gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha

שבוע: תולדות (2026-11-09)

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימות‬ ‫הפרשה‬ ‫מפי מורינו‬ ‫פה מפיק מרגליות‬ ‫הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫גליון ק"ח‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫להרב החסיד המפואר מו"ה יחיאל הלוי געטער שליט"א‬ ‫לרגל שמחת נישואי נכדו‬ ‫החתן עקיבא הי"ו עב"ג בשעטומ"צ‬ ‫בן לבנו הרב אברהם יעקב שליט"א‬ ‫יעזור השי"ת שהזיווג יעלה יפה יפה לבנין עדי עד‬ ‫ויזכו לבנות בית נאמן בישראל דורות ישרים ומבורכים וכל‬ ‫טוב וטוב ברו"ג‬ ‫נדבת‬ ‫ידידנו הרב ישעיה ברא"י אינגבר הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב‬ ‫יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט וכט"ס ברו"ג‬ ‫"בשורה טובה תדשן עצם"‬ ‫בעזהשי"ת לקראת יו"ט חנוכה הבעל"ט‬ ‫יופיע ספר "נועם החנוכה" ‪ -‬סדר הדלקת נר חנוכה‬ ‫עם ביאורים ואמרים ופנינים ומאמרים על יו"ט חנוכה‬ ‫שנלקט משיעורים הנפלאים מפי מורינו שליט"א‬ ‫כל הרוצה להשתתף בהוצאות המרובות‬ ‫לעילוי נשמת או לזכות יקירכם וכדו'‬ ‫ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש "נעימות הפרשה"‬ ‫או בפלאפון מס’ ‪053.414.3747‬‬ ‫ובמייל ‪NH987611@gmail.com :‬‬ ‫ב‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫שיעור פרשת תולדות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫תפילת יצחק ורבקה על הבני‪  ‬תפילה דומה לקרב‪ ‬והחדר דומה‬ ‫למזבח ‪ ‬מתפללי‪ ‬לצד שכינה ‪ ‬ריבוי תפילות ‪ ‬מעלת המתפלל בעד‬ ‫חבירו ‪ ‬פעל בתפילותיו ליפקד בבני‪ ‬א‪ ‬שנשאר עשיר ‪ ‬אמירת‬ ‫נשמת ‪ ‬הלעיטני נא ‪ ‬האופ‪ ‬שהאכיל יעקב את עשו ‪ ‬בחשיבות עני‪‬‬ ‫נטילת ידי‪ ‬שחרית ‪ ‬סגולה לראש השנה ‪ ‬עשו מתייחס אחר רבקה‬ ‫ולא אחר יצחק‬ ‫יומא דהילולא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫ה' כסלו ‪ ‬מר‪ ‬המהרש"א זי"ע ‪ ‬ה' כסלו – ה"מנוחת אשר" מטשענגער‬ ‫זי"ע ‪ ‬כיצד פעל יצחק בתפילתו ‪ ‬ח' כסלו ‪ ‬הרה"ק רבי אהר‪‬‬ ‫מטשערנוביל זי"ע‬ ‫ענינים שונים ‪ -‬טוב להודות לה' }חלק ד'{ ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כה‬ ‫לחיות מתו‪ ‬הודאה ‪ ‬נשארי‪ ‬תמיד במצב של חייב ‪ ‬ההודאה על זכות‬ ‫ההודאה‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫שיעור פרשת תולדות‬ ‫תפילת יצחק ורבקה על הבנים‬ ‫אשׁתּוֹ‪:‬‬ ‫רבקה ִ ְ‬ ‫ותּהר ִ ְ ָ‬ ‫ויּעתר לוֹ ה' ַ ַ ַ‬ ‫עקרה ִהוא ַ ֵ ָ ֶ‬ ‫אשׁתּוֹ ִכּי ֲ ָ ָ‬ ‫לנכח ִ ְ‬ ‫יצחק ַלה' ְ ֹ ַ‬ ‫ַויּעתּר ִ ְ ָ‬ ‫ְֶ ַ‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫וזו עומדת בזוית זו ומתפללת'‪ ,‬אלא‬ ‫בפסוק זה מבואר עני‪ ‬תפילת‪ ‬של‬ ‫שלפי זה יש להבי‪ ‬מה שנאמר 'ויעתר‬ ‫יצחק ורבקה על הבני‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫לו ה'' שמשמעו 'לו ‪ ‬ולא לה'‪ ,‬ועל זה‬ ‫רש"י 'ויעתר' ‪ ‬הרבה והפציר בתפילה‪.‬‬ ‫מבאר רש"י הטע‪' ‬שאי‪ ‬דומה תפילת‬ ‫ובכוונת הכתוב 'לנוכח אשתו'‪ ,‬יש‬ ‫צדיק ב‪ ‬צדיק לתפילת צדיק ב‪ ‬רשע‬ ‫לפרש בפשטות שיצחק התפלל על‬ ‫לפיכ‪ ‬לו ולא לה'‪.‬‬ ‫רבקה‪ ,‬וכמו שמבאר הרד"ק 'לנוכח‬ ‫ובאלשי‪ ‬הק' מבאר על פי מה‬ ‫אשתו‪ ,‬לעומת אשתו‪ ,‬כלומר בעבורה‪,‬‬ ‫שאמרו חז"ל )יבמות סד‪ (.‬כי שניה‪ ‬היו‬ ‫שהתפלל מאד בעבורה שית‪ ‬לו הק‪‬ל‬ ‫עקרי‪ .‬וידוע מה שאמרו חז"ל )ב"ק צב‪(.‬‬ ‫ממנה ב‪ ,'‬ובאופ‪ ‬אחר פירש 'לנוכח‬ ‫שכל המתפלל על חבירו והוא צרי‪‬‬ ‫אשתו‪ ,‬כי בשעת התפלה היה עומד‬ ‫לאותו דבר הוא נענה תחלה‪ ,‬וזה יאמר‬ ‫לנכחה כדי שיכוי‪ ‬לבו עליה'‪ ,‬ועל זה‬ ‫'ויעתר יצחק לה''‪ ,‬לא על עצמו רק‬ ‫נאמר 'ויעתר לו ה''‪ ,‬שה' שמע בקול‬ ‫'לנוכח אשתו כי עקרה היא'‪ ,‬כי התפלל‬ ‫תפילתו‪.‬‬ ‫עליה ע‪ ‬היותו צרי‪ ‬לאותו דבר‪ ,‬ועל‬ ‫אלא שלפירוש זה יש להבי‪ ‬למה‬ ‫כ‪ ‬הוא נענה תחילה‪ ,‬כי 'ויעתר לו ה''‪,‬‬ ‫התפלל רק יצחק על הבני‪ ‬ולא‬ ‫על הנוגע לו‪' ,‬ותהר רבקה' למה שהיא‬ ‫התפללה רבקה עמו‪ ,‬אכ‪ ‬רש"י מבאר‬ ‫'אשתו'‪ ,‬כי מתפילתו עשה הוא יתבר‪‬‬ ‫שמה שנאמר 'לנוכח אשתו' היינו יחד‬ ‫עיקר‪ ,‬לפי שהתפלל בעד זולתו‪.‬‬ ‫ע‪ ‬אשתו‪' ,‬זה עומד בזוית זו ומתפלל‬ ‫?‪.‬‬ ‫תפילה דומה לקרבן והחדר דומה למזבח‬ ‫דבר חידוש בספר דברי דוד }לבעל‬ ‫בטע‪ ‬שהיו עומדי‪ ‬יצחק ורבקה זה‬ ‫הט"ז{‪ ,‬שאותו חדר שהיו מתפללי‪ ‬ש‪‬‬ ‫בזוית זו וזו בזוית זו ומתפללי‪ ‬מצאנו‬ ‫ה‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות‬ ‫ארבע מתנות‪ .‬והכי נמי היה בתפילה‬ ‫דומה למזבח‪ ,‬ובקרבנות שהקריבו על‬ ‫שלה‪ ‬הדומה לקרב‪ ‬היו מכווני‪ ‬שתי‬ ‫גבי המזבח הדי‪ ‬הוא שמזי‪ ‬הד‪ ‬על‬ ‫הזויות דהוה כמו ד' רוחות‪.‬‬ ‫שתי קרנות‪ ,‬דהיינו שתי מתנוה שה‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫מתפללים לצד שכינה‬ ‫וכדי לצאת ידי ספק התחכמו לעשות‬ ‫בספר מי‪ ‬חיי‪ ‬הביא דבר נפלא‬ ‫שכל אחד עמד כנגד שני רוחות‪,‬‬ ‫לבאר העני‪ ‬של 'זה עומד בזוית זו‬ ‫וממילא נמצא שאחד מה‪ ‬עמד לצד‬ ‫ומתפלל וזו עומדת בזוית זו‬ ‫הראוי‪.‬‬ ‫ומתפללת'‪ ,‬שהנה בגמרא ב"ב )ד‪ ‬כה‪(.‬‬ ‫אמרו‪' ,‬אמר רבי יהושע ב‪ ‬לוי בואו‬ ‫}ואולי יש להוסי‪ ‬על פי זה שיצחק‬ ‫ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו מקו‪‬‬ ‫עמד לצד 'צפונית מערבית' או 'דרומית‬ ‫תפילה דכתיב וצבא השמי‪ ‬ל‪‬‬ ‫מערבית'‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬ויעתר לו ה'‪ ,‬לו ‪‬‬ ‫משתחוי‪ ,'‬שצבא השמי‪ ‬הנמצאי‪‬‬ ‫ולא לה‪ ,‬שאז גילה לה‪ ‬השי"ת לאיזה‬ ‫במזרח מתפללי‪ ‬לצד מערב שש‪‬‬ ‫צד יש לעמוד בתפילה‪ ,‬והיא לצד‬ ‫הוא מקו‪ ‬השכינה‪ ,‬ויש לומר שיצחק‬ ‫מערב{‪.‬‬ ‫ורבקה עדיי‪ ‬לא נתגלה לה‪ ‬עני‪ ‬זה‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ריבוי תפילות‬ ‫מחצה‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬הרבה בתפילות‪,‬‬ ‫במדרש )ב"ר סג‪ ,‬ה( אמרו‪' ,‬ויעתר‬ ‫שבכל תפילה פעל עוד קצת }כעני‪‬‬ ‫יצחק לה' לנכח אשתו רבי יוחנ‪ ‬אמר‬ ‫'עישורייתא דבי רבי'{ עד שפעל‬ ‫ששפ‪ ‬תפלות בעושר'‪ .‬יש מבארי‪‬‬ ‫בתפילותיו את הישועה השלימה‪.‬‬ ‫בטע‪ ‬הדבר ששפ‪ ‬תפילות הרבה‪,‬‬ ‫שהרי חז"ל אומרי‪ ‬שתפילה עושה רק‬ ‫?‪.‬‬ ‫ו‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫מעלת המתפלל בעד חבירו‬ ‫כעשיר בדר‪ ‬עזות‪ ,‬לפי שתפילתו‬ ‫שמעתי פע‪ ‬ביאור מכ"ק מר‪‬‬ ‫היתה 'לנוכח אשתו כי עקרה היא'‪,‬‬ ‫אדמו"ר מבאיא‪ ‬שליט"א על הא דיצחק‬ ‫ולפי שהיה מתפלל בעד חבירו היה‬ ‫שפ‪ ‬תפילות ב'עושר'‪ ,‬כי הנה בדר‪‬‬ ‫יכול להתפלל כעושר‪ ,‬ולכ‪' ‬ויעתר לו‬ ‫כלל כשהאד‪ ‬עומד בתפילה עליו‬ ‫ה'' ונתקבלה תפילתו‪ ,‬לפי ששפ‪‬‬ ‫לבקש רחמי‪ ‬כעני בפתח‪ ,‬כדכתיב‬ ‫התפילות בעושר‪.‬‬ ‫)משלי יח‪ ,‬ג( 'תחנוני‪ ‬ידבר רש'‪ ,‬שאיזו‬ ‫?‪.‬‬ ‫זכות יש לו לבקש עבור עצמו‪ .‬אבל‬ ‫כשמבקשי‪ ‬עבור השני‪ ,‬דבר זה גופא‬ ‫עני‪ ‬נוס‪ ‬מצינו במתפלל על חבירו‪,‬‬ ‫שמתפלל בעד חבירו היא לו זכות‬ ‫דעצ‪ ‬הדבר שמרח‪ ‬על השני גור‪ ‬לו‬ ‫גדולה‪ ,‬ואז אפשר לבקש ולדרוש מאת‬ ‫טובה‪ ,‬שכ‪ ‬חז"ל אמרו )שבת קנא‪ (:‬כל‬ ‫השי"ת‪ ,‬וזהו 'ששפ‪ ‬תפלות בעושר'‪,‬‬ ‫המרח‪ ‬על הבריות מרחמי‪ ‬עליו מ‪‬‬ ‫שהיו התפילות כעשיר‪ ,‬וכלשו‪ ‬הכתוב‬ ‫השמי‪ ,‬וביאר בזה הבעש"ט הק' זי"ע‪,‬‬ ‫)ש‪' (‬ועשיר יענה עזות'‪ .‬וכ‪ ‬אמרו‬ ‫שהמרח‪ ‬על הבריות‪ ,‬בזכותו ג‪ ‬מ‪‬‬ ‫צדיקי‪ ‬על מאמר חז"ל )סנהדרי‪ ‬קה‪(.‬‬ ‫השמי‪ ‬מרחמי‪' ‬עליו' כלומר על מי‬ ‫'חוצפא אפילו כלפי שמיא מהניא'‪,‬‬ ‫שהוא ריח‪ ,‬שהרי זה קל וחומר‪ ,‬ומה‬ ‫שלפעמי‪ ‬צריכי‪ ‬להשתמש ע‪ ‬מידת‬ ‫בשר וד‪ ‬שמידת רחמנותו מוגבלת‪,‬‬ ‫העזות אפילו כלפי שמיא‪ ,‬והיינו‬ ‫ואעפ"כ הרי הוא מרח‪ ‬על חבירו‪,‬‬ ‫כשהאד‪ ‬מבקש עבור השני‪ ,‬והוא‬ ‫השי"ת שהוא מלא רחמי‪ ,‬בודאי צרי‪‬‬ ‫מתפלל בעד חבירו‪ .‬וזה ביאור מה‬ ‫לרח‪ ‬עליו‪ ,‬ועל ידי כ‪ ‬מרחמי‪ ‬עליו מ‪‬‬ ‫שנאמר 'ויעתר יצחק'‪ ,‬היינו שהרבה‬ ‫השמי‪.‬‬ ‫והפציר בתפילה ושפ‪ ‬תפילות בעושר‪,‬‬ ‫וכיצד היה יכול להפציר בתפילה‬ ‫?‪.‬‬ ‫פעל בתפילותיו ליפקד בבנים אף שנשאר עשיר‬ ‫ופעמי‪ ‬כאשר נגזר על האד‪ ‬שלא‬ ‫יש מבארי‪ ‬העני‪ ‬ששפ‪ ‬תפילות‬ ‫יהיו לו ילדי‪ ,‬וממילא חשוב כמת‪ ,‬יש‬ ‫בעושר‪ ,‬כי הנה ארבעה חשובי‪ ‬כמת‪:‬‬ ‫בכח הצדיק להמיר גזירה זו על ידי‬ ‫סומא‪ ,‬מי שאי‪ ‬לו בני‪ ,‬עני‪ ,‬ומצורע‪.‬‬ ‫ז‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות‬ ‫תפילת‪ ‬של צדיקי‪ ‬וכמו שאמרו ש‪‬‬ ‫שיעשה עני‪ ,‬שהרי ג‪ ‬עני חשוב כמת‪,‬‬ ‫במדרש ש'ויעתר' הוא מלשו‪' ‬עתר'‬ ‫ואז יזכה להיפקד בבני‪ .‬אכ‪ ‬על יצחק‬ ‫המהפ‪ ‬את התבואה בגור‪ ,‬שהיפ‪‬‬ ‫אבינו בתפילתו אמרו במדרש ששפ‪‬‬ ‫יצחק בתפילתו מידת הדי‪ ‬למידת‬ ‫תפילות בעושר‪ ,‬והיינו שביקש שיהיה‬ ‫הרחמי‪.‬‬ ‫עשיר‪ ,‬וכוונתו היתה שלא תבוא ישועה‬ ‫אחת על חשבו‪ ‬השני‪ ,‬והיינו שתתקבל‬ ‫ואכ‪ ‬אנו מוצאי‪ ‬בהמש‪ ‬הפרשה‬ ‫תפילתו להיפקד בבני‪ ‬א‪ ‬לא יעשה‬ ‫גודל עשירותו של יצחק‪ ,‬שא‪ ‬שזכה‬ ‫עני בעבור זה‪ ,‬שיצחק היה דיינא ונחית‬ ‫לבני‪ ‬לא היה זה באופ‪ ‬שנעשה‬ ‫ל'עומקא דדינא'‪ ,‬ונמצא שממש היפ‪‬‬ ‫עני‪.‬‬ ‫מידת הדי‪ ‬למידת רחמי‪ ‬גמורה‪ ,‬וזהו‬ ‫?‪.‬‬ ‫אמירת נשמת‬ ‫בספרו שמחת הרגל )על הגש"פ(‪' ,‬ויש‬ ‫בספר כ‪ ‬החיי‪) ‬סימ‪ ‬רפ"א סק"ח( כתב‬ ‫רמז בנוסח 'בפי ישרי‪ '‬וכו' 'יצחק‬ ‫בש‪ ‬ספר 'חסד לאלפי‪ ,'‬קבלה בידינו‬ ‫רבקה'‪ ,‬כאשר מסומ‪ ‬בתפילות‪ ,‬להיות‬ ‫מרבי יהודה החסיד ששבח 'נשמת כל‬ ‫לטוטפות אל הראש בבי‪ ‬העיני‪‬‬ ‫חי' מסוגל על כל צרה שלא תבוא‪,‬‬ ‫תפילות יצחק ורבקה אשר שפכו‬ ‫לקבל האד‪ ‬על עצמו כשיהיה ניצול‬ ‫תפלות בעושר והיו משתטחי‪‬‬ ‫ממנה לומר 'נשמת כל חי' בתודה וקול‬ ‫בהכנעה ולב נשבר כלפי מעלה‪ ,‬וא‪‬‬ ‫זמרה בפני עשרה‪ ,‬ובו ניצולו רבי‪,‬‬ ‫יצחק ורבקה בתפילת‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫ובספרי‪ ‬כתבו רמז לכ‪ ‬מהפסוק ויעתר‬ ‫התאוה תאוה לתפילת‪ ,‬הפליגו בסדר‬ ‫יצחק לה' לנכח אשתו‪ ,‬לנכ"ח ר"ת ל'ומר‬ ‫תפילה והשתחואה ודבקות‪ ,‬אנ‪ ‬מה‬ ‫נ'שמת כ'ל ח'י‪.‬‬ ‫נענה‪ ,‬וראוי ליקח מוסר השכל נשא‬ ‫ובתפילת 'נשמת' יש רמז ליצחק‬ ‫לבבינו אל כפי‪ ‬אל קל בשמי‪ ,‬וכמו‬ ‫ורבקה‪ ,‬כמו שמסומ‪ ‬במחזורי‪‬‬ ‫שענה ליצחק ורבקה ישמע א‪‬ל ויענ‪‬‬ ‫בתיבות 'בפי ישרי‪ ‬תתרומ‪'‬‬ ‫ותפילת‪ ‬תעשה פירות‪.‬‬ ‫'ובשפתי צדיקי‪ ‬תתבר‪ '‬וכו' מרומז‬ ‫וראה עוד מה שכתב החיד"א בספרו‬ ‫בראשי התיבות שמותיה‪ ‬של יצחק‬ ‫דבש לפי )מערכת ת( כי תפל"ה בגימטריא‬ ‫ורבקה‪ .‬וראה מה שכתב החיד"א‬ ‫ח‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫}וג‪ ‬לרבות שבחז"ל נקראת‬ ‫יצח"ק רבק"ה‪ .‬מה נעי‪ ‬לפי זה‪ ,‬כי‬ ‫התפילה של 'נשמת כל חי' בש‪' ‬ברכת‬ ‫בנוסח 'בפי ישרי‪ ‬תתרומ‪ '‬ר"ת יצחק‬ ‫השיר' והנה תיבת השי"ר בגימטריא ג"כ‬ ‫רבקה‪ ,‬כאשר כתוב בסדורי‪ ,‬כי תפל"ה‬ ‫כמני‪' ‬יצח"ק רבק"ה'{‪.‬‬ ‫בגימטריא 'יצחק רבקה'‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫הלעיטני נא‬ ‫אנכי ַעל ֵכּן ָ ָקרא‬ ‫הזּה ִכּי ָ ֵעיף ָ ֹ ִ‬ ‫האדם ַ ֶ‬ ‫האדם ָ ָ ֹ‬ ‫הלעיטני ָנא ִמן ָ ָ ֹ‬ ‫יעקב ַ ְ ִ ֵ ִ‬ ‫עשׂו ֶאל ַ ֲ ֹ‬ ‫ַויּאמר ֵ ָ‬ ‫ֹ ֶ‬ ‫ְשׁמוֹ ֱאדוֹם‪) :‬בראשית כה‪ ,‬ל(‪.‬‬ ‫לבקר בכמה וכמה בתי כנסיות‪ .‬פע‪‬‬ ‫יש להבי‪ ‬בפסוק זה מה שאמר עשו‬ ‫אחת הל‪ ‬לישיבת החכמי‪ ‬והמקובלי‪‬‬ ‫הלעיטני ָנא‪ ,‬בלשו‪ ‬בקשה‪,‬‬ ‫בלשונו ַ ְ ִ ֵ ִ‬ ‫'בית אל'‪ ,‬ולאחר מכ‪ ‬שאלו אביו מה‬ ‫שהרי לשונו של עשו היתה תמיד‬ ‫נתחדש לו ש‪ ,‬והבית ישראל ענה לו‪,‬‬ ‫בלשו‪ ‬ציווי‪ ,‬וכמו שפירש רש"י להל‪‬‬ ‫אגיד ל‪ ‬קושיא ששמעתי אצל‬ ‫)כז‪ ,‬כב( על הפסוק 'הקול קול יעקב'‪,‬‬ ‫הספרדי‪ ,‬ונראה מה תענה על‬ ‫שמדבר בלשו‪ ‬תחנוני‪ ‬קו‪ ‬נא‪ ,‬אבל‬ ‫הקושיא‪ .‬הנה רש"י מפרש על הפסוק‬ ‫'עשו בלשו‪ ‬קנטוריא דיבר'‪ ,‬יקו‪ ‬אבי‪,‬‬ ‫"יקו‪ ‬אבי" שיעקב אמר "קו‪ ‬נא"‪,‬‬ ‫ולמה כא‪ ‬אמר בלשו‪ ‬תחנוני‪" ‬נא"‪.‬‬ ‫אבל עשו לא היה מדבר בהכנעה ואמר‬ ‫עוד יש להבי‪ ,‬שהנה רש"י מפרש‬ ‫"יקו‪ ‬אבי" ולא אמר "נא"‪ ,‬והקשו‬ ‫מהו 'האדו‪ ‬האדו‪ ,'‬עדשי‪ ‬אדומות‪,‬‬ ‫החכמי‪ ‬הספרדי‪ ‬ש‪ ‬בישיבה‪ ,‬הרי ג‪‬‬ ‫ויש להבי‪ ‬שהרי ידוע שהעדשי‪‬‬ ‫עשו אמר לאחיו "הלעיטני נא"‪ ,‬הרי‬ ‫אדומות רק קוד‪ ‬שנתבשלו‪ ,‬אבל אחר‬ ‫שג‪ ‬הוא דיבר בלשו‪ ‬הכנעה‪ ,‬והאמרי‬ ‫הבישול נעשות ירוקות‪ ,‬ומהו מה‬ ‫אמת נתפעל מאוד מהקושיא ולא ידע‬ ‫שביקש מ‪ ‬האדו‪ ‬הזה‪.‬‬ ‫מה לענות‪.‬‬ ‫ולבאר הפסוק‪ ,‬מספרי‪ ‬על הרה"ק‬ ‫ואמר לו הבית ישראל שהספרדי‪‬‬ ‫הבית ישראל מגור זצ"ל‪ ,‬כשהגיע ע‪‬‬ ‫תירצו כ‪ ,‬דהנה לכאורה קשה שהרי‬ ‫אביו האמרי אמת לבקר באר‪ ‬ישראל‬ ‫עדשי‪ ‬ה‪ ‬בצבע ירוק‪ ,‬ומדוע כא‪ ‬היו‬ ‫בשני‪ ‬לפני השואה‪ ,‬א‪ ‬שהיה כל העת‬ ‫אדומות? אלא שהעדשי‪ ‬לפני הבישול‬ ‫סמו‪ ‬לאביו‪ ,‬אבל מפע‪ ‬לפע‪ ‬הל‪‬‬ ‫ט‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות‬ ‫החות יאיר בספרו 'מר קשישא'‪ ,‬וספר‬ ‫ה‪ ‬אדומות‪ ,‬ולכ‪ ‬כא‪ ‬העדשי‪ ‬היו‬ ‫זה אינו נמצא בידינו כי א‪ ‬המפתח של‬ ‫אדומות לפי שהיו בתחילת בישול‪,‬‬ ‫הספר‪ ,‬ובמפתח הספר הביא ש‪‬‬ ‫ובזה פירשו בקשתו של עשו "הלעיטני‬ ‫'הלעיטני נא‪ ,‬פירוש‪ ,‬כמו אל תאכלו‬ ‫נא" קוד‪ ‬גמר בישולו‪ ,‬מלשו‪ ‬אל‬ ‫ממנו נא'‪ ,‬ומקור הפירוש מביא החות‬ ‫תאכלו ממנו "נא"‪ ,‬ואינו לשו‪ ‬בקשה‬ ‫יאיר שהוא ממוהר"ח ב‪ ‬ר' יצחק בעל‬ ‫והכנעה‪ ,‬אלא מעני‪ ‬נא ‪'} ‬רוי' ‪ ‬האלב‬ ‫האור זרוע‪.‬‬ ‫געקאכט{ בלשו‪ ‬אשכנז‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫והאמרי אמת נהנה עד מאד מביאור‬ ‫זה‪ ,‬ולשנה הבאה סיפר בפרשת תולדות‬ ‫ובתרגו‪ ‬אונקלוס מבאר מה שנאמר‬ ‫מה ששמע מבנו בש‪ ‬החכמי‪‬‬ ‫"הלעיטני נא"‪ ,‬שאי‪ ‬זה לשו‪ ‬בקשה‪,‬‬ ‫הספרדי‪ ‬מישיבת בית אל‪.‬‬ ‫אלא לשו‪ ‬עכשיו‪ ,‬שאמר לו שילעיטו‬ ‫עכשיו‪ ,‬וזה לשו‪ ‬התרגו‪" ,‬אטעמני כע‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫מ‪ ‬סמוקא"‪.‬‬ ‫והאמת הוא שכבר ביאר כ‪ ‬בעל‬ ‫?‪.‬‬ ‫האופן שהאכיל יעקב את עשו‬ ‫הבּכרה‪:‬‬ ‫עשׂו ֶאת ַ ְ ֹ ָ‬ ‫ויּבז ֵ ָ‬ ‫ויּלך ַ ִ ֶ‬ ‫ויּקם ַ ֵ ַ ְ‬ ‫ויּשׁתּ ַ ָ ָ‬ ‫ויּאכל ַ ֵ ְ ְ‬ ‫עדשׁים ַ ֹ ַ‬ ‫וּנזיד ֲ ָ ִ‬ ‫לחם ְ ִ‬ ‫לעשׂו ֶ ֶ‬ ‫ְויעקב ָ ַנתן ְ ֵ ָ‬ ‫ֲַ ֹ‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬לד(‪.‬‬ ‫נאמר בלשו‪ ‬הפסוק 'ויעקב נת‪ ‬לעשו‬ ‫הנה עשו ביקש מיעקב אבינו )לעיל‬ ‫לח‪ ‬ונזיד עדשי‪ ,'‬ולא הוזכר‬ ‫פסוק ל( 'הלעיטני נא מ‪ ‬האדו‪ ‬האדו‪‬‬ ‫שהלעיטו‪.‬‬ ‫הזה כי עי‪ ‬אנכי'‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫'הלעיטני‪ ,‬אפתח פי ושפו‪ ‬הרבה‬ ‫וראה בשפתי כה‪ ‬על התורה שמבאר‬ ‫לתוכה כמו ששנינו אי‪ ‬אובסי‪ ‬את‬ ‫שיעקב נת‪ ‬לו לאכול שתי אכילות‪,‬‬ ‫הגמל אבל מלעיטי‪ ‬אותו'‪ ,‬והיינו שעשו‬ ‫שעשו לא ביקש אלא הלעטה אחת‪,‬‬ ‫ביקש מיעקב שישפו‪ ‬לו האוכל לתו‪‬‬ ‫ויעקב מלבד הלעטת התבשיל‪ ,‬הוסי‪‬‬ ‫פיו כמו שאובסי‪ ‬את הבהמה‪.‬‬ ‫לתת לו לח‪ ‬ונזיד עדשי‪ ‬ויי‪ ,‬שנאמר‬ ‫ויאכל וישת‪ ,‬שנת‪ ‬לו יותר ממה שהיה‬ ‫אבל כשנת‪ ‬יעקב את האוכל לעשו‬ ‫י‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫שלא כהוג‪ ‬שילעיט אותו כבהמה‪ ,‬א‪‬‬ ‫עליו התנאי‪ ,‬שכ‪ ‬יעקב ותר‪ ‬בממונו‬ ‫יעקב הצדיק לא רצה לעשות עמו שלא‬ ‫היה‪.‬‬ ‫כהוג‪ ‬לשחוק עליו להלעיטו כבהמה‪,‬‬ ‫אמנ‪ ‬ראה בחת‪ ‬סופר על התורה‬ ‫אלא אדרבה הוסי‪ ‬לית‪ ‬לו לח‪ ‬אשר‬ ‫שמדקדק בלשו‪ ‬הפסוק שלא אמר‬ ‫לא שאל‪ ,‬למע‪ ‬יאכל בניחותא ובדר‪‬‬ ‫ויעקב הלעיט את עשו כאשר ביקש‬ ‫אר‪ ‬כדר‪ ‬בני אד‪ ‬המלפתי‪ ‬את פת‪‬‬ ‫הלעיטני‪ ,‬ומבאר חידוש עצו‪ ,‬שאכ‪‬‬ ‫בתבשיל או במרק במתינות‪.‬‬ ‫יעקב לא הלעיטו‪ ,‬א‪ ‬שביקש ממנו‬ ‫ומספר המחנ‪ ‬הנודע הרה"ח ר'‬ ‫שילעיטו‪ .‬וטע‪ ‬הדבר‪ ,‬לפי המבואר‬ ‫מרדכי אהר‪} ‬בהרה"ח ר' ראוב‪ {‬ברי‪‬‬ ‫בגמרא חולי‪ ‬דעיקר האכילה היא הנאת‬ ‫שליט"א שבשני‪ ‬הראשונות שהיה‬ ‫גרונו של אד‪ ,‬והאוכל בדר‪ ‬הלעטה‬ ‫מלמד תינוקות היה מצייר בעצמו‬ ‫בטלה דעתו‪ ,‬ואמר הש"ס דלא משכחת‬ ‫הציורי‪ ‬על הפרשה‪ ,‬כפי שחננו השי"ת‬ ‫אכילה בכי האי גונא אלא בגרומיתא‬ ‫בחוש הציור‪ ,‬והיו מההורי‪ ‬שהעירו‬ ‫זעירתא‪ ,‬נמצא דא‪ ‬היה מלעיטו כפי‬ ‫כמה הערות על אופ‪ ‬הציורי‪ ,‬ואחד‬ ‫המבואר במתני' גבי גמל שמלעיטי‪‬‬ ‫מההערות היה‪ ,‬על כ‪ ‬שצייר את‬ ‫אותו לתו‪ ‬בית בליעתו לא הוי אכילה‬ ‫המעשה של יעקב נת‪ ‬לעשו‪ ,‬אי‪‬‬ ‫של כלו‪ ,‬וא‪ ‬שיעקב עשה את שלו‬ ‫שיעקב מגיש על השלח‪ ‬לח‪ ‬ונזיד‬ ‫ונת‪ ‬לו עדשיו‪ ,‬מ"מ כיו‪ ‬שהנאת אכילת‬ ‫עדשי‪ ,‬ועשו אוחז בעצמו בקערה‬ ‫עשו לא מקרי אכילה רק שהזיק את‬ ‫ומלעיטה לתו‪ ‬פיו‪ ,‬ויעקב מתבונ‪‬‬ ‫המאכל‪ ,‬וא‪ ‬יעקב היה עושה את‬ ‫ומביט בתדהמה על המחזה‪ .‬וטענו‬ ‫המעשה ההוא שהיה שופכו לתו‪ ‬פיו‪,‬‬ ‫הו"ל מעי‪ ‬שבר כדי וקרע כסותי )ב"ק‬ ‫המעירי‪ ,‬שברש"י משמע שעשו ביקש‬ ‫מיעקב שהוא ילעיטו את התבשיל‪.‬‬ ‫צב‪ ,(.‬שהיה עשו פטור מלשל‪ ,‬והיה‬ ‫והחליטו לשאול את דעתו של מר‪‬‬ ‫מקו‪ ‬עירעור על הבכורה‪ ,‬לכ‪ ‬לא שמע‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬ואכ‪ ‬הוא עלה‬ ‫לו יעקב בזה‪ ,‬אלא יעקב נת‪ ‬לו‬ ‫לביתו של הגרי"ש ע‪ ‬תכרי‪ ‬התמונות‪,‬‬ ‫העדשי‪ ‬בעיניהו ולא הלעיטו‪ ,‬ועשו‬ ‫הגרי"ש הביט במתינות ציור אחר ציור‬ ‫אכל‪ ‬אכילה גמורה ולא דר‪ ‬הלעטה‪,‬‬ ‫ונת‪ ‬את הסכמתו‪ ,‬וכאשר הגיעו לציור‬ ‫והיינו דכתיב לשו‪ ‬אכילה 'ויאכל וישת'‪.‬‬ ‫זה הסביר ר' מרדכי אהר‪ ‬שצייר כ‪ ‬לפי‬ ‫שבפסוק נאמר 'ויעקב נת‪ ‬לעשו לח‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ונזיד עדשי‪ ,'‬ולא ששפ‪ ‬לפיו‪ .‬וא‪‬‬ ‫עוד יש לבאר העני‪ ‬בדר‪ ‬פשטות‪,‬‬ ‫שהיו שהעירו מדברי רש"י הנ"ל‪ ,‬א‪‬‬ ‫שעל א‪ ‬שעשו מחמת רעבונו שאל‬ ‫אי‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות‬ ‫זה‪' ,‬ויאכל' ‪ ‬בלי נטילת ידי‪ ‬ובלי‬ ‫רש"י ביאר כ‪ ‬על הכתוב שזו היתה‬ ‫ברכה‪' .‬וישת' ‪ ‬בלי ברכה‪' .‬ויק‪  '‬בלי‬ ‫בקשתו של עשו‪ ,‬ולא כתיב שיעקב‬ ‫לבר‪ ‬ברכת המזו‪' .‬ויל‪  '‬ולא נשק‬ ‫עשה כ‪ .‬ונענה הגרי"ש ואמר‪' :‬ס'איז‬ ‫המזוזה‪.‬‬ ‫פשוט אזוי'‪ ,‬פשוט שכ‪ ‬היה‪ ,‬וכי היה‬ ‫ועל פי זה יש לבאר‪ ,‬שלכאורה‬ ‫יעקב צרי‪ ‬לשפו‪ ‬את המאכל לתו‪‬‬ ‫מאחר שעשו לא ביר‪ ‬על המאכל‪,‬‬ ‫פיו‪...‬‬ ‫כיצד היה רשאי יעקב להלעיטו‪ .‬אבל‬ ‫עפ"י פירוש זה ניחא‪ ,‬שאכ‪ ‬יעקב רק‬ ‫?‪.‬‬ ‫הניח התבשיל לפניו ולא הכניס לו‬ ‫זכורני אי‪ ‬המלמדי‪ ‬בתלמודי‬ ‫המאכל לתו‪ ‬פיו‪.‬‬ ‫התורה היו מפרשי‪ ‬את הפסוק באופ‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫בחשיבות ענין נטילת ידים שחרית‬ ‫יו‪‬‬ ‫שבכל‬ ‫וואסער{‪,‬‬ ‫}נעגל‬ ‫מעשה בהרה"ח ר' גבריאל בוי‪ ‬ע"ה‪,‬‬ ‫כשהתלמידי‪ ‬באי‪ ‬לכתה‪ ,‬עוד לפני‬ ‫שהיה מלמד תשב"ר בתלמוד תורה‬ ‫שמתחילי‪ ‬לומר שו‪ ‬דבר שבקדושה‪,‬‬ ‫ויז'ני‪ ‬בלונדו‪ ‬בכתות הנמוכות‪ ,‬פע‪‬‬ ‫אני מעמיד את כול‪ ‬בתור‪ ,‬ונוטל את‬ ‫הגיעו ללונדו‪ ‬משלחת של 'מכו‪‬‬ ‫ידיה‪ ‬שחרית‪ ,‬שלא לבייש את מי‬ ‫קריאה' באר‪ ‬ישראל‪ ,‬ובדקו בתתי"‪‬‬ ‫שלא נטלו את ידיו‪ ,‬ועל ידי כ‪ ‬פתוח‬ ‫בלונדו‪ ‬א‪ ‬יש תלמידי‪ ‬שמתקשי‪‬‬ ‫ראש‪ ‬לקלוט את הקריאה‪ ,‬ואי‪‬‬ ‫בקריאה‪ ,‬לראות כיצד יוכלו לסייע לה‪,‬‬ ‫תלמידי‪ ‬שמתקשי‪ ‬בקריאה‪.‬‬ ‫וכאשר הגיעו לת"ת ויז'ני‪ ‬שאלו אותו‬ ‫עוד שמעתי מה שסיפר ר' גבריאל‬ ‫א‪ ‬יש כא‪ ‬תלמידי‪ ‬שמתקשי‪‬‬ ‫הנ"ל שיו‪ ‬אחד מתקשרת אליו אמו‬ ‫בקריאה‪ ,‬ואמר לה‪ ,‬בכתה שלי אי‪‬‬ ‫של תלמיד אחד בצעקות‪ ,‬וטענה כלפיו‪,‬‬ ‫לכ‪ ‬מה לבדוק‪ ,‬כול‪ ‬ברו‪ ‬ה' קוראי‪‬‬ ‫מה אתה מכניס מושגי‪ ‬לילדי‪ ‬שלנו‪,‬‬ ‫בשט‪ ,‬ולא רק השנה‪ ,‬אלא בכל‬ ‫והוא לא הבי‪ ‬על מה צעקתה‪ ,‬עד‬ ‫השני‪.‬‬ ‫שאמרה‪ ,‬הב‪ ‬שלי מתעקש שלא ליל‪‬‬ ‫ואמר לה‪ ‬ר' גבריאל‪ ,‬היודעי‪ ‬את‪‬‬ ‫לישו‪ ‬לפני שיש לו קערת נעגל וואסער‬ ‫מהו סוד הצלחתי‪ ,‬אצלי אי‪ ‬ילדי‪‬‬ ‫סמו‪ ‬למיטה‪ ,‬ואצלנו לא הקפידו על זה‬ ‫שלא נטלו ידיה‪ ‬נטילת ידי‪ ‬שחרית‬ ‫בי‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫אות‪ ‬דבר זה‪ ,‬אני רק לימדתי אות‪‬‬ ‫בגילאי‪ ‬כאלה‪ ,‬אלא נהגו ליטול ידי‪‬‬ ‫על מעשה יעקב ועשו‪ ,‬ואמרתי ש'יעקב‬ ‫בכיור‪ ,‬ולא עוד אלא שהמי‪ ‬יכולי‪‬‬ ‫אבינו היה מכי‪ ‬נעגל וואסער ליד‬ ‫להרוס את השטיח שסמו‪ ‬למיטת‬ ‫המיטה'‪ ,‬ו'עשו לא היה מכי‪ ‬נעגל‬ ‫הילד‪ ,‬וג‪ ‬שהילדי‪ ‬יכולי‪ ‬להחליק‬ ‫וואסער ליד המיטה'‪ .‬ושאל את האמא‪,‬‬ ‫מהמי‪ ‬הנשפכי‪ ‬על הרצפה‪ ,‬ולמה‬ ‫הא‪ ‬זה אמת או לא‪ ,‬כמוב‪ ‬שאמרה‬ ‫אתה מלמד אות‪ ‬מנהגי‪ ‬חדשי‪.‬‬ ‫הא‪ ,‬אכ‪ ‬זהו המציאות‪ ..‬אלא שהילד‬ ‫רוצה להיות כמו יעקב ולא כמו עשו‪.‬‬ ‫ענה לה המלמד‪ ,‬הנה אני לא למדתי‬ ‫?‪.‬‬ ‫סגולה לראש השנה‬ ‫ויברכהוּ ה'‪) :‬בראשית כו‪,‬‬ ‫שׁערים ַ ְ ָ ֲ ֵ‬ ‫מאה ְ ָ ִ‬ ‫ההוא ֵ ָ‬ ‫בּשּׁנה ַ ִ‬ ‫ויּמצא ַ ָ ָ‬ ‫ההוא ַ ִ ְ ָ‬ ‫בּארץ ַ ִ‬ ‫יצחק ָ ָ ֶ‬ ‫ויּזרע ִ ְ ָ‬ ‫ַ ִ ְַ‬ ‫יב(‬ ‫קולות‪ ,‬שקול התקיעות הוא 'חכמה‬ ‫כתב בספר ב‪ ‬איש חי )פרשת נצבי‪ ,‬ז(‬ ‫ואינה מלאכה' כמו שאמרו חז"ל‬ ‫'בליל ראש השנה קוד‪ ‬קידוש ישב‬ ‫בשבת‪ ,‬ואנו אומרי‪' ‬בחכמה פותח‬ ‫במושבו על מטה מוצעת‪ ,‬ויאמר וכו'‬ ‫שערי‪ ,'‬וזה אנו מבקשי‪ ‬שיפתחו‬ ‫ואחר כ‪ ‬פסוק ויזרע יצחק באר‪ ‬ההיא‬ ‫'מאה שערי שפע' בכח מאת‬ ‫וגו'‪ ,‬שתי‪ ‬עשרה פעמי‪ .'‬ובפשטות‬ ‫הקולות‪.‬‬ ‫הסגולה בפסוק זה הוא שא‪ ‬א‪‬‬ ‫חלילה נגזר שיהיה שנה קשה ואר‪‬‬ ‫ויש לומר בזה רמז‪ ,‬שתיבות 'ויזר"ע‬ ‫קשה‪ ,‬שיזכה לפרנסה טובה כמו שהיה‬ ‫באר"‪ '‬בגימטריא 'שופ"ר'‪ ,‬והא דנאמר‬ ‫אצל יצחק אבינו‪.‬‬ ‫'ויזרע יצחק באר‪ ,'‬לרמז שבזכותו של‬ ‫יצחק על ידי המאה קולות שתוקעי‪‬‬ ‫ויש לומר עוד שהנה בראש השנה‬ ‫בשופר‪ ,‬יפתחו מאה שערי‪ ‬ויזכו‬ ‫מבקשי‪ ‬לעורר זכותו של יצחק‪ ,‬וזהו‬ ‫לברכת ה' 'ויברכהו ה''‪.‬‬ ‫העני‪ ‬של מאה שערי‪ ,‬כנגד מאה‬ ‫?‪.‬‬ ‫גי‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות‬ ‫עשו מתייחס אחר רבקה ולא אחר יצחק‬ ‫כּנען‪...‬‬ ‫מבּנוֹת ְ ָ ַ‬ ‫אשּׁה ִ ְ‬ ‫תקּח ִ ָ‬ ‫ויּאמר לוֹ ֹלא ִ ַ‬ ‫ויצוּהוּ ַ ֹ ֶ‬ ‫ויברך ֹאתוֹ ַ ְ ַ ֵ‬ ‫יעקב ַ ְ ָ ֶ ְ‬ ‫יצחק ֶאל ַ ֲ ֹ‬ ‫ַויּקרא ִ ְ ָ‬‫ְִָ‬ ‫אשׁר ָ ַנתן‬ ‫מגריך ֲ ֶ‬ ‫ארץ ְ ֶֻ ָ‬ ‫לרשׁתּך ֶאת ֶ ֶ‬‫אתּך ְ ִ ְ ְ ָ‬ ‫וּלזרעך ִ ָ ְ‬ ‫לך ְ ְַ ֲ ָ‬ ‫אברהם ְ ָ‬ ‫בּרכּת ַ ְ ָ ָ‬ ‫לך ֶאת ִ ְ ַ‬ ‫ְויתּן ְ ָ‬ ‫ִֶ‬ ‫בּתוּאל‬‫לבן ֶבּן ְ ֵ‬ ‫ארם ֶאל ָ ָ‬ ‫פּדּנה ֲ ָ‬ ‫ויּלך ַ ֶ ָ‬ ‫יעקב ַ ֵ ֶ ְ‬ ‫יצחק ֶאת ַ ֲ ֹ‬ ‫ויּשׁלח ִ ְ ָ‬‫לאברהם‪ַ ְ ִ ַ .‬‬ ‫אלקים ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫ֱ ִֹ‬ ‫ושׁלּח ֹאתוֹ‬ ‫יעקב ְ ִ ַ‬ ‫יצחק ֶאת ַ ֲ ֹ‬ ‫ברך ִ ְ ָ‬ ‫עשׂו ִכּי ֵ ַ ְ‬ ‫ועשׂו‪ְַ ַ .‬ויּרא ֵ ָ‬ ‫יעקב ְ ֵ ָ‬‫רבקה ֵאם ַ ֲ ֹ‬ ‫אחי ִ ְ ָ‬ ‫הארמּי ֲ ִ‬ ‫ָ ֲַ ִ‬ ‫אשּׁה‬ ‫תקּח ִ ָ‬ ‫לאמר ֹלא ִ ַ‬ ‫עליו ֵ ֹ‬ ‫ויצו ָ ָ‬ ‫בּברכוֹ ֹאתוֹ ַ ְ ַ‬ ‫אשּׁה ְ ָ ְ‬ ‫משּׁם ִ ָ‬ ‫לקחת לוֹ ִ ָ‬ ‫ארם ָ ַ ַ‬ ‫ַפּדּנה ֲ ָ‬ ‫ֶ ָ‬ ‫כּנען‪) :‬בראשית כח א‪ ,‬ד‪‬ו(‪.‬‬ ‫מבּנוֹת ְ ָ ַ‬ ‫ִ ְ‬ ‫ללמדו להרע ולא למד ממנו‪ ,‬וכיו‪ ‬שכ‪‬‬ ‫ופירש רש"י‪ ,‬א‪ ‬יעקב ועשו ‪ ‬איני‬ ‫אינו צרי‪ ‬לחשוש משהייתו בבית לב‪.‬‬ ‫יודע מה מלמדנו‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫בביאור דברי רש"י אלו כבר האריכו‬ ‫הגרי"ז מבריסק זצ"ל אמר ביאור‬ ‫המפרשי‪ ‬הרבה‪ ,‬וסיפר הרה"ק הכנסת‬ ‫נפלא על מה שנאמר בפסוק זה 'א‪‬‬ ‫מרדכי מסדיגורא זי"ע‪ ,‬שבילדותו בא‬ ‫יעקב ועשו'‪ ,‬ובהקד‪ ‬לחידושו של‬ ‫לפני זקנו הרה"ק האור ישראל‬ ‫הגרי"ז נקדי‪ ‬לבאר הפסוק הקוד‪ ‬בו‬ ‫מסאדיגורא זי"ע‪ ,‬כדי שיעמוד על ידיעת‬ ‫נאמרה ברכת יצחק ליעקב קוד‪ ‬שיצא‬ ‫תלמודו‪ ,‬ושאלו זקנו מה נתכוי‪ ‬רש"י‬ ‫ללב‪' ,‬וית‪ ‬ל‪ ‬את ברכת אברה‪ ‬ל‪‬‬ ‫בפירושו 'איני יודע מה מלמדנו'‪ ,‬והשיב‬ ‫ולזרע‪ ‬את‪ ‬וגו'‪.‬‬ ‫שב' תשובות בדבר‪ ,‬האחד באופ‪‬‬ ‫פשוט‪ ,‬ללמדנו שלא בוש רש"י לומר‬ ‫הנה הרמב"‪ ‬כתב )פ"י מהלכות מלכי‪‬‬ ‫כ‪ ,‬ד'לא הבייש‪ ‬למד'‪.‬‬ ‫ה"ז( 'המילה נצטוה בה אברה‪ ‬וזרעו‬ ‫בלבד‪ ,‬שנאמר אתה וזרע‪ ‬אחרי‪ ,‬יצא‬ ‫ועוד פירש‪ ,‬דהיה קשה לרש"י אי‪‬‬ ‫זרעו של ישמעאל‪ ,‬שנאמר 'כי ביצחק‬ ‫לא חשש יצחק אבינו לשלוח את יעקב‬ ‫יקרא ל‪ ‬זרע'‪ ,‬ויצא עשו‪ ,‬שהרי יצחק‬ ‫בנו אל בית לב‪ ‬הארמי‪ ,‬שמא ילמד‬ ‫אמר ליעקב 'וית‪ ‬ל‪ ‬את ברכת אברה‪‬‬ ‫ממעשיו הרעי‪ .‬ועל זה התשובה‪' ,‬א‪‬‬ ‫ל‪ ‬ולזרע‪ ,'‬מכלל שהוא לבדו זרעו של‬ ‫יעקב ועשו‪ ,‬איני יודע מה מלמדנו'‪,‬‬ ‫אברה‪ ,‬המחזיק בדתו ובדרכו הישרה‬ ‫שהיות שבביתו היה גר יעקב אבינו ע‪‬‬ ‫וה‪ ‬המחוייבי‪ ‬במילה'‪.‬‬ ‫עשו אחיו ולא למד ממעשיו הרעי‪‬‬ ‫ויש להבי‪ ‬למה הביא הרמב"‪‬‬ ‫להרע‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬אינו יודע מה יש ללב‪‬‬ ‫ילפותא חדשה שעשו אינו נחשב לזרעו‬ ‫הארמי ללמדו להרע יותר מעשו שיכל‬ ‫די‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫נאמר מי הוא זרעו של אברה‪ ,‬ועכשיו‬ ‫של יצחק‪ ,‬והרי בגמרא נדרי‪) ‬ד‪ ‬לא‪(.‬‬ ‫משנתבאר עני‪ ‬זה‪ ,‬שיעקב הוא הנחשב‬ ‫למדו ג‪ ‬דבר זה מהפסוק שהביא לגבי‬ ‫זרעו של אברה‪ ,‬לכ‪ ‬אסר לו לישא‬ ‫ישמעאל 'כי ביצחק יקרא ל‪ ‬זרע'‪,‬‬ ‫בנות כנע‪.‬‬ ‫שאמרו ש‪ ‬לגבי הנודר 'שאיני נהנה‬ ‫}והנה כ‪ ‬הוא ג‪ ‬ברדב"ז על‬ ‫לזרע אברה‪ ‬אסור בישראל ומותר‬ ‫הרמב"‪) ‬פ"ט מהלכות נדרי‪ ‬הכ"א(‪ ,‬וז"ל‬ ‫בעובדי כוכבי‪ ,'‬והקשו בגמרא‪,‬‬ ‫'וא"ת ומה ראית לרבות את יעקב‬ ‫'והאיכא ישמעאל‪ ,‬כי ביצחק יקרא ל‪‬‬ ‫ולהוציא את עשו‪ ,‬לתר‪ ‬קושיא זו כתב‬ ‫זרע כתיב‪ .‬והאיכא עשו‪ ,‬ביצחק ולא כל‬ ‫רבינו והרי יצחק אמר ליעקב וית‪ ‬ל‪‬‬ ‫יצחק'‪ .‬הרי ל‪ ‬שמהפסוק שלמדו‬ ‫את ברכת אברה‪ .'‬עיי"ש{‪.‬‬ ‫לאפוקי ישמעאל נלמד ג‪ ‬לאפוקי‬ ‫עשו‪ ,‬ולמה הוצר‪ ‬הרמב"‪ ‬להביא‬ ‫ועל פי זה מבאר הגרי"ז מה שנאמר‬ ‫ילפותא אחרת‪.‬‬ ‫בהמש‪' ‬וירא עשו כי בר‪ ‬יצחק את‬ ‫ומבאר הגר"ח מבריסק זצ"ל )הגרי"ז על‬ ‫יעקב וגו' ויצו עליו לאמור לא תקח‬ ‫התורה(‪ ,‬דאי‪ ‬הכי נמי שמהפסוק כי‬ ‫אשה מבנות כנע‪ .'‬דבר זה ראה עשו‪,‬‬ ‫ביצחק יקרא ל‪ ‬זרע‪ ,‬ידעינ‪ ‬דלא כל‬ ‫כי הברכה והצווי תלויי‪ ‬זה בזה‪ ,‬דהטע‪‬‬ ‫יצחק הוא זרע אברה‪ ,‬אבל מ"מ לא‬ ‫שאסר עליו לישא אשה מבנות כנע‪‬‬ ‫ידעינ‪ ‬מי הוא הנחשב זרעו של אברה‪,‬‬ ‫הוא משו‪ ‬שבר‪ ‬אותו‪ ,‬היינו הברכה‬ ‫עשו ‪ ‬או ‪ ‬יעקב‪ ,‬וזהו דילפינ‪ ‬מקרא‬ ‫המיוחדת הנ"ל שרק הוא יחשב‬ ‫'וית‪ ‬ל‪ ‬את ברכת אברה‪ ‬ל‪ ‬ולזרע‪,'‬‬ ‫הממשי‪ ‬של זרע אברה‪ .‬ולכ‪ ‬ג‪ ‬עשו‬ ‫דרק יעקב הוא זרע אברה‪ .‬ולא סגי‬ ‫הל‪ ‬לישא את מחלת בת ישמעאל‪.‬‬ ‫בפסוק זה לחוד דאי‪ ‬כא‪ ‬מיעוט למעט‬ ‫וכעת נבא לחידושו של הגרי"ז‪,‬‬ ‫עשו‪ ,‬ולזה ילפינ‪ ‬מקרא 'כי ביצחק‬ ‫הגרי"ז מחדש שמה שנאמר 'א‪ ‬יעקב‬ ‫יקרא' ולא כל יצחק‪.‬‬ ‫ועשו'‪ ,‬היינו שאמנ‪ ‬יצחק אמר ליעקב‬ ‫ובזה מבאר את הפסוק הנאמר‬ ‫שרק הוא ממשיכו ועשו אינו נחשב‬ ‫בתחילת העני‪' ‬ויקרא יצחק אל יעקב‬ ‫לבנו‪ ,‬ולכ‪ ‬רק יעקב יזכה לברכת‬ ‫ויבר‪ ‬אותו' ‪ ‬זו ברכת יצחק ליעקב‪ ,‬כי‬ ‫אברה‪ ,‬אבל עדיי‪ ‬נשאר עשו בנה של‬ ‫הוא אשר בחר בו ה' להיות זרע‬ ‫רבקה‪ ,‬וזה מדגיש הפסוק 'א‪ ‬יעקב‬ ‫אברה‪ ,‬ולכ‪'  ‬ויצוהו ויאמר לו לא‬ ‫ועשו'‪ ,‬שא‪ ‬שעכשיו נתחדש שאי‪‬‬ ‫תקח אשה מבנות כנע‪ .'‬דהנה עד עתה‬ ‫עשו נחשב לזרעו של יצחק‪ ,‬אבל עדיי‪‬‬ ‫היתה אפשרות שג‪ ‬עשו יהא נחשב‬ ‫הוא זרעו של רבקה‪.‬‬ ‫"זרע אברה‪ ,"‬דהא לא נתמעט אלא‬ ‫וכ‪ ‬אמר מר‪ ‬הגרי"ז זצ"ל‪ ,‬מה שעשו‬ ‫'ביצחק' ולא כל יצחק‪ ,‬א‪ ‬עדיי‪ ‬לא‬ ‫וט‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות‬ ‫וכדברי הגרי"ז מצאנו ג‪ ‬בחת‪ ‬סופר‬ ‫היה אח ליעקב אי‪ ‬זה כי א‪ ‬מצד הא‪‬‬ ‫בפרשת חיי שרה )בראשית כד‪ ,‬ס( שעשו‬ ‫ולא מצד האב‪ ,‬רמאחר שנאמר 'כי‬ ‫מתייחס אחר רבקה‪ ,‬שכתב על הברכה‬ ‫ביצחק יקרא ל‪ ‬זרע' ולא כל יצחק‬ ‫שביר‪ ‬לב‪ ‬את רבקה 'אחותנו את היי‬ ‫ויצא עשו מכלל זרע אברה‪ ,‬לא‬ ‫לאלפי רבבה וירש זרע‪ ‬את שער‬ ‫התיחס עשו אחר אברה‪ ‬ולא אחר‬ ‫שונאיו'‪ ,‬שכוונת לב‪ ‬היה על עשו שהוא‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫זרעה של רבקה ולא מתיחס אחר יצחק‪,‬‬ ‫ועל פי זה ביאר מה שפירש רש"י‬ ‫ועליו קאמר 'וירש זרע‪ ‬את שער‬ ‫בפרשת וישלח בש‪ ‬המדרש‪ ,‬שכאשר‬ ‫שונאיו'‪ ,‬שער של יעקב‪ .‬והוסי‪ ‬עוד‬ ‫יצא עשו להלח‪ ‬ביעקב‪ ,‬המלאכי‪ ‬היו‬ ‫שראשי התיבות ו'ירש ז'רע‪ ‬א'ת ש'ער‬ ‫מכי‪ ‬את מחנה עשו‪ ,‬ואלו אומרי‪‬‬ ‫ש'ונאיו עולה בגמטריא תרי"ד‪ ,‬שהוא‬ ‫הניחוהו בנו של יצחק הוא ולא היו‬ ‫ברכת עשו‪ ,‬והיה כאשר תרי"ד ופרקת‬ ‫משגיחי‪ ‬עליו‪ ,‬ב‪ ‬בנו של אברה‪ ‬הוא‬ ‫עולו‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ולא היו משגיחי‪ ,‬אמנ‪ ‬כשאמרו אחיו‬ ‫של יעקב הוא אומרי‪ ‬לה‪ ‬א‪ ‬כ‪‬‬ ‫משלנו את‪ ,‬דאע"פ שלא היה עשו‬ ‫מבואר כא‪ ‬דבר נפלא‪ ,‬הנה כל‬ ‫אחיו מ‪ ‬האב‪ ,‬אח מ‪ ‬הא‪ ‬מיהא הוי‪,‬‬ ‫השני‪ ‬היה יצחק אוהב את עשו עד‬ ‫ואחוה זו מ‪ ‬הא‪ ‬הצילתו מ‪ ‬ההכאה‬ ‫שביקש לתת לו את הברכות‪ ,‬אבל‬ ‫בידי המלאכי‪.‬‬ ‫כשנתגלה לו רמאותו ורשעותו‪ ,‬שראה‬ ‫גיהנ‪ ‬נכנס עמו‪ ,‬נת‪ ‬את ברכת אברה‪‬‬ ‫ועל פי זה מחדש הגרי"ז להלכה‪,‬‬ ‫ליעקב‪ ,‬ושוב אי‪ ‬עשו מתייחס אחריו‪,‬‬ ‫שא‪ ‬שעשו אינו זרע יצחק והנודר‬ ‫לפי שמידתו של יצחק היא מידת‬ ‫מזרע יצחק יהא מותר בזרע עשו‪ ,‬אבל‬ ‫הגבורה‪ .‬אבל רבקה על א‪ ‬שהיא כ‪‬‬ ‫הנודר מזרע רבקה יהא אסור בזרע עשו‪,‬‬ ‫ידעה כל השני‪ ‬מיהו עשו‪ ,‬ולכ‪ ‬שלחה‬ ‫דא‪ ‬שעשו הופקע מלהיות זרעו של‬ ‫את יעקב לקבל הברכות‪ ,‬וג‪ ‬ידעה‬ ‫אברה‪ ‬ויצחק מ"מ הוא זרע רבקה‪.‬‬ ‫שעשו מבקש להרוג את אחיו‪ ,‬אבל‬ ‫ואמר בנו הגאו‪ ‬רבי יאשע בער זצ"ל‬ ‫נשי‪ ‬רחמניות ה‪ ,‬ועדיי‪ ‬נחשב עשו‬ ‫שאביו אמר לו שהטע‪ ‬שלא הדפיס‬ ‫כבנה‪ ,‬לפי שיצאו ממנו כמה צדיקי‪,‬‬ ‫חידוש זה בספרו‪ ,‬שמאחר שרש"י כתב‬ ‫כגו‪ ‬שמעי'ה ואבטליו‪ ‬והתנא רבי‬ ‫'איני יודע מה מלמדנו'‪ ,‬לא רצה לפרש‬ ‫מאיר‪.‬‬ ‫באופ‪ ‬אחר‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫זט‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫ה' כסלו ‪ -‬מרן המהרש"א זי"ע‬ ‫ה' כסלו הוא יומא דהילולא של אחד מגדולי מפרשי הגמרא‪ ,‬מורנו הרב שמואל‬ ‫אליעזר הלוי איידל'ס ב‪ ‬ר' יהודה זי"ע‪ ,‬ונזכיר חידוש אחד מהמהרש"א בפסוק של‬ ‫הפרשה הבעל"ט‪.‬‬ ‫בפרשת ויצא מצינו רמז לסעודת מלווה מלכה‪ ,‬והוא מה שאמר הרה"ק מרוז'י‪‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬בתיבות 'והנה סל"‪ ‬מוצב ארצה'‪ ,‬סל"‪ ‬ר"ת סעודת לוויית מלכה‪ .‬כמו כ‪‬‬ ‫איתא משמיה דהחידושי הרי"‪ ‬זי"ע שעני‪' ‬ויקח מאבני המקו‪ '‬המוזכר ש‪ ‬מרמז‬ ‫למצות קריאת שמע‪.‬‬ ‫ואפשר לבאר השייכות בי‪ ‬שני העניני‪ .‬על פי מה שאמרו בגמרא )שבת קיט‪,(:‬‬ ‫'אמר רבי אבהו‪ ,‬לא חרבה ירושלי‪ ‬אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית‬ ‫וערבית‪ ,‬שנאמר הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וגו'‪ ,‬וכתיב והיה כנור ונבל תו‪ ‬וחליל‬ ‫ויי‪ ‬משתיה‪ ‬ואת פועל ה' לא יביטו‪ ,‬וכתיב לכ‪ ‬גלה עמי מבלי דעת'‪ .‬ומבואר ש‪‬‬ ‫עוד כמה שיטות באיזה עוו‪ ‬חרבה ירושלי‪.‬‬ ‫ומבאר ש‪ ‬המהרש"א‪ ,‬שהאמוראי‪ ‬לא נחלקו זה על זה‪ ,‬אלא כול‪ ‬כיוונו לדבר‬ ‫אחד‪ ,‬כי כל מעשה אד‪ ‬וג‪ ‬מאורעותיו נמשכי‪ ‬ומסוגלי‪ ‬לפי מעשה ז' ימי‬ ‫בראשית‪ ,‬לכ‪ ‬מבאר כל אחד מהאמוראי‪ ,‬אי‪ ‬נמש‪ ‬חורב‪ ‬ופורענות ירושלי‪,‬‬ ‫לפי המזל של כל אחד מהשבעת ימי בראשית‪ ,‬כפי החטא שפגמו ביו‪ ‬זה‪.‬‬ ‫ומה שאמר רבי אבהו‪' ,‬לא חרבה ירושלי‪ ‬אלא בשביל שביטלו קריאת שמע‬ ‫שחרית וערבית'‪ ,‬הוא כנגד החטא שפגמו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬של מעשה בראשית‪" :‬כי‬ ‫כ‪ ‬דר‪ ‬המשכרי‪ ‬במוצאי שבת לכבוד סעודת לוית מלכתא‪ ,‬שמבטלי‪ ‬קריאת‬ ‫שמע של ערבית‪ ,‬ולמחר ג‪ ‬בשחרית עוברי‪ ‬זמ‪ ‬קריאת שמע‪ ,‬ואומרי‪ ‬הוי כי‬ ‫עדיי‪ ‬ראשי דוי"‪.‬‬ ‫ומבואר בדבריו שאכ‪ ‬יש שייכות בי‪ ‬סעודת מלוה מלכה ע‪ ‬מצות קריאת‬ ‫שמע‪ ,‬כי צריכי‪ ‬להזהר שהסעודת מלוה מלכה‪ ,‬לא יהיה חלילה על חשבו‪ ‬מצות‬ ‫קריאת שמע של ערבית ושחרית‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫זי‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא‬ ‫ה' כסלו – ה"מנוחת אשר" מטשענגער זי"ע‬ ‫ביו‪ ‬ה' כסלו חל יומא דהילולא של הרה"ק רבי אשר אנשיל ב‪ ‬רבי שמואל‬ ‫הלוי יונגרייז בעל ה"מנוחת אשר" מטשענגער זי"ע‪.‬‬ ‫זכיתי להיות בציונו הק'‪ ,‬וראיתי מצבת קדשו שנחקקו ש‪ ‬שבחיו של האי‬ ‫צדיק‪ ,‬ואחד מה‪ ‬הוא‪" :‬עשה תשועה גדולה בישראל"‪ ,‬שהיה פועל ישועות בקרב‬ ‫האר‪ .‬והוא חידוש‪ ,‬כי בימיו לא היה נהוג לית‪ ‬שבח כזה על כל אחד‪ .‬וזה נוסח‬ ‫מצבתו המלא‪" :‬זאת מצבת אדונינו הרב הגאו‪ ‬המפורס‪ ‬צדיק ועניו תפארת‬ ‫נבוני‪ ,‬ועשה תשועה גדולה בישראל‪ ,‬החרי‪ ‬העצו‪ ,‬החכ‪ ‬המהולל מוה"ר אשר‬ ‫אנשיל זצ"ל ב‪ ‬הרב הגדול הצדיק מו"ה שמואל הלוי זצ"ל"‪.‬‬ ‫והנה על הנוסח שאומרי‪ ‬בחנוכה בהודאת 'על הניסי‪' ,'‬ולעמ‪ ‬ישראל עשית‬ ‫תשועה גדולה ופורק‪ ‬כהיו‪ ‬הזה'‪ ,‬רגיל כ"ק אדמו"ר מבאיא‪ ‬שליט"א לומר‪ ,‬בהקד‪‬‬ ‫דברי זקנו האדמו"ר רמ"ש מבאיא‪ ‬זי"ע שפירש מאמר‪ ‬ז"ל לעני‪ ‬סוכה 'תעשה ולא‬ ‫מ‪ ‬העשוי' שרמז יש בזה לאיש הישראלי‪ ,‬והיא 'תעשה' ‪ ‬תהא עסוק כל הזמ‪‬‬ ‫במה שמוטל עלי‪ ‬לעשות‪' ,‬ולא מ‪ ‬העשוי' ‪ ‬ואל תהיה עסוק לחשוב כמה טוב‬ ‫כבר עשית וכדו'‪ ,‬וזה מה שאנו מבקשי‪ ‬מהשי"ת‪ ,‬לא די לנו במה ש'עשית' בעבר‬ ‫תשועה גדולה‪ ,‬רק אנו מבקשי‪ ‬ש'תעשה' לנו ג‪ ‬עתה ישועה גדולה‪.‬‬ ‫ועל דר‪ ‬זה אנו מבקשי‪ ‬ג‪ ‬כא‪ ,‬שהצדיק שעל מצבתו נכתב "עשה תשועה‬ ‫גדולה בישראל"‪ ,‬והרי 'גדולי‪ ‬צדיקי‪ ‬במיתת‪ ‬יותר מבחייה‪ ,'‬לכ‪ ‬יואיל להמשי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ג‪ ‬עתה לפעול ישועות גדולות לישראל‪ .‬זכותו יג‪ ‬עלינו ועל כל ישראל‪.‬‬ ‫הגאו‪ ‬רבי יוס‪ ‬שאול נאטענזאה‪ ‬בעל ה"שואל ומשיב" שלח אליו פע‪ ‬מכתב‬ ‫בעני‪ ‬שאלת עגונה‪ ,‬שהצטר‪ ‬להרה"ק מטשענגער להתיר העגונה‪ ,‬וכתב לו ש‪‬‬ ‫"שלו‪ ‬וברכה וכל טוב לכבוד הרב הגאו‪ ‬הצדיק החסיד המפורס‪ "‬וכו'‪ ,‬ואחר‬ ‫דבריו ש‪ ‬להתיר את העגונה‪ ,‬הוא מסיי‪" ‬אלה דברי הדו"ש באהבה מבקשו‬ ‫שיתפלל בעדו‪ ,‬הצעיר יוס‪ ‬שאול הלוי נאטענזאה‪ ‬ב‪ ‬חנה לבריאות הגו‪ ‬ולרפואה‬ ‫?‪.‬‬ ‫שלימה"‪.‬‬ ‫סיפורי מופת רבי‪ ‬מסופרי‪ ‬עליו‪ .‬מספרי‪ ‬על יהודי אחד שלפרנסתו היה מוכר‬ ‫מי סודה‪ ,‬והיה נוסע ע‪ ‬עגלה מלאה בחביות סודה ויורד ומוכר לכל צמא‪ .‬פע‪‬‬ ‫חי‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫אחת ברדתו מהעגלה נפל ונחבט באר‪ ‬חבטה הגונה עד שיצאו בני מעיו ממקומ‪,‬‬ ‫ומרוב יסורי‪ ‬לא יכל לזוז ממקומו‪ ,‬והביאו רופאי‪ ‬מומחי‪ ‬ולא מצאו לו מזור‬ ‫ומרפא עד שנתייאשו ממנו‪ ,‬וכאשר עבר ש‪ ‬ה"מנוחת אשר" לקח את ידיו‬ ‫הקדושות והניח‪ ‬על בני מעיו של האיש ונכנסו למקומ‪ ‬הראשו‪ ‬והאיש ק‪‬‬ ‫והתהל‪ ‬כאחד האד‪ .‬היה זה ממש דבר פלא‪ ,‬וכול‪ ‬תמהו למראה עיניה‪ ,‬כראות‬ ‫המנוחת אשר את התפעלות הקהל נענה ואמר‪ ,‬מה הפלא‪' ,‬ידי‪ ‬אלו שכבר‬ ‫ארבעי‪ ‬שנה ממשמשות את דפי הגמרא ‪ ‬לשמה'‪ ,‬וכי לא יוכלו לעשות מעשה‬ ‫זה‪.‬‬ ‫והסמיכו לזה מה שמצאנו בחז"ל כמה פעמי‪ ‬העני‪ ‬של 'יהיב ליה ידיה‬ ‫ואוקמיה'‪ ,‬שבכח הידי‪ ‬שעסקו בתורה פעלו הישועה‪.‬‬ ‫עוד סיפר בנו‪ ,‬שפע‪ ‬אחרת קוד‪ ‬שריפא אחד במשמוש ידיו‪ ,‬שמעוהו נושא‬ ‫תפילה למרו‪" :‬ידי‪ ‬שלא פגמו מעול‪ ‬תביאנה רפואה לחולה זה"‪ .‬ואכ‪ ‬הוא מיד‬ ‫?‪.‬‬ ‫נתרפא‪.‬‬ ‫כמו כ‪ ‬מסופר כי רבינו היה כותב רעצעפט‪} ‬מרשמי‪ ‬של תרופות{‪ ,‬ולאחר‬ ‫הכתיבה היה ממשמש בפיתקא בידיו הקדושות‪ ,‬ואז היה לה הכח להביא הרפואה‬ ‫לאד‪.‬‬ ‫ויש לדרוש עליו את הפסוק "ישלח דברו וירפא‪) "‬תהלי‪ ‬קז‪ ,‬כ(‪ ,‬שאמרו על זה‬ ‫הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע והרה"ק המהר"ש מבעלזא זי"ע שהר"ת הוא יד"ו והס"ת מו"ח‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ויש לבאר שעל ידי יגיעת התורה שהיתה לו במו"ח‪ ,‬היה לו הכח לרפאות ביד"ו‪.‬‬ ‫בנו מביא בהקדמה לספרו שהיה המנוחת אשר מקיי‪ ‬בעצמו 'אד‪ ‬כי ימות‬ ‫באהל' כפשוטו‪ ,‬שהיה ממית עצמו באהלה של תורה‪ ,‬ובמש‪ ‬רבות בשני‪ ‬היה‬ ‫לומד בעמידה שעות ארוכות‪ ,‬כשהוא נסמ‪ ‬בשתי ידיו על השולח‪ ‬בחזקה‪ ,‬עד‬ ‫שנתמלאו ידיו פצעי‪ .‬פע‪ ‬בקשו ממנו מקורביו שירח‪ ‬על עצמו ולא יתאמ‪ ‬כל‬ ‫כ‪ ,‬וענה ואמר בלשונו הק'‪' ,‬ידי‪ ‬אלו יעידו עלי בעול‪ ‬האמת'‪.‬‬ ‫ועל א‪ ‬שהיה בעל יסורי‪ ‬גדולי‪ ‬היה צהלתו בפניו‪ ,‬עד שג‪ ‬בני ביתו לא‬ ‫?‪.‬‬ ‫הכירו בגודל צערו ויסוריו‪.‬‬ ‫טי‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא‬ ‫הרה"ק מצאנז זי"ע חקר פע‪ ‬אודות הרה"ק מטשענגער‪ ,‬ושאל אודותיו אצל‬ ‫חסיד אחד שהיה מקורב לרבינו‪ ,‬ומנה החסיד את מעלותיו‪ ,‬עד שאמר שא‪ ‬פע‪‬‬ ‫לא ראו אותו בא לידי כעס‪ ,‬והפליא הרה"ק מצאנז מעלה זו ואמר‪ ,‬שמשו‪ ‬מעלה‬ ‫זו בעצמה כדאי הדבר שיהיה נקרא רבי‪.‬‬ ‫עוד אמרו לפניו שלא היה יושב על הכסא ברחבות אלא על ראש הכסא או‬ ‫הספסל בדר‪ ‬עראי‪ ,‬ושיבח הרה"ק מצאנז הנהגה זו‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫היו צדיקי‪ ‬שהקפידו שיהיה בבית‪ ‬הספה"ק מנוחת אשר כסגולה‪ ,‬שזכות‬ ‫המחבר יג‪ ‬על כל הבית‪ ,‬וכ‪ ‬אמר הגה"ק מאונסדאר‪ ‬זצ"ל‪ .‬ושמעתי כמו כ‪ ‬על‬ ‫הרה"ק רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל שלא מש ספר זה מעל שולחנו‪ ,‬והבאבא סאלי‬ ‫זצ"ל אמר ש'כל הסגולות שישנ‪ ‬בספרי תלמידי בעש"ט ישנ‪ ‬ג‪ ‬בספר מנוחת‬ ‫אשר'‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫כיצד פעל יצחק בתפילתו‬ ‫ונביא מאמר אחד שאמר הרה"ק מטשענגער בפרשת‪ ,‬הנה רש"י פירש בריש‬ ‫פרשת‪' ‬ויעתר לו ה' – לו ולא לה‪ ,‬שאי‪ ‬דומה תפילת צדיק ב‪ ‬צדיק לתפילת‬ ‫צדיק ב‪ ‬רשע לפיכ‪ ‬לו ולא לה'‪ .‬וידוע שמדקדקי‪ ‬בזה‪ ,‬למה לא תתקבל תפילת‬ ‫צדיק ב‪ ‬רשע לפני המקו‪} .‬ובעני‪ ‬זה ידוע מה שכתב הרא"ש בתשובה שאי‪‬‬ ‫תועלת ביחוס לפני המקו‪ ,‬וטוב לקרב זרע רחוקי‪ .‬א‪ ‬כבר הקשה עליו המהרש"ל‬ ‫מדברי רש"י כא‪ ‬שכתב ויעתר לו ה' ‪ ‬לו ולא לה{‪.‬‬ ‫ומבאר המנוחת אשר ביאור נחמד בדברי רש"י באופ‪ ‬אחר‪ ,‬שהנה יצחק אבינו‬ ‫ראה שיש מקטרגי‪ ‬עליה‪ ‬שלא יהיו לה‪ ‬בני‪ .‬והנה אברה‪ ‬אבינו נולד לו‬ ‫ישמעאל‪ ,‬ואיתא בזוהר הק' הטע‪ ,‬כדי שתצא כל הזוהמא אשר בו מחטא ע‪‬‬ ‫הדעת ותעבור לישמעאל שנולד מהשפחה‪ ,‬ואחרי כ‪ ‬נולד לו יצחק בקדושה משרה‬ ‫אמנו‪ .‬וכ‪ ‬היה אצל יצחק אבינו‪ ,‬אלא שיצחק לא היה יכול לישא שפחה לפי שהיה‬ ‫כ‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫עולה תמימה‪ ,‬א‪ ‬עשו נולד בראשונה ויצאה בו הזוהמא‪ ,‬ואחרי כ‪ ‬יצא אחיו יעקב‬ ‫אבינו בקדושה‪.‬‬ ‫ועל זה עמד יצחק והתפלל שבתחילה יוולד בנו הרשע שישאב כל הזוהמא‪,‬‬ ‫כמו שהיה אצל אביו שנולד לו ישמעאל‪ ,‬ואז יוולד בנו יעקב שיהיה צדיק גמור‪,‬‬ ‫אבל רבקה התפללה רק שיוולד לה ב‪ ‬צדיק ותו לא‪.‬‬ ‫והנה כשעמדו המקטרגי‪ ‬נגד תפילת‪ ‬של יצחק ורבקה‪ ,‬לתפילתו של יצחק‬ ‫היתה מעלה גדולה‪ ,‬שכ‪ ‬הוא התפלל שיוולד לו בנו הרשע תחילה‪ ,‬וכאשר שמעו‬ ‫המקטרגי‪ ‬תפילה זו הניחו לו‪ ,‬מאחר שהתפלל שיוולד ב‪ ‬רשע‪ ,‬ואילו רבקה‬ ‫התפללה רק על ב‪ ‬צדיק‪ ,‬ולכ‪ ‬עמדו כנגדה כל המקטרגי‪.‬‬ ‫וזה הכוונה בדברי רש"י 'ויעתר לו ה' ‪' ‬לו ‪ ‬ולא לה' בתמיה‪ ,‬וכי רק תפילתו‬ ‫של יצחק נענתה‪ ,‬הלא ג‪ ‬תפילת רבקה נתקבלה‪ ,‬היות ושניה‪ ‬התכוונו בתפילת‪‬‬ ‫לזכות לפרי בט‪ ,‬וא"כ הול"ל 'ויעתר לה‪ ‬ה'' ולמה נאמר רק 'לו'‪ .‬וע"ז בא רש"י‬ ‫לתר‪' ‬שאי‪ ‬דומה תפילת צדיק ב‪ ‬צדיק לתפילת צדיק ב‪ ‬רשע'‪ ,‬ואי‪ ‬כוונת רש"י‬ ‫שהשי"ת שמע תפילת יצחק לפי שהיה צדיק ב‪ ‬צדיק‪ ,‬אלא הכוונה להיפ‪‬‬ ‫שהקב"ה לא קיבל תפילתה של רבקה‪' ,‬שאי‪ ‬דומה תפילת צדיק ‪ ‬ב‪ ‬צדיק'‪ ,‬אי‪‬‬ ‫דומה 'תפילת צדיק' שמבקש שיוולד לה 'ב‪ ‬צדיק'‪ ,‬שזו היתה תפילתה של רבקה‬ ‫אמנו‪ ,‬ולכ‪ ‬עמדו כנגד תפילה זו כל המקטרגי‪' ,‬לתפילת צדיק' שיוולד לו 'ב‪‬‬ ‫רשע'‪ ,‬שכ‪ ‬היתה תפילתו של יצחק‪ ,‬ולא היה על זה שו‪ ‬קטרוג‪' ,‬לפיכ‪ ‬לו ולא‬ ‫לה'‪ ,‬משו‪ ‬כ‪ ‬נתקבלה רק תפילת יצחק ולא תפילתה של רבקה‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ח' כסלו ‪ -‬הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל זי"ע‬ ‫ביו‪ ‬ח' כסלו חל יומא דהילולא של הרה"ק רבי אהר‪ ‬מטשערנוביל זי"ע‪ ,‬בנו‬ ‫הגדול של הרה"ק רבי מרדכי המגיד מטשערנוביל זי"ע‪.‬‬ ‫אביו היה אומר שיש לו שמונה בני‪ ,‬שבעה כנגד שבעת קני המנורה‪ ,‬ובנו‬ ‫הגדול 'אהר‪ '‬עומד על גביה‪ ‬ומיטיב את הנרות‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא‬ ‫מספרי‪ ‬שפע‪ ‬אחת חשב השמש בבית מדרשו‪ ,‬הנה בשעת התפילה באי‪‬‬ ‫הרבה אנשי‪ ‬לטרדני מעבודת התפילה‪ ,‬זה מחפש לו מקו‪ ,‬והשני טלית‪ ,‬והשלישי‬ ‫מי‪ ‬לנטילת ידי‪ ,‬ואני נצר‪ ‬כל הזמ‪ ‬להפסיק בדיבור באמצע התפילה‪ ,‬וא‪ ‬כ‪‬‬ ‫הרי עדי‪ ‬יותר שלא אתפלל כלל‪ ,‬וכ‪ ‬עשה‪.‬‬ ‫לאחר התפילה שאלו הרבי‪ ,‬ר' איד‪ ,‬למה לא התפללת עדיי‪ .‬ענה לו השמש‪,‬‬ ‫רבי‪ ,‬וכי לתפילה כזו יקרא תפילה‪ ,‬הרי תפילתי עשויה טלאי‪ ‬טלאי‪ .‬ענה לו‬ ‫הרבי‪ ,‬א‪ ‬הרי אתה רואה שהכרתי מיד הדבר על פני‪ ‬שעדיי‪ ‬לא התפללת‪ ,‬ומזה‬ ‫גופא יש ל‪ ‬סימ‪ ‬מובהק שג‪ ‬תפילה גרועה כזו נקראת תפילה ויש בה חשיבות‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע בנו החמישי של הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע‪ ,‬היה‬ ‫חתנו של הרה"ק רבי אהר‪ ‬מטשערנוביל זי"ע‬ ‫והנה לאחר שנשתדכו שני הצדיקי‪ ‬יחדיו‪ ,‬הוכרח הרה"ק מרוז'י‪ ‬לברוח מאר‪‬‬ ‫רוסיא‪ ,‬כי ממשלת רוסיא בקשו להושיבו תחת סורג ובריח‪ ,‬ורק בניסי ניסי‪ ‬ניצל‬ ‫מה‪ ,‬ולכ‪ ‬לא היה יכול להכנס בחזרה לשטח מדינת רוסיא‪ .‬מצד שני‪ ,‬צדיקי בית‬ ‫טשערנוביל ג‪ ‬ה‪ ‬נרדפו על ידי מלכות הרשעה של רוסיא‪ ,‬ועליה‪ ‬נגזר להיפ‪‬‬ ‫שלא לצאת מאר‪ ‬רוסיא לעול‪.‬‬ ‫ויהי כאשר הגיע עת דודי‪ ,‬זמ‪ ‬החתונה‪ ,‬לא ידעו מה לעשות בכגו‪ ‬דא‪ ,‬שאבי‬ ‫החת‪ ‬אינו יכול להכנס לאר‪ ‬רוסיא‪ ,‬ואילו אבי הכלה אינו יכול לצאת מאר‪ ‬רוסיא‪.‬‬ ‫מה עשו לבסו‪ ,‬ערכו את החתונה סמו‪ ‬לגבול אר‪ ‬רוסיא‪ ,‬כי החת‪ ‬כ‪ ‬היה‬ ‫יכול להיכנס לאר‪ ‬רוסיא‪ ,‬ואביו הרה"ק מרוז'י‪ ‬עמד על גבעה סמוכה‪ ,‬סמו‪ ‬לגבול‪,‬‬ ‫ומש‪ ‬ראה את כל מעמד החופה‪.‬‬ ‫לאחר החופה נכנסו החת‪ ‬ואבי הכלה לאול‪ ‬שבתו‪ ‬הגבול‪ ,‬ואילו הרה"ק‬ ‫מרוז'י‪ ‬נשאר ע‪ ‬מקורביו מחו‪ ‬לגבול‪ ,‬והיה אז במצב של שמחה‪ ,‬וצוה שיביאו‬ ‫מזונות ויי"ש‪ ,‬וביקש שכל הנמצאי‪ ‬ישתו יי"ש ויברכו אותו לחיי‪ ,‬ושיברכו אותו‬ ‫כמו שמברכי‪ ‬לכל יהודי פשוט‪' ,‬שיזכה לראות נחת מכל צאצאיו‪ ,‬ושיהיו כול‪‬‬ ‫בבריות גופא'‪ ,‬וביקש שאפילו הבעלי עגלות שהביאו אות‪ ,‬יעברו לפניו לברכו‪.‬‬ ‫לאחר מכ‪ ‬אמר הרה"ק מרוז'י‪ ‬שעכשיו הוא עת רצו‪ ‬גדול‪ ,‬ומי שרוצה יוכל‬ ‫לבקש ממנו ברכה על כל מה שירצה‪ ,‬ועברו כול‪ ‬לבקש ברכה‪ .‬המקורבי‪ ‬של‬ ‫בכ‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫הרבי דיברו ביניה‪ ,‬למה דוקא עכשיו הוא עת רצו‪ ‬יותר מבשאר השמחות שער‪‬‬ ‫הרבי‪ ,‬כל אחד אמר איזה סברא‪ ,‬והרבי לא הגיב מאומה‪.‬‬ ‫עד שאחד נענה ואמר‪" ,‬אולי מפני שהמחות‪ ‬הוא הרה"ק רבי אהר‪‬‬ ‫מטשערנוביל"‪ ,‬נענה הרה"ק מרוז'י‪ ‬ואמר לו‪ ,‬אתה תפסת את העני‪.‬‬ ‫ונמצינו למדי‪ ‬מכ‪ ,‬שהרה"ק רבי אהר‪ ‬מטשערנוביל היה לו הכח לעורר עת‬ ‫?‪.‬‬ ‫רצו‪ .‬וא‪ ‬כ‪ ‬ג‪ ‬היו‪ ‬ביומא דהילולא של הצדיק‪ ,‬בודאי מתעורר עת רצו‪ ‬גדול‪.‬‬ ‫הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע היה חת‪ ‬חתנו של רבי אהר‪ ‬מטשערנוביל‪ ,‬ואכל‬ ‫קעסט כמה שני‪ ‬אצל זקנו‪ ,‬ונתקשר אליו עד מאד‪ ,‬עד כדי כ‪ ‬שלא היה עובר‬ ‫עליו יו‪ ‬מבלי שיזכיר איזה עני‪ ‬מזקנו‪ ,‬וביו‪ ‬שלא היה לו עני‪ ‬מיוחד להזכיר‪ ,‬היה‬ ‫אומר שאצל זקנו היה השולח‪ ‬מונח באופ‪ ‬זה‪ ,‬והכסאות באופ‪ ‬זה‪.‬‬ ‫המהרי"ד אכל ש‪ ‬קעסט ביחד ע‪ ‬הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זי"ע‪ ,‬שהיה‬ ‫?‪.‬‬ ‫ב‪ ‬בתו של רבי אהר‪ ‬מטשערנוביל‪.‬‬ ‫נינו הרה"ק רבי אהר‪ ‬מבעלזא זי"ע אמר על זקנו רבי אהר‪ ‬מטשערנוביל‪ ,‬שהוא‬ ‫היה "מרא דארעא דישראל"‪ ,‬ולכ‪ ‬בנה 'טשערנובילער קלויז' בעיה"ק צפת‪ ,‬והיה‬ ‫מחזיק את יושבי אר‪ ‬ישראל‪.‬‬ ‫והמשי‪ ‬המהר"א מבעלזא ואמר‪ ,‬אנו רואי‪ ‬שיש קלויז טשערנוביל בצפת‪ ,‬א‪‬‬ ‫מה את‪ ‬חושבי‪ ,‬וכי מני‪ ‬היה לה‪ ‬כס‪ ‬לזה‪ ,‬אלא שרבי אהר‪ ‬שלח "פעסער‬ ‫גאלד" ]‪‬חביות מלאות זהב[ לאר‪ ‬ישראל‪ .‬וסיי‪ ‬המהר"א ואמר‪ :‬ג‪ ‬אני התפללתי‬ ‫ש‪ ,‬קוד‪ ‬התפללו ה‪ ,‬ואני התפללתי אחריה‪.‬‬ ‫רבה של צפת הגר"ש העליר כתב פע‪ ‬מכתב לרבי אהר‪ ‬מטשערנוביל‪ ,‬שהיה‬ ‫לו גניבה בביתו והיה לו היזק גדול‪ .‬השיב לו הרה"ק‪ ,‬אילו היית קובע מקו‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫תפילת‪ ‬בקלויז שייסדתי בצפת‪ ,‬לא היה קורה ל‪ ‬היזק זה‪.‬‬ ‫בשבת אחת היה ציבור גדול בשעת עריכת השולח‪ ‬של רבי אהר‪ ‬מטשערנוביל‪,‬‬ ‫ונכדו רבי ישראל מטשורטקוב איחר מעט להגיע‪ ,‬והיה קשה לו להגיע למקומו‬ ‫המכובד שהקצו עבורו‪ ,‬והציעו לו שיעלה על הספסל ויעבור את השולח‪ ,‬וכ‪ ‬יוכל‬ ‫להגיע למקומו עוד לפני שיכנס הרבי‪ .‬והנה היה ש‪ ‬בבית הכנסת נברשות שדלקו‬ ‫גכ‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא‬ ‫ש‪ ‬נרות משעוה‪ ,‬וכאשר עלה על הספסל‪ ,‬נגע השפי‪ ‬של הרוז'ינער שטריימל‬ ‫סמו‪ ‬לנברשת‪ ,‬ונט‪ ‬מהשעוה על השטריימל‪.‬‬ ‫לאחר מכ‪ ‬כאשר נכנס רבי אהר‪ ‬מטשערנוביל לעריכת השולח‪ ‬הבחי‪ ‬בדבר‪,‬‬ ‫ונענה ואמר לו‪" ,‬הרואה אתה בני‪ ,‬אז מ'בייגט זי‪ ‬ווערט מע‪ ‬נישט פארשמירט"‪,‬‬ ‫כאשר האד‪ ‬נכנע‪ ,‬אינו בא לידי לכלו‪ .‬שהרי רק כאשר הגביה עצמו ועלה על‬ ‫?‪.‬‬ ‫הספסל‪ ,‬נט‪ ‬עליו מהשעוה‪.‬‬ ‫יהודי אחד הגיע מאר‪ ‬ישראל לטשערנוביל‪ ,‬והל‪ ‬אל הרה"ק רבי אהר‪ ‬מיד‬ ‫בבוקר ואמר לו 'צפרא טבא'‪ .‬השיב לו הרבי‪' :‬א שוואר‪ ‬יאהר' ]שנה שחורה[‪.‬‬ ‫למחרת הל‪ ‬האיש עוד פע‪ ‬לומר לו צפרא טבא‪ ,‬ותשובת הרבי היתה כמו אתמול‪,‬‬ ‫ולכ‪ ‬ביו‪ ‬השלישי לא הל‪ ‬יותר אליו‪.‬‬ ‫במש‪ ‬היו‪ ‬פגש אותו הרבי ושאל אותו למה לא ראיתי‪ ‬הבוקר‪ ,‬אמר לו האיש‪,‬‬ ‫מתשובת הרבי על ברכת הצפרא טבא שלי זה פעמיי‪ ,‬כבר היה לי מספיק להבי‪‬‬ ‫שאינני רצוי לו‪ ,‬ולכ‪ ‬לא הגעתי עוד‪.‬‬ ‫אמר לו הרבי‪ ,‬מה שאמרתי ל‪' ‬א שוואר‪ ‬יאר' ]שנה שחורה[‪ ,‬היה כוונתי בזה‬ ‫'אז דער שווארצער זאל דיר ווער‪ ‬ליכטיג' ]מה שהיה שחור עד עתה יאיר ל‪ ‬מכא‪‬‬ ‫ואיל‪' ,‬יאהר' מלשו‪' ‬יאיר'[‪ .‬וסיפר היהודי‪ ,‬שאכ‪ ‬מאז התחיל להאיר מזלו בכל‬ ‫העניני‪.‬‬ ‫וזהו העני‪ ‬של חודש כסלו‪ ,‬דהנה על 'גלות יו‪ '‬אמרו חז"ל )ב"ר ב‪ ,‬ד(‪' ,‬וחוש‪ ‬על‬ ‫פני תהו‪) ‬בראשית א‪ ,‬ב( זה גלות יו‪ ,‬שהחשיכה עיניה‪ ‬של ישראל בגזירותיה‪,‬‬ ‫שהיתה אומרת לה‪ ,‬כתבו על קר‪ ‬השור שאי‪ ‬לכ‪ ‬חלק באלקי ישראל'‪.‬‬ ‫ולאחר מכ‪ ‬נאמר )ש‪ ‬א‪ ,‬ג( 'ויאמר אלקי‪ ‬יהי אור'‪ ,‬ומבואר בספה"ק שבפסוק‬ ‫זה נרמז האור של חנוכה‪ ,‬כי יה"י בגימטריא כ"ה‪ ,‬והיינו שבכ"ה כסלו כשמתחילי‪‬‬ ‫להדליק הנרות חנוכה‪ ,‬אזי 'מעט מ‪ ‬האור דוחה הרבה מ‪ ‬החוש‪  ' ‬של יו‪.‬‬ ‫ואור זה נשפע על ידי אורו של אהר‪ ,‬שהיה עומד ומטיב את הנרות‪ ,‬שה‪‬‬ ‫נשמותיה‪ ‬של ישראל ‪ ‬נר ה' נשמת אד‪.‬‬ ‫וכ‪ ‬הוא בכל הדורות‪ ,‬ג‪ ‬א‪ ‬חלילה יש אצל אד‪ ‬מצב של חשכות בגשמיות‬ ‫או ברוחניות‪ ,‬יש בכוחו של הצדיק 'להיטיב' את הנרות‪ ,‬שיתבטל ממנו החוש‪‬‬ ‫ויתקיי‪ ‬אצלו 'יהי אור'‪ .‬וזהו מה שאמר לו הרה"ק ר' אהר‪ ‬מטשערנוביל‪ ,‬שג‪‬‬ ‫השחור החשו‪ ‬יתחיל להאיר לו‪.‬‬ ‫דכ‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫ענינים שונים ‪‬‬ ‫טוב להודות לה' }חלק ד'{‬ ‫לחיות מתוך הודאה‬ ‫הודיה גדולה ביותר‪ ,‬אבל לאה חדשה‬ ‫בגמרא ברכות )ד‪ ‬ז‪ (:‬אמרו‪' ,‬אמר רבי‬ ‫שאי‪ ‬די בהודאה אחת‪ ,‬אלא נתנה לבנה‬ ‫יוחנ‪ ‬משו‪ ‬רבי שמעו‪ ‬ב‪ ‬יוחי מיו‪‬‬ ‫הש‪' ‬יהודה' על ש‪ ‬ההודאה‪ ,‬שהיתה‬ ‫שברא הקדוש ברו‪ ‬הוא את עולמו לא‬ ‫תמיד מודה להשי"ת‪ .‬ובאופ‪ ‬זה צרי‪‬‬ ‫היה אד‪ ‬שהודה להקדוש ברו‪ ‬הוא עד‬ ‫שיהיה ההודאה לה'‪ ,‬שיודה לה' על הנס‬ ‫שבאתה לאה והודתו‪ ,‬שנאמר הפע‪‬‬ ‫בתמידות‪.‬‬ ‫אודה את ה''‪.‬‬ ‫ובאופ‪ ‬זה יאמר האד‪ ‬ברכת‬ ‫והתמיהה ידועה‪ ,‬כיצד יתכ‪ ‬לומר‬ ‫מודי‪  ‬ג' פעמי‪ ‬ביו‪ ,‬לכוי‪ ‬בכל‬ ‫שלא היה מי שיודה את ה' עד ללאה‪,‬‬ ‫תיבה ולהודות על כל פרט ופרט מכל‬ ‫ומבארי‪ ‬בספה"ק‪ ,‬הנה בודאי שהרבה‬ ‫החסדי‪ ‬אשר עשה ה' עמו‪ ,‬ויצפה‬ ‫הודו לה'‪ ,‬אבל בנוהג שבעול‪ ‬שכאשר‬ ‫שיוכל לחזור ולהודות לה'‪.‬‬ ‫יש לאד‪ ‬חסד מהבורא‪ ,‬הרי הוא מודה‬ ‫להשי"ת‪ ,‬ויש אפילו מי שעור‪ ‬סעודת‬ ‫?‪.‬‬ ‫נשארים תמיד במצב של חייב‬ ‫סו‪ ,‬כד( 'אור ה' מאיר פני‪ ,‬ואתה חי‪.‬‬ ‫והנה מה שלפעמי‪ ‬יש לאד‪‬‬ ‫ובהסתרו‪ ,‬מיד אד‪ ‬גווע‪ .‬ואי‪ ‬תסתיר‬ ‫הקושי להודות הוא‪ ,‬שהרי מבואר‬ ‫פני‪ ‬מהביט אליו תדיר‪ ,‬בעוד הוא‬ ‫בחז"ל )ירושלמי ערלה פ"א ה"ג( כי כל 'מא‪‬‬ ‫מביט ב‪ ‬ומחיי‪ .‬אי‪ ‬עז פני‪ ‬גדול‬ ‫דאכל לאו דיליה ושתה לאו דיליה‪,‬‬ ‫מזה‪ ,‬לכ‪ ‬תתבייש מפניו והכנע'‪.‬‬ ‫בהית לאסתכולי ביה'‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪ ‬קשה‬ ‫לאד‪ ‬להארי‪ ‬בהודאה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫ועל פי דברי החרדי‪ ‬יש לבאר מה‬ ‫ירגיש שהוא חייב‪ ,‬אבל האמת הוא‬ ‫ששנינו באבות )ה‪ ,‬כה( 'הוא היה אומר‪,‬‬ ‫שכלפי השי"ת אנו תמיד במצב של‬ ‫עז פני‪ ‬לגיהנ‪ ‬ובושת פני‪ ‬לג‪ ‬עד‪,'‬‬ ‫חייבי‪ ,‬וכמו שכתב בספר חדרי‪) ‬פרק‬ ‫הכ‬ ‫נעימות הפרשה • ענינים שונים ‪-‬‬ ‫לג‪ ‬עד‪ ,‬אבל העז פני‪ ,‬שאינו מביט‬ ‫שמי שחי מתו‪ ‬הכנעה לפני השי"ת‬ ‫לפני ה'‪ ,‬אלא הוא מסתיר פניו‪ ,‬הרי‬ ‫וע‪ ‬ההכרה שהוא צרי‪ ‬להודות‬ ‫שיבא לידי גיהנ‪.‬‬ ‫להשי"ת על כל הטוב והחסד‪ ,‬הוא יזכה‬ ‫?‪.‬‬ ‫ההודאה על זכות ההודאה‬ ‫התפילה 'מודי‪ ‬אנחנו ל‪ ‬שאנו חייבי‪‬‬ ‫בספה"ק מבואר עוד נקודה‪ ,‬שצרי‪‬‬ ‫להודות לשמ‪ ,‬תרננה שפתי כי אזמרה‬ ‫האד‪ ‬להודות להשי"ת על זה שהוא‬ ‫ל‪ ‬ונפשי אשר פדית‪ ,‬בא"י אל‬ ‫זוכה להודות להשי"ת‪ ,‬וכמו שאנו‬ ‫ההודאות'‪ .‬והיינו שהודה להשי"ת על‬ ‫אומרי‪ ‬במודי‪ ‬דרבנ‪' ‬על שאנו מודי‪‬‬ ‫מה שהוא זוכה להודות לבורא‪ ,‬כי‬ ‫ל‪ ‬ברו‪ ‬קל ההודאות'‪ ,‬וכתב בספה"ק‬ ‫באמת כיצד יעיז פניו ילוד אשה‬ ‫באר מי‪ ‬חיי‪) ‬פרשת ל‪ ‬ל‪' (‬וכעי‪‬‬ ‫להודות לה'‪ ,‬וה' עוד נות‪ ‬לנו שכר על‬ ‫שכתבו תלמידי הרבינו יונה והרא"ש‬ ‫ההודאה‪ ,‬והוא מצפה להודאה שלנו‪,‬‬ ‫)ברכות פרק ג'( פירוש נוסח ברכות מודי‪‬‬ ‫ועל זה יש לנו להודות לה' על שיש לנו‬ ‫דרבנ‪ ‬שאנו אומרי‪ ‬על שאנו מודי‪ ‬ל‪‬‬ ‫הזכות להודות להשי"ת‪.‬‬ ‫ברו‪ ‬אל ההודאות שהוא על מה שאתה‬ ‫זיכתנו ונתת לנו זאת שנזכה להודות‬ ‫וכ‪ ‬מבאר בספה"ק תפארת שלמה‬ ‫ל‪ ,‬על זה ברו‪ ‬קל ההודאות‪ ,‬שאנו‬ ‫מה שנאמר בשירת הי‪) ‬שמות טו‪ ,‬א(‬ ‫מברכי‪ ‬אות‪ ‬ומהללי‪ ‬ומשבחי‪ ‬לשמ‪‬‬ ‫'אשירה לה' כי גאה גאה'‪ ,‬ומבאר ש‪‬‬ ‫הגדול על הח‪ ‬והחסד שעשית עמנו בזה‬ ‫באריכות‪ ,‬ובתחילה הוא מבאר הפסוק‬ ‫שאנחנו מודי‪ ‬ל‪ ‬ומברכי‪ ‬לשמ‪.‬‬ ‫בתהלי‪) ‬תהלי‪ ‬סג‪ ,‬ד( 'כי טוב חסד‪‬‬ ‫מחיי‪ ‬שפתי ישבחונ‪ '‬וגו'‪ ,‬פי'‪ ,‬שהאד‪‬‬ ‫ועל פי זה הוא מבאר בפרשת האזינו‬ ‫צרי‪ ‬לתת שבח והודיה על זה גופא אשר‬ ‫מה שנאמר )דברי‪ ‬לב‪ ,‬ג( 'כי ש‪ ‬ה'‬ ‫זכה לזה שיהיה משבח ומפאר להבורא‬ ‫אקרא הבו גודל לאלקינו'‪ ,‬פירוש שעל‬ ‫ב"ה‪ ,‬כי החסד הזה ‪ ‬גדול מכל החיי‪‬‬ ‫זה גופא צריכי‪ ‬אנו לתת גדולה וכבוד‬ ‫והחסדי‪  ‬אשר האד‪ ‬זוכה שפתי‬ ‫ושבח ליוצר בראשית ברו‪ ‬הוא על אשר‬ ‫ישבחונ‪ .‬וזה ג"כ מה שנאמר )ש‪ ‬קמה‪,‬‬ ‫זיכה אותנו לקרוא בשמו‪.‬‬ ‫ט‪ ,‬י( טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו‪,‬‬ ‫וכ‪ ‬אמרו בירושלמי )ברכות( 'רבי בא‬ ‫יודו‪ ‬ה' כל מעשי‪ .‬פי' זה הרחמנות‬ ‫בר זבדא בש‪ ‬רב' היה אומר אחר‬ ‫וכ‬ ‫נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז‬ ‫האר‪ ‬זמירות שמענו'‪ ,‬שהשי"ת חפ‪‬‬ ‫מכל מעשיו‪ ,‬יודו‪ ‬וגו' שנת‪ ‬לאד‪‬‬ ‫לשמוע השירות ותשבחות מבני‬ ‫רשות להודות לו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ועל זה נודה לה' על שהוא חפ‪‬‬ ‫בשירה שלנו‪.‬‬ ‫וכזה נשמע מפה קדוש הרב אדומ"ו‬ ‫מו"ה דוב בער ז"ל בפי' הפסוק )ישעיה‬ ‫ונמצא שכאשר האד‪ ‬מודה לה'‪,‬‬ ‫סא‪ ,‬י( שוש אשיש בה' ותגל נפשי באלקי‪.‬‬ ‫עליו להודות על זכות זה‪ ,‬ואז יודה ג‪‬‬ ‫שמזה שוש היינו שמחתי מה שאוכל‬ ‫על זכות זה‪ ,‬והוא דבר שאי‪ ‬לו סו‪,‬‬ ‫אשיש בה' שאוכל להביא שמחה‬ ‫וזהו 'על כל נשימה ונשימה תהלל קה'‪,‬‬ ‫בהשי"ת ב"ה‪ .‬וז"ש אשירה לה' כי גאה‬ ‫כי תמיד יש החובה להודות לפניו‪.‬‬ ‫גאה‪ .‬בזה הדבר בעצמו אמר שירה מה‬ ‫והנה עיקר ההודאה לא יהיה כסגולה‬ ‫שהקב"ה נתגאה ומתרומ‪ ‬על ידי‬ ‫כדי לזכות לטוב‪ ,‬אלא יודה לה' על כל‬ ‫השירה‪ ,‬כי זה חפצו ורצונו שאנחנו בנ"י‬ ‫מה שכבר העניק לו בכל הזמני‪' ,‬עד‬ ‫ישבחוהו‪ ,‬כמ"ש הרמב"‪ ‬בפ' בא עיקר‬ ‫הנה עזרונו רחמי‪ ‬ולא עזבונו חסדי‪,'‬‬ ‫תכלית כוונת הבריאה שיתקבצו בנ"י‬ ‫ולא יהיה ההודאה רק כסגולה לזכות‬ ‫בבתי כנסיות ויאמרו אתה בוראנו ול‪‬‬ ‫להמש‪ ‬החסדי‪ ,‬אלא יודה לה' מרוב‬ ‫נאה להודות עכ"ל וכו' וזהו שנאמר‬ ‫אהבתו על כל הטוב שהעניק לו עד‬ ‫אשירה לה' כי גאה גאה‪ ,‬על ידי השירות‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫ותשבחות שלנו‪ ,‬זה גופא הוא חסד‬ ‫גדול‪ ,‬חו‪ ‬מה שעשה עמנו ניסי‪' ‬סוס‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה תמיד לומר‬ ‫ורוכבו רמה בי‪.'‬‬ ‫שירה לפניו‪ ,‬ונודה ל‪ ‬שיר חדש על‬ ‫גאולתינו ועל פדות נפשינו בביאת‬ ‫שכ‪ ‬השי"ת א‪ ‬שכל המלאכי‪‬‬ ‫משיח צדקינו במהרה בימינו‪ ,‬אמ‪.‬‬ ‫מודי‪ ‬ומשבחי‪ ‬לפניו‪ ,‬אבל 'מכנ‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫זכ‬