א איחוד בחידוד · A Ichud B'chidud — תולדות (2026-11-09)

לעילוי נשמת
ַא איחוד בחידוד
האשה הצדקנית
מרת רבקה ליאון ע״ה
אשת יבלחט״א רבי יוסף שליט״א ,ובת הרב אבא חייא פישר זצ״ל
נלב״ע ה׳ מנ״א תשפ״ו ,תנצב״ה
גליון לע"נ ה רב יוסף זצ"ל קולמן לע" נ ר ' שמעון י ה ודה זצ "ל עפשט י י ן
שנה כ"א תתכ״א בן החבר ה רב אה רן דוד זצ"ל ב ן הגה " צ ר ' אב רה ם י עקב )ז י י דל( זצ וקלה " ה
נקראתי כשם שכל אחד מהאבות לבנם נתנו,
מוֹשׁ ֶב ָך
פלאות מתורתך
ֹאמ ר ֵא לָ יו ִה נֵּ ה ִמ ְשׁ ַמ נֵּ י ָה ָא ֶר ץ יִ ְה יֶ ה ָ
נ
"וַ יַּ ַﬠ ן יִ ְצ ָח ק ָא ִב יו וַ יּ ֶ
משני בני הדודים הבכורים שביורדים נמנו.
וּמ ַטּ ל ַה ָשּׁ ַמ יִ ם ֵמ ָﬠ ל .וְ ַﬠ ל ַח ְר ְבּ ָך ִת ְח יֶ ה וְ ֶא ת ָא ִח יָך ַתּ ֲﬠ בֹד וְ ָה יָ ה ִ
את שררת גדול משפחתי מאבי ירשתי, אר ָך" .בראשית כ"ז ל"ט -מ'. וּפ ַר ְק ָתּ ֻﬠ לּוֹ ֵמ ַﬠ ל ַצ וָּ ֶ
ַכּ ֲא ֶשׁ ר ָתּ ִר יד ָ
אך אותה לבני ואף לנכדי לא הורשתי. כשמתבוננים בברכות יצחק לעשו ,כל אחד מתפלא על הברכה ׳וְ ַעל ַח ְר ְבִּ ת ְחיֶה׳ ,מה
ראה יצחק על ככה לברכו בברכה נוראה זו שחייו יהיו על החרב ,וכי רצה יצחק שעשו
בנו יהא רוצח.
הגדולה שעברה לקרובי עם הסתלקותי, זאת ועוד צריך להבין ,הרי עשו מחוייב בשבע מצוות בני נח ,שאחת מהן היא איסור
לאחר דורות שבה לצאצאי בכח נחלתי. רציחה ,אם כן היתכן ויצחק אביו יברכו בברכה שהיא איסור גמור וחמוּר עבורו.
א נ י ? מ י ושלישית יש להבין ,שהלכה פסוקה היא כי בן נח נהרג על מצוותיו ,והכיצד ברך יצחק
את עשו בנו בברכה ,שבקיומה יבוא אובדנו ומיתתו ,שכאשר עשו יקיים את הברכה
רמז :דמות מבין ׳רועי ישראל ומנהיגיו׳! ויהרוג בחרבו ,הרי שיהרג על ידי הדיינים כדינו.
ויש שהוסיפו והקשו ,אחר שיצחק ברכו שפרנסתו תהיה משמני הארץ ומטל השמים,
ד ר ב נ ן ח י ל ו ק א הרי שזה סותר את ברכת על חרבך תחיה ,שמשמעותה שפרנסתו תהיה מהחרב.
ַתּ ֶלִ ל ְדרֹשׁ ֶאת ה׳״. ֹאמר ִאם ֵכּן ָל ָמּה זֶּה ָאנ ִֹכי ו ֵ
כתיב )בראשית כ״ה כ״ב( :״ ַו ִיּ ְתרֹצֲצוּ ַה ָבּנִ ים ְבּ ִק ְר ָבּהּ ַותּ ֶ *
כל הזכויות שמורות ל"איחוד בחידוד" ולרבנים הכותבים – מודיעין עילית -ארץ ישראל
ַתּ ֶלִ ל ְדרֹשׁ .לבית מדרשו של ֵשם; ִל ְדרֹשׁ ֶאת ה׳ .שיגיד לה מה תהא בסופה״ .ומבואר ,כי ופירש״י :״ו ֵ האמת שכבר רבותינו הראשונים התקשו בשאלות אלו ,כפי שהובאו דבריהם בפירושי
רבקה הלכה לשאול בבית מדרשו של ֵשם ,מה יהא בסופה.
התורה לבעלי התוספות עה״פ ,שכתבו :״וקשה ,וכי רצה שיעסוק ברציחות״ ,״תימה,
יטנִ י נָא ִמן ָה ָאדֹם ָה ָאדֹם ַהזֶּה ִכּי ָעיֵף ָאנ ִֹכי ַעל ֵכּן ָק ָרא
ֹאמר ֵע ָשׂו ֶאל ַי ֲעקֹב ַה ְל ִע ֵ עיין בפסוק )שם ל׳( :״ ַויּ ֶ
״מן ָה ָאדֹם ָה ָאדֹם .עדשים אדומות ,ואותו היום מת אברהם שלא יראה ְשׁמוֹ ֱאדוֹם״ ,ופירש״י שםִ :
וכי אמר לו להיות רוצח״ ,וכן משמעות דברי חז״ל ורבים מרבותינו הראשונים שביארו
את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה...״ ,ומבואר ,כי באותה שעה שנתרוצצו הבנים בקרבה עדיין היה ברכה זו ,שבביאורם מיושבים שאלותינו אלו.
אברהם חי בעולם ,דמת רק אחר לידת עשו הרשע ,ומדוע לא הלכה רבקה לשאול את אברהם או את וּמ ְר ִכי וְ ָת ִאי״ ,וביארְיפְ תּ ֵהי ָר ִחיץ ָע ִליל ְל ָכל ָא ַתר ַ
התרגום יונתן כתב :״וְ ַעל ַסי ָ
בעלה יצחק ,מה יהא בסופה ,והלכה דוקא לבית מדרשו של ֵשם.
בפירוש יונתן ,דהיינו שיהא מובטח על חרבו ,שיוכל להכות כל שער אויביו ויכבשם,
וצריך ביאור!!! ויש מפרשים שהוא מלשון מלכות ,שבכח חרבו ימשול וימלוך בכל המקומות.
מדור זה נתרם לע"נ איסר יעקב בן מנחם מנדל וחנה בּנֶה בת שמאי ז"ל
ובדרך דומה ביאר הרמב״ן ,שכתב :״אבל הענין לומר שיחיה במלחמותיו ,כי ינצח ולא
מענינא דסדרא יפול בחרב אויב ,ועל כן אמר וְ ֶאת ָא ִחיַ תּ ֲעבֹד ,שלא תתגבר עליו ,והוא יגבר עליך״.
וכעי״ז כתב הרד״ק ,שייראו מעשו בעבור חרבו ,שיהיה בעל מלחמות ,וכעי״ז הובא
״מצות פריה ורביה ...משרשי מצוה זו ,כדי שיהיה העולם מיושב ,שהשם ברוך הוא
חפץ בישובו ...והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצות בעולם ,כי לבני בשם בעלי התוספות )אות ד׳( ,שכאשר יצטרך להלחם ,אזי על חרבו יחיה ,ולא יקחו
אדם ניתנו ולא למלאכי השרת״ )ספר החינוך ,מצוה א׳(. ממנו האויבים את משמני הארץ וטל השמים שקיבל בחלקו.
היכן בפרשתינו ,מצינו מעשה או הנהגה בענין ׳פריה ורביה׳ או ׳נישואין׳ ,או שניתן ללמוד על דבר מענייני יש מרבותינו הראשונים שביארו )שם אות ב׳ וג׳ ,וכעי״ז במושב זקנים( ,כי היות
׳פריה ורביה׳ או ׳נישואין׳ ,מעלתה וכוחה והלכותיה ,או על הדרכים והצורות הראויות אל עשייתה? ותפקידו של עשו הוא לשמור את יעקב שיוכל לעסוק בתורה ,על כן קיבל את ברכת
מדור זה נתרם לזכות חוה בת חיה שרה החרב שיהא כח בחרבו שעל ידו יהא באפשרותו לשמור את יעקב וזרעו ואת כרכיו
ארן וְ ָא ָתה ֵמ ִר ְבבֹת ק ֶֹדשׁ...״ ,שכמותם דרשו בב״ק ל״ח
יע ֵמ ַהר ָפּ ָ
הוֹפ ַ
המשךִ :מ ֵשּׂ ִעיר ָלמוֹ ִ ועיירותיו.
א׳ ,והקשו המפרשים שם ,אם פסוק זה בא ללמדינו שסיבב וחיזר הקב״ה על כל ובדרך נוספת ביאר הרשב״ם ,שאומנותו תהיה בחרב בצידת חיות ,וכעי״ז כתב רבינו
האומות שיקבלו את התורה ,מדוע נזכרו רק ׳שעיר׳ ו׳פארן׳ ,דהיינו עשו וישמעאל, חיים פלטיאל ,ורבינו בחיי הרחיב בזה ,וכתב :״לפי אומנותו שהיה איש שדה לצוד
בזמן שה׳ סיבב על כל האומות. במדברות ובמקומות החורבן והשממון ,היה ראוי לברכת החרב״.
ותירצו שכאשר בא הקב״ה לכל האומות שיקבלו עליהם את התורה ,עמדו והביטו *
מה היתה תשובתם של בני ישמעאל ועשו ,שהם מזרע אברהם ויצחק ,וחשבו בליבם, איתא במכילתא דר״י )יתרו ,מס׳ דבחדש פ״ה ,וכעי״ז בפס״ר כ״א ,פ׳ קמייתא ,ובקיצור
אם בני ישמעאל ועשו יקבלו עליהם את התורה ,הרי אנו צריכים לשקול את הדבר
ֹאמר ה׳ ִמ ִסּינַי ָבּא בע״ז ב׳ ב׳ ,הובא בילקוט יתרו רפ״ו( :״...שנאמר )דברים ל״ג ב׳(ַ ,ויּ ַ
ולחשוב אם גם אנו רוצים לקבל את התורה ,אבל אם בני ישמעאל ועשו לא יקבלו
וגו׳ .נגלה על בני עשו הרשע ואמר להם ,מקבלים אתם עליכם את התורה ,אמרו לו,
את התורה ,אזי קל וחומר שאין לנו לקבל את התורה .נמצא שמניעת קבלת התורה
מה כתיב בה .אמר להם ,א ִתּ ְר ָצח .אמרו לו ,זו היא ירושה שהורישנו אבינו ,שנאמר
על ידי כל האומות היתה תלויה באי קבלתה על ידי בני ישמעאל ועשו ,ועל כן הזכיר
וְ ַעל ַח ְר ְבִּ ת ְחיֶה .נגלה על בני עמון ומואב ,אמר להם ,מקבלים אתם את התורה .אמרו
הכתוב רק את שעיר ופארן.
לו ,מה כתוב בה ,אמר להם ,א ִתּנְ ָאף .אמרו לו ,כֻלנו מניאוף ...והיאך נקבלה .נגלה
*
על בני ישמעאל ,אמר להם ,מקבלים אתם עליכם את התורה .אמרו לו ,מה כתוב בה,
לפי כל הדברים הללו ,כתב בספר ׳עונג נפש׳ ,אפשר לבאר על דרך הדרש פרשה זו
אמר להם) ,אל( ]א[ ִתּגְ נֹב .אמרו לו ,בזו הברכה נתברך אבינו ...וכשבא אצל ישראל
וכל שאלותינו יתיישבו בטוב טעם ודעת ,שכאשר יצחק ברך את עשו והוסיף לו את
ֲשׁר
ימינוֹ ֵאשׁ ָדּת ָלמוֹ ,פתחו כֻלם פיהם ואמרו )שמות כ״ד ז׳( ,כֹּל א ֶ )דברים ל״ג ב׳(ִ ,מ ִ
הברכה של ׳וְ ַעל ַח ְר ְבִּ ת ְחיֶה׳ ,הרי שנתן לו תפקיד חשוב להיות הדיין של בני נח,
ֲשׂה וְ נִ ְשׁ ָמע...״.
ִדּ ֶבּר ה׳ ַנע ֶ
שעליו לשמור כי כל בני נח יקיימו מצוותיהם ,ואם יראה בני נח העובדים ע״ז או שאר
עבירות ,עליו להרגם ,וזה יהיה הזכות שלו לחיים ,השימוש שלו בחרב כדי להרוג ודברי תשובתם של בני עשו בסרבם לקבל את התורה ,תמוהים עד מאוד ,וכי ברכתם
ולכלות עוברי עבירה. של אביהם פוטרתם מקיום שבע מצות בני נח שהמה מחוייבים בהם ,הרי עוד קודם
על כן ,כשה׳ בא לבני עשו והציע בפניהם לקבל את התורה ,אמרו בני עשו לה׳ ,אם ברכת אביהם כבר התחייבו במצוותיהם .זאת ועוד צריך להבין ,מדוע ה׳ משיבם
אנו לא נקבל את התורה ,הרי גם העמים האחרים לא יקבלוה ,וישאר לנו התפקיד לשאלתם ׳מה כתיב בה׳ ,את הלאו של ׳לא תרצח׳ ,בזמן שאיסור רציחה הוא משבע
שהועיד לנו אבינו להרוג ולכלות את כל עוברי העבירה ,ובזכות זה נזכה לכל השפע המצוות שהם כבר מחויבים בהם ,ונמצא שאין בתורה תוספת וחידוש על המצוות
הנוסף שבברכה ,את משמני הארץ וטל השמים ,אך אם נקבל את התורה ,ישנו סיכוי שכבר נתחייבו בהם .ויתרה מזאת שלכאורה התורה תגרע את חיובם ,שבן נח נהרג
רב שבעקבותינו ילכו שאר האומות ואף הם יקבלוה ,ושוב יפסק התפקיד שלנו בחרב, על מצוותיו אף בלא התראה ובעד אחד ,ואילו בדיני התורה נהרגים רק על ידי שני
שהיחיד כבר לא יוכל להרוג את עוברי העבירה ,רק בית דין עם עדים והתראה ,ומחמת עדים כשרים ולאחר התראה.
כן נפסיד את ברכת אבינו ,על כן אין אנו יכולים לקבל את התורה. *
מדור זה נתרם לזכות מאיר דוב בן מנחם מנדל וחיה שרה ,לברכה והצלחה מרובה ָרח
ֹאמר ה׳ ִמ ִסּינַי ָבּא וְ ז ַ
ענין נוסף יש להבין בדברי חז״ל אלו ,הנדרשים מהפסוק :״ ַויּ ַ
תשובות לשאלות שהתפרסמו בעלון זה בגליון קודם
ה .אברהם אבינו לא רצה להשיא את בתו 6ליצחק, אחר שפירטה התורה את מנין שנותיה ,ומזה
או מחמת שהיתה קטנה ,או מחמת שנולדה מהגר, שכתבה התורה תיבות אלו אחר המנין ,דרשנו שכל תשובה ל״חילוקא דרבנן״
וכמו שביארו התוס׳ )ב״ב קמ״א א׳ ד״ה בת( :״ואם ימי שנותיה שוין לטובה.
בתשובה לשאלה ,בדברי רש״י )בראשית כ״ג א׳(,
תאמר ,ולמה לא השיאה ליצחק ,למ״ד בפרק ארבע
״שׁנֵי ַחיֵּי ָשׂ ָרה״, כי ממה שנכתב בתורה תיבותְ :
מיתות )סנהדרין נ״ח ב׳( ,דבן נח מותר באחותו .ויש
אחרי שכבר פירטה התורה את שנותיה ,למדנו,
לומר ,דשמא קטנה היתה 7ולא רצה עדיין להשיאה
תשובה ל״מענינא דסדרא״ כי כל ימי שנותיה של שרה שוין לטובה ,כיצד יש
ליצחק .אי נמי ,מהגר היתה לו ולא משרה ,8ולכך לא ליישב דבריו עם מה שנאמר גבי שנות חיי ישמעאל
רצה להשיאה ליצחק״. בתשובה לשאלה ,היכן בפרשת ח י י ש ר ה ,
מצינו מעשה או הנהגה בענין ׳פריה ורביה׳ או ִשׁ ָמ ֵעאל ְמ ַאת ָשׁנָה ְא ֶלּה ְשׁנֵי ַחיֵּי י ְ )שם כ״ה י״ז( :״ו ֵ
ו׳רבי חיים פלטיאל׳ )בראשית שם( ביאר :״... ְשׁ ַבע ָשׁנִ ים״ ,ושם לא דרשנו כי כל שׁים ָשׁנָה ו ֶוּשׁ ִ
ְ
׳נישואין׳ ,או שניתן ללמוד על דבר מענייני ׳פריה
ותירץ מורי הרב ,דיצחק בכור היה ,והיה בימיהם שנותיו שוין לטובה ,שהרי בתחילתו ודאי היה
ורביה׳ או ׳נישואין׳ ,מעלתה וכוחה והלכותיה ,או
עבודה בבכורות ,והיו נוהגין בו כל דין קדושת רשע ,וא״כ מנלן גבי שרה לדרוש מתיבות אלו ,שכל
על הדרכים והצורות הראויות אל עשייתה.
כהונה כדפירש רש״י בפרשת תולדות )שם כ״ה שנותיה שוין לטובה.1
ל״ב( ...וזאת הבת היתה בת הגר ,וולד שפחה הנה מצינו כמה לימודים והנהגות בענייני ׳פריה
ורביה ו׳נישואין׳ הרמוזים בפרשתינו ,וכדלהלן. בשאלה זו עמדו כמה ממפרשי התורה ,ומחמת
שהרי הוא כמוה ...ואפילו היתה משוחררת מ״מ קושיא זו כתב הרמב״ן )שם כ״ג א׳( על דברי רש״י:
משוחררת אסורה לכהן ,וה״ה לבכור״. א .התורה כותבת ,כי מאחר שהיה לאברהם
״ואין מדרשו זה נכון ,שהרי בשני חיי ישמעאל נאמר
ו .אברהם אבינו השביע את אליעזר כי לא יקח אבינו בן היה עליו להשיאו אשה ,וכמו שנאמר
כשני חיי אברהם בשוה ,ולא היו שוים בטובה ,אבל
אשה ליצחק מבנות כנען אלא ממשפחתו של ָמים וַה׳ ָקן ָבּא ַבּיּ ִ)בראשית כ״ד א׳( :״וְ ַא ְב ָר ָהם ז ֵ
היה מתחלה רשע ועשה תשובה בסוף״.
״בּכֹּל .עולה ֵבּ ַרֶ את ַא ְב ָר ָהם ַבּכֹּל״ ,ופירש״י שםַ :
ֹאמר אברהם אבינו ,וכמו שנאמר )שם ,ב׳-ה׳( :״ ַויּ ֶ אמנם כמה ממפרשי התורה תירצו קושיא זו,
בגימטריא ׳בן׳ ,ומאחר שהיה לו בן ,היה צריך
ֲשׁר לוֹ ַא ְב ָר ָהם ֶאל ַע ְבדּוֹ זְ ַקן ֵבּיתוֹ ַהמּ ֵֹשׁל ְבּ ָכל א ֶ ונביא מקצת דבריהן כדלהלן.
להשיאו אשה״.
קי ַה ָשּׁ ַמיִם ִשׂים נָא י ְָדַ תּ ַחת י ְֵר ִכי .וְ ַא ְשׁ ִבּיעֲַ בּה׳ ֱא ֵ
ב .אברהם אבינו נמנע מלישא אשה עד שדאג ב׳דעת זקנים מבעלי התוספות׳ )שם( ביארו:
ֲשׁר א ִת ַקּח ִא ָשּׁה ִל ְבנִ י ִמ ְבּנוֹת ֵאקי ָה ָא ֶרץ א ֶ ו ֵ
להשיא את בנו ,וכמו שביאר ה׳דברי דוד׳) 3שם(: ״ואף על גב דגבי ישמעאל כתיב ,וְ ֵא ֶלּה ְשׁנֵי ַחיֵּי
יוֹשׁב ְבּ ִק ְרבּוִֹ .כּי ֶאל ַא ְר ִצי וְ ֶאל ֲשׁר ָאנ ִֹכי ֵ ַה ְכּ ַנעֲנִ י א ֶ
״ונראה דבא )-רש״י( לתרץ ,מה שקשה על מה ִשׁ ָמ ֵעאל ,איכא למימר שעשה תשובה ,כדפירש״י יְ
מוֹל ְד ִתּי ֵתּ ֵל וְ ָל ַק ְח ָתּ ִא ָשּׁה ִל ְבנִ י ְלי ְִצ ָחק.
ַ
שנאמר וַה׳ ֵבּ ַרֶ את ַא ְב ָר ָהם ַבּכֹּל ,דאין מקרא יוצא ִשׁ ָמ ֵעאל ָבּנָיו
גבי )שם כ״ה ט׳( ַויּ ְִק ְבּרוּ אֹתוֹ י ְִצ ָחק וְ י ְ
ז .אברהם אבינו הוצרך להשביע את אליעזר ,כדי )-דמזה שהקדים ישמעאל את יצחק לילך לפניו,
מידי פשוטו שהיו לו כל הברכות ,ואם כן קשה למה
שלא יציע לו שוחד אדם שאינו הגון על מנת שיבחר לא נשא אשה ,דהא אמרינן )יבמות ס״ב ב׳( ,כל למדנו שעשה ישמעאל תשובה( ,וגר שנתגייר
בבתו ,וכמו שביאר ה׳ספורנו׳ )שם א׳( :״ומפני השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה .לזה אמר ,מאחר כקטן שנולד דמי .וכל השנים שהיו קודם לכן ,כל
עשרו דאג )-אברהם( ,שמא איזה אדם בלתי הגון שהיה לו בן והיה צריך להשיאו אשה ,וקי״ל ,4הוא הרע שעשה לא נחשב לכלום ,והיה כמי שעשה
ירבה שוחד לעבדו ,כדי שיבחר בבתו ,ולא ישתדל צריך לישא ובנו צריך ,בנו קודם .וא״כ ,כאן היה תשובה כל ימיו״ .והיינו ,כי באמת גם גבי ישמעאל
להשיג אשה הגונה לבנו ,ולכן הוצרך להשביע את צריך להשיא לבנו ,על כן התעכב הוא מלישא אשה ניתן לדרוש כן שכל ימי שנותיו שוין לטובה ,מחמת
עבדו על כל אלה״. עד אחר כך״. שעשה תשובה וכיפר על כל שנות ימי חייו.
ח .אליעזר לקח עשרה אנשים עמו כדי שיצטרפו ג .אברהם אבינו שלח את אליעזר לחפש אשה וכעי״ז ביאר גם הריב״א )שם( בשם הר״ר
למנין לברך ברכת אירוסין ,וכמו שנאמר )שם י׳(: ליצחק מחמת שרצה אשה ממשפחתו בלבד ,אפילו אליקים :״דגבי ישמעאל נמי איכא למדרש ,שהרי
ֵל וְ ָכלֲשׂ ָרה גְ ַמ ִלּים ִמגְּ ַמ ֵלּי ֲאדֹנָיו ַויּ ֶ ִקּח ָה ֶע ֶבד ע ָ ״ ַויּ ַ שהיו נשים רבות מארץ כנען שרצו לשאתו לאשה, עשה תשובה לסוף ימיו ...ואמרינן ביומא בפרק
ֲריִם ֶאל ִעיר ֲרם ַנה ַ ֵלֶ אל א ַ ָקם ַויּ ֶ
טוּב ֲאדֹנָיו ְבּיָדוֹ ַויּ ָ ״בּ ַרֶ את ַא ְב ָר ָהם ַבּכֹּל.
וכמו שביאר הרשב״ם )שם(ֵ : בתרא )יומא פ״ו ב׳( ,העושה תשובה מאהבה,
נָחוֹר״ ,וביארו ב׳הדר זקנים׳ שם :״לקח עשרה להודיע האמור לפנינו ,שלא שלח עבדיו לקחת זדונותיו נעשו לו כזכיות״.2
אנשים מילדי אברהם ,9רוכבים על עשרה גמלים, אשה ממשפחתו ,מחמת חוסר נשים בארץ כנען ועוד ביארו ב׳דעת זקנים מבעלי התוספות׳ )שם(:
לברך ברכת אירוסין״.10 שלא יהו רוצין להזדווג לו ,שהרי נתברך ַבּכֹּל ,וכל ׳שׁנֵי׳ דגבי ישמעאל לא ניתנו לידרש ,שהרי ״אי נמיְ ,
ט .אליעזר התפלל לקב״ה שיזמן לו אשה ליצחק, העולם מתאוים להזדווג לו ,אבל הוא לא רצה כי עדיין לא פירש מנין שנותיו .אבל הכא ,כבר פירש
קי ֲאדֹנִ י
ֹאמר ה׳ ֱא ֵ וכמו שנאמר )שם ,י״ב-י״ד( :״ ַויּ ַ אם ממשפחתו״. ׳שׁנֵי ַחיֵּי ָשׂ ָרה׳ למה לי ,שמע בכתוב מנין שנותיהְ ,
ֲשׂה ֶח ֶסד ִעם ֲאדֹנִ י ַא ְב ָר ָהם ַה ְק ֵרה נָא ְל ָפנַי ַהיּוֹם ַוע ֵ ד .נחלקו הדעות אם היתה בת לאברהם אבינו, מינה לדרשא״ .והיינו ,כי אצל ישמעאל באמת לא
וּבנוֹת ַאנְ ֵשׁי ַא ְב ָר ָהםִ .הנֵּה ָאנ ִֹכי נִ ָצּב ַעל ֵעין ַה ָמּיִם ְ וכמו דאיתא בגמ׳ )ב״ב ט״ז ב׳( :״כתנאי; וַה׳ ֵבּ ַר ִשׁ ָמ ֵעאל׳ שכולן שוין ׳שׁנֵי ַחיֵּי י ְדרשנו מתיבות ְ
יה
ֲשׁר א ַֹמר ֵא ֶל ָ ֲר א ֶ
ָה ִעיר י ְֹצאֹת ִל ְשׁאֹב ָמיִם .וְ ָהיָה ַה ַנּע ָ ׳בּכֹּל׳ ,רבי מאיר אומר, ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַבּכֹּל .מאי ַ לטובה ,דבפסוק נאמרו תיבות אלו קודם שנכתב
ַה ִטּי נָא ַכ ֵדּ וְ ֶא ְשׁ ֶתּה וְ ָא ְמ ָרה ְשׁ ֵתה וְ גַם גְּ ַמ ֶלּיַ א ְשׁ ֶקה שלא היתה לו בת .רבי יהודה אומר ,שהיתה לו מנין שנותיו ,ולכן נראה כי תיבות אלו הם רק
ית ֶח ֶסד וּבהּ ֵא ַדע ִכּי ָע ִשׂ ָ א ָֹתהּ ה ַֹכ ְח ָתּ ְל ַע ְב ְדְּ לי ְִצ ָחק ָ ו׳בּכֹּל׳
בת .אחרים אומרים ,בת היתה לו לאברהם ַ הקדמה למנין שנותיו ולא נכתבו לדרשה .אך גבי
ִעם ֲאדֹנִ י״. ְשמה״.5 ׳שׁנֵי ַחיֵּי ָשׂ ָרה׳ נכתבו שנות חיי שרה ,הרי שתיבות ְ
שוב ראיתי ,שכעי״ז כבר ביאר ה׳רבינו בחיי׳ )עה״ת שם( ,וכתב: התורה גבי אברהם אבינו ,כי יש לאדם להשיא בניו הגדולים .1ובענין ההבדל בין דרשת חז״ל על מנין שנותיה של שרה ,לבין
״כיוון ר׳ מאיר לומר ,כי הברכה היא שלא היתה לו בת ,מפני שלא ואח״כ לישא אשה ,והבאנו זה להלן באות כ״ג .ועיין בדברי ה׳תורה דרשתם על מנין שנותיו של אברהם )שם כ״ג א׳( ,עיין מה שכתבנו
היה יכול להשיאה כי אם לבני כנען הזרע המקולל .ואף אם יתחתן תמימה׳ )בראשית כ״ה א׳( ,כי דברי ה׳תוספתא׳ איירי שעדיין בזה בתשובה ל׳חילוקא דרבנן׳ מגליון תקצ״ט ,פרשת חיי שרה
עם אנשי ארץ מולדתו ,גם שם היתה עובדת עבודה זרה בכללם ,כי לא קיים מצות פריה ורביה ,וכגון שאין לו אלא בן אחד או בת תשפ״ב.
האשה ברשות בעלה .וכיוון ר׳ יהודה לומר ,כי בת היתה לו ,ואפילו אחת ,ולכן הוא קודם לבנו ,אך הב״ר איירי כשכבר קיים מצות .2ובגמ׳ שם מבואר ,דזה דוקא בעושה תשובה מאהבה .ואולי יתכן
׳בּכֹּל׳ ,כי היה לו כל מה שיש
בת לא חסריה רחמנא ,והיא הברכה ַ פריה ורביה ,ולכן עליו להשיא את בניו הגדולים ואח״כ לישא אשה לבאר ,דלכן מוכח ממה שישמעאל הקדים את יצחק לפניו שעשה
בטבע בני אדם להתאוות להם בנים ובנות״. בעצמו. תשובה מאהבה ,דפעולה כזו שמכבד את יצחק שהוא כמו ׳כבוד
.6היינו הבת הנזכרת באות הקודמת ,אשר לדעת אחרים שמה היה .5וב׳חידושי אגדות למהר״ל׳ )על הגמ׳ שם( ,ביאר מחלוקת זו, תלמידי חכמים׳ ,ואינה נובעת דוקא מחמת יראה ,מוכיחה על כך
׳בּכֹּל׳ ,ולשיטת רבי יהודה לא נודעה בשמה.ַ דנחלקו הדעות בביאור הברכה האמורה בתורה ,שהיה לאברהם שעשה תשובה מאהבה.
אכן יש לציין ,כי היות ואף לדעת אחרים היתה לאברהם בת, אבינו הכל בשלימות ולא חסר לו כלום; דלדעת ר׳ יהודה השלימות .3אכן עצם יסוד זה כבר נזכר במדרש )ב״ר ס׳ ט״ז( ,וכפי שיובא
רק לא נודעה בשמה וכדלעיל ,ואילו לרבי יהודה נודעה בשמה, היא שיהא לו גם בת ,ולכן מפסוק זה למדנו שהיתה לו בת .אך ר׳ להלן אות כ״ו ,וע״ע בהערה הבאה.
משום שיגרא דלישנא נקטו רבים לאחוז בזה כשיטת רבי יהודה מאיר סובר ,כי השלימות היא להיפך שלא תהיה לו בת ,כיון שאם אמנם המדרש למד זאת מפסוק אחר ,וכפי שנתבאר במקומו ,אך
׳בּכֹּל׳ ,הגם שלא מוכרח כי באו להכריע וכתבו דברים אודות ַ היתה לו בת הרי שהיה אברהם אבינו צריך להשיאה למי שעובד הדברי דוד למד זאת מפסוק דידן.
במחלוקת זו. עבודה זרה ,ודבר זה לא היה ברכה כלל .ויותר עדיף שיהיה חסר .4צ״ב מקורו דהוא קודם לבנו ,דלפנינו ב׳תוספתא׳ )בכורות פ״ו
ועל כן הלכנו גם אנו בדרכם הטובה ובמקומות בהם כתבנו אודות לאברהם אבינו דבר אחד ,מאשר שיהיה לו את אותו הדבר ויהיה ה״י( איתא להיפך :״הוא לישא אשה ובנו לישא אשה ,הוא קודם
׳בּכֹּל׳ ,וזאת כדי שירוץ הקוראבתו של אברהם ,השתמשנו בשם ַ בו חסרון .ולדעת ר׳ יהודה הוא להיפך ,דעדיף שיהיה לו הכל ולא את בנו .רבי יהודה אומר ,אם היה בנו זריז ותורה מתקיימת בידו
בדברים. יחסר לו דבר ,אף אם יהיה נמשך מזה חסרון אח״כ. בנו קודמו״ .אמנם מצינו במדרש )ב״ר ס׳ ט״ז( ,דלימדה אותנו
ֹאמר ָה ֶע ֶבד הוּא ֲאדֹנִ י .עד עתה אמר )שם שם :״ ַויּ ֶ טז .נותנים לבתולה זמן י״ב חודש קודם הנישואין, י .אליעזר הרים קולו בתפילה לקב״ה ,שישלים
׳בן ֲאדֹנִ י׳ ,לפי שהאדם שאינו נשוי לא מ״ד ועוד(ֶ , כדי שתפרנס את עצמה ,וכמו שנאמר )שם נ״ה(: ויגמור הקב״ה את חסדו לאברהם במציאת אשה
ָכר וּנְ ֵק ָבה ְבּ ָר ָאם... נקרא ׳אדם׳ .שנאמר )שם ה׳ ב׳( ,ז ָ ָמים אוֹ ָעשׂוֹר ֲר ִא ָתּנוּ י ִ יה וְ ִא ָמּהּ ֵתּ ֵשׁב ַה ַנּע ָ ֹאמר ָא ִח ָ
״ ַויּ ֶ ֹאמר.ליצחק ,וכמו דאיתא ב׳שכל טוב׳ )שם י״ב( :״ ַויּ ַ
ַויּ ְִק ָרא ֶאת ְשׁ ָמם ָא ָדם״. ַא ַחר ֵתּ ֵל״ ,ואיתא בגמ׳ )כתובות נ״ז ,א׳-ב׳( :״נותנין זו אחד מן שבעה דברים הנטעמין בשלשלת ,וכולן
כג .הברכות שהיו באהל שרה אמנו מחמת מצוות לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל לפרנס לדורשה .וזה ,לפי שהרים קולו ואמר ,כיון שהתחלת
האשה ,חזרו להיות אחר נישואי רבקה ליצחק ,וכמו את עצמה ...מנא הני מילי ,אמר רב חסדא ,דאמר גמור״.
ֱלה ָשׂ ָרה ִאמּוֹ שנאמר )שם ס״ז( :״ ַוי ְִב ֶא ָה י ְִצ ָחק ָהאֹה ָ ָמים אוֹ ֲר ִא ָתּנוּ י ִ יה וְ ִא ָמּהּ ֵתּ ֵשׁב ַה ַנּע ָ ֹאמר ָא ִח ָ קראַ ,ויּ ֶ יא .אליעזר היה בטוח בתפילתו שיזמן הקב״ה
ָחם י ְִצ ָחק ֱה ֶב ָה ַו ִיּנּ ֵ
ַתּ ִהי לוֹ ְל ִא ָשּׁה ַו ֶיּא ָ ִקּח ֶאת ִר ְב ָקה ו ְ ַויּ ַ ָמים׳ ,שנה; דכתיב )ויקרא כ״ה ָעשׂוֹר ...אלא מאי ׳י ִ אשה ליצחק ,אך התפלל לקב״ה שיזכה הוא להיות
ַא ֲח ֵרי ִאמּוֹ״ ,ואיתא בב״ר )ס׳ ט״ז ,ובקיצור דברים ָמים ִתּ ְהיֶה גְ ֻא ָלּתוֹ״. כ״ט( ,י ִ השליח לכך ,וכמו שביאר ה׳אור החיים׳ )שם(:
ברש״י שם( :״כל ימים שהיתה שרה קיימת ,היה יזֵ .אם רבקה ולבן אחיה ברכו את רבקה בריבוי ״בטוח היה אליעזר באדונו ,שתפילתו מקובלת...
ענן קשור על פתח אהלה .כיון שמתה ,פסק אותו זרעה ,וכמו שנאמר )שם ס׳( :״ ַוי ְָברֲכוּ ֶאת ִר ְב ָקה והוסיף הוא להתפלל ,שיהיה הוא ראוי ליעשות
ענן .וכיון שבאת רבקה ,חזר אותו ענן .כל ימים ִירשׁ ז ְַר ֵע ֹאמרוּ ָלהּ ֲאח ֵֹתנוּ ַא ְתּ ֲהיִי ְל ַא ְל ֵפי ְר ָב ָבה וְ י ַ ַויּ ְ הדבר על ידו ,כי ימצא לפעמים שתהיה מניעה
שהיתה שרה קיימת ,היו דלתות פתוחות לרוחה. ֵאת ַשׁ ַער שֹׂנְ ָאיו״. לקיים דברי התפילה מצד האמצעי ,לזה התפלל
וכיון שמתה שרה ,פסקה אותה הרוחה .וכיון שבאת יח .ברכת ֵאם רבקה ולבן אחיה על ריבוי זרעה, לאלקי אדונו ,שיקרה לפניו״.
רבקה ,חזרה אותה הרוחה .וכל ימים שהיתה שרה הייתה ברכה דוויה ושפופה ,12וכמו דאיתא במדרש יב .אליעזר שאל בתפילתו שלא כהוגן ,מחמת
קיימת ,היה ברכה משולחת בעיסה .וכיון שמתה )-אם )ב״ר ס׳ י״ג( :״א״ר אייבו ,דווין ושפופין היו ֵ שלא ביקש ביתר פירוט ,על שלימות האשה
שרה ,פסקה אותה הברכה .כיון שבאת רבקה ,חזרה. רבקה ולבן אחיה( ,ולא היו מפרינין )מפייסין אותה המיועדת ליצחק ,וכמו דאיתא בגמ׳ )תענית ד׳ א׳(:
כל ימים שהיתה שרה קיימת ,היה נר דולק מלילי – ע״פ ׳עץ יוסף׳ שם( אלא בפה...״. ״אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ,שלשה
שבת ועד לילי שבת .וכיון שמתה ,פסק אותו הנר. שאלו שלא כהוגן ...אליעזר עבד אברהם ,דכתיב,
יט .ברכת ֵאם רבקה ולבן אחיה ,הייתה כדוגמת
וכיון שבאת רבקה ,חזר .וכיון שראה אותה שהיא יה ַה ִטּי נָא ַכ ֵדּ וגו׳ ,יכול ֲשׁר א ַֹמר ֵא ֶל ָ ֲר א ֶוְ ָהיָה ַה ַנּע ָ
ברכת החזן העומד ומברך את הכלה בחופתה,
עושה כמעשה אמו ,קוצה חלתה בטהרה ,וקוצה אפילו חיגרת אפילו סומא ,השיבו כהוגן ונזדמנה לו
וכדאיתא בפרדר״א ט״ז :״וכחזן שהוא עומד ומברך
ֱלה״. עיסתה בטהרה ,מיד ַוי ְִב ֶא ָה י ְִצ ָחק ָהאֹה ָ רבקה״.
את הכלה בחפתה ,13כך עמדו וברכו את רבקה,
כד .אדם מתנחם באשתו על פטירת אמו ,וכמו ֹאמרוּ ָלהּ וגו׳״. שנאמרַ ,וי ְָברֲכוּ ֶאת ִר ְב ָקה ַויּ ְ יג .אליעזר נתן לרבקה מתנות הנקראות ׳סבלונות׳,
״א ֲח ֵרי ִאמּוֹ .דרך ארץ ,כל זמן שפירש רש״י )שם(ַ : לצורך הנישואין ,וכמו שנאמר )שם כ״ב( :״ ַוי ְִהי
כ .מברכת ֵאם רבקה ולבן אחיה למדנו כי ברכת
שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה .ומשמתה, ָהבִקּח ָה ִאישׁ ֶנזֶם ז ָ ֲשׁר ִכּלּוּ ַהגְּ ַמ ִלּים ִל ְשׁתּוֹת ַויּ ַ ַכּא ֶ
חתנים היא מהתורה ,וכמו דאיתא במסכת ׳כלה׳
הוא מתנחם באשתו״ .ומקור הדברים איתא ב׳מדרש ָהבֲשׂ ָרה ז ָ יה ע ָ
ָד ָידים ַעל י ֶ וּשׁנֵי ְצ ִמ ִ ֶבּ ַקע ִמ ְשׁ ָקלוֹ ְ
)פ״א ה״א( :״ומניין לברכת חתנים מן התורה,
אגדה׳ שם :״כל זמן שאמו של אדם בחייה ,אהבתו ִמ ְשׁ ָק ָלם״ ,וביאר ה׳חזקוני׳ )שם נ״ג(... :והראשונים
ֹאמרוּ ָלהּ ֲאח ֵֹתנוּ ַא ְתּ ֲהיִי שנאמרַ ,וי ְָברֲכוּ ֶאת ִר ְב ָקה ַויּ ְ
הולכת עם אמו .מתה אמו ,אהבתו הולכת לאשתו״. )-המתנות שנתן לרבקה ליד הבאר( ,לשם מתנה
ִירשׁ ז ְַר ֵעֵ את ַשׁ ַער שֹׂנְ ָאיו״. ְל ַא ְל ֵפי ְר ָב ָבה וְ י ַ
כה .יצחק נשא את רבקה בחופה ובמשתה ,וכמו ושידוכים ,דמסבלי והדר מקדשי )-קידושין נ׳ ב׳,
ובתוס׳ )כתובות ז׳ ב׳ ד״ה שנאמר( כתבו:
ִקּח ֶאת ִר ְב ָקה .לקחה שביאר הרד״ק )שם( :״ ַויּ ַ דקודם נותנים מתנות לכלה הנקראות ׳סבלונות׳,
״ובמסכת כלה דמייתי קרא ד׳ ַוי ְָברֲכוּ ֶאת ִר ְב ָקה׳
בנשואין ,כדרך בני אדם בחופה ובמשתה ,ואחר כן, ואח״כ מקדשים(״.
)ולא את הפסוק מבועז המובא בכתובות שם(,
ַתּ ִהי לוֹ ְל ִא ָשּׁה״. וְ יד .אליעזר סירב לאכול קודם סיפור הדברים על
איכא למימר ,דהתם )-גבי רבקה( ברכת אירוסין,
כו .אברהם אבינו נשא את קטורה אחרי שיצחק והכא )-גבי בועז( ברכת נישואין .ויש ללמוד משם, מציאת רבקה ,משום שהיה שליח לקדשה ,וכמו
נשא את רבקה ,וכמו שנאמר )שם כ״ה א׳( :״ ַויּ ֶֹסף שיש לברך ברכת אירוסין לאשה המתקדשת על ידי ֹאמר א ַיּוּשׂם ְל ָפנָיו ֶל ֱאכֹל ַויּ ֶ שנאמר )שם ל״ג( :״ו ַ
טוּרה״ ,ואיתא בגמ׳ וּשׁ ָמהּ ְק ָ ִקּח ִא ָשּׁה ְ ַא ְב ָר ָהם ַויּ ַ שליח ,שהרי אליעזר שליח היה .ונראה ,דאסמכתא ֹאמר ַדּ ֵבּר״, א ַֹכל ַעד ִאם ִדּ ַבּ ְר ִתּי ְדּ ָב ָרי ַויּ ֶ
)ב״ק צ״ב ב׳( :״אמר ליה רבא לרבה בר מרי ,מנא הא בעלמא היא ,דעשרה לא מישתמע מהתם ,ולא ואיתא ב׳קדושת לוי׳ )פרשת חיי שרה( :״א א ַֹכל
מילתא דאמרי אינשי )-מהו המקור למאמר העולם(, איירי פשטיה דקרא בברכת אירוסין״.14 ַעד ִאם ִדּ ַבּ ְר ִתּי ְדּ ָב ָרי .כי אליעזר קידש את רבקה
שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע ולא אכל בשליחות יצחק ,והחתן ביום קידושין אסור לו
כא .רבקה היתה עקרה עד שהתפלל עליה יצחק,
)-שישים מכאובים באים לאדם ששומע את חבירו לאכול עד אחר קידושין )עיין בזה ברמ״א אבהע״ז
מחמת הברכה שברכוה ֵאם רבקה ולבן אחיה ,וכמו
כשהוא אוכל ,והוא עצמו אינו אוכל(ַ ...וי ְִב ֶא ָה י ְִצ ָחק סי׳ ס״א ס״א ובנו״כ שם( ,וזהו א א ַֹכל ַעד ִאם
דאיתא במדרש )ב״ר ס׳ י״ג( :״ ֲאח ֵֹתנוּ ַא ְתּ ֲהיִי ְל ַא ְל ֵפי
ַתּ ִהי לוֹ ְל ִא ָשּׁה ִקּח ֶאת ִר ְב ָקה ו ְ ֱלה ָשׂ ָרה ִאמּוֹ ַויּ ַ ָהאֹה ָ ִדּ ַבּ ְר ִתּי ְדּ ָב ָרי ,וזהו הקידושין״.11
ְר ָב ָבה .רבי ברכיה ור׳ לוי בשם ר׳ חמא בר חנינה,
ָחם י ְִצ ָחק ַא ֲח ֵרי ִאמּוֹ ,וכתיב בתריהַ ,ויּ ֶֹסף ֱה ֶב ָה ַו ִיּנּ ֵ
ַו ֶיּא ָ
מפני מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק, טו .אליעזר קידש את רבקה ליצחק בכלי כסף
טוּרה )-שמחמת כי וּשׁ ָמהּ ְק ָ ִקּח ִא ָשּׁה ְ ַא ְב ָר ָהם ַויּ ַ
שלא יהיו עובדי כוכבים אומרים תפילתנו עשתה ַיּוֹצא ָה ֶע ֶבד
שנתן לה ,וכמו שנאמר )שם נ״ג( :״ו ֵ
נתקנא אברהם ביצחק נשא אשה גם הוא(״.
ֶע ַתּר י ְִצ ָחק ַלה׳ פירות ,אלא )בראשית כ״ה כ״א( ַויּ ְ ָתן
וּמגְ ָדּנֹת נ ִַתּן ְל ִר ְב ָקה ִָדים ַויּ ֵוּבג ִ
ָהב ְ וּכ ֵלי ז ָ
ְכּ ֵלי ֶכ ֶסף ְ
ועוד איתא במדרש )ב״ר ס׳ ט״ז( :״אמר רבי יודן, ְלנ ַֹכח ִא ְשׁתּוֹ״. וּל ִא ָמּהּ״, יה ְ ְל ָא ִח ָ
למדתך תורה ,שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה
כב .מי שאינו נשוי אינו נקרא ׳אדם׳ ,וכמו שאמר ַיּוֹצא ָה ֶע ֶבד ְכּ ֵלי וביאר ה׳חזקוני׳ שם :״ו ֵ
משיאן מתחילה ,ואח״כ הוא נושא לו אשה .ממי
ֹאמר ֶאל ָה ֶע ֶבד ִמי ָה ִאישׁ ַה ָלּזֶה )שם ס״ה( :״ ַותּ ֶ ֶכ ֶסף .הללו לשם קידושין נתנן ,והראשונים
ֱלהאתה למד ,מאברהם; בתחלה ַוי ְִב ֶא ָה י ְִצ ָחק ָהאֹה ָ
ֹאמר ָה ֶע ֶבד הוּא ֲאדֹנִ י אתנוּ ַויּ ֶ ַהה ֵֹלַ בּ ָשּׂ ֶדה ִל ְק ָר ֵ )-המתנות שנתן לרבקה ליד הבאר( לשם מתנה
ִקּח ִא ָשּׁה״. ָשׂ ָרה ִאמּוֹ ,ואח״כַ ,ויּ ֶֹסף ַא ְב ָר ָהם ַויּ ַ
ַתּ ְת ָכּס״ ,ואיתא ב׳תולדות יצחק׳ ַתּ ַקּח ַה ָצּ ִעיף ו ִ וִ ושידוכים...״.
הסעודה ,שמא יוקדם קנה לושט ויבוא לידי סכנה״. אסור לו לאכול ,משא״כ במצוה שעושה אותה בשביל אחרים, ש׳בּכֹּל׳ היתה פחותה אף מבת שלש שנים .7ולפי״ז יוצא ַ
.12אמנם יעויין בתרגום יונתן על הפסוק ,הלומד כי אכן בירכוה ודלא כשיטת ה׳נחלת צבי׳ )יו״ד סי׳ רס״ב( שכתב ,דאסור למוהל באותה העת ,שהרי רבקה היתה בת שלש שנים כשנשאה יצחק,
״וּב ִריכוּ יַת ִר ְב ָקה וְ ָא ָמרוּ ָלהּ ַעד ְכּדוּן בברכה מרובה ,ופי שכתבָ : לאכול קודם המצוה אף שאין זה בנו .ועוד כתב שם ׳בצל החכמה׳, וכמבואר ברש״י עה״ת )בראשית כ״ה כ׳( .אמנם להאומרים כי
ְהי ַר ֲעוָא ְד ִמינִ י יקא י ֵַס ָבא ְל ַצ ִד ָ
וּמ ְתנ ְ
וּכדוֹן ַא ְתּ ָאזְ ָלא ִ ֲהוֵית ַא ְח ַתן ְ דאם נאסור על השליח לאכול חיישינן דלמא ימנע ולא ירצה לקיים רבקה היתה בת י״ד שנה )עיין בזה יבמות ס״א ב׳ ,וראה עוד
קוּריֵי ַסנְ ֵאיהוֹם )ויברכו את ְיכי יַת ְ ֵירתוּן ְבּ ַני ִ
יבוָון וְ י ְ
י ְִפקוּן ַא ְל ִפין ְד ִר ְ המצוה ,ורק באב שמקבל קידושין לבתו אמרינן דאסור לו לאכול, ׳בּכֹּל׳ ,לא היתה קטנה מאד ,אך
ברא״ם על רש״י שם( ,נמצא כי ַ
רבקה ויאמרו לה ,עד עתה היית אחותנו ,ועתה את הולכת ונישאת אך לא ילפינן מזה לשליח אחר. עדיין היתה קטנה יותר מרבקה ,ולכן נמנע אברהם מלהשיא
שׁממך יצאו אלפי רבבות ויירשו בניך את ערי לצדיק ,יהי רצון ִ ומ״מ כתב במקום אחר )שם ח״ה קנ״ג( ,דאליעזר עצמו היה אסור אותה ליצחק.
שונאיהם – כתר יונתן(״. לו לאכול קודם הקידושין ,כיון שהוא עבד ומחוייב לקיים שליחות ש׳בּכֹּל׳ נולדה
.8ולפי תירוץ זה נראה ,כי התירוץ הראשון למדַ ,
.13ובספרי המנהגים כתבו ,כי נהגו ישראל לברך את הכלה קודם אדונו ,ולא שייכת לגביו סברא זו דלמא ממנע ולא עבד. לאברהם משרה ולא מהגר .והוא צ״ב טובא ,דגם למ״ד כי בן נח
חופתה בתיבות ברכה הכתובות בפסוק דידן. ועוד ביאר שם טעם נוסף ,דאליעזר נמנע מלאכול קודם הקידושין מותר באחותו ,היינו דוקא באחותו מהאב ולא מהאם ,וא״כ
וראה עוד בקיצור שולחן ערוך )סי׳ קמ״ז ס״ג( :״המנהג משום דנשבע לאברהם אבינו על כך שידאג למצוא אשה ליצחק, ׳בּכֹּל׳ אם היא נולדהבלאו הכי היה אסור ליצחק לישא את ַ
במדינות אלו בנשואי בתולה ,שחשובי העיר פורסין סודר על והיה מוטל עליו חובה לאמת שבועתו באותו המעמד שנמצא אצל משרה אמו.
ראש הכלה ומברכים אותה ,ואומרים להֲ ,אח ֵֹתנוּ ַא ְתּ ֲה ִיי ְל ַא ְל ֵפי לבן ובתואל ,ולכן היה אסור לו לאכול משהגיע זמן קיום השבועה .9אמנם צ״ב ,כיון דבפשטות היו גם הם מעבדי אברהם ,הרי לא
ְר ָב ָבה״. וכדין איסור אכילה קודם המצוה .ויסוד הדברים כתבו ג״כ ב׳מושב ראויים להצטרף למנין עשרה הנדרשים להשראת השכינה.
.14אמנם לעיל אות ח׳ ,הבאנו דברי ה׳חזקוני׳ ,כי אליעזר לקח זקנים׳ עה״ת וב׳מהרי״ל דיסקין׳. .10וע״ע לקמן אות י״ז.
עשרה גמלים כדי שיבואו עמו עשרה בני אדם לצורך ברכת ויעויין עוד במדרש )׳לקח טוב׳ שם( ,טעם אחר למניעת אליעזר .11אכן בשו״ת ׳בצל החכמה׳ )ח״ד סי׳ ס״א( כתב ,דאין שליח
האירוסין. לאכול :״א א ַֹכל ַעד ִאם ִדּ ַבּ ְר ִתּי ְדּ ָב ָרי .מכאן שאין משיחין בתוך קידושין צריך להתענות כלל ,דרק במצוה דקאי על האדם עצמו
וכנער ,כיצד עבר ממחנה למחנה יחד עם אביו האלמן ,ובעקבות כל מה שעבר עליו ,לא הצליח להשתלב ובעידנא דפגרא אף בקשו לשמוע ממנו דברים כהווייתן ממה שראו עיניו בשהותו בקודש פנימה בביתו שהעמל בה עשרות שנים וקונה אותה בכל ֵ כח התורה הוא אחד מהכוחות החזקים שה׳ ברא בעולמו,
במוסדות הלימוד ונפלט מהם אל עבר השקצים ברחובות העיר ,ומשם והלאה היתה דרכו קצרה להגיע של רבינו החפץ חיים זיע״א ,ומה שמע מפה קדשו. ארבעים ושמונה קניניה ,זוכה לדברים הרבה ,ומחמת כן שהתורה נהיית שלו ,כדברי רבא )קידושין ל״ב
לעברי פי פחת ,עד שבאישון ליל נמלט מבית אביו והגר למדינה אחרת ,וכפי שנודע לו לאחר מכן ,שאביו תקופת זו היתה לר׳ יודל כ׳ירחי קדם׳ ,בהם זכה להתענג ולהתעלות בתורה כשסביבו תלמידי חכמים ָלי ְָלה״ ,ועל ידי כך זוכה לקבל את כח התורה,
יוֹמם ו ָ
ֶהגֶּה ָתוֹרתוֹ י ְ
״וּב ָ
ב׳( ,כפי שדרש בפסוק )תהלים א׳ ב׳(ְ :
לא עמד בצערו ותוך זמן קצר עבר לעולם שכולו טוב... מופלגים יחד עם למעלה ממאה בחורי ישיבה העמלים בתורה במסירות נפשם .הוא הרגיש כאותם ימי שהוא כח רב עד אין שיעור ,שמחמתה מביא שפע רב לכל העולם ,ועל ידו ניזונים הכל ,גם אם לו די בקב
הצעיר שסיפר את הדברים מרוב יגונו ,הבחין לפתע שהיהודי היושב בסמוך אליו מחויר עד מאוד ,ופנה בחרותו כשלמד בישיבה וקיבל תורה מגדולי עולם ,בלא כל טרדה והפרעה ,והצליח ללמוד ולהתעלות. חרובים משבת לשבת ,ומציל את כל בני דורו מכל צרה וצוקה נגע ומחלה.
אליו ושאלו מדוע כה נבהל מהדברים .ר׳ יודל שכבר הבין מיהו אותו צעיר ,הצליח בקושי רב לומר באותם ימים שהיו ׳ימי צנע׳ ואוכל היה במשורה ובדחק גדול ,בכל זאת למדו הבחורים בהתמדה גדולה כה גדול ועצום כח התורה עד שהזוכה לכח זה ,יכול לברך לישועה ,וישועה קרובה לבא .לרפואה,
שכמדומה לו שהוא מכיר את אביו ,ואביו לא עבר לעולם שכולו טוב ,אלא עבר ללמוד בארץ ישראל כימיו בישיבה שגם היו בדחק ובצמצום עוד יותר. שמשת ובאה ,לזיווג הגון ולהפקד בדבר ישועה ורחמים בזרע של קיימא ,והברכה מתקיימת והרפואה ְמ ַמ ֶ
במקום שכולו טוב ,אין טוב אלא תורה .כששמע הצעיר את דבריו ,השיבו בסערת נפש ,אתה בטוח שיש * במלואה .בדורות עברו גם זכו לראות כיצד הזוכה לכח התורה יכול לחלוק נהר איתן כ׳גִ ינַאי׳ ,להאריך
לי אבא חי? אילו ידעתי שיש לי אבא חי ,הייתי עוזב הכל והולך ממדינה למדינה ומארץ לארץ לחפש לימים כשראה ראש הישיבה את התועלת הגדולה שמוסיף ר׳ יודל לבני הישיבה ,פנה להנהלת הישיבה ולהגדיל קורות בתים ,לשוחח עם עכברים ולצוות עליהם שיסתלקו ולא יזיקו ,ואף להחיות מתים.
אחריו ,ומבקש ממנו מחילה על מה שעשיתי לו ,ושב מהרה לדרכו. שיַקצו עבורו חדר למגורים וכאשר עבר להתגורר בו דאגו אף לכל צרכיו ,וכך יכל לישב בישיבה לעמול באותם ימים גם ראו מה סופו של פוגע או מלגלג בחכמי התורה ,כשלעין כל נהפך להיות ׳גל עצמות׳,
עדיין לא אפסה התקוה שתפגוש באביך ,אמר לו ר׳ יודל כשהוא מודד כל תיבה ותיבה .אני יודע היכן בתורה בכל שעות היום ,כשהוא משמש דוגמא לבני הישיבה לצורה של בן תורה השקוע בכל עת בתורה ומיתתו במיתה משונה שאין כדוגמתא .היו גם שראו את קורת הגג המרכזית שנופלת ומנפצת את ראשו
מקומו ,ולמרות כל הצער שגרמת לו ,הוא אוהב אותך אהבת נפש ודואג עליך כל הימים ,וכמדומה שאביך הקדושה וכיצד ניתן לנצל את שעות היממה להתמדה עצומה ,ויחד עם זאת להאיר פנים לכל אחד, של אותו אחד שדיבר אחר מר שמואל )ברכות י״ט א׳( ,או הקצב שנהרג מפגיעת עצם הבהמה אחר
לא הפסיק יום אחד להתפלל בעדך שתשוב אליו .זאת ועוד ,שכל יהודי ויהודי יש לו אבא חי וקיים לעד, להקשיב לשני ולשמוע את סברותיו גם כשהוא חושב אחרת ,להיות מוכן לתפילה זמן מה לפני שהתפילה שהחציף פנים לרב )יומא פ״ז א׳( ,וכהנה רבות.
הלא הוא מלך מלכי המלכים ,שכל יהודי חשוב לפניו כבן יחיד ,ועונה לקוראיו באמת. מתחילה ולעמוד בתפילה כאילו עומד בפני המלך ,וכפי שסיפרו הבחורים שנים רבות לאחר מכן ,שעצם גם באותו דור ירוד שבין שתי המלחמות העולמיות ,היו שזכו לראות את כח התורה .מאות הסיפורים
אם אני חשוב לפני ה׳ כבן יחיד והוא עונה לקוראיו ,הכריז הצעיר ,הריני פונה כעת לה׳ ומבקש ממנו ההסתכלות על ר׳ יודל ומעשיו ,השפיע עליהם לטובה ולברכה ,פעמים רבות יותר מאשר שיחות ששמעו. שנתפרסמו בכל ישראל על כח תורתו של רבינו החפץ חיים זיע״א ,יחד עם גדולי דורו ,שריפאו חולים
שיפגיש אותי עם אבי ,כדי שאוכל ליפול לפני רגליו ולבקש ממנו את מחילתו ,ולשוב אליו ולתורתו ענין נוסף בו למדו תלמידי הישיבה מאורחותיו של ר׳ יודל ,היה בהתבטלותו המוחלטת לגדולי ישראל והחישו ישועה לרבים מישראל ,חיזקו בלבבות את האמונה בה׳ ובכח התורה .לצערינו הרב מול קומתם
ולמצוותיו .ר׳ יודל השיבו שאכן הוא חשוב בעיני ה׳ עד מאוד ,ותפילתו שבקעה מעומק ליבו לא תשוב ואמונת החכמים שהיתה מושרשת בליבו .המראה שנחרט בליבות בחורי הישיבות היה מאותם ימים בהם התמירה והטהורה של גדולי עולם אלוִ ,הרבה היצר הרע את כוחו וחילותיו עשרת מונים ,כאשר בקרב
ריקם ,ומיד עם הגיעם למחוז חפצם הוא יבדוק כיצד ניתן להשיג את אביו ולפגוש בו. בא לפני ראש הישיבה ומבקש לשאול את דעתו אודות דרכי הנהגתו ומסלול המשך עלייתו בתורה ויראה, הציבור הצליח להשפיל את קרן התורה עד עפר ,ומשנאי ה׳ הרימו יד בה׳ ותורתו ,והכריזו מלחמה על
שעצם עמידתו היה כעבד לפני רבו ,והאזין בקשב רב לדבריו כאילו באותה שעה קיבל תורה מסיני ,וככל שומרי המצוות ,במטרה להעבירם על דתם ,ולמנוע תורה ויראת ה׳ מישראל ,כשמשתמשים בכך בכל דרך
כשסיימו את נסיעתם הארוכה ,נכנס ר׳ יודל לאחד הרבנים שהתגורר במקום ,סיפר לו את הדברים, אפשרית ,כשבכל מדינה ומדינה ישנם את פורצי הגדרות ורודפי היהדות ,כשעיקר המלחמה היא על נפש
וביקש ממנו שיפגיש בינו לבין בנו ,ולאחר מכן הביא ר׳ יודל את בנו לאותו רב ,ויצא לחדר אחר ,כאשר היוצא מפי ראש הישיבה ,עשה ר׳ יודל בלא להסיר או להוסיף דבר.
הילדים והנערים להשכיחם את התורה ולעקור אותם מחיק הוריהם ,אל עברי פי פחת ,להופכם לאנשי
הרב עושה את חלקו על הצד היותר טוב ,עד לפגישתם המשותפת בה התגלה ר׳ יודל לבנו שהוא אביו, לשאלת הבחורים מה ראה על ככה לעמוד בפני ראש הישיבה בצורה זו של התבטלות מוחלטת ,כאשר דמים ומרמה שלא יחצו ימיהם.
כשהוא קורהו בקול גדול ׳ליזר ליזר יקירי׳ ,והשנים נפלו אחד בזרועות רעהו ובכו בכי רב של הודיה לה׳ ראש הישיבה אינו מבוגר ממנו בשנים רבות ,השיב להם בתימה גדולה על דבריהם ,שממתי הגיל הוא
והתרגשות עצומה על שזכו לכך. הקובע לגבי גדלות בתורה ,שהרי נפסק בשולחן ערוך בהלכות כבוד רבו )יור״ד סי׳ רמ״ד ס״א( ,כי אם *
* יש תלמיד חכם שהוא ׳יניק וחכים׳ ,וכמו שכתב שם הבית יוסף ,שמדובר בקטן ממש שעדיין לא הגיע בתקופה קשה זו של בלבול הדעת נולד וגדל יודל נחתאינענדגעקומען* .אביו ר׳ שמערל שהיה מתלמידי
למצוות ,בכל זאת יש מצות עשה לקום בפניו ולכבדו ,הרי שאין בעצם הגיל שום משמעות ,מלבד מה החכמים בעיר ,לימד את בנו את התורה הקדושה והחדיר בלבבו יראת ה׳ טהורה ואמונת חכמים ,וכמה
לאחר הפגישה המרגשת שוב נפרדו השניים ,כשר׳ יודל מפליג לדרכו לארץ הקודש ,וליזר בנו מתכנן חודשים לפני הכנסו לעול תורה ומצוות לקחו עמו בדרך ארוכה שנמשכה ימים רבים ,כדי שיזכה לראות
לעשות זאת תוך זמן קצר ,לאחר שיסדר את עסקיו וימכור את מוניתו ושאר נכסיו ,וכחודש לאחר האב, שאדם מבוגר בדרך כלל הספיק ללמוד יותר מאדם צעיר .ולהיפך ,מי שאינו מנצל את זמנו ,אזי אדם מבוגר
הספיק לעוות ולקלקל יותר מאדם צעיר. ולחזות באור פני מלך של רבינו החפץ חיים זיע״א ,שמפאת זקנותו המופלגת כמעט ולא קיבל קהל,
יצא ליזר בהפלגה בעקבות אביו ,כשמנצל את תקופת ההפלגה הארוכה ללמוד יחד עם שכנו היהודי ובזכות אבות ,שאביו היה תלמיד חכם מופלג ,זכה להיכנס אל הקודש פנימה ,ואף להתברך מפי ָקדשו
למסע ,שלימדו את יסודות היהדות שאבדו לו במהלך השנים ,כך שעם הגיעו לארץ ישראל ,כבר ידע זאת ועוד טען להם ר׳ יודל ,גם בגיל ,ראש הישיבה מבוגר ממני בהרבה ,ורק מראה פני כאדם זקן מחמת
הצרות הנוראות שעברתי במהלך המלחמה ,בה איבדתי את כל משפחתי ,שעלו בסערה השמיימה ועמדו שיזכה ללמוד תורה בטהרתה בארץ הקודש.
מעט אודות יהדותו וקיום המצוות.
בקדושתם ומעלתם ,ונשארתי בודד וגלמוד ,וממה שעברתי בשנים שלאחריהם בהם איבדתי את בני יחידי הברכה שנתברך לא היתה מובנת באותם ימים ,למרות שכבר החלו להשמע הזמירות על עליה לארץ
השמחה שהיתה בישיבה שר׳ יודל מצא את בנו האובד ,היתה גדולה ועצומה ,וראש הישיבה נתן לר׳ הקודש ,היות והם באו מאותם חלוצים שחלצו מעליהם כל עול ,ובמיוחד את עול התורה והמצוות ,וכל
יודל רשות לצרף את בנו עמו לגור בדירת הישיבה ,ולאכול ממטבח הישיבה והישיבה תדאג לכל צרכיו, שגורלו נוראי הרבה יותר מכל המשפחה ,שנטמא בחטאיו ומי יודע מה עלה בגורלו.
* מי שבנו או בתו הצטרפו אליהם ר״ל ,היה ׳יושב שבעה׳ ,כי ידע שלא ישאר מהם ומיהדותם שריד ופליט.
כפי שהיא דואגת לכל משפחות רבני הישיבה .אלא הוסיף ראש הישיבה וביקש מר׳ יודל ,שיתן את ליבו ובהוראתם של רבים מגדולי ישראל ,נשמרו שומרי התורה והמצוות מהחלוצים והתרחקו מחברתם,
ועינו לראות שעד שלא ברור לו לחלוטין שבנו שב לה׳ בכל מאודו ,שלא יצור קשר עם הבחורים ,למרות היה גם פעם שר׳ יודל חשב כי זו עת רצון ללמד את בני הישיבה פרק קצר באופן בו ניגשים לאדם גדול וכמעט שלא היו שעלו לארץ הקודש באותם ימים.
שכוונת הבחורים תהיה לטובה בכדי לקרבו לה׳ ותורתו ,אך המציאות המרה היא ,שרבים חללים הפילו ושואלים בדעתו דעת תורה ,ועל כן השיב לשאלת הבחורים בדברי המדרש )שמו״ר ג׳ ח׳ ותנחומא שמות
פעולות קירוב אלו ,וכבר קיבלנו מרבותינו שרק אברכים יעסקו בקירוב ולא בחורים. כ״ט( :״לעולם זקנים מעמידים את ישראל ...אימתי ישראל עומדים ,כשיש להם זקנים ,למה כשהיה בית היו עסקנים חשובים שניסו את כחם בארגון קבוצה שתעלה לארץ הקודש בלא שייכות לחלוצים ,אלא
שכל התארגנות שכזו כשלה תוך זמן קצר .לאחר ביקורו של האדמו״ר מגור זצ״ל בעל ה׳אמרי אמת׳ ,החלה
הסיפור לא נכתב הלכה למעשה ,ואין להסיק מסקנות הלכתיות או הנהגתיות מסיפור הדברים.
לאחר שליזר התאושש מהנסיעה ,הלך עם ר׳ יודל אביו לבית ראש הישיבה ,כשראש הישיבה מקבלו בסבר ֹאמרוּ ָל ,שכל מי
ֵד זְ ֵקנֶי וְ י ְ
המקדש קיים היו שואלים בזקנים ,שנאמר )דברים ל״ב ז׳(ְ ,שׁ ַאל ָא ִבי וְ ַיגּ ְ
שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל...״ .הרי שהמדרש מלמדנו אורחות חיים ,כי אם נשאל בזקנים וניטול ההתארגנות החרדית הראשונה שהצליחה להקים מקום ישוב לשומרי התורה ,שעד היום נשמע בו קול
פנים יפות ,ועודדו על הקשיים שעובר בימים אלו ,שככל שיוסיף להתקרב עוד עוד ואף להתמיד בתורה התורה ברמה ,הלה היא המושבה בני ברק שזה עידן ועידנים שהיא כבר עיר ואם בישראל.
ועמלה ,הקשיים הללו יופחתו וילכו .ובסיום פגישתם ברכו בברכה מרובה. מהם עצה ,בודאי שלא נכשל.
והוסיף ואמר ,כי צורך נטילת העצה מהם אינה כשאני דואג ליידע אותם מה אחפוץ שישיבו לי ,אלא מתוך דברי הברכה הבין ר׳ שמערל שכוונת רבינו היתה שיודל בנו ימשיך לחיות ברוסיא ולעסוק בתורה,
במהלך השנה הראשונה עבר ליזר נסיונות קשים ומרים ,אך בחסד ה׳ עמו עמד בכולם בעוז וגבורה ולא ובבא הזמן ,לאחר שימלא את כריסו בש״ס ובפוסקים ואולי אף יקים את ביתו בישראל ,יעלה לארץ
נשבר .וכל אותה עת ישב בהיכל הישיבה ועסק בתורה ,כאשר סידרו לו חברותות לשעות שונות בהם כתלמיד בפני רבו שמעלה את השאלה עם צדדיה וממתין להכרעת הרב וככל היוצא מפיו יעשה .אבל אם
הוא רק שומע לרב כשמשיב לו כפי מחשבותיו ,וכאשר משיב אחרת הריהו חושב שככל הנראה הרב לא הקודש לעסוק בה בתורה הקדושה .ברירה אחרת לא היתה לר׳ שמערל ,היות וקשה היה לו להיכנס שוב
יוכל להספיק וללמוד את כל מה שהפסיד בכל שנותיו .בכח רצונו הכביר הוכיח ליזר שיש קונה עולמו לבית רבינו זיע״א ולברר את דעתו .בחודש אלול תרצ״ג ,זמן קצר אחרי שיודל נכנס לעול תורה ומצוות,
בשנה אחת ,באותה שנה בה הפך מנהג מונית שאינו שומר מאומה ,לבחור ישיבה עמל בתורה בכל עת השכיל לענות כדת וכראוי ,הרי בהנהגתו זו מתברר שמעולם לא שמע לדברי הרב ,אלא הכריע לעצמו על
פי עיוות דעתו ,רק חיפש אחר רב בתורת ׳תנא דמסייע ליה׳. הגיעה אליהם השמועה הקשה ,שחשכו המאורות ובא השמש בצהרים ,שלאחר קרוב למאה שנות תורה,
ושעה ומדקדק בקלה כחמורה. עלה רבינו זיע״א לישיבה של מעלה.
* לטענתם של הבחורים שחשבו כי בימינו שכל אחד לומד מהספרים ואין עיקר תלמודו מרבו ,הרי שאין דין
כבוד רבו ,השיבם ר׳ יודל בארוכה ,כפי שקיבל מרבותיו גדולי ישראל שהעמידו לגיונות של בני תורה בדור הסתלקותו של רבם של ישראל לשמי מעלהִ ,ה ְכּתה את כל שומרי התורה והמצוות ,שבכו על עצמם ועל
אחד הדברים שליזר התקשה להבין בהנהגת אביו ולא הצליח להשיגו ,היא התבטלותו המוחלטת לראש הקודם ,שכל המציאות של קיום המצוות הוא רק על ידי העברת התורה מרב לתלמידו והתלמיד לתלמידו, דורם היאך ימצאו את דרכם בדור כה קשה ונוראי .במיוחד ביכוהו הרבנים ובני הישיבות ,שהיה כאביהם
הישיבה ,למרות שחשב כי יתכן וראש הישיבה הוא קצת תלמיד חכם יותר מאביו ,אבל מדוע אביו מתבטל שכך עברה התורה מסיני עד אלינו ,ואלו שאינם חפצים להאמין לחכמי התורה ,גם את התורה שבכתב שהכה על קודקודם ובמילותיו המתוקות ובדברי העידוד והדירבון אמר להם ׳גדל גדל׳ .השבר הקשה היה
אליו באופן כה מוחלט .מה גם שלא הבין היאך יתכן ואביו שואל את ראש הישיבה אורחות חיים דברים אין להם כל אפשרות לקיים ,כדוגמת מצוות תפילין ,שבתורה כתוב רק אלו פרשיות צריכים להיות בה, הקדמה לאסונות הנוספים שהתרגשו על ישראל במיוחד במדינות אירופה ,כאשר רוב גדול מהדור השני
שאינם קשורים לתורה ,שבשכל הישר צריך להיות שאדם שכולו תורה יבין בהם פחות מאחד שאינו כולו ומלבד זאת כל הלכותיהם המה הלכות למשה מסיני שנמסרו מרב לתלמיד ,וכפי שהלל אמר לאותו אחד הפנה עורף לאמונת אבותינו ,והלכו לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים.
תורה ,וכאן הוא רואה דברים הפוכים. שרצה ללמוד רק את התורה שבכתב ,כי אין כל בסיס והתחלה לתורה אלא בידיעה שאל״ף זו אל״ף ובי״ת *
כששאל זאת את אביו ,ענה לו :היטבת לשאול בני ,שאלה זו שאלתי לרבותי בשנות בחרותי ,כשראיתי זו בי״ת ,שבלעדיה לא ניתן לקרוא את התורה ולהבינה ,ואם על דבר כה בסיסי של אותיות התורה הוא יודל היה מהיחידים במקומו שלא שת ליבו לכל רוחות הסערה שעברו עליו ,אלא המשיך בעמלה של
שבכל דבר הם נועצו עם גדולי עולם שלא היתה להם כל שייכות לעניני העולם ,שחוץ מלימוד התורה דבר שבלתי ניתן לקבלו אלא במסורת החכמים ובאמונה בהם ,על אחת כמה וכמה שאר חלקי התורה תורה כל הימים ,ואף גלה למקום תורה ,ולאחר שש שנות תורה ,כאשר החלו לנשב גם רוחות מלחמה ,שב
ועמלה אינם יודעים דבר ,ועל כך השיבוני רבותי ,שהיות וגדולי ישראל שקועים לגמרי בלימוד התורה, ודבריה ,ובפרט בדברים המתחדשים בכל דור ודור בהלכה ובהנהגה ,שידיעת ההוראה בדברים אלו ,היא לבית אביו ,ובימים בהם נכבשה פולין כרוח סערה בידי גייסות המרצחים ,בנה הוא את ביתו ,עם כלתו,
הרי המושכל ראשון שלהם הוא דעת תורה ,וכל דבריהם המה תורה עצמה ,וכאשר יכריעו בכל ענין רק על ידי מסירת התורה מדור לדור בידי אלו שזכו להיות תלמידיהם של חכמי הדור הקודם ,והם אלו אשת חיל ויראת ה׳ ,בת תלמיד חכם ,וכולם קיוו שהחרב תעצור בפולניה ולא תעבור בארצם ,והבית
ונושא ,הרי הכרעתם היא הכרעת התורה הקדושה ,ועל כך וכיוצא בזה נאמר ,שכל הנוטל עצה מן הזקנים שמעבירים את התורה לדור שאחריו. שנבנה היה בית נאמן בישראל ,ויזכו לדורות ישרים מבורכים.
אינו נכשל. זאת ועוד ,הוסיף ר׳ יודל לבאר לבחורים את יסוד היסודות של מסירת התורה מדור לדור ,בכדי לחזק הברכות הרבות שקיבלו הזוג הצעיר ,התקבלו לחצאין ,הבית שנבנה אכן היה בית נאמן בישראל ,ובמלאות
זאת ועוד ,הוסיף ר׳ יודל וסיפר לבנו ,שהיו רבים מגדולי ישראל שהתפרסם עליהם ,כי אם היה איזה אצלם את הידיעה הברורה כי לא ניתן לגדול ולצמוח בתורה בלעדי אם יקבלו עליהם רב מובהק שככל לר׳ יודל עשרים שנה ,זכה ללידת בנו שנקרא שמו בישראל ׳ליזר׳ על שם הסבא הדגול שהיה ירא שמים עד
שהוא יום שמסיבות אונס גמור וחולי וכדומה לא למדו כפי שדרשו מעצמם ,הרי שלא היו משיבים באותו היוצא מפיו יעשו ,ועיקר העיקרים שיקבלו ממנו תורה ואורחות חיים ,ותוך כדי הדברים הוציא מאוד ,וכל בני המשפחה קיוו כי הודו של הסב המנוח ישפיע לטובה ולברכה על התינוק שנכנס בבריתו של
יום ,ושלחו את השואלים לגדולי ישראל אחרים ,באומרם שביום זה אינם זוכים לכוֵין לגמרי לדעת תורה, מאמתחתו העתק ממכתבו של רבנו החזון איש זצ״ל )שליָמים נדפס בספר קובץ אגרות ח״א קפ״ב( ,בו אברהם אבינו .מחציתה השניה של הברכה בדבר החרב שלא תעבור בארצם ,לצערינו הרב לא נתקיימה,
ועל כן אינם חפצים לקחת על עצמם את האחריות להכריע בענינים הטעונים הכרע. לת איך הדרך לאמונת חכמים .תשובה ,אמונת חכמים תלויה באמונת החכמה בכלל ,אין ״שׁ ַא ָּ
הוא כותבָ : ובני ישראל הדרים באותו המקום ,רובם נהרגו על ידי הצוררים ימ״ש ,ה׳ יקום דמם.
אלו שאינם מודעים לכל זה ,הסביר ר׳ יודל ,לא פלא שלפעמים מסתובבים מבולבלים ומתוסבכים ,אך חכמה בעולמינו בלתי אם עברה לנו דרך נשמת חכם חי״ .הרי שגם רבינו החזו״א זיע״א אשר רוב שנותיו בשנים שאחריהם שהחרב עברה ונדדה ממדינה למדינה ,ברחו יודל ורעייתו עם בנם יחידם אל מזרח
כשיודעים את היסודות הללו ,הכל ברור ונהיר .הנה בימים אלו התפרסמה ברבים תשובתו של גאון עברו עליו בלימוד בבתי מדרש צדדיים ,ומתוך עיון ועמל בגמרא ובספרי הראשונים וגדולי האחרונים, אירופה ,מקומות שהיו בטוחים יותר עבור היהודים ,אך חרב הנוקמת רדפה אחריהם ,ובאחד הימים
ישראל שבגולה ,מרן רבי משה פיינשטיין ]זצ״ל ,שלימים הודפסה בספרו שו״ת אג״מ ח״ב סי׳ י״א[ ,בה שהיה מקום לומר כי לשיטתו אין צורך לקבל מרב אלא יש לכל אחד ללמוד בעצמו מתוך הגמרא ודברי לצערו ויגונו הרב ,תפסו הצוררים את רעייתו ,ותוך זמן קצר זיכוה לעלות במעלות קדושים וטהורים
הוא מעיד על עצמו מהיכן הוא מוציא את דעתו דעת תורה :״ואני ב״ה שאיני לא מהם ולא מהמונם, הראשונים ,הוא זה שכותב לנו דברים כאלו שהם כדרבונות על הדרך הנכונה להגיע לחכמת התורה ,שהיא כזוהר הרקיע מזהירים ,ולהיות בין אלו שהעפילו לדרגה העצומה של ׳ההרוגים על שם קדשך וטבוחים
וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות ,שמשפטיה אמת בין שהוא אך ורק כשעוברת דרך נשמת חכם חי. על יחודיך׳ ,שה׳ ינקום נקמתם .באותם ימים נשאר ר׳ יודל בגפו עם בנו הקטן ,ובניסי ניסים זכו לעבור
להחמיר בין שהוא להקל .ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר זכיה גדולה זכה ר׳ יודל ,ליישב בשבת תחכמוני באהלה של תורה ,ובמיוחד שבמשך הזמן אף נתמנה את המלחמה ,שלמים בגופם ושבורים ורצוצים בנפשם.
ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה...״. למסור לבחורים ׳חבורות׳ ודברי חיזוק בלילי שבתות ובזמנים אחרים ,וכך השיב לישיבה עשרת מונים השניםכשנסתיימה המלחמה היה ליזר אך בן חמש שנים ,רק מלומד מלחמות כבן חמשים שנה .בשלושת ָ
וכל הדברים הללו המה בהקשר להכרעות פרטיות שבאים בפני גדולי ישראל דבר יום ביומו ,שעם כל כנגד המגורים ואשל שקיבל מהם ,כאשר מלבד כל מעלותיו אלו ,עצם מהותו שימשה עבור בני הישיבה הש ַניִם על אדמת אירופה שבערה תחתם ,במחנות אלו ואחרים ,ובכל עת שמר ונזהר לאחר מכן התגוררו ְ
זאת יתכן אולי שסיפרו לו דבר מה ובעקבות כך כתב מכתב המלצה לצדקה או כל בדומה לו ,אשר ודאי להראות בן תורה ,שכל הרואה אותו יאמר כמה נאים מעשיו ,ואשרי רבו שלמדו כדוגמא חיה היאך צריך ֵ יודל שלא להפרד מבנו אפילו לשעה קלה .חששו ופחדו הגדול היה ,כי היות ואין לו עליו כל ניירות
שהוא עני ונצרך ,גם אם זה לא ׳הכצעקתה׳ ,שאינו אביון כה מהודר כפי שחשב .אך בעניני ציבור והכרעות תורה ואשרי אביו שלימדו תורה. ואישורים ,מסוגלים רשעי ישראל שתרו אחרי ילדי ישראל בכדי להעבירם על דעתם ודתם ,לחטפו
הקשורות לכלל ישראל ,בהם לא יתכן שהטעו או רימו את הצדיק ומחמת כן יצאה תקלה מתחת ידו ,כי בכל אותם ימים כשהיו מהבחורים שפנו אל ר׳ יודל בשאלה אם יוכלו לעזור ולסייע לו בדבר מה ,להשיב ולקחתו ממנו ,ומי יודע מה יעלה בגורלו .גם כשלא חש בטוב ,התאמץ עד מאוד להיות עם בנו בכל עת
מה שיצא מתחת ידו ,גם אם שורשה היה מכח טעות או הטעיה ,באמת אין כאן כל טעות ותקלה ,אלא לו כגמולו הטוב ,היה מבקש מהם להתפלל על בנו שאבד בין האומות ,שה׳ ישיבנו בתשובה שלימה לפניו. ושעה .למרות רוב חשקו ורצונו של ר׳ יודל לעלות לארץ הקודש לקיים מצוותיה וכפי שבירכו רבינו החפץ
ְאנֶּה
היא הדרך הנכונה והברורה ,שהרי ישנה תוספת של הבטחה כלשון הפסוק )משלי י״ב כ״א( :״א י ֻ גם ר׳ יודל לא הסיח את דעתו מבנו יחידו ,ובכל תפילה ותפילה ,ובכל עת רצון אחר ,היה בוכה לפני ה׳ חיים זיע״א ,בכל זאת לא שת ליבו לכל פניות אנשי העליה שהציעו לו שישלח בידם את בנו יקירו ,והם
ַל ַצּ ִדּיק ָכּל ָאוֶן״ ,וכמעשה הידוע )יבמות קכ״א א׳( אודות אותו אדם שטבע באגם ׳סמקי׳ ,והתיר רב שילא שיערה עליו רוח טהרה וישיבנו לה׳ ותורתו ושמירת מצוותיו. כבר יעלוהו לארץ הקודש ,כאשר האמת המרה היתה עמו ,שכמעט כל אלו ששלחו את ילדים ב׳עליות
את אשתו ,ואמר רב לשמואל כי צריך לעשות ׳שמתא׳ לרב שילא מחמת הוראתו זו אשר לדעתו היתה * הנוער׳ ,לא נשאר להם מהם דבר ,לא רוחני ולא גשמי.
שלא כדת ,ובסופו של דבר נמנע רב מלשמט אותו ,וקרא שמואל על רב את הפסוק הזה ,שה׳ שומר את גם כשחלפו ימי הצנע ונראה היה שהשפע בא לארץ ולדרים בה ,נראה שהוא ָפּסח על עמלי התורה ,שחיי *
הצדיק לבל יאונה לו כל און ,ולא תצא תקלה ומכשול מתחת ידו. צער היו מנת חלקם ,שאמנם זו הדרך לאשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ,אלא שיחד עם זאת הדחק כשיצאו ר׳ יודל וליזר בנו משערי המחנות שהקימו עבורם לאחר המלחמה ,אינה ה׳ שילכו יחדיו וירחיקו
* שהתרבה והתחזק גרם שהנהלת הישיבה כבר לא מצאה מהיכן להחזיק את באר מים החיים ,אין חיים עד למדינת הולנד ,בה היתה קהילה יהודית מסודרת ,והשתקעו בה .מחמת כל מה שעבר על ליזר ,שמיום
והפנים אל ליבו כי הדבר הטוב ביותר שיכול להיות לאדם ,שהוא נשען על גדולי ליזר קיבל את דברי אביוִ , אלא תורה ,והיה חשש גדול להמשך קיומה. לידתו לא חווה חיים נורמליים ,ומה גם שהשפה ההולנדית כלל לא היתה ידועה לו ,על כן ההשתלבות
ישראל ונסמך עליהם ,ואינו צריך להכריע בדעתו הקצרה בכל הדברים הטעונים הכרע .די לו בקשייו כשנודע הדבר לר׳ יודל ,פנה אל ראש הישיבה והציע בפניו שיגלה לארץ טומאת העמים ,למדינת אמריקה, בחברת בני גילו בקהילה ההולנדית היתה קשה ,ולמרות מאמצי אנשי הצוות בבית הספר ,כעבור כשנתיים
להכריע בין היצר הטוב ליצר הרע בכל עת ,שלא חסרים לו הכרעות נוספות .באותם ימים נזכר כיצד לפני בה ידוע שיש יהודים רבים אוהבי תורה וחפצים לתמוך בכספם בתורה ועמליה ,וינסה לעזור ולסייע כשאך היה בן עשר שנים ,נפלט מהמסגרת .מאמצי האב ובני הקהילה הצליחו לדחות את מועד פליטתו
כמה חודשים אביו היה צריך להגיע לידי הכרעה מהירה האם לעבור ניתוח בלבבו שיש בו סיכון רב ,או לישיבה בזיכוי אותם יהודים שיתמכו בהחזקת התורה ,ויזכו גם לברכות התורה והמחזיקים בה .לאחר לעוד כשנתיים ,אך בהיותו כבן שתים עשרה שנה נפלט סופית ללא יכולת חזרה .אביו ניסה את כוחו
להשאיר את המצב על קדמותו ,שגם בו יש סיכון עצום ,ולעומת שכנו בבית החולים שלא הצליח לעצום שקיבל את ברכת הדרך ,הפליג אל עבר חופה המזרחי של ארצות הברית ,והגיע אל אחד מידידי הישיבה ללמדו תורה ולהחדיר בליבו יראת ה׳ טהורה ,אך לדאבון לב כל ישראל ,התאבן ליבו של ליזר והוא לא
עין כל הלילה מהלחץ העצום של ההכרעה שקובעת להמשך חייו ,אביו ישן ברוגע רב ביודעו שהכרעתו שהתגורר בניו יורק ,ועמו יחדיו הלכו ועברו על פתחי נדיבים לעוררם לזכות במצוה גדולה זו של החזקת רצה כלל לשמוע על ה׳ ותורתו .שנתיים נוספות של בטלה עברו עליו ,שבהם לא למד כמעט דבר ,ואט
של ראש הישיבה היא ההכרעה האמיתית והנכונה ,וזה דעת תורה הצרופה והברורה ,ואכן בחסד ה׳ תורה. אט השיל והשיר מעליו עול תורה ומצוות ,ובכל עת נמשך אחר השקצים המצויים ברחובה של עיר.
עליהם הניתוח הצליח ומאז מצבו של אביו טוב יותר. בחסד ה׳ על ר׳ יודל ,הצליח לעורר את הלבבות לסייע ללומדי התורה ועמליה ,ועלה בידו לאסוף סכום כשהיה בן ארבע עשרה שנה החל לעבוד כשוליה בסנדלריה ,כשאת כל הפרוטות שהביא בשכרו עבור
שנתיים מאושרות עברו על ליזר יחד עם אביו ,בהם שקד על התורה בעמל רב ,כשאביו עומד עליו ועוזר מכובד עבור הישיבה הקדושה ,ומשכך חשש מאוד מנסיעותיו עם נהגים שאינם בני ברית ,שמא חלילה עבודתו ,בזבז עם חבריו הערלים והשקצים ,ובכדי להתאים עצמו אליהם ,החל ללכת כגויי הארצות ושינה
לו לגדול ולצמוח ,שלאחריהם הקים את ביתו ,בית נאמן לה׳ ותורתו ,כשקיוה שאביו יוכל לרוות ממנו יקומו עליו לשודדו ואף לרוצחו נפש ,ועל כן ,בכל פעם שהיה תר אחרי מונית לנסיעה ,היה פונה לנהג את שמו לצליל גויי ,ונקרא בפיהם ׳לאזי׳ ,ולאחר מכן כל הנהגתו היתה כחבריו הערלים והתחיל להיות
רוב שמחה ונחת לאורך ימים ושנים .לצערו הרב ,זמן קצר אחר נישואיו ,בימי הרחמים והסליחות של ופותח בתיבות הקדושות :׳שמע ישראל ה׳ אלקינו׳ .אם מדובר היה בנהג ערל ,הרי שלא מבין מה חפץ ממבלי העולם ,החיים בלא כל מטרה ותכלית ,וכל ימיהם באופל ובמחשך ,וגרועים מחיות השדה ,וכל
סוף שנת תשכ״ה ,שבק אביו חיים לכל ישראל ,לא לפני שנפרד ממנו ואומר לו שהוא מוחל לו על כל ממנו ,עוזבו וממשיך בדרכו כשר׳ יודל תר אחר מונית אחרת .אך אם הנהג היה יהודי ,גם אם מראה פניו חייהם סבים סביב אוכל ועבודה ,אוכלים כדי שיהיה להם כח לעבוד ,ועובדים כדי שיהיה להם כסף לקנות
מה שהיה ,שהוא כלא היה ,ועיניו וליבו על העתיד ,שימשיך כל ימיו לעמול בתורה ולגדל את בניו בדרך היה כגויי הארץ ,הרי שהיה משיב לו ׳ה׳ אחד! מה רצונך ר׳ איד׳ ,וכך היה ליבו סמוך ובטוח שהנהג אכן אוכל ,ואוכלים כדי שיהיה להם כח לעבוד וחוזר חלילה ,וכך עברו עליו עוד כמה שנים ,בהם התגורר עם
התורה והיראה ,כפי שהנחיל לו וכמסורת הדורות הקודמים עד משה שקיבלה מסיני. יהודי .פעמים גם השיבו הנהג ,׳מלך העולם׳ ,אזי היה מבין שגם נהג זה הינו יהודי ,אלא שלצערינו אפילו אביו והוריד את ימיו ברעה שאולה.
פטירתו של האבא נפלה על ליזר ביום בהיר ,ובתקופה הראשונה עמד בפני שבר גדול ,כאשר לולי ראש ׳שמע ישראל׳ אינו יודע. כל אותה עת ִהרבה ר׳ יודל להתפלל עבור בנו שיעלה וישוב לדרך המלך ,אלא שנראה היה כי הרקיע
הישיבה שעמד לימינו ,מי יודע מה היה באחריתו .ראש הישיבה עודדו ודיבר על ליבו דברי נחמה ,כי במהלך אותם נסיעות היה ר׳ יודל מדבר עם אותם נהגים ומחזק את ליבם ביראת ה׳ טהורה ,שיש מנהיג סתום בפני תפילותיו .לא ניכר עליו כל שינוי לטובה ,ויתרה מזאת ,ניכר עליו כל הזמן עוד ועוד שינויים
כעת יוכל להשיב לאביו כגמולו הטוב ,שכל מעשה טוב שעושה ,כל דקת לימוד שלומד ,הריהו מנחיל לבריאה ,ואדם נברא למטרה של עבודת ה׳ וקיום המצוות ,וה׳ ׳גומל לאיש חסד כמפעלו נותן לרשע רע לרעה .כשבאחד הימים לא שב ליזר לבית אביו ,ולאחר יום שלם של דאגה וחשש לגורלו ,גילה את מכתבו
לו נצח נצחים ,ובאפשרותו לשלוח לו ׳חבילות׳ בכל עת ושעה .ורוחו של אביו תחפוף עליו ,שבכל עת כרשעתו׳ ,יש שכר ויש עונש ,ומעוררם עוד שהנה הם עוד ידעו והכירו את הסיסמה היהודית ׳שמע שהשאיר באחד מפינות הבית ,בו הוא כותב שנקראתה לפניו הזדמנות פז להגר עם חבריו לארץ אחרת
מצוא ידמיין לעצמו דמות דיוקנו ,וכך מול דמות זאת ,יצליח להתגבר על הקשיים והנסיונות ולהמשיך ישראל׳ ,אבל מהי הערבות שילדיהם ידעו זאת ,ולא יתבוללו חלילה בין הגויים .דבריו שיצאו מהלב נכנסו בה יוכלו להתפרנס בכבוד ,ועל כן הוא מיהר לנצל את ההזדמנות ונסע מיידית ובקושי היה שהות בידו
להתעלות. ללבבות ,ורבים מהנהגים קבלו על עצמם שמירת שבת ,כשרות ועוד. לכתוב את מכתבו זה.
שנים רבות עברו על ליזר בעמלה של תורה ,עד שנקרא בפה הכל ׳ר׳ ליזר׳ ,וכמעט שלא היה מי שזכר לו * עם סיום קריאת המכתב הבין ר׳ יודל שכעת כמעט ואבד כל סיכוי שבנו ישוב לעמו ואלקיו ,כאשר היגר
ימים קדמוניות ,בהם היה רחוק מהתורה והמצוות .במהלך אותם שנים זכה ללידת בניו ובנותיו ,שאותם ביומו האחרון לפני הפלגתו חזרה ,ניסה ר׳ יודל לעצור מונית לנסיעה ארוכה ,אך כל אלו שפנה אליהם לאחת ממדינות העולם ,בה אף אחד לא יודע על יהדותו ואף לא יראה לפניו דמות של יהודי שומר תורה
גידל בדרך התורה וקיום מצוותיה .בכל שנה בהגיע ימי הרחמים והסליחות ,ביום היארצייט של אביו, ואמר להם כהרגלו ׳שמע ישראל ה׳ אלקינו׳ ,השיבוהו ריקם ,חלק בלא סבלנות כלל ואחרים ניסו להבין ומצוות ,ומי יודע אם בכלל ישא בת ישראל וילדיו יהיו בכרם בית ישראל או חלילה ערלים טמאים.
היה ר׳ ליזר יורד לפני התיבה בהיכל הישיבה ,כאשר לאחר התפילה היה ראש הישיבה הקשיש אומר לו, את בקשתו והתייאשו מהרה ,ככל הנראה אחד מהם לא היה יהודי .למרות שהשעון המשיך במהלכו בלא השבר היה קשה מנשוא ,ור׳ יודל החליט בליבו שכעת אין לו כל סיבה להשאר בטומאת ארץ העמים ,ועל
שבחסד ה׳ ובעבודתו הגדולה זוכה הוא לעשות נחת רוח לאביו זצ״ל. שהתחשב בו ,לא חשב ר׳ יודל להפסיק מהנהגתו זו ,ובמיוחד שכעת היה לו בתיקו סכום עצום ,פירות כן הזדרז לצאת מאירופה ,המקום בו נשפך דם ישראל כמים ,ולעלות לארץ ישראל ,לא לפני שסיכם עם
בתחילת זמן אלול של שנת תש״מ ,שלח ראש הישיבה לקרוא לר׳ ליזר .ר׳ ליזר מיהר להיכנס לחדרו של עמלו בחודשים האחרונים במדינה זו .ר׳ יודל נשא תפילה לה׳ שישלח לו נהג יהודי שאף יוכל להשפיע אחד מידידיו שאם יגיע לידיו איזה שהוא מידע על בנו ,שימהר להודיעו .עלייתו זו היתה במטרה אחת
ראש הישיבה ,שבאותה עת כבר היה קשיש עד מאוד ,ופתח ואמר לו שזכרונו של אביו הטהור עומד עליו לטובה ולברכה ,וכשאך הושיט את ידו לעבר מונית שעברה ,עצר נהגה ושאלו להיכן פניו מועדות .ר׳ שהיא לישב בארץ הקודש ולעסוק בתורה הקדושה ולקיים מצוותיה הקדושות ובפרט אלו התלויות בארץ
לפניו בכל עת ,כמה שהוסיף לישיבה הקדושה ולבחורי הישיבה ,שבזכותו רבים הם התלמידים אשר כל יודל פנה אליו כהרגלו ואמר לו ׳שמע ישראל ה׳ אלוקינו׳. שעד עתה לא זכה לקיימם ,ולעסוק בעבודת התפילה שהיא כנגד הקרבנות והמקום הראוי לה יותר גם
ימיהם המה אך ורק בעסק התורה ועמלה ,ומחובת הכרת הטוב לאביו ,מבקש הוא לעזור ולסייע בעדו כשמוע הנהג את התיבות הקדושות ,נבהל עד מאוד ולא יכל להשיב דבר .מתגובתו של הנהג הבין ר׳ יודל הוא בארץ הקודש .בכל אריכות ימי הנסיעה וההפלגה לארץ הקודש ,ואף לאחר ביאתו והשתקעותו בה,
שיזכה לאריכות ימים ושנים ,וזאת על ידי שישכים ויעריב לבית הכנסת ובית המדרש ,שיגיע מוקדם כי הנהג אכן יהודי ,אלא שהרחיק ונטמא כל כך ,עד שאינו יודע להשלים את הדברים .ר׳ יודל ניסה שוב לא הפסיק להתפלל ולבכות על בנו יחידו שאבדו עקבותיו אי שם באחת ממדינות העולם ,שה׳ יערה עליו
לתפילה וללימוד ,ואף ישאר בבית הכנסת זמן מה אחר התפילה והלימוד ולא ימהר לצאת ,ובזכות זאת את סגולתו ופנה אליו שוב עם משפטו הקבוע ׳שמע ישראל ה׳ אלקינו׳ ,והנהג החל להכות על מוחו וישיבנו בתשובה שלימה לפניו.
ֶ רוח טהרה
יאריך ימים. בנסיון להזכר דבר מה ,ולפתע נזכר ואמר בקול שקט :׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳ ,תוך כדי פעולה *
ר׳ ליזר קיבל את דברי ראש הישיבה הקשיש והודה לו עליהם ,אלא שהתפלא מאוד מה ראה ראש הישיבה אינסטקטיבית הזכורה לו מימי ילדותו השכוחים ,כשאצבע יד ימינו עמדה על שפתותיו .כעת ידע ר׳ יודל ביאתו של ר׳ יודל והשתקעותו בארץ הקודש בעיר הקודש והמקדש ,באחת משכונותיה בה קול התורה
על ככה ומה הגיע אליו שהוא מחפש עבורו סגולות לאריכות ימים ,כאשר הינו צעיר לימים ובקושי הגיע שלא לחינם התעכב עד כעת ,אלא בשביל לקרב נשמה רחוקה זו לה׳ ותורתו. נשמע בכל עת ,הטיבה עמו עד מאוד .במיוחד שקבע את מקום מגוריו סמוך ונראה לישיבה הקדושה,
לשנת הבינה .באותה עת התעוררה לפניו מחשבה ,כי בודאי לא שב דיו בתשובה על עוונותיו באותם הנסיעה הארוכה עברה עליהם תוך כדי שר׳ יודל מרעיף על הנהג אהבה רבה לקרבו ולפתוח את ליבו מפארי הישיבות שהיו באותם ימים ,ודבק בראש הישיבה שקיבלו כרבו לכל דבר ,ואף קבע את מקום
שנים בהם היה רחוק מה׳ ותורתו ,למרות שעשה את כל דרכי התשובה שראש הישיבה נתן לו באותם לשמירת התורה והמצוות ,וכשהנסיעה הגיעה לקראת סיומה ,פנה הנהג לר׳ יודל והחל לספר לו את סיפור תפילתו ותלמודו בהיכל הישיבה ,כאשר התפרנס בצמצום ממלאכה קלה שבה עסק בשעות הערב.
ימים ,ובעקבות כך ליבו נפל בקרבו הכיצד ישוב בתשובה שלימה על הימים הללו. חייו ,היאך הוא כערער במדבר ,תלוש בלא כל קרוב בעולם ,כאשר הדבר היחידי שידוע לו הוא ,שאמו תלמידי הישיבה באותם ימים שהורגלו לראות מבוגרי המחנות הבאים לישיבות וקובעים בה את מקום
ברירה רבה לא היתה לר׳ ליזר ,ועל כן פנה אל בנו הגדול של ראש הישיבה וביקש ממנו שישאל את מתה במלחמה הנוראה ואביו הצטרף אליה כעבור כמה שנים .ומאז הוא נע ונד ברחבי העולם ,כשמחפש תפילתם ותלמודם ,לא התרגשו יתר על המידה מבואו של עוד יהודי מסגנון זה לישיבתם ,ויחד עם זאת
אביו הגדול מדוע מואס הוא בכל דרכי התשובה ששב לפני שנים ,וראש הישיבה חושש שיתקצרו ימיו. אחר מציאת עוגן בו יוכל לנוח ולהקים את ביתו ולהגיע למנוחה ולנחלה ,אלא שהמנוחה ממנו והלאה, כבדוהו כפי שנזהרו בכבודם של כל יהודי ובמיוחד של שאר שרידי החרבות ,שברבים מהמקרים היו גם
תשובתו של ראש הישיבה מיהרה להגיע ,שחלילה וחס אינו מואס חלילה בכל דרכי התשובה שעשה, כאשר למרות שפעמים רבות הצליח מבחינה כלכלית ,בכל מקום בו עמד להתבסס ולהקים בית ,תמיד שבורי לב ,וחלקם ,דעתם לא היתה כה יציבה .למרות שר׳ יודל עדיין לא הגיע לימי הבינה ,בכל זאת
וכעת הוא צדיק גמור ,אלא כל הצעתו היתה בכדי להטיב עמו עוד וזאת על פי מה שלמד בפרש״י על ברגע האחרון הכל התפרק ונהרס והיה עליו להמלט מהמדינה בה היה למדינה אחרת ,וכך נדד במדינות בצוק העתים והנסיונות שניסהו ה׳ ,מראה פניו היתה כשל בעל ימי זקנה ואולי אפילו כבר בימי השיבה.
התורה בפרשת תולדֹת. רבות באירופה ועד הגיעו לארצות הברית של אמריקה ,וגם כאן אינו מצליח למצוא מזור לנפשו ,וחייו במשך הזמן כשהתגלה לבחורי הישיבה שר׳ יודל הינו תלמיד חכם ואף היה בן ישיבה בשנים שקדמו
אינם חיים ,ומרגיש בכל עת ככלב חוצות הזרוק ברחובה של עיר.
מה מצא ראש הישיבה בפרשתינו עפרש״י ליבו של ר׳ יודל נשבר למשמע סיפור חייו של אותו צעיר ,וכשניסה לעודדו להאמין בה׳ שהוא מנחה את
למלחמה הנוראה ,החלו הבחורים לדבר עמו בלימוד ,לדון עמו על שאלותיהם והערותיהם בסוגיא ,ותוך
זמן קצר הפך להיות ל׳משיב׳ בלתי רשמי בישיבה ,כאשר הבחורים מבקשים ממנו בכל עת שיאמר בפניהם
שבעקבות כך הציע את הצעתו? האדם בדרכיו ,וכל מה שה׳ עושה הכל לטובתו ,נזכר לפתע אותו צעיר והחל לספר לר׳ יודל על חייו כילד מדברי התורה בסוגיא אותם זכה לשמוע מגדולי ראשי הישיבות וכן ממה שיצק מים על ידי גדולי ישראל,
מהגליון הקודם תשובה ל"סיפור ושאלה בצידו"
בתשובה לשאלה ,מנין בפרשתינו עפרש״י מצא רבי שמשון מנוח לנפשו ,לאחר שהוצר ך להכריע לשאלת נ פשות בעיצומה ניתן לקבל כל שבוע את העלון באימייל )ללא תשלום( ,גם את המהדורה המורחבת
בתוספת ה'סיפור ושאלה בצידו' בגודלכפול ,על שני עמודים. של ה שבת ,בשעה שלא יכל לשאול את פי מרן שליט״א ,כאשר מרן שליט״א אמר לו ,שכאשר השעה תהיה דחוקה ולא יוכל
המעונינים לקבלו ,ישלחו את שמם וכתובתם בכתב ברור ,בתוספת מס' טלפון לבירורים, לשאול אותו ,יוכל להכריע ולהורות כדעתו דעת תורה ,והוסיף ואמר ,שמובטח הוא שלא תצא תקלה מתחת ידו.
לפקס המערכת או למייל] ichudbchidud@gmail.com :המיילים נשלחים ממשרדינו ב'ליקווד' שב'ניו ג'רסי[
~ ~ ~ ~ ~ ~
ֹאמ ר
יד י נָא ִל י ֲה יֵשׁ ֵבּ ית ָא ִב יָ מ קוֹם ָל נוּ ָל ִל ין״ ,וביאר רש״י :״ ַו יּ ֶ
ֹאמ ר ַבּ ת ִמ י ַא ְתּ ַה גִּ ִ
רבי שמשון מצא מנוח וזאת מדברי רש״י כ״ד כ״ג ,עה״פ :״ ַו יּ ֶ
תשובות לשאלות המתפרסמות בעלון זה ,או הערות הארות ותגובות, ַבּ ת ִמ י ַא ְתּ .לאחר שנתן לה )-את הנזם והצמידים( שאלה )-בת מי היא( ,לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב״ה דרכו״ .מבואר
ניתן לשלוח בכתב ברור וקריא ,בצירוף שם ,כתובת וטלפון, בדברי רש״י ,כי כאשר אדם עושה את המוטל עליו לפי המציאות שלפניו ,ניתן להיות סמוך ובטוח בזכותו של צדיק ,שה׳ יצליח דרכו ולא
לפקס' ] (08) - 9741115מחו"ל :בקידומת 24) [+ 972 - 8שעות( או למייל ichudbchidud@gmail.com תצא תקלה מתחת ידו.
י ש ר א ל א ר ץ - ע י ל י ת מ ו ד י ע י ן – ה כ ו ת ב י ם ו ל ר ב נ י ם ב ח י ד ו ד " ל " א י ח ו ד ש מ ו ר ו ת ה ז כ ו י ו ת כ ל ©
