נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — תולדות (2026-11-09)

נעימות
הפרשה
מפי מורינו
פה מפיק מרגליות
הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
פרשת תולדות תשפ"ז
גליון ק"ח
ברכת מזל טוב
להרב החסיד המפואר מו"ה יחיאל הלוי געטער שליט"א
לרגל שמחת נישואי נכדו
החתן עקיבא הי"ו עב"ג בשעטומ"צ
בן לבנו הרב אברהם יעקב שליט"א
יעזור השי"ת שהזיווג יעלה יפה יפה לבנין עדי עד
ויזכו לבנות בית נאמן בישראל דורות ישרים ומבורכים וכל
טוב וטוב ברו"ג
נדבת
ידידנו הרב ישעיה ברא"י אינגבר הי"ו
לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב
יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט וכט"ס ברו"ג
"בשורה טובה תדשן עצם"
בעזהשי"ת לקראת יו"ט חנוכה הבעל"ט
יופיע ספר "נועם החנוכה" -סדר הדלקת נר חנוכה
עם ביאורים ואמרים ופנינים ומאמרים על יו"ט חנוכה
שנלקט משיעורים הנפלאים מפי מורינו שליט"א
כל הרוצה להשתתף בהוצאות המרובות
לעילוי נשמת או לזכות יקירכם וכדו'
ניתן לתרום ב"נדרים פלוס" ע"ש "נעימות הפרשה"
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
ובמייל NH987611@gmail.com :
ב
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
תוכן הענינים
שיעור פרשת תולדות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
תפילת יצחק ורבקה על הבני תפילה דומה לקרב והחדר דומה
למזבח מתפללי לצד שכינה ריבוי תפילות מעלת המתפלל בעד
חבירו פעל בתפילותיו ליפקד בבני א שנשאר עשיר אמירת
נשמת הלעיטני נא האופ שהאכיל יעקב את עשו בחשיבות עני
נטילת ידי שחרית סגולה לראש השנה עשו מתייחס אחר רבקה
ולא אחר יצחק
יומא דהילולא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
ה' כסלו מר המהרש"א זי"ע ה' כסלו – ה"מנוחת אשר" מטשענגער
זי"ע כיצד פעל יצחק בתפילתו ח' כסלו הרה"ק רבי אהר
מטשערנוביל זי"ע
ענינים שונים -טוב להודות לה' }חלק ד'{ . . . . . . . . . . . . . . . . . .כה
לחיות מתו הודאה נשארי תמיד במצב של חייב ההודאה על זכות
ההודאה
ג
ד
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
שיעור פרשת תולדות
תפילת יצחק ורבקה על הבנים
אשׁתּוֹ:
רבקה ִ ְ
ותּהר ִ ְ ָ
ויּעתר לוֹ ה' ַ ַ ַ
עקרה ִהוא ַ ֵ ָ ֶ
אשׁתּוֹ ִכּי ֲ ָ ָ
לנכח ִ ְ
יצחק ַלה' ְ ֹ ַ
ַויּעתּר ִ ְ ָ
ְֶ ַ
)בראשית כה ,כא(.
וזו עומדת בזוית זו ומתפללת' ,אלא בפסוק זה מבואר עני תפילת של
שלפי זה יש להבי מה שנאמר 'ויעתר יצחק ורבקה על הבני ,וכמו שפירש
לו ה'' שמשמעו 'לו ולא לה' ,ועל זה רש"י 'ויעתר' הרבה והפציר בתפילה.
מבאר רש"י הטע' שאי דומה תפילת ובכוונת הכתוב 'לנוכח אשתו' ,יש
צדיק ב צדיק לתפילת צדיק ב רשע לפרש בפשטות שיצחק התפלל על
לפיכ לו ולא לה'. רבקה ,וכמו שמבאר הרד"ק 'לנוכח
ובאלשי הק' מבאר על פי מה אשתו ,לעומת אשתו ,כלומר בעבורה,
שאמרו חז"ל )יבמות סד (.כי שניה היו שהתפלל מאד בעבורה שית לו הקל
עקרי .וידוע מה שאמרו חז"ל )ב"ק צב(. ממנה ב ,'ובאופ אחר פירש 'לנוכח
שכל המתפלל על חבירו והוא צרי אשתו ,כי בשעת התפלה היה עומד
לאותו דבר הוא נענה תחלה ,וזה יאמר לנכחה כדי שיכוי לבו עליה' ,ועל זה
'ויעתר יצחק לה'' ,לא על עצמו רק נאמר 'ויעתר לו ה'' ,שה' שמע בקול
'לנוכח אשתו כי עקרה היא' ,כי התפלל תפילתו.
עליה ע היותו צרי לאותו דבר ,ועל אלא שלפירוש זה יש להבי למה
כ הוא נענה תחילה ,כי 'ויעתר לו ה'', התפלל רק יצחק על הבני ולא
על הנוגע לו' ,ותהר רבקה' למה שהיא התפללה רבקה עמו ,אכ רש"י מבאר
'אשתו' ,כי מתפילתו עשה הוא יתבר שמה שנאמר 'לנוכח אשתו' היינו יחד
עיקר ,לפי שהתפלל בעד זולתו. ע אשתו' ,זה עומד בזוית זו ומתפלל
?.
תפילה דומה לקרבן והחדר דומה למזבח
דבר חידוש בספר דברי דוד }לבעל בטע שהיו עומדי יצחק ורבקה זה
הט"ז{ ,שאותו חדר שהיו מתפללי ש בזוית זו וזו בזוית זו ומתפללי מצאנו
ה
נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות
ארבע מתנות .והכי נמי היה בתפילה דומה למזבח ,ובקרבנות שהקריבו על
שלה הדומה לקרב היו מכווני שתי גבי המזבח הדי הוא שמזי הד על
הזויות דהוה כמו ד' רוחות. שתי קרנות ,דהיינו שתי מתנוה שה
?.
מתפללים לצד שכינה
וכדי לצאת ידי ספק התחכמו לעשות בספר מי חיי הביא דבר נפלא
שכל אחד עמד כנגד שני רוחות, לבאר העני של 'זה עומד בזוית זו
וממילא נמצא שאחד מה עמד לצד ומתפלל וזו עומדת בזוית זו
הראוי. ומתפללת' ,שהנה בגמרא ב"ב )ד כה(.
אמרו' ,אמר רבי יהושע ב לוי בואו
}ואולי יש להוסי על פי זה שיצחק ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו מקו
עמד לצד 'צפונית מערבית' או 'דרומית תפילה דכתיב וצבא השמי ל
מערבית' ,ומשו כ ויעתר לו ה' ,לו משתחוי ,'שצבא השמי הנמצאי
ולא לה ,שאז גילה לה השי"ת לאיזה במזרח מתפללי לצד מערב שש
צד יש לעמוד בתפילה ,והיא לצד הוא מקו השכינה ,ויש לומר שיצחק
מערב{. ורבקה עדיי לא נתגלה לה עני זה,
?.
ריבוי תפילות
מחצה ,ומשו כ הרבה בתפילות, במדרש )ב"ר סג ,ה( אמרו' ,ויעתר
שבכל תפילה פעל עוד קצת }כעני יצחק לה' לנכח אשתו רבי יוחנ אמר
'עישורייתא דבי רבי'{ עד שפעל ששפ תפלות בעושר' .יש מבארי
בתפילותיו את הישועה השלימה. בטע הדבר ששפ תפילות הרבה,
שהרי חז"ל אומרי שתפילה עושה רק
?.
ו
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
מעלת המתפלל בעד חבירו
כעשיר בדר עזות ,לפי שתפילתו שמעתי פע ביאור מכ"ק מר
היתה 'לנוכח אשתו כי עקרה היא', אדמו"ר מבאיא שליט"א על הא דיצחק
ולפי שהיה מתפלל בעד חבירו היה שפ תפילות ב'עושר' ,כי הנה בדר
יכול להתפלל כעושר ,ולכ' ויעתר לו כלל כשהאד עומד בתפילה עליו
ה'' ונתקבלה תפילתו ,לפי ששפ לבקש רחמי כעני בפתח ,כדכתיב
התפילות בעושר. )משלי יח ,ג( 'תחנוני ידבר רש' ,שאיזו
?. זכות יש לו לבקש עבור עצמו .אבל
כשמבקשי עבור השני ,דבר זה גופא
עני נוס מצינו במתפלל על חבירו, שמתפלל בעד חבירו היא לו זכות
דעצ הדבר שמרח על השני גור לו גדולה ,ואז אפשר לבקש ולדרוש מאת
טובה ,שכ חז"ל אמרו )שבת קנא (:כל השי"ת ,וזהו 'ששפ תפלות בעושר',
המרח על הבריות מרחמי עליו מ שהיו התפילות כעשיר ,וכלשו הכתוב
השמי ,וביאר בזה הבעש"ט הק' זי"ע, )ש' (ועשיר יענה עזות' .וכ אמרו
שהמרח על הבריות ,בזכותו ג מ צדיקי על מאמר חז"ל )סנהדרי קה(.
השמי מרחמי' עליו' כלומר על מי 'חוצפא אפילו כלפי שמיא מהניא',
שהוא ריח ,שהרי זה קל וחומר ,ומה שלפעמי צריכי להשתמש ע מידת
בשר וד שמידת רחמנותו מוגבלת, העזות אפילו כלפי שמיא ,והיינו
ואעפ"כ הרי הוא מרח על חבירו, כשהאד מבקש עבור השני ,והוא
השי"ת שהוא מלא רחמי ,בודאי צרי מתפלל בעד חבירו .וזה ביאור מה
לרח עליו ,ועל ידי כ מרחמי עליו מ שנאמר 'ויעתר יצחק' ,היינו שהרבה
השמי. והפציר בתפילה ושפ תפילות בעושר,
וכיצד היה יכול להפציר בתפילה
?.
פעל בתפילותיו ליפקד בבנים אף שנשאר עשיר
ופעמי כאשר נגזר על האד שלא יש מבארי העני ששפ תפילות
יהיו לו ילדי ,וממילא חשוב כמת ,יש בעושר ,כי הנה ארבעה חשובי כמת:
בכח הצדיק להמיר גזירה זו על ידי סומא ,מי שאי לו בני ,עני ,ומצורע.
ז
נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות
תפילת של צדיקי וכמו שאמרו ש שיעשה עני ,שהרי ג עני חשוב כמת,
במדרש ש'ויעתר' הוא מלשו' עתר' ואז יזכה להיפקד בבני .אכ על יצחק
המהפ את התבואה בגור ,שהיפ אבינו בתפילתו אמרו במדרש ששפ
יצחק בתפילתו מידת הדי למידת תפילות בעושר ,והיינו שביקש שיהיה
הרחמי. עשיר ,וכוונתו היתה שלא תבוא ישועה
אחת על חשבו השני ,והיינו שתתקבל
ואכ אנו מוצאי בהמש הפרשה תפילתו להיפקד בבני א לא יעשה
גודל עשירותו של יצחק ,שא שזכה עני בעבור זה ,שיצחק היה דיינא ונחית
לבני לא היה זה באופ שנעשה ל'עומקא דדינא' ,ונמצא שממש היפ
עני. מידת הדי למידת רחמי גמורה ,וזהו
?.
אמירת נשמת
בספרו שמחת הרגל )על הגש"פ(' ,ויש בספר כ החיי) סימ רפ"א סק"ח( כתב
רמז בנוסח 'בפי ישרי 'וכו' 'יצחק בש ספר 'חסד לאלפי ,'קבלה בידינו
רבקה' ,כאשר מסומ בתפילות ,להיות מרבי יהודה החסיד ששבח 'נשמת כל
לטוטפות אל הראש בבי העיני חי' מסוגל על כל צרה שלא תבוא,
תפילות יצחק ורבקה אשר שפכו לקבל האד על עצמו כשיהיה ניצול
תפלות בעושר והיו משתטחי ממנה לומר 'נשמת כל חי' בתודה וקול
בהכנעה ולב נשבר כלפי מעלה ,וא זמרה בפני עשרה ,ובו ניצולו רבי,
יצחק ורבקה בתפילת ,שהקב"ה ובספרי כתבו רמז לכ מהפסוק ויעתר
התאוה תאוה לתפילת ,הפליגו בסדר יצחק לה' לנכח אשתו ,לנכ"ח ר"ת ל'ומר
תפילה והשתחואה ודבקות ,אנ מה נ'שמת כ'ל ח'י.
נענה ,וראוי ליקח מוסר השכל נשא
ובתפילת 'נשמת' יש רמז ליצחק
לבבינו אל כפי אל קל בשמי ,וכמו
ורבקה ,כמו שמסומ במחזורי
שענה ליצחק ורבקה ישמע אל ויענ
בתיבות 'בפי ישרי תתרומ'
ותפילת תעשה פירות.
'ובשפתי צדיקי תתבר 'וכו' מרומז
וראה עוד מה שכתב החיד"א בספרו בראשי התיבות שמותיה של יצחק
דבש לפי )מערכת ת( כי תפל"ה בגימטריא ורבקה .וראה מה שכתב החיד"א
ח
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
}וג לרבות שבחז"ל נקראת יצח"ק רבק"ה .מה נעי לפי זה ,כי
התפילה של 'נשמת כל חי' בש' ברכת בנוסח 'בפי ישרי תתרומ 'ר"ת יצחק
השיר' והנה תיבת השי"ר בגימטריא ג"כ רבקה ,כאשר כתוב בסדורי ,כי תפל"ה
כמני' יצח"ק רבק"ה'{. בגימטריא 'יצחק רבקה'.
?.
הלעיטני נא
אנכי ַעל ֵכּן ָ ָקרא
הזּה ִכּי ָ ֵעיף ָ ֹ ִ
האדם ַ ֶ
האדם ָ ָ ֹ
הלעיטני ָנא ִמן ָ ָ ֹ
יעקב ַ ְ ִ ֵ ִ
עשׂו ֶאל ַ ֲ ֹ
ַויּאמר ֵ ָ
ֹ ֶ
ְשׁמוֹ ֱאדוֹם) :בראשית כה ,ל(.
לבקר בכמה וכמה בתי כנסיות .פע יש להבי בפסוק זה מה שאמר עשו
אחת הל לישיבת החכמי והמקובלי הלעיטני ָנא ,בלשו בקשה,
בלשונו ַ ְ ִ ֵ ִ
'בית אל' ,ולאחר מכ שאלו אביו מה שהרי לשונו של עשו היתה תמיד
נתחדש לו ש ,והבית ישראל ענה לו, בלשו ציווי ,וכמו שפירש רש"י להל
אגיד ל קושיא ששמעתי אצל )כז ,כב( על הפסוק 'הקול קול יעקב',
הספרדי ,ונראה מה תענה על שמדבר בלשו תחנוני קו נא ,אבל
הקושיא .הנה רש"י מפרש על הפסוק 'עשו בלשו קנטוריא דיבר' ,יקו אבי,
"יקו אבי" שיעקב אמר "קו נא", ולמה כא אמר בלשו תחנוני" נא".
אבל עשו לא היה מדבר בהכנעה ואמר
עוד יש להבי ,שהנה רש"י מפרש
"יקו אבי" ולא אמר "נא" ,והקשו
מהו 'האדו האדו ,'עדשי אדומות,
החכמי הספרדי ש בישיבה ,הרי ג
ויש להבי שהרי ידוע שהעדשי
עשו אמר לאחיו "הלעיטני נא" ,הרי
אדומות רק קוד שנתבשלו ,אבל אחר
שג הוא דיבר בלשו הכנעה ,והאמרי
הבישול נעשות ירוקות ,ומהו מה
אמת נתפעל מאוד מהקושיא ולא ידע
שביקש מ האדו הזה.
מה לענות.
ולבאר הפסוק ,מספרי על הרה"ק
ואמר לו הבית ישראל שהספרדי הבית ישראל מגור זצ"ל ,כשהגיע ע
תירצו כ ,דהנה לכאורה קשה שהרי אביו האמרי אמת לבקר באר ישראל
עדשי ה בצבע ירוק ,ומדוע כא היו בשני לפני השואה ,א שהיה כל העת
אדומות? אלא שהעדשי לפני הבישול סמו לאביו ,אבל מפע לפע הל
ט
נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות
החות יאיר בספרו 'מר קשישא' ,וספר ה אדומות ,ולכ כא העדשי היו
זה אינו נמצא בידינו כי א המפתח של אדומות לפי שהיו בתחילת בישול,
הספר ,ובמפתח הספר הביא ש ובזה פירשו בקשתו של עשו "הלעיטני
'הלעיטני נא ,פירוש ,כמו אל תאכלו נא" קוד גמר בישולו ,מלשו אל
ממנו נא' ,ומקור הפירוש מביא החות תאכלו ממנו "נא" ,ואינו לשו בקשה
יאיר שהוא ממוהר"ח ב ר' יצחק בעל והכנעה ,אלא מעני נא '} רוי' האלב
האור זרוע. געקאכט{ בלשו אשכנז.
?. והאמרי אמת נהנה עד מאד מביאור
זה ,ולשנה הבאה סיפר בפרשת תולדות
ובתרגו אונקלוס מבאר מה שנאמר מה ששמע מבנו בש החכמי
"הלעיטני נא" ,שאי זה לשו בקשה, הספרדי מישיבת בית אל.
אלא לשו עכשיו ,שאמר לו שילעיטו
עכשיו ,וזה לשו התרגו" ,אטעמני כע
?.
מ סמוקא". והאמת הוא שכבר ביאר כ בעל
?.
האופן שהאכיל יעקב את עשו
הבּכרה:
עשׂו ֶאת ַ ְ ֹ ָ
ויּבז ֵ ָ
ויּלך ַ ִ ֶ
ויּקם ַ ֵ ַ ְ
ויּשׁתּ ַ ָ ָ
ויּאכל ַ ֵ ְ ְ
עדשׁים ַ ֹ ַ
וּנזיד ֲ ָ ִ
לחם ְ ִ
לעשׂו ֶ ֶ
ְויעקב ָ ַנתן ְ ֵ ָ
ֲַ ֹ
)בראשית כה ,לד(.
נאמר בלשו הפסוק 'ויעקב נת לעשו הנה עשו ביקש מיעקב אבינו )לעיל
לח ונזיד עדשי ,'ולא הוזכר פסוק ל( 'הלעיטני נא מ האדו האדו
שהלעיטו. הזה כי עי אנכי' ,ופירש רש"י
'הלעיטני ,אפתח פי ושפו הרבה
וראה בשפתי כה על התורה שמבאר
לתוכה כמו ששנינו אי אובסי את
שיעקב נת לו לאכול שתי אכילות,
הגמל אבל מלעיטי אותו' ,והיינו שעשו
שעשו לא ביקש אלא הלעטה אחת,
ביקש מיעקב שישפו לו האוכל לתו
ויעקב מלבד הלעטת התבשיל ,הוסי
פיו כמו שאובסי את הבהמה.
לתת לו לח ונזיד עדשי ויי ,שנאמר
ויאכל וישת ,שנת לו יותר ממה שהיה אבל כשנת יעקב את האוכל לעשו
י
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
שלא כהוג שילעיט אותו כבהמה ,א עליו התנאי ,שכ יעקב ותר בממונו
יעקב הצדיק לא רצה לעשות עמו שלא היה.
כהוג לשחוק עליו להלעיטו כבהמה,
אמנ ראה בחת סופר על התורה
אלא אדרבה הוסי לית לו לח אשר
שמדקדק בלשו הפסוק שלא אמר
לא שאל ,למע יאכל בניחותא ובדר
ויעקב הלעיט את עשו כאשר ביקש
אר כדר בני אד המלפתי את פת
הלעיטני ,ומבאר חידוש עצו ,שאכ
בתבשיל או במרק במתינות.
יעקב לא הלעיטו ,א שביקש ממנו
ומספר המחנ הנודע הרה"ח ר' שילעיטו .וטע הדבר ,לפי המבואר
מרדכי אהר} בהרה"ח ר' ראוב {ברי בגמרא חולי דעיקר האכילה היא הנאת
שליט"א שבשני הראשונות שהיה גרונו של אד ,והאוכל בדר הלעטה
מלמד תינוקות היה מצייר בעצמו בטלה דעתו ,ואמר הש"ס דלא משכחת
הציורי על הפרשה ,כפי שחננו השי"ת אכילה בכי האי גונא אלא בגרומיתא
בחוש הציור ,והיו מההורי שהעירו זעירתא ,נמצא דא היה מלעיטו כפי
כמה הערות על אופ הציורי ,ואחד המבואר במתני' גבי גמל שמלעיטי
מההערות היה ,על כ שצייר את אותו לתו בית בליעתו לא הוי אכילה
המעשה של יעקב נת לעשו ,אי של כלו ,וא שיעקב עשה את שלו
שיעקב מגיש על השלח לח ונזיד ונת לו עדשיו ,מ"מ כיו שהנאת אכילת
עדשי ,ועשו אוחז בעצמו בקערה עשו לא מקרי אכילה רק שהזיק את
ומלעיטה לתו פיו ,ויעקב מתבונ המאכל ,וא יעקב היה עושה את
ומביט בתדהמה על המחזה .וטענו המעשה ההוא שהיה שופכו לתו פיו,
הו"ל מעי שבר כדי וקרע כסותי )ב"ק
המעירי ,שברש"י משמע שעשו ביקש
מיעקב שהוא ילעיטו את התבשיל. צב ,(.שהיה עשו פטור מלשל ,והיה
והחליטו לשאול את דעתו של מר מקו עירעור על הבכורה ,לכ לא שמע
הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,ואכ הוא עלה לו יעקב בזה ,אלא יעקב נת לו
לביתו של הגרי"ש ע תכרי התמונות, העדשי בעיניהו ולא הלעיטו ,ועשו
הגרי"ש הביט במתינות ציור אחר ציור אכל אכילה גמורה ולא דר הלעטה,
ונת את הסכמתו ,וכאשר הגיעו לציור והיינו דכתיב לשו אכילה 'ויאכל וישת'.
זה הסביר ר' מרדכי אהר שצייר כ לפי
שבפסוק נאמר 'ויעקב נת לעשו לח
?.
ונזיד עדשי ,'ולא ששפ לפיו .וא עוד יש לבאר העני בדר פשטות,
שהיו שהעירו מדברי רש"י הנ"ל ,א שעל א שעשו מחמת רעבונו שאל
אי
נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות
זה' ,ויאכל' בלי נטילת ידי ובלי רש"י ביאר כ על הכתוב שזו היתה
ברכה' .וישת' בלי ברכה' .ויק 'בלי בקשתו של עשו ,ולא כתיב שיעקב
לבר ברכת המזו' .ויל 'ולא נשק עשה כ .ונענה הגרי"ש ואמר' :ס'איז
המזוזה. פשוט אזוי' ,פשוט שכ היה ,וכי היה
ועל פי זה יש לבאר ,שלכאורה יעקב צרי לשפו את המאכל לתו
מאחר שעשו לא ביר על המאכל, פיו...
כיצד היה רשאי יעקב להלעיטו .אבל
עפ"י פירוש זה ניחא ,שאכ יעקב רק
?.
הניח התבשיל לפניו ולא הכניס לו זכורני אי המלמדי בתלמודי
המאכל לתו פיו. התורה היו מפרשי את הפסוק באופ
?.
בחשיבות ענין נטילת ידים שחרית
יו שבכל וואסער{, }נעגל מעשה בהרה"ח ר' גבריאל בוי ע"ה,
כשהתלמידי באי לכתה ,עוד לפני שהיה מלמד תשב"ר בתלמוד תורה
שמתחילי לומר שו דבר שבקדושה, ויז'ני בלונדו בכתות הנמוכות ,פע
אני מעמיד את כול בתור ,ונוטל את הגיעו ללונדו משלחת של 'מכו
ידיה שחרית ,שלא לבייש את מי קריאה' באר ישראל ,ובדקו בתתי"
שלא נטלו את ידיו ,ועל ידי כ פתוח בלונדו א יש תלמידי שמתקשי
ראש לקלוט את הקריאה ,ואי בקריאה ,לראות כיצד יוכלו לסייע לה,
תלמידי שמתקשי בקריאה. וכאשר הגיעו לת"ת ויז'ני שאלו אותו
עוד שמעתי מה שסיפר ר' גבריאל א יש כא תלמידי שמתקשי
הנ"ל שיו אחד מתקשרת אליו אמו בקריאה ,ואמר לה ,בכתה שלי אי
של תלמיד אחד בצעקות ,וטענה כלפיו, לכ מה לבדוק ,כול ברו ה' קוראי
מה אתה מכניס מושגי לילדי שלנו, בשט ,ולא רק השנה ,אלא בכל
והוא לא הבי על מה צעקתה ,עד השני.
שאמרה ,הב שלי מתעקש שלא ליל ואמר לה ר' גבריאל ,היודעי את
לישו לפני שיש לו קערת נעגל וואסער מהו סוד הצלחתי ,אצלי אי ילדי
סמו למיטה ,ואצלנו לא הקפידו על זה שלא נטלו ידיה נטילת ידי שחרית
בי
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
אות דבר זה ,אני רק לימדתי אות בגילאי כאלה ,אלא נהגו ליטול ידי
על מעשה יעקב ועשו ,ואמרתי ש'יעקב בכיור ,ולא עוד אלא שהמי יכולי
אבינו היה מכי נעגל וואסער ליד להרוס את השטיח שסמו למיטת
המיטה' ,ו'עשו לא היה מכי נעגל הילד ,וג שהילדי יכולי להחליק
וואסער ליד המיטה' .ושאל את האמא, מהמי הנשפכי על הרצפה ,ולמה
הא זה אמת או לא ,כמוב שאמרה אתה מלמד אות מנהגי חדשי.
הא ,אכ זהו המציאות ..אלא שהילד
רוצה להיות כמו יעקב ולא כמו עשו. ענה לה המלמד ,הנה אני לא למדתי
?.
סגולה לראש השנה
ויברכהוּ ה') :בראשית כו,
שׁערים ַ ְ ָ ֲ ֵ
מאה ְ ָ ִ
ההוא ֵ ָ
בּשּׁנה ַ ִ
ויּמצא ַ ָ ָ
ההוא ַ ִ ְ ָ
בּארץ ַ ִ
יצחק ָ ָ ֶ
ויּזרע ִ ְ ָ
ַ ִ ְַ
יב(
קולות ,שקול התקיעות הוא 'חכמה כתב בספר ב איש חי )פרשת נצבי ,ז(
ואינה מלאכה' כמו שאמרו חז"ל 'בליל ראש השנה קוד קידוש ישב
בשבת ,ואנו אומרי' בחכמה פותח במושבו על מטה מוצעת ,ויאמר וכו'
שערי ,'וזה אנו מבקשי שיפתחו ואחר כ פסוק ויזרע יצחק באר ההיא
'מאה שערי שפע' בכח מאת וגו' ,שתי עשרה פעמי .'ובפשטות
הקולות. הסגולה בפסוק זה הוא שא א
חלילה נגזר שיהיה שנה קשה ואר
ויש לומר בזה רמז ,שתיבות 'ויזר"ע קשה ,שיזכה לפרנסה טובה כמו שהיה
באר" 'בגימטריא 'שופ"ר' ,והא דנאמר אצל יצחק אבינו.
'ויזרע יצחק באר ,'לרמז שבזכותו של
יצחק על ידי המאה קולות שתוקעי ויש לומר עוד שהנה בראש השנה
בשופר ,יפתחו מאה שערי ויזכו מבקשי לעורר זכותו של יצחק ,וזהו
לברכת ה' 'ויברכהו ה''. העני של מאה שערי ,כנגד מאה
?.
גי
נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות
עשו מתייחס אחר רבקה ולא אחר יצחק
כּנען... מבּנוֹת ְ ָ ַ אשּׁה ִ ְ תקּח ִ ָ ויּאמר לוֹ ֹלא ִ ַ ויצוּהוּ ַ ֹ ֶ ויברך ֹאתוֹ ַ ְ ַ ֵ יעקב ַ ְ ָ ֶ ְ
יצחק ֶאל ַ ֲ ֹ ַויּקרא ִ ְ ְִָָ
אשׁר ָ ַנתן מגריך ֲ ֶ
ארץ ְ ֶֻ ָ לרשׁתּך ֶאת ֶ ֶאתּך ְ ִ ְ ְ ָ וּלזרעך ִ ָ ְ
לך ְ ְַ ֲ ָ אברהם ְ ָ בּרכּת ַ ְ ָ ָ לך ֶאת ִ ְ ַ ְויתּן ְ ָ
ִֶ
בּתוּאללבן ֶבּן ְ ֵ ארם ֶאל ָ ָ פּדּנה ֲ ָ ויּלך ַ ֶ ָ
יעקב ַ ֵ ֶ ְ
יצחק ֶאת ַ ֲ ֹ ויּשׁלח ִ ְ ָלאברהםַ ְ ִ ַ .
אלקים ְ ַ ְ ָ ָ ֱ ִֹ
ושׁלּח ֹאתוֹ יעקב ְ ִ ַ
יצחק ֶאת ַ ֲ ֹ ברך ִ ְ ָ
עשׂו ִכּי ֵ ַ ְ ועשׂוְַ ַ .ויּרא ֵ ָ יעקב ְ ֵ ָרבקה ֵאם ַ ֲ ֹ אחי ִ ְ ָ הארמּי ֲ ִ ָ ֲַ ִ
אשּׁה תקּח ִ ָ לאמר ֹלא ִ ַ עליו ֵ ֹ ויצו ָ ָ בּברכוֹ ֹאתוֹ ַ ְ ַ אשּׁה ְ ָ ְ משּׁם ִ ָ לקחת לוֹ ִ ָ ארם ָ ַ ַ ַפּדּנה ֲ ָ
ֶ ָ
כּנען) :בראשית כח א ,דו(. מבּנוֹת ְ ָ ַ ִ ְ
ללמדו להרע ולא למד ממנו ,וכיו שכ ופירש רש"י ,א יעקב ועשו איני
אינו צרי לחשוש משהייתו בבית לב. יודע מה מלמדנו.
?. בביאור דברי רש"י אלו כבר האריכו
הגרי"ז מבריסק זצ"ל אמר ביאור המפרשי הרבה ,וסיפר הרה"ק הכנסת
נפלא על מה שנאמר בפסוק זה 'א מרדכי מסדיגורא זי"ע ,שבילדותו בא
יעקב ועשו' ,ובהקד לחידושו של לפני זקנו הרה"ק האור ישראל
הגרי"ז נקדי לבאר הפסוק הקוד בו מסאדיגורא זי"ע ,כדי שיעמוד על ידיעת
נאמרה ברכת יצחק ליעקב קוד שיצא תלמודו ,ושאלו זקנו מה נתכוי רש"י
ללב' ,וית ל את ברכת אברה ל בפירושו 'איני יודע מה מלמדנו' ,והשיב
ולזרע את וגו'. שב' תשובות בדבר ,האחד באופ
פשוט ,ללמדנו שלא בוש רש"י לומר
הנה הרמב" כתב )פ"י מהלכות מלכי
כ ,ד'לא הבייש למד'.
ה"ז( 'המילה נצטוה בה אברה וזרעו
בלבד ,שנאמר אתה וזרע אחרי ,יצא ועוד פירש ,דהיה קשה לרש"י אי
זרעו של ישמעאל ,שנאמר 'כי ביצחק לא חשש יצחק אבינו לשלוח את יעקב
יקרא ל זרע' ,ויצא עשו ,שהרי יצחק בנו אל בית לב הארמי ,שמא ילמד
אמר ליעקב 'וית ל את ברכת אברה ממעשיו הרעי .ועל זה התשובה' ,א
ל ולזרע ,'מכלל שהוא לבדו זרעו של יעקב ועשו ,איני יודע מה מלמדנו',
אברה ,המחזיק בדתו ובדרכו הישרה שהיות שבביתו היה גר יעקב אבינו ע
וה המחוייבי במילה'. עשו אחיו ולא למד ממעשיו הרעי
ויש להבי למה הביא הרמב" להרע ,א כ אינו יודע מה יש ללב
ילפותא חדשה שעשו אינו נחשב לזרעו הארמי ללמדו להרע יותר מעשו שיכל
די
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
נאמר מי הוא זרעו של אברה ,ועכשיו של יצחק ,והרי בגמרא נדרי) ד לא(.
משנתבאר עני זה ,שיעקב הוא הנחשב למדו ג דבר זה מהפסוק שהביא לגבי
זרעו של אברה ,לכ אסר לו לישא ישמעאל 'כי ביצחק יקרא ל זרע',
בנות כנע. שאמרו ש לגבי הנודר 'שאיני נהנה
}והנה כ הוא ג ברדב"ז על לזרע אברה אסור בישראל ומותר
הרמב") פ"ט מהלכות נדרי הכ"א( ,וז"ל בעובדי כוכבי ,'והקשו בגמרא,
'וא"ת ומה ראית לרבות את יעקב 'והאיכא ישמעאל ,כי ביצחק יקרא ל
ולהוציא את עשו ,לתר קושיא זו כתב זרע כתיב .והאיכא עשו ,ביצחק ולא כל
רבינו והרי יצחק אמר ליעקב וית ל יצחק' .הרי ל שמהפסוק שלמדו
את ברכת אברה .'עיי"ש{. לאפוקי ישמעאל נלמד ג לאפוקי
עשו ,ולמה הוצר הרמב" להביא
ועל פי זה מבאר הגרי"ז מה שנאמר ילפותא אחרת.
בהמש' וירא עשו כי בר יצחק את
ומבאר הגר"ח מבריסק זצ"ל )הגרי"ז על
יעקב וגו' ויצו עליו לאמור לא תקח
התורה( ,דאי הכי נמי שמהפסוק כי
אשה מבנות כנע .'דבר זה ראה עשו,
ביצחק יקרא ל זרע ,ידעינ דלא כל
כי הברכה והצווי תלויי זה בזה ,דהטע
יצחק הוא זרע אברה ,אבל מ"מ לא
שאסר עליו לישא אשה מבנות כנע
ידעינ מי הוא הנחשב זרעו של אברה,
הוא משו שבר אותו ,היינו הברכה
עשו או יעקב ,וזהו דילפינ מקרא
המיוחדת הנ"ל שרק הוא יחשב
'וית ל את ברכת אברה ל ולזרע,'
הממשי של זרע אברה .ולכ ג עשו
דרק יעקב הוא זרע אברה .ולא סגי
הל לישא את מחלת בת ישמעאל.
בפסוק זה לחוד דאי כא מיעוט למעט
וכעת נבא לחידושו של הגרי"ז, עשו ,ולזה ילפינ מקרא 'כי ביצחק
הגרי"ז מחדש שמה שנאמר 'א יעקב יקרא' ולא כל יצחק.
ועשו' ,היינו שאמנ יצחק אמר ליעקב ובזה מבאר את הפסוק הנאמר
שרק הוא ממשיכו ועשו אינו נחשב בתחילת העני' ויקרא יצחק אל יעקב
לבנו ,ולכ רק יעקב יזכה לברכת ויבר אותו' זו ברכת יצחק ליעקב ,כי
אברה ,אבל עדיי נשאר עשו בנה של הוא אשר בחר בו ה' להיות זרע
רבקה ,וזה מדגיש הפסוק 'א יעקב אברה ,ולכ' ויצוהו ויאמר לו לא
ועשו' ,שא שעכשיו נתחדש שאי תקח אשה מבנות כנע .'דהנה עד עתה
עשו נחשב לזרעו של יצחק ,אבל עדיי היתה אפשרות שג עשו יהא נחשב
הוא זרעו של רבקה. "זרע אברה ,"דהא לא נתמעט אלא
וכ אמר מר הגרי"ז זצ"ל ,מה שעשו 'ביצחק' ולא כל יצחק ,א עדיי לא
וט
נעימות הפרשה • שיעור פרשת תולדות
וכדברי הגרי"ז מצאנו ג בחת סופר היה אח ליעקב אי זה כי א מצד הא
בפרשת חיי שרה )בראשית כד ,ס( שעשו ולא מצד האב ,רמאחר שנאמר 'כי
מתייחס אחר רבקה ,שכתב על הברכה ביצחק יקרא ל זרע' ולא כל יצחק
שביר לב את רבקה 'אחותנו את היי ויצא עשו מכלל זרע אברה ,לא
לאלפי רבבה וירש זרע את שער התיחס עשו אחר אברה ולא אחר
שונאיו' ,שכוונת לב היה על עשו שהוא יצחק.
זרעה של רבקה ולא מתיחס אחר יצחק, ועל פי זה ביאר מה שפירש רש"י
ועליו קאמר 'וירש זרע את שער בפרשת וישלח בש המדרש ,שכאשר
שונאיו' ,שער של יעקב .והוסי עוד יצא עשו להלח ביעקב ,המלאכי היו
שראשי התיבות ו'ירש ז'רע א'ת ש'ער מכי את מחנה עשו ,ואלו אומרי
ש'ונאיו עולה בגמטריא תרי"ד ,שהוא הניחוהו בנו של יצחק הוא ולא היו
ברכת עשו ,והיה כאשר תרי"ד ופרקת משגיחי עליו ,ב בנו של אברה הוא
עולו.
?.
ולא היו משגיחי ,אמנ כשאמרו אחיו
של יעקב הוא אומרי לה א כ
משלנו את ,דאע"פ שלא היה עשו
מבואר כא דבר נפלא ,הנה כל אחיו מ האב ,אח מ הא מיהא הוי,
השני היה יצחק אוהב את עשו עד ואחוה זו מ הא הצילתו מ ההכאה
שביקש לתת לו את הברכות ,אבל בידי המלאכי.
כשנתגלה לו רמאותו ורשעותו ,שראה
גיהנ נכנס עמו ,נת את ברכת אברה ועל פי זה מחדש הגרי"ז להלכה,
ליעקב ,ושוב אי עשו מתייחס אחריו, שא שעשו אינו זרע יצחק והנודר
לפי שמידתו של יצחק היא מידת מזרע יצחק יהא מותר בזרע עשו ,אבל
הגבורה .אבל רבקה על א שהיא כ הנודר מזרע רבקה יהא אסור בזרע עשו,
ידעה כל השני מיהו עשו ,ולכ שלחה דא שעשו הופקע מלהיות זרעו של
את יעקב לקבל הברכות ,וג ידעה אברה ויצחק מ"מ הוא זרע רבקה.
שעשו מבקש להרוג את אחיו ,אבל ואמר בנו הגאו רבי יאשע בער זצ"ל
נשי רחמניות ה ,ועדיי נחשב עשו שאביו אמר לו שהטע שלא הדפיס
כבנה ,לפי שיצאו ממנו כמה צדיקי, חידוש זה בספרו ,שמאחר שרש"י כתב
כגו שמעי'ה ואבטליו והתנא רבי 'איני יודע מה מלמדנו' ,לא רצה לפרש
מאיר. באופ אחר.
?.
זט
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
יומא דהילולא
ה' כסלו -מרן המהרש"א זי"ע
ה' כסלו הוא יומא דהילולא של אחד מגדולי מפרשי הגמרא ,מורנו הרב שמואל
אליעזר הלוי איידל'ס ב ר' יהודה זי"ע ,ונזכיר חידוש אחד מהמהרש"א בפסוק של
הפרשה הבעל"ט.
בפרשת ויצא מצינו רמז לסעודת מלווה מלכה ,והוא מה שאמר הרה"ק מרוז'י
זי"ע ,בתיבות 'והנה סל" מוצב ארצה' ,סל" ר"ת סעודת לוויית מלכה .כמו כ
איתא משמיה דהחידושי הרי" זי"ע שעני' ויקח מאבני המקו 'המוזכר ש מרמז
למצות קריאת שמע.
ואפשר לבאר השייכות בי שני העניני .על פי מה שאמרו בגמרא )שבת קיט,(:
'אמר רבי אבהו ,לא חרבה ירושלי אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית
וערבית ,שנאמר הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וגו' ,וכתיב והיה כנור ונבל תו וחליל
ויי משתיה ואת פועל ה' לא יביטו ,וכתיב לכ גלה עמי מבלי דעת' .ומבואר ש
עוד כמה שיטות באיזה עוו חרבה ירושלי.
ומבאר ש המהרש"א ,שהאמוראי לא נחלקו זה על זה ,אלא כול כיוונו לדבר
אחד ,כי כל מעשה אד וג מאורעותיו נמשכי ומסוגלי לפי מעשה ז' ימי
בראשית ,לכ מבאר כל אחד מהאמוראי ,אי נמש חורב ופורענות ירושלי,
לפי המזל של כל אחד מהשבעת ימי בראשית ,כפי החטא שפגמו ביו זה.
ומה שאמר רבי אבהו' ,לא חרבה ירושלי אלא בשביל שביטלו קריאת שמע
שחרית וערבית' ,הוא כנגד החטא שפגמו ביו הראשו של מעשה בראשית" :כי
כ דר המשכרי במוצאי שבת לכבוד סעודת לוית מלכתא ,שמבטלי קריאת
שמע של ערבית ,ולמחר ג בשחרית עוברי זמ קריאת שמע ,ואומרי הוי כי
עדיי ראשי דוי".
ומבואר בדבריו שאכ יש שייכות בי סעודת מלוה מלכה ע מצות קריאת
שמע ,כי צריכי להזהר שהסעודת מלוה מלכה ,לא יהיה חלילה על חשבו מצות
קריאת שמע של ערבית ושחרית.
?.
זי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
ה' כסלו – ה"מנוחת אשר" מטשענגער זי"ע
ביו ה' כסלו חל יומא דהילולא של הרה"ק רבי אשר אנשיל ב רבי שמואל
הלוי יונגרייז בעל ה"מנוחת אשר" מטשענגער זי"ע.
זכיתי להיות בציונו הק' ,וראיתי מצבת קדשו שנחקקו ש שבחיו של האי
צדיק ,ואחד מה הוא" :עשה תשועה גדולה בישראל" ,שהיה פועל ישועות בקרב
האר .והוא חידוש ,כי בימיו לא היה נהוג לית שבח כזה על כל אחד .וזה נוסח
מצבתו המלא" :זאת מצבת אדונינו הרב הגאו המפורס צדיק ועניו תפארת
נבוני ,ועשה תשועה גדולה בישראל ,החרי העצו ,החכ המהולל מוה"ר אשר
אנשיל זצ"ל ב הרב הגדול הצדיק מו"ה שמואל הלוי זצ"ל".
והנה על הנוסח שאומרי בחנוכה בהודאת 'על הניסי' ,'ולעמ ישראל עשית
תשועה גדולה ופורק כהיו הזה' ,רגיל כ"ק אדמו"ר מבאיא שליט"א לומר ,בהקד
דברי זקנו האדמו"ר רמ"ש מבאיא זי"ע שפירש מאמר ז"ל לעני סוכה 'תעשה ולא
מ העשוי' שרמז יש בזה לאיש הישראלי ,והיא 'תעשה' תהא עסוק כל הזמ
במה שמוטל עלי לעשות' ,ולא מ העשוי' ואל תהיה עסוק לחשוב כמה טוב
כבר עשית וכדו' ,וזה מה שאנו מבקשי מהשי"ת ,לא די לנו במה ש'עשית' בעבר
תשועה גדולה ,רק אנו מבקשי ש'תעשה' לנו ג עתה ישועה גדולה.
ועל דר זה אנו מבקשי ג כא ,שהצדיק שעל מצבתו נכתב "עשה תשועה
גדולה בישראל" ,והרי 'גדולי צדיקי במיתת יותר מבחייה ,'לכ יואיל להמשי
?.
ג עתה לפעול ישועות גדולות לישראל .זכותו יג עלינו ועל כל ישראל.
הגאו רבי יוס שאול נאטענזאה בעל ה"שואל ומשיב" שלח אליו פע מכתב
בעני שאלת עגונה ,שהצטר להרה"ק מטשענגער להתיר העגונה ,וכתב לו ש
"שלו וברכה וכל טוב לכבוד הרב הגאו הצדיק החסיד המפורס "וכו' ,ואחר
דבריו ש להתיר את העגונה ,הוא מסיי" אלה דברי הדו"ש באהבה מבקשו
שיתפלל בעדו ,הצעיר יוס שאול הלוי נאטענזאה ב חנה לבריאות הגו ולרפואה
?.
שלימה".
סיפורי מופת רבי מסופרי עליו .מספרי על יהודי אחד שלפרנסתו היה מוכר
מי סודה ,והיה נוסע ע עגלה מלאה בחביות סודה ויורד ומוכר לכל צמא .פע
חי
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
אחת ברדתו מהעגלה נפל ונחבט באר חבטה הגונה עד שיצאו בני מעיו ממקומ,
ומרוב יסורי לא יכל לזוז ממקומו ,והביאו רופאי מומחי ולא מצאו לו מזור
ומרפא עד שנתייאשו ממנו ,וכאשר עבר ש ה"מנוחת אשר" לקח את ידיו
הקדושות והניח על בני מעיו של האיש ונכנסו למקומ הראשו והאיש ק
והתהל כאחד האד .היה זה ממש דבר פלא ,וכול תמהו למראה עיניה ,כראות
המנוחת אשר את התפעלות הקהל נענה ואמר ,מה הפלא' ,ידי אלו שכבר
ארבעי שנה ממשמשות את דפי הגמרא לשמה' ,וכי לא יוכלו לעשות מעשה
זה.
והסמיכו לזה מה שמצאנו בחז"ל כמה פעמי העני של 'יהיב ליה ידיה
ואוקמיה' ,שבכח הידי שעסקו בתורה פעלו הישועה.
עוד סיפר בנו ,שפע אחרת קוד שריפא אחד במשמוש ידיו ,שמעוהו נושא
תפילה למרו" :ידי שלא פגמו מעול תביאנה רפואה לחולה זה" .ואכ הוא מיד
?.
נתרפא.
כמו כ מסופר כי רבינו היה כותב רעצעפט} מרשמי של תרופות{ ,ולאחר
הכתיבה היה ממשמש בפיתקא בידיו הקדושות ,ואז היה לה הכח להביא הרפואה
לאד.
ויש לדרוש עליו את הפסוק "ישלח דברו וירפא) "תהלי קז ,כ( ,שאמרו על זה
הרה"ק מרוז'י זי"ע והרה"ק המהר"ש מבעלזא זי"ע שהר"ת הוא יד"ו והס"ת מו"ח,
?.
ויש לבאר שעל ידי יגיעת התורה שהיתה לו במו"ח ,היה לו הכח לרפאות ביד"ו.
בנו מביא בהקדמה לספרו שהיה המנוחת אשר מקיי בעצמו 'אד כי ימות
באהל' כפשוטו ,שהיה ממית עצמו באהלה של תורה ,ובמש רבות בשני היה
לומד בעמידה שעות ארוכות ,כשהוא נסמ בשתי ידיו על השולח בחזקה ,עד
שנתמלאו ידיו פצעי .פע בקשו ממנו מקורביו שירח על עצמו ולא יתאמ כל
כ ,וענה ואמר בלשונו הק'' ,ידי אלו יעידו עלי בעול האמת'.
ועל א שהיה בעל יסורי גדולי היה צהלתו בפניו ,עד שג בני ביתו לא
?.
הכירו בגודל צערו ויסוריו.
טי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
הרה"ק מצאנז זי"ע חקר פע אודות הרה"ק מטשענגער ,ושאל אודותיו אצל
חסיד אחד שהיה מקורב לרבינו ,ומנה החסיד את מעלותיו ,עד שאמר שא פע
לא ראו אותו בא לידי כעס ,והפליא הרה"ק מצאנז מעלה זו ואמר ,שמשו מעלה
זו בעצמה כדאי הדבר שיהיה נקרא רבי.
עוד אמרו לפניו שלא היה יושב על הכסא ברחבות אלא על ראש הכסא או
הספסל בדר עראי ,ושיבח הרה"ק מצאנז הנהגה זו.
?.
היו צדיקי שהקפידו שיהיה בבית הספה"ק מנוחת אשר כסגולה ,שזכות
המחבר יג על כל הבית ,וכ אמר הגה"ק מאונסדאר זצ"ל .ושמעתי כמו כ על
הרה"ק רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל שלא מש ספר זה מעל שולחנו ,והבאבא סאלי
זצ"ל אמר ש'כל הסגולות שישנ בספרי תלמידי בעש"ט ישנ ג בספר מנוחת
אשר'.
?.
כיצד פעל יצחק בתפילתו
ונביא מאמר אחד שאמר הרה"ק מטשענגער בפרשת ,הנה רש"י פירש בריש
פרשת' ויעתר לו ה' – לו ולא לה ,שאי דומה תפילת צדיק ב צדיק לתפילת
צדיק ב רשע לפיכ לו ולא לה' .וידוע שמדקדקי בזה ,למה לא תתקבל תפילת
צדיק ב רשע לפני המקו} .ובעני זה ידוע מה שכתב הרא"ש בתשובה שאי
תועלת ביחוס לפני המקו ,וטוב לקרב זרע רחוקי .א כבר הקשה עליו המהרש"ל
מדברי רש"י כא שכתב ויעתר לו ה' לו ולא לה{.
ומבאר המנוחת אשר ביאור נחמד בדברי רש"י באופ אחר ,שהנה יצחק אבינו
ראה שיש מקטרגי עליה שלא יהיו לה בני .והנה אברה אבינו נולד לו
ישמעאל ,ואיתא בזוהר הק' הטע ,כדי שתצא כל הזוהמא אשר בו מחטא ע
הדעת ותעבור לישמעאל שנולד מהשפחה ,ואחרי כ נולד לו יצחק בקדושה משרה
אמנו .וכ היה אצל יצחק אבינו ,אלא שיצחק לא היה יכול לישא שפחה לפי שהיה
כ
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
עולה תמימה ,א עשו נולד בראשונה ויצאה בו הזוהמא ,ואחרי כ יצא אחיו יעקב
אבינו בקדושה.
ועל זה עמד יצחק והתפלל שבתחילה יוולד בנו הרשע שישאב כל הזוהמא,
כמו שהיה אצל אביו שנולד לו ישמעאל ,ואז יוולד בנו יעקב שיהיה צדיק גמור,
אבל רבקה התפללה רק שיוולד לה ב צדיק ותו לא.
והנה כשעמדו המקטרגי נגד תפילת של יצחק ורבקה ,לתפילתו של יצחק
היתה מעלה גדולה ,שכ הוא התפלל שיוולד לו בנו הרשע תחילה ,וכאשר שמעו
המקטרגי תפילה זו הניחו לו ,מאחר שהתפלל שיוולד ב רשע ,ואילו רבקה
התפללה רק על ב צדיק ,ולכ עמדו כנגדה כל המקטרגי.
וזה הכוונה בדברי רש"י 'ויעתר לו ה' ' לו ולא לה' בתמיה ,וכי רק תפילתו
של יצחק נענתה ,הלא ג תפילת רבקה נתקבלה ,היות ושניה התכוונו בתפילת
לזכות לפרי בט ,וא"כ הול"ל 'ויעתר לה ה'' ולמה נאמר רק 'לו' .וע"ז בא רש"י
לתר' שאי דומה תפילת צדיק ב צדיק לתפילת צדיק ב רשע' ,ואי כוונת רש"י
שהשי"ת שמע תפילת יצחק לפי שהיה צדיק ב צדיק ,אלא הכוונה להיפ
שהקב"ה לא קיבל תפילתה של רבקה' ,שאי דומה תפילת צדיק ב צדיק' ,אי
דומה 'תפילת צדיק' שמבקש שיוולד לה 'ב צדיק' ,שזו היתה תפילתה של רבקה
אמנו ,ולכ עמדו כנגד תפילה זו כל המקטרגי' ,לתפילת צדיק' שיוולד לו 'ב
רשע' ,שכ היתה תפילתו של יצחק ,ולא היה על זה שו קטרוג' ,לפיכ לו ולא
לה' ,משו כ נתקבלה רק תפילת יצחק ולא תפילתה של רבקה ,ודפח"ח.
?.
ח' כסלו -הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל זי"ע
ביו ח' כסלו חל יומא דהילולא של הרה"ק רבי אהר מטשערנוביל זי"ע ,בנו
הגדול של הרה"ק רבי מרדכי המגיד מטשערנוביל זי"ע.
אביו היה אומר שיש לו שמונה בני ,שבעה כנגד שבעת קני המנורה ,ובנו
הגדול 'אהר 'עומד על גביה ומיטיב את הנרות.
אכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
מספרי שפע אחת חשב השמש בבית מדרשו ,הנה בשעת התפילה באי
הרבה אנשי לטרדני מעבודת התפילה ,זה מחפש לו מקו ,והשני טלית ,והשלישי
מי לנטילת ידי ,ואני נצר כל הזמ להפסיק בדיבור באמצע התפילה ,וא כ
הרי עדי יותר שלא אתפלל כלל ,וכ עשה.
לאחר התפילה שאלו הרבי ,ר' איד ,למה לא התפללת עדיי .ענה לו השמש,
רבי ,וכי לתפילה כזו יקרא תפילה ,הרי תפילתי עשויה טלאי טלאי .ענה לו
הרבי ,א הרי אתה רואה שהכרתי מיד הדבר על פני שעדיי לא התפללת ,ומזה
גופא יש ל סימ מובהק שג תפילה גרועה כזו נקראת תפילה ויש בה חשיבות.
?.
הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע בנו החמישי של הרה"ק מרוז'י זי"ע ,היה
חתנו של הרה"ק רבי אהר מטשערנוביל זי"ע
והנה לאחר שנשתדכו שני הצדיקי יחדיו ,הוכרח הרה"ק מרוז'י לברוח מאר
רוסיא ,כי ממשלת רוסיא בקשו להושיבו תחת סורג ובריח ,ורק בניסי ניסי ניצל
מה ,ולכ לא היה יכול להכנס בחזרה לשטח מדינת רוסיא .מצד שני ,צדיקי בית
טשערנוביל ג ה נרדפו על ידי מלכות הרשעה של רוסיא ,ועליה נגזר להיפ
שלא לצאת מאר רוסיא לעול.
ויהי כאשר הגיע עת דודי ,זמ החתונה ,לא ידעו מה לעשות בכגו דא ,שאבי
החת אינו יכול להכנס לאר רוסיא ,ואילו אבי הכלה אינו יכול לצאת מאר רוסיא.
מה עשו לבסו ,ערכו את החתונה סמו לגבול אר רוסיא ,כי החת כ היה
יכול להיכנס לאר רוסיא ,ואביו הרה"ק מרוז'י עמד על גבעה סמוכה ,סמו לגבול,
ומש ראה את כל מעמד החופה.
לאחר החופה נכנסו החת ואבי הכלה לאול שבתו הגבול ,ואילו הרה"ק
מרוז'י נשאר ע מקורביו מחו לגבול ,והיה אז במצב של שמחה ,וצוה שיביאו
מזונות ויי"ש ,וביקש שכל הנמצאי ישתו יי"ש ויברכו אותו לחיי ,ושיברכו אותו
כמו שמברכי לכל יהודי פשוט' ,שיזכה לראות נחת מכל צאצאיו ,ושיהיו כול
בבריות גופא' ,וביקש שאפילו הבעלי עגלות שהביאו אות ,יעברו לפניו לברכו.
לאחר מכ אמר הרה"ק מרוז'י שעכשיו הוא עת רצו גדול ,ומי שרוצה יוכל
לבקש ממנו ברכה על כל מה שירצה ,ועברו כול לבקש ברכה .המקורבי של
בכ
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
הרבי דיברו ביניה ,למה דוקא עכשיו הוא עת רצו יותר מבשאר השמחות שער
הרבי ,כל אחד אמר איזה סברא ,והרבי לא הגיב מאומה.
עד שאחד נענה ואמר" ,אולי מפני שהמחות הוא הרה"ק רבי אהר
מטשערנוביל" ,נענה הרה"ק מרוז'י ואמר לו ,אתה תפסת את העני.
ונמצינו למדי מכ ,שהרה"ק רבי אהר מטשערנוביל היה לו הכח לעורר עת
?.
רצו .וא כ ג היו ביומא דהילולא של הצדיק ,בודאי מתעורר עת רצו גדול.
הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע היה חת חתנו של רבי אהר מטשערנוביל ,ואכל
קעסט כמה שני אצל זקנו ,ונתקשר אליו עד מאד ,עד כדי כ שלא היה עובר
עליו יו מבלי שיזכיר איזה עני מזקנו ,וביו שלא היה לו עני מיוחד להזכיר ,היה
אומר שאצל זקנו היה השולח מונח באופ זה ,והכסאות באופ זה.
המהרי"ד אכל ש קעסט ביחד ע הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זי"ע ,שהיה
?.
ב בתו של רבי אהר מטשערנוביל.
נינו הרה"ק רבי אהר מבעלזא זי"ע אמר על זקנו רבי אהר מטשערנוביל ,שהוא
היה "מרא דארעא דישראל" ,ולכ בנה 'טשערנובילער קלויז' בעיה"ק צפת ,והיה
מחזיק את יושבי אר ישראל.
והמשי המהר"א מבעלזא ואמר ,אנו רואי שיש קלויז טשערנוביל בצפת ,א
מה את חושבי ,וכי מני היה לה כס לזה ,אלא שרבי אהר שלח "פעסער
גאלד" ]חביות מלאות זהב[ לאר ישראל .וסיי המהר"א ואמר :ג אני התפללתי
ש ,קוד התפללו ה ,ואני התפללתי אחריה.
רבה של צפת הגר"ש העליר כתב פע מכתב לרבי אהר מטשערנוביל ,שהיה
לו גניבה בביתו והיה לו היזק גדול .השיב לו הרה"ק ,אילו היית קובע מקו
?.
תפילת בקלויז שייסדתי בצפת ,לא היה קורה ל היזק זה.
בשבת אחת היה ציבור גדול בשעת עריכת השולח של רבי אהר מטשערנוביל,
ונכדו רבי ישראל מטשורטקוב איחר מעט להגיע ,והיה קשה לו להגיע למקומו
המכובד שהקצו עבורו ,והציעו לו שיעלה על הספסל ויעבור את השולח ,וכ יוכל
להגיע למקומו עוד לפני שיכנס הרבי .והנה היה ש בבית הכנסת נברשות שדלקו
גכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
ש נרות משעוה ,וכאשר עלה על הספסל ,נגע השפי של הרוז'ינער שטריימל
סמו לנברשת ,ונט מהשעוה על השטריימל.
לאחר מכ כאשר נכנס רבי אהר מטשערנוביל לעריכת השולח הבחי בדבר,
ונענה ואמר לו" ,הרואה אתה בני ,אז מ'בייגט זי ווערט מע נישט פארשמירט",
כאשר האד נכנע ,אינו בא לידי לכלו .שהרי רק כאשר הגביה עצמו ועלה על
?.
הספסל ,נט עליו מהשעוה.
יהודי אחד הגיע מאר ישראל לטשערנוביל ,והל אל הרה"ק רבי אהר מיד
בבוקר ואמר לו 'צפרא טבא' .השיב לו הרבי' :א שוואר יאהר' ]שנה שחורה[.
למחרת הל האיש עוד פע לומר לו צפרא טבא ,ותשובת הרבי היתה כמו אתמול,
ולכ ביו השלישי לא הל יותר אליו.
במש היו פגש אותו הרבי ושאל אותו למה לא ראיתי הבוקר ,אמר לו האיש,
מתשובת הרבי על ברכת הצפרא טבא שלי זה פעמיי ,כבר היה לי מספיק להבי
שאינני רצוי לו ,ולכ לא הגעתי עוד.
אמר לו הרבי ,מה שאמרתי ל' א שוואר יאר' ]שנה שחורה[ ,היה כוונתי בזה
'אז דער שווארצער זאל דיר ווער ליכטיג' ]מה שהיה שחור עד עתה יאיר ל מכא
ואיל' ,יאהר' מלשו' יאיר'[ .וסיפר היהודי ,שאכ מאז התחיל להאיר מזלו בכל
העניני.
וזהו העני של חודש כסלו ,דהנה על 'גלות יו 'אמרו חז"ל )ב"ר ב ,ד(' ,וחוש על
פני תהו) בראשית א ,ב( זה גלות יו ,שהחשיכה עיניה של ישראל בגזירותיה,
שהיתה אומרת לה ,כתבו על קר השור שאי לכ חלק באלקי ישראל'.
ולאחר מכ נאמר )ש א ,ג( 'ויאמר אלקי יהי אור' ,ומבואר בספה"ק שבפסוק
זה נרמז האור של חנוכה ,כי יה"י בגימטריא כ"ה ,והיינו שבכ"ה כסלו כשמתחילי
להדליק הנרות חנוכה ,אזי 'מעט מ האור דוחה הרבה מ החוש ' של יו.
ואור זה נשפע על ידי אורו של אהר ,שהיה עומד ומטיב את הנרות ,שה
נשמותיה של ישראל נר ה' נשמת אד.
וכ הוא בכל הדורות ,ג א חלילה יש אצל אד מצב של חשכות בגשמיות
או ברוחניות ,יש בכוחו של הצדיק 'להיטיב' את הנרות ,שיתבטל ממנו החוש
ויתקיי אצלו 'יהי אור' .וזהו מה שאמר לו הרה"ק ר' אהר מטשערנוביל ,שג
השחור החשו יתחיל להאיר לו.
דכ
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
ענינים שונים
טוב להודות לה' }חלק ד'{
לחיות מתוך הודאה
הודיה גדולה ביותר ,אבל לאה חדשה בגמרא ברכות )ד ז (:אמרו' ,אמר רבי
שאי די בהודאה אחת ,אלא נתנה לבנה יוחנ משו רבי שמעו ב יוחי מיו
הש' יהודה' על ש ההודאה ,שהיתה שברא הקדוש ברו הוא את עולמו לא
תמיד מודה להשי"ת .ובאופ זה צרי היה אד שהודה להקדוש ברו הוא עד
שיהיה ההודאה לה' ,שיודה לה' על הנס שבאתה לאה והודתו ,שנאמר הפע
בתמידות. אודה את ה''.
ובאופ זה יאמר האד ברכת והתמיהה ידועה ,כיצד יתכ לומר
מודי ג' פעמי ביו ,לכוי בכל שלא היה מי שיודה את ה' עד ללאה,
תיבה ולהודות על כל פרט ופרט מכל ומבארי בספה"ק ,הנה בודאי שהרבה
החסדי אשר עשה ה' עמו ,ויצפה הודו לה' ,אבל בנוהג שבעול שכאשר
שיוכל לחזור ולהודות לה'. יש לאד חסד מהבורא ,הרי הוא מודה
להשי"ת ,ויש אפילו מי שעור סעודת
?.
נשארים תמיד במצב של חייב
סו ,כד( 'אור ה' מאיר פני ,ואתה חי. והנה מה שלפעמי יש לאד
ובהסתרו ,מיד אד גווע .ואי תסתיר הקושי להודות הוא ,שהרי מבואר
פני מהביט אליו תדיר ,בעוד הוא בחז"ל )ירושלמי ערלה פ"א ה"ג( כי כל 'מא
מביט ב ומחיי .אי עז פני גדול דאכל לאו דיליה ושתה לאו דיליה,
מזה ,לכ תתבייש מפניו והכנע'. בהית לאסתכולי ביה' ,ומשו כ קשה
לאד להארי בהודאה ,כדי שלא
ועל פי דברי החרדי יש לבאר מה ירגיש שהוא חייב ,אבל האמת הוא
ששנינו באבות )ה ,כה( 'הוא היה אומר, שכלפי השי"ת אנו תמיד במצב של
עז פני לגיהנ ובושת פני לג עד,' חייבי ,וכמו שכתב בספר חדרי) פרק
הכ
נעימות הפרשה • ענינים שונים -
לג עד ,אבל העז פני ,שאינו מביט שמי שחי מתו הכנעה לפני השי"ת
לפני ה' ,אלא הוא מסתיר פניו ,הרי וע ההכרה שהוא צרי להודות
שיבא לידי גיהנ. להשי"ת על כל הטוב והחסד ,הוא יזכה
?.
ההודאה על זכות ההודאה
התפילה 'מודי אנחנו ל שאנו חייבי בספה"ק מבואר עוד נקודה ,שצרי
להודות לשמ ,תרננה שפתי כי אזמרה האד להודות להשי"ת על זה שהוא
ל ונפשי אשר פדית ,בא"י אל זוכה להודות להשי"ת ,וכמו שאנו
ההודאות' .והיינו שהודה להשי"ת על אומרי במודי דרבנ' על שאנו מודי
מה שהוא זוכה להודות לבורא ,כי ל ברו קל ההודאות' ,וכתב בספה"ק
באמת כיצד יעיז פניו ילוד אשה באר מי חיי) פרשת ל ל' (וכעי
להודות לה' ,וה' עוד נות לנו שכר על שכתבו תלמידי הרבינו יונה והרא"ש
ההודאה ,והוא מצפה להודאה שלנו, )ברכות פרק ג'( פירוש נוסח ברכות מודי
ועל זה יש לנו להודות לה' על שיש לנו דרבנ שאנו אומרי על שאנו מודי ל
הזכות להודות להשי"ת. ברו אל ההודאות שהוא על מה שאתה
זיכתנו ונתת לנו זאת שנזכה להודות
וכ מבאר בספה"ק תפארת שלמה
ל ,על זה ברו קל ההודאות ,שאנו
מה שנאמר בשירת הי) שמות טו ,א(
מברכי אות ומהללי ומשבחי לשמ
'אשירה לה' כי גאה גאה' ,ומבאר ש
הגדול על הח והחסד שעשית עמנו בזה
באריכות ,ובתחילה הוא מבאר הפסוק
שאנחנו מודי ל ומברכי לשמ.
בתהלי) תהלי סג ,ד( 'כי טוב חסד
מחיי שפתי ישבחונ 'וגו' ,פי' ,שהאד ועל פי זה הוא מבאר בפרשת האזינו
צרי לתת שבח והודיה על זה גופא אשר מה שנאמר )דברי לב ,ג( 'כי ש ה'
זכה לזה שיהיה משבח ומפאר להבורא אקרא הבו גודל לאלקינו' ,פירוש שעל
ב"ה ,כי החסד הזה גדול מכל החיי זה גופא צריכי אנו לתת גדולה וכבוד
והחסדי אשר האד זוכה שפתי ושבח ליוצר בראשית ברו הוא על אשר
ישבחונ .וזה ג"כ מה שנאמר )ש קמה, זיכה אותנו לקרוא בשמו.
ט ,י( טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, וכ אמרו בירושלמי )ברכות( 'רבי בא
יודו ה' כל מעשי .פי' זה הרחמנות בר זבדא בש רב' היה אומר אחר
וכ
נעימות הפרשה • תולדות תשפ"ז
האר זמירות שמענו' ,שהשי"ת חפ מכל מעשיו ,יודו וגו' שנת לאד
לשמוע השירות ותשבחות מבני רשות להודות לו.
ישראל ,ועל זה נודה לה' על שהוא חפ
בשירה שלנו. וכזה נשמע מפה קדוש הרב אדומ"ו
מו"ה דוב בער ז"ל בפי' הפסוק )ישעיה
ונמצא שכאשר האד מודה לה', סא ,י( שוש אשיש בה' ותגל נפשי באלקי.
עליו להודות על זכות זה ,ואז יודה ג שמזה שוש היינו שמחתי מה שאוכל
על זכות זה ,והוא דבר שאי לו סו, אשיש בה' שאוכל להביא שמחה
וזהו 'על כל נשימה ונשימה תהלל קה', בהשי"ת ב"ה .וז"ש אשירה לה' כי גאה
כי תמיד יש החובה להודות לפניו. גאה .בזה הדבר בעצמו אמר שירה מה
והנה עיקר ההודאה לא יהיה כסגולה שהקב"ה נתגאה ומתרומ על ידי
כדי לזכות לטוב ,אלא יודה לה' על כל השירה ,כי זה חפצו ורצונו שאנחנו בנ"י
מה שכבר העניק לו בכל הזמני' ,עד ישבחוהו ,כמ"ש הרמב" בפ' בא עיקר
הנה עזרונו רחמי ולא עזבונו חסדי,' תכלית כוונת הבריאה שיתקבצו בנ"י
ולא יהיה ההודאה רק כסגולה לזכות בבתי כנסיות ויאמרו אתה בוראנו ול
להמש החסדי ,אלא יודה לה' מרוב נאה להודות עכ"ל וכו' וזהו שנאמר
אהבתו על כל הטוב שהעניק לו עד אשירה לה' כי גאה גאה ,על ידי השירות
עכשיו. ותשבחות שלנו ,זה גופא הוא חסד
גדול ,חו מה שעשה עמנו ניסי' סוס
יעזור השי"ת שנזכה תמיד לומר ורוכבו רמה בי.'
שירה לפניו ,ונודה ל שיר חדש על
גאולתינו ועל פדות נפשינו בביאת שכ השי"ת א שכל המלאכי
משיח צדקינו במהרה בימינו ,אמ. מודי ומשבחי לפניו ,אבל 'מכנ
?.
זכ
