דרכי צדק · Darchei Tzedek — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת
דרכי ˆד˜
דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
דרכי אמונה
דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א
פרשת
תולדות
תשפ"ז
א
גיליון דרכי צדק
יו"ל ע"י מערכת
מכון דרכי צדק
להוצאת דא"ח
מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א גיליון זה הונצח
מפוריסוב לעילוי נשמת
פעיה"ק ירושלים תובב"א הרב שלמה בן הרב גדליה ז"ל
נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו
©
נתנדב ע"י בני המשפחה
כל הזכויות שמורות
ואין להעתיקו בשום אופן
********** לעדכון שמחות למדור
להערות והארות שהשמחה במעונם
054-8458846 וכן לתרומות והנצחות לבעלי
A026508288@GMAIL.COM
שמחה ויא"צ וכד'
ניתן לפנות למספר 0548458846
***************
קול מערכת "דרכי צדק"
לעילוי נשמת
02-5401454
שר בית הזוהר הגאון הצדיק
*************** חכם משה שלום מעודה
לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל זכר צדיק וקדוש לברכה
שנסתלק לבית עולמו לאחר יסורים קשים
ומרים שקבלם באהבה רבה ובשמחה
ביום שב"ק
לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"
פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה
ב
ˆד˜ דרכי
˙וכן הענינים
דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א............................ה'
פניני דרכי צדק........................................................ח'
מדור עצותיך אמונה...............................................י"א
מדור מאורות צדק..................................................י"ב
מדור סגולות צדק...................................................י"ב
מדור משלי דרכי צדק.............................................י"ג
מדור השו"ת.........................................................ט"ו
מדור יומא דהילולא................................................י"ז
דרכי אמונה-דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א................כ"ב
%דבר המערכת%
בספה"ק מאור ושמש עה"פ ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאוד ועבודה רבה .יש לדקדק על הלשון עבודה רבה ,ונראה בדרך
רמז כי צריך לדעת כי א"א לבני אדם להבין מעשיו ודרכיו של הצדיק עד היכן מגיע השגתו מחמת שהצדיק הוא מופשט מגשמיות
העולם הזה ואי אפשר לאדם שהוא מלובש בגשמיות זה העולם להבין השגות הצדיק עד היכן מגיע והוא במעשיו הקדושים וע"י עוסקו
בתורה ובתפלה הוא המאיר לארץ ולדרים עליה ובפרט לאלו המתדבקים אליו וזורע בלבם אור הקדושה והתלהבות לעבודתו ית"ש
וכל מה שהם עשים הוא הוא הגורם והמעורר וע"כ יקראו מעשיו הטובים בלשון זריעה שהוא זורע ומצמיח התלהבות הקדושה בלבות
בני אדם הקרובים אליו והצדיק הזה בכל יום הולך וגדול וכמחז"ל בגמ' דתענית האי ת"ח דמיא לפרצודא דתותי קאלי כיון דנבט נבט.
והנה הצדיקים גדולי הדור בבואם למדריגה גדולה ולהשגת המוחין יש ביכולת בידם להעלות נצוצים קדושים ממדריגות הנמוכים ליחד
את הש"י בכל דרכיהם והנהגותיהם ואף בדברם דברים פשוטים כדבר איש אל רעהו כנרמז בפסוק בכל דרכיך דעהו והצדיקים
כאלו המה מנהיגים עסקיהם הכל בהרחבה גדולה והכל בחכמה אמנם זאת לדעת כי כן קבלתי מרבותי הצדיקים נ"ע כי אף לאיזה
צדיק שכל רחב כזה שיכול ליחד העולמות ולעשות יחודים בחכמתו בכל עניניו לא יסמוך על זה רק שמחויב לעבוד את בוראנו בעמל
וביגיעה רבה ובמעשה ממש ולא יסמוך רק על חכמתו לבד כמאמר חכמז"ל כל שחכמתו מרובה כו' וזה ביאור הכתובים ויזרע יצחק
בארץ ההיא ר"ל שהי' מסגל תורה ומצות ומעשים טובים ועי"ז זרע בלבות בני אדם ובפרט להאנשים המתקרבים אצלו אורות גדולות
וקדושות עצומות וימצא כו' מאה שערים ומפרש התרגום על חד מאה בהשערוהו כאשר כתבנו כי אי אפשר לשער ולהשיג גודל קדושת
הצדיק וילך הלך וגדול עד כי גדל מאוד כמאמר הגמרא שזכרנו האי ת"ח דמי' כו' שבכל יום ויום הלך וגדל בהשגות עצומות ויהי לו
מקנה בקר כו' ר"ל שגדל כחו אף חכמתו עומדת לו להשיג השגות געצומות ולעשות יחודים אף בהתנהגותו בעשירות והרחבה רבה ואף
כי מתנהג עצמו ובני ביתו כאחד המלכים בכל עניניו יכול להיות בדביקות בהש"י ועבודה רבה ר"ל שאעפ"כ אינו סומך א"ע על חכמתו
רק שמתחזק את עצמו בעבדות הש"י במעשה ביגיעה ובעמל ובתפלה שהיא עיקר העבודה שהיא בלב בהתאמצות ודביקות גדול.
בעזהשי"ת
גליון זה לפרשת "תולדות"
נתנדב והונצח
לעילוי נשמת
כ"ק אדמו"ר רבי שלמה בנימין זיע"א
בן
כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי יהודה לייב "בעל הסולם" זיע"א
מאשלג
לרגל יוד"ק החל ביום ז' כסליו
נ˙נדב ע"י נכדיו
הרה"ˆ ר' מרדכי א˘לג ˘ליט"א
הרה"ˆ ר' יוסף א˘לג ˘ליט"א
לברכה והצלחה בכל הענינים ברו"ג
ולבריות גופא ונהורא מעליא
ˆד˜ דרכי
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני
דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת תולדות
ליל שב"ק ג' כסליו תשע"ז-מאנסי
ויעלה כראוי ,כאשר הכניס את הכעכים קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'
לתוך התנור ,שב וביקש ,עזור נא לי ה' בפרשתן )בראשית כז ,כח( בברכת יצחק
שייצאו הכעכים אפויים כראוי ,שיהא טעמם אע"ה "וְיִת ֶן ל ְך ָ ה ֱָאלוקִים מִט ַל
ערב לחיך! לעת בוקר ,התפלל :השי"ת ,עזור הַשָמ ַי ִם ומִשְמ ַנֵי הָאָר ֶץ ו ְרֹב דָגָן וְתִירֹש"
נא לי בשעה שאצא אל השוק ,שיזדמנו לי פירש"י על פי חז"ל במדרש )ב"ר( יתן ויחזור
קונים שיקנו את סחורתי! לאחר שסיים את ויתן .יש להבין מה הכוונה 'יתן ויחזור ויתן'.
מכירת הכעכים ,הלך לו אל בית המדרש על כך מבואר בספה"ק 'קדושת לוי' שזה
וישב ולמד כל היום כולו בהתמדה. העניין שאחז"ל בזוה"ק )זח"ג ז ,ב( ישראל
הבחין בו עשיר אחד ,ונצטער צער רב באותו מפרנסין לאביהם שבשמים .להרחבת הענין
יהודי תלמיד חכם ,השוקד בכל רגע אקדים בעובדא שמסופר על הרה"ק בעל
פנוי על לימוד התורה ,שצריך להיות עמל 'מגלה עמוקות' זי"ע ,בעת היותו רבה של
ויגע כל כך לפרנסתו במכירת כעכים .מה קראקא ,שהחליט פעם להתפטר מן הרבנות
עשה ,פנה העשיר אל מוכר הכעכים והציע בשל סיבות שהיו עמו .לבסוף ,מחמת מעשה
לו 'שותפות יששכר וזבולון'" .אני מוכן לפרנס שהיה ,חזר בו מהחלטתו ונשאר על כס
אותך ולדאוג לכל הצטרכויותיך ,לא תצטרך הרבנות .מה היה אותו מעשה .שיהודי אחד
לייגע עצמך בהכנת הכעכים בלילות ותוכל מאנשי העיר ,התפרנס ממכירת כעכים
לשבת על התורה ועל העבודה מתוך נחת, )בייגאלאך( .נוהג היה האיש לקום בחצות
ואהא שותף עמך בשכרך הרב בעולם הבא" לילה ,לנפות את הקמח וללוש את הבצק
נתרצה המוכר ,עמדו וכתבו שטר ואף חתמו לעיסה ,ובתוך כך היה מבקש ומתפלל
עליו. להשי"ת :רבונו של עולם ,עזור נא לי שתהא
בחלוף כמה שבועות ,התייצב מוכר הכעכים העיסה טובה! לאחר שהניח את העיסה
אצל העשיר וביקש לבטל את לתפוח ,ביקש :עזור נא לי שיתפח הבצק
ה
ˆד˜ דרכי
ויאמץ לבך ,וקוה אל ה'" .מלשון הפסוק חזינן ההסכם .תמה העשיר :מה פירוש ,והלא
שאין מקום לייאוש :הגם שהאדם רואה כתבנו הסכם ואף חתמנו עליו שנינו ,והינך
שתפילתו לא נענתה ,אין לומר נואש אלא מחוייב אפוא לכבד את חתימתך ,ואולם
יחזור ויתפלל .זו היא ההדגשה שהפסוק האיש בשלו .הזמינו העשיר לדין תורה אצל
מדגיש בכפל הלשון" :קוה אל ה'" ,לאחר מכן הרה"ק בעל 'מגלה עמוקות' ,ושטח לפניו את
"חזק ,ויאמץ לבך" ,ושוב "וקוה אל ה'" .אשר טענותיו :הנה חתמתי על שטר שותפות
לכאו' מאי כולי האי ,ומאי רבותיה קא משמע יששכר וזבולון עם יהודי זה ,וכעבור כמה
לן? אלא כדברינו ,שאין להתייאש גם אם שבועות הריהו חוזר בו ומבקש לבטל את
התפלל כבר תפילות רבות ולא נענה ,ישוב ההסכם .שאל אותו ה'מגלה עמוקות' :מדוע
ויתפלל ,לפי שגדול עד מאוד כח הקיווי ,וסוף רוצה אתה לבטל את הסכם השותפות?
דבר שתפילותיו תפעלנה את הישועה שהוא נענה מוכר הבייגאלאך ואמר :רבינו ,כל
צריך לה. השנים שעסקתי בייצור הכעכים ,הייתי
במסכת קידושין )כט ,ב( מובא המעשה בקשר עם הקב"ה .התפללתי על כל דבר
הבא אודות רב יעקב בריה דרב ודבר שעשיתי שייצא טוב ויצליח ,ואילו כעת,
אחא בר יעקב ,אשר אביו שלח אותו ללמוד לאחר חתימת ההסכם ,אין לי שום קשר
תורה אצל אביי ,אך לבסוף הלך רב אחא בר לקב"ה .הסכם שכזה איני רוצה בו ,ולא על
יעקב בעצמו ללמוד תורה אצל אביי .שמע דעת כן חתמתי! כששמע ה'מגלה עמוקות'
אביי דקא הוה אתי ,הוה ההוא מזיק בי רבנן את הדברים ,התפעל ואמר :אם יש בעיר הזו
דאביי ,דכי הוו עיילי בתרין אפילו ביממא הוו 'בעלי בתים' שכאלו ,הנני נשאר בקראקא
מיתזקי .אמר להו :לא ליתיב ליה אינש, לכהן ברבנות! והוא שביארנו :כל 'סיבה'
אפשר דמתרחיש ניסא .על בת בההוא בי שהקב"ה מסבב לאדם אינה אלא על מנת
רבנן .אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה. שיהיה לו ,לאדם ,קשר לקב"ה .כשחסר לו
כל כריעה דכרע נתר חד רישיה .אמר להו בפרנסה ,יבקש כל הזמן פרנסה ,בלא עצבות
למחר :אי לא איתרחיש ניסא ,סכינתין. ויאמין ובלא ייאוש ,אלא יתפלל,
על מאחז"ל זה מקשה המהרש"א איזה היתר שכשמתפללים אליו ית' הריהו עוזר! וכך הוא
היה לאביי לנהוג כך ברב אחא בר יעקב בכל דבר – יתפלל אל הקב"ה .וזהו שאמר
ולהביאו למצב של סכנה? ואף אם ידע רבי חמא ברבי חנינא )ברכות לב ,ב( אם ראה
שבוודאי ייעשה נס בזכותו ,הלא קיי"ל כי כל אדם שהתפלל ולא נענה ,יחזור ויתפלל,
מי שעושים לו נס מנכין לו מזכויותיו! על שנאמר )תהלים כז ,יד( "קוה אל ה' ,חזק
ו
ˆד˜ דרכי
לפני הקב"ה בבחינת כריעה והשתחווייה, קושיא זו מתרץ המהרש"א שלא היה זה נס,
כדרך שעשה רב אחא בר יעקב .שכאשר לפי שהשי"ת נתן בתפילתו של יהודי כח כה
האדם משתחווה הריהו נכנע לפניו ית', גדול ,שהתפילה בכוחה לפעול ישועה בדרך
וההכנעה הזו שוברת את כוחו של הסט"א. של 'טבע' ואינו 'נס' .כיון שכך ,יש להבין :אם
בספה"ק 'מאור עינים' מובא ,שכאשר אמנם יש כח גדול כזה בתפילתו של כל יהודי
האדם מתפלל וחוזר ומתפלל לפעול ישועה ,יכול היה אביי עצמו להתפלל
ועדיין לא נענה ,כלומר כשהוא רואה שעדיין על הדבר ,בצוותא עם כל אנשי העיר ההיא,
לא זכה לישועה ,לא יעלה על דעתו לומר ומפני מה עשה את כל הפעולה הזו שיתפלל
שתפילותיו לא נתקבלו .אלא בוודאי הוא רב אחא בר יעקב? אלא נראה שהטעם הוא
שכל תפילה ותפילה מתקבלת ואינה הולכת לפי שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים
ריקם .עם זאת ,פעמים שצריך להוריד את (ברכות ה ,ב) ,וכיון שאביי ואנשי עירו היו
הישועה או את ההשפעה ממקום גבוה מאוד, נוגעים בדבר )שהיתה זו הצרה שלהם,
מגובהי מרומים ,ועל כן עדיין אינו רואה את בעירם( הוצרכו לסיועו של צדיק אחר,
הישועה ,אולם עליו להאמין בבירור הגמור בבחינת 'יהב ליה ידיה ואוקמיה' .נמצינו
שכל תפילה ותפילה ממשיכה את הישועה למדים גודל כוחה של תפילה ,שיכולה לפעול
עוד ועוד ,ובלבד שלא יאמר נואש וימשיך בדרך 'טבע' עד שאינה נחשבת כלל כפעולה
להתפלל" ,קוה אל ה' ,חזק ויאמץ לבך ,וקוה של 'נס'.
אל ה'" ,עד אשר לבסוף הישועה בוא תבוא, איתא )שם ה ,א( אמר רבי לוי בר חמא
בין בענייני רוחניות ובין בענייני גשמיות. אמר רבי שמעון בן לקיש :לעולם
זה עניין הברכה אשר ברך יצחק אבינו ע"ה ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר "רִגְזו
בפרשתנו את יעקב בנו" :וְיִתֶן ל ְך ָ וְא ַל ת ֱֶחט ָאו" .אם נצחו – מוטב ,ואם לאו -
ה ֱָאלוקִים מִט ַל הַשָמ ַי ִם ומִשְמ ַנֵי הָאָר ֶץ ו ְרֹב דָגָן יעסוק בתורה ,שנאמר " ִאמְר ו בִלְבַב ְכ ֶם" .אם
וְתִירֹש" דפירש"י :יתן ויחזור ויתן" .ויתן" נצחו – מוטב ,ואם לאו -יקרא קריאת שמע,
אחד ,שצריך האדם להיות דבוק בהשי"ת, שנאמר "עַל מִשְכַב ְכ ֶם" .אם נצחו – מוטב,
שתהיה לו שייכות אליו ית' ,או אז ראוי הוא ואם לאו -יזכור לו יום המיתה ,שנאמר "ו ְדֹמו
לברכת 'יתן' הראשונה. ס ֶל ָה" .הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע מבאר
'ויחזור ויתן' היינו ,שצריך לבקש שוב ושוב, )ב'לקוטי תורה'( ,שכאשר האדם רואה שיש
להאמין שהשי"ת בידו להושיע אצלו התגברות היצר הרע ואינו מצליח
ורוצה להשפיע לו את הישועה ,בלא לנצחו ולהתגבר עליו ,יש לו להכניע עצמו
ז
ˆד˜ דרכי
ובגשמיות .כן יזכנו השי"ת לגאולה השלימה להתייאש כלל ,ואז 'ויחזור ויתן' ,יזכה לפעול
בב"א. את הישועה בכל מאי דצריך ליה ,ברוחניות
פניני דרכי צדק
על פרשתן
נקודת אהבה שאינה תלויה בדבר זה הכח להביא את הגאולה
חז"ל אמרו )אבות ה ,טז( כי אהבה שאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן .והוא כח עצום
של גאולה ,כאשר מגיעים לנקודה זו של אהבה שאינה תלויה בדבר ,זה הכח להביא את
הגאולה .והיינו כאשר אין לו ,לאדם ,שום אינטרס ושום הנאה עצמית .בדרך כלל ,רוב רובם של
בני האדם בעולם אינם עושים אלא בעבור אינטרסים .פעמים מיטיב אדם עם זולתו בעבור הכבוד,
ופעמים שהוא מיטיב עמו בעבור הממון ,או כל אינטרס אחר שיש לו .כך הוא טבע העולם :הכל
בעבור אינטרסים .משא"כ אהבה שאינה תלויה בדבר ,שהריהו מתפלל בעד חבירו או מיטיב עם
זולתו ללא אינטרסים ,אלא אך ורק בעבור רצון השי"ת ,זו היא אהבה שאינה תלויה בדבר.
האבות הקדושים ע"ה היו מרכבה לשכינה ,ולא היו להם שום אינטרסים ,זולת עשיית רצון
השי"ת .יצחק אע"ה התפלל על עצם העניין ,ללא שום אינטרסים .כאשר אדם מגיע
לנקודה של אהבה שאינה תלויה בדבר ,זה הוא סוד קיום העולם.
להגיע לאהבה שאינה תלויה בדבר ,למעשה מתנה היא שמקבל האדם מהקב"ה .אפילו אהבת
אב לבנו ,גם היא בעבור אינטרס .אמנם הקב"ה הכניס זאת בטבע ,אך יש בזה אינטרס.
)ליל ששי פרשת תולדות תשע"ט(
*
"ויעתר יצחק לה' -תפילה ,שהיתה ללא שום אינטרסים
"ויעתר יצחק לה'" – הוא לא נתכוון כי אם לה'" ,לנוכח אשתו" ,זו היתה כוונתו" :לנוכח
אשתו" .לכך "ויעתר לו ה'" .חז"ל אמרו ,שהיה זה למעלה מדרך הטבע שרבקה אע"ה
תיפקד בבנים .רק מתוך התפילה ,שהיתה ללא שום אינטרסים ,זכה יצחק אע"ה להפך את הטבע.
זהו שאמר ריש לקיש שהיפך את הגזירה ,ולפום כן קריין ליה עתרא ,דאפיך אידרא .היה צורך
ח
ˆד˜ דרכי
להפך את הגזירה כאן ,באופן שלמעלה מן הטבע" .ויעתר לו ה'" – מהו "ויעתר לו ה'" היה לו
לומר ,לכאורה ,שנענה השי"ת לתפילתו ,ובקשתו נתקבלה' :וישמע ה' את קולו' וכדומה ,ואולם
מהו הלשון "ויעתר לו ה'" לכך אחז"ל )שם( "ויעתר לו ה'" -רבי לוי אמר :משל לבן מלכים,
שהיה חותר על אביו ליטול ליטרא של זהב ,והיה זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ ,שכן בערביא
קורין לחתירתא ,עתירתא.
מי הוא זה שהיה חותר מבפנים ,הלא המלך בכבודו ובעצמו הוא ,בן המלכים היה חותר על אביו
מבחוץ ליטול ליטרא של זהב ,ואביו ,המלך ,חותר לו כנגדו מבפנים ,מה פירושו של עניין זה,
ומה צורך למלך לחתור לו מבפנים ,אם רוצה המלך ליתן את הליטרא לבנו ,צריך המלך להוציא
את ליטרת הזהב וליתנה לבנו ,על שום מה הוא חותר לו מבפנים ,הבן הולך בגניבה ,לגנוב מאביו
את ליטרת הזהב ,וחותר מבחוץ – ואביו ,המלך ,חותר לו חתירה מבפנים ,יש להבין העניין
שאומר כאן רבי לוי' .שכן בערביא קורין לחתירתא -עתירתא' וכי "שיעור בלשון ערבית" בא רבי
לוי ללמדנו כאן ,לכאורה ,מאחז"ל זה הוא פלאי ,אלא ,חז"ל באו ללמדנו בזה 'מושג' בתפילה,
מדובר כאן על 'מושג' בתפילה :מה הסיבה שהאדם המתפלל איננו מקבל את הדבר שביקש,
למשל ,פלוני זקוק לשידוך ,אלמוני רוצה להיפקד בבנים ,לשלישי חסר כסף -ואין להם הישועה
שהם זקוקים לה .מפני מה אין להם הישועה – ,מחמת המקטרגים ,המקטרגים אינם מניחים
שיגיע לאדם השפע שהוא צריך .אולם האדם הזה ,בן מלכים הוא .כל ישראל – בני מלכים הם.
הוא מתפלל ומתפלל ,מבקש מהקב"ה ,ואולם המקטרגים מקטרגים כנגדו .על כן ,עליו לפעול
במחתרת ,למען לא ירגישו בדבר .המלך הוא האב ,כמ"ש "בנים אתם לה' אלקיכם" ,רוצה
להשפיע ,על כן חותר אף הוא לעומתם .אף הוא הולך בדרך מחתרת ,על מנת להשפיע לבניו
את הישועה שהם צריכים לה .מה יש לנו ללמוד ממדרש זה? לרבי יוחנן ,בפשטות ,שפך תפילות
בעושר :התפלל הרבה .ידוע על צדיקים שהיו מתפללים הרבה .חוני המעגל עג עוגה ועמד בתוכה
ואמר 'איני זז מכאן עד שתרחם על בניך' ,והשקיע כוחות בתפילה עד ששבר את כל המחיצות
וירדו גשמי ברכה .וכן מצינו צדיקים רבים אחרים ששפכו תפילות רבות בלי הפסק ,עד שהרגישו
שפעלו את הישועות שביקשו .האדם צריך ,אפוא ,להתפלל ולהתפלל עד אשר ירגיש שפעל את
הישועה .כל החסרון של האדם הוא ,כשהוא מתייאש .הוא סבור :התפללתי כבר דקה וחצי ,וזה
מספיק .לא זה הדרך ,הדרך היא לעמוד ולחפור ,להתפלל ולהתפלל ,עד שיפעל את הישועה.
אפשר לפרש את דברי רבי יוחנן ששפך תפילות בעושר ,שאף הקב"ה ,כביכול ,שפך תפילות
כנגדו ,לעומתו ,לסייע לו בתפילה ,וכדרך שמצינו בגמרא ברכות שאותה תפילה שהתפלל
רבי ישמעאל כהן גדול התפלל גם הקב"ה .נמצא ,שהקב"ה התפלל את אותה תפילה עצמה
ט
ˆד˜ דרכי
שהתפלל רבי ישמעאל כ"ג! כאשר אדם עומד בתפילה ומתפלל ומתפלל ,אף הקב"ה מתפלל
כנגדו .וזהו "ויעתר לו ה'" ,אותה העבודה שהאדם נותן בתפילה ,אף הקב"ה גם הוא נותן .וזהו
'מידה כנגד מידה' ,וזהו שאחז"ל שכשיש אתערותא דלתתא יש אתערותא דלעילא .נמצינו למדים
במדרש זה 'הלכות תפילה' ממש ,עוד יש לבאר בעניין המשל שהמשיל רבי לוי לבן המלכים אשר
חתר במחתרת והיה אביו חותר כנגדו ,דהנה אמרו חז"ל )ברכות ג ,ב( שדוד המע"ה קם בחצות
הלילה ,שנאמר )תהלים קיט( "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" .וכמובן ,ה'בעל
דבר' אינו ישן .אמר לו הבע"ד "דוד" מה אתה ניעור כעת בחצות הלילה? רצונך לומר שירות
ותשבחות לפני הקב"ה ,טוב ויפה ,אולם כעת אמצע הלילה ,הינך עייף ,לא יהיה לך כח מחר,
עליך לישון עוד קצת! אמר לו דוד המע"ה :מה אתה מדבר ,וכי יודע אתה שמלך ישראל אני,
עליי לעסוק בענייני המלוכה ,מששמע הבע"ד כך ,שבכוונתו לעסוק בענייני המלוכה ,אמר לו :
אם כך ,טוב ויפה ,תקום ותעסוק בענייני הממלכה ,הוא כבר מסכים .זהו שנאמר )שם( "חשבתי
דרכי" – אמרתי לו ,לבעל-דבר ,שצריך אני ללכת לעסוק בענייניי ,למען יניחני" ,ואשיבה רגלי
אל עדתיך" ,ולאחר שכבר קמתי ,הולך אני לעבודת השי"ת ,ומשאיר אותו .עם ה'בעל דבר' צריך
אדם לילך ברמאות ,והשי"ת עוזר לו ,לעובד ה' .השי"ת מניח לו ,לבע"ד ,לעשות את תפקידו
ואת מלאכתו נאמנה ,אולם הוא מסייע לכל מי שמתחזק כנגדו ,ונותן לו סייעתא דשמיא .זהו
שאחז"ל באותו משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו להשיג את ליטרת הזהב – זהו דוד המלך
ע"ה ,שהיה חותר על אביו ורוצה לעסוק בעבודת השי"ת ,אלא שהבע"ד אינו מניחו .לכך אמר
לו :הולך אני בעבור 'ליטרא של זהב' ,אינני קם כעת אלא לצורך הפרנסה ,בשביל הכסף והזהב,
מששמע הבע"ד כך ,הניחו לילך ,ומיד "ואשיבה רגלי אל עדתיך" מיהר ורץ לבית המדרש.
והקב"ה עוזרו ,ונמצא זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ .זו הדרך לזכות לסייעתא דשמיא.
)ליל ששי פר' תרומה תשנ"ט(
י
ˆד˜ דרכי
מדור עצותיך אמונה
איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות ,כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד
להמשיך קדושתו יתברך ,והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו.
)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(
לפטר את ה"מנהיג" ההוא היצה"ר בכתב פיטורים
הרה"ק ה'שפת אמת' מבאר בפרשת האזינו שהצדיקים מבקשים שתינטל מהם הבחירה ,כלו'
שלא תהא להם שום בחירה זולת לעשות רצון השי"ת.
בדומה לזה מובא ב'פרי הארץ' פר' נצבים על מאחז"ל )ברכות סא ,ב( צדיקים יצר טוב שופטן
רשעים יצר הרע שופטן ,מהו הלשון 'שופטן'? מבאר 'פרי הארץ' ,שהצדיקים יצר הטוב
שופטן – פירוש ,שהיצה"ט מנהיג אותם ואומר להם :עשה כך ואל תעשה כך ,והצד השני אין
לו מה לומר כלל .ואילו הרשעים ,להיפך :היצר הרע שופטן ,שהוא מנהיגן .נמצא ,שאין להם
בחירה ,לא לצדיקים ולא לרשעים .מה יעשה אפוא הרשע ,וכי יישאר שם תמיד? מבאר 'פרי
הארץ' ,שאף לרשעים יש עצה ותקנה :שיכולים גם הם לצעוק לה' ולבקש שיחזיר להם את
הבחירה ,שלא יהא היצר הרע מנהיגם ושופטם .על ידי זה מחזירים להם את הבחירה ,אם יתפללו
ויבקשו מה' בכל ליבם ,יחזיר להם הקב"ה את הבחירה ,ויפטרו את ה"מנהיג" ההוא – יתנו לו
להיצר הרע כתב פיטורים לאמר :אין אתה המנהיג כאן.
נמצא ,שהברכה שקיבל יעקב אע"ה היתה שלא ברצונו של יצחק אביו ]לא היתה לו בחירה
בדבר הזה[ .מוסיף ה'שפת אמת' ,שבברכה הזו תלויים כל העולמות :באותה ברכה
שברך יצחק אע"ה את יעקב אע"ה תלויים כל העולמות ,ולא שייך שתהיינה הברכות הללו על
ידי איש ,רק על ידי הקב"ה ,שאין זה דבר שבמקרה ]ואפשר עי"ז היתה הברכה ע"י יצחק שכהו
עיניו ,כמ"ש רש"י ז"ל שייחד הקב"ה שמו עליו[ .נמצא שהברכות היו על ידי הקב"ה.
)ליל ששי פרשת תולדות תשע"ט(
יא
ˆד˜ דרכי
מדור מאורות צדק
עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
סיפר ˘היה בדידיה
להתחזק ולהתפלל תפילות לה'
פעמים שבני אדם אינם חשים בטוב ,וחושבים לעצמם מה אעשה כעת? כשבאים עלי אזי אני
אומר להם שעליהם להתחזק ולהתפלל תפילות לה' שיחזקו וירפאו ממיחושיו וממחלותיו.
וכבר סיפרנו את המעשה אודות הגה"ק ה'חפץ חיים' זצוק"ל ,שהיה זה בשנות זקנותו ,כשהיה
בשנות התשעים ,והימים היו ימי החורף ,בחוץ שלג ורוח סערה .רצה הח"ח להשכים קום .בא
אליו הבעל דבר ואמר לו :ישראל מאיר ,האמנם עומד אתה להשכים קום גם היום? כלום יודע
אתה מה נעשה בחוץ? שלג ,ורוח סערה ,הרי זה ממש סכנת נפשות ליהודי זקן כמוך ,כבן
תשעים ,לצאת החוצה במזג אוויר שכזה ,אמר לו הח"ח :מה אתה סח ,ובן כמה אתה ,הלא אתה
זקן ממני ,ואעפ"כ השכמת קום – אף אני אשכים כעת ,צריך לדבר אליו ,אל היצה"ר ,דיבורים
כדרבנות ,כן יעזרנו השי"ת שנזכה לעבוד את השי"ת בלא מניעות ובלא הפרעות ,ויזכה כל אחד
ואחד לישועות ,בני ,חיי ,ומזוני רויחי ,רפואות וישועות ושמחות.
)ליל שישי פר' תרומה תשנ"ט(
מדור סגולות צדק
סגולה להגיע לעליה גדולה ברוחניות
הרה''ק הרמ''ל מסאסוב זיע''א הקשה בפי' הפסוק תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה,
דבוודאי שלעבוד את ה' בשמחה הוא מדריגה נאה מאוד ,אבל איך אפשר לומר שכל
התוכחה ח''ו יהיה על כך.
אלא פי' הדברים הוא שאפילו אם מקיימים המצוות בפועל אך אם לא עושים המצוות בשמחה
שם מתחיל הירידה ,זה סימן שהמצוות אינם חשובים כ''כ בעיניו ,שכל מצוה צריך להיות
יב
ˆד˜ דרכי
בשמחה שזוכה לעשות מצוה ,אך אם אינו בשמחה שם מתחיל הירידה ברוחניות עד שבא למצב
של חורבן ביהמ''ק ח''ו ,ברם העובד את ה' בשמחה זהו סימן של חשיבות ומסוגל על ידי זה
להביא לעליה גדולה ברוחניות.
)צפרא דשבתא פר' תולדות תשס"ז(
מדור משלי דרכי צדק
משל למצבנו האיך נמצא את דרך הטוב
וניפטר מהגאווה ונוכל ללכת בדרך האמת
האדם יכול להיות בקי בכוונות וייחודים ,מכוון ולומד כתבי האר"י הק' ,ובה-בשעה כל-כולו
מלא טינופת ,רח"ל .צריך לדעת עד כמה האדם הינו שקרן .הוא משקר את עצמו .הוא
מכוון כוונות וחושב שהוא כבר "עף בשמים" ,בשעה שהוא באמת מתחת לאדמה .האדם צריך
לחפש את בורא העולם ,לצעוק עד לב השמים :רבונו של עולם ,היכן אתה "עד אנה תסתיר את
פניך ממני" )תהלים יג ,ב( עליך לשאוף להיות יהודי פשוט ,שואב מים ,אם נגע אדם בנקודה
אמיתית ,אין אצלו שום עיכוב .הוא יכול להיות שואב מים ובכל זאת דבוק בה' .וכך אמרו חז"ל
)פסחים קיג ,א( פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא וסניא
בי מלתא .כאשר יתבונן ,ייווכח שכל מחשבותיו סובבות סביב הגאווה :האם כיבדו אותו כראוי,
וכיצד דיברו אליו ,וכיצד דיברה אליו האשה ,ואיזו מלה אמרה לו .הכל מסתובב סביב הגאווה
והכבוד והשקר .הבריות אינם פוקחים עיניהם להכיר בכך .הכל סירחון אחד גדול ,בלא גוזמא.
כיון שכך ,יש לו לאדם ללמוד מזה להכיר מה הוא ומה ערכו ,שהכל דמיון ואחיזת עיניים ,שקר
ובלוף .האדם בטבעו חי בדמיון .כך ,במשך הזמן ,כשייכנס לעבודה זו ,יגלה עוד ועוד שהינו ממש
זבל ומסריח .וזה גופא ,כאשר יכיר את הזבל הזה ,רחמי ה' הם .ואפילו אנשים הנקראים ברחוב
'חשובים' ,ומשמשים בתפקיד ר"מ או משגיח ,מגיד שיעור וכדו' ,גם אצלם הכל בלוף גדול ושקר.
אכן ,האדם צריך לראות את החיסרון לא בזולתו כי אם בו עצמו ,שהם יהיו כעין "מראה"-שפיגל
עבורו ,שיראה את עצמו שם .האדם צריך להכיר שהוא איננו טוב מהם .כאשר אין לו ,לאדם,
רחמי ה' ,אין לו כלום .אלא ,שהם מסתובבים סתם כך ,בטמטום ,ואינם מודעים לכל זה ,על כן
יג
ˆד˜ דרכי
יש עליהם לימוד זכות .אולם עלינו לראות כיצד מלמדים ואיך מחנכים .הכל גאווה אחת גדולה,
מוכרים לקהל "קדושה" או "תורה" ,ה' ישמרנו.
אכן ,קודם שייכנס האדם לעבודה הזו באמת ,בפנימיות ,לא יהיה לו מאומה .צריך להיכנס
לפנימיות העבודה ,להכיר את הריקנות שלו ,ולגלות שאין לו כלום ,לדעת שכל השאיפות
שלו הן לשקר ולגאווה ,ומתוך כך יבוא לצעוק לה' שיוציא אותו מהמצב הזה .האדם איננו נמצא
בבהירות לראות את רחמי ה' באופן ברור ומוחש .הוא עושה מהכל ערבוביא "סלט" וסבור שיש
בידו תורה וקדושה וקבלה ,בשעה שאין לו מאומה .צריך שיזכה לתורה "נקייה" .והיאך זוכים
לתורה "נקייה"? כאשר ירגיש שהקב"ה הוא אשר נותן לו את המחשבות .ולא שילמד זאת מתוך
הטבע שלו .לא די במה שיחזור על כך ,אלא עליו לצעוק שתזכה לכך .כאשר יזכה ללמוד את
זה ,ולו במעט ,יגלה היכן עמד עד היום ,ויווכח שעדיין לא התחיל בכלל ללמוד תורה .כל הלימוד
שלו – כולו במהלך משול למה הדבר דומה חהבדיל בין הטמא לבין הטהור לכפי שלומדים
באוניברסיטה ,רח"ל השאיפות שלו הן של 'גדלות' .לומדים לקראת 'תואר' .אילו היה האדם יודע
באיזה לכלוך הוא נמצאים ,היה מזדעזע מכך שעדיין לא נגע בשום נקודה של קדושה ושל תורה.
אנחנו עדיין ב"חינוך" ,ב"חדר" ,ומחפשים ממתקים ,סוכריות ושוקולד.
אבל האדם אינו שמח כשהוא מגלה את השפל שלו ,ולא הוא נשבר ,הגאוה שלו היא אשר
נשברת .ותו לא .מה מכאיב לו? הגאווה היא שכואבת לו .לכשיזכה לנקודה כלשהי של
אמונה ,ישמח שמחה גדולה" .אנכי עמד בין ה' וביניכם" )דברים ה ,ה( ,ופירשו הצדיקים שהגאווה
היא המציבה מסך המבדיל בינינו לבין הקב"ה.
הרה"ק רבי אלימלך זי"ע אמר שהגאווה היא 'אבי אבות הטומאה' ,ואעפ"כ הכל עובדים ויגעים
כל ימיהם כדי להשיג את הגאווה ,אשר היא מאוסה כל כך בעיני ה' ,כמ"ש "תועבת ה'
כל גבה לב" )משלי טז ,ה( .עבודת ה' היא עמוקה מני עומק .האדם אינו מכיר עד כמה הוא
תועה .למה הדבר דומה ,לאדם התועה בדרך ואינו מוצא דרכו במדבר .דוד המע"ה הרגיש עצמו
כתועה במדבר ,וביקש רבונו של עולם ,מצבי נמשל למצבו של אותו שה שאינו מוצא דרכו אל
העדר ,והוא תועה במדבר .הרועה מחפש אחריו ,ואינו יודע היכן למוצאו" .תעיתי כשה אבד,
בקש עבדך" )שם קיט ,קעו( תעיתי כאותו שה במדבר ,שאינו מוצא דרכו ,בקש אתה אותי
והשיבני ,למען אדע דרכי חזרה! כל זה משל הוא למצבנו .דוד המע"ה אמר זאת לגבינו" :תעיתי
כשה אבד ,בקש עבדך" כן יזכנו השי"ת שנמצא את דרך הטוב וניפטר מהגאווה ונוכל ללכת
בדרך האמת .ויזכנו להגיע לאמת רק מתוך צעקות.
)בשיעור האדרת והאמונה יום ג' ה' כסלו תשע"ו(
יד
ˆד˜ דרכי
מדור השו"ת
מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו
לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
}כהמשך למדור הקודם{
שאל השואל:
על האמור לעיל שהאדם יכול להיות בקי בכוונות וייחודים ,מכוון ולומד כתבי האר"י הק' ,ובה-
בשעה כל-כולו מלא טינופת ,רח"ל .מה צריך לדעת עד כמה הוא משקר את עצמו שמכוון
כוונות וחושב שהוא כבר "עף בשמים" ,בשעה שהוא באמת מתחת לאדמה?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
מאמר זה מלמדנו שהאדם צריך להכיר את עצמו ,ושהוא מחפש תמיד גדלות וגאווה .הוא איננו
מחפש את הקב"ה .הוא מחפש את הסיפוק שלו ואת הגאווה .יש לו ,לאדם ,קנה מידה
והריהו מודד "כיצד פלוני דיבר אליי ,וכיצד אלמוני מחזיק ממני" ,ועל כך כל מחשבותיו כל הזמן,
עם שקר .הוא איננו חי את האמונה .צריך לחיות את האמונה ,לראות את הקב"ה כל הזמן! יש
כאן ,במאמר הנ"ל ,קטע המתייחס לאותם הלומדים כתבי האר"י הק' וספר 'עץ חיים' ,ומחפשים
שם את הגדלות שלהם ,אך אין הדברים שייכים אלינו ,שהרי אנו בין כה וכה איננו לומדים כתבי
קבלה .אותם מקובלים הלומדים כתבים אלו ,צריך שיחפשו את האמת ,את הנקודה האמיתית,
ולא את הגדלות והסיפוק .יתכן ,אם הקב"ה יזכנו ,ללמוד 'עץ חיים' ושאר כתבי האר"י ,נוכל
לדעת כיצד לגשת ללימוד הזה ,על מנת "לראות את ה'" בכל מאמר ומאמר .וכך הוא גם בלימוד
הנגלה ,לא ללמוד עם הגאווה ,אלא להכיר שהקב"ה הוא אשר נותן לאדם כל דבר .מה שיש לו,
לאדם ,מאת הקב"ה הוא .ומה שאין לו ,אף זה מאת הקב"ה .שלא יהיו לו כאבים על מה שאין
לו :האדם רוצה כך וכך ,יש לו "תוכנית" ,אולם הקב"ה אומר :לא כך ,אלא יש לי תכנית אחרת!
"רבות מחשבות בלב איש ,ועצת ה' היא תקום" )משלי יט ,כא( .האדם צריך למסור עצמו להנהגת
הקב"ה ,בכל מה שעובר עליו ,שיהא בהכנעה ויקבל הכל באהבה ,או אז יזכה לשלום בית ,ויהא
לו שלום עם חבריו וגם עם עצמו .בלא זה ,אין לו מנוחה .האדם איננו רוצה לחיות עם אמונה.
הוא חי עם השקר שלו ,על כן הוא מחפש כל הזמן את הגדלות שלו ,ואינו רוצה להודות שהוא
מחפש את הגדלות .בתחילה ,צריך האדם להכיר את השקר שלו .שמצד טבעו אינו מודה שהכל
טו
ˆד˜ דרכי
אצלו שקר ,והוא מצטדק" :הנני מכוון לשם שמים! פלוני פגע בי ,אולם מה שאני עושה לו איננו
למען הכבוד שלי ,אלא למען כבוד ה'" .וכל התכניות שהוא מכין" ,לכבוד השם" הן ...כך ,הוא
מחפש את השקר ומכנה זאת שלשם-שמים הוא מכוון.
ומה יעשה האדם על מנת להכיר שהכל אצלו שקר? הדרך היא לצעוק אל ד'! השנים חולפות
ועוברות ,והאדם עדיין לא הגיע לכלום .וכי לא שמעת שהשנים עוברות? והאדם טרם
התחיל לעבוד! צריך להגיע לבהירות באמונה ,לראות את הקב"ה ,לחיות את האמונה.
)ליל שישי חיי שרה תשנ"ה(
)*(
שאל השואל:
אמנם השנים חולפות ואנו כבר מבוגרים ,מה רוצה מאיתנו השי"ת?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
השי"ת רוצה שנצעק אליו ושנעבוד אותו באמת! דוד המלך ע"ה צעק לה' ,ככתוב בתהלים
)קמב ,ב( "קולי אל ה' אזעק קולי אל ה' אתחנן" .דוד המע"ה צעק ,הוא עבר ייסורים
וצרות רבות ,וכל הזמן התפלל וצעק לה' ,והיה חי עם הקב"ה בכל דבר" :הושיעני אלקים כי באו
מים עד נפש" )תהלים סט ,ב(" ,עד אנה תסתיר את פניך ממני" )שם יג ,ב( .הוא עבד בכל
כוחותיו .נעבוד גם אנו ,כמו דוד המלך .עבור מי הוא כתב את ספר התהלים? עבורנו ,עבור כלל
ישראל .כל אחד צריך אפוא לקחת את הדוגמא מדוד המלך ,כיצד להתפלל וכיצד לצעוק ולעבוד.
)יום ג' ויצא ה' כסלו תשע"ו(
טז
ˆד˜ דרכי
מדור יומא דהילולא
מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘
מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
הרה"ק רבי דובער זיע"א
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש
ט' כסליו תקפ"ח
מב˘רי אחזה אלו˜
הרה"ק בעל 'צמח צדק' זי"ע היה חתנו של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש זי"ע.
ה'צמח צדק' סיפר ,שאילו היו חותכים את בשרו של חמיו ,לא היה יוצא
מתוכו דם כי אם חסידות.
גילוי ˆד˜˙ אביו
במשפחתו של הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע דיברו שהרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע ראה את
האר"י הק' זי"ע ,אך לא ידעו פרטי המעשה ,אימתי וכיצד היה הדבר.
פעם ארע ,שהרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע הוצרך לסכום גדול של כסף ,ולא היה לו.
אחד מהעשירים אמר לו רבי ,אני מנדב את הסכום .שמח הצדיק שמחה גדולה ,משום
שהיה לו צורך גדול בכסף בעת ההיא ,ועל כן אמר לו הבעה"ת ,שבשכר זאת רשאי
הוא לבקש כל אשר יחפץ .יצא הגביר ,והרהר בדעתו מה ראוי לבקש מהבעה"ת
הרבי אמר לו שהוא רשאי לבקש כל אשר יחפץ! ביוצאו ,פגש את בנו של הבעה"ת
זיע"א ,האדמו"ר האמצעי זי"ע ,סיפר לו את דבר המעשה ושאל אותו מה כדאי לבקש
מאביו.
האדמו"ר האמצעי היה תאב מאד לדעת מה היה המעשה ההוא עם האר"י הק' זי"ע.
אמר לגביר ,בקש מהאבא ,שרצונך לדעת מה היה המעשה עם הגילוי שהיה
יז
ˆד˜ דרכי
לו עם האר"י הק' זי"ע .נכנס הגביר ושטח לפניו את מבוקשו .מאחר שהבעה"ת כבר
הבטיחו שיוכל לבקש כל אשר יחפץ ,הוצרך לקיים עתה את הבטחתו ...סיפר לו
הבעה"ת ,שפעם ישב אצל רבו ,המגיד הק' זי"ע ,וישבו שם גם הרה"ק הרבי ר'
שמעלק'ע מניקלשבורג זי"ע ,הרה"ק בעל ה'הפלאה' זי"ע ,הרה"ק הרבי ר' אלימלך
זי"ע ,והכל היו אז בהתפשטות הגשמיות ,ואף אני ישבתי ביניהם .לפתע ,ראיתי
שהרבי ביקש שיכניסו כסא .כשהעמידו כסא לידו ,נכנס פנימה אברך ,והמגיד קם
לפניו מלוא קומתו וניגש לקבל את פניו ,הושיבו אצלו ,ואיש לא ראהו ,משום שכל
החברייא היו מופשטים מכל עניני העולם הזה ,ורק אני לבדי ראיתי את המראה ההוא
היה זה האר"י הק' זי"ע.
ים החסידו˙
הרה"ק בעל 'צמח צדק' זי"ע אמר על האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ,הרה"ק רבי
דב בער זי"ע ,שבמשך שלושים שנה היה "כדג בים" ,בים החסידות -כל כך
היה שקוע ,עד שהיה מסוגל לעמוד תשע שעות ברציפות בהתבוננות ובדביקות בה'.
גודל נ˘מ˙ו
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ,הרה"ק רבי דובער זי"ע ,היה מחותנו של הרה"ק
רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע .פעם ,היתה להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע
טענה על כך שאיננו אומר 'חסידות' .הסביר לו אביו -הרה"ק בעל 'התניא' זי"ע איזו
נשמה היא זו ,וכיבד אותו שיאמר חסידות .לאחר שגמר לומר ,נטל הרה"ק
מברדיטשב זי"ע את הטלית קטן שלו והניחה על ראשו ,ובירכו ,שלא יזיק לו עין
הרע מהמלאכים.
ה˙בוננו˙ בדבי˜ו˙ עˆומה
הרה"ק בעל התניא זי"ע התגורר בקומה העליונה ,ובנו -הרה"ק רבי דובער זי"ע
)האדמו"ר האמצעי( היה בעל מוח גדול והיה מסוגל לעמוד תשע שעות
ברציפות כשהוא תפוס במחשבות מבלי לדעת כלל באיזה עולם הוא נמצא .פעם ,נפל
אחד מילדיו ובכה בכי תמרורים ,אולם הרה''ק ר' דובער היה שקוע אז בשרעפים
ולא שמע כלל .והרה''ק הבעל התניא ,הסבא ,שמע מלמעלה את בכי נכדו ,ומיהר
לרדת אליו להרגיעו ולהשקיטו .כשירד ,ראה מה המצב -כיצד בנו עומד שקוע
במחשבות ובדביקות והוגה בעבודת ה' ,עד שאיננו שומע מאומה מבכיו של הילד
יח
ˆד˜ דרכי
ומבלי לדעת מה נעשה סביבו .אמר אז הרה"ק בעל ה'תניא' תוכחת מוסר לבנו ,וכך
אמר לו ככל ששקועים בדביקות בהשי"ת ,עם זאת ,את בכיו של תינוק צריך לשמוע,
לא צריך לנהוג כך -צריך להימצא 'למעלה ולמטה' ,לדעת גם מה נעשה כאן.
ביאור בדרך העבודה על פי המע˘ה הנ"ל
כשהאדם שרוי בקטנות המוחין ואינו יכול להתבונן באמונה ,יאמר לעצמו בפשטות
הלא התבוננתי כבר כ"כ הרבה פעמים והנני יודע זאת בבירור גמור שיש
בורא עולם ו"מלוא כל הארץ כבודו" .בדרך זו הוא חוזר ומעורר את האמונה
בפשטות .דרך נוספת היא דרך הביטול ,כשיאמר האדם ליצר הרע אינני נכנס לויכוח
אתך! לאחר שכבר יש לו יישוב הדעת ,ישוב ויתבונן ,ואז יצעק לה'.
כעין זה מסופר על הרה"ק 'האדמו"ר האמצעי' ]בנו של הרה"ק בעל התניא זי"ע[
שדרכו היתה להתבונן באמונה במשך כשמונה או תשע שעות ,ללא הפסק ,עד
שלא שמע כאשר אחד מילדיו נפל ובכה .עד כדי כך היה מקושר בהתבוננות! הקב"ה
לבדו יודע מדוע צריכים לנהוג עם אדם מסויים במדת הגבורה ,אולם בעצם חסד
הוא ,והכל אל מקום אחד הולך ,ושורש כולם רצונו הפשוט באמונתו הפשוטה
הגדולה והחזקה .כאשר האדם סגור במוח ,הרי זו מידת הגבורה .וחסד ה' הוא ,בכדי
שיתגבר על כך ,שכשהאדם מתגבר על כך הריהו עולה בדרגה .על כך איתא במדרש
)ב"ר פר' נה סי' א( שאין מעלים את האדם אלא על ידי נסיון ]"ויהי אחר הדברים
האלה והאלוקים נסה את אברהם" כתיב )תהלים ס ,ו( "נתתה ליראיך נס להתנוסס
מפני קשט סלה" נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין ,בשביל לנסותן בעולם,
בשביל לגדלן בעולם ,כנס הזה של ספינה .וכל כך למה? "מפני קושט" ,בשביל
שתתקשט מדת הדין בעולם[ .אפילו אברהם אבינו ע"ה הוצרך לעבור את הנסיונות.
האדם צריך להאמין ב'אמונה פשוטה' שהכל לטובה ,ושהקב"ה יכול לעזור לו בכל
רגע ,אפילו כאשר חוזרים הצ'קים מהבנק .פעמים שה'טבע' וה'מציאות' טופחים לו
לאדם על פניו כאומרים לו "מה קורה כאן ,הצ'קים חוזרים ,והמהומה גדולה ,ועליך
להתרוצץ ולהביא ערבים"! אך האדם צריך לעמוד חזק באמונה ,לידע בבירור שיש
בורא עולם והוא מנהיג את העולם ,ושישועת ה' יכולה להגיע בכל רגע ,ולא יעזוב
את המחשבה מעניין זה .פשטות האמונה היא דוקא בשעה שה'טבע' טופח על פניו.
אז הוא הנסיון .הקב"ה יכול לעזור בכל רגע ,והצער שהאדם עובר הוא ה'טוב הגנוז'.
חלק אחד באמונה הוא להאמין כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ,וחלק נוסף
יט
ˆד˜ דרכי
באמונה הוא להאמין שבכל רגע ורגע יכול ה' לעזור לו ,וכבר הכין עבורו את הפרנסה
יש צנורות של שפע ,וגם אם כעת יש "סתימה זמנית" והשפע מתעכב ,יש לדעת
שהקב"ה מנהיג את כל העולם בכלל ובפרט עם כל הצטרכויותיו.
ספריו ה˜'
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ,הרה"ק רבי דובער זי"ע ,חיבר למעלה מכ' ספרים
על כל דרכי העבודה ,והבטיח לבוא לסייע למי שילמד בספריו.
מאמרו˙יו ה˜'
מה שקבעו לנו חז"ל שנר חנוכה הוא מצות 'נר איש וביתו' ,הוא ענין של 'אחדות'.
כידוע ,נוהגים רבים לילך לבקר בימי החנוכה את ההורים ,את הסבים והסבתות
ואת שאר הקרובים והידידים ומתאספים יחדיו .רואים שיש בזה ענין של 'אחדות'.
ויתכן שיש בזה חלק מפרסומי ניסא -הגם שמצות פרסום הנס נאמרה על הדלקת
הנרות ,אולם האחדות היא בודאי דבר טוב ורצוי ,ובפרט בימים אלו צריכים וזקוקים
לענין האחדות מאד -לפי שבזה כוחנו ,כאשר מתאספים יחד ומתאחדים.
חז"ל אמרו )סנהדרין צז ,.פס"ז שמות ג ,כ ,זוהר ג ,קכב( כלו כל הקיצין ואין הדבר
תלוי אלא בתשובה ]ומעש"ט[ .אמת שצריכים תפילות -ואף מחויבים בזה מן
התורה ,אולם חז"ל אמרו -שאם רוצים לזכות לגאולה ,צריך לזה תשובה .כל אחד
צריך להרהר בתשובה ולערוך חשבון הנפש .מובא בספה"ק 'פוקח עורים' להרה"ק
הרבי ר' דובער זי"ע ]האדמו"ר האמצעי מלובאוויטש ,בנו של הרה"ק בעל התניא
זי"ע[ דברים נפלאים שכתב בענין התשובה .כל הספר הזה חובר על ידו עבור יהודי
אחד שחזר בתשובה ,ונכתב במיוחד למענו בלשון יידיש ]שאותו יהודי ,שפשוט היה,
לא הבין אלא לשון זו[ .בספרו ,הוא כותב דברים עקרוניים בענין התשובה ענין אחד
שמובא שם בהרחבה הוא ,שיש תשובה 'שטחית' ,כשאדם מהרהר בתשובה
'מלמעלה' ,ולמחרת הוא נוהג אותו דבר כפי שנהג לפני כן .מבאר שם הרבי רד"ב
שאין זו נקראת תשובה .תשובה אמיתית היא ,כאשר האדם מתבונן עד כמה מר מצבו
והיכן הוא עומד -ונכנס במחשבה זו יותר ויותר עד שבאה לו מרירות על מרירות,
והתשובה חודרת לעומק הלב ,ולא רק מקופיא .אז ,נוגע האדם בתשובה .ומוסיף שם
עוד ,שישנם בעלי תשובה שנופלים אחורנית ]וחוזרים בהם מן הדרך הטובה[ .ממה
נובע הדבר שהם נופלים מהתשובה שעשו? הדבר נובע רק מכך שאינם נזהרים
כ
ˆד˜ דרכי
בשמירת העינים -שם מתחילה המפלה שלהם .משא"כ אלו ששומרים את עיניהם -
עומדים בתשובתם .מובאת שם הדרכה בלשון יפה מאד ,וראוי לכל אחד לקרוא ספר
זה .היוצא מדבריו ,שהעיקר הוא -שמירת העינים.
)ליל ששי פ' מקץ תשס"ב(
*
הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל ממז'יבוז' זי"ע אמר כמה מאיר העולם אם לא נכנסים
ונשקעים בעולם הזה ,וכמה מחשיך העולם לאלו אשר שוקעים ונכנסים בתוכו.
והרה"ק האדמו"ר האמצעי מלובאוויטש זי"ע אמר ,כי העולם חושבים ש'עולם
העשיה' הוא כאן ,עולם היצירה' למעלה ממנו 'עולם הבריאה' גבוה מעליו,
ו'עולם האצילות' גבוה מעל כולנה .לא כן ,אלא עולם העשיה הוא כאן ,ואף עולם
היצירה כאן הוא ,עולם הבריאה הוא כאן ועולם האצילות אף הוא כאן -כל העולמות
הם כאן .יהודי צריך למשוך את כל העולמות לכאן.
)ב' דחוה"מ סוכות תשס"ד(
*
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש זיע"א אמר שאם אדם חושב על הצלחתו שבזכות
מעשיו הצליח זה כמעט כמו עבודה זרה.
ˆיונו ה˜דו˘
אלו שבאו להתפלל על ציונו הק' מספרים על כך סיפורי מופתים ונפלאות.
כא
לא מוגה
ˆד˜
אמונה דרכי
דרכי אמונה
דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
דא"ח בסעודה שלישית בעת רעוא דרעוין פרשת וירא
שב"ק כ' מרחשוון תשפ"ז
את יחידך אשר אהבת ,דהוה נמי חיבוב בפרשתן בפרשת העקידה אומר לו השי"ת
מצוה. לאברהם אע"ה )בראשית כ"ב ,ב(
והנה על מה שאמר לו השי"ת והעלהו שם וַי ֹ ּאמ ֶר ק ַח נ ָא א ֶת בִּנ ְך ָ א ֶת יְחִידְך ָ ֲאש ֶׁר אָהַב ְ ּתָ
לעולה ,שזהו הרי כליל תקטר לא אמר א ֶת יִצְח ָק ו ְלֶך ְ ל ְך ָ א ֶל אֶר ֶץ הַמֹּרִי ָּה וְה ֲַעל ֵהו ּש ָׁם
לו שחטהו ,פירש"י לפי שלא היה חפץ ל ְעֹל ָה עַל אַח ַד הֶהָרִים ֲאש ֶׁר אֹמ ַר א ֵלֶיךָ .וצריך
הקדוש ב"ה לשחטו ,אלא להעלהו להר להתבונן בפסוק זה מהי פירוט הלשונות
לעשותו עולה ,ומשהעלהו ,אמר לו הורידהו: שהדגיש לו השי"ת כל כך את יחודו של
אחד ההרים .הקב"ה מתהא הצדיקים )ס"א יצחק ועוד לכל פרט מודגש את השייכות
משהא לצדיקים( ואחר כך מגלה להם ,וכל אליו דייקא בינך יחידך וכו' והנה ברש"י ביאר
זה כדי להרבות שכרן ,וכן הארץ אשר אראך את בנך .אמר לו שני בנים יש לי ,אמר לו את
)בראשית יב ,א ,(.וכן ביונה וקרא עליה את יחידך ,אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו,
הקריאה )יונה ג ,ב.(. אמר לו אשר אהבת ,אמר לו שניהם אני
אלא הענין הוא כמבואר בכלי יקר עמ"ש אוהב ,אמר לו יצחק ,ולמה לא גילה לו
"ולך לך אל ארץ המוריה" .הזכיר לך מתחלה ,ביאר רש"י א' שלא לערבבו פתאום,
לך היינו אל עצמותיך כי משם תוצאות ותזוח דעתו עליו ותטרף ,ב' כדי לחבב עליו
החומר ,אשר לוקח ממקום שנאמר בו )שמות את המצוה ,וליתן לו שכר על כל דבור ודבור.
כ.כא( מזבח אדמה תעשה לי ,כמבואר פר' והיינו שבכל פעם השיב הקב"ה על שאלת
לך לך )יב.א( .ובמלת המוריה נראה יה מיותר אברהם ,וטעמא בתרא לחוד לא סגי ,דאם כן
שהרי נאמר אלך לי אל הר המור )שיר ד.ו(. הוה ליה למימר איפכא קח את יצחק את בנך
כב
אמונה דרכי
אין לו דמים" .והכי קאמר" :לאור יקום אלא לפי ששם מקום אבן שתיה ,אשר ממנו
רוצח" ,אי פשיטא לך מילתא כנהורא ,אם הושתתו שני עולמות שנבראו בשם של יה,
ברור לך כשמש דאנפשות קאתי ,שהוא בא כי שער השמים שם הוא ,ושם נשלם הזיווג
על עסקי נפשות ,שאם לא תניח לו ליטול את בין הקב"ה לישראל ,כדיבוק בעל באשתו
ממונך ,יהרגך ,רוצח הוא ,וניתן רשות לכל אשר שם יה מתווך ביניהם ,ויגיד עליו ריעו
אדם להורגו ,כדי להצילו לבעל הממון בנפשו ט"ו מעלות שהיו מן עזרת נשים כמספר שם
של הגנב ,שדינו כ"רודף" .וכל מי שבא יה .והיה סימן לב"ה שיבנה בו אחר ט"ו
במחתרת ,ברור לנו שהוא בא על עסקי דורות שמאברהם עד שלמה.
נפשות ,חוץ מאב שבא לגנוב אצל בנו ,וכל והנה כל זה היה מכיון שאברהם אבינו ע"ה
כיוצא בו ,שהוא מכיר בו שהוא אוהבו מאוד, היה מוכן בעצם לעקד את עצמו,
ומן הסתם לא יהרגנו .ואי מספקא לך מילתא כדמוכח מהא דאיתא בגמ' )פסחים דף ב(:
כליליא ,כחושך הלילה ,דהיינו ,שאין הדבר לגבי גנב שהוא כרוצח שניתן להרגו מדין
ברור כשמש שהוא בא להורגך ,וכגון ,אב הבא להרגך השכם להרגו ,ובשונה יהיה הדין
שבא במחתרת אל בית בנו ,שרחמיו על בנו כשהאב בא לגנוב אצל בנו ח"ו שאז אין רשאי
מרובים ,ואף אם יעמוד הבן על ממונו לא הבן להרוג את אביו שאין חשוד האב שיהרוג
יהרגנו אביו ,יהי בעיניך כגנב גרידא ,ולא את בנו ,ומשא"כ הבן שבא לגנוב אצל האב
כרוצח ,ולא ניתן להצילו ,לבן ,בנפשו של ח"ו מותר לאב לקום ולהרוג לבנו שהבן כן
האב. חשוד שיכול להרוג את אביו ח"ו ,וזהו מה
ומבשרי אחזה כעובדא דבדידי הוה עובדא שמדייקת הגמרא הא מדקאמר בסוף הפסוק
בעת שעמדתי בבחרותי עם חבר "ובלילה יהי כגנב" ,אלמא" ,אור" שבתחילת
בחצר ביתו של מו"ר הרה"ק ר' אשר זיע"א הפסוק יממא הוא .שהפסוק אומר ,ביום,
וראינו באישון ליל איך שגנב מנסה לפרוץ אל כאשר עוברי דרכים הולכים ,עומד הרוצח
תוך ביתו של יהודי שהתגורר ברחוב רשב"ם בפרשת דרכים והורג את הבריות ,ונוטל את
המקביל ,אע"כ רצנו מיד מיד לעברו לתפסו ממונם .ובלילה הוא נעשה כגנב ,שהוא חותר
ולהפסיק את פריצתו בידעיו שמכוון הוא בבתים וגונב .וקשיא לרב יהודה ,ומשנינן
במטרתו שהרי יהודי זה היה חלפן כספים התם ,לא מדובר כלל מזמני היום והלילה.
לפרנסתו ותמיד השהה בביתו סכומי עתק אלא בא לפרש דין גנב הבא במחתרת,
של שקלים ודולרים ,ומכשהתקרבנו אליו שנתנה התורה רשות להורגו ,שנאמר ]שמות
והיה מואר במעט ממאור קטן של החצר שלף כב א[ "אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת,
כג
אמונה דרכי
עצמו' -הכוונה למצות המילה ,אולם יש לעברינו סכין חד וארוך ומיד נזדעזענו
המקשים :דהלא מעשה המילה לא נקרא והזדקפנו מורתעים כי השכלנו להבין שאין
בגדר 'זבח את עצמו' אלא מסתבר דזה קאי כאן משחקים שחשוד הוא על הרציחה
על העקידה. כמבואר בגמ' שלמדנו עכשיו.
עכ"פ הרה"ק בעל הפרי הארץ זיע"א ומכאן ניתן להבין ההיפך שאב לא יהרוג את
בפרשתן לומד כאן שהכוונה לנסיון בנו שהוא המשיכו ועתידו לדורות,
העקידה .וז"ל :ויתפרש הענין ,בהקדים תרין וכאשר רואים שהולך האב לעקוד את בנו הוי
תמיהי דמדכר דכירי המפרשים :אחד -למה אומר שמוכן הוא לעקוד עצמו ואת כל
הוזכר נסיון העקדה על שם אברהם ,ולא המשיכו ועתידו שלולא בן יחיד זה אין לו
הוזכר הנסיון על שם יצחק ,שמסר את נפשו המשך בעולם משא"כ כשהוא עצמו נעקד
אליו יתברך ,וכפרש"י ז"ל "אחר הדברים" - עדיין המשיכו קיימת בעולם.
הם דבריו של ישמעאל והשיבו יצחק שימסור הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א אמר
את עצמו לשמו ,עיין שם .שישמעאל התווכח דהנה מצינו ,שבית המקדש נבנה על
עם יצחק אבינו ע"ה וטען כנגדו :אני הייתי הר המוריה .ולכאורה ,היה ראוי שייבנה על
בן שלוש עשרה שנה ולא התנגדתי להימול - הר סיני ,אשר עליו ניתנה התורה לישראל.
זוהי 'גדלות' ,אולם אתה הלא היית קטן ולא אלא ,משום שבהר המוריה מסר יצחק אע"ה
יכולת להתנגד ,מה גדלותך? השיבו יצחק: את נפשו להישחט עבור ה' ,וסיים דבריו הק'
אף אם הקב"ה היה מצווה עלי להישחט - ודבר זה אני רואה אצל הרה"ק מרוז'ין זיע"א,
הייתי עושה זאת! שמוסר את נפשו להישחט עבור השי"ת בכל
ועל כך הקושיא :מדוע נחשב נסיון העקידה עת ובכל שעה.
כנסיון של אברהם אבינו ולא של יצחק ואיתא במדרש ,פתח ר"י נפחא כתיב "מזבח
אבינו -והלא יצחק הוא שהסכים להישחט. אדמה תעשה לי והעלית עליו וכו'",
והשאלה הב' ,למה לא הוזכר במקרא ,נסיון אדם עושה מזבח וזובח עליו עולות ושלמים
אברהם באור כשדים. נאמר עליו "בכל המקום אשר אזכיר את שמי
אבל הענין ידוע מאמרם ז"ל 'כל הגדול אבא אליך וברכתיך" ,אברהם אבינו ,שזבח
מחבירו יצרו גדול ממנו') .גמ' סוכה את עצמו ,לא כל שכן .זהו שנאמר "וירא אליו
דף נ"ב( מובא המעשה באביי ,אשר יצא ה'".
לאפרושינהו מאיסורא ,וכשהגיעו לפרשת ביאור הפשט במדרש כי אאע"ה זבח את
דרכים נפרדו ,ואביי התפעל כשראה שלא עצמו ,יש המבארים ש'זבח את
כד
אמונה דרכי
מרחיק מלבו המחשבה זאת ,מחמת שהיה היתה שם כלל שום מחשבת עבירה ,וקיבל
הולך בשלימותו כנ"ל. מכך חלישות הדעת ,ואמר ע"ע :שהוא לא
וזה שאמר יצחק "הנה האש והעצים" ,ר"ל היה עומד מבלי להיכשל ,עד שנגלה אליו
מאחר שעשית עבודתך וכוונתך אליהו הנביא וא"ל :כל הגדול מחבירו יצרו
בשלימות כראוי לפי מדתך" ,ואיה השה גדול ממנו ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול
לעולה" ,ר"ל היכן הוא השה שהיה ראוי לו.
להיות מוכן כבר" ,ויאמר אברהם אלקים ואמרו :יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום,
יראה לו כו'" ,דהנה יצחק הלך במדתו מדת ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו,
גבורה ,והיה רוצה שיהא אפרו צבור לעולם, שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו
ואמר לו אברהם אז "יראה השה" כאשר יהיה ה' לא יעזבנו וכו'".
"לעולה בני" ,ר"ל לפי מדתך שאתה הולך והרה"ק הרר"א זיע"א בספה"ק נוע"א
בגבורה ,לא יראה השה עד שתעלה ע"ג בפרשתן מבאר העניין עה"פ
המזבח לעולה ,אז יגמור מחשבתך שיהיה ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה
אפרך צבור לעולם ,וההכרח לעקוד אותך ויאמר אברהם אלוקים יראה לו השה לעולה
ע"ג המזבח ותפשוט צווארך ,ולכן מייחס בני .ומקשה דכבר דקדקו קמאי מדוע מייחס
הכתוב העקידה לאברהם מחמת שהוא העקידה לאברהם ולא ליצחק .ומבאר דהנה
השיאו ליצחק שיעשה עבודתו בהתגברות באמת אברהם ויצחק ידעו שלא היה דעת
גדול יותר ממה שהיה במחשבת יצחק הקב"ה לשוחטו ,ואברהם שהיה מדתו מדת
מתחילה .ועקידת יצחק ברחמים יזכור לנו. חסד ,הלך בבטחונו שישובו שניהם ,כמ"ש
אמן כן יהי רצון .וכבר נוושע ונגאל בגאולה "ונשתחוה ונשובה אליכם" ,רק שאעפ"כ היו
הכללית כל כלל ישראל וגם הפרט ישראל הולכים במסירת נפשם כאילו לשחוט אותו
עד אז יגאל כל אחד בגאולתו הפרטית את באמת ,וזהו "וירא את המקום מרחוק" ,פירוש
הצריך לו בזש"ק בשידוכים ובכל דבר ברו"ג 'המקום' רמז הגם שהיה רואה שיצא ממנו
ובכל מילי דמיטב. יעקב שנאמר בו 'ויפגע במקום' ,אעפ"כ היה
כה
אמונה דרכי
פניני דרכי אמונה
על פרשתן
בפרשתן עוסקין בברכת יצחק אע"ה לבניו ושיעקב כמו גנבו מעשיו ואין זה נכון כי מעיקרא היה
שייך ליעקב אך עדיין צריך ביאור העניין דהרי יצחק אע"ה היה בעל רוח הקודש ושכב
לקרבן לפני ה' ואיך ניתן להבין שלא ידע שיעקב בנו עומד לפניו ולא עשיו ,ועוד קשה שאיך
יעלה על הדעת שיצחק אע"ה ירצה לברך את עשיו ולא את יעקב.
ויבואר ע"פ מה דאיתא בספה"ק נועם אלימלך )פרשת תולדות( עה"פ ורבקה אמרה אל יעקב
בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר מבאר הרה"ק הרבי ר'
אלימלך זיע"א דכבר דקדקו קמאי על מלת לאמר אין לו שחר כאן כמו בכל מקום שפירשו לאמר
לזולתו .וגם לאמר שני פעמים ואומר הרה"ק הרבי ר' אלימלך זיע"א לפרש לאמר הראשון ויתורץ
ממילא האידך על פי דאיתא בספרים שאיך עולה על דעת שיצחק אבינו עליו השלום ירצה לברך
את עשו ולא את יעקב ,ופירשו דבאמת היה רוצה לברך את עשו בעולם הזה בגשמיות .ואת
יעקב היה רוצה לברך בעולם הבא .והיה רוצה יצחק שכל ד' גליות יהיו תחת יד עשו יעו"ש.
והנה רבקה אמנו היתה רוצה לקיים את בניה בגלות שיהיה להם גם כן מעט בעולם הזה ודרך
הצדיק אף שמדבר בגשמיות אבל כוונתו בעולמות העליונים ברוחניות .וזהו הוא ורבקה אמרה
אל יעקב בנה לאמר רוצה לומר מה שאמרה אל יעקב שיקבל ברכות גשמיות מאביו .היתה
כוונתה בעולמות העליונים בשביל הרוחניות שבתוך הגשמיות כי אין לך גשמיות שאין בו ניצוצות
רוחניות וזהו לאמר דהיינו שהיה כוונתה על אמירה אחרת בשביל הרוחניות כנ"ל .מדבר אל עשו
אחיך לאמר .שהנה רבקה היתה מעלה מורא על ראשה פן לא ירצה יעקב לקבל ברכות הגשמיות
כי איז חפץ לצדיק בגשמיות ולכן אמרה רבקה שמעתי את אביך כו' גם כן לאמר דהיינו מה
שאביך מדבר שרוצה לברכו בגשמיות הוא גם כן כוונתו לאמר אמירה אחרת בשביל רוחניות
כנ"ל שיהיה בגשמיות גם כן ניצוצות רוחניות כי אין לך דבר גשמיות בעולם שיהא לו חיות בלא
ניצוצי קדושות מעולמות העליונים וזהו שאמר עשו ליעקב יש לי רב ,שאמר לו רב היינו העולם
הזה הוא שלי וחלקי דעולם הזה הוא עולם הפירוד לכן נקרא רב ואין לך חלק בעולם הזה .יהי
לך אשר לך דהיינו חלקך העולם הבא השייך יהי לך ולא עולם הזה .והשיב לו יעקב אבינו עליו
השלום .יש לי כל רמז לו על הכוללות שבתוך הגשמיות שהיא החיות המקיימו שייך לי כנ"ל
שאין לך דבר גשמי שיהיה לו חיות וקיום בלא קדושה ואם אקח את חלקי דהיינו הניצוצי קדושות
כו
אמונה דרכי
שבתוך הגשמיות אזי אתה בטל כעפרא דארעא לגמרי לכן גם לי שייך בחלקך העולם הזה עבור
חלקי שיש לך מחלקי הרוחניות וזהו כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך רוצה לומר כל עצמותי
דהיינו הגשמיות שאני מדבר בהם הוא גם כן באותו כוונה ה' מי כמוך דהיינו שכוונתי להעולמות
העליונים לפעול פעולות רבות רפואות והשפעות על דרך שאמרו חז"ל באומות אין כמוך .אבל
בישראל יש כמוך הקדוש ברוך הוא מחיה מתים אף הצדיק כן כמו שמצינו באלישע הנביא
שהחיה את בן בשונמית ע"ש ,וזהו זאת מנוחתי עדי עד רוצה לומר שאמר דוד המלך עליו השלום
שגם מנוחתי זאת שאני חונה למטה .הוא עדי עד דהיינו לעולמות העליונים כנ"ל שגם בגשמיות
וכוונת הצדיק לרוחניות העליונים.
)בדא"ח בעת רעוא דרעוין פר' תולדות כ"ט חשוון תשפ"ה(
כז
בס"ד
ברכת מזל טוב
לאנ"ש שיחי'
˘ה˘מחה במעונם
פרשת תולדות תשפ"ז
כ"ק אדמו"ר מספינקא ג"ג שליט"א
לרגל הכנס בנו לעול תו"מ למז"ט
הרה"ח ר' ידל אולבסקי שליט"א
ולבנו
הרה"ח ר' אברהם מרדכי אולבסקי שליט"א
לרגל נישואי הנכדה/הבת למז"ט
הרה"ג ר' יעקב קרפמן שליט"א
לרגל הולדת הנכד למז"ט
הרה"ח ר' חיים שלמה קלין שליט"א
לרגל הולדת הנכד למז"ט
הרה"צ ר' יוסף אשלג שליט"א
לרגל הולדת הבת למז"ט
הרה"ח ר' יונה הרשלר שליט"א
לרגל נישואי הבן למז"ט
