משנת החסידות · mishnas hachsidus — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי”ת
משנת
החסידות
מאסופת תורתו של המשפיע
הגה”ח רבי
אשר זעליג
לוסטיגמן
שליט”א
המאמר השבועי:
השקפה נכונה על מהמורות
החיים ומאורעותיה
פרשת תולדות שנת תשפ”ז
שנה א’ גליון ט”ז
1
יו”ל ע”י
מכון משנת החסידות
להערות והארות בכל ענייני הגליון
או לנדב הוצאות ההפצה
ניתן לפנות במספר טלפון:
079-494-6307
או בכתובת דוא”ל:
MishnasHachasidus@gmail.com
ב
היצר מבלבל ומייאש בפרשתנו "פרשת תולדות" אנו
לומדים מאורע נפלא ,ששייך לכל
לצערנו חסר לנו ההשקפה הנכונה,
האומה הישראלית ,והוא -ברכת יצחק
האיך להתייחס למצבים אלה ,ומה
אבינו לבנו יעקב אבינו .שברכה זאת
היא עבודת הבחירה במצב זה .ומחמת
מלווה אותנו משך כל הדורות .ואנו
בלבול המוח וחוסר ידיעה מה עלינו
לומדים שיצחק רצה לברך את עשיו,
לעשות ,מנצל היצר זמנים אלו ,ומכניס
ורבקה אמרה ליעקב ,שילבש בגדי
באדם מחשבות של יאוש ומרה שחורה,
עשיו ,ויכנס לאביו וישנה הקול ,וכך
שאין מעשיו רצויים אצל הבורא ,ולכן
עשה ,ואכן יצחק ברך אותו.
עוברים עליו דברים אלו .והוא עושה לו
רע על הלב ,ומכניס אותו בלחץ שירצה ומקשה רבנו ניסים ז"ל בדרשותיו,
להפטר ממצבים אלו ,מה ששייך יותר (דרוש החמישי) ,למה לא היה ציווי
מהר .כמו כן הוא מפתה את האדם, מפורש ליצחק אבינו ,לברך את יעקב,
שבמצב זה אין הוא מסוגל ,ואין עליו והברכה נתקיימה דייקא באופן זה?
חיוב לעבוד את השי"ת כראוי ,ללמוד (עיין שם מה שתירץ) .והגאון ר' אריה צבי
בהבנה והתמדה ,ולהתפלל תפלה פרומר אבד"ק קוז'יגלוב זצוק"ל ,מבאר
בכונה הרצויה ובבר לבב. הדבר באופן נפלא ,כמו שיובא לקמן.
והאמת הוא בדיוק ההיפך -שזמנים ונקדים יסוד גדול בעבודת הבורא
אלו הם הרבה יותר חשובים מזמנים ברוך הוא ,השייך לכל אחד מאתנו.
אחרים ,ואפשר להתקרב אל השי"ת והוא -מידי יום ביומו אנו נתקלים
קירוב גדול .והקב"ה מסבב ונותן לנו בדברים המביאים צער ושברון לב,
מצבים ונסיונות אלו לטובתנו ,והכל הבאים מסיבות שונות ,כגון – אני
בחשבון מדוקדק ,כדי לקרב אותנו לא תופס מקום מכובד בחברה בבית
אליו ית"ש ,או כדי לתקן העבר ,וכפי המדרש או בכולל ,לא מכבדים אותי
שיבואר להלן בעזרת השי"ת. ולא עושים ממני עסק ,או שפוגעים בי
ומתייחסים אלי בזלזול.
הנה בעבודת הבורא יתברך ויתעלה,
העבודה היא – ב"עשה טוב" -קיום כמו כן בלבולי המוח מקושי וטרדות
ועשית רצון הבורא ,ע"י לימוד התורה הפרנסה ,צער מעניני שלום בית ,צער
הק' וקיום המצות ,להרבות במעשים גידול בנים ,עניני שידוכים ,עניני
טובים .וב"סור מרע" -להמנע מעשית בריאות ,או שעוברים עלינו זמנים
דברים שהתורה אסרה .שעי"ז מתעלה קשים ,של טמטום המוח ולב סתום,
ומתקדש האדם ,ומתקרב אל הבורא או מרגישים ירידה בעבודת הבורא,
ב"ה .ושלימות העשיה ,היא דייקא וכדומה כהנה וכהנה.
ג
זכה לקבל הברכות בשיתוף המעשים עם הכונה והלב,
שמעשיו יהיו בכונה ,דע לפני מי אתה
וממשיך :מובא במדרש רבה (תולדות
עומד -שידע את מי הוא עובד ,ומה
פרשה סה ,סימן טו ,וסימן יט) :שבשעה
הוא הולך לעשות .וכן שיהיו נובעים
שנכנס יעקב אבינו ,לקבל הברכות
מעומק הלב ,שיקיים המצות ברצון
מאביו יצחק אבינו ,מחמת הציווי
בחשק ובשמחה .ולא באופן של מצות
שצותה עליו אמו רבקה אמנו .נכנס
אנשים מלומדה כגוף בלא נשמה -
בפחד גדול ונורא -שצריך להכנס
בקרירות וכפיה שירצה לגמור ולהפטר
לפני ולפנים ל"פחד יצחק" ,באופן
מזה.
זה שהוא מחופש כאילו שהוא עשיו,
והיה לבוש בבגדיו ,והיה הולך ובוכה,
שפלות הרוח של יעקב אבינו
ונכנס כפוף ,ולבו היה רפה כשעוה.
וזימן לו השי"ת שני מלאכים -אחד אחר דברינו ,נביא תירוץ הגאון
מימינו ואחד משמאלו ,והיו אוחזין ר' אריה צבי פרומר אבד"ק קוז'יגלוב
אותו במרפקו כדי שלא יפול ,ולא זצוק"ל ,בספרו "ארץ צבי" על התורה
היה לו שום ישות ומציאות .ודייקא (פ' תולדות) לתרץ קושית רבנו ניסים
ע"י שפלות הרוח ושברון לב וביטול ז"ל הנ"ל.
מציאות זה ,נעשה שעת הכושר שאין דהנה ידוע שהמעלה החשובה
כמוהו לקבל הברכות .ואחר הברכות ביותר שהאדם צריך להגיע אליה ,היא
באמת הגיע למדרגה ,שהיה אפשר לו מדת הענוה ושפלות הרוח .וכדברי
להיות נשבר ונדכא בתכלית ,אף בידעו חז"ל (סוטה ה ,א) :ואני את דכא ואתי
רום מעלתו וערכו הגבוה ,על ידי כוח דכא .והזמן המסוגל ביותר לקבל
וסיוע של הברכות .אבל קודם הברכות הברכות של אביו יצחק אבינו ,היה
לא היה מסוגל לזה ,כל כך כמו אחר דייקא בשעה שליעקב אבינו ,היה לב
הברכות ,על כן היה ההכרח ,שהברכות נשבר ונדכה ושפלות הרוח .וכדי שיגיע
יבואו בזמן שלא ידע ממעלתו הגדולה. לזה ,סיבב הקב"ה את הדבר שלא ציוה
ומסיים הגאון מקוז'יגלוב :מזה לימוד לברכו ,וגם ראה יעקב שיצחק אביו
לכל אדם ,לפי מה שהוא נכנע ושפל אוהב את עשו יותר ממנו ,ורוצה לברך
בעיניו ,הוא כלי מוכשר לקבל הברכות את עשו ולא אותו ,וגם מן השמים לא
של יעקב ,כי מעשה אבות סימן לבנים. מנעו את יצחק מזה .ועי"ז היה לו לב
נשבר ונדכא שאין כמוהו ,כי חשב את
שפלות הרוח של משה רבינו
עצמו יותר גרוע מעשו .ודייקא ע"י
זאת ועוד -כשהתורה הק' ,רוצה לב נשבר ונדכה זה ,היה מוכשר לקבל
לציין מעלת וחשיבות משה רבינו, הארת הקודש של הברכות.
ד
מן הקצה האחד עד הקצה האחר ,והוא נאמר (במדבר יב ,ג)" :והאיש משה ענו
-גובה הלב ,שאין דרך הטובה שיהיה מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".
האדם עניו בלבד ,אלא -שיהיה שפל אע"פ שהיה שלם בכל ,מציינים דייקא
רוח ,ותהיה רוחו נמוכה למאד .ולפיכך דבר זה.
נאמר במשה רבנו ענו מאד ,ולא נאמר
וגם חכמינו ז"ל ,מגלים לנו שגדולת
ענו בלבד ,ולפיכך ציוו חכמים "מאד
ומעלת אדון כל הנביאים שזכה
מאד הוי שפל רוח" ,ועוד אמרו שכל
למדריגה הגבוהה ביותר – "שפה אל
המגביה לבו כפר בעיקר שנאמר ורם
פה אדבר בו -בכל ביתי נאמן הוא".
לבבך ושכחת את ה' אלקיך .ועוד אמרו
הוא דייקא ,כי היה בשפלות הרוח
בשמתא מאן דאית ביה גסות הרוח,
שאין דוגמתה .וכמובא באבות דרבי
ואפילו מקצתה.
נתן (פרק תשיעי ,ב)" :ג' מיני מוכי שחין
בא וראה דבריו הק' של הרה"ק ר' נבראו בעולם ,לח ,יבש ,בעל פוליפוס,
יחיאל מיכל מזלוטשוב זי"ע (מובא בספר והיתה נפשו של משה ,נמוכה מכולם".
"מאור ושמש" פ' ואתחנן ופ' ראה) האומר [ובמסכת כתובות עז ,ב ,יש גירסא
שבשעה שהאדם מתגאה ,ומחזיק עצמו שיש כ"ד מיני מוכי שחין ,ומבואר
שהוא יש וגדול בתורה או בשאר ענינים במפרשים שהם כלולים בג' אלו].
בעבודת הבורא ב"ה .הרי שהוא עושה
עי"ז ח"ו מסך המבדיל בינו לבין קונו. הגאוה עושה מסך המבדיל
ואמר שזה מרומז בפסוק (דברים ה ,ה): ויש מלחמה תמידית -בין הקדושה
"אנכי עומד בין ה' וביניכם" ,אנכי -זה לצד שכנגד ,בין היצר טוב ליצר הרע,
שהוא מחזיק עצמו ליש ,דבר זה עומד שכל אחד רוצה למשוך האדם לצדו.
-בין ה' וביניכם ,עושה ח"ו מחיצה וידוע מספרים הק' ,ששורש כל הרע -
ומסך המבדיל ,בינו לבין קונו( .ועיין וכל המדות הרעות היא הגאוה ,שע"י
במאור ושמש פ' ראה ד"ה עוד בפסוק הנ"ל, מתרחק מהבורא ב"ה ,והצד שכנגד
המבאר מתי ובאיזה אופן ,צריך להשתמש עם משתלט עליו .ולעומת זאת ,שורש כל
הבחינה של ויגבה לבו בדרכי ה'). הטוב ושורש כל המדות טובות ,היא
הענוה ושפלות הרוח ,שעי"ז הוא זוכה
השכינה מראשותיו של החולה להשראת השכינה ,וכמבואר בחז"ל
כי הוא שפל רוח
(סוטה ה ,א).
ובמעלה הגדולה והחשיבות של לב
וכן מבואר ברמב"ם (הלכות דעות פרק
נשבר ורוח שפלה ,אנו לומדים במשנת
ב' הלכה ג) ,וז"ל :ויש דעות שאסור לו
רבנו המהר"ל ,בספרו גור אריה על
לאדם לנהוג בהן בבינונית ,אלא יתרחק
התורה (פרשת ויחי ד"ה שהשכינה),
ה
התשובה פרק ז') ,וז"ל :ואולם דרך האמת על דברי חז"ל במסכת שבת (יב ,ב):
והישר ,לבחינת תשובה תתאה ה"א שהשכינה למעלה מראשותיו של
תתאה הנ"ל ,הם ב' דברים דרך כלל. חולה .ולכן אינו צריך שיזדקקו לו
הא' - :הוא לעורר רחמים העליונים מלאכי השרת להכניס תפלתו לפנים מן
ממקור הרחמים ,על נשמתו ונפשו הפרגוד (רש"י שם) .ומבאר טעם הדבר,
האלקית ,שנפלה מאיגרא רמה חיי כי כתיב (ישעיה נז ,טו) :כי כה אמר רם
החיים ב"ה ,לבירא עמיקתא ,הן ונשא" ...אשכון ואת דכא ושפל רוח",
היכלות הטומאה והס"א ,ועל מקורה ואין לך דכא ושפל רוח כמו החולה,
במקור החיים הוא שם הוי"ה ב"ה, ולכן השכינה אצלו ,ואינו צריך לסיוע
וכמ"ש" :וישוב אל הוי"ה וירחמהו". של מלאכי השרת ,עכ"ד.
פירוש -לעורר רחמים על השפעת שם
וידוע שהגאוה והענוה עיקרם בלב,
הוי"ה ,שנשתלשלה וירדה תוך היכלות
ולכן עיקר המלחמה בין הטוב לרע הוא
הסט"א הטמאים להחיותם וכו' .והב':
להשתלט על לב האדם .וכדברי חז"ל
-לבטש ולהכניע הקליפה וסט"א,
במסכת אבות (פרק ב' משנה ט) :אמר
אשר כל חיותה ,היא רק בחינת גסות
להם {רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו]:
והגבה ,כמ"ש" :אם תגביה כנשר" וכו',
צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה
והביטוש וההכנעה עד עפר ממש ,זוהי
האדם? רבי אלעזר אומר" :לב טוב".
מיתתה וביטולה .והיינו -ע"י לב נשבר
אמר להם רואה אני את דברי רבי
ונדכה ,ולהיות נבזה בעיניו נמאס,
אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם.
וכמ"ש בזוה"ק על פסוק" :זבחי אלקים
רוח נשברה לב נשבר ונדכה" כו' .כי כל הבעש"ט, תלמידי ורבותינו
קרבן מן הבהמה הוא לשם הוי"ה היא ותלמידי תלמידיהם לדורותיהם זי"ע,
מדת הרחמים ,אבל לשם אלוקים ,היא בגודל עבודתם זכו להגיע למדריגה
מדת הדין אין מקריבים קרבן בהמה, זאת של לב נשבר ושפלות הרוח.
כי אם לשבר ולהעביר רוח הטומאה ותבעו והדריכו ההולכים בדרכם
והס"א ,וזהו רוח נשברה( ,עיי"ש בהמשך הקדושה ,להתרחק מהגאוה עד קצה
דבריו הנעימים). האחרון ,ולהשתדל להתנהג בענוה,
ולהגיע לשפלות רוח.
על ידי ענוה מתעלה
שלא בהדרגה הכנעה עד עפר
ובמעלת הענוה ושפלות הרוח, ודבר זה מפורש בדבריו הקדושים,
ובחומר הדבר של גאוה וגסות הרוח, של הרה"ק ר' שניאור זלמן מלאדי
מלמדנו נכדו הרה"ק הצמח צדק זי"ע ,בספרו "ליקוטי אמרים" (אגרת
ו
גדולת יוסף הצדיק זי"ע ,חידוש גדול( ,מובא בקונטרס מאה
שערים) :לכאורה יפלא מאד מה שאמרו
הבה נתבונן בעוד ענין נפלא,
רז"ל בירבעם בן נבט ,שע"י גסות הרוח
ידוע לכל מעלת וגדולת יוסף הצדיק,
הגיע לשפל המדרגה לעשות עגלי זהב.
שעליו כתוב בזוהר הק' "צדיק יסוד
העולם -צדיק דאחיד שמיא וארעא". וצריך להבין וכי בשביל גסות הרוח,
וההשגחה העליונה סיבבה שהוא ירד יפול צדקת הצדיק ותלמיד חכם גדול,
ראשון למצרים ,כדי להכין ולהכשיר כמו שהיה ירבעם קודם שחטא .שנאמר
את הקרקע שבני ישראל יוכלו לירד עליו ועל אחיה השילוני ,ושניהם לבדם
למצרים ,ולהיות שם מאתים ועשר בשדה ,שכל התלמידי חכמים דומים
שנים ,ולא להתערב בין המצרים לפניהם כעשבי השדה ,והיה דורש
ולשמור על קדושתן .וכדברי חז"ל התורה בק"ג פנים?
(ילקוט שמעוני רמז תשע"ג ,וברש"י במדבר
וכן צריך להבין דהרי רבי פנחס
כו ,ה) ,לפי שהיו האומות מבזין אותן
בן יאיר אומר ,שיש עשרה מדרגות
כו' ,לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם
עד שיגיע האדם לרוח הקודש ,כי
ה"א מצד זה ,ויו"ד מצד זה לומר :מעיד
עולים רק בהדרגה .וידוע שזה לעומת
אני עליהם שהם בני אבותיהם ,וזה
זה עשה אלוקים ,ואם כן גם בקליפה
הוא שמפורש על ידי דוד (תהלים קכב,
צריך להיות כן ,שלא יפול ממדרגתו
ד) שבטי י-ה עדות לישראל .היינו -
רק בהדרגה ,והאיך נפל ירבעם שלא
שהקב"ה העיד עליהם שהם קדושים.
בהדרגה?
ובזכותו נבקע הים ,כמבואר במדרש
תהלים (מזמור קיד) ,שבזכות ארונו אלא ביאור הענין הוא -שרבי
של יוסף נבקע הים .והוא הכין ונתן פנחס בן יאיר מדבר רק במתנהג באופן
לכל הדורות ,את הכח להתגבר על ממצוע בין גאוה ושפלות ,שאז עולה
הנסיונות -ולהתקדש בקדושה זאת, או יורד בהדרגה.
שלכך נקראת הקדושה קדושת יוסף
הצדיק. אבל הלקוי בגסות רוח שהיא
קליפה גדולה ,נופל שלא בהדרגה ,כי
היצר נסה ליאשו היא גורמת דילוג המדריגות ,ומגיע
לשפל המדריגה .וכן בקדושה זה
הבה נתבונן ונראה ,האיך ולמה
ההיפך ,שע"י מדת הענוה ושפלות
זכה להגיע למה שהגיע ,בחור צעיר בן
הרוח ,מתעלה שלא בהדרגה ומדלג
י"ז שנה ,נמצא במצרים במקום הטמא
המדריגות ,ומגיע למדרגה הגבוהה
ביותר ,הנקרא ערות הארץ ,מקום שהיו
בקדושה.
שטופי זימה ,אין לו שום קשר עם בית
ז
שבאמת בלילה האחרון ,לפני שהוציאו אביו ,ואין שם במצרים שום יהודי חוץ
אותו מבית האסורים ,בא אליו היצר ממנו .והסט"א וכל חייליה לחמו עמו
ולחם עמו מלחמה גדולה מאד ,להכניס מלחמת חרמה בכל כוחם ,וכמבואר
בו יאוש .ואילו היה שומע בקולו ,והיה בזוה"ק ובספרים הק' ,איזה נסיונות
נכנס ביאוש ,לא היה זוכה להגיע למה קשים ונוראים הוא עבר שם( .בר"ר
שהגיע .אבל יוסף הצדיק לא נתפעל צח ,יח ,ילקוט שמעוני וישב קמה ,מדרש
ממנו ,וחיזק עצמו ועמד בנסיון ,ומיד תנחומא וישב ח) והוא לא נתפעל מכל
הריצוהו מן הבור ועלה לגדולה ,וזכה הנסיונות וההסתרות ,ולחם מלחמת ה'
באמת למה שזכה .וכל ענין הנסיון היה במסירות נפש ,וזכה לקדש שם שמים
לטובתו ,כי מהשמים רצו להביא אותו ולהכניע הסט"א ,ולהגביר כח הקדושה
לידי ביטול ושברון לב ,כדי שיהיה ראוי באופן נורא שאין כמוהו ,ולהתעלות
להיות מרכבה למדת המלכות. ולהתקדש בקדושה נוראה בל ישוער,
(סוטה יג ,א בר"ר צ ,ג) .ולכאורה אחר כל
שפלות הרוח של אהרן זאת ,היה מהראוי שיזכה מיד לגילויים
כעין זה אנו רואים ,במעשה הדלקת גדולים ,ולשינוי ולהארה עליונה
המנורה על ידי אהרן הכהן ,כמובא בכל היחס אליו ,בין ברוחניות ובין
מהרה"ק ר' ישראל יצחק מאלכסנדר בגשמיות ,ולצאת מבית הסוהר ולעלות
זי"ע ,בספרו "ישמח ישראל" (פ' לגדולה ,כמו שהיה באמת לבסוף.
בהעלותך אות ב') בשם אביו הרה"ק ר' והנה אנו רואים שההשגחה
יחיאל זי"ע .דאיתא במדרש (במדבר
סיבבה את הענינים ,באופן אחר -
טו ,ה) :את מוצא למעלה י"א שבטים בכיון ההפוך ,שלאחר הנצחון הגדול,
הקריבו ושבט אפרים הקריב כו' ואהרן שאתכפייא הסט"א וכל חייליה,
לא הקריב ,אמר אוי לי שמא בשבילי, והקדושה עלתה למעלה מעלה ,הורידו
פירוש -שאין אני זכאי ,לכך אין אותו בבזיון ובשפלות לבית הסוהר
הקב"ה מקבל שבטו של לוי ,אמר לו לי"ב שנה .ולכאורה היה צריך להכנס
הקב"ה כו' ,לגדולה מזו אתה מתוקן ליאוש ,בראותו שאחר התגברות גדולה
וכו' ,הקרבנות כל זמן שבית המקדש זאת ,במקום שיזכה למנוחה ולהערכה,
קיים הם נוהגים ,אבל הנרות לעולם. מכניסים אותו לבית האסורים לזמן כה
ומבאר -שכדי להיות ראוי לעבוד גדול.
עבודה גדולה וקדושה זאת ,של הדלקת
המנורה ,שזה מרמז גם לסוד המנורה נסיון ליל האחרון
העליונה ,כמבואר בחכמי האמת .היה
ואומר הרה"ק ר' צדוק הכהן
צריך אהרן להגיע למדרגה גבוהה
מלובלין זי"ע"( ,ונכתב בספר" דף קסא)
ח
"שבחו של אהרן שלא שינה" ,שנשאר עד למאד ,כדי שיהיה ראוי לעשות
באותו מצב של הכנעה ושבירת לב. עבודה נוראה זאת .ולהגיע למצב וזמן
וזה הוא פירוש הפסוק" :ויעש כן מיוחד זה ,היה יכול להיות דייקא בזמן
אהרן" ,היינו -שעשה כן מצות הדלקת ובשעה שאהרן היה במצב של ביטול
המנורה" ,כאשר צוה ה' את משה" ,כמו והכנעה ושברון לב .וכידוע שהקב"ה
שהיה בשעה שצוה ה' את משה ,בטרם שוכן את דכא (סוטה ה ,א) ,והקב"ה
שמע אהרן דברי הקב"ה ,שהיה לבו משתמש בכלים שבורים (עיין זוה"ק ח"ב
נשבר ונכנע ,כדברי המדרש הנ"ל .כן פו ,ב) .וכדמצינו לעיל בפסוק" :קרב אל
היה בשעת מעשה המנורה בההכנעה המזבח" (ויקרא ט ,ז) ,ופירש שם רש"י
הזאת ,ולא נתפאר כלום אפילו כחוט ז"ל :שהיה אהרן בוש וירא לגשת.
השערה ,לאחר ששמע הדברים האלה אמר לו משה" :למה אתה בוש לכך
מפי הקב"ה ,ובזה נעשה מצות הדלקת נבחרת" .היינו -שבשביל כך שיש בך
המנורה ,על צד היותר טוב. מדת הבושה וההכנעה -אתה נבחרת.
ולכן סיבב הקב"ה שכל השבטים
הקב"ה התאוה לתפלתן הקריבו ,ורק שבט לוי לא הקריבו,
ולראות עד היכן הדברים מגיעים, וחשב אהרן שהוא הגורם לזאת ,ועי"ז
נצטט עוד מדברי ה"ישמח ישראל" נשבר לבו עד למאד ,והיה בשברון לב
זי"ע( ,שביעי של פסח אות קמב) ,שמביא והכנעה גדולה .וכיון שראה הקב"ה
מאביו הרה"ק ר' יחיאל זי"ע ,בהמעלה גודל הכנעת ושבירת לבו ,הוטב בעיניו
הגדולה והנפלאה של האדם -הזוכה שידליק אז בעת הזאת את המנורה,
להיות ברוח שפלה ולב נשבר .ומבאר וצוה למשה שירד ויצוה אותו מיד על
ביאור נפלא את דברי המדרש רבה מעשה ההדלקה.
(שמות כא ,ה) :כיון שראו ישראל שהיו
מוקפין משלש רוחות ,הים סוגר
לבו נשאר נכנע ונשבר
והשונא רודף והחיות מן המדבר ,תלו ואמר הקב"ה למשה לאמר לו" :חייך
עיניהם לאביהם שבשמים ,וצעקו שלך גדולה משלהם" ,וכיון ששמע
להקב"ה כו' .ולמה עשה הקב"ה להם אהרן דברים אלה מפי הקב"ה ביד
כך? אלא -שהיה הקב"ה מתאוה משה ,היה לו על כל פנים ,להפיג מעט
לתפלתן .אמר רבי יהושע בן לוי למה צערו ושבירת לבו והכנעתו ,ולהגיע
הדבר דומה ,למלך שהיה בא בדרך, להתפארות ,כי זכה לעבודה גדולה
והיתה בת מלכים צועקת לו ,בבקשה זאת ,הנמשכת כל הדורות .ואעפ"כ
ממך הצילני מיד הלסטים ,שמע המלך לא נשתנה ולא נתפעל כלום ,מכאשר
והצילה .לאחר ימים ביקש לישא היה קודם ששמע דברי הקב"ה .וזהו -
ט
תפלה העומדת לפני הקב"ה ,ושוברת אותה לאשה ,היה מתאוה שתדבר עמו
שערים ופתחים ,ונכנסת להתקבל לפניו, ולא היתה רוצה .מה עשה? גירה בה
ע"כ. הלסטים ,כדי שתצעוק וישמע המלך,
כיון שבאו עליה הלסטים ,התחילה
הקב"ה רצה לשמוע אותו קול צועקת למלך ,אמר לה המלך :לכך הייתי
ששמע במצרים מתאוה לשמוע קולך .כך ישראל כשהיו
והנה במצרים היו יודעים שפלותם, במצרים ,והיו משעבדים בהם התחילו
שמשוקעים בטומאות ובתאוות ר"ל, צועקים ,ותולין עיניהם להקב"ה כו'.
ותלאו עיניהם לאביהם שבשמים, התחיל הקב"ה מוציאן משם ביד חזקה
וצעקו אל ה' בגודל בושה והכנעה: ובזרוע נטויה .והיה הקב"ה מבקש
"הצילנו נא" -כמו המשל המובא לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו
במדרש ,שצעקה אל המלך הושעני. רוצין .מה עשה? גירה לפרעה לרדוף
ובליל התקדש החג בליל שביעי של אחריהם ,שנאמר "ופרעה הקריב" .מיד:
פסח ,זכו לראות ולהרגיש אור גדול "ויצעקו בני ישראל אל ה'" ,באותה
ובהירות גדולה .ואז לא היה באפשרותם שעה אמר הקב"ה :לכך הייתי מבקש
להתפלל בקול שועה ורוח נשברה כמו לשמוע קולכם.
במצרים .והקב"ה היה חפץ לשמוע קולם
פעם נוספת -אותו הקול ששמע מהם תפלת העני מקדמת להתקבל
במצרים ,שהיה מעומק ומשברון הלב. וביאר דברי המדרש ,דהנה כתיב
מה עשה? גירה לפרעה שיסע אחריהם, (תהלים לד ,יט)" :קרוב ה' לנשברי לב".
כמו שכתב במדרש (שם) שראו שרן של מי שצועק מקרב הלב ברוח שפלה ובלב
מצרים פורח באויר .היינו -שראו אשר נשבר ,כעני העומד בפתח ,נשמע קולו
גם מן השמים נחלמים עמהם ,וגם שערי בבואו אל הקודש ,על דרך "תפלה לעני
שמים נסתמו .אז יראו מאוד ,כי במצרים כי יעטוף" (שם קב ,א) .וכמו שמובא בזוהר
עכ"פ היה להם עוד מקום לזעוק .ובזה הק' (ח"א קסח ,ב) :רבי יוסי פתח ואמר:
נשבר לבם מאוד ויצעקו אל ה' :רבונו "תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך
של עולם אעפ"י שאין אנו כדאים שיחו" ...זו היא תפלה שהעני מתפלל
וראויים להישועה ,עשה למענך למען לפני הקב"ה .ותפלה זו מקדמת לעלות
שמך הגדול ,שלא יהיה ח"ו חילול השם. ולהתקבל ,לפני כל תפלות שבעולם.
באותו שעה אמר הקב"ה :לכך הייתי ולכן תפלת עני מקדמת להתקבל לפני
מבקש -לשמוע קולם עוד פעם אחרת. הקב"ה ,יותר מכל תפלות העולם ,כי
היינו -באותו הכנעה ושפלות שהיה כתיב (תהלים כב ,כה)" :כי לא בזה ולא
אז במצרים ,שצעקו אל מי נפנה אם לא שקץ ענות עני" ...תפלת העני היא
י
אלא על לב נשבר .ובין בחלק השני, אליך אבינו שבשמים ,עכתו"ד.
שאם נכשל ח"ו האדם בעבירות ,הרי
שע"י הצער וחלישות דעת העובר יסורי הנפש עולים בהרבה
עליו ,הוא מתקן כל הפגמים ,ומתקרב על יסורי הגוף
אל מלך עולם ב"ה. כמבואר לעיל הרי שהעבודה
העיקרית היא שבירת ופתיחת הלב,
וידועים דברי הרה"ק ר' ישראל
להיות בבחינת "לב ונשבר אלקים לא
מרוזין זי"ע :לקבל באהבה יום אחד
תבזה"" ,זבחי אלקים רוח נשברה" .הרי
של יסורי הנפש ,מזככים יותר מכמה
שמחסד השי"ת הוא ,מסבב כל הסיבות,
שבועות של יסורי הגוף .אבל כדי
לסבב בכל מיני סיבות ,לאפשר להאדם
שיהיה בחירה בדבר נשגב חשוב ויסודי
להגיע למצב של שבירת הלב ושפלות
זה ,יש גם מציאות הפוכה ,שבזמנים
הרוח .וכמה עלינו לשמוח לגיל ולרנן
אלו,יש ביד היצר הרשות והאפשרות,
ולקבל באהבה ,כל דבר הגורם ומביא
לבלבל את האדם ולהכניס בו מחשבות
אותנו לשבירת הלב ושפלות הרוח.
של יאוש ומרה שחורה רח"ל ,ואז נופל
האדם ברשתו ,ובמקום לנצל המצב וזה מועיל לב' הדברים שהבאנו לעיל,
להתקרב אל השי"ת ,הרי שיצר גרם לו בבין בחלק ההתעלות וההתקרבות אל
להתרחק. השי"ת ,שאין הקב"ה משרה שכינתו
אי
