gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am

שבוע: תולדות (2026-11-09)

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סעודה שלישית‬ ‫פרשת תולדות שנת תשפ"ד לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו‬ ‫גליון מ"ב שנה ב' ‪ -‬תולדות תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ם"יבבושה ימי תארקל תוררועתהו ןישוביכ ירבד‬ ‫דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם‬ ‫פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם‬ ‫םדאהש הלפתה והז – טחמ לש ודוחכ חתפ יל וחתפ‬ ‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬ ‫לחזות בנועם‬ ‫רוהטה ןחלש תעוכמישרלעונילכזצשא שדוק תורבד‬ ‫עריכת שלחן הטהור‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫ק”א"פלטיול”פ‬ ‫ערב יום הקדוש שנת תשפ”ו לפ”ק‬ ‫‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ק"פל ו"פשת תנש יחיו תשרפ ס"לש‬ ‫מען קען הערן די דברות קודש אויף‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫ו"צי גרובסמאיליוו לודגה ד"מהיבב‬ ‫ששק"תהגתנהשונישבורד ןקרהמםוקי"בכרמע‬ ‫קול סאטמאר ‪1605-615-7777‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫לאוי תירק לודגה ד"מהיב‬ ‫ביי די ספעציעלע לחזות בנועם אפטיילונג‬ ‫הגה"ק‬ ‫‪ 4/2/6‬פון די מעין מעניו‬ ‫שזכינו לשמוע‬ ‫~~~‬ ‫צו באקומען די דברות קודש יעדע וואך שיקט אן‬ ‫אימעיל צו ‪lachzosbnoam@gmail.com‬‬ ‫רבינו‬ ‫דברות קודש אצל‬ ‫~~~‬ ‫צו נעמען א חלק אין די זיכוי הרבים‬ ‫ביטע ווענדט אייך צום מערכת‬ ‫מרן‬ ‫וזכות הרבים תלוי בך‬ ‫‪.‬‬ ‫מכ"ק‬ ‫הקונטרס הנוכחי יוצא לאור בסיוע‬ ‫ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה'‬ ‫עריכה ומראי מקומות ע"י‪:‬‬ ‫ב‪ .‬וו‪845-738-4665 .‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫שליט"א‬ ‫לפ”ק‬ ‫תשפ”ו‬ ‫הגה"ק‬‫רבינושנת‬‫הקדוש‬ ‫יוםמרן‬‫מכ"ק‬‫ערב‬ ‫לפ"ק‬ ‫הטהור‬ ‫השובבי"ם‬ ‫תשע"ד‬‫שלחן‬ ‫ימי‬ ‫לקראת‬‫שנת‬ ‫עריכת‬ ‫לשמוע‬ ‫תולדות‬ ‫קודש אצל‬ ‫והתעוררות‬ ‫שזכינו‬ ‫פרשת‬ ‫דברות‬ ‫כיבושין‬ ‫של"ס‬ ‫דברי‬ ‫השובבי"ם‬ ‫ימיהטהור‬ ‫שלחן‬‫לקראת‬ ‫יצ"ו‬ ‫והתעוררותקרית‬ ‫עריכת‬ ‫יואל‬ ‫לשמוע‬ ‫כיבושיןקודש‬ ‫בביהמ"דאצל‬ ‫הגדול‬ ‫שזכינו‬ ‫דברי דברות‬ ‫לפ”קהקדושה‬ ‫תשפ”ו בארצינו‬ ‫לאורשנת‬ ‫הקדוש‬ ‫יוםמרן‬ ‫ערב‬ ‫המלחמה הנוראה‬ ‫לעינים שנאמרו‬ ‫דברים קילורין‬ ‫הגה"ק שליט"א‬ ‫רבינו‬ ‫מכ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫אמונתנו חזקה בהקב”ה כי 'הוא מושיענו והוא יושיענו'‬ ‫'ודם עבדיו יקום'‪ ,‬וחלילה להתבלבל בגאולה של שקר‬ ‫פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם‬ ‫ונשובהובחסדו‬ ‫והעתיד אחד‪,‬‬ ‫ה' אליך‬‫וההוה‬ ‫העבר‬ ‫השיבנו‬ ‫הקב”ה רואה‬ ‫מתפלל‬ ‫מצרף את הטוב העתיד‪ ,‬ועי”ז זוכים בדין‬ ‫(כ”ז כ”ז)‬ ‫'ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה''‬ ‫געפון מיר די וואך אין די סדרה‪ ,‬יעקב אבינו איז אריינגעגאנגען צו יצחק אבינו נעמען די‬ ‫אתכם‬ ‫קמו‪).‬א‪.‬‬ ‫ויקרא יעקב אל בניו‪ ,‬ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא‬ ‫ברכות‪ ,‬די ברכות וואס באגלייטן כלל ישראל עד סוף כל הדורות (זוה”ק פר' תולדות דף‬ ‫כלל ישראל גייט ארויס זכאי בדין ווייל הקב”ה איז‬ ‫באחרית הימים (מ"ט א')‬ ‫פונעםערעתיד‬ ‫האט געזאגט ‪' -‬ראה ריח בני‬ ‫ויברכהוטובים‬ ‫ויאמר' ‪ -‬און‬ ‫בגדיומעשים‬ ‫מצרףריחאלע‬ ‫שטייט אין פסוק 'וירח את‬ ‫בזכרי‬ ‫אבל עתה‬ ‫גערופן די‬ ‫יפחד‪,‬‬ ‫האט‬ ‫בניו‪,‬לבי‬ ‫יעקב‬ ‫אל זאת‬ ‫יעקבועל‬ ‫ויקרא מעש‬ ‫ובידי אין‬ ‫שוחד‪,‬‬ ‫סדרה‬ ‫יקח די‬ ‫פני לא‬ ‫וואך אין‬ ‫ואכףדי‬ ‫ה''‪.‬‬ ‫אקדם‬ ‫געפונען‬ ‫ברכו‬ ‫כריח במה‬ ‫מיראשר‬ ‫שדה‬ ‫האספולערב יוה”ק)‪.‬‬ ‫ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים‪.‬‬ ‫המיוחד (סליחות‬ ‫מלכות שם‬ ‫קינדער‪ ,‬ויאמר‬ ‫א) דער מדרש (בראשית רבה ס”ה כ”ג)ב זאגט‪' ,‬ראה ריח בני‪ ,‬מלמד' מ'האט געוויזן פאר יצחק אבינו‬ ‫פנים אין די ראש השנה תורות (מאמר‬ ‫בני'ייטב‬ ‫ריחאין‬ ‫עלינו‬ ‫בניו'יגן‬ ‫זכותו‬ ‫וחרבז”ל‬ ‫'בנויזיידע‬ ‫דער‬ ‫קעןא)זיין אזוי‪,‬‬ ‫'ציוןאבנישדה‬ ‫יודן‬ ‫איז‬ ‫שדה'רבי‬ ‫'כריחצ"ח ב')‬ ‫געווען בנוי‪.‬‬ ‫(בראשית רבה‬ ‫א‬ ‫איז‬ ‫מדרש‬ ‫דער‬ ‫'ראה‬ ‫זאגט‬ ‫ובנוי'‪.‬‬ ‫אל‬ ‫יעקב‬ ‫המקדש‬ ‫'ויקרא‬ ‫דעם בית‬ ‫זכרון אות ל”א)‪ ,‬זאגט א מליצה ישרה פאר כלל ישראל‪ .‬ס’קומט דער יום הדין‪ ,‬און מ’איז דן יעדן‬ ‫אמר‪' ,‬ויקרא אל בניו'‪ ,‬זאגט ער ויקרא ער האט גערופן צום באשעפער‪ ,‬צום‬ ‫איינעם אויף די מעשים‪ .‬זאגט ער‪ ,‬ס’איז דא א פרשת דרכים (דרוש ד’)א‪ ,‬דער פרשת דרכים זאגט‪,‬‬ ‫געווען די‬‫קינדער‪.‬‬ ‫זיינע מצרף‬‫האט זיי‬ ‫אייבערשטערמיט‬ ‫באשעפער זאל זיין‬ ‫בהיכלו‬ ‫דער‬ ‫ולבקר‬ ‫זכיות‪ ,‬דער‬ ‫געהאטאזקיין‬ ‫'אל בניו'‪,‬‬‫באשעפער‪,‬נישט‬ ‫מצרים האבן אידן‬‫איןהייליגן‬ ‫הזה’המחבר)‪,‬‬ ‫(שמות מבנו‬ ‫ההר‬ ‫(חידושי בן‬ ‫על לוי‬ ‫האלקים‬ ‫קדושת‬ ‫אתבספה”ק‬ ‫תעבדון‬ ‫מש”כ‬ ‫ממצריםלהביא‬ ‫ונכון‬ ‫דאבוי העם‬ ‫בההוא‬ ‫'בהוציאך את‬ ‫שפעטער‪,‬‬ ‫אתברך יעקב‪ ,‬חד‬ ‫חזיפון‬ ‫כמה ברכאן‬ ‫תורה‬ ‫א) מתן‬ ‫בזוה”ק‪ :‬תא‬ ‫איז בשם‬ ‫יעקב‬ ‫וואסיעקב‬ ‫יצחק את‬ ‫ויקרא‬ ‫שטיין‬ ‫איןשבירך‬‫זי”ע‪ :‬זהו‬ ‫ווען‬ ‫געדארפט‬ ‫וואלט‬ ‫עס‬ ‫פשט‪,‬‬ ‫זאגט‬ ‫כהונה‬ ‫מתנות‬ ‫די‬ ‫מדבר‪,‬‬ ‫מפיקובגעטון‬ ‫וואסישראל‬ ‫מ’האט‬ ‫הרה”ק ר'‬ ‫קודשאנאך זאכן‬ ‫געזען‬‫האטליה‬ ‫אייבערשטער דבריך‬ ‫ברכאן‪ ,‬וחד דשכינתא‬‫איי‪,‬אינוןדער‬ ‫ורווח כל‬ ‫עקימוג’ י”ב)‪.‬‬ ‫טייטשטכן את כל‬ ‫בניו'‪,‬יעקב בירך גם‬ ‫'אליצחק את‬ ‫יעקב‬ ‫שבירך‬ ‫ויקראברכתו‬ ‫שטייטכי באמת‬ ‫קינדער‪ ,‬אלקים‪,‬‬ ‫גערופןל”הדיט') 'ויברך‬ ‫האט‬ ‫דכתיב (בראשית‬ ‫יעקב‬ ‫מלבן‪,‬‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫אתי‬ ‫'את הוה‬‫בריך הוא כד‬ ‫דעשו‪,‬חסד פון ה’ יתברך‪ ,‬דער אייבערשטער איז מצרף‬ ‫הדורות הבאים מיעקב עד סוף כל הדורות‪ ,‬כל אחד ואחד מישראל‬ ‫ממנא דער‬ ‫באשעפער?‬ ‫נישט געווען דער רצון פון‬ ‫אלקים את יעקב'‪ ,‬וחד דברכיה ליה ההוא מלאכא‬ ‫ער‬ ‫באשעפער‪,‬‬ ‫צום‬ ‫מחמת ברכתו של יצחק‪ ,‬ובאמת שהברכה והטובה‬ ‫גערופן‬ ‫האט‬ ‫עתיד‪.‬‬ ‫ער‬ ‫פונעםקיום‬ ‫יעקב'‬ ‫גוטע יש לו‬ ‫'ויקרא‬ ‫נישט‬ ‫ארם‪,‬‬ ‫דאסלפדן‬ ‫יודן‬ ‫נישט אזיל‬ ‫רבי‬ ‫אוןכד הוה‬ ‫אמר‬ ‫העתיד‪,‬‬ ‫אבוה‬ ‫מדרש‬ ‫אחרא טוב‬ ‫דברכיה ליה‬ ‫דעם‬‫ברכהדער‬ ‫וחד נאר‬ ‫בשם אלקים‬ ‫ולכךזייןבירךמיט‬ ‫הדורות‪,‬זאל‬ ‫באשעפער‬ ‫מישראל עד סוף כל‬‫יפסוקאז דער‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫זמנא'אל לא‬ ‫באשעפער‪,‬‬ ‫צום וגו''‪ .‬בההוא‬ ‫יברך אתך‬ ‫געווען‬‫מתפלל שדי‬ ‫האטכ”ח ג') 'וא‪-‬ל‬‫דכתיב (בראשית‬ ‫שמורה על מדת היראה‪ ,‬ובאמת הברכה וטובה הנשפע ממדת‬ ‫קינדער‪.‬ברכאן‪ ,‬אמר‪ ,‬במאן ברכתא דמנייהו‬ ‫גרמיה בכל הני‬ ‫דחמא יעקב‬ ‫זיינע‬ ‫היראה אין לה הפסק כנ”ל‪.‬‬ ‫בהיכלו‬ ‫ולבקר‬ ‫אשתמש השתא‪ .‬אמר‪ ,‬בחלשא מנייהו אשתמש השתא‪ ,‬ומאן‬ ‫ישראל במצרים ראה הקב”ה מה שעתידין לעשות‪ ,‬דכתיב (שמות‬ ‫לבית‬ ‫טוב אמר‪,‬‬ ‫תקיפא‪,‬‬‫הכל‪ ,‬ורב‬ ‫לאדוןדאיהי‬‫לשבחואע”ג‬‫עלינואבוה‪,‬‬ ‫בתרייתאדרכים‪:‬‬ ‫דברכיה‬ ‫איהו‪,‬א)דא בפרשת‬ ‫אמר הקב”ה בית‬ ‫מלמדהעגל וכו’‪,‬‬ ‫שהראה לו‬ ‫אחר‪ ,‬מעשה‬ ‫דברזו ראית‬‫ראיתי’‬ ‫במדרשראה‬ ‫רבה‪:‬‬ ‫בהיכלו‬ ‫ג’ב)ז’) 'ויאמר ה’‬ ‫ולבקר‬ ‫ואף‬ ‫אמרשם‪,‬‬ ‫יעקב‪,‬‬ ‫כקדמאה‪.‬הוא‬ ‫עלמאאם באשר‬ ‫האדם כי‬ ‫דהאי‬‫בשלטנותאאת‬ ‫שהקב”ה אינו דן‬ ‫תקיפא‬‫ישראל‪,‬‬ ‫לאו איהי‬ ‫שם) דאת‬ ‫דכתיבהאיך‬ ‫(שמות מה‬ ‫בני'היינו‬ ‫הרי בנוי‪,‬‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫העתידים‬ ‫'ראה ריח‬ ‫המעשיםובנוי‪,‬‬ ‫המקדש לפי‬ ‫בנוי וחרב‬ ‫איני דנם‬ ‫בראשו‬ ‫ישיב לזמנא‬ ‫אחרנין‬‫וגמולו‬ ‫זמנו‪,‬אינון‬ ‫לפי כל‬ ‫בה‪,‬לו עון‬ ‫ואסלק‬ ‫ואשתמש ה’‬ ‫לחטא לא יחשב‬ ‫אטולשעתיד‬ ‫השתא דא‬ ‫ויקרא יעקב אל בניו ‪ ...‬רבי יודן אמר ויקרא יעקב לאל להיות עם בניו (ביאר במתנות כהונה‪ :‬ויקרא‬ ‫א‪.‬‬ ‫אני‬ ‫יודע‬ ‫מכאוביו‪.‬‬ ‫שידעתי‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫אף‬ ‫אמר (במדבר כ”ח ב') 'ריח ניחחי תשמרו'‪' .‬כריח שדה' הרי חרב‪,‬‬ ‫צעקתם‪,‬‬ ‫את‬ ‫שמעתי‬ ‫כי‬ ‫הוא‬ ‫חסד‬ ‫חפץ‬ ‫כי‬ ‫כן‪,‬‬ ‫אינו‬ ‫הטובה‬ ‫לענין‬ ‫אבל‬ ‫ושעתו‪.‬‬ ‫דאצטריך לי ולבנאי בתראי‪ .‬אימתי‪ ,‬בזמנא דיתכנשון כל עממיא‬ ‫מקומו‬ ‫לפי‬ ‫נמנע‬‫אמר‬ ‫אחא‬ ‫רבי‬ ‫‪...‬‬ ‫וגו'‬ ‫האספו‬ ‫ויאמר‬ ‫‪...‬‬ ‫בניו)‬ ‫לצורך‬ ‫אל‬ ‫אל‬ ‫שקרא‬ ‫משמע‬ ‫בניו‬ ‫את‬ ‫כתיב‬ ‫מדלא‬ ‫ודייק‬ ‫להש"י‪.‬‬ ‫לאל‪:‬‬ ‫יעקב‬ ‫ה'' בנוי‬ ‫'אשראיניברכו‬ ‫פי כן‬ ‫שדהואף על‬ ‫תחרש'‪.‬‬ ‫'ציוןוכו’‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫להכאיבניג' י”ב)‬ ‫עתידיןאמר (מיכה‬ ‫כמה‬ ‫כמא דאת‬ ‫כשהיו‬ ‫לעשות ‪ ...‬וכן‬ ‫סבבוני בשם‬ ‫שעתיד'כל גוים‬‫כמעשהו קי״ח י׳)‬ ‫מעלמא‪,‬לאיש‬ ‫דכתיב (תהלים‬ ‫בני להיטיב‬‫ומרבה‬‫לאובדא‬ ‫הלשכות‪.‬‬ ‫ומשוכלל לעתיד לבוא‪ ,‬כענין שנאמר (תהלים קל”ג ג') 'כי שם צוה ה'‬ ‫את‬ ‫ויטהרו‬ ‫וגו'‬ ‫ויאספו‬ ‫כ"ח‪-‬ל')‬ ‫יב‬ ‫(נחמיה‬ ‫אמר‬ ‫דאת‬ ‫מה‬ ‫היך‬ ‫הטהרו‪,‬‬ ‫ה' כי אמילם‪ ,‬סבוני גם סבבוני וגו'‪ ,‬סבוני כדבורים וגו'' [ועי' גם‬ ‫את הברכה חיים עד העולם'‪.‬‬ ‫בבראשית רבה (ע”ה ח')]‪.‬‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫ד‬ ‫תחרש' (מיכה ג' י”ב) ‪' -‬כריח שדה' איז א רמז אויפן חורבן בית המקדש‪' .‬אשר ברכו ה''‪ ,‬חזר ובנוי‪.‬‬ ‫[ויש להבין] וואס האט מען געוויזן ‪ -‬פאר יצחק אבינו האט מען געוויזן‪ ,‬בית המקדש 'בנוי חרב‬ ‫ובנוי'?‬ ‫ב) 'ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה''‪ ,‬רש”י (ד”ה כריח)ג זאגט‪' ,‬כריח שדה' מיינט מען‬ ‫'שדה תפוחים'‪ ,‬וואס דער מקור פון רש”י איז א גמרא אין מסכת תענית (כט‪):‬ד‪ ,‬תוספות (ד”ה של‬ ‫תפוחים)ה ברענגט אראפ‪ ,‬וואס מיינט מען 'שדה תפוחים'‪ ,‬מיינט מען אן אתרוג‪' .‬ראה ריח בני‬ ‫כריח שדה אשר ברכו ה'' אזוי ווי דער אתרוג‪ .‬מ'דארף פארשטיין וואס קומט דא אריין דער‬ ‫אתרוג ‪ -‬די ד' מינים‪ ,‬וואס ער האט געזאגט 'כריח שדה אשר ברכו ה''‪.‬‬ ‫ג) 'ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירש'‪' ,‬מטל השמים' זה מקרא‪,‬‬ ‫'ומשמני הארץ' זה משנה‪' ,‬ורוב דגן' זה תלמוד (בראשית רבה ס”ו ג')ו‪.‬‬ ‫מ'האט געוויזן פאר יצחק אבינו דעם מבול מיט דעות‬ ‫כוזבות בנוגע נעמען א גאולה פאר דער זמן‬ ‫קען זיין אזוי‪ ,‬מ'האט געוויזן פאר יצחק אבינו‪ ,‬האט מען געוויזן 'בית המקדש בנוי חרוב‬ ‫ובנוי'‪ ,‬מ'האט געוויזן ווי אזוי די לאנגע גלות וועט אויסזען‪ ,‬אידן וועלן זיין אין גלות קרוב צו‬ ‫צוויי טויזנט יאר‪ ,‬ס'וועט קומען א זמן וואס ס'וועט זיין אן עירבוב דעות‪ ,‬א וועלט ‪ -‬א מבול מיט‬ ‫דעות כוזבותז‪ ,‬וואס איז נוגע די גאולה‪ ,‬נעמען זיך א גאולה‪ ,‬וואס אידן האפן אויף די גאולה‪ .‬ס'איז‬ ‫'משנאי ה' נשאו ראש' (עפ”י תהלים פ”ג ג')‪ ,‬מ'האט גענומען א גאולה פאר דער זמן‪.‬‬ ‫'אתם נצבים היום'‪ ,‬מ'זאל וויסן 'הוא מושיענו והוא‬ ‫יושיענו'‪ ,‬דעמאלטס וועט זיין 'ולא עשה אתכם כליה'‬ ‫שטייט אין פסוק פרשת נצבים (דברים כ”ט ט') 'אתם נצבים היום'‪' ,‬כיון ששמעו'‪ ,‬אידן האבן‬ ‫געהערט די צ”ח תוכחות 'הוריקו פניהם‪ ,‬מי יוכל לעמוד בכל אלו'‪ .‬האט זיי משה רבינו מחזק‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ז) ידוע מה שהביא רביה”ק זי”ע בספה”ק ויואל משה (מאמר ישוב‬ ‫ג) ברש”י‪ :‬כריח שדה אשר ברכו ה'‪ .‬שנתן בו ריח טוב וזהו שדה‬ ‫א”י אות ק”נ) וזל”ק‪ :‬ובליקוטי מהר”ן מבראסלוב במשלים שלו סימן‬ ‫תפוחים‪ ,‬כך דרשו רז”ל (תענית כט‪.):‬‬ ‫ד'‪ ,‬האריך בזה מה שיהיה בעיקבא דמשיחא‪ ,‬ותמצית דבריו‬ ‫ד) במס' תענית‪' :‬ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו‬ ‫בקיצור‪ ,‬על פי משל במלך שהלך בדרך‪ ,‬ופתאום ירד מטר גדול‬ ‫ה׳' (בראשית כ”ז כ”ז)‪ ,‬אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת‬ ‫ממש מבול מים‪ ,‬וכל שרי המלוכה נתפזרו אחד לאחד‪ ,‬והמלך‬ ‫משמיה דרב‪ ,‬כריח שדה של תפוחים‪.‬‬ ‫היה בסכנה גדולה וניצל רק על ידי איש כפרי‪ .‬כמו כן יהיה‬ ‫בעיקבא דמשיחא שיהיה מבול‪ ,‬לא של מים אלא של אפיקורסות‪,‬‬ ‫ה) בתוספות‪ :‬יש מפרשים תפוחים‪ ,‬כריח אתרוגים‪.‬‬ ‫ויכנס בלב הכשרים שבישראל ולא יוכלו ליתן עצה‪ ,‬וכל שרי‬ ‫המלוכה נתפזרו‪ ,‬ולא יתחזק מלכות שמים אלא עם פשוטי עם‬ ‫ו) במדרש‪ :‬דבר אחר‪' ,‬מטל השמים' זו מקרא‪' ,‬ומשמני הארץ' זו‬ ‫שאומרים תהלים בפשיטות‪.‬‬ ‫משנה‪' ,‬דגן' זו תלמוד‪' ,‬תירש' זה אגדה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫געווען 'אתם נצבים היום'‪' ,‬אתם נצבים היום' זאגט רש”י (שם פסוק י”ב)ח 'הרבה הכעסתם לפני‬ ‫המקום ולא עשה אתכם כליה'‪ ,‬משה רבינו האט מחזק געווען‪ ,‬אידן האבן געהערט די תוכחות‪,‬‬ ‫מ'האט זיך דערשראקן 'מי יוכל לעמוד‪ ,‬ווער וועט עס קענען אויסהאלטן?' האט זיי משה רבינו‬ ‫מחזק געווען‪.‬‬ ‫דער ענין איז וואס משה רבינו האט מחזק געווען אויף וואס זיי זאגן 'מי יוכל לעמוד בכל‬ ‫אלו'‪ ,‬וואס כלל ישראל האט געזען ‪ -‬געהערט פון משה רבינו ווי אזוי ס'וועט זיין בעקבתא‬ ‫דמשיחא‪ ,‬וואס ס'וועט זיין א חורבן‪' .‬כל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו' (ירושלמי יומא פ”א‬ ‫ה”א)ט‪ .‬אידישע קינדער וועלן מיטמאכן שווערע נסיונות וואס איז נוגע די גאולה שלימה‪' ,‬צפית‬ ‫לישועה' (שבת לא‪).‬י‪.‬‬ ‫משה רבינו האט געזאגט פאר כלל ישראל 'אתם נצבים היום'‪' ,‬היום' איז די ראשי תיבות‬ ‫'הוא מושיענו והוא יושיענו' (קדושת כתר במוסף לשב”ק)‪ .‬משה רבינו האט געזאגט פאר כלל ישראל‪,‬‬ ‫נישט מאכן קיין טעותים‪ ,‬מ'זאל וויסן 'אתם נצבים היום'‪' ,‬הוא מושיענו והוא יושיענו'‪ ,‬נאר דער‬ ‫איין איינציגער באשעפער! ער וועט אונז העלפן‪ ,‬ער וועט שיקן א ישועה פאר כלל ישראל! נאר‬ ‫ער און קיינער נישט א צווייטער‪ ,‬נישט וויסן פון קיין צווייטע זאך!‬ ‫'אפס בלתך גואלינו לימות המשיח' (ברכת יוצר לשב”ק)‪ ,‬דער פעטער ז”ל פלעגט צו זאגן‪' ,‬אפס‬ ‫בלתך גואלינו'‪ ,‬נאר דער איין איינציגער באשעפעריא‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫המשיח'‪ ,‬ולכאורה וכי יצוייר שום דבר בעולם מבלעדי עזרתו‬ ‫ח) ברש”י‪ :‬ומדרש אגדה‪ ,‬למה נסמכה פרשת אתם נצבים‬ ‫ית”ש‪ ,‬ומדוע צריך לפרט בזה דוקא 'אפס בלתך גואלינו לימות‬ ‫לקללות‪ .‬לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ”ט‬ ‫המשיח'‪ .‬אמנם בכל תהלוכות וצרכי בני אדם אמרו רז”ל (ספרי‬ ‫שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמד באלו‪ .‬התחיל‬ ‫פר' ראה) יכול יהא יושב ובטל‪ ,‬תלמוד לומר (דברים ט”ו י”ח) 'וברכתיך‬ ‫משה לפייסם 'אתם נצבים היום'‪ ,‬הרבה הכעסתם למקום ולא‬ ‫בכל אשר תעשה'‪ .‬והחיוב לעשות השתדלות קצת בדרך הטבע‪,‬‬ ‫עשה אתכם כליה והרי אתם קימים לפניו‪.‬‬ ‫ולצפות על סייעתא דשמיא‪ ,‬ואין לסמוך על הנס‪ .‬לא כן הוא בענין‬ ‫ט) בירושלמי‪ :‬שאלו את רבי אליעזר‪ ,‬דורות האחרונים כשרים‬ ‫הגאולה שאסור לעשות אף פעולה והשתדלות כל דהו‪ ,‬וז”ש 'אפס‬ ‫מן הראשונים [או לא (קרבן העדה)]‪ .‬אמר להן‪ ,‬עידיכם בית הבחירה‬ ‫בלתך גואלנו לימות המשיח'‪ ,‬שבענין הגאולה כל מין השתדלות‬ ‫יוכיח [פי' קרבן העדה‪ :‬בנין הבית עד לכם בדבר שהראשונים‬ ‫ופעולה אסורה וללא הועיל‪ ,‬וכאפס ואין נחשבו כ”א הבוית”ש‬ ‫נבנה להם אחר שבעים שנה ואחרונים כבר בגלות זמן רב]‪,‬‬ ‫לבדו יגאלנו לימות המשיח‪.‬‬ ‫אבותינו העבירו את התקרה‪ ,‬ויגל את מסך יהודה‪ ,‬אבל אנו‬ ‫ובדברי יואל פר' בא (דף רנ”ה)‪ :‬וכבר פירשתי מ”ש 'אפס בלתך‬ ‫פעפענו את הכתלים‪ ,‬האומרים ערו ערו עד היסוד בה‪ .‬אמרו כל‬ ‫גואלנו לימות המשיח'‪ ,‬ע”ד מ”ש הרמב”ן ז”ל (במדבר י”ג כ”ז) עה”פ‬ ‫דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו‪.‬‬ ‫(במדבר י”ג כ”ח) 'אפס כי עז העם וגו'' מלת אפס מורה על דבר אפס‬ ‫י) במס' שבת‪ :‬אמר רבא‪ ,‬בשעה שמכניסין אדם לדין‪ ,‬אומרים‬ ‫ונמנע מן האדם שא”א בשום ענין‪ ,‬כלשון 'האפס לנצח חסדו'‬ ‫לו‪ ,‬נשאת ונתת באמונה‪ .‬קבעת עתים לתורה‪ .‬עסקת בפריה‬ ‫עכ”ל‪ ,‬וז”ש 'אפס בלתך גואלנו'‪ ,‬שא”א בשום ענין גאולה בלתך‪,‬‬ ‫ורביה‪ .‬צפית לישועה [פרש”י‪ :‬לדברי הנביאים] וכו'‪.‬‬ ‫ורק הבוית”ש יגאלנו לימות המשיח‪.‬‬ ‫יא) זה לשון רביה”ק בדברי יואל פר' מקץ (דף ת”ב)‪ :‬ויל”פ בזה‬ ‫[וכ”ה כמ”פ בספרי רבינו‪ ,‬ועי' קדושת יואל לשבת (ח”א עמ' רל”ד)‪].‬‬ ‫כוונת אמרינו בתפלת יוצר לשבת 'אפס בלתך גואלנו לימות‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫ו‬ ‫'הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה אתכם כליה'‪ ,‬די שווערע ביטערע עונשים‪ ,‬מ'זאל‬ ‫וויסן 'הוא מושיענו והוא יושיענו'‪ ,‬דעמאלטס וועט זיין 'ולא עשה אתכם כליה'‪ ,‬וועלן אידן ניצול‬ ‫ווערן פון כליהיב‪.‬‬ ‫אידן דארפן צו גלייבן אין ביאת המשיח‪ ,‬און זיך נישט לאזן פארנארן‪ ,‬נישט לאזן פארנארן מיט‬ ‫א גאולת שקר‪ ,‬זרוע בשר ודם!‬ ‫אידן גלייבן אינעם הייליגן באשעפער! אידן גלייבן‪ ,‬דער הייליגער באשעפער האט צוגעזאגט‬ ‫אז ער וועט אויסלייזן אידישע קינדער פון גלות‪ ,‬ער וועט מקיים זיין דבריו! די אלע זאכן וואס‬ ‫שטייט אין די נביאים‪ ,‬אין תורה נביאים און כתובים‪ ,‬וואס דער אייבערשטער האט צוגעזאגט פאר‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬ס'וועט אלעס מקוים ווערן במילואו! אבער ס'וועט זיין 'הוא מושיענו והוא יושיענו'‪,‬‬ ‫און גלייבן‪ ,‬נאר דער הייליגער באשעפער וועט אונז העלפן!‬ ‫נאר דער איין איינציגער באשעפער קען און וועט‬ ‫נקמה נעמען פאר אידישע בלוט וואס איז פארגאסן‬ ‫אידישע קינדער האבן מיטגעמאכט ‪ -‬אין לאנגן ביטערן גלות ‪ -‬האבן זיי מיטגעמאכט צרות‪,‬‬ ‫הריגות‪ ,‬שווערע זמנים האבן אידישע קינדער מיטגעמאכט‪ .‬דער אייבערשטער האט צוגעזאגט‬ ‫(דברים ל”ב מ”ג) 'כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו'‪ ,‬דער אייבערשטער וועט נקמה נעמען אין די‬ ‫אלע וואס האבן געטשעפעט אידישע קינדער‪ .‬די אלע אידישע בלוט וואס איז פארגאסן געווארן‬ ‫במשך פון דעם לאנגן ביטערן גלות‪ ,‬פונעם חורבן אן און ווייטער‪ ,‬אלעס איז כתוב וחתום פארן‬ ‫הייליגן באשעפער‪ ,‬און דער אייבערשטער וועט נעמען נקמה פאר דעם‪.‬‬ ‫אידישע קינדער זענען מתפלל (תפילת אבינו מלכנו) 'נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך'‪ ,‬נאר‬ ‫דער איין איינציגער באשעפער‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ישראל‪ ,‬אם כן היא גזירה נוראה מאתו יתברך שמו להיות בגולה‬ ‫נכון להביא דברי רביה”ק בספה”ק ויואל משה (מאמר שלש‬ ‫יב)‬ ‫לא בארץ ישראל‪ ,‬והלא בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו‬ ‫שבועות סי' י”ד)‪ :‬ויותר מזה מבואר בדברי הרמב”ן (פר' כי תבוא בסוף‬ ‫והקב”ה מצילנו מידם‪ ,‬ואם חס ושלום בטלה הבטחתו יתברך שמו‬ ‫פרשת התוכחה‪ ,‬דברים כ”ח מ”ב)‪ ,‬וזה לשונו הקדוש‪ ,‬ודע כי התוכחה‬ ‫בהצלה זו‪ ,‬אין לך סכנה עצומה ונוראה יותר מזו‪ ,‬ואם כן אי אפשר‬ ‫במארה וכו' ושאר כל התוכחות‪ ,‬הם כולם עד כלותו אותך מעל‬ ‫לומר שמותר לעלות ברשות‪ ,‬כי אף בעליה ברשות המלכות על כל‬ ‫האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה‪ ,‬אבל אחרי הגלות לא יקלל‬ ‫אותו רק לעבוד שם אלהים אחרים עץ ואבן וכו'‪ ,‬ואלה התוכחות‬ ‫פנים לא נתקיימה הגזירה להיות בארץ אויביהם‪ .‬וזה ודאי נראה‬ ‫בהיותם בארץ‪ ,‬כי כן יאמר אחריו 'ונסחתם מעל האדמה' שהוא‬ ‫שאם רוב ישראל הם בארצות אויביהם וסובלים גזירת הגלות‪,‬‬ ‫הגלות וכו'‪ ,‬אבל אחרי היותינו בגלות בארצות אויבינו לא נתקללו‬ ‫שאז קיימת הבטחתו יתברך שמו לשמור מכליה אף את בני ארץ‬ ‫מעשה ידינו וכו'‪ ,‬כי ישיבתינו בגלות הוא ההבטחה שאמר לנו‬ ‫ישראל‪ ,‬ואין כוונת הרמב”ן אלא אם רוב ישראל עולין בחומה‬ ‫(ויקרא כ”ו מ”ד) 'ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים‬ ‫נגד רצונו יתברך שמו שגזר הגלות‪ .‬נמצא לפי זה שישיבת רוב‬ ‫ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם'‪,‬‬ ‫ישראל בגולה כגזירת הבורא יתברך שמו היא המצלת גם תושבי‬ ‫עכ”ל הקדוש‪ .‬ומבואר מזה שהבטחתו של השם יתברך שלא‬ ‫ארץ ישראל‪.‬‬ ‫יהיה חס ושלום כליה היא רק בהיותינו בארץ אויבינו ולא בארץ‬ ‫ז‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫ווער קען נקמה נעמען פאר אידישע בלוט וואס איז פארגאסן? קיינער נישט! נאר דער איינציגער‬ ‫באשעפער! נאר ער 'קען' נקמה נעמען‪ ,‬נאר ער 'וועט' נקמה נעמען! ס'איז נישט שייך פאר א בשר‬ ‫ודם נקמה נעמען פאר אידישע בלוט‪ .‬נאר דער איינציגער באשעפער‪ ,‬ער 'קען'‪ ,‬און ער 'וועט'‬ ‫נקמה נעמען פאר אידיש בלוט‪ .‬און דאס דארף מען גלייבן באמונה שלימה‪.‬‬ ‫ווער ס'האלט חלילה אז מ'דארף אליינס טון אין די זאכן‪ ,‬איז א חסרון אין אמונה אין נקמה‬ ‫וואס דער בורא כל עולמים וועט נקמה נעמען‪ ,‬אין די הבטחה פון בורא כל עולמים‪.‬‬ ‫אידישע קינדער גלייבן באמונה שלימה אז דער אייבערשטער וועט אויסלייזן אידישע‬ ‫קינדער‪ ,‬דער אייבערשטער וועט נקמה נעמען! דאס איז אונזער האפענונג‪ ,‬דאס און נישט עפעס‬ ‫אנדערש!‬ ‫מ'טראגט אריין די ד' מינים אין די סוכה‪ ,‬א רמז‬ ‫אויף 'שכינתא בגלותא'‬ ‫יצחק אבינו האט געזען‪' ,‬בית המקדש בנוי וחרב'‪ ,‬האט ער געזען אלעס וואס וועט זיין ביי‬ ‫כלל ישראל עד היום הזה‪ ,‬עד ביאת המשיח‪ .‬יצחק אבינו האט געזען בימינו אלה‪ ,‬דער בלבול‬ ‫המוחות וואס טוט זיך אין כלל ישראל‪ .‬יצחק אבינו איז געקומען מחזק זיין כלל ישראל‪.‬‬ ‫'ראה ריח בני כריח שדה'‪ ,‬די גמרא זאגט ‪ -‬די גמרא אין מסכת סוכה אין פרק לולב הגזול (לז‪):‬יג‪,‬‬ ‫ברענגט די גמרא אראפ דעם ענין פון די נענועים וואס מ'מאכט מיט די ד' מינים‪.‬‬ ‫דער בית יוסף זאגט אין הלכות סוכה (סי' תרנ”א)יד‪ ,‬די ד' מינים דאס איז א רמז אויף די ד'‬ ‫אותיות פון שם הוי”ה‪.‬‬ ‫מ'נעמט די ד' מינים‪ ,‬מ'מאכט די נענועים‪ ,‬זאגט ר' יוחנן‪' ,‬מוליך ומביא לארבע רוחות'‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫שמו הרב ר' יצחק‪ ,‬ראיתי בחלום שהיה כותב השם יו”ד ה”א‪ ,‬והיה‬ ‫יג) במס' סוכה‪ :‬תנן התם‪ ,‬שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד‬ ‫מרחיק הה”א אחרונה מן הג' האותיות ראשונות‪ ,‬ואמרתי לו מה זה‬ ‫הוא עושה‪ ,‬מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין‪ ,‬ומניח ידו‬ ‫עשית‪ ,‬והשיב כך נוהגים במקומינו‪ ,‬ואני מחיתי בו וכתבתי אותו‬ ‫תחתיהן‪ ,‬ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד ‪ ...‬ואמר רבא‪ ,‬וכן‬ ‫שלם‪ .‬ואשתומם על המראה ואין מבין‪ ,‬למחר בעת נטילת לולב‪,‬‬ ‫בלולב [פרש”י‪ :‬מוליך ומביא מעלה ומוריד]‪.‬‬ ‫ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג‪ ,‬והבנתי פתרון‬ ‫חלומי‪ ,‬וחזר בו‪ .‬ורז”ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (ל' ט') אמר שם‪,‬‬ ‫יד) בבית יוסף‪ :‬אם צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת נענוע‬ ‫'פרי עץ הדר' זה הקב”ה שנאמר (תהלים צ”ו ו') 'הוד והדר לפניו'‪,‬‬ ‫לנענע שניהם יחד‪ ,‬או אם אינו מנענע אלא אגודת הלולב לבד ויד‬ ‫'כפות תמרים' זה הקב”ה שנאמר (תהלים צ”ב י”ג) 'צדיק כתמר‬ ‫שמאלו שהאתרוג בה תהא עומדת במקומה בלי נענוע‪ ,‬דבר זה‬ ‫יפרח'‪' ,‬וענף עץ עבות' זה הקב”ה שנאמר (זכריה א' ח') 'והוא עומד‬ ‫לא נתבאר בגמרא ולא בדברי הפוסקים‪ .‬אבל ה”ר מנחם מרקנ”ט‬ ‫בין ההדסים'‪' ,‬וערבי נחל' זה הקב”ה שנאמר (תהלים ס”ח ה') 'סולו‬ ‫כתב בפרשת אמור (ד”ה ולקחתם)‪ ,‬צריך לסמוך האתרוג עם שאר‬ ‫לרוכב בערבות'‪ .‬תראה שכל המינים האלו רומזים בשם יתברך‬ ‫המינים שלא להפריד מן הבנין‪ ,‬וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל‬ ‫עכ”ל‪.‬‬ ‫יו”ט הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי‪,‬‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫ח‬ ‫דער מנהג על פי אר”י (פרי עץ חיים שער הלולב פרק ג')טו אריינצוטראגן די ד' מינים אין די סוכה‪.‬‬ ‫די סוכה דאס איז א רמז אויף גלות‪ ,‬מ'גייט ארויס פון א דירת קבע‪ ,‬מ'גייט אין א דירת עראי‪,‬‬ ‫מ'איז אין גלות (ילקוט שמעוני פר' אמור רמז תרנ”ג)טז‪.‬‬ ‫מ'טראגט אריין ‪ -‬די ד' מינים טראגט מען אריין אין די סוכה‪ ,‬ס'איז א רמז‪' ,‬שכינתא בגלותא'‪,‬‬ ‫די ד' מינים איז דאך א רמז אויף די ד' אותיות שם הוי”ה‪.‬‬ ‫דער אייבערשטער איז א 'מוליך' אין גלות‪ ,‬און ער‬ ‫וועט זיין דער 'מביא'‬ ‫מ'נעמט די ד' מינים‪ ,‬מ'מאכט די נענועים אויף אלע זייטן‪ ,‬מזרח ומערב צפון ודרום‪ .‬מ'זאגט‬ ‫פארן הייליגן באשעפער‪' ,‬מוליך ומביא'‪ ,‬דער אייבערשטער איז א 'מוליך'‪ ,‬דער אייבערשטער‬ ‫האט געפירט אידישע קינדער אין דער זייט‪' ,‬ומביא' דער אייבערשטער דער הייליגער באשעפער‬ ‫וועט צוריקברענגען‪.‬‬ ‫מזרח און מערב‪ ,‬צפון און דרום‪ ,‬וואו אידישע קינדער זענען נאר געגאנגען אין גלות‪ ,‬אין ארבע‬ ‫כנפות תבל‪ ,‬דער אייבערשטער איז א 'מוליך'!‬ ‫דער אייבערשטער 'מפני חטאינו גלינו מארצנו' (מוסף ליו”ט)‪ .‬נישט ווייל מ'איז געווען שוואך‪,‬‬ ‫מ'האט נישט געהאט קיין כוחות‪ ,‬נאר דער אייבערשטער איז געווען א 'מוליך'‪.‬‬ ‫אזוי ווי דער מדרש (בראשית רבה מ”ד י”ח)יז זאגט‪' ,‬ידוע תדע' (בראשית ט”ו י”ג)‪' ,‬ידוע שאני מפזרן‪ ,‬תדע‬ ‫שאני מכנסן'‪ .‬דער אייבערשטער האט צושפרייט אידישע קינדער אין גלות‪ ,‬דער אייבערשטער‬ ‫וועט צוזאמנעמען אידישע קינדער פון מזרח און פון מערב‪ ,‬פון צפון און פון דרום‪ ,‬פון אלע זייטן‪.‬‬ ‫דערפאר נעמט מען די ד' מינים‪ ,‬דער אייבערשטער ‪ -‬ד' מינים וואס איז א רמז אויף די ד'‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫הוא חותם את הדין‪ ,‬שמא יצא דינן של ישראל לגלות‪ ,‬ועל ידי‬ ‫טו) בפרי עץ חיים‪ :‬ענין נטילת לולב‪ ,‬טוב לברך תחלה קודם‬ ‫כן עשוין סוכה וגולין מבתיהן לסוכה והקב”ה מעלה עליהן כאלו‬ ‫התפלה‪ ,‬בהיותך בביתך בסוכה עצמה‪ .‬ואח”כ שאר הנענועים‬ ‫גלו לבבל‪ ,‬שנאמר (מיכה ד' י') 'חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה‬ ‫והקפה יהיה בבית הכנסת‪ .‬ויותר טוב לברך אחר העמידה קודם‬ ‫תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך‬ ‫הלל בהיותך בסוכה‪ ,‬אך מפני הרואים תעשה כנ”ל‪[ .‬והובא‬ ‫ה' מכף אויביך'‪.‬‬ ‫בשלה”ק (מס' סוכה פרק נר מצוה)‪ ,‬והובא בשמו במגן אברהם (סי' תרנ”א‬ ‫יז) בבראשית רבה‪' :‬ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך'‬ ‫סקי”ז ובסי' תרנ”ב סק”ג)]‪.‬‬ ‫(בראשית ט”ו י”ג)‪' ,‬ידוע' שאני מפזרן‪' ,‬תדע' שאני מכנסן‪' .‬ידוע' שאני‬ ‫טז) בילקוט שמעוני‪ :‬אמר רבי אליעזר בר מרוס‪ ,‬למה אנו‬ ‫ממשכנן‪' ,‬תדע' שאני פורקן‪' .‬ידוע' שאני משעבדן‪' ,‬תדע' שאני‬ ‫עושין סוכה אחר יום הכפורים [לומר לך שכן] אתה מוצא‬ ‫גואלן‪.‬‬ ‫בראש השנה יושב הקב”ה בדין על באי העולם‪ ,‬וביום הכפורים‬ ‫ט‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫אותיות שם הוי”ה‪ ,‬ה' יתברך איז א 'מוליך'‪ ,‬דער אייבערשטער האט אונז געפירט אין גלות‪ .‬ה'‬ ‫יתברך איז א 'מביא'‪ ,‬דער אייבערשטער וועט אונז צוריקנעמען פון גלות‪.‬‬ ‫גלייבן אז דער באשעפער איז דער 'מוליך ומביא'‬ ‫איז 'גירא בעיני דסטנא'‬ ‫'אמר רב אחא בר יעקב דין גירא בעיני דסטנא' (סוכה לח‪).‬יח‪ .‬רב אחא בר יעקב האט געמאכט‬ ‫די נענועים‪' ,‬מוליך ומביא'‪ ,‬האט ער געזאגט 'דין גירא בעיני דסטנא'‪ ,‬דאס צו גלייבן‪ ,‬און דאס צו‬ ‫זאגן‪ ,‬דאס איז א 'גירא בעיני דסטנא'‪ ,‬פון מעשה שטן‪ ,‬וואס ער האלט מ'קען נאר נעמען חלילה‬ ‫אליינס‪ ,‬אליינס טון פעולות אין די גאולה‪.‬‬ ‫דאס אז מ'נעמט די ד' מינים‪ ,‬און מ'מאכט די נענועים צו די ד' פנות העולם‪ ,‬איז צו זאגן‪,‬‬ ‫אונז גלייב מיר‪ ,‬דער אייבערשטער איז א 'מוליך'‪ ,‬און דער אייבערשטער איז א 'מביא'! דער‬ ‫אייבערשטער וואס האט אונז געפירט אין גלות‪ ,‬דער איין איינציגער באשעפער וועט אונז אהיים‬ ‫נעמען! נאר אזוי וועט זיין די גאולה‪ ,‬דאס איז עס‪ ,‬אזוי וועט זיין די גאולה‪ ,‬און דאס גלייבן אידישע‬ ‫קינדער!‬ ‫אין אונזער דור וואס 'בית המקדש חרב'‪ ,‬בענטשט יצחק אבינו 'ויתן‬ ‫לך האלקים' זיך צו קענען האלטן קלאר אין 'מקרא משנה ותלמוד'‬ ‫יצחק אבינו האט מחזק געווען‪ ,‬ער האט געזאגט פאר אידישע קינדער‪ ,‬ער האט געזאגט‬ ‫פאר יעקב אבינו‪ ,‬ער האט געזען 'בית המקדש בנוי וחרב'‪' .‬כל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב‬ ‫בימיו'‪ ,‬אין אונזער דור‪ ,‬אז מיר זענען נישט זוכה ביז דערווייל צו די גאולה‪ ,‬איז יעדן טאג 'כל דור‬ ‫שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו'‪.‬‬ ‫ס'וועט זיין א לאנגע ביטערע גלות‪ ,‬אידן וועלן מיטמאכן נסיונות‪ ,‬נסיונות אין דעות‪ ,‬נסיונות‬ ‫אין מחשבות זרות‪.‬‬ ‫יצחק אבינו האט געבענטשט יעקב אבינו אז מ'זאל זיך קענען האלטן קלאר‪ ,‬מ'זאל נישט‬ ‫מיטגעשלעפט ווערן מיטן זרם העולם‪ ,‬ער האט געזאגט 'ראה ריח בני' איז 'כריח שדה'‪ ,‬אזוי‬ ‫ווי די ד' מינים‪ ,‬מ'מאכט 'מוליך ומביא' [שרק הקב”ה הוא המוליך בגלות ומביא הגאולה]‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫מלתא היא [פרש”י‪ :‬אין נכון לומר כן]‪ ,‬משום דאתי לאיגרויי ביה‬ ‫יח) במס' סוכה שם‪ :‬רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה‪,‬‬ ‫[פרש”י‪ :‬שיתגרה בו שטן שהוא יצר הרע וישיאנו לתעות מעל‬ ‫אמר‪ ,‬דין גירא בעיניה דסטנא [פרש”י‪ :‬הרי זה לחץ בעיניו של‬ ‫קונו וימסור עצמו על הדבר]‪.‬‬ ‫שטן שרואה בעיניו שאין בו כח לנתק מעלינו עול מצות]‪ .‬ולאו‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫י‬ ‫'ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש'‪ ,‬די אלע מאמרי חז”ל‪ ,‬וואס‬ ‫ס'שטייט אין פסוק און אין די גמרא‪ ,‬ווי אזוי ס'וועט זיין‪ ,‬די גאולה שלימה וועט זיין דורכן איין‬ ‫איינציגן באשעפער‪.‬‬ ‫'ראה ריח בני כריח שדה' ער זאל וויסן 'ויתן לך האלקים' זו ציון‪,‬‬ ‫'ויחזור ויתן' נאר ער וועט געבן ארץ ישראל‬ ‫'ויתן לך האלקים מטל השמים' זו ציון (בראשית רבה ס”ו ג')יט‪.‬‬ ‫'ויתן ויחזור ויתן' (בראשית רבה שם)כ‪.‬‬ ‫'ויתן לך האלקים'‪ ,‬דער אייבערשטער 'ויתן [זו 'ציון'] ויחזור ויתן'‪ ,‬נאר דער איין איינציגער‬ ‫באשעפער וועט זיין 'ויתן ויחזור ויתן'‪ ,‬ער וועט געבן‪ .‬ליידער זענען מיר אין גלות‪ .‬אבער 'ויחזור‬ ‫ויתן'‪ ,‬דער אייבערשטער וועט צוריקברענגען אידישע קינדער קיין ארץ ישראל‪.‬‬ ‫צו גלייבן באמונה שלימה‪' ,‬ראה ריח בני כריח שדה'‪ ,‬וויסן‪ ,‬דער איין איינציגער באשעפער איז‬ ‫א 'מוליך ומביא'‪' ,‬הוא ולא אחר'כא! נאר אזוי וועט זיין די גאולה שלימה! נישט אויף אן אנדערן‬ ‫אופן‪ ,‬בשום אופן נישט! דאס קען נישט אנדערש זיין‪ ,‬נאר אזוי‪' ,‬ויתן לך האלקים'!‬ ‫'ויתן לך האלקים מטל השמים‪ ,‬זה ציון'‪ ,‬דער אייבערשטער‪ ,‬ער וועט געבן פאר די אידישע‬ ‫קינדער ארץ ישראל‪ ,‬דער אייבערשטער וועט געבן‪ ,‬אידישע קינדער גלייבן אין דעם! אידישע‬ ‫קינדער האלטן זיך פעסט און קלאר מיט אמונה שלימה אין ביאת המשיח!‬ ‫דאס איז 'דין גירא בעיני דשטנא'‪ ,‬דאס אליינס אז מ'גלייבט‪ ,‬מ'גלייבט אז ס'איז דא אן‬ ‫איינציגער באשעפער‪ ,‬ער איז דער 'מוליך' און ער איז דער 'מביא'‪ ,‬דאס איז 'גירי בעיני דשטנא'‪.‬‬ ‫ס'איז נאך דא אין כלל ישראל אידישע קינדער [וואס] ווערן נישט מיטגעשלעפט מיט דער‬ ‫וועלט‪ ,‬און גלייבן באמונה שלימה בביאת המשיח‪' ,‬ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל‬ ‫יום שיבא' (נוסח אני מאמין שיסד הרמב”ם)‪.‬‬ ‫אידישע קינדער גלייבן‪ ,‬מ'וועט ארויסגיין פון דעם לאנגן ביטערן גלות‪ ,‬אבער נאר דורך‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫(שמות י”ב י”ב) אני ולא מלאך וכו' אני ה' אני הוא ולא אחר‪.‬‬ ‫יט) במדרש‪ :‬דבר אחר‪' ,‬מטל השמים' זו ציון‪ ,‬שנאמר (תהלים קל”ג‬ ‫ג') 'כטל חרמון שירד על הררי ציון'‪.‬‬ ‫ורביה”ק זי”ע משתמש בלשון הזה פעמים אין מספר לגבי‬ ‫כ) במדרש‪' :‬ויתן לך'‪ ,‬יתן ויחזר ויתן לך [והובא ברש”י (בראשית‬ ‫הגאולה העתידה‪ ,‬וזה לשון קדשו בספה”ק ויואל משה (מאמר שלש‬ ‫שבועות אות מ”ח)‪ :‬ואומר הכתוב (ישעיה ס' כ”ב) 'אני ה' בעתה אחישנה'‬ ‫כ”ז כ”ח) 'יתן ויחזר ויתן']‪.‬‬ ‫אני ולא אחר‪.‬‬ ‫כא) כלשון הזה איתא בסדר ההגדה 'ועברתי בארץ מצרים'‬ ‫אי‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫ביאת המשיח‪ .‬ס'וועט קומען אליהו‪ ,‬ער וועט קומען און מבשר זיין ‪ -‬ער וועט זאגן משיח וועט‬ ‫קומען (מלאכי ג' כ”ג)כב‪ .‬נאר אזוי וועט זיין די גאולה‪ ,‬בשום אופן נישט אויף אן אנדערן אופןכג‪.‬‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫אין דעם זכות וואס מ'גלייבט אין דעם‪ ,‬וועט זיין 'ויתן לך האלקים'‪' ,‬אין ישראל נגאלין‬ ‫אלא בזכות פון אמונה' (מדרש תנחומא פר' בשלח י')כד‪ ,‬נאר מ'גלייבט אין אמונה שלימה אין בורא כל‬ ‫עולמים‪.‬‬ ‫דער אייבערשטער וועט העלפן‪ ,‬ס'וועט קומען דער ריכטיגער זמן‪ ,‬זאל מען זוכה זיין צו‬ ‫דעם‪ .‬ס'וועט קומען דער ריכטיגער זמן‪ ,‬ה' יתברך וועט זיך מרחם זיין אויף כלל ישראל‪ ,‬און ער‬ ‫וועט שיקן דעם גואל צדק אויסלייזן אידישע קינדער פון ביטערן גלות‪ ,‬און דעמאלטס וועט דער‬ ‫אייבערשטער נעמען נקמה אין די אלע וואס האבן מצער געווען אידישע קינדער‪ .‬די הבטחה‬ ‫פון בורא כל עולמים‪ ,‬דאס וועט מקויים ווערן במלואו‪' ,‬הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום'‪ .‬דער‬ ‫אייבערשטער וועט נעמען נקמה אין די אלע פארגאסענע אידיש בלוט‪ ,‬דורי דורות וואס איז‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫שכתב לפי שמשה ספר בביאת המשיח ולשון התורה 'ושב‬ ‫כב) בנביא מלאכי‪' :‬הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני‬ ‫ה' וגו' ומל ה' וגו'' (דברים ל' ג'‪-‬ו') והגיד להם גם כן מפי הגבורה‬ ‫בוא יום ה' הגדול והנורא'‪.‬‬ ‫בהקדמותיו וסיבותיו ושיקדים אותו האיש ליישר לו הארץ והוא‬ ‫כג) זה לשון רביה”ק זי”ע בספה”ק ויואל משה (מאמר שלש שבועות‬ ‫אליהו‪ .‬וכן מבואר בתוספת יו”ט סוף מסכת עדיות שיבוא אליהו‬ ‫סי' מ”ט‪-‬נ')‪ ,‬אחר שהביא דברי המהר”ל הידועים בההגדה שלו‬ ‫קודם ביאת המשיח‪ ,‬ומלשון הגמרא שבת דף קי”ח (ע”א) בא‬ ‫בענין פתיחת הדלת בשפוך חמתך‪ :‬ומבואר בזה דעתו ז”ל‬ ‫אליהו להציל מחבלו של משיח יעיי”ש‪ .‬ובתרגום יונתן ריש פרשת‬ ‫שהסימן הברור לידע אם היא גאולה‪ ,‬הוא מה שאמר הכתוב 'הנה‬ ‫פנחס (כ”ה י”ג) כתב על פנחס 'וייחי לעלמא למבשרא גאולתא'‪ ,‬כי‬ ‫אנכי שולח לכם את אליה'‪ ,‬ואך בזה יתוודע אם היא גאולה אם‬ ‫פנחס זה אליהו‪.‬‬ ‫נראה שבא אליהו מקודם לבשר הגאולה‪ .‬אמנם הרמב”ם ז”ל (הל'‬ ‫ובמדרש רבה פרשת שמות פרשה ג' סימן ו' על הכתוב (שמות‬ ‫מלכים פרק י”ב ה”ב) ‪ ...‬לפי דעתו ז”ל היא פלוגתא אם יבוא אליהו‬ ‫ג' י”ב) 'אנכי שלחתיך' אמרו רבותינו ז”ל סימן לגאולה הראשונה‬ ‫קודם ביאת המשיח או אחר כך קודם מלחמת גוג ומגוג‪ ,‬ואי‬ ‫שבאנכי ירדו ישראל למצרים‪ ,‬שנאמר (בראשית מ”ו ד') 'אנכי ארד‬ ‫אפשר ליתן בזה סימן‪ .‬ונחזי אנן שורש פלוגתתן מקור מקומם‬ ‫עמך מצרימה' ובאנכי אני מעלה אתכם‪ ,‬וסימן לגאולה האחרונה‬ ‫בדברי חז”ל‪.‬‬ ‫שבאנכי הם מתרפאין ועתידין להגאל‪ ,‬שנאמר 'הנה אנכי שולח‬ ‫הנה לכאורה דעת המהר”ל מפראג ז”ל ברורה בגמרא (עירובין מג‪).‬‬ ‫לכם את אליה וגו''‪ .‬וכהנה יש מאמרי חכמינו ז”ל הרבה אין מספר‬ ‫בהריני נזיר ביום שבן דוד בא מותר לשתות יין בשבתות וימים‬ ‫שמבואר שאליהו יבוא לבשר הגאולה טרם ביאת המשיח‪ .‬וכו'‬ ‫טובים‪ ,‬דכיון דאמר קרא (מלאכי ג' כ”ג) 'הנה אנכי שולח לכם את‬ ‫עיי”ש שמאריך בזה‪.‬‬ ‫אליה'‪ ,‬מדלא אתא אליהו מאתמול אי אפשר שיבוא משיח‪ ,‬וכן‬ ‫ביום ראשון תלוי אם יש תחומין למעלה מעשרה שיוכל לבוא‬ ‫כד) במדרש תנחומא‪ :‬אין הגליות עתידות להגאל אלא בשכר‬ ‫בשבת שלפניו‪ .‬נמצא לפי שקלא וטריא שבסוגיא זו שהוא ברור‬ ‫אמונה‪ ,‬שנאמר (שה”ש ד' ח') 'אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי‬ ‫להלכה להתיר נזירות על יסוד זה שאי אפשר שיבוא בן דוד אם‬ ‫תשורי מראש אמנה וגו''‪ ,‬ואומר (הושע ב' כ”ב) 'וארשתיך לי‬ ‫לא בא אליהו ביום שלפניו‪ ,‬והרי הוא סימן ברור‪ .‬וכן מפורש‬ ‫באמונה'‪.‬‬ ‫בפירוש הראב”ד (במשנה סוף עדיות) שאליהו בא לעשות שלום‬ ‫[ובכמה ספרי קודש‪ ,‬וביניהם בבני יששכר (במאמרי חודש תשרי מאמר‬ ‫בעולם‪ ,‬ופירש שם הראב”ד שיבוא לעשות שלום לישראל מן‬ ‫ז' אות ה' בהגה) ובייטב פנים (מאמר אבני זכרון אות י'‪ ,‬ומאמר יפה לעינים אות ב')‬ ‫האומות ולבשר אותם על ביאת הגואל‪ ,‬וזה יום אחד לפני ביאת‬ ‫הביאו הלשון 'אין ישראל נגאלין אלא בזכות אמונה']‬ ‫המשיח‪ .‬וכן נראה שם מלשון הרמב”ם ז”ל בפירוש המשנה‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס תולדות תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫בי‬ ‫געווען‪ ,‬אונז האבן מיר נישט זוכה געווען דאס צו זען ביז צום היינטיגן טאג‪ ,‬אבער אונז גלייבן‬ ‫באמונה שלימה ס'וועט קומען דער זמן‪ .‬און דער אייבערשטער זאל העלפן‪ ,‬ס'זאל זיין 'נקום‬ ‫'לעינינו' נקמת דם עבדיך השפוך'‪ ,‬מ'זאל מיר זוכה זיין מיט די אויגן דאס צו זען‪' ,‬יראו עינינו‬ ‫וישמח לבינו' (בתפילת ערבית)‪.‬‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן מ'זאל זוכה זיין צו התרוממות קרן התורה וישראל‪ ,‬התגלות‬ ‫כבוד שמים עלינו במהרה בימינו אמן‪.‬‬