gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen

שבוע: תולדות (2026-11-09)

דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת אדון כל‬ ‫קונטרס‬ ‫דברות‬ ‫קודש‬ ‫‪ -‬פרשת יתרו ‪-‬‬ ‫תולדות‬ ‫פרשתשתפ"ד‬ ‫ה'‬ ‫ה' שתפ"ה‬ ‫שתפ"זע"א‬ ‫שנת גליון‬ ‫שנה ג'‬ ‫שנהו' גליון קס"ח‬ ‫ק"ז‬ ‫גליון‬ ‫ד'‬ ‫שנה‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫ת‬ ‫ון דברות ושיחו‬ ‫ק ו דש‬ ‫מכ‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון הוצאת דברות ושיחות קודש‬ ‫שע"י קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫ליקח חבל בהוצאות הרבות‬ ‫ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש‬ ‫וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר‬ ‫‪848-226-0533‬‬ ‫ניתן להשיג הקונטרס‪:‬‬ ‫לעיקוואד‪:‬‬ ‫בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען‬ ‫‪547 Park Ave Lakewood NJ 08701‬‬ ‫בארא פארק‪:‬‬ ‫‪848 226 0533‬‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫‪848-226-0533‬‬ ‫מאנסי‪:‬‬ ‫‪848-223-8855‬‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫‪547‬‬‫‪0Park Ave. 0‬‬ ‫‪053-414-4571‬‬ ‫‪Lakewoood N. J. 08701‬‬ ‫אוצר שיעורים ושיחות קודש‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ושיחות קודש‬ ‫אוצר שיעורים‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫‪605-477-4476‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪077-272-3292‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫פטרון ספר בראשית‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש‪,‬‬ ‫ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ה"ה הרבני הנגיד‬ ‫מוה"ר משה טודרעס הי"ו‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה‬ ‫שיצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫מתוך עושר ואושר כל הימים‪.‬‬ ‫****‬ ‫פטרון ספר בראשית‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ה"ה הרבני הנגיד‬ ‫מוה"ר יואל ווייס הי"ו‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה‬ ‫שיצליח בכל אשר יפנה‪,‬‬ ‫וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫מתוך עושר ואושר כל הימים‪.‬‬ ‫‪732-513-6142‬‬ ‫****‬ ‫החודש‪-‬כסלו‬ ‫פרנס‬ ‫‪547 Park Ave. 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫העומד לימינינו‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫‪Lakewoood‬‬ ‫‪N. J. 08701‬‬ ‫בנימין ספיר הי"ו‬ ‫הר"ר‬ ‫לע"נ אביו ר' יצחק בן ר' חיים‬ ‫יא"צ כ"ט כסלו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה שיצליח בכל אשר יפנה‪ ,‬וירווה רב‬ ‫נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך עושר ואושר כל הימים‪.‬‬ ‫אוצר שיעורים ושיחות קודש‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫****‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫‪848-847-5853‬‬ ‫‪848-847-5536‬‬ ‫‪848-847-5856‬‬ ‫השבוע‬ ‫פרנס ישראל‬ ‫ארץ‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫‪076-599-7900‬‬ ‫מאיער שליט"א‬ ‫הרה"ג ר' שלום מרדכי‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‬ ‫לרב שמחה ונחת‪,‬‬ ‫ענגלאנד‬ ‫ויה"ר שהזווג יעלה יפ"ה‬ ‫‪033-3070-6546‬‬ ‫בישראל‬ ‫ויזכו לבנות בית נאמן‬ ‫לתפארת כרם ישראל‪.‬‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫ליל שבת קודש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫בעת אמירת לחיים‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :‬א‬ ‫כל הברכות שנשפעו להאבות יש בהם כח להשפיע לכל הדורות הבאים ‪ . . . . . . . . . . . . .‬א‬ ‫תכלית ירידת האדם לעוה"ז כדי לקיים תורה ומצוות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫יעקב בנערותו הי ו כל מעשי ו לשם שמים ועשי ו בנערותו עסק בהבלי עוה"ז ‪ . . . . . . . . .‬ד‬ ‫יצחק לא רצה לברך ליעקב כי ירא שיתעסק בגשמי ות ורבקה רצתה שיהיה לו‬ ‫שפע ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫בעת שירת הזמר 'כל מקדש'‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :‬ו‬ ‫עיקר שמירת שבת הוא שיקרב אחרים לשמור את השבת וליהנות מקדושתה ‪ . . . . . . . . .‬ו‬ ‫לא ישב בשלוה שהוא שומר שבת אלא יפעל שאחרים ישמרו שבת ויקיימו תורה‬ ‫ומצוות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫המשפיע על אחרים לשמור שבת זוכה לשכר הרבה לאין גבול ושיעור ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫סעודת י ום שבת קודש‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :‬ח‬ ‫גודל עבודת הצדיקים באכילת הדגים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫צריך לברך על המאכלים בכוונה מפני הנשמות שמגולגלות בהם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫לאחר שירת 'אסדר לסעודתא'‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :‬י‬ ‫עיקר היראת שמים היא בסתר כשאין איש עמו שיזכור שה' מלא כל הארץ כבודו ‪ . . . . .‬י‬ ‫רעוא דרעוין פרשת תולדות שתפ"ו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫הברכות בפרשה הם לדורות שנזכה לזש"ק ורפואה וכל מילי דמיטב ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫מעשי אבות סימן לבנים שילך תמיד בדרכי האבות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫צריך לפרוש מדרכי הרשעים ולא להתערב עמהם ולא לסור מדרכי האבות ‪ . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫יהודי צריך להתנהג תמיד בתמימות ובדרך הישר בלא חילוק היכן הוא נמצא ‪ . . . . . . . .‬יג‬ ‫אי אפשר ליתן את התורה לבני אדם שטוב ורע משמשים אצלם בעירבוביה ‪ . . . . . . . . .‬יד‬ ‫יעקב הלך בדרכו של אברהם ונשמר בקדושה ופירסם שמו יתברך בעולם ‪ . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫יצחק הלך בדרכו של אברהם ולכן נחשב לזרע אברהם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫ע"י יעקב נעשה קביעות של ג' דורות ת"ח ואין התורה פוסקת מזרעו ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫א‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫שתפ"ה‬ ‫ליל שבת קודש‬ ‫בﬠת אמירת לחיים‪:‬‬ ‫לפרש כן מיד בראש המקרא דכתיב‬ ‫כל הברכות שנשפעו להאבות יש בהם כח‬ ‫'ויעתר יצחק'‪ ,‬שהפציר ופייס ופיתה‪,‬‬ ‫להשפיע לכל הדורות הבאים‬ ‫ומפני מה לא כתב רש"י פירושו רק על‬ ‫א( לחיים‪ ,‬לחיים טובים ולשלום‪ .‬הנה‬ ‫'ויעתר לו ה'‪.‬‬ ‫פרשתינו היא הפרשה העוסקת בכל‬ ‫הברכות כולן‪ ,‬כי מצינו בה שיצחק‬ ‫לבאר‪ ,‬דמה שהתפלל יצחק‬ ‫ואמר‬ ‫אבינו בירך את יעקב בברכות )בראשית כז‪,‬‬ ‫באותה שעה‪ ,‬היה על כל‬ ‫כח( 'ויתן לך' וגו'‪ ,‬ודרשו חז"ל )בר"ר סו‪,‬‬ ‫הדורות הבאים כולם‪ ,‬להמשיך ממעיין‬ ‫ג והובא ברש"י שם( 'ויתן ויחזור ויתן'‪ .‬גם‬ ‫למי‬ ‫הדורות‬ ‫לכל‬ ‫ההוא‬ ‫הישועה‬ ‫אחר כך כאשר רצה יעקב לילך ללבן‪,‬‬ ‫שזקוק לפקידת העקרות‪ ,‬וכן לכל‬ ‫בירכו יצחק ואמר לו )כח‪ ,‬ג( 'ואל שדי‬ ‫שאר הישועות‪.‬‬ ‫יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל‬ ‫וכמו שאמר הרב הקדוש מאפטא זי"ע‬ ‫עמים‪ ,‬ויתן לך את ברכת אברהם וגו'‪.‬‬ ‫)אוהב ישראל ריש פרשת ויצא ד"ה או יאמר‬ ‫על פי מה שפירשתי( דכל הנסים והנפלאות‬ ‫)כה‪ ,‬כא(‬ ‫כן בריש הפרשה כתיב‬ ‫כמו‬ ‫שנעשו לאבותינו‪ ,‬כמפורש מן המקרא‬ ‫'ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי‬ ‫ומן המדרשים‪ ,‬לא היו על הדור ההוא‬ ‫עקרה היא ויעתר לו ה'‪ ,‬ורש"י הקדוש‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא שהשי"ת נתן בהם כח על‬ ‫כתב בזה הלשון‪ :‬ויעתר לו ה'‪ ,‬נתפצר‬ ‫כל הדורות הבאים‪ ,‬להשפיע הלאה לכל‬ ‫ונתפייס ונתפתה לו‪ ,‬ואומר אני כל לשון‬ ‫מה שצריך‪ .‬ובזה ביאר את הכתוב )תהלים‬ ‫עתר לשון הפצרה וריבוי הוא וכו'‪ ,‬וכ"ק‬ ‫קיא‪ ,‬ד( 'זכר עשה לנפלאותיו'‪¤ ¥ ,‬‬ ‫דזכר הוא‬ ‫אאמו"ר זצ"ל היה מדקדק בדברי רש"י‬ ‫מלשון ¨ ¨‬ ‫זכר שהוא בחינת משפיע‪ ,‬והיינו‬ ‫הקדוש‪ ,‬דלכאורה אם כן היה רש"י צריך‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫ב‬ ‫מאנסי על שבת פרשת חיי שרה לטובת‬ ‫שנתן כח בהנפלאות שעשה שיהיו‬ ‫מוסדות 'חסד לאברהם'‪ ,‬וחבירו של‬ ‫משפיעים על כל הדורות א‪.‬‬ ‫האיש הנ"ל שהכיר בצערו‪ ,‬יעץ לו בעת‬ ‫שהותו של אאמו"ר בעירו‪ ,‬שכיון‬ ‫ולפני כמה שנים ביקרתי אצל יהודי‬ ‫שהסקולענער רבי הינו כאן‪ ,‬ילך לו‬ ‫אחד‪ ,‬והלה סיפר לי על אביו‬ ‫ויתברך מפיו‪.‬‬ ‫שמקום מגוריו היה בעיר מאנסי יצ"ו‪,‬‬ ‫והמתין זמן רב אחר יום חתונתו לזרע‬ ‫השבת נערך דינער למען‬ ‫ובצאת‬ ‫של קיימא‪ ,‬ולא זכה לראות ישועה לנגד‬ ‫המוסדות‪ ,‬ועבר האיש ליד‬ ‫עיניו‪ .‬וסיפר שמנהגו של אאמו"ר‬ ‫אאמו"ר והשיח בפניו את דאגתו‪ ,‬שדא‬ ‫זצוק"ל רבות בשנים היה‪ ,‬ליסע לעיר‬ ‫א‪ .‬וזה לשונו הקדוש‪ :‬פירשתי הפסוק )תהלים קיא‪ ,‬ד( 'זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום‬ ‫ה'‪ ,‬כי אבותינו הקדושים והנביאים הקדושים ע"ה‪ ,‬כשהיו צריכין לאיזה נס ופלא‬ ‫אשר הוא איננו על דרך הטבע‪ ,‬היה כח בידם על ידי טהרתם וקדושתם והתדבקותם‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬להמשיך נביעו שפע אלהות מהעולמות ומקורין עילאין קדישין‪ ,‬כי על ידי‬ ‫אהבה שלהם להשי"ת ודביקותם ומסירות נפשם להשי"ת באמת ותמים‪ ,‬באו‬ ‫למדריגת אי"ן כביכול‪ ,‬אשר שם שוין דבר והיפוכו‪ ,‬ועל ידי זה היה יכולת בידם‬ ‫לשנות דרכי הטבעי‪ ,‬ולהעשות להם פלא ונס מפורסם כפי המצטרך להם לשעתם‪,‬‬ ‫לפקוד עקרות או להחיות מתים וכדומה‪ .‬אך עתה בדורות הללו אין איתנו יודע עד‬ ‫מה‪ ,‬ואין בכוחינו והשגתינו להגיע לבחינה גדולה כזאת רום המעלות‪ ,‬לחפור ולפתוח‬ ‫נביעו מקורות עליונים הקדושים‪.‬‬ ‫אמנם זהו מחסדי האל יתברך‪ ,‬אשר עשה עמנו ברוב רחמיו והשאיר ברכה‪ ,‬שמאותן‬ ‫השערים ונביעות אשר נפתחו פעם אחת על ידי אבותינו הקדושים‪ ,‬נשאר הרשימו‬ ‫מהנביעו ההוא לדורי דורות בכל עת שיצטרך‪ ,‬שיוכל השער והנביעו הזה להשפיע‬ ‫דוגמתו גם עתה בעת הזאת‪ ,‬כפי המצטרך לבני ישראל עם ה' לחסד אל יתברך‪,‬‬ ‫להיעשות להם איזה דבר שלא בדרך טבעי‪ .‬וכשאנו צריכין לפקוד עקרות‪ ,‬אז אנו‬ ‫קורים פרשת )בראשית כא‪ ,‬א( 'וה' פקד את שרה' וגו'‪ ,‬ובזה אנו מעוררים הנביעו‬ ‫שנפתח על ידי קדושת אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו משפיע עלינו‬ ‫אותו חסד ונביעו מעלמין עילאין קדישין‪ ,‬כמו שעשה לאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬וכן הוא‬ ‫בכל הנסים והנפלאות‪ .‬ועל פי זה אנו אומרים )בסליחות( מי שענה לכל אחד מאבותינו‬ ‫יענה גם אותנו‪ .‬כלל הדבר‪ ,‬שאותן מקורים עליונים אשר נפתחו נביעתן על ידי‬ ‫אבותינו הקדושים‪ ,‬המה חיים וקיימים לדורי דורות לכל עת אשר יצטרך דוגמתו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫להבין מה היה הדין ודברים בין יצחק‬ ‫עקא שזה כמה וכמה שנים שהוא ממתין‬ ‫לרבקה מי ראוי לקבל את אלו הברכות‪.‬‬ ‫להוושע בזרע של קיימא‪ ,‬וטרם נענה‪.‬‬ ‫אמר לו אאמו"ר הזכירו נא שמך ושם‬ ‫לומר בזה בעזרת השי"ת‪,‬‬ ‫ונראה‬ ‫אשתך‪ ,‬והזכיר שמו ושם אשתו רבקה‪,‬‬ ‫דהנה חובת האדם בעולמו‬ ‫נענה אאמו"ר ואמר לו‪ :‬הנה עכשיו אנו‬ ‫היא‪ ,‬לדעת מה היא תכליתו כאן‬ ‫אוחזים קודם פרשת תולדות‪ ,‬ובה כתוב‬ ‫בעולם העשיה‪ ,‬ועליו לזכור לאיזה‬ ‫לאמר )כה‪ ,‬כא( 'ותהר רבקה אשתו'‪ ,‬יהא‬ ‫מטרה ירד לעולם הזה‪ ,‬כי אמרו חז"ל‬ ‫רעוא שגם בך יקויים דבר זה ותיפקד‬ ‫שכל העולם‬ ‫)ילקוט פרשת בראשית רמז ב(‬ ‫בקרוב בזרע של קיימא‪ ,‬וחזר אאמו"ר‬ ‫כולו לא נברא אלא בשביל ישראל‬ ‫כמה פעמים ואמר‪ ,‬ותהר רבקה אשתו‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫ובשביל‬ ‫ראשית‪,‬‬ ‫שנקראו‬ ‫ותהר רבקה אשתו‪ .‬ויהי בשנה הבאה‬ ‫והנה נשמע בשורה טובה מביתו של‬ ‫שנקראת ראשית‪ ,‬ואם כן תכלית האדם‬ ‫האיש‪ ,‬שנולדו לו ב' ילדים זכרים למזל‬ ‫בעולם הוא לקיים את התורה והמצוות‪,‬‬ ‫טוב‪ ,‬דוגמת רבקה אמנו שהיו תאומים‬ ‫ומה גם שמשביעין את האדם טרם‬ ‫בבטנה‪ .‬והאיש המספר הגיד כי הוא ילד‬ ‫לידתו פה בעולם התחתון תהי צדיק‬ ‫התאומים‬ ‫ואלו‬ ‫מהתאומים‪,‬‬ ‫השני‬ ‫ואל תהי רשע )נדה ל ע"ב(‪ ,‬ומזהירין‬ ‫שנולדו לו‪ ,‬ושוב לא נולדו לו עוד‬ ‫אותו בעת שמפקידים את הנשמה בידו‪,‬‬ ‫ילדים‪ .‬הרי לנו מזה כמה גדול כוחם של‬ ‫)שבת קנב‬ ‫החזירה לו כמה שנתנה לך‬ ‫הישועות שהיו בדורות ההם‪ ,‬להמשיך‬ ‫ע"ב(‪ .‬הרי כי תכלית הירידה לעולם הזה‬ ‫ולהשפיע ממעיין הישועות על כל‬ ‫היא לצורך עליה בתורה ועבודת ה'‪,‬‬ ‫הדורות הבאים‪.‬‬ ‫ולמלאות את רצון ה' בשלימות‪ ,‬ואם‬ ‫כן יזהר איפוא שכל ירידתו תהא רק‬ ‫רצון שבאמת כל הברכות כולן‬ ‫ויהי‬ ‫לעליה‪ ,‬ולא להיפך שיהא נמשך אחר‬ ‫דורותינו‪,‬‬ ‫ועל‬ ‫עלינו‬ ‫ימשכו‬ ‫תאוות העולם הזה והבליו‪.‬‬ ‫ונתברך בכל מילי דמיטב‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ומטעם הזה יש להאדם לעבוד את ה'‬ ‫בכל עת‪ ,‬וגם בעת שיוצא‬ ‫תכלית ירידת האדם לעוה"ז כדי לקיים‬ ‫לעסוק בענינים גשמיים‪ ,‬יעשה זאת‬ ‫תורה ומצוות‬ ‫לשם שמים‪ ,‬באכילתו יכוין לשם שמים‪,‬‬ ‫ב( בפרשתינו נתבאר איך שיצחק רצה‬ ‫ובצאתו לסחורה ולעסוק במלאכתו תהא‬ ‫לברך את עשיו‪ ,‬ורבקה אמרה אל‬ ‫מחשבתו לשם שמים‪ ,‬וכל אשר יעשה‬ ‫יעקב בנה שהוא יקבל את הברכות‪ .‬ויש‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫ד‬ ‫בנערותו היה איש תם‪ ,‬ובכל מעשיו היה‬ ‫יהא רק למען שמו יתברך‪ .‬והעושה כן‬ ‫תמים עם ה'‪.‬‬ ‫גם עסקו בגשמיות נחשב לעבודת ה'‪,‬‬ ‫ועבודתו תהא בברירות ובתוקף‪ ,‬מה‬ ‫כתיב )כז‪ ,‬כח( 'ויתן לך‬ ‫ובפרשתינו‬ ‫שאין כן מי שבעת שעוסק בעניני‬ ‫האלקים מטל השמים‬ ‫ארציות אינו מכוין לשם שמים‪ ,‬אז אף‬ ‫ומשמני הארץ'‪ ,‬והרי אין הברכות הללו‬ ‫כשיבוא ללמוד ולהתפלל יחסר לו‬ ‫אלא ברכות גשמיות‪] ,‬והדבר נראה לעין‬ ‫הישוב הדעת‪ ,‬והכל יהיה אצלו בבלבול‬ ‫כל‪ ,‬צא ולמד מכל מי שאומר את פסוקי‬ ‫ובערבוביא‪ ,‬ולא יהא לאל ידו להשקיע‬ ‫'ויתן לך' מדי שבוע במוצאי שבת‪,‬‬ ‫את ראשו בענינים רוחניים‪ ,‬כי ראשו‬ ‫שמכוין בזה להתברך מאלו הדברים‬ ‫המגושם אינו סובל כל דבר רוחני‪.‬‬ ‫הגשמיים‪ ,‬כיון שרצונו להצליח במסחרו‬ ‫וסגולתו לפרנסה‪ ,‬הן אם הוא מהנוהגים‬ ‫לאומרה בעשרה‪ ,‬והן אם הוא מאותן‬ ‫יעקב בנערותו הי ו כל מעשי ו לשם שמים‬ ‫שאומרים שניים ביחד‪ ,‬מכל מקום כוונת‬ ‫ועשי ו בנערותו עסק בהבלי עוה"ז‬ ‫כולם שוה בזה לזכות לברכות גשמיות[‪.‬‬ ‫ובעשיו ויעקב כתיב )בראשית כה‪ ,‬כז( 'ויהי‬ ‫עשיו איש יודע ציד איש שדה‪,‬‬ ‫ויעקב איש תם יושב אהלים'‪ ,‬ולכאורה‬ ‫יצחק לא רצה לברך ליעקב כי ירא‬ ‫צריך לדקדק מהו לשון 'איש' דכתיב‬ ‫שיתעסק בגשמי ות ורבקה רצתה שיהיה‬ ‫גבייהו‪ ,‬ולכאורה הוי סגי לומר ויהי‬ ‫לו שפע‬ ‫עשיו יודע ציד ויעקב תם‪ .‬אלא דעיקר‬ ‫הקדוש נועם אלימלך )בפרשתינו‬ ‫ובספר‬ ‫גדלות האדם תלוי כפי מה שהיה מתנהג‬ ‫בפסוק ורבקה אמרה( מפרש שמהאי‬ ‫בנערותו‪ ,‬שזהו פירושו של 'איש'‪ ,‬וכמו‬ ‫טעמא למה לא רצה יצחק לברך את‬ ‫שמרגלא בפה קדשו של כ"ק אאמו"ר‬ ‫יעקב בברכות הללו‪ ,‬לפי שהיה מתיירא‬ ‫זי"ע לדייק על מה שדרשו חז"ל )ע"ז יט‬ ‫שמא יכשל יעקב לעסוק בעניני גשמיות‪,‬‬ ‫ע"א( על הפסוק )תהלים קיב‪ ,‬א( 'אשרי איש‬ ‫ולא יעשם בכוונה הרצויה לשם שמים‪,‬‬ ‫ירא את ה'‪ ,‬אשרי מי שעושה תשובה‬ ‫ועל כן אמר מוטב שעשיו יקבל את כל‬ ‫כשהוא איש‪ ,‬שמילת 'איש' יורה על ימי‬ ‫הברכות הגשמיות‪ ,‬כדי שיעקב ישאר‬ ‫הנעורים‪ .‬וכמו כן היה אצל יעקב ועשיו‪,‬‬ ‫בתמימותו לה' אלקיו‪ .‬אבל רבקה שהיא‬ ‫שמיד בנערותם כבר נפרדו זה מזה‪,‬‬ ‫השכינה הקדושה כדאיתא בזוהר הקדוש‬ ‫שעשיו בנערותו כבר היה איש שדה‪,‬‬ ‫)רעיא מהימנא פרשת פנחס רל ע"א ובפירוש הסולם‬ ‫והיה שקוע בגשמיות ומסתובב בחוצות‬ ‫שם(‪ ,‬ובכל צרתם של ישראל יש לה צער‪,‬‬ ‫ועוסק בהבלי העולם הזה‪ ,‬ויעקב כבר‬ ‫ה‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫יעשה‪ .‬לא כן אני שהנני איש חלק‪,‬‬ ‫וכל מקום שגלו שכינה עמהם )מגילה כט‬ ‫ומיום היותי על האדמה עד היום הזה‬ ‫ע"א(‪ ,‬והיא אינה סובלת שבניה יהיו‬ ‫עבדתי בתמימות את ה'‪ ,‬ועבודתי היתה‬ ‫נתונים בצרה ובשביה‪ ,‬ויהיה חסר להם‬ ‫תמה וזכה‪ ,‬ואיככה אוכל וראיתי פנים‬ ‫מצרכי הגשמיות‪ ,‬כי איך יהיו יכולים‬ ‫חדשות בעסקי בגשמיות‪ ,‬ואז 'אולי‬ ‫להגות בתורת ה' יומם ולילה כשריחיים‬ ‫ימושני אבי'‪ ,‬הכוונה לאבי שבשמים‪ ,‬פן‬ ‫על צווארם‪ ,‬ועל כן אמרה אל יעקב לך‬ ‫ימשמש במעשי וימצא פסול בעבודתי‪,‬‬ ‫נא ותקבל ברכות אביך‪ ,‬שגם לך תהא‬ ‫'והייתי בעיניו כמתעתע‪ ,‬והבאתי עלי‬ ‫הרווחה ושפע בעולם הזה‪ ,‬ותוכל‬ ‫קללה ולא ברכה'‪ ,‬כיון שהגשמיות לא‬ ‫לעבוד את ה' באמת ובתמים‪.‬‬ ‫הועילה לו‪ ,‬רק יצא שכרו בהפסדו‪.‬‬ ‫יעקב נתיירא מאוד מהגשמיות‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫)שם‪ ,‬יג(‬ ‫על זה נתנה לו השכינה עצה‬ ‫וחשש פן ואולי יהא נמשך אחרי‬ ‫'ותאמר לו אמו עלי קללתך בני'‪,‬‬ ‫עניני העולם הזה וישכח אל מחוללו‪,‬‬ ‫רצה לומר הסר כל דאגה מלבך‪ ,‬כי אני‬ ‫וכמו שאמר הכתוב )דברים ח‪ ,‬יב‪-‬יד( 'פן‬ ‫אשמור ואשגיח עליך שלא יצא מכשול‬ ‫תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה‬ ‫מתחת ידך‪ ,‬ובלבד שכה תעשה‪' ,‬רק‬ ‫וישבת‪ ,‬ובקרך וצאנך ירביון‪ ,‬וכסף וזהב‬ ‫שמע בקולי ולך קח לי'‪ ,‬היינו שתקבל‬ ‫ירבה לך‪ ,‬וכל אשר לך ירבה‪ ,‬ורם לבבך‬ ‫את הברכות הגשמיות‪ ,‬ותקחם לי לשמי‪,‬‬ ‫ושכחת את ה' אלהיך'‪ ,‬וכן כתיב )שם לב‪,‬‬ ‫ותעשה כל מעשיך בפרנסה הכל לשם‬ ‫טו( 'וישמן ישורון ויבעט'‪ ,‬ועל כן אמר‬ ‫שמים‪ ,‬ותכוין באכילה שהנך אוכל כדי‬ ‫יעקב אל השכינה הקדושה שמא אם‬ ‫שגופך יהיה בריא וחזק לעבודתו יתברך‬ ‫אתעסק בענינים גשמיים אתגשם‪ ,‬ולא‬ ‫שמו‪ ,‬גם תכוין לתקן בזה את כל‬ ‫אוכל להמשיך בעבודתי את ה'‪ .‬וזה‬ ‫הניצוצי קדושה שנפלו במאכל‪ ,‬וכן בכל‬ ‫נרמז בפסוק )בראשית כז‪ ,‬יא‪-‬יב( 'ויאמר יעקב‬ ‫העסקים‪ ,‬ואז מובטח לך שלא יהיו לך‬ ‫אל אמו‪ ,‬הן עשיו אחי איש שעיר ואנכי‬ ‫עניני העולם הזה למכשול‪.‬‬ ‫איש חלק'‪ ,‬רצה לומר שעשיו מבואו‬ ‫חי‬ ‫הוא‬ ‫צאתו‬ ‫ועד‬ ‫הזה‬ ‫לעולם‬ ‫'וילך‬ ‫)שם‪ ,‬יד(‬ ‫זה מעיד הכתוב‬ ‫ועל‬ ‫בערבוביא‪ ,‬והוא ביקש חשבונות רבים‪,‬‬ ‫כלומר‬ ‫לאמו'‪,‬‬ ‫ויבא‬ ‫ויקח‬ ‫ואכן לו יאתה לקבל את כל הברכות‬ ‫שבאמת קיבל את כל הברכות‪ ,‬ועשה‬ ‫הגשמיות‪ ,‬כי בלאו הכי הרי הוא‬ ‫הכל לשם השכינה הקדושה לשמו‬ ‫מבולבל לגמרי ואינו עבד ה'‪ ,‬והולך‬ ‫הגדול יתברך ויתעלה‪.‬‬ ‫בתר תאות לבו‪ ,‬וככל אשר לבו חפץ‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫ו‬ ‫בﬠת שירת הזמר 'כל מקדש'‪:‬‬ ‫שלא יצא האדם ידי חובתו בזה לבד‬ ‫עיקר שמירת שבת הוא שיקרב אחרים‬ ‫שהוא משמר את השבת כהלכתה‪ ,‬רק‬ ‫לשמור את השבת וליהנות מקדושתה‬ ‫צריך לקרב אחרים לשמירת השבת‪,‬‬ ‫כל מקדש שביעי כראוי לו‪ ,‬כל שומר‬ ‫ולהשפיע עליהם ליהנות מנועם זיווה‪.‬‬ ‫יום שבת כדת מחללו‪ ,‬שכרו הרבה‬ ‫ומבאר במשל‪ ,‬לשומר גינה או פרדס‪,‬‬ ‫מאוד על פי פעלו‪ .‬יש לדקדק מפני מה‬ ‫שלא יאות לקרוא לו בשם שומר על‬ ‫כפל לשונו במילת שונות‪ ,‬מקדש שביעי‬ ‫ששומר הגינה שהוא עצמו לא יגזול מן‬ ‫ושומר שבת‪ .‬ועוד יש לדקדק על מה‬ ‫השדה‪ ,‬כי שמירה כזו אין לה תכלית‪ ,‬רק‬ ‫שאמר 'שכרו הרבה מאוד'‪ ,‬משמע‬ ‫מן‬ ‫שישמרנה‬ ‫הוא‬ ‫שמירתו‬ ‫עיקר‬ ‫שיקבל הרבה מאוד שכר בלי גבול‬ ‫לבל‬ ‫האחרים‬ ‫והמזיקין‬ ‫הגזלנים‬ ‫ושיעור‪ ,‬ומיד אחר כך אמר 'על פי‬ ‫יפסידוה‪ .‬כן הוא הדבר בשמירת שבת‪,‬‬ ‫פעלו'‪ ,‬שפירושו לכאורה שיקבל שכר‬ ‫שהשומר שבת צריך לשומרה לבל‬ ‫בצמצום לפי פעלו ועבודתו‪ ,‬ודבריו‬ ‫תתחלל על ידי אחרים‪ ,‬על ידי שיחזקם‬ ‫סותרים זה את זה‪.‬‬ ‫ויעודדם וידבר על לבם‪ ,‬עד שיאותו גם‬ ‫הם לא לחלל את השבת‪.‬‬ ‫ונקדים את דברי האור החיים הקדוש‬ ‫)פרשת כי תשא לא‪ ,‬טז ד"ה עוד ירצה‬ ‫על הפסוק‬ ‫לא ישב בשלוה שהוא שומר שבת אלא‬ ‫)שמות לא‪ ,‬טז(‬ ‫שצריך לשמור(‬ ‫יפעל שאחרים ישמרו שבת ויקיימו‬ ‫'ושמרו בני ישראל את השבת‪ ,‬לעשות‬ ‫תורה ומצוות‬ ‫את השבת לדורותם'‪ ,‬שהקשה דלשון‬ ‫'ושמרו את השבת' ודאי ניחא‪ ,‬כי‬ ‫שמענו כן ראינו בצדיקי‬ ‫וכאשר‬ ‫שביתה‬ ‫היא‬ ‫שבת‬ ‫מצות‬ ‫עיקר‬ ‫הדורות‪ ,‬שלא נחו ולא שקטו‬ ‫ממלאכה‪ ,‬ושמירתה היא בשב ואל‬ ‫בזה שהם עצמם אינם מחללים את‬ ‫תעשה‪ ,‬אבל לשון 'לעשות את השבת'‬ ‫השבת ומקדשים אותה‪ ,‬אלא נסעו‬ ‫ודאי קשה‪ ,‬כי איך אפשר לעשות‬ ‫לעיירות ולכפרים לחזק ולעודד את‬ ‫שבת‪ ,‬והלא אין מצותה רק בשביתה‬ ‫העתים‬ ‫שבכל‬ ‫היבשות‪,‬‬ ‫העצמות‬ ‫שלא לעשות בה מלאכה‪.‬‬ ‫והזמנים יעמדו על משמרת השבת‪ ,‬וגם‬ ‫הם יהיו שומרים את התורה והמצוות‪,‬‬ ‫ליישב‪ ,‬דלא סגי לאיש במה‬ ‫וכתב‬ ‫והתאמצו מאוד לקרב לבבות אחינו בני‬ ‫שהוא מיטיב לעצמו לבד‪ ,‬רק‬ ‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬ולהכניסם‬ ‫עליו להטיב לזולתו ולקרב אחרים‪ ,‬וכן‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ .‬וכן נהגו בקודש‬ ‫הוא גם הענין בשמירת שבת קודש‪,‬‬ ‫ז‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫'ויעקב איש תם יושב אהלים'‪,‬‬ ‫כז(‬ ‫כ"ק זקני הקדוש זי"ע עם בנו חביבו כ"ק‬ ‫ומדקדק על מה שנאמר בלשון רבים‬ ‫אאמו"ר זי"ע‪ ,‬שבעת צר ומלחמה בזמן‬ ‫יושב 'אהלים'‪ ,‬ולא היה לו לומר רק‬ ‫שהאויב היה רודף‪ ,‬נסעו לעיירות‬ ‫)שם(‬ ‫יושב 'אוהל'‪ ,‬כעשיו שנאמר בו‬ ‫ברומעניא לגדור גדר ולעמוד בפרץ‪,‬‬ ‫'איש שדה' ולא איש שדות‪ .‬ומבאר שעל‬ ‫שיהיו כולם שומרים שבת כהלכתה‪ .‬כמו‬ ‫כן נאמר 'אהלים' בלשון רבים‪ ,‬משום‬ ‫כן היה בעת שנסע אאמו"ר לארץ‬ ‫שלא סגר את עצמו באוהל אחד גרידא‬ ‫ישראל‪ ,‬ויט שכמו ללכת מעיר לעיר‬ ‫ללמוד שם תורה‪ ,‬רק הוסיף לילך‬ ‫ומכפר לכפר‪ ,‬מקומות שבהם מצב‬ ‫מאוהל לאוהל‪ ,‬לסייע ולקרב לעוד אחד‬ ‫היהדות היה רעוע‪ ,‬וחיזק ועידד את‬ ‫שעוד צריך לחיזוק‪ ,‬וללמדו את דרך ה'‬ ‫רוחם לקרב לבם לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫וקיום המצוות‪.‬‬ ‫כללא דמילתא‪ ,‬שלא סגי לאיש במה‬ ‫שהוא עצמו הולך וגדול ביראת ה'‬ ‫המשפיע על אחרים לשמור שבת זוכה‬ ‫ובמדריגות רבות‪ ,‬כי לא יצא ידי חובתו‬ ‫לשכר הרבה לאין גבול ושיעור‬ ‫עד שיפרסם הדבר גם לאחרים‪ ,‬וישתדל‬ ‫ומעתה נוכל להבין את מאמר הזמר‬ ‫וידאג שאף הם ילכו בדרך זה‪.‬‬ ‫שפתחנו בו‪' ,‬כל מקדש שביעי‬ ‫כראוי לו'‪ ,‬היינו שמקדש את השבת‬ ‫ואל תתמה על החפץ‪ ,‬לומר איך יצא‬ ‫כהלכה בלי לחללו‪ ,‬ומנצל את הזמן‬ ‫דבר זה ללמד על הכלל כולו‪,‬‬ ‫כדבעי בסעודת שבת לעשותם בקדושה‬ ‫שהרי לאו כל מוחא סביל דא להיות‬ ‫וביראה‪ ,‬וכמו שכתב בספר הקדוש אמרי‬ ‫מנהיג קהילה ומשפיע לאחרים‪ ,‬ולא כל‬ ‫נועם )בפרשתינו אות לט( דעל ידי האכילה‬ ‫אחד יש לו אנשים שהם שומעי לקחו‪.‬‬ ‫בקדושה בסעודת שבת‪ ,‬משפיע קדושה‬ ‫מכל מקום ידע כי לא נפלאת היא ממך‪,‬‬ ‫על כל עניני הגשמיות שיעשה במשך כל‬ ‫ולא רחוקה היא עבודה זו של קירוב‬ ‫השבוע‪ ,‬והשירות ותשבחות ששר ומזמר‬ ‫הלבבות‪ ,‬וגם אתה במצבך תוכל להיות‬ ‫משך יום השבת קודש‪ ,‬משפיעים‬ ‫רבי או משפיע‪ ,‬על ידי שתחזק ידי‬ ‫קדושה על כל הרוחניות משך השבוע‪.‬‬ ‫אחרים ברכים כושלות‪ ,‬לדבר אליהם‬ ‫שידעו מה הם התרי"ג מצוות‪ ,‬ומה זה‬ ‫שאמר 'כל שומר שבת כדת‬ ‫ומה‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬וממך ילמדו את גודל‬ ‫האור‬ ‫כדברי‬ ‫היינו‬ ‫מחללו'‪,‬‬ ‫ערך השבת ואת יקר תפארת גדולתה‪,‬‬ ‫החיים הקדוש שגם שומרה על ידי‬ ‫וכן יעשו‪.‬‬ ‫שגורם שאחרים לא יחללוה‪ ,‬על ידי‬ ‫שמטעים להם מגודל רוממות השבת‬ ‫ראיתי בכתבי אאמו"ר זצוק"ל‬ ‫וראה‬ ‫קודש‪ ,‬ומחזקם להיות גם הם מעם‬ ‫)כה‪,‬‬ ‫שמפרש מקרא בפרשתינו‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫ח‬ ‫וזיכה את האחרים‪ ,‬והיינו מלבד מה‬ ‫מקדשי שביעי וקוראי עונג‪ ,‬אז 'שכרו‬ ‫שמקבל שכר 'על פי פעלו' לבד‪.‬‬ ‫הרבה מאוד'‪ ,‬שכר הרבה על שזכה‬ ‫סﬠודת יום שבת קודש‪:‬‬ ‫לבעבור זאת שנשארו קדושים במינן‪,‬‬ ‫גודל עבודת הצדיקים באכילת הדגים‬ ‫ואף שיש להם עינא פקיחא שלטו על‬ ‫קיבלנו מרבותינו זי"ע‪ ,‬שנשמות‬ ‫א(‬ ‫רוחם‪ ,‬ולא פגמו בראייתם מאז ועד‬ ‫הצדיקים מתגלגלים בקרב הדגים‪,‬‬ ‫עתה‪ ,‬ועל כן יש סגולה מיוחדת בעין‬ ‫ועל כן רבה העבודה של אכילת הדגים‪.‬‬ ‫הדג‪ ,‬כיון שהוא בריה שלא פגמה‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫אצל‬ ‫בעינינו‬ ‫ראינו‬ ‫וכן‬ ‫בראייתה‪ .‬וכאשר חשב בדעתו כך‪ ,‬פנה‬ ‫שאכילת הדגים אצלם היתה בכוחות‬ ‫אליו הרב הקדוש מרוזין‪ ,‬ויאמר לו בזה‬ ‫עצומים וחילי יתיר‪.‬‬ ‫הלשון‪' :‬אינגערמאן גוט געטראכט‪,‬‬ ‫ריכטיג געטראכט'‪.‬‬ ‫עובדא )גנזי ישראל פרשת נח תרפד עמ' קלג‬ ‫והוי‬ ‫הובא בנועם אליעזר שם( שהרב הקדוש‬ ‫אאמו"ר זי"ע היה מזכיר את‬ ‫וכ"ק‬ ‫רב יוסף מראדוויל זי"ע שבת פעם בצל‬ ‫מאמר הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫קדשו של הרב הקדוש מרוזין זי"ע‪,‬‬ ‫זי"ע במה שנאמר )במדבר ב‪ ,‬ב( 'איש על‬ ‫והושיבוהו שם בראש השלחן סמוך‬ ‫דגלו'‪ ,‬דדגלו אתוון 'דג לו'‪ ,‬והרמז‬ ‫להרב הקדוש מרוזין‪ ,‬וכשהגישו הדגים‬ ‫שלכל אחד ואחד יש מיוחד דג לו שהוא‬ ‫לפני הרב הקדוש מרוזין הסתכל בפני‬ ‫יתקנו‪ ,‬ועליו להעלותו אל הקדושה ב‪.‬‬ ‫הצדיק‪ ,‬וראה אותו שאכל את העין של‬ ‫הדג‪ .‬חשב ר' יוסף בדעתו שיש לומר‬ ‫פעם אירע אצל הרב הקדוש רבי מאיר‬ ‫עומק כוונת מעשה הרבי שאכל את העין‬ ‫מפרימישלאן זי"ע שלפני תפילת‬ ‫פי דברי חז"ל )סנהדרין קח‬ ‫של הדג‪ ,‬על‬ ‫שחרית הלך אל בתו‪ ,‬וביקש ממנה‬ ‫ע"א( דהיינו טעמא שלא נאבדו הדגים מן‬ ‫שתביא אליו דג‪ ,‬שרוצה לאכלו על‬ ‫העולם‪ ,‬בשחת ה' את כל היקום אשר על‬ ‫ארוחת הבוקר‪ .‬הדבר היה תמוה בעיניה‬ ‫פני האדמה כשבא מבול לעולם‪ ,‬הוא‬ ‫ב‪ .‬בספר שמע שלמה )שבת קודש עמ' קטז( הביא‪ ,‬דבספר הדרת קודש כתב בשם הרב‬ ‫הקדוש רבי שלמה קארלינער וזה לשונו‪ :‬איש על מחנהו ואיש על דגלו‪ ,‬פירוש דג‬ ‫לו‪ ,‬למי שהוא איש‪ ,‬אזי מזדמנים לו על שבת קודש דגים הראויים לו‪.‬‬ ‫ט‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫אמנם אף אחרי כל מה ששמעה‪ ,‬לא‬ ‫של הבת‪ ,‬כיון שמעולם לא היה כלל‬ ‫מדבריהם‪,‬‬ ‫העלמה‬ ‫התפעלה‬ ‫עסקו של אביה הקדוש להתעניין בעניני‬ ‫ולא נפלה בזרועות היאוש‪ ,‬והאמינה‬ ‫אכילה שיגישו לפניו‪ ,‬אבל כיון שביקש‬ ‫בכוחו של הצדיק ותגזר אומר ויקם‪,‬‬ ‫לא נתעכבה בביתה‪ ,‬אלא תיכף יצאה‬ ‫וידעה שיש לאל ידה להצליח ליתן טרף‬ ‫לרחוב העיר לקנות דג ולהביאו אל‬ ‫לאביה מאשר תשיג ידה‪ .‬ועל כן‬ ‫אביה‪ .‬אמנם בהגיעה אל השוק מצאה‬ ‫השתדלה והתחננה אצל סוחר אחד‪,‬‬ ‫שסוחרי הדגים יושבים בידים ריקניות‪,‬‬ ‫שיואיל נא בטובו אך הפעם לרדת אל‬ ‫ולא עמדו על שפת הים כמנהגם בכל‬ ‫הנהר‪ ,‬לנסות עוד הפעם למצוא דג‪ ,‬על‬ ‫יום‪ ,‬רק היו עומדים לפוש ברחוב‪.‬‬ ‫את‬ ‫כשיגמור‬ ‫לאביה‬ ‫שתביא‬ ‫מנת‬ ‫כששאלה אותם מה זה על מה זה‪,‬‬ ‫תפילתו‪ ,‬ובתחילה לעג עליה האיש‪,‬‬ ‫סיפרו לה שהנהרות בכל הגלילות לקו‬ ‫שהרי כל טצדקי כבר נעשו‪ ,‬ורבים וכן‬ ‫במכה‪ ,‬וכבר יצאו רבים מן הדייגים ולא‬ ‫טובים כבר ניסו לדוג דגים ולא עלה‬ ‫מצאו‪ ,‬ואפילו דג אחד אין בנמצא‪,‬‬ ‫בידם‪ ,‬ואין שום צד שעל כולם יצליח‬ ‫ועתה כבר עבר איזה זמן‪ ,‬וכבר בדקו‬ ‫הוא עכשיו‪ ,‬אמנם אחר כל ההפצרות‬ ‫בהרבה מקומות ועשו הרבה תחבולות‪,‬‬ ‫שהפצירה בו‪ ,‬וטענתה שאם לא יועיל‬ ‫ועדיין לא היה ביכולתם להשיג שום דג‪,‬‬ ‫לא יזיק‪ ,‬הסכים האיש לפרוס את מצודו‬ ‫ובכן אין להשיג דגים עכשיו בשום‬ ‫אל תוך הנהר‪ ,‬ולא עלה על דעתו למצוא‬ ‫פנים ואופן‪.‬‬ ‫העלמה‪,‬‬ ‫רצון‬ ‫למלאות‬ ‫אלא‬ ‫דג‪,‬‬ ‫שהתחננה לפניו והפצירה בו בתחנונים‬ ‫בתו של הרב הקדוש נשתוממה לשמע‬ ‫רבים כל כך‪ .‬אמנם לרוב תמיהתו לא‬ ‫התייאשה‪,‬‬ ‫לא‬ ‫אבל‬ ‫דבריהם‪,‬‬ ‫עבר זמן רב‪ ,‬ועלה דג אל תוך מצודתו‪,‬‬ ‫באמרה ודאי לא על חינם ביקש אבי‬ ‫האיש העלה אותו ליבשה‪ ,‬ויתנהו לפני‬ ‫הקדוש שאביא אליו את הדגים‪ ,‬ואם כן‬ ‫העלמה שקיבלה אותו בשמחה רבה‪,‬‬ ‫ודאי יש באפשרות לקיים ולמלא את‬ ‫ומיהרה לביתה להכין מטעמים לאביה‬ ‫רצונו‪ ,‬ועל כן הלכה למקום אחר שגם‬ ‫כאוות נפשו הטהורה‪.‬‬ ‫שם היה סוחר המוכר דגים‪ ,‬ולדאבונה‬ ‫מצאה אותו גם כן בלי דגים‪ ,‬ונימוקו‬ ‫הרב הקדוש רבי מאיר את‬ ‫כשגמר‬ ‫וטעמו כדברי הראשונים‪ ,‬וכמעשהו בזה‬ ‫תפילתו‪ ,‬נכנס לבית התבשיל‪,‬‬ ‫כך מעשהו במקום שלישי‪ ,‬וכולם ענו‬ ‫וראה שם על הכירה את הקדירה שבה‬ ‫ואמרו שלא כדאי לטרוח על הדבר‪ ,‬כיון‬ ‫היה מתבשל הדג‪ ,‬ונהנה מאוד ממראה‬ ‫שבשום אופן לא תמצא בכל הגלילות‬ ‫עיניו‪ ,‬באמרו שאכן לזה הדג קיוה 'דעם‬ ‫לקנות דגים‪.‬‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫י‬ ‫במלאכתו‪ ,‬והיה זמנו מצומצם ומיהר‬ ‫האב איך געמיינט'‪ ,‬ואכן אכלו לפת‬ ‫לעשות מלאכתו‪ ,‬ופתאום עבר סמוך‬ ‫שחרית‪ .‬ור' מאיר'ל המתין לדג זה‬ ‫להנהר‪ ,‬ומן השמים עיכבוהו על ידי‬ ‫דוקא‪ ,‬לפי שצפה אותו ברוח קדשו‪,‬‬ ‫שנאלץ לשתות שם מים‪ ,‬והתכופף‬ ‫וראה את הנשמה שצריכה תיקון על ידו‪,‬‬ ‫ושחה נפשו להנהר סמוך ונראה לאותו‬ ‫ועל כן מתחילה שלח את בתו לבשל לו‬ ‫ומתוך‬ ‫לשתות‪,‬‬ ‫והתחיל‬ ‫הצפרדע‪,‬‬ ‫דג‪ ,‬וה' אינה לידה את הדג הזה‪.‬‬ ‫מהירותו וחפזונו שכח לברך על המים‪.‬‬ ‫צריך לברך על המאכלים בכוונה מפני‬ ‫הנשמות שמגולגלות בהם‬ ‫ומגודל הרחמנות על הנשמה ששנים‬ ‫הרבה כל כך היתה מצפה לתיקונה‪,‬‬ ‫ב( יש ענין לתקן את הנשמה על ידי‬ ‫ועדיין לא נתקנה‪ ,‬נאנח הבעל שם טוב‪.‬‬ ‫שמברכים על המאכל בכוונה‪ ,‬וכפי‬ ‫המתבאר ממה שהובא בכתבי אאמו"ר‬ ‫הגדול המפורסם רבי יוסף‬ ‫והגאון‬ ‫זצוק"ל‬ ‫נאטאנזאהן‬ ‫שאול‬ ‫זצוק"ל מעשה‪ ,‬שהבעל שם טוב הקדוש‬ ‫מיום שמעו את המעשה הנ"ל‪ ,‬היה‬ ‫זי"ע היה מיסב עם תלמידיו הקדושים‪,‬‬ ‫מקפיד לברך בכוונה בכל מקום ומקום‬ ‫ופתאום נאנח הרבה מאוד‪ ,‬וכשרצו‬ ‫שעבר שמה‪ ,‬כדי שיוכל לתקן את כל‬ ‫התלמידים להבין פשר הדבר‪ ,‬סיפר‬ ‫מה שביכולתו לתקן‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬שהיתה צפרדע אחת בעבר השני‬ ‫של העולם בהרי אררט‪ ,‬שמשך שנים‬ ‫ועל פי הדברים האלה ביאר אאמו"ר‬ ‫רבות נתגלגלה בה נשמה שהיתה זקוקה‬ ‫זצ"ל את מאמר הכתוב בפרשתינו‬ ‫לתיקון‪ .‬ובנו של אותו אדם שנשמתו‬ ‫שאמר יצחק )כז‪ ,‬ז( 'הביאה לי ציד ועשה‬ ‫נתגלגלה בצפרדע‪ ,‬היה חי בעולם הזה‪,‬‬ ‫לי מטעמים'‪ ,‬דלמה הוצרך לומר ב'‬ ‫והיה עבד לאיש עשיר שנחלה‪ ,‬והשי"ת‬ ‫פעמים 'לי'‪ .‬אלא הכוונה תבא לי הציד‬ ‫סיבב שאותו עשיר יצטרך ליסע לשם‬ ‫לתקנו‬ ‫מוטל‬ ‫שעלי‬ ‫לי‪,‬‬ ‫המיוחד‬ ‫לצורכי רפואה‪ ,‬והתעכבו שמה לזמן‬ ‫ולהעלותו לשורשו‪.‬‬ ‫עוסק‬ ‫הבן‬ ‫היה‬ ‫אחד‬ ‫וביום‬ ‫מה‪.‬‬ ‫לאחר שירת 'אסדר לסﬠודתא'‪:‬‬ ‫בפה קדשו דכ"ק אאמו"ר זי"ע לפרש‬ ‫עיקר היראת שמים היא בסתר כשאין איש‬ ‫)בתפילת הקרבנות(‬ ‫בהקדם אמרינו כל יום‬ ‫עמו שיזכור שה' מלא כל הארץ כבודו‬ ‫'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר‬ ‫קדם ריבון עלמין‪ ,‬במילין סתימין‪ ,‬תגלון‬ ‫ובגלוי'‪ ,‬שמקדימין לומר בסתר לפני‬ ‫פתגמין ותימרון חידושא‪ .‬מרגלא‬ ‫יא‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫ויהיו כליותיו נעשות כשני מעיינות‬ ‫ובגלוי‪ ,‬לומר לך שעיקר היראת שמים‬ ‫של חכמה‪' ,‬ותימרון חידושא'‪ ,‬ויזכה‬ ‫צריך לעת שהוא בסתר לבדו ואין איש‬ ‫בתורה‬ ‫נפלאים‬ ‫חידושים‬ ‫לגלות‬ ‫עמו‪ ,‬אז צריך לזכור שהשי"ת מלא כל‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫הארץ כבודו‪ ,‬ולית אתר פנוי מיניה‪ ,‬ולא‬ ‫יקל ראשו נגד ה'‪.‬‬ ‫ואאמו"ר הראה מקום בזה על הרב‬ ‫זי"ע‪,‬‬ ‫מסאטמאר‬ ‫הקדוש‬ ‫וזהו הכוונה 'קדם ריבון עלמין'‪ ,‬שיש‬ ‫שהיו שפתותיו נוטפות מרגלאין טבין‪,‬‬ ‫להאדם לשים לנגד עיניו‪ ,‬שהוא‬ ‫ובעת עריכת שולחנו היה מצוה על אדם‬ ‫עומד לפני הריבון עלמין‪' ,‬במילין‬ ‫אחד שיהיה פותח בדברי המדרש‪ ,‬והוא‬ ‫סתימין'‪ ,‬כלומר גם בענינים סתומים‬ ‫פתח פיו בחכמה בביאור דברי המדרש‪,‬‬ ‫שהם בסתר‪ ,‬בזמן שאין איש מאנשי‬ ‫בלי שיכין את עצמו קודם לכן‪ ,‬והיה‬ ‫הבית שם בבית‪ .‬והעושה כן זוכה‬ ‫נשפך ממנו רמזים נפלאים‪ ,‬דרושים‬ ‫ויוכל‬ ‫החכמה‪,‬‬ ‫שערי‬ ‫לו‬ ‫שיפתחו‬ ‫נחמדים ופלפולים עצומים באופן נפלא‬ ‫כמעיין‬ ‫דאורייתא‬ ‫חידושין‬ ‫לחדש‬ ‫למשך זמן רב‪ ,‬והכל על ידי היראת‬ ‫המתגבר‪ ,‬וזהו שאמר שאם יעשה כן‪,‬‬ ‫שמים שלו בסתר כבגלוי‪.‬‬ ‫הרי הוא זוכה אשר 'תגלון פתגמין'‪,‬‬ ‫רﬠוא דרﬠוין פ רשת תולדות שתפ"ו‬ ‫אבינו וי"ב שבטי י‪-‬ה‪ .‬ואאמו"ר זצ"ל‬ ‫הברכות בפרשה הם לדורות שנזכה לזש"ק‬ ‫היה אומר‪ ,‬שכל האמור בפרשה הוא‬ ‫ורפואה וכל מילי דמיטב‬ ‫לדורי דורות‪ ,‬שיפקדו בני ישראל בזרעא‬ ‫א( לחיים‪ ,‬השי"ת יעזור שיקויים בנו‬ ‫חייא וקיימא‪ .‬וכמו כן שאר הברכות‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬כא(‬ ‫מה שנאמר ביצחק‬ ‫'ויתן לך‬ ‫)כז‪ ,‬כח(‬ ‫שנאמרו בפרשה‬ ‫'ויעתר לו ה'‪ ,‬כפירוש רש"י ויעתר לו ה'‪,‬‬ ‫האלוקים מטל השמים וגו'‪ ,‬וכל הברכות‬ ‫נתפצר ונתפייס ונתפתה לו‪ ,‬ואף אנו‬ ‫הם לדורי דורות‪.‬‬ ‫נזכה שהבורא ב"ה יעתר לנו להוושע‬ ‫בזרע של קיימא וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫נמצאים בשבת קודש שנשפע‬ ‫ואנו‬ ‫רפואה‪ ,‬כמאמרם ז"ל )שבת יב ע"א(‬ ‫בפרשתינו מצינו שנפקד יצחק אבינו‬ ‫'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה‬ ‫ע"ה‪ ,‬כמו שנאמר )שם‪ ,‬יט(‬ ‫לבוא'‪ ,‬ועכשיו זה חודש של רחמים‪,‬‬ ‫'אלה תולדות'‪ ,‬אלו הם התולדות‪ ,‬יעקב‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫יב‬ ‫כתבו בפרשתינו‪ ,‬שנתגבר יצחק וחפר‬ ‫שכל בני ישראל יהיה להם רפואת הנפש‬ ‫אותן‪ ,‬וקרא להן כשמות אשר קרא להן‬ ‫ורפואת הגוף‪ .‬וזכות שבת שהיא מקור‬ ‫אביו‪ ,‬ועשה כן לכבוד אביו‪ ,‬וממה‬ ‫את‬ ‫שקיבל‬ ‫יעקב‬ ‫וזכות‬ ‫הברכה‪,‬‬ ‫שהתורה הודיעה זה‪ ,‬נראה שנחשב לו‬ ‫הברכות‪ ,‬ונאמר בו )כז‪ ,‬לג( 'גם ברוך‬ ‫לזכות ויש בזה התעוררות‪ ,‬וקל וחומר‬ ‫יהיה'‪ ,‬בזכות זה נזכה שכל ישראל‬ ‫שאל ישנה אדם מדרך אבותיו‪ ,‬שהרי‬ ‫יתברכו‪ ,‬עד שנזכה לגאולה השלימה‬ ‫יצחק אפילו שמות הבארות שקרא אותן‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫אביו לא רצה לשנותן‪ ,‬וזה קל וחומר‬ ‫ומוסר‬ ‫ומנהגותיהם‬ ‫האבות‬ ‫לדרכי‬ ‫מעשי אבות סימן לבנים שילך תמיד‬ ‫שלהם‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והיינו משום שמעשה‬ ‫בדרכי האבות‬ ‫אבות סימן לבנים‪ ,‬שיהודי תמיד צריך‬ ‫אלה תולדות יצחק בן אברהם‪,‬‬ ‫ב(‬ ‫לעמוד איתן וחזק בדרך האבות‪.‬‬ ‫אברהם הוליד את יצחק )כה‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫צריך ביאור מהו כפל הלשון שאמר ב'‬ ‫וראיתי באמרות טהורות שמביא בשם‬ ‫פעמים ענין זה שאברהם הוליד את‬ ‫רבי אברהם אזולאי זצ"ל על‬ ‫יצחק‪ .‬ולהלן )פסוק כב( נאמר 'ויתרוצצו‬ ‫הכתוב )משלי א‪ ,‬ח( 'שמע בני מוסר אביך‬ ‫הבנים בקרבה‪ ,‬ותאמר אם כן למה זה‬ ‫ואל תטוש תורת אמך'‪ ,‬ויש לדקדק‬ ‫אנכי‪ ,‬ופירש רש"י ותאמר אם כן‪ ,‬גדול‬ ‫מדוע באביו נאמר הלשון 'שמע' ובאמו‬ ‫צער העיבור‪ ,‬למה זה אנכי‪ ,‬מתאוה‬ ‫'אל תטוש'‪ .‬ומבאר שהאבא לומד עם‬ ‫ומתפללת על הריון‪ .‬והאור החיים‬ ‫הבן תורה‪ ,‬ואת התורה שלומד צריך‬ ‫הקדוש מקשה‪ :‬ופירושו ז"ל אין הדעת‬ ‫להבין ולא להאמין‪ ,‬ועל כן אצל האב‬ ‫מסכמת עליו‪ ,‬שתמאס הצדקת בהריונה‬ ‫נאמר לשון 'שמע'‪ ,‬שפירושו שיבין‬ ‫לצד הצער‪ ,‬גם במה נחה דעתה באמור‬ ‫היטיב‪ .‬אך האמא מדברת את דברי‬ ‫לה האלהים שני גוים וגו'‪ ,‬ובזה לא‬ ‫המסורה‪ ,‬שהיא מגדלת ומחנכת בבית‪,‬‬ ‫יוסר צערה‪.‬‬ ‫ומנחילה להם את המסורה שנחלה בבית‬ ‫ולהלן בפרשה כתוב )כו‪ ,‬יח( וישב יצחק‬ ‫אביה‪ ,‬וזהו 'אל תטוש'‪ ,‬שלא יקשה‬ ‫ויחפור את בארות המים אשר‬ ‫קושיות אלא יקשיב באמונה‪ ,‬וזהו אל‬ ‫חפרו בימי אברהם אביו‪ ,‬ויסתמום‬ ‫תטוש תורת אמך‪ ,‬שיעמוד איתן לעשות‬ ‫פלשתים אחרי מות אברהם‪ ,‬ויקרא להן‬ ‫מה שראה בבית הוריו‪.‬‬ ‫שמות כשמות אשר קרא להן אביו'‪ ,‬ויש‬ ‫ויעקב אבינו היה דוגמא לזה‪ ,‬ואאמו"ר‬ ‫להבין מדוע היה צריך לקרוא את‬ ‫זצ"ל בספרו מאור ישראל כתב‬ ‫הבארות בשמות שקרא להם אביו‪.‬‬ ‫לבאר מה שכתב רש"י בסוף הפרשה )כח‪,‬‬ ‫ורבינו בחיי )שם‪ ,‬טו( וכן שאר ראשונים‬ ‫יג‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫)במדבר כג‪ ,‬ט( 'הן עם לבדד ישכון ובגויים‬ ‫ט( שיעקב אבינו ברח מבית לבן אחר‬ ‫לא יתחשב'‪ ,‬ובא ללמדנו יעקב אבינו‬ ‫היותו שם עשרים שנה‪ ,‬ומדוע ברח‪.‬‬ ‫בבית לבן‪ ,‬שגם אם מסתובבים בכאלו‬ ‫אלא הביאור בזה הוא‪ ,‬שמעשה אבות‬ ‫מקומות‪ ,‬צריך להחזיק עצמו חזק שלא‬ ‫סימן לבנים‪ ,‬שיעקב היה בבית לבן‪ ,‬ושם‬ ‫לסור מדרכי האבות‪.‬‬ ‫היו בני אדם שאינם מהוגנים‪ ,‬והיו‬ ‫עוסקים בכל העבודה זרה שבעולם‪,‬‬ ‫ובדרך זה מבאר רבינו בחיי שהבאנו‬ ‫ועמהם היה גר יעקב אבינו‪ ,‬אמנםיעקב‬ ‫בא‬ ‫אבינו‬ ‫שיצחק‬ ‫לעיל‪,‬‬ ‫אבינו היה בבחינת )בראשית לב‪ ,‬ה( 'עם לבן‬ ‫ללמדנו את גודל החובה לילך בדרכי‬ ‫גרתי‪ ,‬ותרי"ג מצוות שמרתי‪ ,‬ולא למדתי‬ ‫האבות‪ ,‬ששוב חפר את אותם בארות‬ ‫ממעשיו הרעים'‪ ,‬שתמיד עמד בתקיפות‬ ‫המים שחפרו בימי אברהם‪ ,‬והוסיף עוד‬ ‫לילך בדרך אבותיו‪.‬‬ ‫וקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם‬ ‫אביו‪ ,‬אף שאברהם אבינו היתה לו כוונה‬ ‫צריך לפרוש מדרכי הרשעים ולא להתערב‬ ‫לחפור דווקא כאן‪ ,‬ואף את השמות לא‬ ‫עמהם ולא לסור מדרכי האבות‬ ‫שינה מהשמות שקרא להם אביו‪ ,‬ובזה‬ ‫אדוני אבי זקני זצ"ל היה אומר‪ ,‬שיהודי‬ ‫נאחז בחזקה בדרכי אבות‪ ,‬לקיים מה‬ ‫צריך להחזיק חזק ואיתן בדרך‬ ‫שנאמר 'שמע בני מוסר אביך ואל‬ ‫האבות‪ ,‬ולא לשנות מהם כלל‪ ,‬ולא יבוש‬ ‫תיטוש תורת אמך'‪ ,‬וכך אפשר להאחז‬ ‫מפני המלעיגים עליו‪ ,‬כמו שכתב הרמ"א‬ ‫בעוז ובחזקה בדרכי האבות ובמעשיהם‪.‬‬ ‫בסעיף הראשון בשולחן ערוך‪ ,‬ואף אם‬ ‫יהודי צריך להתנהג תמיד בתמימות ובדרך‬ ‫נמצאים בבית לבן או במצרים‪ ,‬תמיד‬ ‫הישר בלא חילוק היכן הוא נמצא‬ ‫יתערבו‬ ‫ולא‬ ‫בדעתם‪,‬‬ ‫איתן‬ ‫יעמדו‬ ‫בגויים‪ ,‬אלא יפרשו ויבדלו מהם‪.‬‬ ‫היתה עקרה‪ ,‬וראתה שאיזה‬ ‫ורבקה‬ ‫דבר אצלה שלא כשורה‪ ,‬שעל‬ ‫אדוני אבי זקיני זצ"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫ואמר‬ ‫זה נאמר 'ויתרוצצו הבנים'‪ ,‬ומבאר‬ ‫במלחמה‬ ‫לראות‬ ‫אפשר‬ ‫)בפרשתינו בפסוק ויתרוצצו(‬ ‫התפארת שלמה‬ ‫שהמקומות‬ ‫הנוראה‪,‬‬ ‫האחרונה‬ ‫שיהודי צריך תמיד להיות בתמימות‪,‬‬ ‫הראשונים שהיו יכולים הרשעים לשלוט‬ ‫ולהתנהג הערליך‪ ,‬ואין זה משנה היכן‬ ‫פשתה‬ ‫בהם‬ ‫המקומות‬ ‫הם‬ ‫בהם‪,‬‬ ‫הוא נמצא‪ ,‬אם בבית המדרש או ברחוב‬ ‫המודרניזציה‪ ,‬ושם החלו לשלוט מיד‬ ‫או בחנות‪ ,‬תמיד הוא צריך להיות‬ ‫בהגיעם‪ ,‬ובמקומות אחרים לא הצליחו‬ ‫הערליך‪ .‬ואם לפעמים כשהוא יושב‬ ‫לשלוט מיד‪ .‬ומזה נלמד שיהודי תמיד‬ ‫בבית המדרש הוא מתנהג כצדיק‪,‬‬ ‫צריך להחזיק עצמו חזק בעצמו‪ ,‬ולפרוש‬ ‫וברחוב הוא מתנהג אחרת‪ ,‬עליו נאמר‬ ‫ולהבדל מאומות העולם‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫יד‬ ‫ולפעמים הוא הולך למקומות רעים‪,‬‬ ‫)בראשית א‪ ,‬ד( 'וירא אלהים את האור כי‬ ‫וילד שדעתו מעורבת באופן כזה אינה‬ ‫טוב‪ ,‬ויבדל אלהים בין האור ובין‬ ‫צריכה‪ .‬וזהו 'אם כן' שגדול צער העיבור‬ ‫החושך'‪ ,‬ופירש רש"י ראהו כי טוב‪ ,‬ואין‬ ‫למה‬ ‫אנכי'‪,‬‬ ‫זה‬ ‫זה‪' ,‬למה‬ ‫באופן‬ ‫נאה לו ולחושך שיהיו משתמשין‬ ‫התפללתי על ההריון‪ ,‬כיון שאיני רוצה‬ ‫בעירבוביא‪ ,‬וקבע לזה תחומו ביום ולזה‬ ‫שיהיו אור וחושך משמשים בעירבוביה‪,‬‬ ‫תחומו בלילה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אלא רק בנים העוסקים בתורה ובמצוות‪,‬‬ ‫ומבאר התפארת שלמה שאין הכוונה‬ ‫עכ"ד התפארת שלמה‪.‬‬ ‫כפשוטו על אור וחושך‪ ,‬אלא‬ ‫אי אפשר ליתן את התורה לבני אדם שטוב‬ ‫אור הכוונה לתורה ויראת שמים‪ ,‬שהם‬ ‫ורע משמשים אצלם בעירבוביה‬ ‫מאירים באור גדול‪ ,‬וההיפוך מזה הוא‬ ‫וכן ביאר אדוני אבי זקיני זצ"ל‪ ,‬והוסיף‬ ‫חושך‪ ,‬ושניהם אין הולכים ביחד‪ ,‬שאי‬ ‫על זה תוספת נופך‪ ,‬שרבקה אמנו‬ ‫אפשר שבבית המדרש יהיה ירא שמים‬ ‫הרי ידעה שצריכים לצאת ממנה י"ב‬ ‫והערליכע יוד‪ ,‬וברחוב בשעה שאין‬ ‫שבטי י‪-‬ה שיקבלו את התורה‪ ,‬וכפי‬ ‫איש רואה אותו‪ ,‬הוא כבר שקוע בתוך‬ ‫שיהא נראה בנה זה היוצא ממנה‪ ,‬כך‬ ‫התאות‪ ,‬זה אינו הולך יחד‪ ,‬כיון שאור‬ ‫ייראו הדורות הבאים‪ ,‬ואי אפשר לקבל‬ ‫זה עולם הבא וחושך זה עולם הזה‪ ,‬ואי‬ ‫את התורה על ידי אנשים שמעורב בהם‬ ‫אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר‬ ‫טוב ורע‪ ,‬משום שלא יהיה לתורה קיום‪,‬‬ ‫אחד‪ .‬אלא תמיד צריך להיות כך‪ ,‬שילך‬ ‫ולכן אמרה שאינה חפיצה בילד זה‪ ,‬אלא‬ ‫בדרך הישר מתוך תמימות ויראת‬ ‫היא רוצה בן קדוש‪ ,‬שממנו יצאו בנים‬ ‫שמים‪ ,‬ואין ראוי לאור ולחושך לשמש‬ ‫ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪.‬‬ ‫יחד‪ ,‬אלא צריכים הם להחלק ולהפרד‬ ‫זה מזה‪.‬‬ ‫ומבאר בזה את הפסוק 'אם כן למה‬ ‫ז"ה'‪ ,‬ז"ה בגימטריא י"ב‪ ,‬רמב‬ ‫וזהו 'ויתרוצצו הבנים בקרבה'‪ ,‬שרבקה‬ ‫לי"ב שבטי י‪-‬ה‪' ,‬אנכי' רומז לאנכי ה'‬ ‫ראתה שיש דבר שאינו טוב‬ ‫אלוקיך‪ ,‬וכיון שעתידים לצאת ממנה‬ ‫בעיבורה‪ ,‬שבעת שעברה על פתח בית‬ ‫י"ב שבטי י‪-‬ה‪ ,‬והם עתידים לקבל את‬ ‫המדרש של שם ועבר‪ ,‬יעקב היה רוצה‬ ‫התורה שמתחילה באנכי ה' אלוקיך‪ ,‬אם‬ ‫לצאת‪ ,‬ומצד שני כשהלכה על פתחי‬ ‫כן י"ב שבטי י‪-‬ה צריכים לקבל את‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬והביטה באינטנרט ושאר‬ ‫התורה בטהרה‪ ,‬ולא בעירוב טוב ורע‬ ‫הבלי העולם הזה‪ ,‬עשיו היה מפרכס‬ ‫אור וחושך‪ ,‬לכן 'ותלך לדרוש את ה'‬ ‫לצאת‪ ,‬וחשבה שיש במעיה עובר אחד‪,‬‬ ‫וגו'‪ ,‬איך יוכלו לקבל את התורה באופן‬ ‫שלפעמים הוא הולך לבית המדרש‪,‬‬ ‫טו‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫ביום‬ ‫מקיימים‬ ‫עצמה‬ ‫מילה‬ ‫מצות‬ ‫זה‪' ,‬ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך'‪ ,‬ואין‬ ‫השמיני‪ ,‬מכל מקום צריכים לחיות את‬ ‫כאן עירוב אור וחושך‪.‬‬ ‫כל החיים עם מצות מילה‪ ,‬ובכל יום‬ ‫צריכים להיות שמורים בקדושה וטהרה‪.‬‬ ‫כן היה‪ ,‬כמו שנאמר להלן‬ ‫ובאמת‬ ‫עוד מצינו אצל אברהם אבינו שנאמר‬ ‫)פסוק כז( 'ויגדלו הנערים ויהי‬ ‫אצלו )שם יב‪ ,‬ח( 'ויקרא בשם ה'‪ ,‬ופירשו‬ ‫עשיו איש יודע ציד איש שדה‪ ,‬ויעקב‬ ‫חז"ל )בראשית רבה לט‪ ,‬טז( 'מלמד שהקריא‬ ‫איש תם יושב אהלים'‪ ,‬וביאר אאמו"ר‬ ‫שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל‬ ‫זצ"ל בספרו מאור ישראל שעשיו היה‬ ‫בריה'‪ ,‬היינו שהפיץ שם שמים בעולם‪,‬‬ ‫'איש יודע'‪ ,‬שחשב בדעתו שהוא מבין‬ ‫ולא ישב במקום אחד בביתו‪ ,‬אלא טרח‬ ‫הכל לבד‪ ,‬ושוב אי אפשר לומר לו מה‬ ‫כל העת לקרב עוד ועוד אנשים תחת‬ ‫לעשות‪ ,‬כיון יש לו דעה אישית‪ ,‬והוא‬ ‫כנפי השכינה‪ ,‬והלך ממקום למקום‬ ‫איש 'יודע'‪ ,‬ולכן אף אחד אינו יכול‬ ‫לפרסם שמו יתברך בעולם‪.‬‬ ‫לומר לו דעה‪ ,‬לא רב ולא רבי ולא ראש‬ ‫ישיבה‪ ,‬כיון שלדעתו את הכל הוא מבין‬ ‫וזהו שאמרה התורה 'ויעקב איש תם'‪,‬‬ ‫לבד‪ .‬וכך היה 'איש שדה'‪ ,‬ונעשה ממש‬ ‫רצה לומר שהלך בדרכי זקינו‬ ‫כחיה על פני השדה‪ .‬והשני הוא 'איש‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬והיה תמים והתהלך‬ ‫תם'‪ ,‬כלומר הוא האדם השלם‪ ,‬שאין‬ ‫בקדושה‪ ,‬והיה גם 'יושב אהלים' לשון‬ ‫הוא ירא ושלם רק בבית המדרש בשעה‬ ‫רבים‪ ,‬כלומר שהיה יושב בכמה אהלים‪,‬‬ ‫שהוא יושב ולומד‪ ,‬אלא הוא כמאמר‬ ‫והיה יוצא מאוהל אחד לשני‪ ,‬ולא ישב‬ ‫הכתוב )תהלים קא‪ ,‬ב( 'אתהלך בתם לבבי‬ ‫כל העת באוהל אחד‪ ,‬והפיץ בכל מקום‬ ‫בקרב ביתי'‪ ,‬שגם בביתו בסתר הוא איש‬ ‫תורה ויראת שמים‪.‬‬ ‫תם‪ ,‬ובכל עת ובכל מצב תמיד הוא ירא‬ ‫שמים‪ ,‬בביתו כבבית הכנסת‪.‬‬ ‫ואדוני אבי זקיני זצ"ל היה אומר על‬ ‫'בית‬ ‫)תהלים קלה‪ ,‬יט‪-‬כ(‬ ‫הכתוב‬ ‫ישראל ברכו את ה'‪ ,‬בית אהרן ברכו את‬ ‫יעקב הלך בדרכו של אברהם ונשמר‬ ‫ה'‪ ,‬בית הלוי ברכו את ה'‪ ,‬יראי ה' ברכו‬ ‫בקדושה ופירסם שמו יתברך בעולם‬ ‫את ה'‪ ,‬מפני מה לא נאמר ביראי ה'‬ ‫והיה יעקב הולך בדרכי אבותיו‪ ,‬ומצינו‬ ‫'בית'‪ ,‬משום שיראי ה' אין להם בית‪,‬‬ ‫ע"ה‬ ‫אבינו‬ ‫באברהם‬ ‫שנאמר‬ ‫מחמת שאינם יושבים בבתיהם בשלוה‪,‬‬ ‫)בראשית יז‪ ,‬א( 'התהלך לפני והיה תמים'‪,‬‬ ‫אלא הולכים בכל העולם לחזק עוד ועוד‬ ‫שפירושו לך ותקיים את מצות מילה‬ ‫יהודים‪ ,‬ובודקים אם נעשה התכלית‬ ‫ותהיה שלם‪ ,‬ואאמו"ר זצ"ל היה אומר‬ ‫לעשות נחת רוח להקב"ה‪.‬‬ ‫בשם אדוני אבי זקיני זצ"ל‪ ,‬שאף שאת‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫טז‬ ‫כבנו של אברהם‪ ,‬משום שהלך אחר‬ ‫יצחק הלך בדרכו של אברהם ולכן נחשב‬ ‫ארחות אביו‪.‬‬ ‫לזרע אברהם‬ ‫ומעתה ניתנה ראש ונשובה לבאר את‬ ‫אאמו"ר זצ"ל‪ ,‬שאם יהודי‬ ‫והוסיף‬ ‫הפסוק המוצב בפתח דברינו‬ ‫זוכה לבנים יראי שמים‪ ,‬אזי‬ ‫'אלה תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם‬ ‫זוכרים אותו לדורות‪ ,‬וזה המציבה‬ ‫הוליד את יצחק'‪ ,‬על פי מה שמבאר‬ ‫הגדולה ביותר להורים‪ ,‬יותר מהאבן‬ ‫זי"ע )קדושת‬ ‫הרב הקדוש מבארדיטשוב‬ ‫המונחת על קברם‪ ,‬שכשהבנים הולכים‬ ‫לוי ריש פרשתינו( דכתיב בתורה )בראשית כא‪,‬‬ ‫בדרכם של האבות‪ ,‬אזי זוכרים מהם כל‬ ‫יב( 'כי ביצחק יקרא לך זרע'‪ ,‬אף על פי‬ ‫הדורות אחריהם‪ ,‬מה שאין כן אם הם‬ ‫שגם ישמעאל נולד מאברהם‪ ,‬אף על פי‬ ‫מתחילים ללכת ח"ו בדרך אחרת‪,‬‬ ‫כן השתלשלות האבות היה‪ ,‬אם בנו‬ ‫ולסטות מדרך המסורה לנו מדור דור‪,‬‬ ‫יהיה צדיק יהיה נקרא זרעו‪ ,‬ואם לאו‬ ‫אינם מתייחסים אחריהם‪ ,‬ואין שמם‬ ‫אינו נקרא זרעו‪ .‬אך מהאבות ואילך אינו‬ ‫נקרא עליהם‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬רק אב המוליד בן‪ ,‬הבן הוא זרע‬ ‫האב‪ ,‬ואין צריך לעשות שום פעולה‬ ‫ע"י יעקב נעשה קביעות של ג' דורות ת"ח‬ ‫שיהיה נקרא זרע האב‪ .‬אבל אצל האבות‬ ‫ואין התורה פוסקת מזרעו‬ ‫השתלשלות שלהם לא היה כן‪ ,‬רק אם‬ ‫)פה ע"א(‬ ‫מסכת בבא מציעא‬ ‫ובגמרא‬ ‫יהיה צדיק יהיה נקרא זרע האב‪ ,‬ואם‬ ‫שנינו 'כל שהוא תלמיד חכם‪,‬‬ ‫לאו אינו נקרא זרע האב‪ ,‬ונמצא הבן‬ ‫ובנו תלמיד חכם‪ ,‬ובן בנו תלמיד חכם‪,‬‬ ‫צריך לעשות פעולה שיהיה נקרא זרע‬ ‫שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם‪,‬‬ ‫האב‪ ,‬דהיינו שיהיה צדיק‪ .‬ו'תולדה' היא‬ ‫שנאמר )ישעיה נט‪ ,‬כא( 'ואני זאת בריתי‬ ‫לשון פעולה‪ .‬וזהו הרמז בפסוק 'ואלה‬ ‫וגו'‪ ,‬לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי‬ ‫תולדות יצחק'‪ ,‬פירוש יצחק עשה‬ ‫זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם'‪ .‬הרי‬ ‫פעולה שיהיה נקרא 'בן אברהם'‪ ,‬זרע‬ ‫שעל ידי ג' דורות של תלמידי חכמים‪,‬‬ ‫אברהם‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫נעשה קביעות לתורה אצלו‪ ,‬ואין התורה‬ ‫פוסקת מזרעו לעולם‪ .‬והנה באבות‬ ‫ואם תאמר איך באמת זכה יצחק להיות‬ ‫הקדושים יעקב אבינו השלים את זרע‬ ‫נקרא זרע אברהם‪ ,‬מבאר אאמו"ר‬ ‫זרעך‪ ,‬ובזה מבאר אדוני אבי זקיני זצ"ל‬ ‫זצ"ל שהיה לו עצה לזה 'אברהם הוליד‬ ‫מדוע קראהו הקב"ה בשם 'יעקב'‪,‬‬ ‫את יצחק'‪ ,‬רצה לומר שבכל עת היתה‬ ‫משום שזה אותיות 'יקבע'‪ ,‬שהוא לשון‬ ‫דמות אביו לנגד עיניו‪ ,‬ותמיד הלך בדרך‬ ‫קביעות של ג' דורות‪.‬‬ ‫אביו‪ ,‬ולכן היה יכול להיות יצחק נחשב‬ ‫יז‬ ‫קודש‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברות‬ ‫ה' יתברך יעזור ששפתי הצדיקים יהיו‬ ‫זה בזמן שהבנים הולכים בדרך‬ ‫וכל‬ ‫דובבות בקבר‪ ,‬וכיון שכולנו בני‬ ‫האבות‪ ,‬ואז זוכרים את אבותם‪.‬‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ה' יעזור שכל בני‬ ‫ובזה פירש אאמו"ר זצ"ל 'אלה תולדות‬ ‫ישראל יזכו לדורות ישרים ומבורכים‬ ‫יצחק בן אברהם'‪ ,‬ופירש רש"י יעקב‬ ‫במידות של אברהם יצחק ויעקב‪,‬‬ ‫היינו‬ ‫בפרשה‪,‬‬ ‫האמורים‬ ‫ועשיו‬ ‫ויקויים בכולנו 'לא ימושו מפיך ומפי‬ ‫שתולדותיו של יצחק היו יעקב ועשיו‪,‬‬ ‫זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם'‪ .‬וזהו‬ ‫אמנם קודם שמביאה התורה את יעקב‪,‬‬ ‫העת להודות להקב"ה על הולדת הבת‬ ‫כותבת התורה שהוא היה בן יצחק בן‬ ‫לבני הרה"צ ר' גבריאל יהודה שליט"א‬ ‫אברהם‪ ,‬והיו ג' דורות‪ ,‬ואז כולם כבר‬ ‫בשבת קודש הדין‪ ,‬ומשמחה זו יבוא‬ ‫זכרו אשר 'אברהם הוליד את יצחק'‪,‬‬ ‫עוד שמחה לכל בני ישראל‪ ,‬להפקד‬ ‫שיעקב אבינו הלך כל העת בזה הדרך‬ ‫בזרע של קיימא בבריאות השלימה‪,‬‬ ‫שבה הלכו אבותיו הקדושים‪ ,‬שאז זוכה‬ ‫ונזכה לגאולה השלימה בביאת גואל‬ ‫שנעשה זכרון לדורות עולם שאברהם‬ ‫צדק במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫הוליד את יצחק‪.‬‬