gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דף מקשר · Daf Mikesher — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: דף מקשר · Daf Mikesher

שבוע: תולדות (2026-11-09)

דף מקשר · Daf Mikesher — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס' ‪254‬‬ ‫דף מקשר‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪4‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫פנינים וחידושים חידות והלכות על‬ ‫‪+‬‬ ‫'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דבר העורך‬ ‫הדף אליבא דהלכתא‬ ‫סיפר הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א‪ :‬בימי‬ ‫בדף נג‪ .‬מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח‬ ‫לימודיי בישיבת פוניבז' זכיתי להסתופף בצילו של‬ ‫מעשה שהיה ביהודי בעל משפחה גדולה בלי ע"ה שהיה זקוק לפרנסה‪ ,‬מה עשה‪,‬‬ ‫ראש הישיבה‪ ,‬מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי‬ ‫תפס אומנות אבותינו בידיו והלך לשפוך שיח לפני בורא העולם הזן ומפרנס את‬ ‫זצ"ל‪ ,‬רבי שמואל היה יחיד בדורו ביכולתיו‬ ‫כולם‪ ,‬אל הכותל המערבי‪ ,‬עמד שעה ארוכה מול האבנים הקדושים והתפלל לאבינו‬ ‫המופלאות להטעים את נועם צוף מתיקות התורה‪.‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬כאשר הגיע רבי שמואל לישיבה‪,‬‬ ‫שבשמים שישלח לו את ישועתו בצורה מכובדת ומרווחת‪.‬‬ ‫עמדנו בפתח כדי להקביל את פניו ולשוחח עמו‬ ‫והנה הוא מבחין באדם שנעמד להתפלל לצידו‪ ,‬אשר חזות לבושו העידה עליו כי‬ ‫בסוגיה הנלמדת‪ .‬לפתע עבר במקום אברך תלמיד‬ ‫עשיר גדול הוא ונראה כתייר מחו"ל‪ ,‬הגביר בכה בתפילתו שעה ארוכה‪ ,‬לאחר שגמר‬ ‫חכם‪ ,‬מבוגרי הישיבה‪ ,‬שהיה מקורב לרבי שמואל‬ ‫תפילתו הכניס הגביר את ידו לכיס חליפתו המהודרת והוציא חבילת שטרות‬ ‫בשנות לימודיו‪ .‬רבי שמואל הבחין בו וקיבלו בפנים‬ ‫ירוקים‪ ,‬קיפלם ותחבם בין אבני הכותל המערבי‪.‬‬ ‫קורנות‪" :‬שלום עליכם! מה שלומכם? מה‬ ‫האישה שעמד משתאה לצידו‪ ,‬המתין עד שיעזוב העשיר את המקום ויצא לגמרי‬ ‫מעשיכם? היכן אתם נמצאים היום?" השיב‬ ‫מרחבת הכותל‪ ,‬וחשב בליבו כי להשאיר את השטרות כאן זה ממש לעבור על 'בל‬ ‫האברך‪" :‬אני נמצא ברוך השם בכולל ועוסק כעת‬ ‫תשחית'‪ ,‬וגם מן הסתם אדם אחר ימצאם ויטלם‪ ,‬ולכן הגיע למסקנא שאין זה אלא‬ ‫בסוגיא פלונית"‪ .‬רבי שמואל הגיב בשמחה‬ ‫שהקב"ה שמע את תפילתו ושלח לו את פרנסתו בצורה מכובדת ובשפע‪ ,‬אי לזאת‬ ‫ובהטעמה ליטאית אופיינית‪" :‬אם כדבריכם‬ ‫החליט לשלוף את השטרות וליטול אותם לעצמו‪ ,‬הלך לצד וספר שהיו שם אלפיים‬ ‫שאתם לומדים בכולל וממשיכים הלאה לעשות‬ ‫דולר!‬ ‫'שטייגען'‪ ,‬הרי שאתם בבחינת הֵ לֵך! [הולך!]"‪.‬‬ ‫כולו שש ושמח בכל הנסיעה חזרה לביתו‪ ,‬נכנס לביתו עם חיוך מאוזן לאוזן ומיד‬ ‫כשראה שהתלמיד משתומם‪ ,‬התקרב אליו והסביר‬ ‫סיפר בהתרגשות לאשתו כיצד השם שמע לתפילתו‪ ,‬וזימן לו מציאה שכזו‪ ,‬אך‬ ‫בנעימות‪ :‬התורה אומרת "אם בחוקותי תלכו"‪,‬‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬שתהיו עמלים בתורה"‪ .‬ולכאורה‪,‬‬ ‫אשתו ציננה את התלהבותו וטענה בתוקף שאסור להשתמש בכסף זה לפני שעושים‬ ‫מדוע נאמרה לשון הליכה על עמל התורה? אלא‬ ‫שאלת חכם אם אכן מותר להשתמש בממון זה‪ ,‬באו שניהם אל בית הרב לשואלו‬ ‫שיהודי העמל בתורה אינו נשאר במקומו‪ ,‬אלא‬ ‫עם מי הצדק‪.‬‬ ‫הולך ומתעלה ממדרגה למדרגה‪ .‬כל יגיעה בתורה‬ ‫משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫מקדמת ומרוממת אותו‪ ,‬ולכן הוא נקרא "הולך‪".‬‬ ‫הציגה לפני הגרי"ש אליישיב זצוק"ל והשיב שיש לדון בזה ע"פ הנלמד בשבוע‬ ‫בפרשתנו נאמר "ויתרוצצו הבנים בקרבה" פירש‬ ‫החולף בסדר לימוד "הדף היומי" במסכת בכורות בדף נג‪ .‬אין מקדישין ואין‬ ‫רש"י שכאשר רבקה עברה ליד בית המדרש של‬ ‫מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה ואם הקדיש והעריך והחרים‪ ,‬בהמה תעקר‪ ,‬פירות‬ ‫שם ועבר‪ ,‬היה יעקב מפרכס לצאת‪ .‬ולכאורה‪ ,‬שאל‬ ‫כסות וכלים ירקבו‪ ,‬מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח‪ ,‬וכ"כ הרמב"ם (פ"ח‬ ‫הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל‪ :‬מדוע ביקש‬ ‫מהלכות ערכין ה"ב) שאם הקדיש אדם מעות וכלי מתכות ישליכם לים המלח או‬ ‫לצאת? הרי הגמרא במסכת נדה אומרת שהעובר‬ ‫לים הגדול כדי לאבדן‪.‬‬ ‫במעי אמו זוכה שמלאך מלמדו את כל התורה כולה‪,‬‬ ‫וכתב הראב"ד בהשגותיו‪ ,‬כי מה שמשליך את המעות לים המלח או מאבדם זהו‬ ‫ואין ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותם ימים!‬ ‫דוקא כאשר אינו רוצה לפדותם‪ ,‬אבל אם רוצה לפדותם יפדה אותם בפרוטה ויוליך‬ ‫מדוע רצה יעקב לצאת ולוותר על לימוד התורה‬ ‫פדיונם לים המלח‪ ,‬וכתב הערוך השולחן (הלכות ערכין סימן נ אות ז) שהחידוש בזה‬ ‫בחברותא עם מלאך? אלא שכאן טמון יסוד עצום‪:‬‬ ‫תורה שמקבלים במתנה אינה דומה לתורה שנקנית‬ ‫הוא שאע"ג שאפשר לפדותם‪ ,‬מ"מ לא עובר באיסור בל תשחית כשמאבדם‪ ,‬כיון‬ ‫בעמל וביגיעה‪ .‬העובר אמנם יודע את כל התורה‪,‬‬ ‫שנעשה בהם עבירה כשהקדישם‪ ,‬וכתב הכסף משנה שגם הרמב"ם מסכים לדברי‬ ‫אך לא התייגע בה‪ .‬יעקב אבינו השתוקק לצאת‬ ‫הראב"ד אלא שכתב דין זה בהלכה הבאה (ה"י)‪.‬‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬להתמודד עם קושיות‪ ,‬לעמול‬ ‫ובנידון שלנו לא ידוע למה התכוון הגביר שתחב את הכסף בין אבני הכותל‪ ,‬ולפנינו‬ ‫ולהתאמץ‪ ,‬משום שדווקא כך נבנית גדלותו של‬ ‫ב' אפשרויות‪ ,‬א‪ .‬אולי כוונתו היתה להקדיש את הכסף לבנין בית המקדש‪ ,‬ב‪ .‬יתכן‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫שהתכוון לתרום לצדקה מתוך ציפייה שעני אמיתי והגון ימצא את הדולרים‪,‬‬ ‫ומכאן חיזוק לכל יהודי‪ :‬גם לאחר יום עמוס‬ ‫ומאחר ולא ידוע לנו למה התכוון בדיוק‪ ,‬מוטלת עלינו החובה לחודש לשני‬ ‫בטרדות הפרנסה והבית‪ ,‬כשהוא עייף ומתגבר‬ ‫האפשרויות‪.‬‬ ‫לפתוח גמרא ולעמול בסוגיה‪ ,‬להתעמק ברש"י‬ ‫ומעתה כדי לצאת מן הספק‪ .‬אי אפשר לאבד את הממון‪ ,‬שהרי קיים חשש שלא‬ ‫ולנסות ליישב קושיה‪ ,‬הוא אינו רק רוכש ידיעות‬ ‫התכוון הגביר להקדישו‪ ,‬אלא האיש צריך לפדות את הכסף על שווי ארבעה זוזים‬ ‫בתורה‪ ,‬אלא מתעלה ומתרומם‪ .‬כי דווקא העמל‬ ‫ולהשליך את הפדיון לים המלח או לאבדו‪ ,‬ולאחר מכן יעביר את האלפיים דולר‬ ‫והיגיעה הם הבונים את קומתו של האדם‪ .‬יהודי‬ ‫לידי עניים הגונים ( או אם הוא עצמו עני)‪( .‬ע"פ והערב נא ח"א)‬ ‫העמל בתורה אינו עומד במקום‪ ,‬אלא הוא בגדר‬ ‫אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!‬ ‫"הולך"‪ ,‬הולך ומתעלה מחיל אל חיל!‬ ‫מאיר ישראל ארוגטי‬ ‫כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!‬ ‫השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות ‪ 20:30-21:40‬בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין ‪48‬‬ ‫פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב)‪ .‬השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור‬ ‫‪1‬‬ ‫פניני הדף‬ ‫בדף נג‪ .‬ואם הקדיש בזמן הזה מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח‬ ‫מעשה באשה עשירה שהיה לה הרבה כסף מזומן בביתה‪ ,‬וכשנפטרה מצאו שכתבה בצוואתה שיתנו את כל השטרות הכסף ל‪ ...‬בית המקדש!‬ ‫בניה של האשה למדו כמו רבבות יהודים נוספים את סדר לימוד "הדף היומי" וזכרו שבסוגייתינו אמרו שבזמן הזה אסור להקדיש לבית‬ ‫המקדש‪ ,‬ואם הקדישו איזה דבר צריך לאבדו וכגון מעות להשליך לים המלח אך מכיון שהיה מדובר בסכום עצום חסו היורשים על הכסף‬ ‫הרב שילך לאיבוד והלכו לשאול את פי קודשו של הגרי"ש אליישיב זצוק"ל מה לעשות‪ ,‬הציע הגריש"א שילכו לבנק ישראל ויספרו לנגיד‬ ‫הבנק את הסיפור‪ ,‬ויבקשו ממנו שיקח מהם את השטרות הללו וישרוף אותם ובמקומם יתן להם שטרות אחרים‪ ,‬היורשים עשו כך ונתן להם‬ ‫שטרות אחרים בעבורם (מובא בספר בני ראם סי' מז)‪ .‬ויש שהקשו על עצה זו‪ ,‬שהרי הדין הוא שהקדש אסור בהנאה‪ ,‬ושנינו בע"ז (סב‪).‬‬ ‫שאסור להיות פועל להעביר חביות יין נסך‪ ,‬כיון שנהנה מאיסור הנאה‪ ,‬ולכאו' ה"ה לכאן‪ ,‬ותי' שיש לחלק בין איסורי הנאה של הקדש לאיסור‬ ‫הנאה מדבר האסור‪ ,‬שבהקדש אי"ז איסור הנאה אלא איסור השתמשות בהקדש‪ ,‬אבל בדבר איסור האיסור שלא יהנה מן האיסור‪.‬‬ ‫בדף נג‪ :‬מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמה להקרבה‬ ‫שנינו בסוגייתינו שמצות מעשר בהמה עקרוה חכמים בזמן הזה‪ ,‬שלא יבא לידי תקלה‪ ,‬ואמרו שלא שייך להטיל מום בכל הבהמות קודם‬ ‫המעשר משום שמהרה יבנה ביהמ"ק ובעינן בהמה להקרבה וליכא‪ .‬והנה אמרו כעי"ז בתענית (יז‪ ):‬שלרבנן אסור לכהן לשתות יין בזהמ"ז‪,‬‬ ‫שמהרה יבנה ביהמ"ק ולא ימצא כהן הראוי לעבודה‪ ,‬ולפי"ז הקשו האחרונים‪ ,‬שהרי נחלקו תנאים (ר"ה יא‪ ).‬מתי עתידין ליגאל בתשרי או‬ ‫בניסן‪ ,‬א"כ רק בתש רי או בניסן יהא אסור לשתות יין‪ .‬ותי' הטו"א (ר"ה יא‪ ):‬שאמרו בסנהדרין (צח‪ ).‬שיש ב' מיני קיצין‪ ,‬זכו אחישנה‪ ,‬לא‬ ‫זכו בעיתה‪ ,‬וכל המחלוקת אם הגאולה תהא בניסן או בתשרי הוא על 'בעיתה' אך אחישנה כל יום זמנו‪ .‬עוד תי' בגבו"א ע"פ הירושלמי (מע"ש‬ ‫פ"ה מ"ב) שביהמ"ק יבנה קודם למלכות בית דוד ויכול להיות בכל יום‪ ,‬ומשיח יבא אח"כ או בניסן או בתשרי‪ .‬ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"א‬ ‫סי' ריא) תי' להיפך‪ ,‬שקודם יבא משיח ועדיין לא תהא גאולה שלימה ורק אח"כ יבנה ביהמ"ק וזה יהא או בניסן או בתשרי‪ ,‬וזאת עפ"ד‬ ‫הרמב"ם (מלכים פי"א ה"א)‪.‬‬ ‫בדף נד‪ :‬מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה וכו'‬ ‫בימים אלו לומדים רבבות מעם ישראל את פרק 'מעשר בהמה' במסכת בכורות בסדר לימוד "הדף היומי" (סיום הש"ס אי"ה השנה‪ ...‬אפשר‬ ‫עדיין לקפוץ על העגלה‪ )...‬וחקרו האחרונים אם מצות מעשר בהמה היא חיובית או קיומית‪ ,‬כלומר האם יש חיוב לעשר בהמות או שאין חיוב‬ ‫לכך ורק אם רוצה לעשר מקיים מצוה‪ .‬בעין יצחק (ח"א אהע"ז סי' יא אות יט) הביא שכל מוני המצוות מנו מצוה זו ככל מצוות עשה‪ ,‬ומשמע‬ ‫שהיא מצוה חיובית‪ ,‬ולפי"ז העיר שרש"י להלן (נז‪ :‬ד"ה שלש גרנות) כ' שג' פרקים בשנה נקבעו לזמן מעשר בהמה וכו' אבל קודם לזמן זה‬ ‫מותר לאוכלם בלי מעשר‪ ,‬כיון שהמעשר בהמותיו רק מקיים מצוה‪ ,‬וכשמעשרם נהיה העשירי קודש כיון שקרא עליו שם‪ ,‬אבל יש רשות לבעל‬ ‫הבהמות לאוכלם בלי מעשר וכו' ומשמע מדבריו שזוהי רק מצוה קיומית שרק רשות לקיימה‪ .‬ועיין חזון איש (סי' כז סק"ג) שהוכיח‬ ‫ממשנתינו שיש מצוה חיובית לעשר מעשר בהמה‪ ,‬כי אי לו היה זה רק רשות ביד האדם שאם ירצה יפריש‪ ,‬א"כ מה לי אם יש בין עדר לעדר‬ ‫ששה עשר מיל‪ ,‬והרי כיון שבשעת ההפרשה ממילא צריך להכניס את כולם לדיר אחד‪ ,‬וא"כ בשעה שמביאם יש לפנינו עשר יחד‪ ,‬ודאי‬ ‫מתחייבים ויכול לעשרם‪ ,‬ובהכרח שהוא חיוב על בעלים של עשר בהמות ונידון המשנה מתי חייב‪.‬‬ ‫בדף נו‪ .‬רבי יוחנן חזאי בחילמא מילתא מעליא אמינא‬ ‫פירש רש"י שאמר ר"א הלילה נראה לי ר"י בחלום‪ ,‬והואיל ונראה לי יודע אני בי שאומר היום דבר טעם‪ .‬מבואר שראיית צורת רבו היא‬ ‫סגולה להבנת דברי התורה‪ ,‬ואיתא בזוהר (ח"ב משפטים קכג‪ ):‬אמר רבי אבא‪ ,‬שכאשר ההלכה מאירה לו הוא רואה צורתו של רשב"י‬ ‫מתעוררת לפניו‪ ,‬והחיד"א במדבר קדמות (מערכת צ' ס"ט) הביא בשם זקנו החסד לאברהם שכתב עפ"ז‪ ,‬שכאשר יצייר האדם בדעתו צורה‬ ‫קדושה‪ ,‬תשלים שכלו‪ ,‬וזהו שאמר ר"א שהיתה צורת רשב"י מצויירת לפניו‪ ,‬והיה משיג עי"ז השגה גדולה‪ ,‬וזהו סוד 'חייב אדם להקביל פני‬ ‫רבו ברגל'‪ ,‬והביא החיד"א עוד‪ ,‬שכ"כ רבינו האר"י ז"ל שכאשר יתקשה אדם בדברי בדברי תורה יצייר צורת רבו במחשבתו‪ ,‬ויועיל לו להבין‬ ‫הענין‪ .‬וכעי"ז כתב כבר הר"ן בדרשותיו (הדרוש השמיני ד"ה ומפני זה)‪.‬‬ ‫בדף נו‪ :‬האחים והשותפים וכו' ממעשר בהמה‬ ‫הדבר אברהם (ח"א סי' כז אות ד) חוקר האם בן בכור שהוא יחיד לאביו יורש את כל נכסי אביו כבן פשוט‪ ,‬כי אין לו עם מי לחלוק בירושה‪,‬‬ ‫או שמא הוא יורש גם כדין בכור‪ ,‬וכ' שנפק"מ בחקירה זו לענין חיוב היורש במעשר בהמה‪ ,‬שהרי שנינו במשנתינו שיורשים חייבים במעשר‬ ‫בהמה כל זמן שהבהמות בתפוסת הבית‪ ,‬כיון שירושה אין לה פטור של לקוח כי היורשים עומדים תחת אביהם‪ ,‬אולם סברא זו שייכת רק‬ ‫לגבי חלק הפשוט שבירושה‪ ,‬שכל אחד עומד תחת חלקו ברשות אביו ולכן אינו נפטר משום לקוח‪ ,‬אבל בכור שנוטל פי שניים בירושה‪ ,‬יש‬ ‫פטור לקוח על חלק הבכורה‪ ,‬שהרי אמרו לעיל (נב‪ ):‬שהתורה קראה לחלק הבכורה 'מתנה'‪ ,‬והניתן במתנה פטור ממעשר בהמה כמו הלקוח‪,‬‬ ‫וכיון שחלק הבכורה פטור‪ ,‬יש לפטור גם את החצי השני שנטל מדין פשוט‪ ,‬שהם מעורבים יחד וכל הספיקות אינם ראויים למעשר כמבואר‬ ‫ברמב"ם (בכורות פ"ו הט"ז)‪ ,‬ונמצא שבן יחידי והוא בכור אם יורש כדין פשוט‪ ,‬חייב במעשר בהמה‪ ,‬אבל אם יורש גם מדין בכורה הרי הוא‬ ‫פטור לגמרי ממעשר בהמה‪.‬‬ ‫סימני הדף‬ ‫דף נא – משנה אין פודים לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות ולא וכו' במה אין פודים את הבן‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף נ"א ר"ת (בהיפוך) אין נפדים‪.‬‬ ‫דף נב‪ – .‬הסוגיא במה הבכור נוטל פי שניים ובמה אין בכור נוטל פי שניים‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף נ"ב ר"ת נוטל ב'‪.‬‬ ‫דף נב‪ - :‬משנה ואלו שאין חוזרים ביובל וכו'‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף נ"ב ר"ת נשארים ביובל‪.‬‬ ‫דף נה – אגדות על נהר הירדן ושאר נהרות‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף נ"ה ר"ת נהרות העולם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידות הדף‬ ‫שאלות‬ ‫האם נותנים מחצית השקל דוקא במטבע כסף או שאפשר לתת גם במטבע זהב?‬ ‫א‪.‬‬ ‫האם לכתחילה אפשר לחלק את דמי פדיון הבן לכמה כהנים?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מה היא הסגולה שהעושה אותה לא יחלה בנו כלל במחלות הילדים?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מעשר בהמה האם יש מצוה לתנו לכהן או שנשאר אצל בעליו הישראלי?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מי היה הראשון בהיסטוריה שתיקן את נתינת המעשרות?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫האם תפוחים ותפוזים חייבים בתרומות ומעשרות מדאוריתא או מדרבנן?‬ ‫ו‪.‬‬ ‫האם מברכים ברכת עושה מעשה בראשית על נהר שאינו מארבעת הנהרות הכתובים בתורה?‬ ‫ז‪.‬‬ ‫היכן הוא המקום שנשאר מ'יתר הרפאים' ויש שם אשכולות ענבים כמו של המרגלים?‬ ‫ח‪.‬‬ ‫היכן בסוגייתינו רמוז על חתימת מלך רוסיה לגרש יהודים מאזור מסויים?‬ ‫ט‪.‬‬ ‫מהו עוף הנקרא בסוגייתינו 'בר יוכני'?‬ ‫י‪.‬‬ ‫תשובות‬ ‫בדף נא‪ .‬תנא חוץ מן השקלים והמעשר והראיון‪ .‬הרש"ש לעיל (מט‪ :‬ד"ה חוץ) כתב שממשנתינו מוכח שאת מחצית השקל צריך ליתן‬ ‫א‪.‬‬ ‫ממטבע כסף דוקא ובזה הוא חלוק ממעשר וראיון שיכול לשלמם בכל מטבע שהוא רוצה‪ ,‬אולם במנחת חינוך (מצוה קה אות שד) כ'‬ ‫שגם מחצית השקל יכול לשקול בשאר מטבעות‪ ,‬ורק צריך שיהיה מטבע עם צורה ויהיה ערכם חצי שקל‪ ,‬ואין צריך דוקא מטבע של‬ ‫כסף‪ ,‬וכן באגרו"מ (יו"ד ח"א קצא) כ' שניתן לשקול במטבע של זהב‪ ,‬והביא כמה ראיות לכך‪.‬‬ ‫בדף נא‪ :‬נתן לעשרה כהנים בזה אחר זה יצא‪ .‬החתם סופר (שו"ת יו"ד רצז) דקדק ממשמעות לשון 'יצא' שהכוונה שיוצא רק בדיעבד‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אך לכתחילה צריך ליתן את כל חמשת הסלעים לכהן אחד בבת אחת‪ ,‬וביאר שהטעם לכך משום שכל דבר שנתנה התורה בו שיעור‪ ,‬אם‬ ‫מחלקו נחשב לחצי שיעור‪ ,‬ואף שבדיעבד יוצא ע"י צירוף חצאי שיעור לשיעור שלם‪ ,‬מ"מ כשם שלמצוות של אכילה יש מצוה לאכול את‬ ‫כל השיעור בבת אחת‪ ,‬כן לגבי נתינת דמי פדיון הבן עדיף לתת הכל בבת אחת לכתחילה‪ .‬אך הפתחי תשובה (יו"ד שה סק"י) הביא‬ ‫מהחכמת אדם (כלל קנ ס"ב) שג ם לכתחילה יכול לחלק לעשרה כהנים ובזה אחר זה‪ ,‬ובשו"ת טוב טעם ודעת (מהדו"ג ח"ב קלה) כתב‬ ‫לחלק בין אם יש הסכמת כל הכהנים המקבלים או לא‪.‬‬ ‫בדף נא‪ :‬שהיה נוטל ומחזיר‪ .‬מובא בשם הקדמונים שקבלה בידינו שסגולה לפדות את הבן הבכור בחמש סלעים כמש"כ בתורה‪ ,‬ולא‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לקבל מהכהן את הכסף בחזרה‪ ,‬וזו סגולה למחלת הילדים‪ ,‬שהנפדה באופן זה שהאב לא מקבל בחזרה את הכסף‪ ,‬לא יחלה‪ .‬והובאה‬ ‫סגולה זו בחתם סופר (יו"ד סוף סי' רצא)‪ ,‬ובכף החיים‪.‬‬ ‫בדף נג‪ .‬מעשר בהמה‪ .‬דיני מעשר בהמה דומים ברוב הלכותיהם לדיני בכור‪ ,‬אך לגבי אם במעשר בהמה צריך ליתן לכהן כמו בבכור‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הנה רש"י בסוגייתינו (ד"ה במומו) כתב כהרמב" ם (בכורות פ"ו ד"ה) שאין במעשר בהמה דין מצות נתינה לכהן‪ ,‬וכ"כ רש"י עוד לעיל‬ ‫(לא‪ .‬ד"ה הנאתן לבעלים) ובחולין (קלו‪ :‬ד"ה בפני)‪ .‬אך הגר"י פערלא בביאורו לספר המצוות של רס"ג (עשה פו) הוכיח מדברי הרס"ג‬ ‫שם שיש מצוה לתת את המעשר בהמה לכהן‪ ,‬וכן הביא שבשיטמ"ק בב"מ כתב שהמעכב מעשר בהמה אצלו נחשב כגוזל את שבט‬ ‫הכהונה‪.‬‬ ‫בדף נג‪ .‬מעשר‪ .‬כתב הרמב"ם (הלכות מלכים ומלחמות פ"ט ה"א) נצטוה אברהם יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית‪ ,‬ויצחק הפריש‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מעשר והוסיף תפילה אחרת לפנות היום‪ ,‬והראב"ד השיג עליו‪ :‬כן ראוי לומר‪ ,‬והוא התפלל שחרית והפריש מעשר‪ ,‬ויצחק הוסיף תפילה‬ ‫אחרת עכ"ל‪ .‬ועיין במגדל עוז (שם) שכתב שזהו מדרשים חלוקים‪ ,‬י"א שמימי קדם היו מפרישים מעשר ותולים הדבר באברהם דכתיב‬ ‫ויתן לו מעשר מכל‪ ,‬פי' שאברהם נתן למלכי צדק‪ ,‬וי"א שמלכי צדק נתן לאברהם‪ ,‬ויצחק הוא זה שהתחיל לפרסמו מדכתיב וימצא בשנה‬ ‫ההיא מאה שערים והיינו תרומות ומעשרות‪.‬‬ ‫בדף נד‪ .‬הני דרבנן נינהו‪ .‬דעת רש"י והתוס' כאן שרק דגן תירוש ויצהר חייבים בתרו"מ מדאוריתא והשאר רק מדרבנן‪ ,‬אך דעת הרמב"ם‬ ‫ו‪.‬‬ ‫(תרומות פ"ב ה"א) ורב ניסים גאון (ברכות לו‪ ).‬והחינוך (מצוה שצה) שכל הגידולים חייבים מדאוריתא‪ ,‬פירות זרעים וקטניות‪ ,‬מלבד‬ ‫ירקות שחיובם מדרבנן‪.‬‬ ‫בדף נה‪ .‬ושלש נהרות למטה מפרת‪ .‬בברכות (נד‪ ).‬שנינו שהרואה נהרות מברך 'עושה מעשה בראשית' וכ' התוס' (שם ד"ה ועל הנהרות)‬ ‫ז‪.‬‬ ‫שהכוונה רק לארבעת הנהרות הכתובים בתורה כמו חידקל ופרת פישון וגיחון‪ ,‬וכן נפסק בשו"ע (או"ח רכח ס"ב)‪ ,‬אך המג"א כ' (סק"ג)‬ ‫שמברכים על כל נהרות הגדולים כמותם‪ ,‬ועיין בתורה תמימה (בראשית ב יד או' לה) מש"כ מסוגיין‪.‬‬ ‫בדף נז‪ :‬חזירין שבמקומנו יש להם ס' ריבוא וכו' בסוגייתינו מובא עדותו של ר"י ב"ס‪ ,‬ונאמרו בזה כמה פירושים‪ ,‬ובערכי תנאים‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ואמוראים (ערך ריב"ס) כתב שמקומו של ר"י אולי הוא מקום שנשאר מיתר הרפאים והכל שם היה מופלא והיו שם אשכולות ענבים‬ ‫כמו של המרגלים וכו' והקב"ה השאיר זאת לדוגמא זכר לנפלאותיו‪.‬‬ ‫בדף נז‪ :‬והחריבה ששים עיירות‪ .‬בפרדס יוסף (ויקרא יא מב) הביא שכומר אחד שאל לאחד ממנהיגי ישראל וכי אי"ז גוזמא שביצה‬ ‫ט‪.‬‬ ‫מחריבה ס' ערים‪ ,‬והשיב לו שכבר אירע כן שגזרו על היהודים ליגרש ממקומם ועל ידי זה כולם איבדו פרנסתם מס' ערים‪ ,‬ורמזו זאת‬ ‫חז"ל בסוגיין‪ ,‬ציפור זו מלך רוסיה וביצתה היא טיפת דיו שנחתמה על הגירוש‪...‬‬ ‫בדף נז‪ .‬בר יוכני‪ .‬המלבי"ם באיוב (לט יג) כ' שהיא בת יענה‪ ,‬וי"א שהוא תרנגול הבר דהיינו דוכיפת שיטהר לעתיד לבא‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫מילתא דבדיחותא‬ ‫בדף נא‪ :‬חכמים‬ ‫אמר רבי אייזיל חריף‪ :‬אני לא מאריך בתפילה אבל מלמד זכות על החכמים שמאריכים בתפילתם שהרי אמרו (ברכות נד‪ ):‬המאריך בתפילה‬ ‫מאריכין לו ימיו ושנותיו‪ ,‬ורבנים צריכים לסגולה זו של אריכות ימים כיון ש'הרבנות מקברת את בעליה' (פסחים פז‪ .):‬שאלוהו‪ :‬הרי גם‬ ‫אתה רב‪ ,‬ומדוע א"כ אינך זקוק לסגולה זו? השיב‪ :‬אני מקדים רפואה למכה‪ ,‬ובמקום שהרבנות תקבור אותי‪ ,‬אני קובר אותה‪...‬‬ ‫בדף נז‪ .‬שור או כשב או עז‬ ‫הציעו לצדיק ר' אריה ליב מקאונע שידוך לבתו את הבן של הגביר של העירה‪ ,‬ולא הסכים לשידוך בתוקף‪ ,‬שאלוהו מדוע? השיב‪ ,‬ששם החתן‬ ‫כשמו‪ ,‬שאלוהו הרי קוראים לחתן משה ולא אריה ולא אריה ליב? השיב הרב‪ :‬הרי אמרו חז"ל שהמשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה לפני‬ ‫ארי‪ ,‬א"כ גם לחתן זה שמו 'אריה' ולכן אני מתנגד בתוקף לשידוך זה‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫בדף נב‪ :‬יחזיר לבני משפחה‬ ‫מספר ר' משה גרנדש שליט"א‪ ,‬גבאי ב'זכרון מוישה'‪ :‬ביום שישי אני מסדר את בית הכנסת לקראת שבת‪ .‬אמנם אי אפשר למצוא זמן‬ ‫שהשטיבל ריק לגמרי‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬שעת אחר הצהריים של יום שישי היא שעה רגועה‪ ,‬שבה אנשים עסוקים בבתיהם בהכנות לשבת‪,‬‬ ‫ומפנים את השטח לגבאי שצריך לנקות‪.‬‬ ‫אני מארגן‪ ,‬מזיז‪ ,‬מטאטא‪ ,‬ופתאום פוגש באוצר יקר מפז‪ :‬תפילין של ראש‪ .‬קוביה בודדת בודדת‪ ,‬בלי בן הזוג שלה ‪ -‬תפילין של יד‪ .‬אני‬ ‫מתבונן בה כה וכה‪ ,‬מנסה לצוד איזה נרתיק שכוח של תפילין‪ ,‬אבל איני מוצא שום דבר כזה‪.‬‬ ‫מוזר‪ .‬ליבי עם היהודי שאיבד את התפילין שלו של ראש‪ .‬אני רוצה לעזור לו‪ ,‬ומחליט לגשת למצלמות כדי לראות מי הוא המאבד‪ .‬פותח‬ ‫את המצלמה‪ ,‬התמונות עוברות מול העיניים במהירות‪ ,‬והנה‪-‬הנה אני מזהה את היהודי‪ .‬הוא סיים להניח תפילין‪ ,‬הכניס לנרתיק את‬ ‫התפילין של יד‪ ,‬השאיר את התפילין של ראש והלך‪ .‬זהו‪ .‬זה הוא‪ .‬בטוח‪.‬‬ ‫לקחתי את התפילין שמצאתי‪ ,‬הנחתי אותם בארון סגור‪ ,‬והתפללתי לד' שאזכה להיות שליח טוב‪ ,‬להשיב את האבידה לבעליה‪ .‬ביום ראשון‬ ‫מצאתי אותו בכניסה לשטיבל‪ ,‬ליד איזה סטנדר‪ ,‬עוסק בהנחת תפילין‪ .‬מיד ניגשתי אליו ואמרתי לו‪" ,‬אתה צריך תפילין"?‬ ‫הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מדעתי‪ .‬מה פתאום אני ניגש אליו‪ ,‬ועוד בשאלה כזאת‪ ,‬כשהוא באמצע הנחת תפילין!? לאדם החשוב ביותר‬ ‫בעולם לא מתייחסים בין תפילין של יד לתפילין של ראש‪ .‬כמובן לא חיכיתי לתשובה‪ ,‬היה לי ברור שהוא צריך את התפילין של ראש‪,‬‬ ‫מיהרתי לארון שבו שמרתי אותם‪ ,‬והגשתי לו‪.‬‬ ‫אחרי שהוא סיים להניח‪ ,‬ניגש אליי אותו יהודי ואמר לי בהתרגשות‪" ,‬אתה יודע מה היה?! אני רגיל להניח תפילין מחוץ לשטיבל‪ ,‬ליד‬ ‫השולחנות שליד הקירות של המסדרון‪ ,‬והיום משום מה החלטתי להניח תפילין בפנים‪ .‬אתה ראית אותי ברגע שהכנסתי את היד לתוך‬ ‫הנרתיק כדי להוציא את התפילין של ראש‪ ,‬וגיליתי שהוא ריק‪ .‬זה היה לי מוזר‪ ,‬והמשכתי לפתוח את הנרתיק של הטלית‪ ,‬לבדוק אולי שם‬ ‫הכנסתי בטעות את התפילין של ראש‪.‬‬ ‫בדיוק ברגעים האלו‪ ,‬כשאני לא יודע האם יש לי תפילין או אין לי‪ ,‬והאם יכול להיות שבכלל איבדתי אותן‪ ,‬ומה אני עושה עכשיו כשאני‬ ‫ממש באמצע ההנחה ‪ -‬אתה מגיע ומביא לי את התפילין"!‬ ‫אני שומע את כל הדיוקים שלו‪ ,‬ואומר לו‪ ,‬שגם אני לא ממש מבין מה אני עושה כאן בשטיבל המסוים הזה‪ .‬יכולתי להיות בשטיבל אחר‬ ‫ולאסוף שם כסף לצורכי צדקה‪ ,‬בדיוק כמו שאני אוסף עכשיו כאן‪ ,‬וממש פלא פלאים איך שהקב"ה כיוון שאזהה אותו ואשים לב כי אכן‬ ‫הוא‪-‬הוא היהודי מהמצלמה שאיבד את התפילין‪" .‬‬ ‫תראה מה זה"‪ ,‬ממשיך אותו יהודי להתרגש‪" :‬נגזר עלי שהתפילין יאבדו ויחזרו‪ ,‬אבל ד' חסך ממני את כל הצער והדאגה סביב האבידה‬ ‫הזאת‪ .‬אתה הגעת בדיוק‪ ,‬אבל בדיוק‪-‬בדיוק בזמן"! עד כמה הקדוש ברוך הוא דואג לנו‪ ,‬עד הפרטים הקטנים ביותר‪.‬‬ ‫ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' אברהם נעימי שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫גם דרך "קול הלשון" ‪*6761‬‬ ‫לנדיב הדגול ר'‬ ‫לליאת בת אמירה‬ ‫להחלמה מהירה‬ ‫ר' מיכאל דפן‬ ‫בשידור חי‪ ,‬או בשידור חוזר‬ ‫ניסים בן זהבה‬ ‫ליולדת היקרה‬ ‫בן דיזי‬ ‫הי"ו‬ ‫בהקשת ‪ *7‬ואח"כ ‪996908‬‬ ‫הי"ו‬ ‫הודיה בת מרים אביבה‬ ‫ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקו כל רגע במס' ‪ 0799-170-770‬וכן בקו היכל המלך שלוחה ‪ 7‬במס' ‪0723-400-550‬‬ ‫כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' ‪0548496909‬‬ ‫לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות‬ ‫למספר ‪ 054-84-969-08‬או למייל‪d3031887@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬