קאצק און שארף · Katzk Un Sharf — תולדות (2026-11-09)

פרשת תולדות | תשפ״ז
שיעקב עמל על עצמו צו ווערן א מענטש ועשו לא עמל ורב יעבד צעיר (כה כג)
על עצמו והכל תלוי בך.
ורב -מי שרוצה להיות רב או גדול -יעבוד צעיר -צריך
ויעקב איש תם יושב אהלים (כ"ה כ"ז) להתחיל ללמוד ולעמל בצעיר ווען ער איז נאך יונג ,וזהו
יעבד צעיר -מען דארף ארביטין ווען מען איז יונג.
יעקב היה איש תם בענין של יושב אהלים ,היינו -יעקב
(ספרים)
ידע באיזה זמן הוא עת שיכול ללמוד או הוא עכשיו עת
שצריך לעזור בביתו או לעשות חסד אחר ואינו כעת זמן ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא
ללמוד ,ויש לדמות לגמ' בחגיגה (דף ה ,):תנו רבנן שמו יעקב וגו' (כ"ה כ"ו)
שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום -על
שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק ,ועל שאי אפשר ובפרש"י -שיעקב אחז בעקב עשו כדי לעקבו שיהא יעקב
לעסוק בתורה ועוסק ,וכו' ,וצ"ע אמאי בוכה הקב"ה על ראשון ללידה כמו ראשון ליצירה ויטול את הבכורה מן
אדם שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק? אדרבה אמאי אין הדין ,וצ"ע שעשו כבר נולד בעולם והוא הבכור ואינו
להקב"ה יותר הנאה מזה? ושמעתי פשט שאיירי בזמן יכול לשנות את זה ומה רצה יעקב לעשות "עס איז שוין
שאי אפשר ללמוד כגון חזרת הש"ץ ,קריה"ת וכדומה או צו שפעט" ואמאי אחז בעקב עשו לעקבו?
בזמן שאי אפשר לו ללמוד משום שאז זמן לו לעשות ומתרץ ר' משה מרדכי לעלוב'ר שיעקב רק עשה
חסד בביתו וכדומה וזה נקרא אדם שאי אפשר לעסוק השתדלות להיות הבכור ,הוא השתדל באופן זה ואח"כ
בתורה ואדם כזה שעוסק אז בתורה עליו הקב"ה בוכה. מסייע ה' באופן אחר ורק צריך האדם לעשות השתדלות
(דברי שמואל) וזה עשה יעקב שעשה רק השתדלות להיות הבכור ואח"כ
מסייע לו הקב"ה ממקום אחר.
ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו (כ"ה כ"ח)
ושמעתי מר' אברהם מרדכי אלטר שליט"א שיעקב לא
אמר ר' מאיר מפרימישלאן שיצחק אהב את עשו כי ציד רצה שיהא העולם רק עם עשו הרשע שהוא רע ומשו"ז
בפיו -כדי שלעתיד יהיה זה סנגוריה לכלל ישראל- אחז בעקב שלו שאע"פ שיש רק רע אבל לכה"פ אוחז
שאע"פ שיחטאו כלל ישראל צריך ה' לרחם עליהם בדבר טוב -וזהו מוסר השכל שכמה פעמים אדם רחוק
בבחינת כרחם אב על בנים כמו שאהב יצחק את עשו מאד מאד מהדרך הטוב ועושה מעשים רעים -אבל זה
אע"פ שחטאו. שהוא אוחז בקבלה טובה אפי' קבלה קטנה מאד אבל
אוחז בדבר קדוש זה מסייע להחזיר לו בתשובה בזה
ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת (כז א')
שאוחז בהדבר טוב.
ובפרש"י ותכהין -ד"א כשנעקד ע"ג המזבח והיה אביו ושמעתי מהגה"צ ר' אלימלך בידערמאן שליט"א
רוצה לשחטו ,באותה שעה נפתחו השמים וראו מלאכי שהתורה בא ללמד מלידת התאומים של יעקב ועשו שיש
השרת והיו בוכים ,וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו, אנשים שאומרים שאילו היה אני במצב זה או במשפחה
לפיכך כהו עיניו ,אמר ר' איצקל אמשינאו בשם ר' יצחק זה היה יותר טוב ואז ...ואילו היה נולד בזמן אחר אז...
ווארקא שהמלאכים היו בוכים מתוך התרגשות האיך בא התורה כאן ללמדנו שיעקב ועשו נולדו בזמן אחד
האדם יכול להגיע למדריגה כזה לשחוט את בנו יחידו ובבית אחד ואעפ"כ זה היה יושב אוהלים וזה ...משום
להשי"ת ומתוך התרגשות הם היו בוכים.
מי שרוצה לקבל הגליון ,לתרומות או לשאר דברים יפנה למכוןkotzkandsharf@gmail.com :
עשו בגימטריא שלום ()376 ותקח רבקה את בגדי עשו ...ותלבש את יעקב בנה
יעקוב מלא בוא"ו שתי פעמים בגימטריא שלום וזה הקטן (כ"ז ט"ו)
ללמדנו שעשו יש לו שלום רק כשהוא יחיד בעצמו בלא כתב החידושי הרי"ם דבאמת יעקב לא היה צריך לברכת
שום הוספות אז הוא בשלום ,אבל אם מוסיף כלום לא יצחק כי היה ראוי מעצמו ,אך רבקה ראתה שיהיה בני
הוה עוד בשלום ,משא"כ יעקוב כשמוסיף לו דברים ויש ישראל בגלות ואז ילבישו את בגדי עשו ח"ו -ואז צריכין
שני אנשים גם כן יש ביניהם שלום שהוספות רק מעלה לברכת יצחק וברכת יצחק תעמוד להם בימים הללו
לו ולא חסרון( .בית מאיר) לימינם ,ומשו"ז רבקה נתנה בגדי עשו ליעקב ללבוש
בשעת הברכה לרמז שהברכה יהיה חל בעת שכלל
ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי
ישראל לובשים בגדי עשו.
ותלך לדרש את ה' (כ"ה כ"ב)
והרבי ר' יצחק ווארקא אמר דומה לזה -שמן השמים
ובפרש"י "כשהיתה עוברת על פתחי תורה ...יעקב רץ סיבבו כך שיצחק רצה לברך רק את עשו ולא יעקב-
ומפרכס לצאת ,עוברת על פתח עבודת אלילים עשו שאילו היה מברך את יעקב -היה זה נותן פתחון פה
מפרכס לצאת" ולכאורה צ"ע אמאי רצה יעקב לצאת למקטריגים לקטרג תמיד על כלל ישראל שהם אינם
לביהמ"ד אם עכשיו לומד עם המלאך? ויש לתרץ בכמה ראויים לברכות אלא רק כשהם במדריגתו של יעקב-
אופנים :א) מכאן ראיה שללמוד עם ג' אנשים בחברותא לפיכך סיבב הקב"ה שירצה לברך רק את עשו למען
לא עובד כמה שאומר העולם -לערנן אליינס שלאפט יוכלו הברכות לחול על כלל ישראל אפי' במצבם השפל
מען לערנען מיט צווי לערנט מען און מיט דריי שמיסט והגרוע ביותר -לפי שאף אז הם אינם גרועים מעשו.
מען -וכאן היה המלאך יעקב ועשו .ב) לא שוה ללמוד
עם המלאך אם יש לו בזה חבירים רעים כעשו "זיך הקל קול יעקב והידים ידי עשו (כ"ז כ"ב)
דרייען מיט שלעכטע חבירים אפי' לערנין מיט מלאכים כתב הדובנא מגיד שזה מרמז לאנשים שלומדים
איז נישט ווערט" .ג) שמעתי בשם הר"י ר' שאול אלטר ומתפללים כראוי בבחינת הקול קול יעקב ,אבל בזמן
שליט"א "שללמוד כל התורה כולה ב 9חדשים בלא שבאים לנתינת צדקה פתאום רואים שידים הם ידי עשו
עמילות לא שוה כלום" .עוד מוסר השכל שיכול ללמוד וזה לא טוב.
מרש"י שאפשר רבקה סברה שיהא בן אחד שילך ושמעתי מאחד מאדמור"י וויזניץ שליט"א שאם בשעת
לביהמ"ד ללמוד וילך לבית ע"ז למחות ואמרה לעצמה תפילה יש 2קולות ,קול של תפילה וקול של שיחה" -אז
שאם הוא ילך למחאות אף הלימוד לא שוה כלום משום מען שמיסט ביים דאווינין" -זהו ידים ידי עשו.
שצריך שיהיה כולו שקוע בהלימוד וא"כ למה זה אנכי
ושמעתי מאדמו"ר מלעלוב שליט"א שאם הקול קול
אם הוא יהיה במחאות כל היום ואף מה שלומד הלימוד
יעקב שמתפללים ולומדים כראוי אז ידים ידי עשו היינו
לא כלום שהוא לא שקוע בהלימוד...
שיבוא הפרנסה ע"י גוי.
פעם אחת כשהיה הרה"ק מסאטמער זי"ע בארה"ק
שאל לו אדם -פארוואס א זעלעכע איידילע מענטשען ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך (כ"ז ל"ה)
מאכן מחאות? ואמר לו הרבי דכתיב בתורה ויתרצצו וצ"ע האיך יצחק אמר זה שזה נראה לעינים כלשון הרע?
הבנים בקרבה ,אבער יעקב איז דאך געווען אזא איידילע
ושמעתי לתרץ שיצחק אמר זה לתועלת שהוא רצה
מענטש שהיה כל היום אין בית מדריש און פארוואס
שיהא מריבה בין יעקב ועשו שלא ילמדו יעקב ממעשים
האט ער געשטויסין -נאר ווען א רשע שטויסט דיך
הרעים של עשו ושלא יהא להם שייכות בכלל שכל
דארפסט דו צוריק שטויסין .ודו"ק היטב היטב ארים און
אריכות הגלות הוא רק מחמת זה שכלל ישראל יש
ארים -ווען א רשע שטויסט דיך דארפסט דו צוריק
שייכות לגויים וזה גורם רע ח"ו ומש"ז רצה יצחק שיהא
שטויסין.
יעקב ועשו במריבה ושלא יאהב זה את זה.
שבת שלום ומבורך · א גוט שבת
לעילוי נשמת הרה"ק רבי יעקב דוד בן רבי יצחק זי"ע מאמשינוב · יומא דהילולא שבת קודש ד' כסלו
מי שרוצה לקבל הגליון ,לתרומות או לשאר דברים יפנה למכוןkotzkandsharf@gmail.com :
