אורות הפרשה · Oros Haparsha — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת
אורות
הפרשה
****
שיחות ומאמרי חיזוק
והתעוררות שנאמרו מפי
פמ"מ המשפיע
האדמו"ר מדינוב שליט"א
****
פרשת תולדות תשפ"ז
ע"י שעובד את השי"ת בכל מצב
ואף כשנכשל – מעלה ריח ניחוח
כקטורת
להזמנת שיחות ושיעורים
ניתן ליצור קשר בטל054-842-4856 :
****
לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע:
דרך 'קו הקהילה' 02-6205851
או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) 073-2951365
****
יו"ל ע"י
מכון 'אורות הפרשה -דינוב'
המגיד ממעזריטש 75ביתר
****
לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות
ולקבלת הגליון
ניתן ליצור קשר בפלאפון054-8426821 :
****
עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון,
הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך
הוצאת הגליונות ,נא לפנות להנ"ל
עיצוב ועימוד :טוּרנאה 050.416.8317
לקבלת הגליון באימייל:
5803862@gmail.com
אורות הפרשה
ע"י שעובד את השי"ת בכל מצב
ואף כשנכשל – מעלה ריח ניחוח כקטורת
רעווא דרעווין פרשת תולדות תשפ"ו
נכנס עם יעקב ריח גן עדן וריח הקטורת /על כל אחד יש לעבור הנסיונות של ע'שיו ל'בן
וי'וסף /היצר מחליש האדם בהזכירו עוונותיו ומייאשו שלא יתעלה יותר /יש להתחזק
ולהמשיך בעבודתו אף אם מלובש עדיין בבגדי עשיו ועי"ז יקבל הברכות /בשעת תורה
ותפילה לא יעלה על לבו את עוונותיו /אף אם לבו אטום עדיין ימשיך להתפלל וללמוד
בפיו ולסוף שיפתח לבו /אחר המצווה מחליש היצר שכל עבודתו לא שווה כלום /יש
להתגבר כנגדו 'ויגבה לבו בדרכי ה'' בשמחה גדולה ועצומה /תמיד עליו ללחום מלחמת
ה' להשמר בקדושה וטהרה /החלבנה שבקטורת שריחו רע התעלה והתהפך לריח טוב
/אף כשפשע מחכה לו הקב"ה ויכול להעלות ריח טוב /כוחו של הקטורת לעצור את
המגיפה וההתרשלות בידעו שאהוב ומרוצה הוא תמיד /ע"י שעובד את השי"ת בזמני
חשכות יזכה לכתרה של תורה /ע"י שמתחזק גם בזמני החושך והחלבנה הרי שמאיר
ומעלה את כל הבריאה /ע"י התאמצותו לעבוד את השי"ת בזמני קושי ממתיק את הדינים
וממשיך ישועות גדולות /ע"י שהגר שבה בתשובה היו נאים מעשיה כקטורת /לזכור
לעבוד את השי"ת בכל מצב וזמן בשמחה ובקדושה /בזמני תורה ותפילה לא יחשוב
מעוונותיו – רק יתחזק בעבודתו ועי"ז ימתיק ויתקן הכל
ברכו ה''; וברש"י מביא מחז"ל הק' ,שאף נכנס עם יעקב ריח גן עדן וריח הקטורת
ש'אין לך ריח רע כריח שטף של עיזים, פרשת קודש בשבת עומדים אנו
אך מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן' וזה תולדות ,שמצינו בו את הענין של
'ריח השדה שברכו ה'' שהרגיש יצחק ברכות יעקב אבינו .והנה כאשר ציוותה
אבינו .ובתרגום יונתן כותב ע"ז ,שהריח רבקה ליעקב לקחת את הברכות במרמה,
אז יצחק 'ריח הקטורת' שעתידים ישראל השיב לה יעקב' :אולי ימושני אבי והייתי
להקטיר בבית המקדש; וזה מה שאמר בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא
'ראה ריח בני כריח 'שדה' אשר ברכו ברכה' ,אך רבקה ענתה ואמרה לו 'עלי
ה'' שמרמז לבית המקדש ,ש'יצחק קראו קללתך בני'.
שדה' ,וכן כתוב 'ציון – 'שדה' תחרש'.
וכן מצינו אח"כ כאשר לבש יעקב את
ויש להתבונן בעומק הענין במה שהרגיש
בגדי עשיו החמודות ,וׂשם את עורות
יצחק אז את 'ריח הקטורת' דוקא.
גדיי העזים על זרועותיו ,אמר עליו
*** יצחק' :ראה ריח בני כריח שדה אשר
ג
אורות הפרשה
הגדול; ולכן אין לו לנסות להתעלות על כל אחד יש לעבור הנסיונות של ע'שיו
ולהתרומם יותר ויותר ,אלא ישאר בקטנותו ל'בן וי'וסף
כמסתפק במועט.
אך הנה איתא בשם הגר"א זי"ע שתיבת
וידוע שהאדם הוא תמיד במצב של 'על"י' קללתך בני' הוא ר"ת ע'שיו ל'בן
'הולך' ,ולכן או שהוא 'עולה' או שהוא י'וסף ,שהם ג' הנסיונות וההתמודדויות
'יורד' ,וכאשר אין 'מתעלים' ומוסיפים שהיו עתידים ומוכרחים לעבור על יעקב
בעבודה ובקרבת אלקים – הרי ש'נופלים' אבינו במשך חייו.
ומתרחקים יותר ויותר; וכמאמר הבעש"ט
ויש לרמז בזה ,עפ"י המבואר בספה"ק
הק' שמיד כאשר 'וסרתם' – שהוא סר מהשי"ת
שבאמת כל איש ישראל יורד לעולם הזה
ואינו מתקרב אליו ,הרי מיד 'ועבדתם אלהים
כדי לזכות ו'לקבל את הברכות' וההשפעות
אחרים' – הרי שנופל ומתרחק עד שנחשב
הטובות בזה ובבא ,אורך ימים בימינו,
כעובד ע"ז! ואף גם מזכיר ומעלה לפניו את
בשמאלו עושר וכבוד; אך השכינה
כל עוונותיו ופגמיו באמרו 'עמנו הייתם
הקדושה – 'אימא עילאה' המרומזת
במקום פלוני ובעבירה פלונית' ,ואיך זה
ב'רבקה' – אומרת לפני האדם שכדי ל'קבל
נשא אותך לבך כעת לעמוד לשרת לפני
את הברכות' ,הרי שמוכרח לעבור עליו 'על"י
ה' ,הרי 'מלוכלך בחטא' אתה ,ואינך יכול
קללתך בני' ,דהיינו הנסיונות וההסתרות
וראוי לגשת אל הקודש!
המרומזים ב'על"י' שהם – ע'שיו ל'בן י'וסף
וכן בזמן כזה שכבר עברו עלינו וכדלהלן; וכאשר יתאמץ ויתגבר לעמוד
כ'שלושה חדשים' מהימים הנוראים של בהם בתוקף ובעוז ,אכן יזכה לכל הברכות
אלול ותשרי [וכמו שכתב בבת עין לרמז וההשפעות הטובות!
בפסוק 'ויהי 'כמשלוש חדשים' ויוגד
ליהודה לאמר וגו' עיי"ש] הרי שבא היצר היצר מחליש האדם בהזכירו עוונותיו
לייאש ולדכאות באמרו שהנה כבר אינך ומייאשו שלא יתעלה יותר
מחזיק בקבלותיך ,והכל כעורבא פרח, שהנסיון הראשון המרומז בשם 'עשיו'
וכבר אין 'קולך קול יעקב' ,ורק ידיך הוא ,שכאשר האדם נעמד להתפלל לפני
ומעשיך הם 'ידי עשיו'! קונו ,או להתייגע ולעסוק בדברי תורה,
וכן כאשר רוצה להתרומם ב'קדושת שבת'
יש להתחזק ולהמשיך בעבודתו אף אם וב'מידות טובות' ,ב'שמירת עינים' או בכל
מלובש עדיין בבגדי עשיו ועי"ז יקבל ענין; הרי שיצרו של אדם מתחדש ומתגבר
הברכות עליו בכל יום ומבקש המיתו – וכמו
וכנגד פיתוי היצר זה ,עלינו להתחזק שאמר 'עשיו' המרמז לה'יצר הרע' 'יקרבו
ולהתאמץ ולדעת שאף אם אנו מלוכלכים ימי וגו' ואהרגה את יעקב אחי'; שמנסה
בחטא ונשמתינו מלובשת עם בגדים צואים לייאשו ולהטיל מורך בלבבו ,לומר לו
– בגדי עשיו ,מ"מ לפעמים הברכות מגיעים ש'חבל על זמנו' משום שהוא כבר ממילא
דוקא באופן כזה ,כאשר מתחזק ומתאמץ לא יגדל להיות ה'רב' או ה'ראש ישיבה'
ד
אורות הפרשה
כי כלל גדול זה יש לו לאדם לדעת ולזכור לעבוד את השי"ת ולא להישבר וליסוג אחור
תמיד ,שאף אם 'מעשיו' עדיין אינם כדבעי, אף כשהיצר מייאשו בגודל חטאיו; ודוקא
ועדיין לא שב בתשובה כראוי לתקן ולהעלות עי"ז זוכה להעלות נחת רוח גדול לריח ניחוח
את עוונותיו ופועל ידיו ,ואף שמרגיש להשי"ת!
ש'הידים ידי עשיו' ,מ"מ יעסוק וירבה ב'הקול כי כך הוא דרכו של יצר הרע ,שתחת
'קול' יעקב' להתחזק להתפלל וללמוד כפי שהאדם יזכור מעוונותיו ויתעורר לשוב
כוחו באיזה מצב שהוא רק נמצא ,ועי"ז יזכה בתשובה כאשר הוא עוסק בעניני 'גשמיות'
במשך הזמן לתקן הכל ,ויזכה ש'אין הידים כ'אכילה' ו'שינה' ,ובזכרו את גודל
ידי עשיו שולטות בו'! חטאיו ויתמרמר עליהם –ימעט ע"ז קצת
אף אם לבו אטום עדיין ימשיך להתפלל מתאוותיו; ויזהר לאכול יותר בקדושה
וללמוד בפיו ולסוף שיפתח לבו וטהרה ,ולהשכים קום לעבודת הבורא
וכמו ששמעתי לפני כשלושים שנה בחשק ובתלהבות; ואף שבוודאי צריך
מאת הגה"צ ר' יעקב מאיר שעכטער שליט"א האדם לאכול לשובע נפשו ,ולישן כדי
לרמז בפסוק' :פי ידבר חכמות ,והגות לבי צרכו ,כדי להחליף כח ולחדש את המח
תבונות'; כי לפעמים מרגיש האדם שלבו לעבודת השי"ת – אך מ"מ לא יהיה שקוע
בל עמו ,ואינו נמצא עכשיו ב'מצב' שיונעם בהם כ"כ ,ולא ירבה בהם יותר מכדי צרכו.
לו ללמוד או להתפלל ,וע"כ ברצונו לצאת אך בפועל הרי בזמנים כאלו היצר
החוצה ולבטל את זמנו היקר בהבל משכיח ממנו את עוונותיו ,ורק כאשר בא
וריק ח"ו. 'ללמוד' 'ולהתפלל' ,להתרומם ולעבוד
וע"ז מדריכנו דוד המלך ע"ה 'פי ידבר את השי"ת בהתלהבות ואש קודש – הרי
חכמות' – שאל תחכה ל'אורות' ,אלא תעסוק שאז 'ויבוא גם השטן בתוכם' להחלישו
ב'פיך' ל'דבר' דברי תורה וקדושה ולהתפלל ולהרפות את ידיו ע"י שמזכירו ומעלה
וללמוד כפי יכלתך ,ועי"ז בוודאי אח"כ לפניו את כל עוונותיו ופגמיו; אך באמת
'והגות ליבי תבונות' – יפתח 'לבך' כאולם, אז צריך לדחותו מעליו ,וימשיך בעבודתו
לאהבתו ויראתו ולעבדו ב'לבב' שלם מתוך בהתחזקות והתלהבות!
רגשות קודש וקרבת אלקים; וכפי עבודתך בשעת תורה ותפילה לא יעלה על לבו את
בשעה שאינו מאיר לך ,עי"ז תזכה לאור גדול עוונותיו
וקירבת אלוקים וכמ"ש 'האמנתי – שהוא וכמ"ש התפארת שלמה לפרש במאמר
האמונה וההרגשה בלב ,הרי זה מגיע ע"י – חז"ל ש'אין מעבירים על המצוות' ,שבשעת
כי אדבר' ואעסוק ב'דיבורי' תורה ותפילה עשיית ה'מצוות' לא יעלו על לב האדם את
ב'פי' בכל מצב וזמן שנמצאא ! ה'עבירות' וכל הרע שעשה ,רק יתחזק מעתה
*** לעבוד את השי"ת בשמחה ובטוב לבב!
א .וכעי"ז מרגלא בפומיה של הגה"צ ר' יעקב מאיר שליט"א את מאמרו של הרבי מלובלין זי"ע,
שהנה יש לו לאדם העובד את ה' ב' מחנות של קדושה ,האחד הוא 'הלב' וה'מח' ,לחשוב מחשבות
ה
אורות הפרשה
ובפרט בדורותינו יש להיזהר מ'ענווה אחר המצווה מחליש היצר שכל עבודתו
פסולה' שמביאו היצר שלא יחשיב את לא שווה כלום
עצמו ועבודתו; אך אדרבא יש לו לקיים את והנה אחר הדברים האלה ,כאשר כבר
הפסוק' :ויגבה לבו בדרכי ה'' ,ולשמוח בכל התגבר האדם ועבד את השי"ת ,בעסקו
מצווה ומצוה שמחה גדולה לאין תכלית, בתורה ובתפילה ,במצוות ובמעשים
יותר מכפי מה שהיה שמח כאשר הצליח טובים ,הרי אז בא השטן בלבוש אחר
לעשות עסקה טובה ולהרוויח הון רב ,וכמ"ש ומתלבש בקליפת 'לבן' לבוא ולומר
'טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף' ,ו'שש 'הבנים בני ,והבנות בנותי ,וכל אשר לך
אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב'ב ! שלי הם'; שעדיין אינו מניח להאדם לשוש
*** ולשמוח ולהתענג מעבודתו ,אלא מעלה
בלבו לחשוב שכל מעשיו הטובים אינם
תמיד עליו ללחום מלחמת ה' להשמר חשובים לכלום ,והולכים לסטרא אחרא
בקדושה וטהרה ח"ו וכדו'; ועי"ז מונע מהאיש הישראל
והנה אף אחר שניצל האדם מקליפת את ה'תענוג' וה'חיות' מהמצוות ,ואת
'עשיו' ו'לבן' ומבקש לישב בשלוה, ה'חדוותא דשמעתתא' וה'שמחה של
הרי שקופץ עליו רוגזו של 'יוסף' ,שהם מצווה' שיש לו לאדם לשמוח ולהתענג
הנסיונות בעניני 'קדושה וטהרה'; כי במשך
על השם.
כל ימי חיי האדם ועד לזיבולא בתרייתא יש
לו ללחום את מלחמת היצר בתוקף ועוז יש להתגבר כנגדו 'ויגבה לבו בדרכי ה''
בענין זה ,ותמיד עליו לעמוד על המשמר בשמחה גדולה ועצומה
שלא ליפול ברשת היצר שטומן לו; וידע אך באמת יש לו לאדם להתגבר על זה,
שבענין זה תלוי כל בנין קומתו השלימה ולשוש ולשמוח ולהתענג בעבודתו ,וידע גודל
של האדם ,וכמו שאמרו צדיקים לפרש את יקר חשיבות וחביבות של כל משהו מתורה
מאמר חז"ל' :האונאה עד שתות'; שאפשר ומצוות שעוסק בו שהכל עולה לתענוג גדול
לו לאדם לאונות את עצמו בשאר עניני לפני כסא הכבוד!
קדושות ,ולהתעורר לעבודתו מתוך אהבה ויראה ורגשי קודש ,והשני הוא ה'פה' וה'לשון' ,דהיינו לדבר
בפיו דברי תורה ותפילה ודיבורי אהבה ותחנונים לפני בורא כל עולמים; והנה המחנה של הלב והמח
אינו בשליטת האדם כ"כ ,משום שלפעמים אכן מתעורר האדם ברגשי קודש לעבודתו ויראתו ,אך
לפעמים לבו סתום ואטום כאבן דומם ,ומוחו טרוד ומבולבל מכל צד; אך מחנה הפה הרי הוא תמיד
ביד וברשות האדם ,שאף שמוחו ולבו בל עמו ,הרי יכול תמיד לומר דברי תורה ותפילה; ועל כן זהו
תקוותינו תמיד ,שבכל מצב וזמן הרי הפה והלשון בידינו ,ו'כאשר יבוא עשיו [הוא השטן הוא היצר הרע]
אל המחנה האחת והכהו' [שיסלק מאתו התעוררות לבו והרגשותיו להשי"ת] אך תמיד 'והיה המחנה
הנשאר לפליטה'! שהפה והלשון הם תמיד ברשותינו ,וע"י שנעבוד את השי"ת בזה ,נזכה להתקרב לפניו
ולהעלות הכל ,להחיות להם לפליטה גדולה!
ב .כידוע שגילה האריז"ל שזכה לכל מדריגותיו בשכר שהיה שמח בכל מצוה שמחה גדולה
לאין תכלית!
ו
אורות הפרשה
לטוב והוא מתהוה חלק מהריח הנפלא תורה ועבודה ,אך עד שתות – עד המדה
העולה מהקטורת! השישית – שהוא מידת 'יסוד צדיק' שאז
צריך לעמוד על המשמר בכל תוקף ,משום
אף כשפשע מחכה לו הקב"ה ויכול שבענין זה ניכר ותלוי כל האדם וכל מדריגתו
להעלות ריח טוב בעבודת השי"ת!
וכמו שלמדו חז"ל מזה ש'כל תענית וגם בענין זה התגבר יעקב אבינו בתוקף
שאין בה מפושעי ישראל ,אינה תענית', ועוז ,וזכה שהיתה 'מיטתו שלימה',
שכמו שהיה אצל הקטורת ,כך הוא בכל והעמיד 'י"ב שבטי קה' ,כולם אהובים
כינוס לצדיקים ,שרוצה הקב"ה שגם מי וברורים בקדושה של מעלה.
שריחו רע ועדיין אינו ראוי ,אף הוא יצטרף
עם הציבור לעבוד את השי"ת ,ועי"ז ישוב ***
בתשובה ויתהפך גם הוא לטוב ,להעלות החלבנה שבקטורת שריחו רע התעלה
ריח טוב כלבנון! והתהפך לריח טוב
וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק 'וירח ואכן ע"י שלחם את מלחמת היצר
את ריח בגדיו' – אל תקרי בגדיו אלא בענינים אלו המרומזים ב'על"י קללתך
בוגדיו; שע"י שהבוגדים מתחזקים לשוב בני' ,שהם הנסיונות של ע'ישו ל'בן
ולהצטרף עם הכלל ,הרי הם מתהפכים וי'וסף ,עי"ז זכה להתקדש בקדושה
לטוב ,ומעלים ריח טוב כקטורת! וכן גדולה ,ונקרא 'בחיר שבאבות' ,וגם זכה
דרשוהו חז"ל על 'יוסף משיתא' ו'יקים ש'דמותו חקוקה תחת כסא הכבוד'; וכן
איש צרורות' ,שאף שהיו בוגדים מ"מ הוא אצל כל אחד ואחד ,שע"י שיתחזק
מסרו נפשם לה' ולתורתו ,וכן מצינו שאף כנגד פיתויי היצר ,ויתגבר ויתאמץ לעבוד
מעשיו בעצמו יצאו נשמות קדושות כמו את השי"ת בקדושה וטהרה ,בכל זמן
ר' עקיבא ועוד! ומצב ,ולשוש ולשמוח ולהתענג מעבודתו,
והנה אין הכוונה דוקא ל'פושעים' הרי יזכה האדם להתקדש קודש קדשים,
מפורסמים מהרחוב החיצון ,אלא כל להתקרב לפני השי"ת ולהעלות לפניו נחת
אחד יש בו הענין שהוא צריך לתקן ולעבוד רוח וריח ניחוח ,כקרבן כליל ועולות,
עליו ,והענינים שבהם נכשל ונפל; ובזה וכעשן וריח הקטורת!
צריך לדעת שאל יתרשל מעבודתו בחושבו וזהו ענין ה'קטורת' שהרגיש יצחק
שחוטא ו'פושע' הוא ,משום שה'נחת רוח' אבינו ,ריח בני – כריח הקטורת ,כי ענין
וה'ריח הטוב' העולה להשי"ת הוא דוקא הקטורת מצינו בחז"ל שהיה צריך להיות
מצירוף עניני החטא והפיכתם לטוב ,בעבדו מדוקדק בחשבונו ,ו'אם חסר אחת מכל
את השי"ת בכל מצב וזמן בשמחה וטוב סמניה חייב מיתה'; והנה אחת מסממני
לבב; ועי"ז נשלמים כל סממני הקטורת עם הקטורת הרי הוא ה'חלבנה' ,והוא דבר
ה'חלבנה' ,ועולים כולם כאחד לריח טוב שבפני עצמו ריחו רע ,אך כשמצטרף
לפניו כריח שדה אשר ברכו ה'! עם שאר סממני הקטורת הרי הוא נהפך
ז
אורות הפרשה
הולך לו כרצונו ,והוא טרוד ביצרו או עם כוחו של הקטורת לעצור את המגיפה
חובות וצער ועגמ"נ; אז ישכיל לידע שהוא וההתרשלות בידעו שאהוב ומרוצה
נמצא בזמנים היקרים של 'לילה' ,וכאשר הוא תמיד
יזהר בהם שלא לאבדם לבטלה והתרשלות
והנה מצינו בתורה שסוד הקטורת ניתן
ח"ו ,רק יתחזק בהם לעבוד את השי"ת כפי
לאהרן הכהן מאת מלאך המוות כסגולה
יכלתו ומצבו ,הרי דוקא עי"ז יזכה לכתרה
לעצור מגיפה ומיתה ,וכן אכן מצינו שלקח
של תורה ,ולתענוג גדול של קרבת אלקים,
אהרן את המחתה של הקטורת ,ויעמוד בין
והרי זה יעלה לפניו יתב"ש כקטורת שמתמר
המתים ובין החיים 'ותעצר המגיפה'.
ועולה למעלה למעלה!
ויש לרמז בזה שכנ"ל כח הקטורת הוא
ע"י שמתחזק גם בזמני החושך והחלבנה ל'עצור מגיפה' ו'להחיות מתים'; שהרי
הרי שמאיר ומעלה את כל הבריאה 'רשעים בחייהם קרוים מתים' ,וכאשר איש
ישראל מעד ונפל ומחזיק את עצמו כ'רשע'
והנה איתא בגמ' (יומא לט ):בענין
ו'מת' ,ואינו מאמין שביכלתו לשוב
הקטורת 'עיזים שביריחו [שהיה רחוק
ולהשתנות לטוב ,ואינו מכיר ביקר תפארת
י' פרסאות מירושלים] היו מתעטשות
חשיבות מעלתו ועבודתו בכל זמן ומצב;
– מריח הקטורת ,נשים שביריחו אינם
הרי בזה באה הקטורת 'לעצור את המגיפה'
צריכות להתבשם – מריח הקטורת ,כלה
ולהחיות את המתים ,שילמוד מענין הקטורת
שבירושלים אינה צריכה להתקשט – מריח
שהקב"ה תמיד משתוקק אליו ומחכה לו,
הקטורת ,וכו' ,אמר ר' חייא בר אבין אמר
ואף אם יש בו בחינת 'חלבנה' – שזה שייך
ר' יהושע בן קרחה ,סח לי זקן אחד ,פעם
ב'עולם' ,אך גם ב'שנה' וב'נפש האדם'
אחת הלכתי ל'שילה' והרחתי ריח קטורת
– בזמן ובמצב כאשר קשה לו בעבודתו,
מבין כותליה' – והיינו שהיה בלוע בדפנות
והוא מוקף עם נסיונות וחבילי טרדין;
הבתים שם הריח הנפלא מאז עמדה המשכן
מ"מ ע"י שיתחזק לשוב ולהמשיך לעבוד
בשילה והקטירו שם את הקטורת!
את השי"ת בהתרוממות וכפי כוחותיו ,הרי
ובא לרמז שענין זה של ה'קטורת' – יעלה מזה ריח ניחוח אשה לה' ,כקטורת
המורה ובא על עבודת ה' גם בזמני ומצבי 'שמתמר ועולה כמקל' כלשון חז"ל –
ה'חלבנה' – והקושי ,וגם כאשר מרגיש למעלה למעלה עד לכסא הכבוד!
ש'ידיו ידי עשיו' ומלובש הוא עם שטף
העיזים שריחו רע; עי"ז הרי הוא מרומם ע"י שעובד את השי"ת בזמני חשכות יזכה
ומשפיע ,ומעלה ומתקן מאוד את כל לכתרה של תורה
הבריאה ,דומם ,צומח ,חי ,מדבר; ולכך גם וכבר הבאנו לבאר בדברי הרמב"ם שכתב
ה'דפנות' וה'עיזים' וה'אנשים' שב'מקומות ש'הרוצה לזכות לכתרה של תורה יזהר בכל
הרחוקים' נשפעו מריח זה שעולה לתענוג לילותיו ,ואל יאבד אחת מהם לבטלה',
עצום למעלה – כריח הקטורת וכריח שמורה ובא על זמני ה'חשכות' וה'קושי'
השדה אשר ברכו ה'! הדומים ל'לילה' ,כאשר מרגיש האדם שאינו
ח
אורות הפרשה
הנסיונות ששיחרו לפתחו; כגון כאשר היה ויש לרמז בזה ג"כ עפ"י הגמ' ש'מאי
נמצא ב'קטנות המוחין' ,והיו לו נסיונות טעמא העיזים – השחורים – מסגי ברישא'?
ב'שמירת עינים' ,אך הוא התאמץ לסגור את דהיינו שהם הולכים תמיד בראש כל העדר
עיניו לכבוד צורו וקונו ,או כאשר קשה לו ואחריהם באים הבהמות הלבנות ,ומבארת
ללמוד ולהתפלל אך הוא מתגבר ומתאמץ הגמ' שהוא 'כברייתו של עולם ,ברישא
לעשותם כאשר ציווה ה' ,ובכל מצב וזמן חשוכא והדר נהורא' ,שכמו בבריאת
הרי הוא משתדל לעבוד את ה' כפי יכלתו העולם שנברא קודם החושך ואח"כ האור,
וכוחותיו ,להתרומם ולהתעלות; עי"ז הרי כמ"ש 'ויהי ערב ,ויהי בוקר' ,כך גם נראה
הוא 'עוצר את המגיפה' וממתיק את אצל הבהמות.
הדינים להפכן לרחמים ,ועי"ז מונע הרבה וי"ל שלכך מצינו בה'עיזים' דוקא
אסונות וטרגדיות ,אלמנות ויתומים; וכל שהתעטשו מריח הקטורת; כי כנ"ל
זכיותיהם שעושים אח"כ הרי הם נזקפים גם העזים מורים על דבר זה ,שאף
עי"ז גם לזכותו! ש'ברישא חשוכא' ,ונראה הזמן והמצב
וכן איתא בתרגום יונתן בתחילת פרשתן, כשפל וירוד וכ'חלבנה' שבקטורת ,מ"מ
שמפרש שהתפילה של 'ויעתר יצחק לה' 'הדר נהורא' ,שע"י שמתאמץ לעבוד
לנוכח אשתו' היה 'במקום המקדש' 'אתר את השי"ת גם אז ,הרי הוא מתקנו
דכפתיה אבוה' – מקום שעקדו אביו בנסיון ומעלהו ומהפכו לאור גדול ולריח ניחוח
הגדול של העקידה; כי יצחק השכיל לדעת שמתפשט ובא עד ליריחו; וגם נכנס ובא
שדוקא במקום שהיה לו את הנסיון והזמן בדופני ה'בתים' – שמאיר ובא בבתי בני
הקשה ביותר בחייו ,הרי כיוון שהתגבר אז ישראל הכשרים ,ועולה עד ל'נשים'
ומסר עצמו לשחיטה למען ציווי השי"ת ,אז ול'כלות שבירושלים' המרמזות לשכינה
דוקא מקום זה מסוגל ומקודש הוא ביותר הק' שנקראת 'כלה' ו'אחותי רעיתי',
שיתקבלו תפילותיו; ואכן ' ַויֵעָ תֵ ר לו ה'' – שמתענגת מאוד עי"ז ומתעלה על ידו
וכמו שמפרש שם בתרגום יונתן ש'אפיך למעלה למעלה!
דעתיה דקוב"ה' שנתהפכה דעתו של ע"י התאמצותו לעבוד את השי"ת בזמני
השי"ת כביכול ,שאף ששניהם היו עקרים קושי ממתיק את הדינים וממשיך ישועות
כבר הרבה שנים זכה שם להמתיק את הדין גדולות
ולזכות לישועה גדולה! וכאשר יעלה האדם למעלה לאחר
וכן הוא אצל כל אחד ואחד שדוקא אריכות ימיו ושנותיו ,יכול להיות שימצא
ברגעיו ובזמניו הקשים ,כאשר מר לו שם על חשבונו המוני מצוות ומעשים
ברוחניות ובגשמיות ,ומרגיש כ'ידי עשיו' טובים של כמה מאות שנים ,ואף אם חי
ו'חלבנה' שבקטורת ,הרי אז הזמן רצוי רק שמונים או תשעים שנה ,הרי שיגידו
ומסוגל להתחזק ולהתעלות ,ועי"ז להמתיק לו ש'כולו שלו' ,משום שע"י שהתגבר
את הדינים ולהמשיך חסדים ורחמים רבים, לעבוד את השי"ת תמיד – גם בזמני חשכות
ועבודתו אז מתמר ועולה עד לרום המעלות! וקושי ,והתאמץ לעמוד בתוקף בכל
ט
אורות הפרשה
ויה"ר שנזכה להתחזק ולא לאבד ע"י שהגר שבה בתשובה היו נאים
'לילה' אחד מ'לילותינו' ,ולדעת ש'אין מעשיה כקטורת
מעבירים על המצוות' ,וגם כאשר
מרגיש ש'נחש כרוך על עקיבו' דהיינו וכן מצינו בפרשת חיי שרה אצל
שהוא מוקף ושקוע בעומק הקליפ' 'קטורה' ,שלשיטת רש"י הרי היא
המכונה 'נחש' ,והוא מרגיש אצל את 'הגר' בעצמה; שאף שמצינו בה
קללת ה'נחש' – ש'עפר לחמו' – וגם ש'ותלך ותתע' וכמו שמפרש רש"י –
הוא אינו מרגיש טעם ונועם בעבודתו ש'חזרה לגילולי בית אביה' ,אך מ"מ
ותורתו ,וגם כאשר הוא במצב של כיוון ששבה בתשובה ,ואף גם בזמני
'מלך שואל בשלומו' – שמרגיש מרומם
הריחוק וכשתעתה בגילולי בית אביה
כיעקב ומכיר את חשיבות עבודתו הרי ש'קשרה פתחה שלא להזדווג עם
וש'מלך מלכי המלכים' שואל בשלומו אחר' ולא התנתקה לגמרי מאברהם
ומתענג מתורתו ומצוותיו – בכל מצב אבינו [שלכך נקרא שמה 'קטורה'
ואופן 'לא יפסיק' מעבודתו ותפילתו, מלשון 'קשר' – לפי' אחד ברש"י],
רק תמיד יתאמץ לעבוד את השי"ת כפי הרי שאח"כ זכתה לחזור לאברהם
כוחותיו וכפי מצבו! אבינו ולהיות 'נאים מעשיה כקטורת',
שגם הוא מורה על עליית ה'חלבנה'
ויזכור וידע שהוא כ'איש מלחמה' והפיכתו לריח טוב ונעלה!
בצבא של הקב"ה ,ועליו ללחום
ולעבדו בכל מצב וזמן ,כמו"ש חז"ל לזכור לעבוד את השי"ת בכל מצב
'לעולם יהא אדם כשור לעול וכחמור וזמן בשמחה ובקדושה
למשא'; והיינו שכמו השור והחמור
חורשים ועובדים בשדה ואינם רואים ללמוד יעזור השי"ת שנזכה
את התוצאות הכבירות היוצאות מדרכי אבותינו הק' ,וכמ"ש הרמב"ן
מעבודתם ,אך באמת הם פועלים ש'מעשה אבות סימן לבנים' ,ונזכור
גדולות ונצורות לקיום העולם ,כך ונדע תמיד שכדי לקבל את הברכות
גם על האדם להאמין ולידע בחשיבות מוטל עלינו להתגבר ולהתאמץ
עבודתו ,ולילך לבטח דרכו בעבודת לעבוד את השי"ת בקדושה וטהרה
השי"ת בשמחה ובחוזק הנפש – בלי ובשמחה בכל מצב וזמן ,ואף כאשר
להסתכל על עוונותיו ופשעיו! באים ועוברים עלינו את הנסיונות של
על"י – ע'שיו ל'בן וי'וסף; וכאשר
בזמני תורה ותפילה לא יחשוב נפל האדם וירד ומרגיש שידיו כ'ידי
מעוונותיו – רק יתחזק בעבודתו ועי"ז עשיו' ,אך בכל זאת מתחזק לשוב
ימתיק ויתקן הכל ולהתפלל וללמוד בחשק ושמחה,
ואף ש'חטאתי נגדי תמיד' כתיב, הרי שבזה עולה ריחו הטוב כקטורת
ו'כל האומר הקב"ה ותרן הוא יוותרו וכריח השדה שברכו ה' ,ויזכה לקבל
מעיהו' ,ובוודאי שיש לשוב ולתקן את כל הברכות מאת השי"ת!
י
אורות הפרשה
להשפיע ולרומם את כל הדומם צומח את העבר ,אך כבר הוכיח הרב בעל
חי ומדבר שבעולם ,ומאיר עי"ז מאוד התניא שאף דבר הבא מזמן לזמן נקרא
את ביתו ובתי כל ישראל! 'תמיד' ,כקרבן ה'תמיד' בבית המקדש
ועוד; וע"כ יראה לשוב ולהמרמר על
והרי נכנסנו כבר לחודש כסליו,
עוונותיו בשעה קבועה ,או כאשר יכול
ויה"ר שנזכה כבר לאור גדול לכל
לשקוע בעניני גשמיות והבלי העולם,
ישראל במושבותם ,ונזכה ל'ערכתי
ובזמני התורה והתפילה יתגבר כארי
נר למשיחי' שנשפע ע"י 'נר חנוכה',
לעבדו יתברך בכל ענין ומצב שנמצא!
ונזכה שיקוים במהרה הצירוף של
החודש 'ו'ירא י'ושב ה'ארץ ה'כנעני' ועל ידי שעובד את השי"ת גם במצב
– שגם הגוים יראו וידעו מהקב"ה, של 'ידי עשיו' ,ותמיד לומד ומתפלל
כמו שמתפללים 'יכירו וידעו כל יושבי ונשמר בקדושה וטהרה במחשבה
תבל'; ונזכה ללמוד ולהתפלל בישוב דיבור ומעשה ,הרי עי"ז עולה ריחו
הדעת ובשמחה ,וננצל מהאויבים כריח גן עדן ,וכריח הקטורת המבטל
והשונאים מבית ומבחוץ' ,כי תעביר את כל המגיפות והרע ,והוא משפיע
ממשלת זדון מן הארץ ,ותמלוך אתה שמירה וחסדים גדולים על כל העולם!
הוא ה' אלקינו לבדך על כל מעשיך', וכמו שאמרו חז"ל שע"י שעשה מצוה
בשמחה הגדולה בישועתן של ישראל אחת מכריע את עצמו ואת כל העולם
בביאת גוא"צ מתוך רחמים וחסדים, לכף זכות' ,והריח הטוב מתמר ועולה
במהרה בימינו אמן! ישר למעלה עד לכסא הכבוד ,וגם נכנס
****
אי
