הראות אלא בכחות הנפשיים‪ ,‬והקשה עליו‬ ‫בקריאת ט"ו משום נראה‪ ,‬ולפי"ז נראה דמעיקר הדין אין מקום‬ ‫הסטייפלר זצ"ל אבל המציאות כן הוא דאטו היום ימצא שאדם‬ ‫לחוש לנראה מופלג וכנ"ל‪ ,‬ולכן עיירות הסמוכות ללוד כמו‬ ‫יראה גדי רועה ברחוק ט"ז ק"מ בערך ע"ב‪.‬‬ ‫מודיעין עילית ואלעד אין להם דין 'נראה' ללוד וקורין שם מגילה‬ ‫רק בי"ד אדר ואינם צריכים לחוש לקרוא גם בט"ו עכ"ד החוט‬ ‫עוד בענין צירוף ט"ז מיל בזמננו‬ ‫שני‪.‬‬ ‫וע' דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר הערות במסכת בכורות' שם‬ ‫ביום חמישי ט' כסלו דף היומי מתחילים מסכת ערכין‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל ‪ g089285647@gmail.com‬לתרומות‪ ,‬הערות והארות ‪0533163916‬‬ ‫ונמצא בא לידי איסור כרת שהוא שחיטת קדשים בחוץ כמבואר‬ ‫‪ 2‬וכתב הג"ר הרב שמואל כהן (הו"ד בגם אני אודך קובץ יא עמ' צד)‬ ‫ברמב''ם הלכות בכורות פרק ו הלכה ב ומקורו בסוגיא ערוכה במס'‬ ‫לכאורה יש לציין כי שאלה זאת אינה שייכת לימינו אלא הוי הלכתא‬ ‫בכורות נג‪ ,‬וראה שם בספר חשוקי חמד גופיה מ"ש בזה ועיין בספר‬ ‫למשיחא‪ ,‬כי אע"ג שמעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני‬ ‫הר המוריה על הרמב"ם שם מ"ש בשיטת רש"י)‪.‬‬ ‫הבית ושלא בפני הבית מ"מ חכמים אסרו לעשר בהמה בזמן הזה‬ ‫ותקנו שאין מעשרין אלא בפני הבית גזירה שמא יאכלהו תמים‬