דברות קודש - סקולען · Divrois Kodesh - Skulen — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת אדון כל
קונטרס
דברות
קודש
-פרשת יתרו -
תולדות
פרשתשתפ"ד
ה'
ה' שתפ"ה
שתפ"זע"א
שנת גליון
שנה ג'
שנהו' גליון קס"ח
ק"ז גליון ד' שנה
יו"ל ע"י
ת ון דברות ושיחו
ק ו דש מכ
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
©
כל הזכויות שמורות
למכון הוצאת דברות ושיחות קודש
שע"י קהל נועם אליעזר סקולען
ליקח חבל בהוצאות הרבות
ולקנות זכות פרנס השבוע או פרנס החודש
וכן לכל שאר עניני הקונטרס אפשר להתקשר
848-226-0533
ניתן להשיג הקונטרס:
לעיקוואד:
בבית מדרשינו קהל נועם אליעזר סקולען
547 Park Ave Lakewood NJ 08701
בארא פארק:
848 226 0533
732-513-6142
848-226-0533
מאנסי:
848-223-8855
ארץ ישראל:
5470Park Ave. 0
053-414-4571
Lakewoood N. J. 08701
אוצר שיעורים ושיחות קודש
848-847-5853
ושיחות קודש אוצר שיעורים
848-847-5856
848-847-5536
848-847-5853
605-477-4476
848-847-5856
848-847-5853
ארץ ישראל
848-847-5536
848-847-5856
077-272-3292
ארץ ישראל
ענגלאנד
076-599-7900
033-3070-6546
ענגלאנד
033-3070-6546
פטרון ספר בראשית
נתנדב ע"י ידידנו
העומד לימינינו בכל עת ועונה מפארי אנ"ש,
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,ה"ה הרבני הנגיד
מוה"ר משה טודרעס הי"ו
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
שיצליח בכל אשר יפנה,
וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
מתוך עושר ואושר כל הימים.
****
פטרון ספר בראשית
נתנדב ע"י ידידנו
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,ה"ה הרבני הנגיד
מוה"ר יואל ווייס הי"ו
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה
שיצליח בכל אשר יפנה,
וירווה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
מתוך עושר ואושר כל הימים.
732-513-6142
****
החודש-כסלו פרנס
547 Park Ave. 0
0
העומד לימינינו נתנדב ע"י ידידנו
Lakewoood N. J. 08701
בנימין ספיר הי"ו הר"ר
לע"נ אביו ר' יצחק בן ר' חיים
יא"צ כ"ט כסלו ת.נ.צ.ב.ה
בשכר הדבר הזה יצו ה' אתו את הברכה שיצליח בכל אשר יפנה ,וירווה רב
נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך עושר ואושר כל הימים.
אוצר שיעורים ושיחות קודש
848-847-5853
****
848-847-5856
848-847-5853
848-847-5536
848-847-5856
השבוע
פרנס ישראל
ארץ
נתנדב ע"י
076-599-7900
מאיער שליט"א הרה"ג ר' שלום מרדכי
לרגל שמחת נישואי בנו
לרב שמחה ונחת, ענגלאנד
ויה"ר שהזווג יעלה יפ"ה
033-3070-6546
בישראל ויזכו לבנות בית נאמן
לתפארת כרם ישראל.
תוכן הענינים
ליל שבת קודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
בעת אמירת לחיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :א
כל הברכות שנשפעו להאבות יש בהם כח להשפיע לכל הדורות הבאים . . . . . . . . . . . . .א
תכלית ירידת האדם לעוה"ז כדי לקיים תורה ומצוות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
יעקב בנערותו הי ו כל מעשי ו לשם שמים ועשי ו בנערותו עסק בהבלי עוה"ז . . . . . . . . .ד
יצחק לא רצה לברך ליעקב כי ירא שיתעסק בגשמי ות ורבקה רצתה שיהיה לו
שפע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
בעת שירת הזמר 'כל מקדש' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :ו
עיקר שמירת שבת הוא שיקרב אחרים לשמור את השבת וליהנות מקדושתה . . . . . . . . .ו
לא ישב בשלוה שהוא שומר שבת אלא יפעל שאחרים ישמרו שבת ויקיימו תורה
ומצוות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
המשפיע על אחרים לשמור שבת זוכה לשכר הרבה לאין גבול ושיעור . . . . . . . . . . . . . . .ז
סעודת י ום שבת קודש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :ח
גודל עבודת הצדיקים באכילת הדגים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
צריך לברך על המאכלים בכוונה מפני הנשמות שמגולגלות בהם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
לאחר שירת 'אסדר לסעודתא' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :י
עיקר היראת שמים היא בסתר כשאין איש עמו שיזכור שה' מלא כל הארץ כבודו . . . . .י
רעוא דרעוין פרשת תולדות שתפ"ו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
הברכות בפרשה הם לדורות שנזכה לזש"ק ורפואה וכל מילי דמיטב . . . . . . . . . . . . . . .יא
מעשי אבות סימן לבנים שילך תמיד בדרכי האבות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
צריך לפרוש מדרכי הרשעים ולא להתערב עמהם ולא לסור מדרכי האבות . . . . . . . . . .יג
יהודי צריך להתנהג תמיד בתמימות ובדרך הישר בלא חילוק היכן הוא נמצא . . . . . . . .יג
אי אפשר ליתן את התורה לבני אדם שטוב ורע משמשים אצלם בעירבוביה . . . . . . . . .יד
יעקב הלך בדרכו של אברהם ונשמר בקדושה ופירסם שמו יתברך בעולם . . . . . . . . . .טו
יצחק הלך בדרכו של אברהם ולכן נחשב לזרע אברהם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
ע"י יעקב נעשה קביעות של ג' דורות ת"ח ואין התורה פוסקת מזרעו . . . . . . . . . . . . . .טז
א קודש פרשת תולדות דברות
פרשת תולדות
שתפ"ה
ליל שבת קודש
בﬠת אמירת לחיים:
לפרש כן מיד בראש המקרא דכתיב כל הברכות שנשפעו להאבות יש בהם כח
'ויעתר יצחק' ,שהפציר ופייס ופיתה, להשפיע לכל הדורות הבאים
ומפני מה לא כתב רש"י פירושו רק על א( לחיים ,לחיים טובים ולשלום .הנה
'ויעתר לו ה'. פרשתינו היא הפרשה העוסקת בכל
הברכות כולן ,כי מצינו בה שיצחק
לבאר ,דמה שהתפלל יצחק ואמר
אבינו בירך את יעקב בברכות )בראשית כז,
באותה שעה ,היה על כל
כח( 'ויתן לך' וגו' ,ודרשו חז"ל )בר"ר סו,
הדורות הבאים כולם ,להמשיך ממעיין
ג והובא ברש"י שם( 'ויתן ויחזור ויתן' .גם
למי הדורות לכל ההוא הישועה
אחר כך כאשר רצה יעקב לילך ללבן,
שזקוק לפקידת העקרות ,וכן לכל
בירכו יצחק ואמר לו )כח ,ג( 'ואל שדי
שאר הישועות.
יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל
וכמו שאמר הרב הקדוש מאפטא זי"ע עמים ,ויתן לך את ברכת אברהם וגו'.
)אוהב ישראל ריש פרשת ויצא ד"ה או יאמר
על פי מה שפירשתי( דכל הנסים והנפלאות )כה ,כא( כן בריש הפרשה כתיב כמו
שנעשו לאבותינו ,כמפורש מן המקרא 'ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי
ומן המדרשים ,לא היו על הדור ההוא עקרה היא ויעתר לו ה' ,ורש"י הקדוש
בלבד ,אלא שהשי"ת נתן בהם כח על כתב בזה הלשון :ויעתר לו ה' ,נתפצר
כל הדורות הבאים ,להשפיע הלאה לכל ונתפייס ונתפתה לו ,ואומר אני כל לשון
מה שצריך .ובזה ביאר את הכתוב )תהלים עתר לשון הפצרה וריבוי הוא וכו' ,וכ"ק
קיא ,ד( 'זכר עשה לנפלאותיו'¤ ¥ ,
דזכר הוא אאמו"ר זצ"ל היה מדקדק בדברי רש"י
מלשון ¨ ¨
זכר שהוא בחינת משפיע ,והיינו הקדוש ,דלכאורה אם כן היה רש"י צריך
קודש פרשת תולדות דברות ב
מאנסי על שבת פרשת חיי שרה לטובת שנתן כח בהנפלאות שעשה שיהיו
מוסדות 'חסד לאברהם' ,וחבירו של משפיעים על כל הדורות א.
האיש הנ"ל שהכיר בצערו ,יעץ לו בעת
שהותו של אאמו"ר בעירו ,שכיון ולפני כמה שנים ביקרתי אצל יהודי
שהסקולענער רבי הינו כאן ,ילך לו אחד ,והלה סיפר לי על אביו
ויתברך מפיו. שמקום מגוריו היה בעיר מאנסי יצ"ו,
והמתין זמן רב אחר יום חתונתו לזרע
השבת נערך דינער למען ובצאת של קיימא ,ולא זכה לראות ישועה לנגד
המוסדות ,ועבר האיש ליד עיניו .וסיפר שמנהגו של אאמו"ר
אאמו"ר והשיח בפניו את דאגתו ,שדא זצוק"ל רבות בשנים היה ,ליסע לעיר
א .וזה לשונו הקדוש :פירשתי הפסוק )תהלים קיא ,ד( 'זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום
ה' ,כי אבותינו הקדושים והנביאים הקדושים ע"ה ,כשהיו צריכין לאיזה נס ופלא
אשר הוא איננו על דרך הטבע ,היה כח בידם על ידי טהרתם וקדושתם והתדבקותם
בהשי"ת ,להמשיך נביעו שפע אלהות מהעולמות ומקורין עילאין קדישין ,כי על ידי
אהבה שלהם להשי"ת ודביקותם ומסירות נפשם להשי"ת באמת ותמים ,באו
למדריגת אי"ן כביכול ,אשר שם שוין דבר והיפוכו ,ועל ידי זה היה יכולת בידם
לשנות דרכי הטבעי ,ולהעשות להם פלא ונס מפורסם כפי המצטרך להם לשעתם,
לפקוד עקרות או להחיות מתים וכדומה .אך עתה בדורות הללו אין איתנו יודע עד
מה ,ואין בכוחינו והשגתינו להגיע לבחינה גדולה כזאת רום המעלות ,לחפור ולפתוח
נביעו מקורות עליונים הקדושים.
אמנם זהו מחסדי האל יתברך ,אשר עשה עמנו ברוב רחמיו והשאיר ברכה ,שמאותן
השערים ונביעות אשר נפתחו פעם אחת על ידי אבותינו הקדושים ,נשאר הרשימו
מהנביעו ההוא לדורי דורות בכל עת שיצטרך ,שיוכל השער והנביעו הזה להשפיע
דוגמתו גם עתה בעת הזאת ,כפי המצטרך לבני ישראל עם ה' לחסד אל יתברך,
להיעשות להם איזה דבר שלא בדרך טבעי .וכשאנו צריכין לפקוד עקרות ,אז אנו
קורים פרשת )בראשית כא ,א( 'וה' פקד את שרה' וגו' ,ובזה אנו מעוררים הנביעו
שנפתח על ידי קדושת אברהם אבינו ע"ה ,והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו משפיע עלינו
אותו חסד ונביעו מעלמין עילאין קדישין ,כמו שעשה לאברהם אבינו ע"ה ,וכן הוא
בכל הנסים והנפלאות .ועל פי זה אנו אומרים )בסליחות( מי שענה לכל אחד מאבותינו
יענה גם אותנו .כלל הדבר ,שאותן מקורים עליונים אשר נפתחו נביעתן על ידי
אבותינו הקדושים ,המה חיים וקיימים לדורי דורות לכל עת אשר יצטרך דוגמתו.
ג קודש פרשת תולדות דברות
להבין מה היה הדין ודברים בין יצחק עקא שזה כמה וכמה שנים שהוא ממתין
לרבקה מי ראוי לקבל את אלו הברכות. להוושע בזרע של קיימא ,וטרם נענה.
אמר לו אאמו"ר הזכירו נא שמך ושם
לומר בזה בעזרת השי"ת, ונראה אשתך ,והזכיר שמו ושם אשתו רבקה,
דהנה חובת האדם בעולמו נענה אאמו"ר ואמר לו :הנה עכשיו אנו
היא ,לדעת מה היא תכליתו כאן אוחזים קודם פרשת תולדות ,ובה כתוב
בעולם העשיה ,ועליו לזכור לאיזה לאמר )כה ,כא( 'ותהר רבקה אשתו' ,יהא
מטרה ירד לעולם הזה ,כי אמרו חז"ל רעוא שגם בך יקויים דבר זה ותיפקד
שכל העולם )ילקוט פרשת בראשית רמז ב(
בקרוב בזרע של קיימא ,וחזר אאמו"ר
כולו לא נברא אלא בשביל ישראל כמה פעמים ואמר ,ותהר רבקה אשתו,
התורה ובשביל ראשית, שנקראו ותהר רבקה אשתו .ויהי בשנה הבאה
והנה נשמע בשורה טובה מביתו של
שנקראת ראשית ,ואם כן תכלית האדם
האיש ,שנולדו לו ב' ילדים זכרים למזל
בעולם הוא לקיים את התורה והמצוות,
טוב ,דוגמת רבקה אמנו שהיו תאומים
ומה גם שמשביעין את האדם טרם
בבטנה .והאיש המספר הגיד כי הוא ילד
לידתו פה בעולם התחתון תהי צדיק
התאומים ואלו מהתאומים, השני
ואל תהי רשע )נדה ל ע"ב( ,ומזהירין
שנולדו לו ,ושוב לא נולדו לו עוד
אותו בעת שמפקידים את הנשמה בידו,
ילדים .הרי לנו מזה כמה גדול כוחם של
)שבת קנב החזירה לו כמה שנתנה לך
הישועות שהיו בדורות ההם ,להמשיך
ע"ב( .הרי כי תכלית הירידה לעולם הזה
ולהשפיע ממעיין הישועות על כל
היא לצורך עליה בתורה ועבודת ה',
הדורות הבאים.
ולמלאות את רצון ה' בשלימות ,ואם
כן יזהר איפוא שכל ירידתו תהא רק
רצון שבאמת כל הברכות כולן ויהי
לעליה ,ולא להיפך שיהא נמשך אחר
דורותינו, ועל עלינו ימשכו
תאוות העולם הזה והבליו. ונתברך בכל מילי דמיטב ,אמן.
ומטעם הזה יש להאדם לעבוד את ה'
בכל עת ,וגם בעת שיוצא תכלית ירידת האדם לעוה"ז כדי לקיים
לעסוק בענינים גשמיים ,יעשה זאת תורה ומצוות
לשם שמים ,באכילתו יכוין לשם שמים, ב( בפרשתינו נתבאר איך שיצחק רצה
ובצאתו לסחורה ולעסוק במלאכתו תהא לברך את עשיו ,ורבקה אמרה אל
מחשבתו לשם שמים ,וכל אשר יעשה יעקב בנה שהוא יקבל את הברכות .ויש
קודש פרשת תולדות דברות ד
בנערותו היה איש תם ,ובכל מעשיו היה יהא רק למען שמו יתברך .והעושה כן
תמים עם ה'. גם עסקו בגשמיות נחשב לעבודת ה',
ועבודתו תהא בברירות ובתוקף ,מה
כתיב )כז ,כח( 'ויתן לך ובפרשתינו שאין כן מי שבעת שעוסק בעניני
האלקים מטל השמים ארציות אינו מכוין לשם שמים ,אז אף
ומשמני הארץ' ,והרי אין הברכות הללו כשיבוא ללמוד ולהתפלל יחסר לו
אלא ברכות גשמיות] ,והדבר נראה לעין הישוב הדעת ,והכל יהיה אצלו בבלבול
כל ,צא ולמד מכל מי שאומר את פסוקי ובערבוביא ,ולא יהא לאל ידו להשקיע
'ויתן לך' מדי שבוע במוצאי שבת, את ראשו בענינים רוחניים ,כי ראשו
שמכוין בזה להתברך מאלו הדברים המגושם אינו סובל כל דבר רוחני.
הגשמיים ,כיון שרצונו להצליח במסחרו
וסגולתו לפרנסה ,הן אם הוא מהנוהגים
לאומרה בעשרה ,והן אם הוא מאותן יעקב בנערותו הי ו כל מעשי ו לשם שמים
שאומרים שניים ביחד ,מכל מקום כוונת ועשי ו בנערותו עסק בהבלי עוה"ז
כולם שוה בזה לזכות לברכות גשמיות[. ובעשיו ויעקב כתיב )בראשית כה ,כז( 'ויהי
עשיו איש יודע ציד איש שדה,
ויעקב איש תם יושב אהלים' ,ולכאורה
יצחק לא רצה לברך ליעקב כי ירא צריך לדקדק מהו לשון 'איש' דכתיב
שיתעסק בגשמי ות ורבקה רצתה שיהיה גבייהו ,ולכאורה הוי סגי לומר ויהי
לו שפע עשיו יודע ציד ויעקב תם .אלא דעיקר
הקדוש נועם אלימלך )בפרשתינו ובספר גדלות האדם תלוי כפי מה שהיה מתנהג
בפסוק ורבקה אמרה( מפרש שמהאי בנערותו ,שזהו פירושו של 'איש' ,וכמו
טעמא למה לא רצה יצחק לברך את שמרגלא בפה קדשו של כ"ק אאמו"ר
יעקב בברכות הללו ,לפי שהיה מתיירא זי"ע לדייק על מה שדרשו חז"ל )ע"ז יט
שמא יכשל יעקב לעסוק בעניני גשמיות, ע"א( על הפסוק )תהלים קיב ,א( 'אשרי איש
ולא יעשם בכוונה הרצויה לשם שמים, ירא את ה' ,אשרי מי שעושה תשובה
ועל כן אמר מוטב שעשיו יקבל את כל כשהוא איש ,שמילת 'איש' יורה על ימי
הברכות הגשמיות ,כדי שיעקב ישאר הנעורים .וכמו כן היה אצל יעקב ועשיו,
בתמימותו לה' אלקיו .אבל רבקה שהיא שמיד בנערותם כבר נפרדו זה מזה,
השכינה הקדושה כדאיתא בזוהר הקדוש שעשיו בנערותו כבר היה איש שדה,
)רעיא מהימנא פרשת פנחס רל ע"א ובפירוש הסולם והיה שקוע בגשמיות ומסתובב בחוצות
שם( ,ובכל צרתם של ישראל יש לה צער, ועוסק בהבלי העולם הזה ,ויעקב כבר
ה קודש פרשת תולדות דברות
יעשה .לא כן אני שהנני איש חלק, וכל מקום שגלו שכינה עמהם )מגילה כט
ומיום היותי על האדמה עד היום הזה ע"א( ,והיא אינה סובלת שבניה יהיו
עבדתי בתמימות את ה' ,ועבודתי היתה נתונים בצרה ובשביה ,ויהיה חסר להם
תמה וזכה ,ואיככה אוכל וראיתי פנים מצרכי הגשמיות ,כי איך יהיו יכולים
חדשות בעסקי בגשמיות ,ואז 'אולי להגות בתורת ה' יומם ולילה כשריחיים
ימושני אבי' ,הכוונה לאבי שבשמים ,פן על צווארם ,ועל כן אמרה אל יעקב לך
ימשמש במעשי וימצא פסול בעבודתי, נא ותקבל ברכות אביך ,שגם לך תהא
'והייתי בעיניו כמתעתע ,והבאתי עלי הרווחה ושפע בעולם הזה ,ותוכל
קללה ולא ברכה' ,כיון שהגשמיות לא לעבוד את ה' באמת ובתמים.
הועילה לו ,רק יצא שכרו בהפסדו.
יעקב נתיירא מאוד מהגשמיות, אבל
)שם ,יג( על זה נתנה לו השכינה עצה וחשש פן ואולי יהא נמשך אחרי
'ותאמר לו אמו עלי קללתך בני', עניני העולם הזה וישכח אל מחוללו,
רצה לומר הסר כל דאגה מלבך ,כי אני וכמו שאמר הכתוב )דברים ח ,יב-יד( 'פן
אשמור ואשגיח עליך שלא יצא מכשול תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה
מתחת ידך ,ובלבד שכה תעשה' ,רק וישבת ,ובקרך וצאנך ירביון ,וכסף וזהב
שמע בקולי ולך קח לי' ,היינו שתקבל ירבה לך ,וכל אשר לך ירבה ,ורם לבבך
את הברכות הגשמיות ,ותקחם לי לשמי, ושכחת את ה' אלהיך' ,וכן כתיב )שם לב,
ותעשה כל מעשיך בפרנסה הכל לשם טו( 'וישמן ישורון ויבעט' ,ועל כן אמר
שמים ,ותכוין באכילה שהנך אוכל כדי יעקב אל השכינה הקדושה שמא אם
שגופך יהיה בריא וחזק לעבודתו יתברך אתעסק בענינים גשמיים אתגשם ,ולא
שמו ,גם תכוין לתקן בזה את כל אוכל להמשיך בעבודתי את ה' .וזה
הניצוצי קדושה שנפלו במאכל ,וכן בכל נרמז בפסוק )בראשית כז ,יא-יב( 'ויאמר יעקב
העסקים ,ואז מובטח לך שלא יהיו לך אל אמו ,הן עשיו אחי איש שעיר ואנכי
עניני העולם הזה למכשול. איש חלק' ,רצה לומר שעשיו מבואו
חי הוא צאתו ועד הזה לעולם
'וילך )שם ,יד( זה מעיד הכתוב ועל בערבוביא ,והוא ביקש חשבונות רבים,
כלומר לאמו', ויבא ויקח ואכן לו יאתה לקבל את כל הברכות
שבאמת קיבל את כל הברכות ,ועשה הגשמיות ,כי בלאו הכי הרי הוא
הכל לשם השכינה הקדושה לשמו מבולבל לגמרי ואינו עבד ה' ,והולך
הגדול יתברך ויתעלה. בתר תאות לבו ,וככל אשר לבו חפץ
קודש פרשת תולדות דברות ו
בﬠת שירת הזמר 'כל מקדש':
שלא יצא האדם ידי חובתו בזה לבד עיקר שמירת שבת הוא שיקרב אחרים
שהוא משמר את השבת כהלכתה ,רק לשמור את השבת וליהנות מקדושתה
צריך לקרב אחרים לשמירת השבת, כל מקדש שביעי כראוי לו ,כל שומר
ולהשפיע עליהם ליהנות מנועם זיווה. יום שבת כדת מחללו ,שכרו הרבה
ומבאר במשל ,לשומר גינה או פרדס, מאוד על פי פעלו .יש לדקדק מפני מה
שלא יאות לקרוא לו בשם שומר על כפל לשונו במילת שונות ,מקדש שביעי
ששומר הגינה שהוא עצמו לא יגזול מן ושומר שבת .ועוד יש לדקדק על מה
השדה ,כי שמירה כזו אין לה תכלית ,רק שאמר 'שכרו הרבה מאוד' ,משמע
מן שישמרנה הוא שמירתו עיקר שיקבל הרבה מאוד שכר בלי גבול
לבל האחרים והמזיקין הגזלנים ושיעור ,ומיד אחר כך אמר 'על פי
יפסידוה .כן הוא הדבר בשמירת שבת, פעלו' ,שפירושו לכאורה שיקבל שכר
שהשומר שבת צריך לשומרה לבל בצמצום לפי פעלו ועבודתו ,ודבריו
תתחלל על ידי אחרים ,על ידי שיחזקם סותרים זה את זה.
ויעודדם וידבר על לבם ,עד שיאותו גם
הם לא לחלל את השבת. ונקדים את דברי האור החיים הקדוש
)פרשת כי תשא לא ,טז ד"ה עוד ירצה
על הפסוק
לא ישב בשלוה שהוא שומר שבת אלא
)שמות לא ,טז( שצריך לשמור(
יפעל שאחרים ישמרו שבת ויקיימו
'ושמרו בני ישראל את השבת ,לעשות
תורה ומצוות
את השבת לדורותם' ,שהקשה דלשון
'ושמרו את השבת' ודאי ניחא ,כי
שמענו כן ראינו בצדיקי וכאשר שביתה היא שבת מצות עיקר
הדורות ,שלא נחו ולא שקטו ממלאכה ,ושמירתה היא בשב ואל
בזה שהם עצמם אינם מחללים את תעשה ,אבל לשון 'לעשות את השבת'
השבת ומקדשים אותה ,אלא נסעו ודאי קשה ,כי איך אפשר לעשות
לעיירות ולכפרים לחזק ולעודד את שבת ,והלא אין מצותה רק בשביתה
העתים שבכל היבשות, העצמות שלא לעשות בה מלאכה.
והזמנים יעמדו על משמרת השבת ,וגם
הם יהיו שומרים את התורה והמצוות, ליישב ,דלא סגי לאיש במה וכתב
והתאמצו מאוד לקרב לבבות אחינו בני שהוא מיטיב לעצמו לבד ,רק
ישראל לאביהם שבשמים ,ולהכניסם עליו להטיב לזולתו ולקרב אחרים ,וכן
תחת כנפי השכינה .וכן נהגו בקודש הוא גם הענין בשמירת שבת קודש,
ז קודש פרשת תולדות דברות
'ויעקב איש תם יושב אהלים', כז( כ"ק זקני הקדוש זי"ע עם בנו חביבו כ"ק
ומדקדק על מה שנאמר בלשון רבים אאמו"ר זי"ע ,שבעת צר ומלחמה בזמן
יושב 'אהלים' ,ולא היה לו לומר רק שהאויב היה רודף ,נסעו לעיירות
)שם( יושב 'אוהל' ,כעשיו שנאמר בו ברומעניא לגדור גדר ולעמוד בפרץ,
'איש שדה' ולא איש שדות .ומבאר שעל שיהיו כולם שומרים שבת כהלכתה .כמו
כן נאמר 'אהלים' בלשון רבים ,משום כן היה בעת שנסע אאמו"ר לארץ
שלא סגר את עצמו באוהל אחד גרידא ישראל ,ויט שכמו ללכת מעיר לעיר
ללמוד שם תורה ,רק הוסיף לילך ומכפר לכפר ,מקומות שבהם מצב
מאוהל לאוהל ,לסייע ולקרב לעוד אחד היהדות היה רעוע ,וחיזק ועידד את
שעוד צריך לחיזוק ,וללמדו את דרך ה' רוחם לקרב לבם לאביהם שבשמים.
וקיום המצוות. כללא דמילתא ,שלא סגי לאיש במה
שהוא עצמו הולך וגדול ביראת ה'
המשפיע על אחרים לשמור שבת זוכה ובמדריגות רבות ,כי לא יצא ידי חובתו
לשכר הרבה לאין גבול ושיעור עד שיפרסם הדבר גם לאחרים ,וישתדל
ומעתה נוכל להבין את מאמר הזמר וידאג שאף הם ילכו בדרך זה.
שפתחנו בו' ,כל מקדש שביעי
כראוי לו' ,היינו שמקדש את השבת ואל תתמה על החפץ ,לומר איך יצא
כהלכה בלי לחללו ,ומנצל את הזמן דבר זה ללמד על הכלל כולו,
כדבעי בסעודת שבת לעשותם בקדושה שהרי לאו כל מוחא סביל דא להיות
וביראה ,וכמו שכתב בספר הקדוש אמרי מנהיג קהילה ומשפיע לאחרים ,ולא כל
נועם )בפרשתינו אות לט( דעל ידי האכילה אחד יש לו אנשים שהם שומעי לקחו.
בקדושה בסעודת שבת ,משפיע קדושה מכל מקום ידע כי לא נפלאת היא ממך,
על כל עניני הגשמיות שיעשה במשך כל ולא רחוקה היא עבודה זו של קירוב
השבוע ,והשירות ותשבחות ששר ומזמר הלבבות ,וגם אתה במצבך תוכל להיות
משך יום השבת קודש ,משפיעים רבי או משפיע ,על ידי שתחזק ידי
קדושה על כל הרוחניות משך השבוע. אחרים ברכים כושלות ,לדבר אליהם
שידעו מה הם התרי"ג מצוות ,ומה זה
שאמר 'כל שומר שבת כדת ומה תורה ומצוות ,וממך ילמדו את גודל
האור כדברי היינו מחללו',
ערך השבת ואת יקר תפארת גדולתה,
החיים הקדוש שגם שומרה על ידי
וכן יעשו.
שגורם שאחרים לא יחללוה ,על ידי
שמטעים להם מגודל רוממות השבת ראיתי בכתבי אאמו"ר זצוק"ל וראה
קודש ,ומחזקם להיות גם הם מעם )כה, שמפרש מקרא בפרשתינו
קודש פרשת תולדות דברות ח
וזיכה את האחרים ,והיינו מלבד מה מקדשי שביעי וקוראי עונג ,אז 'שכרו
שמקבל שכר 'על פי פעלו' לבד. הרבה מאוד' ,שכר הרבה על שזכה
סﬠודת יום שבת קודש:
לבעבור זאת שנשארו קדושים במינן, גודל עבודת הצדיקים באכילת הדגים
ואף שיש להם עינא פקיחא שלטו על קיבלנו מרבותינו זי"ע ,שנשמות א(
רוחם ,ולא פגמו בראייתם מאז ועד הצדיקים מתגלגלים בקרב הדגים,
עתה ,ועל כן יש סגולה מיוחדת בעין ועל כן רבה העבודה של אכילת הדגים.
הדג ,כיון שהוא בריה שלא פגמה הצדיקים, אצל בעינינו ראינו וכן
בראייתה .וכאשר חשב בדעתו כך ,פנה שאכילת הדגים אצלם היתה בכוחות
אליו הרב הקדוש מרוזין ,ויאמר לו בזה עצומים וחילי יתיר.
הלשון' :אינגערמאן גוט געטראכט,
ריכטיג געטראכט'.
עובדא )גנזי ישראל פרשת נח תרפד עמ' קלג והוי
הובא בנועם אליעזר שם( שהרב הקדוש
אאמו"ר זי"ע היה מזכיר את וכ"ק רב יוסף מראדוויל זי"ע שבת פעם בצל
מאמר הבעל שם טוב הקדוש קדשו של הרב הקדוש מרוזין זי"ע,
זי"ע במה שנאמר )במדבר ב ,ב( 'איש על והושיבוהו שם בראש השלחן סמוך
דגלו' ,דדגלו אתוון 'דג לו' ,והרמז להרב הקדוש מרוזין ,וכשהגישו הדגים
שלכל אחד ואחד יש מיוחד דג לו שהוא לפני הרב הקדוש מרוזין הסתכל בפני
יתקנו ,ועליו להעלותו אל הקדושה ב. הצדיק ,וראה אותו שאכל את העין של
הדג .חשב ר' יוסף בדעתו שיש לומר
פעם אירע אצל הרב הקדוש רבי מאיר עומק כוונת מעשה הרבי שאכל את העין
מפרימישלאן זי"ע שלפני תפילת פי דברי חז"ל )סנהדרין קח של הדג ,על
שחרית הלך אל בתו ,וביקש ממנה ע"א( דהיינו טעמא שלא נאבדו הדגים מן
שתביא אליו דג ,שרוצה לאכלו על העולם ,בשחת ה' את כל היקום אשר על
ארוחת הבוקר .הדבר היה תמוה בעיניה פני האדמה כשבא מבול לעולם ,הוא
ב .בספר שמע שלמה )שבת קודש עמ' קטז( הביא ,דבספר הדרת קודש כתב בשם הרב
הקדוש רבי שלמה קארלינער וזה לשונו :איש על מחנהו ואיש על דגלו ,פירוש דג
לו ,למי שהוא איש ,אזי מזדמנים לו על שבת קודש דגים הראויים לו.
ט קודש פרשת תולדות דברות
אמנם אף אחרי כל מה ששמעה ,לא של הבת ,כיון שמעולם לא היה כלל
מדבריהם, העלמה התפעלה עסקו של אביה הקדוש להתעניין בעניני
ולא נפלה בזרועות היאוש ,והאמינה אכילה שיגישו לפניו ,אבל כיון שביקש
בכוחו של הצדיק ותגזר אומר ויקם, לא נתעכבה בביתה ,אלא תיכף יצאה
וידעה שיש לאל ידה להצליח ליתן טרף לרחוב העיר לקנות דג ולהביאו אל
לאביה מאשר תשיג ידה .ועל כן אביה .אמנם בהגיעה אל השוק מצאה
השתדלה והתחננה אצל סוחר אחד, שסוחרי הדגים יושבים בידים ריקניות,
שיואיל נא בטובו אך הפעם לרדת אל ולא עמדו על שפת הים כמנהגם בכל
הנהר ,לנסות עוד הפעם למצוא דג ,על יום ,רק היו עומדים לפוש ברחוב.
את כשיגמור לאביה שתביא מנת כששאלה אותם מה זה על מה זה,
תפילתו ,ובתחילה לעג עליה האיש, סיפרו לה שהנהרות בכל הגלילות לקו
שהרי כל טצדקי כבר נעשו ,ורבים וכן במכה ,וכבר יצאו רבים מן הדייגים ולא
טובים כבר ניסו לדוג דגים ולא עלה מצאו ,ואפילו דג אחד אין בנמצא,
בידם ,ואין שום צד שעל כולם יצליח ועתה כבר עבר איזה זמן ,וכבר בדקו
הוא עכשיו ,אמנם אחר כל ההפצרות בהרבה מקומות ועשו הרבה תחבולות,
שהפצירה בו ,וטענתה שאם לא יועיל ועדיין לא היה ביכולתם להשיג שום דג,
לא יזיק ,הסכים האיש לפרוס את מצודו ובכן אין להשיג דגים עכשיו בשום
אל תוך הנהר ,ולא עלה על דעתו למצוא פנים ואופן.
העלמה, רצון למלאות אלא דג,
שהתחננה לפניו והפצירה בו בתחנונים בתו של הרב הקדוש נשתוממה לשמע
רבים כל כך .אמנם לרוב תמיהתו לא התייאשה, לא אבל דבריהם,
עבר זמן רב ,ועלה דג אל תוך מצודתו, באמרה ודאי לא על חינם ביקש אבי
האיש העלה אותו ליבשה ,ויתנהו לפני הקדוש שאביא אליו את הדגים ,ואם כן
העלמה שקיבלה אותו בשמחה רבה, ודאי יש באפשרות לקיים ולמלא את
ומיהרה לביתה להכין מטעמים לאביה רצונו ,ועל כן הלכה למקום אחר שגם
כאוות נפשו הטהורה. שם היה סוחר המוכר דגים ,ולדאבונה
מצאה אותו גם כן בלי דגים ,ונימוקו
הרב הקדוש רבי מאיר את כשגמר וטעמו כדברי הראשונים ,וכמעשהו בזה
תפילתו ,נכנס לבית התבשיל, כך מעשהו במקום שלישי ,וכולם ענו
וראה שם על הכירה את הקדירה שבה ואמרו שלא כדאי לטרוח על הדבר ,כיון
היה מתבשל הדג ,ונהנה מאוד ממראה שבשום אופן לא תמצא בכל הגלילות
עיניו ,באמרו שאכן לזה הדג קיוה 'דעם לקנות דגים.
קודש פרשת תולדות דברות י
במלאכתו ,והיה זמנו מצומצם ומיהר האב איך געמיינט' ,ואכן אכלו לפת
לעשות מלאכתו ,ופתאום עבר סמוך שחרית .ור' מאיר'ל המתין לדג זה
להנהר ,ומן השמים עיכבוהו על ידי דוקא ,לפי שצפה אותו ברוח קדשו,
שנאלץ לשתות שם מים ,והתכופף וראה את הנשמה שצריכה תיקון על ידו,
ושחה נפשו להנהר סמוך ונראה לאותו ועל כן מתחילה שלח את בתו לבשל לו
ומתוך לשתות, והתחיל הצפרדע, דג ,וה' אינה לידה את הדג הזה.
מהירותו וחפזונו שכח לברך על המים.
צריך לברך על המאכלים בכוונה מפני
הנשמות שמגולגלות בהם
ומגודל הרחמנות על הנשמה ששנים
הרבה כל כך היתה מצפה לתיקונה,
ב( יש ענין לתקן את הנשמה על ידי
ועדיין לא נתקנה ,נאנח הבעל שם טוב.
שמברכים על המאכל בכוונה ,וכפי
המתבאר ממה שהובא בכתבי אאמו"ר
הגדול המפורסם רבי יוסף והגאון
זצוק"ל נאטאנזאהן שאול זצוק"ל מעשה ,שהבעל שם טוב הקדוש
מיום שמעו את המעשה הנ"ל ,היה זי"ע היה מיסב עם תלמידיו הקדושים,
מקפיד לברך בכוונה בכל מקום ומקום ופתאום נאנח הרבה מאוד ,וכשרצו
שעבר שמה ,כדי שיוכל לתקן את כל התלמידים להבין פשר הדבר ,סיפר
מה שביכולתו לתקן. להם ,שהיתה צפרדע אחת בעבר השני
של העולם בהרי אררט ,שמשך שנים
ועל פי הדברים האלה ביאר אאמו"ר רבות נתגלגלה בה נשמה שהיתה זקוקה
זצ"ל את מאמר הכתוב בפרשתינו לתיקון .ובנו של אותו אדם שנשמתו
שאמר יצחק )כז ,ז( 'הביאה לי ציד ועשה נתגלגלה בצפרדע ,היה חי בעולם הזה,
לי מטעמים' ,דלמה הוצרך לומר ב' והיה עבד לאיש עשיר שנחלה ,והשי"ת
פעמים 'לי' .אלא הכוונה תבא לי הציד סיבב שאותו עשיר יצטרך ליסע לשם
לתקנו מוטל שעלי לי, המיוחד לצורכי רפואה ,והתעכבו שמה לזמן
ולהעלותו לשורשו. עוסק הבן היה אחד וביום מה.
לאחר שירת 'אסדר לסﬠודתא':
בפה קדשו דכ"ק אאמו"ר זי"ע לפרש עיקר היראת שמים היא בסתר כשאין איש
)בתפילת הקרבנות( בהקדם אמרינו כל יום עמו שיזכור שה' מלא כל הארץ כבודו
'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר קדם ריבון עלמין ,במילין סתימין ,תגלון
ובגלוי' ,שמקדימין לומר בסתר לפני פתגמין ותימרון חידושא .מרגלא
יא קודש פרשת תולדות דברות
ויהיו כליותיו נעשות כשני מעיינות ובגלוי ,לומר לך שעיקר היראת שמים
של חכמה' ,ותימרון חידושא' ,ויזכה צריך לעת שהוא בסתר לבדו ואין איש
בתורה נפלאים חידושים לגלות עמו ,אז צריך לזכור שהשי"ת מלא כל
הקדושה. הארץ כבודו ,ולית אתר פנוי מיניה ,ולא
יקל ראשו נגד ה'.
ואאמו"ר הראה מקום בזה על הרב
זי"ע, מסאטמאר הקדוש וזהו הכוונה 'קדם ריבון עלמין' ,שיש
שהיו שפתותיו נוטפות מרגלאין טבין, להאדם לשים לנגד עיניו ,שהוא
ובעת עריכת שולחנו היה מצוה על אדם עומד לפני הריבון עלמין' ,במילין
אחד שיהיה פותח בדברי המדרש ,והוא סתימין' ,כלומר גם בענינים סתומים
פתח פיו בחכמה בביאור דברי המדרש, שהם בסתר ,בזמן שאין איש מאנשי
בלי שיכין את עצמו קודם לכן ,והיה הבית שם בבית .והעושה כן זוכה
נשפך ממנו רמזים נפלאים ,דרושים ויוכל החכמה, שערי לו שיפתחו
נחמדים ופלפולים עצומים באופן נפלא כמעיין דאורייתא חידושין לחדש
למשך זמן רב ,והכל על ידי היראת המתגבר ,וזהו שאמר שאם יעשה כן,
שמים שלו בסתר כבגלוי. הרי הוא זוכה אשר 'תגלון פתגמין',
רﬠוא דרﬠוין פ רשת תולדות שתפ"ו
אבינו וי"ב שבטי י-ה .ואאמו"ר זצ"ל הברכות בפרשה הם לדורות שנזכה לזש"ק
היה אומר ,שכל האמור בפרשה הוא ורפואה וכל מילי דמיטב
לדורי דורות ,שיפקדו בני ישראל בזרעא א( לחיים ,השי"ת יעזור שיקויים בנו
חייא וקיימא .וכמו כן שאר הברכות )בראשית כה ,כא( מה שנאמר ביצחק
'ויתן לך )כז ,כח( שנאמרו בפרשה 'ויעתר לו ה' ,כפירוש רש"י ויעתר לו ה',
האלוקים מטל השמים וגו' ,וכל הברכות נתפצר ונתפייס ונתפתה לו ,ואף אנו
הם לדורי דורות. נזכה שהבורא ב"ה יעתר לנו להוושע
בזרע של קיימא וכל מילי דמיטב.
נמצאים בשבת קודש שנשפע ואנו
רפואה ,כמאמרם ז"ל )שבת יב ע"א( בפרשתינו מצינו שנפקד יצחק אבינו
'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה ע"ה ,כמו שנאמר )שם ,יט(
לבוא' ,ועכשיו זה חודש של רחמים, 'אלה תולדות' ,אלו הם התולדות ,יעקב
קודש פרשת תולדות דברות יב
כתבו בפרשתינו ,שנתגבר יצחק וחפר שכל בני ישראל יהיה להם רפואת הנפש
אותן ,וקרא להן כשמות אשר קרא להן ורפואת הגוף .וזכות שבת שהיא מקור
אביו ,ועשה כן לכבוד אביו ,וממה את שקיבל יעקב וזכות הברכה,
שהתורה הודיעה זה ,נראה שנחשב לו הברכות ,ונאמר בו )כז ,לג( 'גם ברוך
לזכות ויש בזה התעוררות ,וקל וחומר יהיה' ,בזכות זה נזכה שכל ישראל
שאל ישנה אדם מדרך אבותיו ,שהרי יתברכו ,עד שנזכה לגאולה השלימה
יצחק אפילו שמות הבארות שקרא אותן במהרה בימינו אמן.
אביו לא רצה לשנותן ,וזה קל וחומר
ומוסר ומנהגותיהם האבות לדרכי מעשי אבות סימן לבנים שילך תמיד
שלהם ,עכ"ל .והיינו משום שמעשה
בדרכי האבות
אבות סימן לבנים ,שיהודי תמיד צריך אלה תולדות יצחק בן אברהם, ב(
לעמוד איתן וחזק בדרך האבות. אברהם הוליד את יצחק )כה ,יט(.
צריך ביאור מהו כפל הלשון שאמר ב'
וראיתי באמרות טהורות שמביא בשם פעמים ענין זה שאברהם הוליד את
רבי אברהם אזולאי זצ"ל על יצחק .ולהלן )פסוק כב( נאמר 'ויתרוצצו
הכתוב )משלי א ,ח( 'שמע בני מוסר אביך הבנים בקרבה ,ותאמר אם כן למה זה
ואל תטוש תורת אמך' ,ויש לדקדק אנכי ,ופירש רש"י ותאמר אם כן ,גדול
מדוע באביו נאמר הלשון 'שמע' ובאמו צער העיבור ,למה זה אנכי ,מתאוה
'אל תטוש' .ומבאר שהאבא לומד עם ומתפללת על הריון .והאור החיים
הבן תורה ,ואת התורה שלומד צריך הקדוש מקשה :ופירושו ז"ל אין הדעת
להבין ולא להאמין ,ועל כן אצל האב מסכמת עליו ,שתמאס הצדקת בהריונה
נאמר לשון 'שמע' ,שפירושו שיבין לצד הצער ,גם במה נחה דעתה באמור
היטיב .אך האמא מדברת את דברי לה האלהים שני גוים וגו' ,ובזה לא
המסורה ,שהיא מגדלת ומחנכת בבית, יוסר צערה.
ומנחילה להם את המסורה שנחלה בבית
ולהלן בפרשה כתוב )כו ,יח( וישב יצחק
אביה ,וזהו 'אל תטוש' ,שלא יקשה
ויחפור את בארות המים אשר
קושיות אלא יקשיב באמונה ,וזהו אל
חפרו בימי אברהם אביו ,ויסתמום
תטוש תורת אמך ,שיעמוד איתן לעשות
פלשתים אחרי מות אברהם ,ויקרא להן
מה שראה בבית הוריו.
שמות כשמות אשר קרא להן אביו' ,ויש
ויעקב אבינו היה דוגמא לזה ,ואאמו"ר להבין מדוע היה צריך לקרוא את
זצ"ל בספרו מאור ישראל כתב הבארות בשמות שקרא להם אביו.
לבאר מה שכתב רש"י בסוף הפרשה )כח, ורבינו בחיי )שם ,טו( וכן שאר ראשונים
יג קודש פרשת תולדות דברות
)במדבר כג ,ט( 'הן עם לבדד ישכון ובגויים ט( שיעקב אבינו ברח מבית לבן אחר
לא יתחשב' ,ובא ללמדנו יעקב אבינו היותו שם עשרים שנה ,ומדוע ברח.
בבית לבן ,שגם אם מסתובבים בכאלו אלא הביאור בזה הוא ,שמעשה אבות
מקומות ,צריך להחזיק עצמו חזק שלא סימן לבנים ,שיעקב היה בבית לבן ,ושם
לסור מדרכי האבות. היו בני אדם שאינם מהוגנים ,והיו
עוסקים בכל העבודה זרה שבעולם,
ובדרך זה מבאר רבינו בחיי שהבאנו
ועמהם היה גר יעקב אבינו ,אמנםיעקב
בא אבינו שיצחק לעיל,
אבינו היה בבחינת )בראשית לב ,ה( 'עם לבן
ללמדנו את גודל החובה לילך בדרכי
גרתי ,ותרי"ג מצוות שמרתי ,ולא למדתי
האבות ,ששוב חפר את אותם בארות
ממעשיו הרעים' ,שתמיד עמד בתקיפות
המים שחפרו בימי אברהם ,והוסיף עוד
לילך בדרך אבותיו.
וקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם
אביו ,אף שאברהם אבינו היתה לו כוונה צריך לפרוש מדרכי הרשעים ולא להתערב
לחפור דווקא כאן ,ואף את השמות לא עמהם ולא לסור מדרכי האבות
שינה מהשמות שקרא להם אביו ,ובזה אדוני אבי זקני זצ"ל היה אומר ,שיהודי
נאחז בחזקה בדרכי אבות ,לקיים מה צריך להחזיק חזק ואיתן בדרך
שנאמר 'שמע בני מוסר אביך ואל האבות ,ולא לשנות מהם כלל ,ולא יבוש
תיטוש תורת אמך' ,וכך אפשר להאחז מפני המלעיגים עליו ,כמו שכתב הרמ"א
בעוז ובחזקה בדרכי האבות ובמעשיהם. בסעיף הראשון בשולחן ערוך ,ואף אם
יהודי צריך להתנהג תמיד בתמימות ובדרך
נמצאים בבית לבן או במצרים ,תמיד
הישר בלא חילוק היכן הוא נמצא
יתערבו ולא בדעתם, איתן יעמדו
בגויים ,אלא יפרשו ויבדלו מהם.
היתה עקרה ,וראתה שאיזה ורבקה
דבר אצלה שלא כשורה ,שעל אדוני אבי זקיני זצ"ל ,שהיה ואמר
זה נאמר 'ויתרוצצו הבנים' ,ומבאר במלחמה לראות אפשר
)בפרשתינו בפסוק ויתרוצצו( התפארת שלמה שהמקומות הנוראה, האחרונה
שיהודי צריך תמיד להיות בתמימות, הראשונים שהיו יכולים הרשעים לשלוט
ולהתנהג הערליך ,ואין זה משנה היכן פשתה בהם המקומות הם בהם,
הוא נמצא ,אם בבית המדרש או ברחוב המודרניזציה ,ושם החלו לשלוט מיד
או בחנות ,תמיד הוא צריך להיות בהגיעם ,ובמקומות אחרים לא הצליחו
הערליך .ואם לפעמים כשהוא יושב לשלוט מיד .ומזה נלמד שיהודי תמיד
בבית המדרש הוא מתנהג כצדיק, צריך להחזיק עצמו חזק בעצמו ,ולפרוש
וברחוב הוא מתנהג אחרת ,עליו נאמר ולהבדל מאומות העולם ,כמו שנאמר
קודש פרשת תולדות דברות יד
ולפעמים הוא הולך למקומות רעים, )בראשית א ,ד( 'וירא אלהים את האור כי
וילד שדעתו מעורבת באופן כזה אינה טוב ,ויבדל אלהים בין האור ובין
צריכה .וזהו 'אם כן' שגדול צער העיבור החושך' ,ופירש רש"י ראהו כי טוב ,ואין
למה אנכי', זה זה' ,למה באופן נאה לו ולחושך שיהיו משתמשין
התפללתי על ההריון ,כיון שאיני רוצה בעירבוביא ,וקבע לזה תחומו ביום ולזה
שיהיו אור וחושך משמשים בעירבוביה, תחומו בלילה ,ע"כ.
אלא רק בנים העוסקים בתורה ובמצוות,
ומבאר התפארת שלמה שאין הכוונה
עכ"ד התפארת שלמה.
כפשוטו על אור וחושך ,אלא
אי אפשר ליתן את התורה לבני אדם שטוב אור הכוונה לתורה ויראת שמים ,שהם
ורע משמשים אצלם בעירבוביה מאירים באור גדול ,וההיפוך מזה הוא
וכן ביאר אדוני אבי זקיני זצ"ל ,והוסיף חושך ,ושניהם אין הולכים ביחד ,שאי
על זה תוספת נופך ,שרבקה אמנו אפשר שבבית המדרש יהיה ירא שמים
הרי ידעה שצריכים לצאת ממנה י"ב והערליכע יוד ,וברחוב בשעה שאין
שבטי י-ה שיקבלו את התורה ,וכפי איש רואה אותו ,הוא כבר שקוע בתוך
שיהא נראה בנה זה היוצא ממנה ,כך התאות ,זה אינו הולך יחד ,כיון שאור
ייראו הדורות הבאים ,ואי אפשר לקבל זה עולם הבא וחושך זה עולם הזה ,ואי
את התורה על ידי אנשים שמעורב בהם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר
טוב ורע ,משום שלא יהיה לתורה קיום, אחד .אלא תמיד צריך להיות כך ,שילך
ולכן אמרה שאינה חפיצה בילד זה ,אלא בדרך הישר מתוך תמימות ויראת
היא רוצה בן קדוש ,שממנו יצאו בנים שמים ,ואין ראוי לאור ולחושך לשמש
ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות. יחד ,אלא צריכים הם להחלק ולהפרד
זה מזה.
ומבאר בזה את הפסוק 'אם כן למה
ז"ה' ,ז"ה בגימטריא י"ב ,רמב וזהו 'ויתרוצצו הבנים בקרבה' ,שרבקה
לי"ב שבטי י-ה' ,אנכי' רומז לאנכי ה' ראתה שיש דבר שאינו טוב
אלוקיך ,וכיון שעתידים לצאת ממנה בעיבורה ,שבעת שעברה על פתח בית
י"ב שבטי י-ה ,והם עתידים לקבל את המדרש של שם ועבר ,יעקב היה רוצה
התורה שמתחילה באנכי ה' אלוקיך ,אם לצאת ,ומצד שני כשהלכה על פתחי
כן י"ב שבטי י-ה צריכים לקבל את עבודה זרה ,והביטה באינטנרט ושאר
התורה בטהרה ,ולא בעירוב טוב ורע הבלי העולם הזה ,עשיו היה מפרכס
אור וחושך ,לכן 'ותלך לדרוש את ה' לצאת ,וחשבה שיש במעיה עובר אחד,
וגו' ,איך יוכלו לקבל את התורה באופן שלפעמים הוא הולך לבית המדרש,
טו קודש פרשת תולדות דברות
ביום מקיימים עצמה מילה מצות זה' ,ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך' ,ואין
השמיני ,מכל מקום צריכים לחיות את כאן עירוב אור וחושך.
כל החיים עם מצות מילה ,ובכל יום
צריכים להיות שמורים בקדושה וטהרה. כן היה ,כמו שנאמר להלן ובאמת
עוד מצינו אצל אברהם אבינו שנאמר )פסוק כז( 'ויגדלו הנערים ויהי
אצלו )שם יב ,ח( 'ויקרא בשם ה' ,ופירשו עשיו איש יודע ציד איש שדה ,ויעקב
חז"ל )בראשית רבה לט ,טז( 'מלמד שהקריא איש תם יושב אהלים' ,וביאר אאמו"ר
שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל זצ"ל בספרו מאור ישראל שעשיו היה
בריה' ,היינו שהפיץ שם שמים בעולם, 'איש יודע' ,שחשב בדעתו שהוא מבין
ולא ישב במקום אחד בביתו ,אלא טרח הכל לבד ,ושוב אי אפשר לומר לו מה
כל העת לקרב עוד ועוד אנשים תחת לעשות ,כיון יש לו דעה אישית ,והוא
כנפי השכינה ,והלך ממקום למקום איש 'יודע' ,ולכן אף אחד אינו יכול
לפרסם שמו יתברך בעולם. לומר לו דעה ,לא רב ולא רבי ולא ראש
ישיבה ,כיון שלדעתו את הכל הוא מבין
וזהו שאמרה התורה 'ויעקב איש תם', לבד .וכך היה 'איש שדה' ,ונעשה ממש
רצה לומר שהלך בדרכי זקינו כחיה על פני השדה .והשני הוא 'איש
אברהם אבינו ע"ה ,והיה תמים והתהלך תם' ,כלומר הוא האדם השלם ,שאין
בקדושה ,והיה גם 'יושב אהלים' לשון הוא ירא ושלם רק בבית המדרש בשעה
רבים ,כלומר שהיה יושב בכמה אהלים, שהוא יושב ולומד ,אלא הוא כמאמר
והיה יוצא מאוהל אחד לשני ,ולא ישב הכתוב )תהלים קא ,ב( 'אתהלך בתם לבבי
כל העת באוהל אחד ,והפיץ בכל מקום בקרב ביתי' ,שגם בביתו בסתר הוא איש
תורה ויראת שמים. תם ,ובכל עת ובכל מצב תמיד הוא ירא
שמים ,בביתו כבבית הכנסת.
ואדוני אבי זקיני זצ"ל היה אומר על
'בית )תהלים קלה ,יט-כ( הכתוב
ישראל ברכו את ה' ,בית אהרן ברכו את יעקב הלך בדרכו של אברהם ונשמר
ה' ,בית הלוי ברכו את ה' ,יראי ה' ברכו בקדושה ופירסם שמו יתברך בעולם
את ה' ,מפני מה לא נאמר ביראי ה' והיה יעקב הולך בדרכי אבותיו ,ומצינו
'בית' ,משום שיראי ה' אין להם בית, ע"ה אבינו באברהם שנאמר
מחמת שאינם יושבים בבתיהם בשלוה, )בראשית יז ,א( 'התהלך לפני והיה תמים',
אלא הולכים בכל העולם לחזק עוד ועוד שפירושו לך ותקיים את מצות מילה
יהודים ,ובודקים אם נעשה התכלית ותהיה שלם ,ואאמו"ר זצ"ל היה אומר
לעשות נחת רוח להקב"ה. בשם אדוני אבי זקיני זצ"ל ,שאף שאת
קודש פרשת תולדות דברות טז
כבנו של אברהם ,משום שהלך אחר יצחק הלך בדרכו של אברהם ולכן נחשב
ארחות אביו. לזרע אברהם
ומעתה ניתנה ראש ונשובה לבאר את
אאמו"ר זצ"ל ,שאם יהודי והוסיף הפסוק המוצב בפתח דברינו
זוכה לבנים יראי שמים ,אזי
'אלה תולדות יצחק בן אברהם ,אברהם
זוכרים אותו לדורות ,וזה המציבה
הוליד את יצחק' ,על פי מה שמבאר
הגדולה ביותר להורים ,יותר מהאבן
זי"ע )קדושת הרב הקדוש מבארדיטשוב
המונחת על קברם ,שכשהבנים הולכים
לוי ריש פרשתינו( דכתיב בתורה )בראשית כא,
בדרכם של האבות ,אזי זוכרים מהם כל
יב( 'כי ביצחק יקרא לך זרע' ,אף על פי
הדורות אחריהם ,מה שאין כן אם הם
שגם ישמעאל נולד מאברהם ,אף על פי
מתחילים ללכת ח"ו בדרך אחרת,
כן השתלשלות האבות היה ,אם בנו
ולסטות מדרך המסורה לנו מדור דור,
יהיה צדיק יהיה נקרא זרעו ,ואם לאו
אינם מתייחסים אחריהם ,ואין שמם
אינו נקרא זרעו .אך מהאבות ואילך אינו
נקרא עליהם.
כן ,רק אב המוליד בן ,הבן הוא זרע
האב ,ואין צריך לעשות שום פעולה
ע"י יעקב נעשה קביעות של ג' דורות ת"ח שיהיה נקרא זרע האב .אבל אצל האבות
ואין התורה פוסקת מזרעו השתלשלות שלהם לא היה כן ,רק אם
)פה ע"א( מסכת בבא מציעא ובגמרא יהיה צדיק יהיה נקרא זרע האב ,ואם
שנינו 'כל שהוא תלמיד חכם, לאו אינו נקרא זרע האב ,ונמצא הבן
ובנו תלמיד חכם ,ובן בנו תלמיד חכם, צריך לעשות פעולה שיהיה נקרא זרע
שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, האב ,דהיינו שיהיה צדיק .ו'תולדה' היא
שנאמר )ישעיה נט ,כא( 'ואני זאת בריתי לשון פעולה .וזהו הרמז בפסוק 'ואלה
וגו' ,לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי תולדות יצחק' ,פירוש יצחק עשה
זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם' .הרי פעולה שיהיה נקרא 'בן אברהם' ,זרע
שעל ידי ג' דורות של תלמידי חכמים, אברהם ,עכד"ק.
נעשה קביעות לתורה אצלו ,ואין התורה
פוסקת מזרעו לעולם .והנה באבות ואם תאמר איך באמת זכה יצחק להיות
הקדושים יעקב אבינו השלים את זרע נקרא זרע אברהם ,מבאר אאמו"ר
זרעך ,ובזה מבאר אדוני אבי זקיני זצ"ל זצ"ל שהיה לו עצה לזה 'אברהם הוליד
מדוע קראהו הקב"ה בשם 'יעקב', את יצחק' ,רצה לומר שבכל עת היתה
משום שזה אותיות 'יקבע' ,שהוא לשון דמות אביו לנגד עיניו ,ותמיד הלך בדרך
קביעות של ג' דורות. אביו ,ולכן היה יכול להיות יצחק נחשב
יז קודש פרשת תולדות דברות
ה' יתברך יעזור ששפתי הצדיקים יהיו זה בזמן שהבנים הולכים בדרך וכל
דובבות בקבר ,וכיון שכולנו בני האבות ,ואז זוכרים את אבותם.
אברהם יצחק ויעקב ,ה' יעזור שכל בני ובזה פירש אאמו"ר זצ"ל 'אלה תולדות
ישראל יזכו לדורות ישרים ומבורכים יצחק בן אברהם' ,ופירש רש"י יעקב
במידות של אברהם יצחק ויעקב, היינו בפרשה, האמורים ועשיו
ויקויים בכולנו 'לא ימושו מפיך ומפי שתולדותיו של יצחק היו יעקב ועשיו,
זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם' .וזהו אמנם קודם שמביאה התורה את יעקב,
העת להודות להקב"ה על הולדת הבת כותבת התורה שהוא היה בן יצחק בן
לבני הרה"צ ר' גבריאל יהודה שליט"א אברהם ,והיו ג' דורות ,ואז כולם כבר
בשבת קודש הדין ,ומשמחה זו יבוא זכרו אשר 'אברהם הוליד את יצחק',
עוד שמחה לכל בני ישראל ,להפקד שיעקב אבינו הלך כל העת בזה הדרך
בזרע של קיימא בבריאות השלימה, שבה הלכו אבותיו הקדושים ,שאז זוכה
ונזכה לגאולה השלימה בביאת גואל שנעשה זכרון לדורות עולם שאברהם
צדק במהרה בימינו אמן. הוליד את יצחק.
