gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: תולדות (2026-11-09)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫תולדות‬ ‫תשפ"ז‬ ‫א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫מפוריסוב‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫הרב שלמה בן הרב גדליה ז"ל‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫©‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫**********‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫להערות והארות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫וכן לתרומות והנצחות לבעלי‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫שמחה ויא"צ וכד'‬ ‫ניתן לפנות למספר ‪0548458846‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫***************‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר יסורים קשים‬ ‫ומרים שקבלם באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪........................................................‬ח'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪...............................................‬י"א‬ ‫מדור מאורות צדק‪..................................................‬י"ב‬ ‫מדור סגולות צדק‪...................................................‬י"ב‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪.............................................‬י"ג‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬ט"ו‬ ‫מדור יומא דהילולא‪................................................‬י"ז‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪................‬כ"ב‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫בספה"ק מאור ושמש עה"פ ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאוד ועבודה רבה‪ .‬יש לדקדק על הלשון עבודה רבה‪ ,‬ונראה בדרך‬ ‫רמז כי צריך לדעת כי א"א לבני אדם להבין מעשיו ודרכיו של הצדיק עד היכן מגיע השגתו מחמת שהצדיק הוא מופשט מגשמיות‬ ‫העולם הזה ואי אפשר לאדם שהוא מלובש בגשמיות זה העולם להבין השגות הצדיק עד היכן מגיע והוא במעשיו הקדושים וע"י עוסקו‬ ‫בתורה ובתפלה הוא המאיר לארץ ולדרים עליה ובפרט לאלו המתדבקים אליו וזורע בלבם אור הקדושה והתלהבות לעבודתו ית"ש‬ ‫וכל מה שהם עשים הוא הוא הגורם והמעורר וע"כ יקראו מעשיו הטובים בלשון זריעה שהוא זורע ומצמיח התלהבות הקדושה בלבות‬ ‫בני אדם הקרובים אליו והצדיק הזה בכל יום הולך וגדול וכמחז"ל בגמ' דתענית האי ת"ח דמיא לפרצודא דתותי קאלי כיון דנבט נבט‪.‬‬ ‫והנה הצדיקים גדולי הדור בבואם למדריגה גדולה ולהשגת המוחין יש ביכולת בידם להעלות נצוצים קדושים ממדריגות הנמוכים ליחד‬ ‫את הש"י בכל דרכיהם והנהגותיהם ואף בדברם דברים פשוטים כדבר איש אל רעהו כנרמז בפסוק בכל דרכיך דעהו והצדיקים‬ ‫כאלו המה מנהיגים עסקיהם הכל בהרחבה גדולה והכל בחכמה אמנם זאת לדעת כי כן קבלתי מרבותי הצדיקים נ"ע כי אף לאיזה‬ ‫צדיק שכל רחב כזה שיכול ליחד העולמות ולעשות יחודים בחכמתו בכל עניניו לא יסמוך על זה רק שמחויב לעבוד את בוראנו בעמל‬ ‫וביגיעה רבה ובמעשה ממש ולא יסמוך רק על חכמתו לבד כמאמר חכמז"ל כל שחכמתו מרובה כו' וזה ביאור הכתובים ויזרע יצחק‬ ‫בארץ ההיא ר"ל שהי' מסגל תורה ומצות ומעשים טובים ועי"ז זרע בלבות בני אדם ובפרט להאנשים המתקרבים אצלו אורות גדולות‬ ‫וקדושות עצומות וימצא כו' מאה שערים ומפרש התרגום על חד מאה בהשערוהו כאשר כתבנו כי אי אפשר לשער ולהשיג גודל קדושת‬ ‫הצדיק וילך הלך וגדול עד כי גדל מאוד כמאמר הגמרא שזכרנו האי ת"ח דמי' כו' שבכל יום ויום הלך וגדל בהשגות עצומות ויהי לו‬ ‫מקנה בקר כו' ר"ל שגדל כחו אף חכמתו עומדת לו להשיג השגות געצומות ולעשות יחודים אף בהתנהגותו בעשירות והרחבה רבה ואף‬ ‫כי מתנהג עצמו ובני ביתו כאחד המלכים בכל עניניו יכול להיות בדביקות בהש"י ועבודה רבה ר"ל שאעפ"כ אינו סומך א"ע על חכמתו‬ ‫רק שמתחזק את עצמו בעבדות הש"י במעשה ביגיעה ובעמל ובתפלה שהיא עיקר העבודה שהיא בלב בהתאמצות ודביקות גדול‪.‬‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון זה לפרשת "תולדות"‬ ‫נתנדב והונצח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫כ"ק אדמו"ר רבי שלמה בנימין זיע"א‬ ‫בן‬ ‫כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי יהודה לייב "בעל הסולם" זיע"א‬ ‫מאשלג‬ ‫לרגל יוד"ק החל ביום ז' כסליו‬ ‫נ˙נדב ע"י נכדיו‬ ‫הרה"ˆ ר' מרדכי א˘לג ˘ליט"א‬ ‫הרה"ˆ ר' יוסף א˘לג ˘ליט"א‬ ‫לברכה והצלחה בכל הענינים ברו"ג‬ ‫ולבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫‪‬‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת תולדות‬ ‫ליל שב"ק ג' כסליו תשע"ז‪-‬מאנסי‬ ‫ויעלה כראוי‪ ,‬כאשר הכניס את הכעכים‬ ‫קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'‬ ‫לתוך התנור‪ ,‬שב וביקש‪ ,‬עזור נא לי ה'‬ ‫בפרשתן )בראשית כז‪ ,‬כח( בברכת יצחק‬ ‫שייצאו הכעכים אפויים כראוי‪ ,‬שיהא טעמם‬ ‫אע"ה "וְיִת ֶן ל ְך ָ ה ֱָאלוקִים מִט ַל‬ ‫ערב לחיך! לעת בוקר‪ ,‬התפלל‪ :‬השי"ת‪ ,‬עזור‬ ‫הַשָמ ַי ִם ומִשְמ ַנֵי הָאָר ֶץ ו ְרֹב דָגָן וְתִירֹש"‬ ‫נא לי בשעה שאצא אל השוק‪ ,‬שיזדמנו לי‬ ‫פירש"י על פי חז"ל במדרש )ב"ר( יתן ויחזור‬ ‫קונים שיקנו את סחורתי! לאחר שסיים את‬ ‫ויתן‪ .‬יש להבין מה הכוונה 'יתן ויחזור ויתן'‪.‬‬ ‫מכירת הכעכים‪ ,‬הלך לו אל בית המדרש‬ ‫על כך מבואר בספה"ק 'קדושת לוי' שזה‬ ‫וישב ולמד כל היום כולו בהתמדה‪.‬‬ ‫העניין שאחז"ל בזוה"ק )זח"ג ז‪ ,‬ב( ישראל‬ ‫הבחין בו עשיר אחד‪ ,‬ונצטער צער רב באותו‬ ‫מפרנסין לאביהם שבשמים‪ .‬להרחבת הענין‬ ‫יהודי תלמיד חכם‪ ,‬השוקד בכל רגע‬ ‫אקדים בעובדא שמסופר על הרה"ק בעל‬ ‫פנוי על לימוד התורה‪ ,‬שצריך להיות עמל‬ ‫'מגלה עמוקות' זי"ע‪ ,‬בעת היותו רבה של‬ ‫ויגע כל כך לפרנסתו במכירת כעכים‪ .‬מה‬ ‫קראקא‪ ,‬שהחליט פעם להתפטר מן הרבנות‬ ‫עשה‪ ,‬פנה העשיר אל מוכר הכעכים והציע‬ ‫בשל סיבות שהיו עמו‪ .‬לבסוף‪ ,‬מחמת מעשה‬ ‫לו 'שותפות יששכר וזבולון'‪" .‬אני מוכן לפרנס‬ ‫שהיה‪ ,‬חזר בו מהחלטתו ונשאר על כס‬ ‫אותך ולדאוג לכל הצטרכויותיך‪ ,‬לא תצטרך‬ ‫הרבנות‪ .‬מה היה אותו מעשה‪ .‬שיהודי אחד‬ ‫לייגע עצמך בהכנת הכעכים בלילות ותוכל‬ ‫מאנשי העיר‪ ,‬התפרנס ממכירת כעכים‬ ‫לשבת על התורה ועל העבודה מתוך נחת‪,‬‬ ‫)בייגאלאך(‪ .‬נוהג היה האיש לקום בחצות‬ ‫ואהא שותף עמך בשכרך הרב בעולם הבא"‬ ‫לילה‪ ,‬לנפות את הקמח וללוש את הבצק‬ ‫נתרצה המוכר‪ ,‬עמדו וכתבו שטר ואף חתמו‬ ‫לעיסה‪ ,‬ובתוך כך היה מבקש ומתפלל‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫להשי"ת‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬עזור נא לי שתהא‬ ‫בחלוף כמה שבועות‪ ,‬התייצב מוכר הכעכים‬ ‫העיסה טובה! לאחר שהניח את העיסה‬ ‫אצל העשיר וביקש לבטל את‬ ‫לתפוח‪ ,‬ביקש‪ :‬עזור נא לי שיתפח הבצק‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ויאמץ לבך‪ ,‬וקוה אל ה'"‪ .‬מלשון הפסוק חזינן‬ ‫ההסכם‪ .‬תמה העשיר‪ :‬מה פירוש‪ ,‬והלא‬ ‫שאין מקום לייאוש‪ :‬הגם שהאדם רואה‬ ‫כתבנו הסכם ואף חתמנו עליו שנינו‪ ,‬והינך‬ ‫שתפילתו לא נענתה‪ ,‬אין לומר נואש אלא‬ ‫מחוייב אפוא לכבד את חתימתך‪ ,‬ואולם‬ ‫יחזור ויתפלל‪ .‬זו היא ההדגשה שהפסוק‬ ‫האיש בשלו‪ .‬הזמינו העשיר לדין תורה אצל‬ ‫מדגיש בכפל הלשון‪" :‬קוה אל ה'"‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫הרה"ק בעל 'מגלה עמוקות'‪ ,‬ושטח לפניו את‬ ‫"חזק‪ ,‬ויאמץ לבך"‪ ,‬ושוב "וקוה אל ה'"‪ .‬אשר‬ ‫טענותיו‪ :‬הנה חתמתי על שטר שותפות‬ ‫לכאו' מאי כולי האי‪ ,‬ומאי רבותיה קא משמע‬ ‫יששכר וזבולון עם יהודי זה‪ ,‬וכעבור כמה‬ ‫לן? אלא כדברינו‪ ,‬שאין להתייאש גם אם‬ ‫שבועות הריהו חוזר בו ומבקש לבטל את‬ ‫התפלל כבר תפילות רבות ולא נענה‪ ,‬ישוב‬ ‫ההסכם‪ .‬שאל אותו ה'מגלה עמוקות'‪ :‬מדוע‬ ‫ויתפלל‪ ,‬לפי שגדול עד מאוד כח הקיווי‪ ,‬וסוף‬ ‫רוצה אתה לבטל את הסכם השותפות?‬ ‫דבר שתפילותיו תפעלנה את הישועה שהוא‬ ‫נענה מוכר הבייגאלאך ואמר‪ :‬רבינו‪ ,‬כל‬ ‫צריך לה‪.‬‬ ‫השנים שעסקתי בייצור הכעכים‪ ,‬הייתי‬ ‫במסכת קידושין )כט‪ ,‬ב( מובא המעשה‬ ‫בקשר עם הקב"ה‪ .‬התפללתי על כל דבר‬ ‫הבא אודות רב יעקב בריה דרב‬ ‫ודבר שעשיתי שייצא טוב ויצליח‪ ,‬ואילו כעת‪,‬‬ ‫אחא בר יעקב‪ ,‬אשר אביו שלח אותו ללמוד‬ ‫לאחר חתימת ההסכם‪ ,‬אין לי שום קשר‬ ‫תורה אצל אביי‪ ,‬אך לבסוף הלך רב אחא בר‬ ‫לקב"ה‪ .‬הסכם שכזה איני רוצה בו‪ ,‬ולא על‬ ‫יעקב בעצמו ללמוד תורה אצל אביי‪ .‬שמע‬ ‫דעת כן חתמתי! כששמע ה'מגלה עמוקות'‬ ‫אביי דקא הוה אתי‪ ,‬הוה ההוא מזיק בי רבנן‬ ‫את הדברים‪ ,‬התפעל ואמר‪ :‬אם יש בעיר הזו‬ ‫דאביי‪ ,‬דכי הוו עיילי בתרין אפילו ביממא הוו‬ ‫'בעלי בתים' שכאלו‪ ,‬הנני נשאר בקראקא‬ ‫מיתזקי‪ .‬אמר להו‪ :‬לא ליתיב ליה אינש‪,‬‬ ‫לכהן ברבנות! והוא שביארנו‪ :‬כל 'סיבה'‬ ‫אפשר דמתרחיש ניסא‪ .‬על בת בההוא בי‬ ‫שהקב"ה מסבב לאדם אינה אלא על מנת‬ ‫רבנן‪ .‬אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה‪.‬‬ ‫שיהיה לו‪ ,‬לאדם‪ ,‬קשר לקב"ה‪ .‬כשחסר לו‬ ‫כל כריעה דכרע נתר חד רישיה‪ .‬אמר להו‬ ‫בפרנסה‪ ,‬יבקש כל הזמן פרנסה‪ ,‬בלא עצבות‬ ‫למחר‪ :‬אי לא איתרחיש ניסא‪ ,‬סכינתין‪.‬‬ ‫ויאמין‬ ‫ובלא ייאוש‪ ,‬אלא יתפלל‪,‬‬ ‫על מאחז"ל זה מקשה המהרש"א איזה היתר‬ ‫שכשמתפללים אליו ית' הריהו עוזר! וכך הוא‬ ‫היה לאביי לנהוג כך ברב אחא בר יעקב‬ ‫בכל דבר – יתפלל אל הקב"ה‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫ולהביאו למצב של סכנה? ואף אם ידע‬ ‫רבי חמא ברבי חנינא )ברכות לב‪ ,‬ב( אם ראה‬ ‫שבוודאי ייעשה נס בזכותו‪ ,‬הלא קיי"ל כי כל‬ ‫אדם שהתפלל ולא נענה‪ ,‬יחזור ויתפלל‪,‬‬ ‫מי שעושים לו נס מנכין לו מזכויותיו! על‬ ‫שנאמר )תהלים כז‪ ,‬יד( "קוה אל ה'‪ ,‬חזק‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫לפני הקב"ה בבחינת כריעה והשתחווייה‪,‬‬ ‫קושיא זו מתרץ המהרש"א שלא היה זה נס‪,‬‬ ‫כדרך שעשה רב אחא בר יעקב‪ .‬שכאשר‬ ‫לפי שהשי"ת נתן בתפילתו של יהודי כח כה‬ ‫האדם משתחווה הריהו נכנע לפניו ית'‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬שהתפילה בכוחה לפעול ישועה בדרך‬ ‫וההכנעה הזו שוברת את כוחו של הסט"א‪.‬‬ ‫של 'טבע' ואינו 'נס'‪ .‬כיון שכך‪ ,‬יש להבין‪ :‬אם‬ ‫בספה"ק 'מאור עינים' מובא‪ ,‬שכאשר‬ ‫אמנם יש כח גדול כזה בתפילתו של כל יהודי‬ ‫האדם מתפלל וחוזר ומתפלל‬ ‫לפעול ישועה‪ ,‬יכול היה אביי עצמו להתפלל‬ ‫ועדיין לא נענה‪ ,‬כלומר כשהוא רואה שעדיין‬ ‫על הדבר‪ ,‬בצוותא עם כל אנשי העיר ההיא‪,‬‬ ‫לא זכה לישועה‪ ,‬לא יעלה על דעתו לומר‬ ‫ומפני מה עשה את כל הפעולה הזו שיתפלל‬ ‫שתפילותיו לא נתקבלו‪ .‬אלא בוודאי הוא‬ ‫רב אחא בר יעקב? אלא נראה שהטעם הוא‬ ‫שכל תפילה ותפילה מתקבלת ואינה הולכת‬ ‫לפי שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים‬ ‫ריקם‪ .‬עם זאת‪ ,‬פעמים שצריך להוריד את‬ ‫(ברכות ה‪ ,‬ב)‪ ,‬וכיון שאביי ואנשי עירו היו‬ ‫הישועה או את ההשפעה ממקום גבוה מאוד‪,‬‬ ‫נוגעים בדבר )שהיתה זו הצרה שלהם‪,‬‬ ‫מגובהי מרומים‪ ,‬ועל כן עדיין אינו רואה את‬ ‫בעירם( הוצרכו לסיועו של צדיק אחר‪,‬‬ ‫הישועה‪ ,‬אולם עליו להאמין בבירור הגמור‬ ‫בבחינת 'יהב ליה ידיה ואוקמיה'‪ .‬נמצינו‬ ‫שכל תפילה ותפילה ממשיכה את הישועה‬ ‫למדים גודל כוחה של תפילה‪ ,‬שיכולה לפעול‬ ‫עוד ועוד‪ ,‬ובלבד שלא יאמר נואש וימשיך‬ ‫בדרך 'טבע' עד שאינה נחשבת כלל כפעולה‬ ‫להתפלל‪" ,‬קוה אל ה'‪ ,‬חזק ויאמץ לבך‪ ,‬וקוה‬ ‫של 'נס'‪.‬‬ ‫אל ה'"‪ ,‬עד אשר לבסוף הישועה בוא תבוא‪,‬‬ ‫איתא )שם ה‪ ,‬א( אמר רבי לוי בר חמא‬ ‫בין בענייני רוחניות ובין בענייני גשמיות‪.‬‬ ‫אמר רבי שמעון בן לקיש‪ :‬לעולם‬ ‫זה עניין הברכה אשר ברך יצחק אבינו ע"ה‬ ‫ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר "רִגְזו‬ ‫בפרשתנו את יעקב בנו‪" :‬וְיִתֶן ל ְך ָ‬ ‫וְא ַל ת ֱֶחט ָאו"‪ .‬אם נצחו – מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪-‬‬ ‫ה ֱָאלוקִים מִט ַל הַשָמ ַי ִם ומִשְמ ַנֵי הָאָר ֶץ ו ְרֹב דָגָן‬ ‫יעסוק בתורה‪ ,‬שנאמר " ִאמְר ו בִלְבַב ְכ ֶם"‪ .‬אם‬ ‫וְתִירֹש" דפירש"י‪ :‬יתן ויחזור ויתן‪" .‬ויתן"‬ ‫נצחו – מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬יקרא קריאת שמע‪,‬‬ ‫אחד‪ ,‬שצריך האדם להיות דבוק בהשי"ת‪,‬‬ ‫שנאמר "עַל מִשְכַב ְכ ֶם"‪ .‬אם נצחו – מוטב‪,‬‬ ‫שתהיה לו שייכות אליו ית'‪ ,‬או אז ראוי הוא‬ ‫ואם לאו ‪ -‬יזכור לו יום המיתה‪ ,‬שנאמר "ו ְדֹמו‬ ‫לברכת 'יתן' הראשונה‪.‬‬ ‫ס ֶל ָה"‪ .‬הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע מבאר‬ ‫'ויחזור ויתן' היינו‪ ,‬שצריך לבקש שוב ושוב‪,‬‬ ‫)ב'לקוטי תורה'(‪ ,‬שכאשר האדם רואה שיש‬ ‫להאמין שהשי"ת בידו להושיע‬ ‫אצלו התגברות היצר הרע ואינו מצליח‬ ‫ורוצה להשפיע לו את הישועה‪ ,‬בלא‬ ‫לנצחו ולהתגבר עליו‪ ,‬יש לו להכניע עצמו‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ובגשמיות‪ .‬כן יזכנו השי"ת לגאולה השלימה‬ ‫להתייאש כלל‪ ,‬ואז 'ויחזור ויתן'‪ ,‬יזכה לפעול‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫את הישועה בכל מאי דצריך ליה‪ ,‬ברוחניות‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫על פרשתן‬ ‫נקודת אהבה שאינה תלויה בדבר זה הכח להביא את הגאולה‬ ‫חז"ל אמרו )אבות ה‪ ,‬טז( כי אהבה שאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן‪ .‬והוא כח עצום‬ ‫של גאולה‪ ,‬כאשר מגיעים לנקודה זו של אהבה שאינה תלויה בדבר‪ ,‬זה הכח להביא את‬ ‫הגאולה‪ .‬והיינו כאשר אין לו‪ ,‬לאדם‪ ,‬שום אינטרס ושום הנאה עצמית‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬רוב רובם של‬ ‫בני האדם בעולם אינם עושים אלא בעבור אינטרסים‪ .‬פעמים מיטיב אדם עם זולתו בעבור הכבוד‪,‬‬ ‫ופעמים שהוא מיטיב עמו בעבור הממון‪ ,‬או כל אינטרס אחר שיש לו‪ .‬כך הוא טבע העולם‪ :‬הכל‬ ‫בעבור אינטרסים‪ .‬משא"כ אהבה שאינה תלויה בדבר‪ ,‬שהריהו מתפלל בעד חבירו או מיטיב עם‬ ‫זולתו ללא אינטרסים‪ ,‬אלא אך ורק בעבור רצון השי"ת‪ ,‬זו היא אהבה שאינה תלויה בדבר‪.‬‬ ‫האבות הקדושים ע"ה היו מרכבה לשכינה‪ ,‬ולא היו להם שום אינטרסים‪ ,‬זולת עשיית רצון‬ ‫השי"ת‪ .‬יצחק אע"ה התפלל על עצם העניין‪ ,‬ללא שום אינטרסים‪ .‬כאשר אדם מגיע‬ ‫לנקודה של אהבה שאינה תלויה בדבר‪ ,‬זה הוא סוד קיום העולם‪.‬‬ ‫להגיע לאהבה שאינה תלויה בדבר‪ ,‬למעשה מתנה היא שמקבל האדם מהקב"ה‪ .‬אפילו אהבת‬ ‫אב לבנו‪ ,‬גם היא בעבור אינטרס‪ .‬אמנם הקב"ה הכניס זאת בטבע‪ ,‬אך יש בזה אינטרס‪.‬‬ ‫)ליל ששי פרשת תולדות תשע"ט(‬ ‫*‬ ‫"ויעתר יצחק לה' ‪ -‬תפילה‪ ,‬שהיתה ללא שום אינטרסים‬ ‫"ויעתר יצחק לה'" – הוא לא נתכוון כי אם לה'‪" ,‬לנוכח אשתו"‪ ,‬זו היתה כוונתו‪" :‬לנוכח‬ ‫אשתו"‪ .‬לכך "ויעתר לו ה'"‪ .‬חז"ל אמרו‪ ,‬שהיה זה למעלה מדרך הטבע שרבקה אע"ה‬ ‫תיפקד בבנים‪ .‬רק מתוך התפילה‪ ,‬שהיתה ללא שום אינטרסים‪ ,‬זכה יצחק אע"ה להפך את הטבע‪.‬‬ ‫זהו שאמר ריש לקיש שהיפך את הגזירה‪ ,‬ולפום כן קריין ליה עתרא‪ ,‬דאפיך אידרא‪ .‬היה צורך‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫להפך את הגזירה כאן‪ ,‬באופן שלמעלה מן הטבע‪" .‬ויעתר לו ה'" – מהו "ויעתר לו ה'" היה לו‬ ‫לומר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שנענה השי"ת לתפילתו‪ ,‬ובקשתו נתקבלה‪' :‬וישמע ה' את קולו' וכדומה‪ ,‬ואולם‬ ‫מהו הלשון "ויעתר לו ה'" לכך אחז"ל )שם( "ויעתר לו ה'" ‪ -‬רבי לוי אמר ‪ :‬משל לבן מלכים‪,‬‬ ‫שהיה חותר על אביו ליטול ליטרא של זהב‪ ,‬והיה זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ‪ ,‬שכן בערביא‬ ‫קורין לחתירתא‪ ,‬עתירתא‪.‬‬ ‫מי הוא זה שהיה חותר מבפנים‪ ,‬הלא המלך בכבודו ובעצמו הוא‪ ,‬בן המלכים היה חותר על אביו‬ ‫מבחוץ ליטול ליטרא של זהב‪ ,‬ואביו‪ ,‬המלך‪ ,‬חותר לו כנגדו מבפנים‪ ,‬מה פירושו של עניין זה‪,‬‬ ‫ומה צורך למלך לחתור לו מבפנים‪ ,‬אם רוצה המלך ליתן את הליטרא לבנו‪ ,‬צריך המלך להוציא‬ ‫את ליטרת הזהב וליתנה לבנו‪ ,‬על שום מה הוא חותר לו מבפנים‪ ,‬הבן הולך בגניבה‪ ,‬לגנוב מאביו‬ ‫את ליטרת הזהב‪ ,‬וחותר מבחוץ – ואביו‪ ,‬המלך‪ ,‬חותר לו חתירה מבפנים‪ ,‬יש להבין העניין‬ ‫שאומר כאן רבי לוי‪' .‬שכן בערביא קורין לחתירתא ‪ -‬עתירתא' וכי "שיעור בלשון ערבית" בא רבי‬ ‫לוי ללמדנו כאן‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מאחז"ל זה הוא פלאי‪ ,‬אלא‪ ,‬חז"ל באו ללמדנו בזה 'מושג' בתפילה‪,‬‬ ‫מדובר כאן על 'מושג' בתפילה‪ :‬מה הסיבה שהאדם המתפלל איננו מקבל את הדבר שביקש‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬פלוני זקוק לשידוך‪ ,‬אלמוני רוצה להיפקד בבנים‪ ,‬לשלישי חסר כסף ‪ -‬ואין להם הישועה‬ ‫שהם זקוקים לה‪ .‬מפני מה אין להם הישועה‪ – ,‬מחמת המקטרגים‪ ,‬המקטרגים אינם מניחים‬ ‫שיגיע לאדם השפע שהוא צריך‪ .‬אולם האדם הזה‪ ,‬בן מלכים הוא‪ .‬כל ישראל – בני מלכים הם‪.‬‬ ‫הוא מתפלל ומתפלל‪ ,‬מבקש מהקב"ה‪ ,‬ואולם המקטרגים מקטרגים כנגדו‪ .‬על כן‪ ,‬עליו לפעול‬ ‫במחתרת‪ ,‬למען לא ירגישו בדבר‪ .‬המלך הוא האב‪ ,‬כמ"ש "בנים אתם לה' אלקיכם"‪ ,‬רוצה‬ ‫להשפיע‪ ,‬על כן חותר אף הוא לעומתם‪ .‬אף הוא הולך בדרך מחתרת‪ ,‬על מנת להשפיע לבניו‬ ‫את הישועה שהם צריכים לה‪ .‬מה יש לנו ללמוד ממדרש זה? לרבי יוחנן‪ ,‬בפשטות‪ ,‬שפך תפילות‬ ‫בעושר‪ :‬התפלל הרבה‪ .‬ידוע על צדיקים שהיו מתפללים הרבה‪ .‬חוני המעגל עג עוגה ועמד בתוכה‬ ‫ואמר 'איני זז מכאן עד שתרחם על בניך'‪ ,‬והשקיע כוחות בתפילה עד ששבר את כל המחיצות‬ ‫וירדו גשמי ברכה‪ .‬וכן מצינו צדיקים רבים אחרים ששפכו תפילות רבות בלי הפסק‪ ,‬עד שהרגישו‬ ‫שפעלו את הישועות שביקשו‪ .‬האדם צריך‪ ,‬אפוא‪ ,‬להתפלל ולהתפלל עד אשר ירגיש שפעל את‬ ‫הישועה‪ .‬כל החסרון של האדם הוא‪ ,‬כשהוא מתייאש‪ .‬הוא סבור‪ :‬התפללתי כבר דקה וחצי‪ ,‬וזה‬ ‫מספיק‪ .‬לא זה הדרך‪ ,‬הדרך היא לעמוד ולחפור‪ ,‬להתפלל ולהתפלל‪ ,‬עד שיפעל את הישועה‪.‬‬ ‫אפשר לפרש את דברי רבי יוחנן ששפך תפילות בעושר‪ ,‬שאף הקב"ה‪ ,‬כביכול‪ ,‬שפך תפילות‬ ‫כנגדו‪ ,‬לעומתו‪ ,‬לסייע לו בתפילה‪ ,‬וכדרך שמצינו בגמרא ברכות שאותה תפילה שהתפלל‬ ‫רבי ישמעאל כהן גדול התפלל גם הקב"ה‪ .‬נמצא‪ ,‬שהקב"ה התפלל את אותה תפילה עצמה‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫שהתפלל רבי ישמעאל כ"ג! כאשר אדם עומד בתפילה ומתפלל ומתפלל‪ ,‬אף הקב"ה מתפלל‬ ‫כנגדו‪ .‬וזהו "ויעתר לו ה'"‪ ,‬אותה העבודה שהאדם נותן בתפילה‪ ,‬אף הקב"ה גם הוא נותן‪ .‬וזהו‬ ‫'מידה כנגד מידה'‪ ,‬וזהו שאחז"ל שכשיש אתערותא דלתתא יש אתערותא דלעילא‪ .‬נמצינו למדים‬ ‫במדרש זה 'הלכות תפילה' ממש‪ ,‬עוד יש לבאר בעניין המשל שהמשיל רבי לוי לבן המלכים אשר‬ ‫חתר במחתרת והיה אביו חותר כנגדו‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל )ברכות ג‪ ,‬ב( שדוד המע"ה קם בחצות‬ ‫הלילה‪ ,‬שנאמר )תהלים קיט( "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך"‪ .‬וכמובן‪ ,‬ה'בעל‬ ‫דבר' אינו ישן‪ .‬אמר לו הבע"ד "דוד" מה אתה ניעור כעת בחצות הלילה? רצונך לומר שירות‬ ‫ותשבחות לפני הקב"ה‪ ,‬טוב ויפה‪ ,‬אולם כעת אמצע הלילה‪ ,‬הינך עייף‪ ,‬לא יהיה לך כח מחר‪,‬‬ ‫עליך לישון עוד קצת! אמר לו דוד המע"ה‪ :‬מה אתה מדבר‪ ,‬וכי יודע אתה שמלך ישראל אני‪,‬‬ ‫עליי לעסוק בענייני המלוכה‪ ,‬מששמע הבע"ד כך‪ ,‬שבכוונתו לעסוק בענייני המלוכה‪ ,‬אמר לו ‪:‬‬ ‫אם כך‪ ,‬טוב ויפה‪ ,‬תקום ותעסוק בענייני הממלכה‪ ,‬הוא כבר מסכים‪ .‬זהו שנאמר )שם( "חשבתי‬ ‫דרכי" – אמרתי לו‪ ,‬לבעל‪-‬דבר‪ ,‬שצריך אני ללכת לעסוק בענייניי‪ ,‬למען יניחני‪" ,‬ואשיבה רגלי‬ ‫אל עדתיך"‪ ,‬ולאחר שכבר קמתי‪ ,‬הולך אני לעבודת השי"ת‪ ,‬ומשאיר אותו‪ .‬עם ה'בעל דבר' צריך‬ ‫אדם לילך ברמאות‪ ,‬והשי"ת עוזר לו‪ ,‬לעובד ה'‪ .‬השי"ת מניח לו‪ ,‬לבע"ד‪ ,‬לעשות את תפקידו‬ ‫ואת מלאכתו נאמנה‪ ,‬אולם הוא מסייע לכל מי שמתחזק כנגדו‪ ,‬ונותן לו סייעתא דשמיא‪ .‬זהו‬ ‫שאחז"ל באותו משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו להשיג את ליטרת הזהב – זהו דוד המלך‬ ‫ע"ה‪ ,‬שהיה חותר על אביו ורוצה לעסוק בעבודת השי"ת‪ ,‬אלא שהבע"ד אינו מניחו‪ .‬לכך אמר‬ ‫לו‪ :‬הולך אני בעבור 'ליטרא של זהב'‪ ,‬אינני קם כעת אלא לצורך הפרנסה‪ ,‬בשביל הכסף והזהב‪,‬‬ ‫מששמע הבע"ד כך‪ ,‬הניחו לילך‪ ,‬ומיד "ואשיבה רגלי אל עדתיך" מיהר ורץ לבית המדרש‪.‬‬ ‫והקב"ה עוזרו‪ ,‬ונמצא זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ‪ .‬זו הדרך לזכות לסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' תרומה תשנ"ט(‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫לפטר את ה"מנהיג" ההוא היצה"ר בכתב פיטורים‬ ‫הרה"ק ה'שפת אמת' מבאר בפרשת האזינו שהצדיקים מבקשים שתינטל מהם הבחירה‪ ,‬כלו'‬ ‫שלא תהא להם שום בחירה זולת לעשות רצון השי"ת‪.‬‬ ‫בדומה לזה מובא ב'פרי הארץ' פר' נצבים על מאחז"ל )ברכות סא‪ ,‬ב( צדיקים יצר טוב שופטן‬ ‫רשעים יצר הרע שופטן‪ ,‬מהו הלשון 'שופטן'? מבאר 'פרי הארץ'‪ ,‬שהצדיקים יצר הטוב‬ ‫שופטן – פירוש‪ ,‬שהיצה"ט מנהיג אותם ואומר להם‪ :‬עשה כך ואל תעשה כך‪ ,‬והצד השני אין‬ ‫לו מה לומר כלל‪ .‬ואילו הרשעים‪ ,‬להיפך‪ :‬היצר הרע שופטן‪ ,‬שהוא מנהיגן‪ .‬נמצא‪ ,‬שאין להם‬ ‫בחירה‪ ,‬לא לצדיקים ולא לרשעים‪ .‬מה יעשה אפוא הרשע‪ ,‬וכי יישאר שם תמיד? מבאר 'פרי‬ ‫הארץ'‪ ,‬שאף לרשעים יש עצה ותקנה‪ :‬שיכולים גם הם לצעוק לה' ולבקש שיחזיר להם את‬ ‫הבחירה‪ ,‬שלא יהא היצר הרע מנהיגם ושופטם‪ .‬על ידי זה מחזירים להם את הבחירה‪ ,‬אם יתפללו‬ ‫ויבקשו מה' בכל ליבם‪ ,‬יחזיר להם הקב"ה את הבחירה‪ ,‬ויפטרו את ה"מנהיג" ההוא – יתנו לו‬ ‫להיצר הרע כתב פיטורים לאמר‪ :‬אין אתה המנהיג כאן‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שהברכה שקיבל יעקב אע"ה היתה שלא ברצונו של יצחק אביו ]לא היתה לו בחירה‬ ‫בדבר הזה[‪ .‬מוסיף ה'שפת אמת'‪ ,‬שבברכה הזו תלויים כל העולמות‪ :‬באותה ברכה‬ ‫שברך יצחק אע"ה את יעקב אע"ה תלויים כל העולמות‪ ,‬ולא שייך שתהיינה הברכות הללו על‬ ‫ידי איש‪ ,‬רק על ידי הקב"ה‪ ,‬שאין זה דבר שבמקרה ]ואפשר עי"ז היתה הברכה ע"י יצחק שכהו‬ ‫עיניו‪ ,‬כמ"ש רש"י ז"ל שייחד הקב"ה שמו עליו[‪ .‬נמצא שהברכות היו על ידי הקב"ה‪.‬‬ ‫)ליל ששי פרשת תולדות תשע"ט(‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫להתחזק ולהתפלל תפילות לה'‬ ‫פעמים שבני אדם אינם חשים בטוב‪ ,‬וחושבים לעצמם מה אעשה כעת? כשבאים עלי אזי אני‬ ‫אומר להם שעליהם להתחזק ולהתפלל תפילות לה' שיחזקו וירפאו ממיחושיו וממחלותיו‪.‬‬ ‫וכבר סיפרנו את המעשה אודות הגה"ק ה'חפץ חיים' זצוק"ל‪ ,‬שהיה זה בשנות זקנותו‪ ,‬כשהיה‬ ‫בשנות התשעים‪ ,‬והימים היו ימי החורף‪ ,‬בחוץ שלג ורוח סערה‪ .‬רצה הח"ח להשכים קום‪ .‬בא‬ ‫אליו הבעל דבר ואמר לו‪ :‬ישראל מאיר‪ ,‬האמנם עומד אתה להשכים קום גם היום? כלום יודע‬ ‫אתה מה נעשה בחוץ? שלג‪ ,‬ורוח סערה‪ ,‬הרי זה ממש סכנת נפשות ליהודי זקן כמוך‪ ,‬כבן‬ ‫תשעים‪ ,‬לצאת החוצה במזג אוויר שכזה‪ ,‬אמר לו הח"ח‪ :‬מה אתה סח‪ ,‬ובן כמה אתה‪ ,‬הלא אתה‬ ‫זקן ממני‪ ,‬ואעפ"כ השכמת קום – אף אני אשכים כעת‪ ,‬צריך לדבר אליו‪ ,‬אל היצה"ר‪ ,‬דיבורים‬ ‫כדרבנות‪ ,‬כן יעזרנו השי"ת שנזכה לעבוד את השי"ת בלא מניעות ובלא הפרעות‪ ,‬ויזכה כל אחד‬ ‫ואחד לישועות‪ ,‬בני‪ ,‬חיי‪ ,‬ומזוני רויחי‪ ,‬רפואות וישועות ושמחות‪.‬‬ ‫)ליל שישי פר' תרומה תשנ"ט(‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫סגולה להגיע לעליה גדולה ברוחניות‬ ‫הרה''ק הרמ''ל מסאסוב זיע''א הקשה בפי' הפסוק תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה‪,‬‬ ‫דבוודאי שלעבוד את ה' בשמחה הוא מדריגה נאה מאוד‪ ,‬אבל איך אפשר לומר שכל‬ ‫התוכחה ח''ו יהיה על כך‪.‬‬ ‫אלא פי' הדברים הוא שאפילו אם מקיימים המצוות בפועל אך אם לא עושים המצוות בשמחה‬ ‫שם מתחיל הירידה‪ ,‬זה סימן שהמצוות אינם חשובים כ''כ בעיניו‪ ,‬שכל מצוה צריך להיות‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫בשמחה שזוכה לעשות מצוה‪ ,‬אך אם אינו בשמחה שם מתחיל הירידה ברוחניות עד שבא למצב‬ ‫של חורבן ביהמ''ק ח''ו‪ ,‬ברם העובד את ה' בשמחה זהו סימן של חשיבות ומסוגל על ידי זה‬ ‫להביא לעליה גדולה ברוחניות‪.‬‬ ‫)צפרא דשבתא פר' תולדות תשס"ז(‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫משל למצבנו האיך נמצא את דרך הטוב‬ ‫וניפטר מהגאווה ונוכל ללכת בדרך האמת‬ ‫האדם יכול להיות בקי בכוונות וייחודים‪ ,‬מכוון ולומד כתבי האר"י הק'‪ ,‬ובה‪-‬בשעה כל‪-‬כולו‬ ‫מלא טינופת‪ ,‬רח"ל‪ .‬צריך לדעת עד כמה האדם הינו שקרן‪ .‬הוא משקר את עצמו‪ .‬הוא‬ ‫מכוון כוונות וחושב שהוא כבר "עף בשמים"‪ ,‬בשעה שהוא באמת מתחת לאדמה‪ .‬האדם צריך‬ ‫לחפש את בורא העולם‪ ,‬לצעוק עד לב השמים‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬היכן אתה "עד אנה תסתיר את‬ ‫פניך ממני" )תהלים יג‪ ,‬ב( עליך לשאוף להיות יהודי פשוט‪ ,‬שואב מים‪ ,‬אם נגע אדם בנקודה‬ ‫אמיתית‪ ,‬אין אצלו שום עיכוב‪ .‬הוא יכול להיות שואב מים ובכל זאת דבוק בה'‪ .‬וכך אמרו חז"ל‬ ‫)פסחים קיג‪ ,‬א( פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא וסניא‬ ‫בי מלתא‪ .‬כאשר יתבונן‪ ,‬ייווכח שכל מחשבותיו סובבות סביב הגאווה‪ :‬האם כיבדו אותו כראוי‪,‬‬ ‫וכיצד דיברו אליו‪ ,‬וכיצד דיברה אליו האשה‪ ,‬ואיזו מלה אמרה לו‪ .‬הכל מסתובב סביב הגאווה‬ ‫והכבוד והשקר‪ .‬הבריות אינם פוקחים עיניהם להכיר בכך‪ .‬הכל סירחון אחד גדול‪ ,‬בלא גוזמא‪.‬‬ ‫כיון שכך‪ ,‬יש לו לאדם ללמוד מזה להכיר מה הוא ומה ערכו‪ ,‬שהכל דמיון ואחיזת עיניים‪ ,‬שקר‬ ‫ובלוף‪ .‬האדם בטבעו חי בדמיון‪ .‬כך‪ ,‬במשך הזמן‪ ,‬כשייכנס לעבודה זו‪ ,‬יגלה עוד ועוד שהינו ממש‬ ‫זבל ומסריח‪ .‬וזה גופא‪ ,‬כאשר יכיר את הזבל הזה‪ ,‬רחמי ה' הם‪ .‬ואפילו אנשים הנקראים ברחוב‬ ‫'חשובים'‪ ,‬ומשמשים בתפקיד ר"מ או משגיח‪ ,‬מגיד שיעור וכדו'‪ ,‬גם אצלם הכל בלוף גדול ושקר‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬האדם צריך לראות את החיסרון לא בזולתו כי אם בו עצמו‪ ,‬שהם יהיו כעין "מראה"‪-‬שפיגל‬ ‫עבורו‪ ,‬שיראה את עצמו שם‪ .‬האדם צריך להכיר שהוא איננו טוב מהם‪ .‬כאשר אין לו‪ ,‬לאדם‪,‬‬ ‫רחמי ה'‪ ,‬אין לו כלום‪ .‬אלא‪ ,‬שהם מסתובבים סתם כך‪ ,‬בטמטום‪ ,‬ואינם מודעים לכל זה‪ ,‬על כן‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫יש עליהם לימוד זכות‪ .‬אולם עלינו לראות כיצד מלמדים ואיך מחנכים‪ .‬הכל גאווה אחת גדולה‪,‬‬ ‫מוכרים לקהל "קדושה" או "תורה"‪ ,‬ה' ישמרנו‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬קודם שייכנס האדם לעבודה הזו באמת‪ ,‬בפנימיות‪ ,‬לא יהיה לו מאומה‪ .‬צריך להיכנס‬ ‫לפנימיות העבודה‪ ,‬להכיר את הריקנות שלו‪ ,‬ולגלות שאין לו כלום‪ ,‬לדעת שכל השאיפות‬ ‫שלו הן לשקר ולגאווה‪ ,‬ומתוך כך יבוא לצעוק לה' שיוציא אותו מהמצב הזה‪ .‬האדם איננו נמצא‬ ‫בבהירות לראות את רחמי ה' באופן ברור ומוחש‪ .‬הוא עושה מהכל ערבוביא "סלט" וסבור שיש‬ ‫בידו תורה וקדושה וקבלה‪ ,‬בשעה שאין לו מאומה‪ .‬צריך שיזכה לתורה "נקייה"‪ .‬והיאך זוכים‬ ‫לתורה "נקייה"? כאשר ירגיש שהקב"ה הוא אשר נותן לו את המחשבות‪ .‬ולא שילמד זאת מתוך‬ ‫הטבע שלו‪ .‬לא די במה שיחזור על כך‪ ,‬אלא עליו לצעוק שתזכה לכך‪ .‬כאשר יזכה ללמוד את‬ ‫זה‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬יגלה היכן עמד עד היום‪ ,‬ויווכח שעדיין לא התחיל בכלל ללמוד תורה‪ .‬כל הלימוד‬ ‫שלו – כולו במהלך משול למה הדבר דומה חהבדיל בין הטמא לבין הטהור לכפי שלומדים‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬רח"ל השאיפות שלו הן של 'גדלות'‪ .‬לומדים לקראת 'תואר'‪ .‬אילו היה האדם יודע‬ ‫באיזה לכלוך הוא נמצאים‪ ,‬היה מזדעזע מכך שעדיין לא נגע בשום נקודה של קדושה ושל תורה‪.‬‬ ‫אנחנו עדיין ב"חינוך"‪ ,‬ב"חדר"‪ ,‬ומחפשים ממתקים‪ ,‬סוכריות ושוקולד‪.‬‬ ‫אבל האדם אינו שמח כשהוא מגלה את השפל שלו‪ ,‬ולא הוא נשבר‪ ,‬הגאוה שלו היא אשר‬ ‫נשברת‪ .‬ותו לא‪ .‬מה מכאיב לו? הגאווה היא שכואבת לו‪ .‬לכשיזכה לנקודה כלשהי של‬ ‫אמונה‪ ,‬ישמח שמחה גדולה‪" .‬אנכי עמד בין ה' וביניכם" )דברים ה‪ ,‬ה(‪ ,‬ופירשו הצדיקים שהגאווה‬ ‫היא המציבה מסך המבדיל בינינו לבין הקב"ה‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אלימלך זי"ע אמר שהגאווה היא 'אבי אבות הטומאה'‪ ,‬ואעפ"כ הכל עובדים ויגעים‬ ‫כל ימיהם כדי להשיג את הגאווה‪ ,‬אשר היא מאוסה כל כך בעיני ה'‪ ,‬כמ"ש "תועבת ה'‬ ‫כל גבה לב" )משלי טז‪ ,‬ה(‪ .‬עבודת ה' היא עמוקה מני עומק‪ .‬האדם אינו מכיר עד כמה הוא‬ ‫תועה‪ .‬למה הדבר דומה‪ ,‬לאדם התועה בדרך ואינו מוצא דרכו במדבר‪ .‬דוד המע"ה הרגיש עצמו‬ ‫כתועה במדבר‪ ,‬וביקש רבונו של עולם‪ ,‬מצבי נמשל למצבו של אותו שה שאינו מוצא דרכו אל‬ ‫העדר‪ ,‬והוא תועה במדבר‪ .‬הרועה מחפש אחריו‪ ,‬ואינו יודע היכן למוצאו‪" .‬תעיתי כשה אבד‪,‬‬ ‫בקש עבדך" )שם קיט‪ ,‬קעו( תעיתי כאותו שה במדבר‪ ,‬שאינו מוצא דרכו‪ ,‬בקש אתה אותי‬ ‫והשיבני‪ ,‬למען אדע דרכי חזרה! כל זה משל הוא למצבנו‪ .‬דוד המע"ה אמר זאת לגבינו‪" :‬תעיתי‬ ‫כשה אבד‪ ,‬בקש עבדך" כן יזכנו השי"ת שנמצא את דרך הטוב וניפטר מהגאווה ונוכל ללכת‬ ‫בדרך האמת‪ .‬ויזכנו להגיע לאמת רק מתוך צעקות‪.‬‬ ‫)בשיעור האדרת והאמונה יום ג' ה' כסלו תשע"ו(‬ ‫יד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫}כהמשך למדור הקודם{‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫על האמור לעיל שהאדם יכול להיות בקי בכוונות וייחודים‪ ,‬מכוון ולומד כתבי האר"י הק'‪ ,‬ובה‪-‬‬ ‫בשעה כל‪-‬כולו מלא טינופת‪ ,‬רח"ל‪ .‬מה צריך לדעת עד כמה הוא משקר את עצמו שמכוון‬ ‫כוונות וחושב שהוא כבר "עף בשמים"‪ ,‬בשעה שהוא באמת מתחת לאדמה?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫מאמר זה מלמדנו שהאדם צריך להכיר את עצמו‪ ,‬ושהוא מחפש תמיד גדלות וגאווה‪ .‬הוא איננו‬ ‫מחפש את הקב"ה‪ .‬הוא מחפש את הסיפוק שלו ואת הגאווה‪ .‬יש לו‪ ,‬לאדם‪ ,‬קנה מידה‬ ‫והריהו מודד "כיצד פלוני דיבר אליי‪ ,‬וכיצד אלמוני מחזיק ממני"‪ ,‬ועל כך כל מחשבותיו כל הזמן‪,‬‬ ‫עם שקר‪ .‬הוא איננו חי את האמונה‪ .‬צריך לחיות את האמונה‪ ,‬לראות את הקב"ה כל הזמן! יש‬ ‫כאן‪ ,‬במאמר הנ"ל‪ ,‬קטע המתייחס לאותם הלומדים כתבי האר"י הק' וספר 'עץ חיים'‪ ,‬ומחפשים‬ ‫שם את הגדלות שלהם‪ ,‬אך אין הדברים שייכים אלינו‪ ,‬שהרי אנו בין כה וכה איננו לומדים כתבי‬ ‫קבלה‪ .‬אותם מקובלים הלומדים כתבים אלו‪ ,‬צריך שיחפשו את האמת‪ ,‬את הנקודה האמיתית‪,‬‬ ‫ולא את הגדלות והסיפוק‪ .‬יתכן‪ ,‬אם הקב"ה יזכנו‪ ,‬ללמוד 'עץ חיים' ושאר כתבי האר"י‪ ,‬נוכל‬ ‫לדעת כיצד לגשת ללימוד הזה‪ ,‬על מנת "לראות את ה'" בכל מאמר ומאמר‪ .‬וכך הוא גם בלימוד‬ ‫הנגלה‪ ,‬לא ללמוד עם הגאווה‪ ,‬אלא להכיר שהקב"ה הוא אשר נותן לאדם כל דבר‪ .‬מה שיש לו‪,‬‬ ‫לאדם‪ ,‬מאת הקב"ה הוא‪ .‬ומה שאין לו‪ ,‬אף זה מאת הקב"ה‪ .‬שלא יהיו לו כאבים על מה שאין‬ ‫לו‪ :‬האדם רוצה כך וכך‪ ,‬יש לו "תוכנית"‪ ,‬אולם הקב"ה אומר‪ :‬לא כך‪ ,‬אלא יש לי תכנית אחרת!‬ ‫"רבות מחשבות בלב איש‪ ,‬ועצת ה' היא תקום" )משלי יט‪ ,‬כא(‪ .‬האדם צריך למסור עצמו להנהגת‬ ‫הקב"ה‪ ,‬בכל מה שעובר עליו‪ ,‬שיהא בהכנעה ויקבל הכל באהבה‪ ,‬או אז יזכה לשלום בית‪ ,‬ויהא‬ ‫לו שלום עם חבריו וגם עם עצמו‪ .‬בלא זה‪ ,‬אין לו מנוחה‪ .‬האדם איננו רוצה לחיות עם אמונה‪.‬‬ ‫הוא חי עם השקר שלו‪ ,‬על כן הוא מחפש כל הזמן את הגדלות שלו‪ ,‬ואינו רוצה להודות שהוא‬ ‫מחפש את הגדלות‪ .‬בתחילה‪ ,‬צריך האדם להכיר את השקר שלו‪ .‬שמצד טבעו אינו מודה שהכל‬ ‫טו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫אצלו שקר‪ ,‬והוא מצטדק‪" :‬הנני מכוון לשם שמים! פלוני פגע בי‪ ,‬אולם מה שאני עושה לו איננו‬ ‫למען הכבוד שלי‪ ,‬אלא למען כבוד ה'"‪ .‬וכל התכניות שהוא מכין‪" ,‬לכבוד השם" הן‪ ...‬כך‪ ,‬הוא‬ ‫מחפש את השקר ומכנה זאת שלשם‪-‬שמים הוא מכוון‪.‬‬ ‫ומה יעשה האדם על מנת להכיר שהכל אצלו שקר? הדרך היא לצעוק אל ד'! השנים חולפות‬ ‫ועוברות‪ ,‬והאדם עדיין לא הגיע לכלום‪ .‬וכי לא שמעת שהשנים עוברות? והאדם טרם‬ ‫התחיל לעבוד! צריך להגיע לבהירות באמונה‪ ,‬לראות את הקב"ה‪ ,‬לחיות את האמונה‪.‬‬ ‫)ליל שישי חיי שרה תשנ"ה(‬ ‫)*(‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫אמנם השנים חולפות ואנו כבר מבוגרים‪ ,‬מה רוצה מאיתנו השי"ת?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫השי"ת רוצה שנצעק אליו ושנעבוד אותו באמת! דוד המלך ע"ה צעק לה'‪ ,‬ככתוב בתהלים‬ ‫)קמב‪ ,‬ב( "קולי אל ה' אזעק קולי אל ה' אתחנן"‪ .‬דוד המע"ה צעק‪ ,‬הוא עבר ייסורים‬ ‫וצרות רבות‪ ,‬וכל הזמן התפלל וצעק לה'‪ ,‬והיה חי עם הקב"ה בכל דבר‪" :‬הושיעני אלקים כי באו‬ ‫מים עד נפש" )תהלים סט‪ ,‬ב(‪" ,‬עד אנה תסתיר את פניך ממני" )שם יג‪ ,‬ב(‪ .‬הוא עבד בכל‬ ‫כוחותיו‪ .‬נעבוד גם אנו‪ ,‬כמו דוד המלך‪ .‬עבור מי הוא כתב את ספר התהלים? עבורנו‪ ,‬עבור כלל‬ ‫ישראל‪ .‬כל אחד צריך אפוא לקחת את הדוגמא מדוד המלך‪ ,‬כיצד להתפלל וכיצד לצעוק ולעבוד‪.‬‬ ‫)יום ג' ויצא ה' כסלו תשע"ו(‬ ‫טז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הרה"ק רבי דובער זיע"א‬ ‫האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש‬ ‫ט' כסליו תקפ"ח‬ ‫מב˘רי אחזה אלו˜‬ ‫הרה"ק בעל 'צמח צדק' זי"ע היה חתנו של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש זי"ע‪.‬‬ ‫ה'צמח צדק' סיפר‪ ,‬שאילו היו חותכים את בשרו של חמיו‪ ,‬לא היה יוצא‬ ‫מתוכו דם כי אם חסידות‪.‬‬ ‫גילוי ˆד˜˙ אביו‬ ‫במשפחתו של הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע דיברו שהרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע ראה את‬ ‫האר"י הק' זי"ע‪ ,‬אך לא ידעו פרטי המעשה‪ ,‬אימתי וכיצד היה הדבר‪.‬‬ ‫פעם ארע‪ ,‬שהרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע הוצרך לסכום גדול של כסף‪ ,‬ולא היה לו‪.‬‬ ‫אחד מהעשירים אמר לו רבי‪ ,‬אני מנדב את הסכום‪ .‬שמח הצדיק שמחה גדולה‪ ,‬משום‬ ‫שהיה לו צורך גדול בכסף בעת ההיא‪ ,‬ועל כן אמר לו הבעה"ת‪ ,‬שבשכר זאת רשאי‬ ‫הוא לבקש כל אשר יחפץ‪ .‬יצא הגביר‪ ,‬והרהר בדעתו מה ראוי לבקש מהבעה"ת‬ ‫הרבי אמר לו שהוא רשאי לבקש כל אשר יחפץ! ביוצאו‪ ,‬פגש את בנו של הבעה"ת‬ ‫זיע"א‪ ,‬האדמו"ר האמצעי זי"ע‪ ,‬סיפר לו את דבר המעשה ושאל אותו מה כדאי לבקש‬ ‫מאביו‪.‬‬ ‫האדמו"ר האמצעי היה תאב מאד לדעת מה היה המעשה ההוא עם האר"י הק' זי"ע‪.‬‬ ‫אמר לגביר‪ ,‬בקש מהאבא‪ ,‬שרצונך לדעת מה היה המעשה עם הגילוי שהיה‬ ‫יז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫לו עם האר"י הק' זי"ע‪ .‬נכנס הגביר ושטח לפניו את מבוקשו‪ .‬מאחר שהבעה"ת כבר‬ ‫הבטיחו שיוכל לבקש כל אשר יחפץ‪ ,‬הוצרך לקיים עתה את הבטחתו‪ ...‬סיפר לו‬ ‫הבעה"ת‪ ,‬שפעם ישב אצל רבו‪ ,‬המגיד הק' זי"ע‪ ,‬וישבו שם גם הרה"ק הרבי ר'‬ ‫שמעלק'ע מניקלשבורג זי"ע‪ ,‬הרה"ק בעל ה'הפלאה' זי"ע‪ ,‬הרה"ק הרבי ר' אלימלך‬ ‫זי"ע‪ ,‬והכל היו אז בהתפשטות הגשמיות‪ ,‬ואף אני ישבתי ביניהם‪ .‬לפתע‪ ,‬ראיתי‬ ‫שהרבי ביקש שיכניסו כסא‪ .‬כשהעמידו כסא לידו‪ ,‬נכנס פנימה אברך‪ ,‬והמגיד קם‬ ‫לפניו מלוא קומתו וניגש לקבל את פניו‪ ,‬הושיבו אצלו‪ ,‬ואיש לא ראהו‪ ,‬משום שכל‬ ‫החברייא היו מופשטים מכל עניני העולם הזה‪ ,‬ורק אני לבדי ראיתי את המראה ההוא‬ ‫היה זה האר"י הק' זי"ע‪.‬‬ ‫ים החסידו˙‬ ‫הרה"ק בעל 'צמח צדק' זי"ע אמר על האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש‪ ,‬הרה"ק רבי‬ ‫דב בער זי"ע‪ ,‬שבמשך שלושים שנה היה "כדג בים"‪ ,‬בים החסידות ‪ -‬כל כך‬ ‫היה שקוע‪ ,‬עד שהיה מסוגל לעמוד תשע שעות ברציפות בהתבוננות ובדביקות בה'‪.‬‬ ‫גודל נ˘מ˙ו‬ ‫האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש‪ ,‬הרה"ק רבי דובער זי"ע‪ ,‬היה מחותנו של הרה"ק‬ ‫רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע‪ .‬פעם‪ ,‬היתה להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‬ ‫טענה על כך שאיננו אומר 'חסידות'‪ .‬הסביר לו אביו ‪ -‬הרה"ק בעל 'התניא' זי"ע איזו‬ ‫נשמה היא זו‪ ,‬וכיבד אותו שיאמר חסידות‪ .‬לאחר שגמר לומר‪ ,‬נטל הרה"ק‬ ‫מברדיטשב זי"ע את הטלית קטן שלו והניחה על ראשו‪ ,‬ובירכו‪ ,‬שלא יזיק לו עין‬ ‫הרע מהמלאכים‪.‬‬ ‫ה˙בוננו˙ בדבי˜ו˙ עˆומה‬ ‫הרה"ק בעל התניא זי"ע התגורר בקומה העליונה‪ ,‬ובנו ‪ -‬הרה"ק רבי דובער זי"ע‬ ‫)האדמו"ר האמצעי( היה בעל מוח גדול והיה מסוגל לעמוד תשע שעות‬ ‫ברציפות כשהוא תפוס במחשבות מבלי לדעת כלל באיזה עולם הוא נמצא‪ .‬פעם‪ ,‬נפל‬ ‫אחד מילדיו ובכה בכי תמרורים‪ ,‬אולם הרה''ק ר' דובער היה שקוע אז בשרעפים‬ ‫ולא שמע כלל‪ .‬והרה''ק הבעל התניא‪ ,‬הסבא‪ ,‬שמע מלמעלה את בכי נכדו‪ ,‬ומיהר‬ ‫לרדת אליו להרגיעו ולהשקיטו‪ .‬כשירד‪ ,‬ראה מה המצב ‪ -‬כיצד בנו עומד שקוע‬ ‫במחשבות ובדביקות והוגה בעבודת ה'‪ ,‬עד שאיננו שומע מאומה מבכיו של הילד‬ ‫יח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ומבלי לדעת מה נעשה סביבו‪ .‬אמר אז הרה"ק בעל ה'תניא' תוכחת מוסר לבנו‪ ,‬וכך‬ ‫אמר לו ככל ששקועים בדביקות בהשי"ת‪ ,‬עם זאת‪ ,‬את בכיו של תינוק צריך לשמוע‪,‬‬ ‫לא צריך לנהוג כך ‪ -‬צריך להימצא 'למעלה ולמטה'‪ ,‬לדעת גם מה נעשה כאן‪.‬‬ ‫ביאור בדרך העבודה על פי המע˘ה הנ"ל‬ ‫כשהאדם שרוי בקטנות המוחין ואינו יכול להתבונן באמונה‪ ,‬יאמר לעצמו בפשטות‬ ‫הלא התבוננתי כבר כ"כ הרבה פעמים והנני יודע זאת בבירור גמור שיש‬ ‫בורא עולם ו"מלוא כל הארץ כבודו"‪ .‬בדרך זו הוא חוזר ומעורר את האמונה‬ ‫בפשטות‪ .‬דרך נוספת היא דרך הביטול‪ ,‬כשיאמר האדם ליצר הרע אינני נכנס לויכוח‬ ‫אתך! לאחר שכבר יש לו יישוב הדעת‪ ,‬ישוב ויתבונן‪ ,‬ואז יצעק לה'‪.‬‬ ‫כעין זה מסופר על הרה"ק 'האדמו"ר האמצעי' ]בנו של הרה"ק בעל התניא זי"ע[‬ ‫שדרכו היתה להתבונן באמונה במשך כשמונה או תשע שעות‪ ,‬ללא הפסק‪ ,‬עד‬ ‫שלא שמע כאשר אחד מילדיו נפל ובכה‪ .‬עד כדי כך היה מקושר בהתבוננות! הקב"ה‬ ‫לבדו יודע מדוע צריכים לנהוג עם אדם מסויים במדת הגבורה‪ ,‬אולם בעצם חסד‬ ‫הוא‪ ,‬והכל אל מקום אחד הולך‪ ,‬ושורש כולם רצונו הפשוט באמונתו הפשוטה‬ ‫הגדולה והחזקה‪ .‬כאשר האדם סגור במוח‪ ,‬הרי זו מידת הגבורה‪ .‬וחסד ה' הוא‪ ,‬בכדי‬ ‫שיתגבר על כך‪ ,‬שכשהאדם מתגבר על כך הריהו עולה בדרגה‪ .‬על כך איתא במדרש‬ ‫)ב"ר פר' נה סי' א( שאין מעלים את האדם אלא על ידי נסיון ]"ויהי אחר הדברים‬ ‫האלה והאלוקים נסה את אברהם" כתיב )תהלים ס‪ ,‬ו( "נתתה ליראיך נס להתנוסס‬ ‫מפני קשט סלה" נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין‪ ,‬בשביל לנסותן בעולם‪,‬‬ ‫בשביל לגדלן בעולם‪ ,‬כנס הזה של ספינה‪ .‬וכל כך למה? "מפני קושט"‪ ,‬בשביל‬ ‫שתתקשט מדת הדין בעולם[‪ .‬אפילו אברהם אבינו ע"ה הוצרך לעבור את הנסיונות‪.‬‬ ‫האדם צריך להאמין ב'אמונה פשוטה' שהכל לטובה‪ ,‬ושהקב"ה יכול לעזור לו בכל‬ ‫רגע‪ ,‬אפילו כאשר חוזרים הצ'קים מהבנק‪ .‬פעמים שה'טבע' וה'מציאות' טופחים לו‬ ‫לאדם על פניו כאומרים לו "מה קורה כאן‪ ,‬הצ'קים חוזרים‪ ,‬והמהומה גדולה‪ ,‬ועליך‬ ‫להתרוצץ ולהביא ערבים"! אך האדם צריך לעמוד חזק באמונה‪ ,‬לידע בבירור שיש‬ ‫בורא עולם והוא מנהיג את העולם‪ ,‬ושישועת ה' יכולה להגיע בכל רגע‪ ,‬ולא יעזוב‬ ‫את המחשבה מעניין זה‪ .‬פשטות האמונה היא דוקא בשעה שה'טבע' טופח על פניו‪.‬‬ ‫אז הוא הנסיון‪ .‬הקב"ה יכול לעזור בכל רגע‪ ,‬והצער שהאדם עובר הוא ה'טוב הגנוז'‪.‬‬ ‫חלק אחד באמונה הוא להאמין כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬וחלק נוסף‬ ‫יט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫באמונה הוא להאמין שבכל רגע ורגע יכול ה' לעזור לו‪ ,‬וכבר הכין עבורו את הפרנסה‬ ‫יש צנורות של שפע‪ ,‬וגם אם כעת יש "סתימה זמנית" והשפע מתעכב‪ ,‬יש לדעת‬ ‫שהקב"ה מנהיג את כל העולם בכלל ובפרט עם כל הצטרכויותיו‪.‬‬ ‫ספריו ה˜'‬ ‫האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש‪ ,‬הרה"ק רבי דובער זי"ע‪ ,‬חיבר למעלה מכ' ספרים‬ ‫על כל דרכי העבודה‪ ,‬והבטיח לבוא לסייע למי שילמד בספריו‪.‬‬ ‫מאמרו˙יו ה˜'‬ ‫מה שקבעו לנו חז"ל שנר חנוכה הוא מצות 'נר איש וביתו'‪ ,‬הוא ענין של 'אחדות'‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬נוהגים רבים לילך לבקר בימי החנוכה את ההורים‪ ,‬את הסבים והסבתות‬ ‫ואת שאר הקרובים והידידים ומתאספים יחדיו‪ .‬רואים שיש בזה ענין של 'אחדות'‪.‬‬ ‫ויתכן שיש בזה חלק מפרסומי ניסא ‪ -‬הגם שמצות פרסום הנס נאמרה על הדלקת‬ ‫הנרות‪ ,‬אולם האחדות היא בודאי דבר טוב ורצוי‪ ,‬ובפרט בימים אלו צריכים וזקוקים‬ ‫לענין האחדות מאד ‪ -‬לפי שבזה כוחנו‪ ,‬כאשר מתאספים יחד ומתאחדים‪.‬‬ ‫חז"ל אמרו )סנהדרין צז‪ ,.‬פס"ז שמות ג‪ ,‬כ‪ ,‬זוהר ג‪ ,‬קכב( כלו כל הקיצין ואין הדבר‬ ‫תלוי אלא בתשובה ]ומעש"ט[‪ .‬אמת שצריכים תפילות ‪ -‬ואף מחויבים בזה מן‬ ‫התורה‪ ,‬אולם חז"ל אמרו ‪ -‬שאם רוצים לזכות לגאולה‪ ,‬צריך לזה תשובה‪ .‬כל אחד‬ ‫צריך להרהר בתשובה ולערוך חשבון הנפש‪ .‬מובא בספה"ק 'פוקח עורים' להרה"ק‬ ‫הרבי ר' דובער זי"ע ]האדמו"ר האמצעי מלובאוויטש‪ ,‬בנו של הרה"ק בעל התניא‬ ‫זי"ע[ דברים נפלאים שכתב בענין התשובה‪ .‬כל הספר הזה חובר על ידו עבור יהודי‬ ‫אחד שחזר בתשובה‪ ,‬ונכתב במיוחד למענו בלשון יידיש ]שאותו יהודי‪ ,‬שפשוט היה‪,‬‬ ‫לא הבין אלא לשון זו[‪ .‬בספרו‪ ,‬הוא כותב דברים עקרוניים בענין התשובה ענין אחד‬ ‫שמובא שם בהרחבה הוא‪ ,‬שיש תשובה 'שטחית'‪ ,‬כשאדם מהרהר בתשובה‬ ‫'מלמעלה'‪ ,‬ולמחרת הוא נוהג אותו דבר כפי שנהג לפני כן‪ .‬מבאר שם הרבי רד"ב‬ ‫שאין זו נקראת תשובה‪ .‬תשובה אמיתית היא‪ ,‬כאשר האדם מתבונן עד כמה מר מצבו‬ ‫והיכן הוא עומד ‪ -‬ונכנס במחשבה זו יותר ויותר עד שבאה לו מרירות על מרירות‪,‬‬ ‫והתשובה חודרת לעומק הלב‪ ,‬ולא רק מקופיא‪ .‬אז‪ ,‬נוגע האדם בתשובה‪ .‬ומוסיף שם‬ ‫עוד‪ ,‬שישנם בעלי תשובה שנופלים אחורנית ]וחוזרים בהם מן הדרך הטובה[‪ .‬ממה‬ ‫נובע הדבר שהם נופלים מהתשובה שעשו? הדבר נובע רק מכך שאינם נזהרים‬ ‫כ‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫בשמירת העינים ‪ -‬שם מתחילה המפלה שלהם‪ .‬משא"כ אלו ששומרים את עיניהם ‪-‬‬ ‫עומדים בתשובתם‪ .‬מובאת שם הדרכה בלשון יפה מאד‪ ,‬וראוי לכל אחד לקרוא ספר‬ ‫זה‪ .‬היוצא מדבריו‪ ,‬שהעיקר הוא ‪ -‬שמירת העינים‪.‬‬ ‫)ליל ששי פ' מקץ תשס"ב(‬ ‫*‬ ‫הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל ממז'יבוז' זי"ע אמר כמה מאיר העולם אם לא נכנסים‬ ‫ונשקעים בעולם הזה‪ ,‬וכמה מחשיך העולם לאלו אשר שוקעים ונכנסים בתוכו‪.‬‬ ‫והרה"ק האדמו"ר האמצעי מלובאוויטש זי"ע אמר‪ ,‬כי העולם חושבים ש'עולם‬ ‫העשיה' הוא כאן‪ ,‬עולם היצירה' למעלה ממנו 'עולם הבריאה' גבוה מעליו‪,‬‬ ‫ו'עולם האצילות' גבוה מעל כולנה‪ .‬לא כן‪ ,‬אלא עולם העשיה הוא כאן‪ ,‬ואף עולם‬ ‫היצירה כאן הוא‪ ,‬עולם הבריאה הוא כאן ועולם האצילות אף הוא כאן ‪ -‬כל העולמות‬ ‫הם כאן‪ .‬יהודי צריך למשוך את כל העולמות לכאן‪.‬‬ ‫)ב' דחוה"מ סוכות תשס"ד(‬ ‫*‬ ‫האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש זיע"א אמר שאם אדם חושב על הצלחתו שבזכות‬ ‫מעשיו הצליח זה כמעט כמו עבודה זרה‪.‬‬ ‫ˆיונו ה˜דו˘‬ ‫אלו שבאו להתפלל על ציונו הק' מספרים על כך סיפורי מופתים ונפלאות‪.‬‬ ‫כא‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫דא"ח בסעודה שלישית בעת רעוא דרעוין פרשת וירא‬ ‫שב"ק כ' מרחשוון תשפ"ז‬ ‫את יחידך אשר אהבת‪ ,‬דהוה נמי חיבוב‬ ‫בפרשתן בפרשת העקידה אומר לו השי"ת‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫לאברהם אע"ה )בראשית כ"ב‪ ,‬ב(‬ ‫והנה על מה שאמר לו השי"ת והעלהו שם‬ ‫וַי ֹ ּאמ ֶר ק ַח נ ָא א ֶת בִּנ ְך ָ א ֶת יְחִידְך ָ ֲאש ֶׁר אָהַב ְ ּתָ‬ ‫לעולה‪ ,‬שזהו הרי כליל תקטר לא אמר‬ ‫א ֶת יִצְח ָק ו ְלֶך ְ ל ְך ָ א ֶל אֶר ֶץ הַמֹּרִי ָּה וְה ֲַעל ֵהו ּש ָׁם‬ ‫לו שחטהו‪ ,‬פירש"י לפי שלא היה חפץ‬ ‫ל ְעֹל ָה עַל אַח ַד הֶהָרִים ֲאש ֶׁר אֹמ ַר א ֵלֶיךָ‪ .‬וצריך‬ ‫הקדוש ב"ה לשחטו‪ ,‬אלא להעלהו להר‬ ‫להתבונן בפסוק זה מהי פירוט הלשונות‬ ‫לעשותו עולה‪ ,‬ומשהעלהו‪ ,‬אמר לו הורידהו‪:‬‬ ‫שהדגיש לו השי"ת כל כך את יחודו של‬ ‫אחד ההרים‪ .‬הקב"ה מתהא הצדיקים )ס"א‬ ‫יצחק ועוד לכל פרט מודגש את השייכות‬ ‫משהא לצדיקים( ואחר כך מגלה להם‪ ,‬וכל‬ ‫אליו דייקא בינך יחידך וכו' והנה ברש"י ביאר‬ ‫זה כדי להרבות שכרן‪ ,‬וכן הארץ אשר אראך‬ ‫את בנך‪ .‬אמר לו שני בנים יש לי‪ ,‬אמר לו את‬ ‫)בראשית יב‪ ,‬א‪ ,(.‬וכן ביונה וקרא עליה את‬ ‫יחידך‪ ,‬אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו‪,‬‬ ‫הקריאה )יונה ג‪ ,‬ב‪.(.‬‬ ‫אמר לו אשר אהבת‪ ,‬אמר לו שניהם אני‬ ‫אלא הענין הוא כמבואר בכלי יקר עמ"ש‬ ‫אוהב‪ ,‬אמר לו יצחק‪ ,‬ולמה לא גילה לו‬ ‫"ולך לך אל ארץ המוריה"‪ .‬הזכיר לך‬ ‫מתחלה‪ ,‬ביאר רש"י א' שלא לערבבו פתאום‪,‬‬ ‫לך היינו אל עצמותיך כי משם תוצאות‬ ‫ותזוח דעתו עליו ותטרף‪ ,‬ב' כדי לחבב עליו‬ ‫החומר‪ ,‬אשר לוקח ממקום שנאמר בו )שמות‬ ‫את המצוה‪ ,‬וליתן לו שכר על כל דבור ודבור‪.‬‬ ‫כ‪.‬כא( מזבח אדמה תעשה לי‪ ,‬כמבואר פר'‬ ‫והיינו שבכל פעם השיב הקב"ה על שאלת‬ ‫לך לך )יב‪.‬א(‪ .‬ובמלת המוריה נראה יה מיותר‬ ‫אברהם‪ ,‬וטעמא בתרא לחוד לא סגי‪ ,‬דאם כן‬ ‫שהרי נאמר אלך לי אל הר המור )שיר ד‪.‬ו(‪.‬‬ ‫הוה ליה למימר איפכא קח את יצחק את בנך‬ ‫כב‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫אין לו דמים"‪ .‬והכי קאמר‪" :‬לאור יקום‬ ‫אלא לפי ששם מקום אבן שתיה‪ ,‬אשר ממנו‬ ‫רוצח"‪ ,‬אי פשיטא לך מילתא כנהורא‪ ,‬אם‬ ‫הושתתו שני עולמות שנבראו בשם של יה‪,‬‬ ‫ברור לך כשמש דאנפשות קאתי‪ ,‬שהוא בא‬ ‫כי שער השמים שם הוא‪ ,‬ושם נשלם הזיווג‬ ‫על עסקי נפשות‪ ,‬שאם לא תניח לו ליטול את‬ ‫בין הקב"ה לישראל‪ ,‬כדיבוק בעל באשתו‬ ‫ממונך‪ ,‬יהרגך‪ ,‬רוצח הוא‪ ,‬וניתן רשות לכל‬ ‫אשר שם יה מתווך ביניהם‪ ,‬ויגיד עליו ריעו‬ ‫אדם להורגו‪ ,‬כדי להצילו לבעל הממון בנפשו‬ ‫ט"ו מעלות שהיו מן עזרת נשים כמספר שם‬ ‫של הגנב‪ ,‬שדינו כ"רודף"‪ .‬וכל מי שבא‬ ‫יה‪ .‬והיה סימן לב"ה שיבנה בו אחר ט"ו‬ ‫במחתרת‪ ,‬ברור לנו שהוא בא על עסקי‬ ‫דורות שמאברהם עד שלמה‪.‬‬ ‫נפשות‪ ,‬חוץ מאב שבא לגנוב אצל בנו‪ ,‬וכל‬ ‫והנה כל זה היה מכיון שאברהם אבינו ע"ה‬ ‫כיוצא בו‪ ,‬שהוא מכיר בו שהוא אוהבו מאוד‪,‬‬ ‫היה מוכן בעצם לעקד את עצמו‪,‬‬ ‫ומן הסתם לא יהרגנו‪ .‬ואי מספקא לך מילתא‬ ‫כדמוכח מהא דאיתא בגמ' )פסחים דף ב‪(:‬‬ ‫כליליא‪ ,‬כחושך הלילה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שאין הדבר‬ ‫לגבי גנב שהוא כרוצח שניתן להרגו מדין‬ ‫ברור כשמש שהוא בא להורגך‪ ,‬וכגון‪ ,‬אב‬ ‫הבא להרגך השכם להרגו‪ ,‬ובשונה יהיה הדין‬ ‫שבא במחתרת אל בית בנו‪ ,‬שרחמיו על בנו‬ ‫כשהאב בא לגנוב אצל בנו ח"ו שאז אין רשאי‬ ‫מרובים‪ ,‬ואף אם יעמוד הבן על ממונו לא‬ ‫הבן להרוג את אביו שאין חשוד האב שיהרוג‬ ‫יהרגנו אביו‪ ,‬יהי בעיניך כגנב גרידא‪ ,‬ולא‬ ‫את בנו‪ ,‬ומשא"כ הבן שבא לגנוב אצל האב‬ ‫כרוצח‪ ,‬ולא ניתן להצילו‪ ,‬לבן‪ ,‬בנפשו של‬ ‫ח"ו מותר לאב לקום ולהרוג לבנו שהבן כן‬ ‫האב‪.‬‬ ‫חשוד שיכול להרוג את אביו ח"ו‪ ,‬וזהו מה‬ ‫ומבשרי אחזה כעובדא דבדידי הוה עובדא‬ ‫שמדייקת הגמרא הא מדקאמר בסוף הפסוק‬ ‫בעת שעמדתי בבחרותי עם חבר‬ ‫"ובלילה יהי כגנב"‪ ,‬אלמא‪" ,‬אור" שבתחילת‬ ‫בחצר ביתו של מו"ר הרה"ק ר' אשר זיע"א‬ ‫הפסוק יממא הוא‪ .‬שהפסוק אומר‪ ,‬ביום‪,‬‬ ‫וראינו באישון ליל איך שגנב מנסה לפרוץ אל‬ ‫כאשר עוברי דרכים הולכים‪ ,‬עומד הרוצח‬ ‫תוך ביתו של יהודי שהתגורר ברחוב רשב"ם‬ ‫בפרשת דרכים והורג את הבריות‪ ,‬ונוטל את‬ ‫המקביל‪ ,‬אע"כ רצנו מיד מיד לעברו לתפסו‬ ‫ממונם‪ .‬ובלילה הוא נעשה כגנב‪ ,‬שהוא חותר‬ ‫ולהפסיק את פריצתו בידעיו שמכוון הוא‬ ‫בבתים וגונב‪ .‬וקשיא לרב יהודה‪ ,‬ומשנינן‬ ‫במטרתו שהרי יהודי זה היה חלפן כספים‬ ‫התם‪ ,‬לא מדובר כלל מזמני היום והלילה‪.‬‬ ‫לפרנסתו ותמיד השהה בביתו סכומי עתק‬ ‫אלא בא לפרש דין גנב הבא במחתרת‪,‬‬ ‫של שקלים ודולרים‪ ,‬ומכשהתקרבנו אליו‬ ‫שנתנה התורה רשות להורגו‪ ,‬שנאמר ]שמות‬ ‫והיה מואר במעט ממאור קטן של החצר שלף‬ ‫כב א[ "אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת‪,‬‬ ‫כג‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫עצמו' ‪ -‬הכוונה למצות המילה‪ ,‬אולם יש‬ ‫לעברינו סכין חד וארוך ומיד נזדעזענו‬ ‫המקשים‪ :‬דהלא מעשה המילה לא נקרא‬ ‫והזדקפנו מורתעים כי השכלנו להבין שאין‬ ‫בגדר 'זבח את עצמו' אלא מסתבר דזה קאי‬ ‫כאן משחקים שחשוד הוא על הרציחה‬ ‫על העקידה‪.‬‬ ‫כמבואר בגמ' שלמדנו עכשיו‪.‬‬ ‫עכ"פ הרה"ק בעל הפרי הארץ זיע"א‬ ‫ומכאן ניתן להבין ההיפך שאב לא יהרוג את‬ ‫בפרשתן לומד כאן שהכוונה לנסיון‬ ‫בנו שהוא המשיכו ועתידו לדורות‪,‬‬ ‫העקידה‪ .‬וז"ל‪ :‬ויתפרש הענין‪ ,‬בהקדים תרין‬ ‫וכאשר רואים שהולך האב לעקוד את בנו הוי‬ ‫תמיהי דמדכר דכירי המפרשים‪ :‬אחד ‪ -‬למה‬ ‫אומר שמוכן הוא לעקוד עצמו ואת כל‬ ‫הוזכר נסיון העקדה על שם אברהם‪ ,‬ולא‬ ‫המשיכו ועתידו שלולא בן יחיד זה אין לו‬ ‫הוזכר הנסיון על שם יצחק‪ ,‬שמסר את נפשו‬ ‫המשך בעולם משא"כ כשהוא עצמו נעקד‬ ‫אליו יתברך‪ ,‬וכפרש"י ז"ל "אחר הדברים" ‪-‬‬ ‫עדיין המשיכו קיימת בעולם‪.‬‬ ‫הם דבריו של ישמעאל והשיבו יצחק שימסור‬ ‫הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א אמר‬ ‫את עצמו לשמו‪ ,‬עיין שם‪ .‬שישמעאל התווכח‬ ‫דהנה מצינו‪ ,‬שבית המקדש נבנה על‬ ‫עם יצחק אבינו ע"ה וטען כנגדו‪ :‬אני הייתי‬ ‫הר המוריה‪ .‬ולכאורה‪ ,‬היה ראוי שייבנה על‬ ‫בן שלוש עשרה שנה ולא התנגדתי להימול ‪-‬‬ ‫הר סיני‪ ,‬אשר עליו ניתנה התורה לישראל‪.‬‬ ‫זוהי 'גדלות'‪ ,‬אולם אתה הלא היית קטן ולא‬ ‫אלא‪ ,‬משום שבהר המוריה מסר יצחק אע"ה‬ ‫יכולת להתנגד‪ ,‬מה גדלותך? השיבו יצחק‪:‬‬ ‫את נפשו להישחט עבור ה'‪ ,‬וסיים דבריו הק'‬ ‫אף אם הקב"ה היה מצווה עלי להישחט ‪-‬‬ ‫ודבר זה אני רואה אצל הרה"ק מרוז'ין זיע"א‪,‬‬ ‫הייתי עושה זאת!‬ ‫שמוסר את נפשו להישחט עבור השי"ת בכל‬ ‫ועל כך הקושיא‪ :‬מדוע נחשב נסיון העקידה‬ ‫עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫כנסיון של אברהם אבינו ולא של יצחק‬ ‫ואיתא במדרש‪ ,‬פתח ר"י נפחא כתיב "מזבח‬ ‫אבינו ‪ -‬והלא יצחק הוא שהסכים להישחט‪.‬‬ ‫אדמה תעשה לי והעלית עליו וכו'"‪,‬‬ ‫והשאלה הב'‪ ,‬למה לא הוזכר במקרא‪ ,‬נסיון‬ ‫אדם עושה מזבח וזובח עליו עולות ושלמים‬ ‫אברהם באור כשדים‪.‬‬ ‫נאמר עליו "בכל המקום אשר אזכיר את שמי‬ ‫אבל הענין ידוע מאמרם ז"ל 'כל הגדול‬ ‫אבא אליך וברכתיך"‪ ,‬אברהם אבינו‪ ,‬שזבח‬ ‫מחבירו יצרו גדול ממנו'‪) .‬גמ' סוכה‬ ‫את עצמו‪ ,‬לא כל שכן‪ .‬זהו שנאמר "וירא אליו‬ ‫דף נ"ב( מובא המעשה באביי‪ ,‬אשר יצא‬ ‫ה'"‪.‬‬ ‫לאפרושינהו מאיסורא‪ ,‬וכשהגיעו לפרשת‬ ‫ביאור הפשט במדרש כי אאע"ה זבח את‬ ‫דרכים נפרדו‪ ,‬ואביי התפעל כשראה שלא‬ ‫עצמו‪ ,‬יש המבארים ש'זבח את‬ ‫כד‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫מרחיק מלבו המחשבה זאת‪ ,‬מחמת שהיה‬ ‫היתה שם כלל שום מחשבת עבירה‪ ,‬וקיבל‬ ‫הולך בשלימותו כנ"ל‪.‬‬ ‫מכך חלישות הדעת‪ ,‬ואמר ע"ע‪ :‬שהוא לא‬ ‫וזה שאמר יצחק "הנה האש והעצים"‪ ,‬ר"ל‬ ‫היה עומד מבלי להיכשל‪ ,‬עד שנגלה אליו‬ ‫מאחר שעשית עבודתך וכוונתך‬ ‫אליהו הנביא וא"ל‪ :‬כל הגדול מחבירו יצרו‬ ‫בשלימות כראוי לפי מדתך‪" ,‬ואיה השה‬ ‫גדול ממנו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול‬ ‫לעולה"‪ ,‬ר"ל היכן הוא השה שהיה ראוי‬ ‫לו‪.‬‬ ‫להיות מוכן כבר‪" ,‬ויאמר אברהם אלקים‬ ‫ואמרו‪ :‬יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום‪,‬‬ ‫יראה לו כו'"‪ ,‬דהנה יצחק הלך במדתו מדת‬ ‫ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו‪,‬‬ ‫גבורה‪ ,‬והיה רוצה שיהא אפרו צבור לעולם‪,‬‬ ‫שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו‬ ‫ואמר לו אברהם אז "יראה השה" כאשר יהיה‬ ‫ה' לא יעזבנו וכו'"‪.‬‬ ‫"לעולה בני"‪ ,‬ר"ל לפי מדתך שאתה הולך‬ ‫והרה"ק הרר"א זיע"א בספה"ק נוע"א‬ ‫בגבורה‪ ,‬לא יראה השה עד שתעלה ע"ג‬ ‫בפרשתן מבאר העניין עה"פ‬ ‫המזבח לעולה‪ ,‬אז יגמור מחשבתך שיהיה‬ ‫ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה‬ ‫אפרך צבור לעולם‪ ,‬וההכרח לעקוד אותך‬ ‫ויאמר אברהם אלוקים יראה לו השה לעולה‬ ‫ע"ג המזבח ותפשוט צווארך‪ ,‬ולכן מייחס‬ ‫בני‪ .‬ומקשה דכבר דקדקו קמאי מדוע מייחס‬ ‫הכתוב העקידה לאברהם מחמת שהוא‬ ‫העקידה לאברהם ולא ליצחק‪ .‬ומבאר דהנה‬ ‫השיאו ליצחק שיעשה עבודתו בהתגברות‬ ‫באמת אברהם ויצחק ידעו שלא היה דעת‬ ‫גדול יותר ממה שהיה במחשבת יצחק‬ ‫הקב"ה לשוחטו‪ ,‬ואברהם שהיה מדתו מדת‬ ‫מתחילה‪ .‬ועקידת יצחק ברחמים יזכור לנו‪.‬‬ ‫חסד‪ ,‬הלך בבטחונו שישובו שניהם‪ ,‬כמ"ש‬ ‫אמן כן יהי רצון‪ .‬וכבר נוושע ונגאל בגאולה‬ ‫"ונשתחוה ונשובה אליכם"‪ ,‬רק שאעפ"כ היו‬ ‫הכללית כל כלל ישראל וגם הפרט ישראל‬ ‫הולכים במסירת נפשם כאילו לשחוט אותו‬ ‫עד אז יגאל כל אחד בגאולתו הפרטית את‬ ‫באמת‪ ,‬וזהו "וירא את המקום מרחוק"‪ ,‬פירוש‬ ‫הצריך לו בזש"ק בשידוכים ובכל דבר ברו"ג‬ ‫'המקום' רמז הגם שהיה רואה שיצא ממנו‬ ‫ובכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫יעקב שנאמר בו 'ויפגע במקום'‪ ,‬אעפ"כ היה‬ ‫כה‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫פניני דרכי אמונה‬ ‫על פרשתן‬ ‫בפרשתן עוסקין בברכת יצחק אע"ה לבניו ושיעקב כמו גנבו מעשיו ואין זה נכון כי מעיקרא היה‬ ‫שייך ליעקב אך עדיין צריך ביאור העניין דהרי יצחק אע"ה היה בעל רוח הקודש ושכב‬ ‫לקרבן לפני ה' ואיך ניתן להבין שלא ידע שיעקב בנו עומד לפניו ולא עשיו‪ ,‬ועוד קשה שאיך‬ ‫יעלה על הדעת שיצחק אע"ה ירצה לברך את עשיו ולא את יעקב‪.‬‬ ‫ויבואר ע"פ מה דאיתא בספה"ק נועם אלימלך )פרשת תולדות( עה"פ ורבקה אמרה אל יעקב‬ ‫בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר מבאר הרה"ק הרבי ר'‬ ‫אלימלך זיע"א דכבר דקדקו קמאי על מלת לאמר אין לו שחר כאן כמו בכל מקום שפירשו לאמר‬ ‫לזולתו‪ .‬וגם לאמר שני פעמים ואומר הרה"ק הרבי ר' אלימלך זיע"א לפרש לאמר הראשון ויתורץ‬ ‫ממילא האידך על פי דאיתא בספרים שאיך עולה על דעת שיצחק אבינו עליו השלום ירצה לברך‬ ‫את עשו ולא את יעקב‪ ,‬ופירשו דבאמת היה רוצה לברך את עשו בעולם הזה בגשמיות‪ .‬ואת‬ ‫יעקב היה רוצה לברך בעולם הבא‪ .‬והיה רוצה יצחק שכל ד' גליות יהיו תחת יד עשו יעו"ש‪.‬‬ ‫והנה רבקה אמנו היתה רוצה לקיים את בניה בגלות שיהיה להם גם כן מעט בעולם הזה ודרך‬ ‫הצדיק אף שמדבר בגשמיות אבל כוונתו בעולמות העליונים ברוחניות‪ .‬וזהו הוא ורבקה אמרה‬ ‫אל יעקב בנה לאמר רוצה לומר מה שאמרה אל יעקב שיקבל ברכות גשמיות מאביו‪ .‬היתה‬ ‫כוונתה בעולמות העליונים בשביל הרוחניות שבתוך הגשמיות כי אין לך גשמיות שאין בו ניצוצות‬ ‫רוחניות וזהו לאמר דהיינו שהיה כוונתה על אמירה אחרת בשביל הרוחניות כנ"ל‪ .‬מדבר אל עשו‬ ‫אחיך לאמר‪ .‬שהנה רבקה היתה מעלה מורא על ראשה פן לא ירצה יעקב לקבל ברכות הגשמיות‬ ‫כי איז חפץ לצדיק בגשמיות ולכן אמרה רבקה שמעתי את אביך כו' גם כן לאמר דהיינו מה‬ ‫שאביך מדבר שרוצה לברכו בגשמיות הוא גם כן כוונתו לאמר אמירה אחרת בשביל רוחניות‬ ‫כנ"ל שיהיה בגשמיות גם כן ניצוצות רוחניות כי אין לך דבר גשמיות בעולם שיהא לו חיות בלא‬ ‫ניצוצי קדושות מעולמות העליונים וזהו שאמר עשו ליעקב יש לי רב‪ ,‬שאמר לו רב היינו העולם‬ ‫הזה הוא שלי וחלקי דעולם הזה הוא עולם הפירוד לכן נקרא רב ואין לך חלק בעולם הזה‪ .‬יהי‬ ‫לך אשר לך דהיינו חלקך העולם הבא השייך יהי לך ולא עולם הזה‪ .‬והשיב לו יעקב אבינו עליו‬ ‫השלום‪ .‬יש לי כל רמז לו על הכוללות שבתוך הגשמיות שהיא החיות המקיימו שייך לי כנ"ל‬ ‫שאין לך דבר גשמי שיהיה לו חיות וקיום בלא קדושה ואם אקח את חלקי דהיינו הניצוצי קדושות‬ ‫כו‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫שבתוך הגשמיות אזי אתה בטל כעפרא דארעא לגמרי לכן גם לי שייך בחלקך העולם הזה עבור‬ ‫חלקי שיש לך מחלקי הרוחניות וזהו כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך רוצה לומר כל עצמותי‬ ‫דהיינו הגשמיות שאני מדבר בהם הוא גם כן באותו כוונה ה' מי כמוך דהיינו שכוונתי להעולמות‬ ‫העליונים לפעול פעולות רבות רפואות והשפעות על דרך שאמרו חז"ל באומות אין כמוך‪ .‬אבל‬ ‫בישראל יש כמוך הקדוש ברוך הוא מחיה מתים אף הצדיק כן כמו שמצינו באלישע הנביא‬ ‫שהחיה את בן בשונמית ע"ש‪ ,‬וזהו זאת מנוחתי עדי עד רוצה לומר שאמר דוד המלך עליו השלום‬ ‫שגם מנוחתי זאת שאני חונה למטה‪ .‬הוא עדי עד דהיינו לעולמות העליונים כנ"ל שגם בגשמיות‬ ‫וכוונת הצדיק לרוחניות העליונים‪.‬‬ ‫)בדא"ח בעת רעוא דרעוין פר' תולדות כ"ט חשוון תשפ"ה(‬ ‫כז‬ ‫בס"ד‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לאנ"ש שיחי'‬ ‫˘ה˘מחה במעונם‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫כ"ק אדמו"ר מספינקא ג"ג שליט"א‬ ‫לרגל הכנס בנו לעול תו"מ למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' ידל אולבסקי שליט"א‬ ‫ולבנו‬ ‫הרה"ח ר' אברהם מרדכי אולבסקי שליט"א‬ ‫לרגל נישואי הנכדה‪/‬הבת למז"ט‬ ‫הרה"ג ר' יעקב קרפמן שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכד למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' חיים שלמה קלין שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכד למז"ט‬ ‫הרה"צ ר' יוסף אשלג שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הבת למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' יונה הרשלר שליט"א‬ ‫לרגל נישואי הבן למז"ט‬