gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תפארת רפאל · Tiferet Refael — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: תפארת רפאל · Tiferet Refael

שבוע: תולדות (2026-11-09)

תפארת רפאל · Tiferet Refael — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫••• •‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫מיסודו של הראשון לציון מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל‬ ‫ליקט וערך‪ :‬הרב רפאל זביחי שליט”א‬ ‫ָּפרָ ַׁשת‪ּ :‬תֹולְ דֹות‬ ‫רב בק”ק “תפארת רפאל” תל‪-‬אביב‬ ‫ע"ש רבי רפאל זביחי בן פינחס זצ"ל ע"ש מנ' שרה זביחי בת דינה ע"ה‬ ‫עָ לֹון מס׳‪ 2,155 :‬תשפ"ז‬ ‫העלון נוסד בשנת תשמ"ה (‪)1985‬‬ ‫נוסדו בשנת תשכ"ז (‪ )1967‬בתל אביב‬ ‫בידי הרב שלמה זביחי שליט"א‬ ‫טֹותינּו!‬ ‫ָהבָ ה נְ ַמ ֵּמׁש ֶאת ַה ְחלָ ֵ‬ ‫הצדיק רבי נחמן מברסלב זצ"ל סיפר סיפור‪ .‬יש לסיפור נגיעה לפרשתנו‪ ,‬והשלכה לכל אחד מאיתנו‪ .‬ארוך‬ ‫הסיפור‪ ,‬ונספרו בקצרה‪ .‬מעשה ביהודי ביש מזל‪ ,‬בכל מה ששלח ידו נכשל‪ .‬אמרה לו אשתו‪" :‬הגיע לעיר‬ ‫מגיד עתידות‪ ,‬קוסם‪ ,‬מעלה באוב‪ .‬לך אליו אולי ישיא עצה‪ ,‬אולי ישנה את המזל לטובה!" נחרד‪ .‬שומר מצוות‬ ‫היה‪ ,‬יהודי מאמין‪" .‬חלילה" קרא‪ ,‬התורה אסרה לפנות למכשפים‪ ,‬אסרה להסתייע במגידי עתידות‪ .‬ציוותה‪:‬‬ ‫" ָּתמִים ִּת ְהי ֶה עִם ה' אֱֹלהֶיָך" (דברים יח‪ ,‬יג)! פירש רש"י‪ :‬אל תחקור את העתידות‪ .‬לא הניחה לו‪ ,‬הכבירה‬ ‫מילים‪ ,‬הציקה‪ .‬סירב וסירב ולבסוף הלך‪ .‬נכנס לחדר האפלולי‪ ,‬הקוסם טרף בקלפים‪ ,‬מלמל מלמולים‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫"רואה אני שיש לך מזל רק בדבר אחד בלבד‪ ,‬בגניבה"‪ .‬נבהל‪ ,‬וברח‪ .‬שאלה האשה ‪ -‬מה אמר? וענה‪ :‬מאומה‪,‬‬ ‫אמר שאינו רואה מוצא‪ .‬נאנחה האשה‪ .‬עלה חיוך על שפתיו‪" .‬מה מצחיק אותך?" שאלה‪ .‬ענה סתומות‪:‬‬ ‫נזכרתי בבדיחה! רטנה‪" :‬עולמי חשוך‪ ,‬ואתה מחייך? ספר לי‪ ,‬ואצחק איתך"‪ ...‬לא רצה לספר‪ ,‬ניסה להתחמק‪,‬‬ ‫ולבסוף גילה‪" :‬מצחיק‪ ,‬תשמעי מה שהקוסם אמר"‪ ...‬שמעה‪ ,‬החווירה‪ ,‬וקראה‪" :‬חלילה וחס!" אבל מצבם‬ ‫הלך והחמיר‪ ,‬לא היה לחם לאכול‪ ,‬הילדים בכו מרעב‪ ,‬והיא היססה‪" :‬אולי בכל זאת‪ ,‬אם זה המזל"‪" ...‬מה זה‬ ‫תדברי"‪ ,‬רטן‪" .‬מוטב למות בכבוד‪ ,‬מאשר להיות בחטא ובזיון"‪.‬‬ ‫אבל הרעב הציק‪ ,‬והרעיון נתקע‪ .‬התפתל והתחבט‪ ,‬התלבט והתייסר‪ ,‬לא רצה ולא רצה‪ ,‬ולבסוף נכנע‪ :‬עשרה‬ ‫שקלים יגנוב‪ ,‬לקנות לחם ותו לא‪ .‬המעשה הצליח‪ ,‬נקיפות מצפון והלמות לב‪ .‬קנה שלוש כיכרות לחם‪ ,‬להשביע‬ ‫רעבון ילדיו‪ ,‬הלחם תם‪ ,‬והלחצים שבו‪ .‬החלטתו התמסמסה‪ ,‬לא רצה ולא רצה‪ ,‬והלך שוב‪ .‬ושוב‪ .‬ונתפס‪ .‬הן‬ ‫כבר נאמר‪" :‬סוף גנב לתליה"‪ .‬ולמרגלות הגרדום ראה את הקוסם‪ ,‬המייצג כאן את היצר הרע‪ ,‬עומד ומחייך‪:‬‬ ‫"אין לך מושג כמה התאמצתי‪ - ",‬אמר‪" ,‬כדי להביאך למעמד זה"‪ ...‬זה תמצית הסיפור‪ ,‬אבל תמצית תמציתו‬ ‫הוא המשפט החוזר כאן‪" :‬לא רצה ולא רצה‪ ,‬ולבסוף הלך"‪ .‬משפט מוכר לנו כל כך!‪ ...‬לפנינו יהודי טוב (כמונו!)‬ ‫הניחון בכל הידיעות הנכונות (כמונו!) ומחליט החלטות טובות (כמונו!) ואין לו כח לעמוד בהן‪...‬‬ ‫כמה פעמים החלטנו להוסיף על שיעורי התורה שלנו! הרי יודעים אנו שהם הבונים את האדם‪ ,‬הם הקניין‬ ‫האמיתי והנצחי‪ ,‬הם המפתח לאושר‪ ,‬בשני העולמות‪ .‬נו‪ ,‬אז מה קרה? "אילוצים"‪ ...‬רצינו ורצינו‪ .‬ולבסוף‬ ‫ויתרנו‪ .‬נגררנו‪ ,‬נסחפנו‪ ,‬והשלמנו‪ ...‬אם זקוקים אנו לראי‪ ,‬מגישה לנו אותו פרשת השבוע‪ .‬ומזעזעת הדמות‬ ‫הנשקפת בו‪ :‬דמותו של עשיו הרשע! אביו הצדיק מבקש לקחת את הקשת והחץ‪ ,‬לחגור את החרב‪ ,‬ולצוד‬ ‫ציד‪ .‬לעשות לו מטעמים‪ ,‬ויברכו‪ .‬וחז"ל מספרים‪ ,‬שהיו לו לעשיו "בגדי חמודות"‪ ,‬היה זה בגדו של אדם‬ ‫הראשון שהגיע לידי נמרוד‪ ,‬ועשיו זכה בו כשהרגו‪ .‬בגד‪ ,‬שכל החיות היו משתחוות לפני לובשו‪ .‬אבל עשיו‬ ‫לא לבשו‪ ,‬הניחו בבית‪ ,‬ויעקב אבינו התעטף בו לקבלת הברכות‪ .‬מדוע לא לבשו עשיו? הלא יצא לציד‪ ,‬מדוע‬ ‫לא הקל על עצמו את המלאכה? משום שהצטיין בכיבוד אב ואם‪ :‬האב הורהו לקחת חרב וחץ‪ ,‬לפיכך שומה‬ ‫עליו להתאמץ בציד ‪ -‬ולְפּום ַצ ֲערָא ַאגְרָא‪ .‬איזה כיבוד אב!‬ ‫שדֶה לָצּוד ַצי ִד לְ ָהבִיא"‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬מהו "להביא"? אם לא‬ ‫אבל הכתוב ממשיך ואומר‪ ":‬וַיֵּלְֶך ֵע ָ‬ ‫שֹו ַה ָּ ֹ‬ ‫ימצא ציד‪ ,‬יביא מן הגזל‪ .‬ובתרגום יונתן מבואר שלא הצליח לצוד‪" ,‬ומצא כלב אחד‪ ,‬והרגו‪ ,‬ועשה ממנו‬ ‫תבשילים להביא לאביו"‪ .‬כלב?! ליצחק אבינו?! הזהו כיבוד האב העצום בו הצטיין?! והתשובה‪ ,‬כה ידועה‬ ‫ומוכרת‪ :‬ההחלטה טובה הייתה‪ ,‬והרצון כנה‪ .‬אבל היו "אילוצים"‪ ,‬הציד לא הצליח‪ .‬אז לא רצה ולא רצה‪,‬‬ ‫והביא כלב‪ ...‬הנה כי כן‪ ,‬זו דרכו של עשיו‪ .‬אבל אנו‪ ,‬מצאצאיו של יעקב! עקביים נהיה‪ ,‬נעמוד בהחלטותינו‪,‬‬ ‫מושרשים ואיתנים!‬ ‫~‪,‬‬ ‫‪\',‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ימרֹות‬ ‫ִא ְ‬ ‫ְּפנִ ינִ ים‬ ‫ַּפ ְר ְּפ ָראֹות‬ ‫‪-‬‬ ‫ַאבְרָהָם הֹולִיד אֶת י ִ ְצחָק (כה‪ ,‬יט) ‪" -‬הוליד" בגימטריה "דומֶה"‪ ,‬שהיה קלסתר פניו של יצחק כאברהם‪ ,‬כמובא ברש"י‪.‬‬ ‫~‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(דעת זקנים)‬ ‫לָבָן ָה ֲארַ ִמּי (כה‪ ,‬כ) ‪ -‬שמו מראה על תכונותיו‪" .‬לָבָן" ‪" -‬נָבָל"‪ָ " ,‬ה ֲארַ ִמּי" ‪ָ " -‬הרַ ַמּאי"‪.‬‬ ‫וַי ִּ ְת ֹרצֲצּו ַהבָּנ ִים בְּ ִקרְבָּּה (כה‪ ,‬כב) ‪ -‬מפני מה פרכס יעקב כל‪-‬כך לצאת בעוברו על 'פתחי תורה'? והלוא חז״ל אומרים‬ ‫שהוולד במעי אימו‪ ,‬מלאך מלמדו תורה‪ ,‬וכי יש מלמד טוב ממלאך? אלא כשנמצאים בחברת עשיו‪ ,‬אף הלימוד מפי‬ ‫מלאך בחזקת סכנה הוא‪( .‬רבי בונם מפשיסחה)‬ ‫ַהלְעִי ֵטנ ִי נ ָא מִן‪ָ -‬ה ָאדֹם (כה‪ ,‬ל) ‪" -‬נא" הוא לשון בקשה‪ ,‬וכי דרכו של עשו לבקש? וגם איך קרא לעדשים אדום‪ ,‬והרי‬ ‫‪lti‬‬ ‫דרכם של עדשים כל מה שמתבשלים יותר‪ ,‬נהיים ירוקים? אלא ש"נא" הוא שאינו מבושל כל צורכו‪ ,‬וביקש עשיו‬ ‫~·‬ ‫מיעקב שיתן לו לאכול עוד לפני שיגמור להתבשל כדרך הגזלנים שאוכלים רק כשנתבשל שליש בישול‪ ,‬ולכן אמר אדום‬ ‫•‬ ‫~·‬ ‫שעדיין לא נהיו ירוקים מרוב בישול‪.‬‬ ‫('\‬ ‫\‪J':.‬‬ ‫שמַע ַאבְרָהָם (כו‪ ,‬ה) ‪ -‬בפסוק עשר מילים‪ ,‬רמז לעשרה נסיונות‪( .‬בעל הטורים)‬ ‫ֵעקֶב ֲֹאשֶר ֹ ָ‬ ‫‪I‬‬ ‫‪;i,\.:.‬‬ ‫~ _‪r---..-l _..__.‬‬ ‫~‪~.~-‬‬ ‫ו ַ ֹתּאמֶר לֹו אִּמֹו ָעלַי ִקלְלָתְָך בְּנ ִי (כז‪ ,‬יג) ‪ -‬כוונת רבקה הייתה בזה להודיע ליעקב על שלוש "צרות" עיקריות שיבואו עליו‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫"עלי" ‪ -‬ראשי תיבות עשו‪ ,‬לבן‪ ,‬יוסף‪( .‬הגר"א מוילנא)‬ ‫~‬ ‫•‬ ‫"‪'I‬‬ ‫~‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫\‪/:,.‬‬ ‫ש ג ַּם הּוא ַמ ְט ַע ִמּים וַיָּבֵא לְ ָאבִיו (כז‪ ,‬לא) ‪ -‬וַיָּבֵא לְ ָאבִיו ‪ -‬תיבות אלו נקראים ישר והפוך‪ ,‬לרמז כשרשע עושה טובה‬ ‫וַי ַּ ַע ֹ‬ ‫~‪.‬‬ ‫·>‪'""'°oc,rC‬‬ ‫שיחזירו לו‪.‬‬ ‫הוא__ ‪,‬‬ ‫__‬‫מתכוין‬ ‫‪lllll‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪tr‬‬ ‫~)‬ ‫בבית הכנסת בעיר בריסק פרצה מריבה בין שני אבלים‪ ,‬שכל אחד ואחד מהם רצה להיות‬ ‫שליח ציבור ולהתפלל לפני התיבה‪ .‬המריבה התפתחה לחילופי דברים חריפים‪ ,‬עד שהרוחות‬ ‫ ‬ ‫נּון‬‫ָֹש‬ ‫ ‬ ‫_'(‬ ‫('_\‪,_____,..,.‬‬ ‫'‪1‬‬ ‫התלהטו ואחד הניצים קם על חברו והִכה אותו מכות נמרצות‪ .‬הגיב על כך הגאון רבי יוסף‪-‬בער מבריסק‪" :‬התורה מספרת ‪.rti‬‬ ‫~‬ ‫‪:‬‬ ‫;‪\1.,‬‬ ‫שעשיו אמר 'י ִ ְקרְבּו יְמֵי ֵאבֶל ָאבִי ו ְ ַא ַהרְג ָה אֶת י ַ ֲעקֹב ָאחִי'‪ .‬ולכאורה‪ ,‬למה היה צריך להמתין עד פטירת אביו‪ ,‬והלוא היה‬ ‫‪\v.,,:,‬‬ ‫שפֵל‪ .‬לכן אמר שימתין עד פטירת אביו‪ ,‬ואז בוודאי ~'‪~t~i‬‬‫יכול לבצע מיד את זממו? אלא אפילו עשיו לא רצה להיות סתם רוצח ֹ ָ‬ ‫‪~~-‬‬ ‫תפרוץ מריבה בינו ובין יעקב על הזכות לגשת לעמוד התפילה‪ ,‬וזו תהיה שעת‪-‬כושר טובה להתנפל עליו ולהכותו"‪...‬‬ ‫‪IJjjiiii!!!l!!!!!l!!!!!llllllllllllllllll!!!!!!!!!i!!iiii-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫מּושֹגִ ים ְּביַ ֲהדּות·'(‪,f .---------‬‬ ‫‪ָּ ~;; ------------,‬‬ ‫התשיעי למנין החודשים בתורה ליציאת מצרים‪I¥ ,‬‬ ‫‪-------1‬‬ ‫ּכִ ְסלֵו‬ ‫החודש השלישי למניין החודשים לבריאת העולם‪ ,‬והחודש‬ ‫‪°‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪1‬‬ ‫~;~‬ ‫~~\)‪f‬‬ ‫שעִי בְּכִ ְסלֵו"‪,‬‬ ‫הוא חודש כסלו‪ .‬החודש נזכר בתנ"ך פעמיים‪ ,‬בספר זכריה ובספר נחמיה‪" :‬בְּ ַארְבָּעָה לַ ֹחדֶֹש ַה ְֹּ‬ ‫ת ִ‬ ‫‪{~"'.‬‬ ‫‪:it/‬‬ ‫"וַיְהִי בְ ֹחדֶֹש כִּ ְסלֵו"‪ .‬שם החודש כמו כל החודשים‪ ,‬הגיע מבבל ובאשורית נקרא החודש "כסילימו"‪ ,‬שפירושו‬ ‫~‬ ‫עבה ושמן כמו 'כסלים' בלשון הקודש‪ .‬רש"י מסביר את השם כסלו מלשון תלם‪ ,‬על שם התלמים אשר נוצרים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J:.Jt~::‬‬ ‫אחרי החרישה שנעשית אחרי היורה בעונת הזריעה שהיא חודש כסלו‪ .‬יש המשערים כי מקור השם "כסלו"‬ ‫~‪ft;\:‬‬ ‫הוא מלשון כסל שמשמעותו תוחלת‪ ,‬שכן בתקופת שנה זו מייחלים לגשמים‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫&‬ ‫בספרים הקדושים נקשר שם החודש עם חנוכה‪ ,‬וכסלו הוא מלשון ביטחון על שם הפסוק‪" :‬אִם ַ ֹ‬ ‫ש ְמ ִתּי זָהָב‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫כִּ ְסלִי"‪ ,‬שעיקר הנס בחנוכה בא מתוך אמונה וביטחון‪ .‬בחודש כסלו מתגברים הגשמים‪ ,‬ואם לא מתחילים לרדת‬ ‫חלילה‪ ,‬בית דין גוזרים שלוש תעניות על הציבור‪ .‬כסלו לעיתים חודש חסר בן ‪ 29‬ימים‪ ,‬ולעיתים חודש מלא בן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪fa‬‬ ‫·‪i‬‬ ‫‪ 30‬יום‪ .‬בכ"ה בכסלו מתחילים ימי החנוכה להודות לה' על הניסים שעשה לנו בימים ההם בזמן החשמונאים‪.‬‬ ‫'‪f'.ll) '-------------------------------------‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪~~,‬‬ ‫(‪✓-"i\s,S===========O!i‬‬ ‫בּוע‬ ‫ִסיּפּור ַה ָֹּש ַ‬ ‫~~‪~===========...‬‬ ‫'‬ ‫\‪.? '.‬‬ ‫~‬ ‫(כה‪ ,‬כא)‬ ‫ו ַ ַּתהַר רִבְקָה ִֹאשְּתֹו‬ ‫‪21‬‬ ‫בזכות הקדושה זוכים לבנים ‪ -‬מעשה ברבי שלום לופס זצ"ל שהוזמן להיות סנדק בברית מילה‪ .‬והנה הצלם‬ ‫שהוזמן לצלם בברית ניגש אל הרב במבט מתחנן וביקש‪" :‬אנא‪ ,‬כבוד הרב‪ ,‬ברכני שיהיה לי זרע של קיימא‪.‬‬ ‫~‬ ‫•‬ ‫‪ir‬‬‫\‪'I‬‬ ‫אני נשוי כבר ‪ 15‬שנה ועדיין לא זכיתי שיהיו לי ילדים"! רבי שלום הביט בו במבט חודר ולא מיהר להגיב‪.‬‬ ‫סיכוי ‪w‬‬ ‫הצלם המשיך להתחנן‪ 15" :‬שנה חיינו אינם חיים‪ ,‬הכל נראה לנו שחור! הרופאים אינם נותנים לנו‬ ‫~‬ ‫לחבוק פרי בטן! אני מבקש את ברכתך‪ ,‬כבוד הרב‪ .‬ובמיוחד היום שרבינו סנדק וזו שעת קיבול תפילות"‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫~‬ ‫‪'\V;,f..i.‬‬ ‫במקום שהרב יברך‪ ,‬הישיר אליו מבט ואמר‪" :‬תוריד את הצילומים הלא ראויים מחנותך!" הצלם נדהם‪ ,‬מאין‬ ‫‪:1,.~_z'1‬‬ ‫~‬ ‫את‬ ‫~ יודע רבי שלום על התמונות התלויות בין כותלי הסטודיו שלו‪ ,‬הרי מעולם לא ביקר שם?! הוא שאל‬ ‫~‬ ‫~ המקורבים‪ ,‬האם סיפרו לרב עליו ועל חנותו והתברר שאיש לא הכירו‪ ,‬ובעיניו הקדושות חש הרב בדבר מה‬ ‫‪I‬‬ ‫מפריע‪ ,‬הדוחק את הקדושה‪" .‬אם תוריד את התמונות הללו מחנותך‪ ,‬הקב"ה יברך אותך בבן זכר" ‪ -‬הבטיח‬ ‫רבי שלום‪ .‬הצלם חזר אל הסטודיו המום‪ ,‬ומיד הוריד מהקירות את כל התמונות הלא ראויות‪ .‬הימים עברו‬ ‫~‬ ‫‪I‬‬ ‫‪~.‬‬ ‫~ ‪~.‬‬ ‫וכעבור מספר חודשים התבשרו הצלם ואשתו שנושעו גם הם בזרע של קיימא‪" .‬הילד שלי הוא הילד של רבי‬ ‫'‪(f‬‬ ‫~ ~‪ c‬שלום" ‪ -‬כך היה מתבטא הצלם‪" ,‬בזכותו הוא נולד"‪.‬‬ ‫~'‬ ‫‪I‬‬ ‫~‪-‬‬ ‫~~~==================================~~~~~~‪)i~( ,5,‬‬ ‫'‪~'''%‬‬ ‫··~ ;‬ ‫‪·tJ1..‬‬ ‫\~~~; ><' ‪·,~ <..‬‬ ‫• ""‪ft J;{ ¥_%<:;q.{ ~ ~'i-'i-:1?<2 • •• ••• • • "'_, • "" •-‬‬ ‫}(‪ss.rq.{~r@!<'ii17e::'Gii :i ¥_1':;:;,'<;<~~~~1?<2'Gii :ti‬‬ ‫·‪• 1~~ _-,.;~;t";j~~~~,;~t?Ji.?:~v"'e':‬‬ ‫'~'•‪-;t~~~~-:,,,~t7~-:-Y'0‬‬ ‫‪-:tHl~~~~Sttz·~~~,:,,,.~-_r Ci~ 1:‬‬ ‫יֹוסיף ָחכְ ָמה‬ ‫ִ‬ ‫ֹלא לְדַּבֵר לָשֹון ָהרַע‬ ‫התורה מספרת לנו כי בסוף ימיו של יצחק כהו עיניו וראייתו נחלשה עד די עיוורון שנאמר‪" :‬וַיְהִי כִי זָקֵן י ִ ְצחָק‬ ‫ו ַ ִתכְהֶין ָ עֵינ ָיו ֵמרְאֹת" מדוע כהו עיניו של יצחק אבינו? רש"י מביא שלוש תשובות המצביעות על הגורמים לעיוורון‬ ‫של יצחק‪ :‬דמעות המלאכים זלגו לעיניו בשעת העקידה‪ .‬עשן הקטורת לעבודה זרה שהקטירו בביתו נשות עשיו‪.‬‬ ‫כדי שיוכל לקבל יעקב את הברכות‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬מדוע היה צריך הקב"ה להכהות את עיניו של יצחק כדי‬ ‫שיעקב יקבל את הברכות?! הקב"ה היה פשוט יכול לגלות ליצחק שעשיו רשע ויעקב יקבל את הברכות? והתשובה‬ ‫לכך היא‪ :‬שה' לא רצה לדבר לשון הרע על עשיו‪ ,‬כפי שמביאה הגמרא במסכת סנהדרין (דף יא‪ :).‬שבתקופת כניסת‬ ‫בני ישראל לארץ ישראל ָעכָן מעל בַּ ֵחרֶם שהוטל על העיר יריחו בכניסה לארץ‪ ,‬בכך שלקח מהשלל‪ ,‬ובגלל מעילתו‬ ‫של עכן בחרם הפסידו בני ישראל בהתקפה הראשונה על העי‪ .‬יהושע שואל את הקב"ה מי חטא לך? והקב"ה עונה‬ ‫לו "וכי דילטור (מלשן) אני‪ ,‬לך הטל גורלות?!"‪ ...‬מכאן רואים כמה חמור עוון לשון הרע‪! ...‬‬ ‫יֹוסיף ַּד ַעת‬ ‫ִ‬ ‫מרְאֹת (כז‪ ,‬א)‬ ‫ו ַ ִּתכְהֶין ָ עֵינ ָיו ֵ‬ ‫הקב"ה ברוב טובו ברא את האדם עם ‪ 5‬החושים ‪ -‬ראייה‪ ,‬מישוש‪ ,‬שמיעה‪ ,‬טעם‪ ,‬וריח‪ .‬מכיוון שהראייה של יצחק‬ ‫אבינו נפגעה ‪" -‬ותכהינה עיניו מראות"‪ ,‬הפעיל את הארבעה האחרים‪ :‬מישוש ‪ֹ " -‬ג ְּשָה נ ָּא ו ַ ֲא ֹמֻשְָך בְּנ ִי"‪ ,‬שמיעה‬ ‫‪ַ "-‬ה ֹקּל קֹול י ַ ֲעקֹב"‪ ,‬טעם ‪" -‬ו ְ ָהבִיאָה לִּי ו ְ ֹאכֵלָה"‪ ,‬ריח ‪" -‬וַיָּרַח אֶת רֵי ַח בְּגָדָיו‪ ".‬ולאחר שהסיק מכל הארבע שזהו אכן‬ ‫עשיו‪ ,‬מיד ‪ -‬וַיְבָרֲכֵהּו‪...‬‬ ‫ִמ ְּפנִ ינֵ י ָמרָ ן הגר"ע י ֵֹוסף זצוק"ל‬ ‫מּים (כז‪ ,‬ד)‬ ‫ו ַ ֲע ֵשֹה לִי ַמ ְט ַע ִ‬ ‫ֲחׁשִיבּות לִיּמּוד ַט ֲעמֵי ַה ִּמ ְקרָא ‪ -‬באחד משיעוריו לרבים נשא מרן רבינו זצ"ל את דיברותיו אודות מעלת‬ ‫ושבח לימוד טעמי המקרא‪ ,‬וכה אמר‪ :‬מי שאינו יודע טעמי המקרא יעשה שיעורי בית‪ ,‬ואף ילך אצל תלמיד‬ ‫חכם שילמד אותו וישלם לו על זה‪ ,‬הנה אני לקחתי מורים באופן פרטי שילמדו את נכדיי טעמי המקרא‪,‬‬ ‫כי בתלמודי תורה לא תמיד מלמדים טעמי המקרא‪ ,‬ולכן לא חיכיתי שיעשו טובה וילמדו זאת אותם‪ ,‬אלא‬ ‫לקחתי חזנים ושילמתי להם כסף כדי שילמדו את בניי ונכדיי טעמי המקרא‪ .‬הנה בעת שהייתי גר בתל אביב‬ ‫(שם כיהן מרן כרבה הראשי של העיר תל אביב ‪ -‬יפו)‪ ,‬הבן שלי היה לומד בתלמוד תורה "יסודי התורה" של‬ ‫החינוך העצמאי בתל אביב‪ ,‬ושם לא היו מלמדים טעמי המקרא‪ .‬לכן לפני שנהיה בגיל בר מצווה‪ ,‬שכרתי‬ ‫בעבורו חזן אחד כדי שילמד את בני היטב טעמי המקרא‪ ,‬ועכשיו הבן שלי קורא יותר טוב ממני‪ ...‬יודע את‬ ‫פסוקי התורה בעל פה‪ ,‬כי חוזר על כל פרשה פעמיים שלוש מידי שבת בקריאת התורה‪ ,‬וכך הכל שגור על‬ ‫לשונו עם טעמי המקרא ממש כנתינתן מסיני‪ .‬לכן גם נתתי הוראה לכל תלמודי התורה שלנו‪ ,‬שיכניסו חזנים‬ ‫מיוחדים שילמדו את הילדים מידי יום שישי טעמי המקרא‪( .‬מעדני מלך)‬ ‫"נ ֵר ה' נ ִ ְשמַת ָאדָם" ‪ -‬פטירת הצדיקים זצוק"ל בחודש כסלו ‪ַ " -‬צדִּיקִים בְּמִי ָתתָן נ ִ ְקרְאּו ַחי ִּים"‬ ‫הרב אברהם הררי רפול‬ ‫הרב חיים חזקיהו מדיני‬ ‫הרב שאול קצין‬ ‫הרב שלום הדאיה‬ ‫הרב רפאל כדיר צבאן‬ ‫כ"ה כסלו תשנ"ב (‪)1991‬‬ ‫כ"ד כסלו תשע"ט (‪ )2018‬כ"ד כסלו תרס"ה (‪)1904‬‬ ‫י"ג כסלו תש"ה (‪)1944‬‬ ‫ד' כסלו תשנ"ה (‪)1994‬‬ ‫מרבני ישיבת‬ ‫מגדולי האחרונים‪,‬‬ ‫רבה של העדה החלאבית‬ ‫ראש ישיבת המקובלים‬ ‫רב העיר נתיבות‪ ,‬נשיא‬ ‫'פורת יוסף'‪,‬‬ ‫מחבר הספר‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬וראש‬ ‫'בית אל' ומגדולי חכמי‬ ‫ישיבת 'כסא רחמים'‬ ‫כונה 'זקן רבני‬ ‫'שדי חמד'‬ ‫קהילת 'שערי ציון'‬ ‫'ארם צובא' בסוריה‬ ‫ומגדולי רבני‬ ‫ארם צובא'‪.‬‬ ‫ורבה של חברון‪.‬‬ ‫בניו יורק‪.‬‬ ‫וירושלים‪.‬‬ ‫עולי תוניסיה‪.‬‬ ‫ִא ְימרַ ת ַה ָֹּשבּועַ‬ ‫"כל הדברים שבעולם אפשר לחקותם‪ ,‬חוץ מן האמת‪ ,‬שכן אמת מדומה ‪ -‬אינה אמת" (הרבי מקוצק)‬ ‫מדור ההלכה על פי הראשון לציון הגאון‬ ‫מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל‬ ‫עֲ ֵשֹה לְ ָך רַ ב‬ ‫ִהלְ כֹות ִקיּדּוׁש לֵ יל ַׁשּבָ ת‬ ‫א‪ .‬אחר תפילת ערבית ימהר לילך לביתו לקדש‪ ,‬שמצווה להקדים לקדש את היום‪ ,‬וכל הזריז הרי זה משובח‪ .‬ולכן לא‬ ‫יתעכב בשיחה עם המתפללים‪ ,‬אלא יזדרז לביתו כדי לקדש‪ .‬ויש נוהגים לברך את הבנים קודם הקידוש‪ ,‬ויש הנוהגים‬ ‫\‬ ‫כן אחר הקידוש‪ .‬ונכון לנשק את ידי אביו ואמו אחר הקידוש‪.‬‬ ‫שבָּת לְ ַקדְּׁשֹו‪ ,‬כלומר‪ ,‬זכרהו‬ ‫ב‪ .‬מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בכניסתו בדברים‪ ,‬שנאמר‪ ,‬ז ָכֹור אֶת יֹום ַה ַּ‬ ‫‪~JS‬‬ ‫•‪'/‬‬ ‫זכירת שבח וקידוש‪ .‬ומדברי סופרים צריך שתהיה זכירה זו על כוס של יין‪ ,‬וסמכו על מה שמצינו זכירה ביין‪ ,‬ככתוב‪:‬‬ ‫\‪)IN‬‬ ‫זִכְרֹו כְּי ֵין לְבָנֹון‪ ,‬ונאמר‪ :‬נַזְכִּירָה ֹדדֶיָך ִמיַּי ִן‪ .‬וכשיבוא לביתו ימהר לקדש ולאכול מיד‪ .‬ורשאי אדם לקבל שבת מבעוד יום‬ ‫ולקדש ולאכול‪ ,‬ואחר כך יתפלל ערבית בלילה‪ .‬ובלבד שיתחיל באכילתו חצי שעה קודם זמן ערבית‪ ,‬שהוא זמן צאת‬ ‫הכוכבים‪ .‬ומותר לכתחילה לקדש מבעוד יום‪ ,‬אף על פי שהקידוש מן התורה‪ ,‬ועדיין לא קדש היום‪ ,‬משום שאנו סומכים‬ ‫~ ‪),'f‬‬ ‫•‪ri‬‬ ‫להלכה על הפוסקים הסוברים שהתוספת מחול על הקודש מן התורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המתארח בשבת אצל מכרים שאינם בקיאים בהלכה כל כך‪ ,‬ונסתפק שמא המקדש לא כיוון להוציאו ידי חובת קידוש‪!7,.f ,‬‬ ‫‪5J‬‬ ‫וכן מי שנסתפק אם קידש או לא‪ ,‬אינו מקדש מספק‪ ,‬שמאחר והתפלל ערבית‪ ,‬ומן התורה יצא ידי חובת קידוש בתפילה‪,‬‬ ‫ומה שצריך לקדש על היין הוא מדרבנן‪ ,‬ממילא הוה ליה ספק דרבנן ולקולא‪ .‬ומכל מקום אם יכול טוב שישמע הקידוש )<‬ ‫\ ‪/,‬‬ ‫~‬ ‫ממי שבודאי לא קידש ויצא ידי חובת קידוש‪ .‬ואם נסתפק אם קידש ועדיין לא התפלל ערבית‪ ,‬יכוין בתפילתו לצאת‬ ‫‪f><,,:‬‬ ‫ידי חובת קידוש‪ ,‬ויאמר בתפלה [אחר זכר למעשה בראשית]‪ :‬זכר ליציאת מצרים‪.‬‬ ‫;¾~;}‬ ‫ד‪ .‬אם אין יין בעיר‪ ,‬או שהיין מזיק לו‪ ,‬מקדש על הפת [בליל שבת]‪ .‬ואם יש מי מהשומעים שישתה רוב רביעית מכוס ‪f\',‬‬ ‫הקידוש‪ ,‬יקדש על היין ויטעם משהו‪ ,‬ויתן לאחר לשתות‪ .‬ואם גם אין לו פת‪ ,‬אין לו לברך את ברכת הקידוש‪ ,‬שאין‬ ‫מברכים ברכה זו אלא על היין או על הפת‪ .‬ודי במה שמזכיר דברי שבח וקדושת השבת בתפלתו‪ .‬וטוב שיוסיף בתפילה‬ ‫~‪)\~;.‬‬ ‫‪r:;P‬‬ ‫''זכר למעשה בראשית וליציאת מצרים''‪ ,‬ויכוין לצאת ידי חובתו‪ ,‬שמצוות צריכות כוונה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נשים חייבות בקידוש מן התורה‪ ,‬ואף על פי שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה‪ ,‬מכל מקום בקידוש ‪l;,,.f‬‬ ‫קדְּׁשֹו‪ ,‬ונאמר בלוחות ! ‪' ,,‬‬ ‫‪5J‬‬ ‫שבָּת לְ ַ‬ ‫היום חייבות מכוח היקש‪ ,‬שנאמר בלוחות הראשונות (בפרשת יתרו)‪'' :‬ז ָכֹור" אֶת יֹום ַה ַּ‬ ‫שבָּת לְ ַקדְּׁשֹו‪ .‬וקיבלו חז''ל‪ ,‬כי זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו‪ ,‬לומר‪ :‬כל ~)‬ ‫האחרונות (בפרשת ואתחנן)‪'' :‬שָמֹור" אֶת יֹום ַה ַּ‬ ‫~‬ ‫שישנו בשמירת שבת‪ ,‬שמוזהר שלא לעשות מלאכה בשבת‪ ,‬ישנו גם בזכירה‪ .‬כלומר‪ ,‬שחייב בקידוש‪ .‬והואיל וגם הנשים‬ ‫מוזהרות על שמירת שבת‪ ,‬כי על מצות לא תעשה נשים חייבות אף כשהן מצוות שהזמן גרמא‪ ,‬ישנן גם בחיוב מצות ‪(¥j‬‬ ‫‪},)t‬‬ ‫זכירת שבת‪ ,‬דהיינו קידוש היום‪[ .‬ברכות כ‪ .]:‬ולפיכך הנשים מוציאות את האנשים ידי חובת קידוש‪ ,‬הואיל והן מצוות ‪'f\',‬‬ ‫על הקידוש מן התורה כמותם‪ .‬אך אין הקטן שהוא פחות מבר מצוה‪ ,‬יכול לקדש בליל שבת כדי להוציא ידי חובה את‬ ‫אמו ויתר בני הבית‪ .‬הואיל ואין הקטן חייב במצוות אלא מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות‪ ,‬אינו יכול להוציא אחרים‬ ‫‪.r,w::::‬‬ ‫החייבים בקידוש מן התורה‪ ,‬שכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתם‪.‬‬ ‫‪d:‬‬ ‫‪~r‬‬ ‫ו‪ .‬מנהגינו לברך ברכת בורא פרי הגֶפֶן‪ ,‬הגימ''ל בניקוד סגו''ל‪ ,‬וכן לומר בורא ּפרי‪ ,‬פ' דגושה‪ .‬ואין לשנות מהמנהג‪.‬‬ ‫‪5J‬‬ ‫ז‪ .‬כיון ששקעה החמה בערב שבת אסור לטעום כלום קודם הקידוש‪ ,‬ואפילו מים אסור לשתות משחשכה‪ .‬ויש לחנך קטן‬ ‫~\‬ ‫\ \‪./‬‬ ‫שהגיע לחינוך [כבן ‪ ]6‬שלא יאכל או ישתה קודם הקידוש‪.‬‬ ‫~‬ ‫ח‪ .‬מי ששכח או הזיד ולא קידש בליל שבת‪ ,‬יקדש ביום‪ ,‬ויאמר כל נוסח הקידוש של הלילה‪ ,‬מפני שזמנו כל היום‪ .‬אך אינו‬ ‫אומר ויכולו‪ .‬ואם לא קידש לא בליל שבת ולא ביום‪ ,‬והגיע זמן בין השמשות של מוצאי שבת‪ ,‬יקדש על הכוס בברכה‪t"~t:, .‬‬ ‫‪\ u:‬‬ ‫~‪td,‬‬ ‫‪::c /4‬‬ ‫~‬ ‫‪!~ •❖> -~7'"'' ~~-<">-r.;:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪: 1/‬‬ ‫{;‪::;_1;,-,-~,‬‬ ‫>‬ ‫•~‬ ‫‪, ,‬‬ ‫•‬ ‫~‬ ‫•~‬ ‫‪, ,‬‬ ‫•‬ ‫"‪~-‬‬ ‫‪-~-J.;:‬‬ ‫‪:~ .‬‬ ‫~‬ ‫\~‪:;_j_;,,_Q~ '"t'"-, ~'{Jr‬‬ ‫‪»l,e, 1!'.~~J..z3.(r,::,• ;.I.:·;;;; .L.>.i‬‬ ‫;;‪~;;3-_r,;;· )< ·;;;; JL>:.::f'·!.if""':1;,_\-‬‬ ‫הזמנים לפי לוח "אור החיים" המבוסס על פסקי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל‬ ‫‪c,,::, :i,,ri ,,~,r,‬‬ ‫!‪r,1,::'; fil'TM'l :,i1r, ,,,,,t‬‬ ‫באר שבע ניו יורק‬ ‫חיפה‬ ‫תל אביב‬ ‫ירושלים‬ ‫ָּפרָ ַׁשת ַה ָּׁשבּועַ‬ ‫‪t1,,~ r,,::, 551:i‬‬ ‫‪c,,,,,ri c,c,:i‬‬ ‫כניסת השבת ‪4:21 4:25 4:23 4:23 4:25‬‬ ‫ּתֹולְ דֹות‬ ‫‪C'!:'lMi ::1,,i;,‬‬ ‫יציאת השבת ‪5:22 5:16 5:13 5:13 5:15‬‬ ‫~‪'T' ,::r,:i ii;,Ml C'iCC fiNilM il:I‬‬ ‫רבינו תם ‪5:51 5:51 5:47 5:47 5:51‬‬ ‫ַה ְפ ָטרָ ה‬ ‫‪';":,i:: C'5"MM f1Mlli5 M~N'T‬‬ ‫עלון השבוע לעילוי נשמת הגברת הנכבדה‬ ‫' ' ַ‬ ‫"מ ָּׂשא דְ בַ ר"‬ ‫‪C'!:'l:'t,5 Mit,‬‬ ‫מרת דבורה (זימרות) זביחי בת שרה ופינחס ע"ה‬ ‫מלאכי א'‬ ‫‪C't''TM C'5l,5 r,,,Mli :,:ii'TM‬‬ ‫נפטרה ג' בכסלו תשס"ג‬ ‫~‪c,5,:,r, r,i,~N5 '~51, 'Tl:'l‬‬ ‫ומרת איזה ביטון בת חמה ויוסף ע"ה‬ ‫!‪,,,1r, il,l:lt‬‬ ‫נפטרה כו' בחשוון תשי״א‪ ,‬תנצב"ה‬ ‫‪refael260@gmail.com :n1:iun, lN '"Jl!! - iNl't!! 11,~tl n,:ip,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪,N£1i niN£1"1 11 " ' " ,,~£1Jll tliln 'tlJl,n, .,,,~, Nl - nlJllinl tJ!>i'1'' i!>t, tln~ltl‬‬ ‫‪l-800-260-260 ·'" ,!1'!1N ,,, 12015 .'t.n ,01,~ "1'i1' ,1 ,p,,l,£11' 'ni :'ti~Jltl‬‬