דף מקשר · Daf Mikesher — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
גיליון מס' 254
דף מקשר גיליון
מס' 4
הדף היומי
פנינים וחידושים חידות והלכות על
+
'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'
דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'
דבר העורך הדף אליבא דהלכתא
סיפר הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א :בימי בדף נג .מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח
לימודיי בישיבת פוניבז' זכיתי להסתופף בצילו של מעשה שהיה ביהודי בעל משפחה גדולה בלי ע"ה שהיה זקוק לפרנסה ,מה עשה,
ראש הישיבה ,מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי תפס אומנות אבותינו בידיו והלך לשפוך שיח לפני בורא העולם הזן ומפרנס את
זצ"ל ,רבי שמואל היה יחיד בדורו ביכולתיו כולם ,אל הכותל המערבי ,עמד שעה ארוכה מול האבנים הקדושים והתפלל לאבינו
המופלאות להטעים את נועם צוף מתיקות התורה.
באחד הימים ,כאשר הגיע רבי שמואל לישיבה, שבשמים שישלח לו את ישועתו בצורה מכובדת ומרווחת.
עמדנו בפתח כדי להקביל את פניו ולשוחח עמו והנה הוא מבחין באדם שנעמד להתפלל לצידו ,אשר חזות לבושו העידה עליו כי
בסוגיה הנלמדת .לפתע עבר במקום אברך תלמיד עשיר גדול הוא ונראה כתייר מחו"ל ,הגביר בכה בתפילתו שעה ארוכה ,לאחר שגמר
חכם ,מבוגרי הישיבה ,שהיה מקורב לרבי שמואל תפילתו הכניס הגביר את ידו לכיס חליפתו המהודרת והוציא חבילת שטרות
בשנות לימודיו .רבי שמואל הבחין בו וקיבלו בפנים ירוקים ,קיפלם ותחבם בין אבני הכותל המערבי.
קורנות" :שלום עליכם! מה שלומכם? מה האישה שעמד משתאה לצידו ,המתין עד שיעזוב העשיר את המקום ויצא לגמרי
מעשיכם? היכן אתם נמצאים היום?" השיב מרחבת הכותל ,וחשב בליבו כי להשאיר את השטרות כאן זה ממש לעבור על 'בל
האברך" :אני נמצא ברוך השם בכולל ועוסק כעת תשחית' ,וגם מן הסתם אדם אחר ימצאם ויטלם ,ולכן הגיע למסקנא שאין זה אלא
בסוגיא פלונית" .רבי שמואל הגיב בשמחה שהקב"ה שמע את תפילתו ושלח לו את פרנסתו בצורה מכובדת ובשפע ,אי לזאת
ובהטעמה ליטאית אופיינית" :אם כדבריכם החליט לשלוף את השטרות וליטול אותם לעצמו ,הלך לצד וספר שהיו שם אלפיים
שאתם לומדים בכולל וממשיכים הלאה לעשות דולר!
'שטייגען' ,הרי שאתם בבחינת הֵ לֵך! [הולך!]". כולו שש ושמח בכל הנסיעה חזרה לביתו ,נכנס לביתו עם חיוך מאוזן לאוזן ומיד
כשראה שהתלמיד משתומם ,התקרב אליו והסביר סיפר בהתרגשות לאשתו כיצד השם שמע לתפילתו ,וזימן לו מציאה שכזו ,אך
בנעימות :התורה אומרת "אם בחוקותי תלכו",
ופירש רש"י" :שתהיו עמלים בתורה" .ולכאורה, אשתו ציננה את התלהבותו וטענה בתוקף שאסור להשתמש בכסף זה לפני שעושים
מדוע נאמרה לשון הליכה על עמל התורה? אלא שאלת חכם אם אכן מותר להשתמש בממון זה ,באו שניהם אל בית הרב לשואלו
שיהודי העמל בתורה אינו נשאר במקומו ,אלא עם מי הצדק.
הולך ומתעלה ממדרגה למדרגה .כל יגיעה בתורה משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א,
מקדמת ומרוממת אותו ,ולכן הוא נקרא "הולך". הציגה לפני הגרי"ש אליישיב זצוק"ל והשיב שיש לדון בזה ע"פ הנלמד בשבוע
בפרשתנו נאמר "ויתרוצצו הבנים בקרבה" פירש החולף בסדר לימוד "הדף היומי" במסכת בכורות בדף נג .אין מקדישין ואין
רש"י שכאשר רבקה עברה ליד בית המדרש של מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה ואם הקדיש והעריך והחרים ,בהמה תעקר ,פירות
שם ועבר ,היה יעקב מפרכס לצאת .ולכאורה ,שאל כסות וכלים ירקבו ,מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח ,וכ"כ הרמב"ם (פ"ח
הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל :מדוע ביקש מהלכות ערכין ה"ב) שאם הקדיש אדם מעות וכלי מתכות ישליכם לים המלח או
לצאת? הרי הגמרא במסכת נדה אומרת שהעובר לים הגדול כדי לאבדן.
במעי אמו זוכה שמלאך מלמדו את כל התורה כולה, וכתב הראב"ד בהשגותיו ,כי מה שמשליך את המעות לים המלח או מאבדם זהו
ואין ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותם ימים! דוקא כאשר אינו רוצה לפדותם ,אבל אם רוצה לפדותם יפדה אותם בפרוטה ויוליך
מדוע רצה יעקב לצאת ולוותר על לימוד התורה פדיונם לים המלח ,וכתב הערוך השולחן (הלכות ערכין סימן נ אות ז) שהחידוש בזה
בחברותא עם מלאך? אלא שכאן טמון יסוד עצום:
תורה שמקבלים במתנה אינה דומה לתורה שנקנית הוא שאע"ג שאפשר לפדותם ,מ"מ לא עובר באיסור בל תשחית כשמאבדם ,כיון
בעמל וביגיעה .העובר אמנם יודע את כל התורה, שנעשה בהם עבירה כשהקדישם ,וכתב הכסף משנה שגם הרמב"ם מסכים לדברי
אך לא התייגע בה .יעקב אבינו השתוקק לצאת הראב"ד אלא שכתב דין זה בהלכה הבאה (ה"י).
לבית המדרש ,להתמודד עם קושיות ,לעמול ובנידון שלנו לא ידוע למה התכוון הגביר שתחב את הכסף בין אבני הכותל ,ולפנינו
ולהתאמץ ,משום שדווקא כך נבנית גדלותו של ב' אפשרויות ,א .אולי כוונתו היתה להקדיש את הכסף לבנין בית המקדש ,ב .יתכן
האדם. שהתכוון לתרום לצדקה מתוך ציפייה שעני אמיתי והגון ימצא את הדולרים,
ומכאן חיזוק לכל יהודי :גם לאחר יום עמוס ומאחר ולא ידוע לנו למה התכוון בדיוק ,מוטלת עלינו החובה לחודש לשני
בטרדות הפרנסה והבית ,כשהוא עייף ומתגבר האפשרויות.
לפתוח גמרא ולעמול בסוגיה ,להתעמק ברש"י ומעתה כדי לצאת מן הספק .אי אפשר לאבד את הממון ,שהרי קיים חשש שלא
ולנסות ליישב קושיה ,הוא אינו רק רוכש ידיעות התכוון הגביר להקדישו ,אלא האיש צריך לפדות את הכסף על שווי ארבעה זוזים
בתורה ,אלא מתעלה ומתרומם .כי דווקא העמל ולהשליך את הפדיון לים המלח או לאבדו ,ולאחר מכן יעביר את האלפיים דולר
והיגיעה הם הבונים את קומתו של האדם .יהודי לידי עניים הגונים ( או אם הוא עצמו עני)( .ע"פ והערב נא ח"א)
העמל בתורה אינו עומד במקום ,אלא הוא בגדר אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!
"הולך" ,הולך ומתעלה מחיל אל חיל!
מאיר ישראל ארוגטי כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!
השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות 20:30-21:40בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין 48
פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב) .השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור
1
פניני הדף
בדף נג .ואם הקדיש בזמן הזה מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח
מעשה באשה עשירה שהיה לה הרבה כסף מזומן בביתה ,וכשנפטרה מצאו שכתבה בצוואתה שיתנו את כל השטרות הכסף ל ...בית המקדש!
בניה של האשה למדו כמו רבבות יהודים נוספים את סדר לימוד "הדף היומי" וזכרו שבסוגייתינו אמרו שבזמן הזה אסור להקדיש לבית
המקדש ,ואם הקדישו איזה דבר צריך לאבדו וכגון מעות להשליך לים המלח אך מכיון שהיה מדובר בסכום עצום חסו היורשים על הכסף
הרב שילך לאיבוד והלכו לשאול את פי קודשו של הגרי"ש אליישיב זצוק"ל מה לעשות ,הציע הגריש"א שילכו לבנק ישראל ויספרו לנגיד
הבנק את הסיפור ,ויבקשו ממנו שיקח מהם את השטרות הללו וישרוף אותם ובמקומם יתן להם שטרות אחרים ,היורשים עשו כך ונתן להם
שטרות אחרים בעבורם (מובא בספר בני ראם סי' מז) .ויש שהקשו על עצה זו ,שהרי הדין הוא שהקדש אסור בהנאה ,ושנינו בע"ז (סב).
שאסור להיות פועל להעביר חביות יין נסך ,כיון שנהנה מאיסור הנאה ,ולכאו' ה"ה לכאן ,ותי' שיש לחלק בין איסורי הנאה של הקדש לאיסור
הנאה מדבר האסור ,שבהקדש אי"ז איסור הנאה אלא איסור השתמשות בהקדש ,אבל בדבר איסור האיסור שלא יהנה מן האיסור.
בדף נג :מהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמה להקרבה
שנינו בסוגייתינו שמצות מעשר בהמה עקרוה חכמים בזמן הזה ,שלא יבא לידי תקלה ,ואמרו שלא שייך להטיל מום בכל הבהמות קודם
המעשר משום שמהרה יבנה ביהמ"ק ובעינן בהמה להקרבה וליכא .והנה אמרו כעי"ז בתענית (יז ):שלרבנן אסור לכהן לשתות יין בזהמ"ז,
שמהרה יבנה ביהמ"ק ולא ימצא כהן הראוי לעבודה ,ולפי"ז הקשו האחרונים ,שהרי נחלקו תנאים (ר"ה יא ).מתי עתידין ליגאל בתשרי או
בניסן ,א"כ רק בתש רי או בניסן יהא אסור לשתות יין .ותי' הטו"א (ר"ה יא ):שאמרו בסנהדרין (צח ).שיש ב' מיני קיצין ,זכו אחישנה ,לא
זכו בעיתה ,וכל המחלוקת אם הגאולה תהא בניסן או בתשרי הוא על 'בעיתה' אך אחישנה כל יום זמנו .עוד תי' בגבו"א ע"פ הירושלמי (מע"ש
פ"ה מ"ב) שביהמ"ק יבנה קודם למלכות בית דוד ויכול להיות בכל יום ,ומשיח יבא אח"כ או בניסן או בתשרי .ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"א
סי' ריא) תי' להיפך ,שקודם יבא משיח ועדיין לא תהא גאולה שלימה ורק אח"כ יבנה ביהמ"ק וזה יהא או בניסן או בתשרי ,וזאת עפ"ד
הרמב"ם (מלכים פי"א ה"א).
בדף נד :מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה וכו'
בימים אלו לומדים רבבות מעם ישראל את פרק 'מעשר בהמה' במסכת בכורות בסדר לימוד "הדף היומי" (סיום הש"ס אי"ה השנה ...אפשר
עדיין לקפוץ על העגלה )...וחקרו האחרונים אם מצות מעשר בהמה היא חיובית או קיומית ,כלומר האם יש חיוב לעשר בהמות או שאין חיוב
לכך ורק אם רוצה לעשר מקיים מצוה .בעין יצחק (ח"א אהע"ז סי' יא אות יט) הביא שכל מוני המצוות מנו מצוה זו ככל מצוות עשה ,ומשמע
שהיא מצוה חיובית ,ולפי"ז העיר שרש"י להלן (נז :ד"ה שלש גרנות) כ' שג' פרקים בשנה נקבעו לזמן מעשר בהמה וכו' אבל קודם לזמן זה
מותר לאוכלם בלי מעשר ,כיון שהמעשר בהמותיו רק מקיים מצוה ,וכשמעשרם נהיה העשירי קודש כיון שקרא עליו שם ,אבל יש רשות לבעל
הבהמות לאוכלם בלי מעשר וכו' ומשמע מדבריו שזוהי רק מצוה קיומית שרק רשות לקיימה .ועיין חזון איש (סי' כז סק"ג) שהוכיח
ממשנתינו שיש מצוה חיובית לעשר מעשר בהמה ,כי אי לו היה זה רק רשות ביד האדם שאם ירצה יפריש ,א"כ מה לי אם יש בין עדר לעדר
ששה עשר מיל ,והרי כיון שבשעת ההפרשה ממילא צריך להכניס את כולם לדיר אחד ,וא"כ בשעה שמביאם יש לפנינו עשר יחד ,ודאי
מתחייבים ויכול לעשרם ,ובהכרח שהוא חיוב על בעלים של עשר בהמות ונידון המשנה מתי חייב.
בדף נו .רבי יוחנן חזאי בחילמא מילתא מעליא אמינא
פירש רש"י שאמר ר"א הלילה נראה לי ר"י בחלום ,והואיל ונראה לי יודע אני בי שאומר היום דבר טעם .מבואר שראיית צורת רבו היא
סגולה להבנת דברי התורה ,ואיתא בזוהר (ח"ב משפטים קכג ):אמר רבי אבא ,שכאשר ההלכה מאירה לו הוא רואה צורתו של רשב"י
מתעוררת לפניו ,והחיד"א במדבר קדמות (מערכת צ' ס"ט) הביא בשם זקנו החסד לאברהם שכתב עפ"ז ,שכאשר יצייר האדם בדעתו צורה
קדושה ,תשלים שכלו ,וזהו שאמר ר"א שהיתה צורת רשב"י מצויירת לפניו ,והיה משיג עי"ז השגה גדולה ,וזהו סוד 'חייב אדם להקביל פני
רבו ברגל' ,והביא החיד"א עוד ,שכ"כ רבינו האר"י ז"ל שכאשר יתקשה אדם בדברי בדברי תורה יצייר צורת רבו במחשבתו ,ויועיל לו להבין
הענין .וכעי"ז כתב כבר הר"ן בדרשותיו (הדרוש השמיני ד"ה ומפני זה).
בדף נו :האחים והשותפים וכו' ממעשר בהמה
הדבר אברהם (ח"א סי' כז אות ד) חוקר האם בן בכור שהוא יחיד לאביו יורש את כל נכסי אביו כבן פשוט ,כי אין לו עם מי לחלוק בירושה,
או שמא הוא יורש גם כדין בכור ,וכ' שנפק"מ בחקירה זו לענין חיוב היורש במעשר בהמה ,שהרי שנינו במשנתינו שיורשים חייבים במעשר
בהמה כל זמן שהבהמות בתפוסת הבית ,כיון שירושה אין לה פטור של לקוח כי היורשים עומדים תחת אביהם ,אולם סברא זו שייכת רק
לגבי חלק הפשוט שבירושה ,שכל אחד עומד תחת חלקו ברשות אביו ולכן אינו נפטר משום לקוח ,אבל בכור שנוטל פי שניים בירושה ,יש
פטור לקוח על חלק הבכורה ,שהרי אמרו לעיל (נב ):שהתורה קראה לחלק הבכורה 'מתנה' ,והניתן במתנה פטור ממעשר בהמה כמו הלקוח,
וכיון שחלק הבכורה פטור ,יש לפטור גם את החצי השני שנטל מדין פשוט ,שהם מעורבים יחד וכל הספיקות אינם ראויים למעשר כמבואר
ברמב"ם (בכורות פ"ו הט"ז) ,ונמצא שבן יחידי והוא בכור אם יורש כדין פשוט ,חייב במעשר בהמה ,אבל אם יורש גם מדין בכורה הרי הוא
פטור לגמרי ממעשר בהמה.
סימני הדף
דף נא – משנה אין פודים לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות ולא וכו' במה אין פודים את הבן ,וסימנך :דף נ"א ר"ת (בהיפוך) אין נפדים.
דף נב – .הסוגיא במה הבכור נוטל פי שניים ובמה אין בכור נוטל פי שניים ,וסימנך :דף נ"ב ר"ת נוטל ב'.
דף נב - :משנה ואלו שאין חוזרים ביובל וכו' ,וסימנך :דף נ"ב ר"ת נשארים ביובל.
דף נה – אגדות על נהר הירדן ושאר נהרות ,וסימנך :דף נ"ה ר"ת נהרות העולם.
2
חידות הדף
שאלות
האם נותנים מחצית השקל דוקא במטבע כסף או שאפשר לתת גם במטבע זהב? א.
האם לכתחילה אפשר לחלק את דמי פדיון הבן לכמה כהנים? ב.
מה היא הסגולה שהעושה אותה לא יחלה בנו כלל במחלות הילדים? ג.
מעשר בהמה האם יש מצוה לתנו לכהן או שנשאר אצל בעליו הישראלי? ד.
מי היה הראשון בהיסטוריה שתיקן את נתינת המעשרות? ה.
האם תפוחים ותפוזים חייבים בתרומות ומעשרות מדאוריתא או מדרבנן? ו.
האם מברכים ברכת עושה מעשה בראשית על נהר שאינו מארבעת הנהרות הכתובים בתורה? ז.
היכן הוא המקום שנשאר מ'יתר הרפאים' ויש שם אשכולות ענבים כמו של המרגלים? ח.
היכן בסוגייתינו רמוז על חתימת מלך רוסיה לגרש יהודים מאזור מסויים? ט.
מהו עוף הנקרא בסוגייתינו 'בר יוכני'? י.
תשובות
בדף נא .תנא חוץ מן השקלים והמעשר והראיון .הרש"ש לעיל (מט :ד"ה חוץ) כתב שממשנתינו מוכח שאת מחצית השקל צריך ליתן א.
ממטבע כסף דוקא ובזה הוא חלוק ממעשר וראיון שיכול לשלמם בכל מטבע שהוא רוצה ,אולם במנחת חינוך (מצוה קה אות שד) כ'
שגם מחצית השקל יכול לשקול בשאר מטבעות ,ורק צריך שיהיה מטבע עם צורה ויהיה ערכם חצי שקל ,ואין צריך דוקא מטבע של
כסף ,וכן באגרו"מ (יו"ד ח"א קצא) כ' שניתן לשקול במטבע של זהב ,והביא כמה ראיות לכך.
בדף נא :נתן לעשרה כהנים בזה אחר זה יצא .החתם סופר (שו"ת יו"ד רצז) דקדק ממשמעות לשון 'יצא' שהכוונה שיוצא רק בדיעבד, ב.
אך לכתחילה צריך ליתן את כל חמשת הסלעים לכהן אחד בבת אחת ,וביאר שהטעם לכך משום שכל דבר שנתנה התורה בו שיעור ,אם
מחלקו נחשב לחצי שיעור ,ואף שבדיעבד יוצא ע"י צירוף חצאי שיעור לשיעור שלם ,מ"מ כשם שלמצוות של אכילה יש מצוה לאכול את
כל השיעור בבת אחת ,כן לגבי נתינת דמי פדיון הבן עדיף לתת הכל בבת אחת לכתחילה .אך הפתחי תשובה (יו"ד שה סק"י) הביא
מהחכמת אדם (כלל קנ ס"ב) שג ם לכתחילה יכול לחלק לעשרה כהנים ובזה אחר זה ,ובשו"ת טוב טעם ודעת (מהדו"ג ח"ב קלה) כתב
לחלק בין אם יש הסכמת כל הכהנים המקבלים או לא.
בדף נא :שהיה נוטל ומחזיר .מובא בשם הקדמונים שקבלה בידינו שסגולה לפדות את הבן הבכור בחמש סלעים כמש"כ בתורה ,ולא ג.
לקבל מהכהן את הכסף בחזרה ,וזו סגולה למחלת הילדים ,שהנפדה באופן זה שהאב לא מקבל בחזרה את הכסף ,לא יחלה .והובאה
סגולה זו בחתם סופר (יו"ד סוף סי' רצא) ,ובכף החיים.
בדף נג .מעשר בהמה .דיני מעשר בהמה דומים ברוב הלכותיהם לדיני בכור ,אך לגבי אם במעשר בהמה צריך ליתן לכהן כמו בבכור, ד.
הנה רש"י בסוגייתינו (ד"ה במומו) כתב כהרמב" ם (בכורות פ"ו ד"ה) שאין במעשר בהמה דין מצות נתינה לכהן ,וכ"כ רש"י עוד לעיל
(לא .ד"ה הנאתן לבעלים) ובחולין (קלו :ד"ה בפני) .אך הגר"י פערלא בביאורו לספר המצוות של רס"ג (עשה פו) הוכיח מדברי הרס"ג
שם שיש מצוה לתת את המעשר בהמה לכהן ,וכן הביא שבשיטמ"ק בב"מ כתב שהמעכב מעשר בהמה אצלו נחשב כגוזל את שבט
הכהונה.
בדף נג .מעשר .כתב הרמב"ם (הלכות מלכים ומלחמות פ"ט ה"א) נצטוה אברהם יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית ,ויצחק הפריש ה.
מעשר והוסיף תפילה אחרת לפנות היום ,והראב"ד השיג עליו :כן ראוי לומר ,והוא התפלל שחרית והפריש מעשר ,ויצחק הוסיף תפילה
אחרת עכ"ל .ועיין במגדל עוז (שם) שכתב שזהו מדרשים חלוקים ,י"א שמימי קדם היו מפרישים מעשר ותולים הדבר באברהם דכתיב
ויתן לו מעשר מכל ,פי' שאברהם נתן למלכי צדק ,וי"א שמלכי צדק נתן לאברהם ,ויצחק הוא זה שהתחיל לפרסמו מדכתיב וימצא בשנה
ההיא מאה שערים והיינו תרומות ומעשרות.
בדף נד .הני דרבנן נינהו .דעת רש"י והתוס' כאן שרק דגן תירוש ויצהר חייבים בתרו"מ מדאוריתא והשאר רק מדרבנן ,אך דעת הרמב"ם ו.
(תרומות פ"ב ה"א) ורב ניסים גאון (ברכות לו ).והחינוך (מצוה שצה) שכל הגידולים חייבים מדאוריתא ,פירות זרעים וקטניות ,מלבד
ירקות שחיובם מדרבנן.
בדף נה .ושלש נהרות למטה מפרת .בברכות (נד ).שנינו שהרואה נהרות מברך 'עושה מעשה בראשית' וכ' התוס' (שם ד"ה ועל הנהרות) ז.
שהכוונה רק לארבעת הנהרות הכתובים בתורה כמו חידקל ופרת פישון וגיחון ,וכן נפסק בשו"ע (או"ח רכח ס"ב) ,אך המג"א כ' (סק"ג)
שמברכים על כל נהרות הגדולים כמותם ,ועיין בתורה תמימה (בראשית ב יד או' לה) מש"כ מסוגיין.
בדף נז :חזירין שבמקומנו יש להם ס' ריבוא וכו' בסוגייתינו מובא עדותו של ר"י ב"ס ,ונאמרו בזה כמה פירושים ,ובערכי תנאים ח.
ואמוראים (ערך ריב"ס) כתב שמקומו של ר"י אולי הוא מקום שנשאר מיתר הרפאים והכל שם היה מופלא והיו שם אשכולות ענבים
כמו של המרגלים וכו' והקב"ה השאיר זאת לדוגמא זכר לנפלאותיו.
בדף נז :והחריבה ששים עיירות .בפרדס יוסף (ויקרא יא מב) הביא שכומר אחד שאל לאחד ממנהיגי ישראל וכי אי"ז גוזמא שביצה ט.
מחריבה ס' ערים ,והשיב לו שכבר אירע כן שגזרו על היהודים ליגרש ממקומם ועל ידי זה כולם איבדו פרנסתם מס' ערים ,ורמזו זאת
חז"ל בסוגיין ,ציפור זו מלך רוסיה וביצתה היא טיפת דיו שנחתמה על הגירוש...
בדף נז .בר יוכני .המלבי"ם באיוב (לט יג) כ' שהיא בת יענה ,וי"א שהוא תרנגול הבר דהיינו דוכיפת שיטהר לעתיד לבא. י.
מילתא דבדיחותא
בדף נא :חכמים
אמר רבי אייזיל חריף :אני לא מאריך בתפילה אבל מלמד זכות על החכמים שמאריכים בתפילתם שהרי אמרו (ברכות נד ):המאריך בתפילה
מאריכין לו ימיו ושנותיו ,ורבנים צריכים לסגולה זו של אריכות ימים כיון ש'הרבנות מקברת את בעליה' (פסחים פז .):שאלוהו :הרי גם
אתה רב ,ומדוע א"כ אינך זקוק לסגולה זו? השיב :אני מקדים רפואה למכה ,ובמקום שהרבנות תקבור אותי ,אני קובר אותה...
בדף נז .שור או כשב או עז
הציעו לצדיק ר' אריה ליב מקאונע שידוך לבתו את הבן של הגביר של העירה ,ולא הסכים לשידוך בתוקף ,שאלוהו מדוע? השיב ,ששם החתן
כשמו ,שאלוהו הרי קוראים לחתן משה ולא אריה ולא אריה ליב? השיב הרב :הרי אמרו חז"ל שהמשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה לפני
ארי ,א"כ גם לחתן זה שמו 'אריה' ולכן אני מתנגד בתוקף לשידוך זה...
3
סיפור לשבת
בדף נב :יחזיר לבני משפחה
מספר ר' משה גרנדש שליט"א ,גבאי ב'זכרון מוישה' :ביום שישי אני מסדר את בית הכנסת לקראת שבת .אמנם אי אפשר למצוא זמן
שהשטיבל ריק לגמרי ,אבל בכל זאת ,שעת אחר הצהריים של יום שישי היא שעה רגועה ,שבה אנשים עסוקים בבתיהם בהכנות לשבת,
ומפנים את השטח לגבאי שצריך לנקות.
אני מארגן ,מזיז ,מטאטא ,ופתאום פוגש באוצר יקר מפז :תפילין של ראש .קוביה בודדת בודדת ,בלי בן הזוג שלה -תפילין של יד .אני
מתבונן בה כה וכה ,מנסה לצוד איזה נרתיק שכוח של תפילין ,אבל איני מוצא שום דבר כזה.
מוזר .ליבי עם היהודי שאיבד את התפילין שלו של ראש .אני רוצה לעזור לו ,ומחליט לגשת למצלמות כדי לראות מי הוא המאבד .פותח
את המצלמה ,התמונות עוברות מול העיניים במהירות ,והנה-הנה אני מזהה את היהודי .הוא סיים להניח תפילין ,הכניס לנרתיק את
התפילין של יד ,השאיר את התפילין של ראש והלך .זהו .זה הוא .בטוח.
לקחתי את התפילין שמצאתי ,הנחתי אותם בארון סגור ,והתפללתי לד' שאזכה להיות שליח טוב ,להשיב את האבידה לבעליה .ביום ראשון
מצאתי אותו בכניסה לשטיבל ,ליד איזה סטנדר ,עוסק בהנחת תפילין .מיד ניגשתי אליו ואמרתי לו" ,אתה צריך תפילין"?
הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מדעתי .מה פתאום אני ניגש אליו ,ועוד בשאלה כזאת ,כשהוא באמצע הנחת תפילין!? לאדם החשוב ביותר
בעולם לא מתייחסים בין תפילין של יד לתפילין של ראש .כמובן לא חיכיתי לתשובה ,היה לי ברור שהוא צריך את התפילין של ראש,
מיהרתי לארון שבו שמרתי אותם ,והגשתי לו.
אחרי שהוא סיים להניח ,ניגש אליי אותו יהודי ואמר לי בהתרגשות" ,אתה יודע מה היה?! אני רגיל להניח תפילין מחוץ לשטיבל ,ליד
השולחנות שליד הקירות של המסדרון ,והיום משום מה החלטתי להניח תפילין בפנים .אתה ראית אותי ברגע שהכנסתי את היד לתוך
הנרתיק כדי להוציא את התפילין של ראש ,וגיליתי שהוא ריק .זה היה לי מוזר ,והמשכתי לפתוח את הנרתיק של הטלית ,לבדוק אולי שם
הכנסתי בטעות את התפילין של ראש.
בדיוק ברגעים האלו ,כשאני לא יודע האם יש לי תפילין או אין לי ,והאם יכול להיות שבכלל איבדתי אותן ,ומה אני עושה עכשיו כשאני
ממש באמצע ההנחה -אתה מגיע ומביא לי את התפילין"!
אני שומע את כל הדיוקים שלו ,ואומר לו ,שגם אני לא ממש מבין מה אני עושה כאן בשטיבל המסוים הזה .יכולתי להיות בשטיבל אחר
ולאסוף שם כסף לצורכי צדקה ,בדיוק כמו שאני אוסף עכשיו כאן ,וממש פלא פלאים איך שהקב"ה כיוון שאזהה אותו ואשים לב כי אכן
הוא-הוא היהודי מהמצלמה שאיבד את התפילין" .
תראה מה זה" ,ממשיך אותו יהודי להתרגש" :נגזר עלי שהתפילין יאבדו ויחזרו ,אבל ד' חסך ממני את כל הצער והדאגה סביב האבידה
הזאת .אתה הגעת בדיוק ,אבל בדיוק-בדיוק בזמן"! עד כמה הקדוש ברוך הוא דואג לנו ,עד הפרטים הקטנים ביותר.
ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון
ניתן להאזין לשיעורי הרב
העלון מוקדש ר' אברהם נעימי שליט"א לברכה והצלחה
לרפואה שלימה העלון מוקדש
לעילוי נשמת גם דרך "קול הלשון" *6761 לנדיב הדגול ר'
לליאת בת אמירה להחלמה מהירה
ר' מיכאל דפן בשידור חי ,או בשידור חוזר ניסים בן זהבה ליולדת היקרה
בן דיזי הי"ו
בהקשת *7ואח"כ 996908 הי"ו הודיה בת מרים אביבה
ז"ל הי"ו
ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה 20:30
בקו כל רגע במס' 0799-170-770וכן בקו היכל המלך שלוחה 7במס' 0723-400-550
כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' 0548496909
לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות
למספר 054-84-969-08או למיילd3031887@gmail.com :
4
