דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
גליון
דברות קודש
קרעטשניף סיגעט
דברי אלוקים חיים
מרבותה"ק זי"ע
ולהבדלחט"א
מכ"ק מרן רבינו שליט"א
שבתתשפ"ז
הגדול פרשתתצותו-לדות
פ רש
חג הפסח
תשפ''ו
יו"ל ע"י
מכון "נהרי אמונה"
דחסידי קרעטשניף סיגעט
תוכן:
דא"ח מרביה"ק בעל קדושת צבי זיע"א שיעור חומש רש"י פר' תולדות......עמוד א
דא"ח מרביה"ק בעל רזא דאמונה זיע"א פר' תולדות ..............................עמוד י'
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א רעוא דרעוין פר' תולדות תשפ"ו .......עמוד יז
דא"ח מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א רעוא דרעוין פר' חיי שרה תשפ"ז.....עמוד כד
הוצאת הגליון נתרם לע"נ
קודש דברות
רביה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן
ויגש
רביה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א
מערכת קול קרעטשניף סיגעט
רעוא דרעוין
ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע
ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
שב”ק פרשת וישב תשפ”ו
וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש
בית שמש יצ”ו
02-313-6802 בעיר
ארה"ק:
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ארה"ב1518-592-0074 :
ענגלאנד4420-81477-116 :
© כל הזכויות שמורות
קשר) :סוטה י(:
רבותינו ז”ל ודרשו
ליצור בעש”ט,ניתן בזכות שב”ק,
ולקבל הגליון והארותלהערותהצבור,
השי”ת יעזור בזכות
4165512@gmail.comבבית חמיה שהיתה צנועה,
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה
זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול
יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן ,ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים,
א קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין רעוא
שיחות קודש
תשפ”וזיעוכי"א בעלוישב
קדושת צבי פרשת שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
שיעור חומש רש"י -פרשת תולדות תשנ"ו בארה"ב
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
כתוב י(:
עליונהסוטה
השגחהז”ל )
רבותינו ודרשו
לזה שיש המקור בעש”ט,
והנה שב”ק,
בזכות בשנה
הצבור ,וימצא יצחק בזכות
בארץ ההוא ויזרע יעזור
השי”ת
שהיתהוכתב
צנועה, חמיה הכתוב
שמדגיש פניה כאן
בבית שכסתה הק’
בתורה שיסדו יב)
מקום הק’ ה’( ,כו,
ויברכהו ה’ שערים
ובזכות אבי מאה ההואזקני
בזכות
באריכות ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא וברש"י מאה שערים שאמדוה כמה ראויה
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
בשנה ההוא מאה שערים וגו’ דהיינו אע"פ לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה,
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
שהיה הזמן והשנה קשה והארץ הייתה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות ע"כ.
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
קשה (כפירש"י כאן) אין נפ"מ .ובכל מקום
השמים
ומןיהודי, צניעות,
על כל מעניןעליונה
הקודםהשגחהבשבת זמן יש
ובכל תשובה
להוראה ניתנהשל
הוא זמן התורהשל ס”ג
הקדושה זה הזמן והנה והנה
הה”קבדרךמאא”ז שכברכידוע
רואים שא"ז שנדברזהמזה, נסתבב
ואדרבה מכח קדמה
תשובה הוא,
לשון העולםאחז”ל..
דהנהכללתכליתהובדרך
ומהוללימוד,
בכלמכל
גדולה א דהשגחהשריפה
עליונה הולך משום שעשה הטבע זי”ע
מורא”ז הכל ומתקןאיזאת
אזוי מצב יעצטשווערעהכל
וענינהא’שמגביה לעולם,
ס’איז היינט
הרבהוכפי
להיותהוא [המעשה אז יכול
בשלימות ובכל זמן כנ"ל מקום
הצעיפים, סיבות
שנתן דרךאנדערע
תשובה, אדערדישווינטער
לשרשה,יעצט איזבחזרה
מטתכאןאמויותר מדרך הרגילה וכמו שרואים
שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני וכדו’ ,אבל כל הסיבות ותירוצים אלו אינה
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
דאפי’ שהייתה הארץ קשה והשנה קשה לא שייך ליהודים ,דכל יהודי יש לו השגחה
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
די שהייתה צומחת כשנה רגילה וקלה אלא עליונה ,דהשגחה עליונה שיש בכלל
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
עוד עשתה הרבה יותר משנה רגילה דהיה
צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
ישראל הוא השגחה מיוחדת מה שאין לכל
המשפחה זי”ע וכל
בדרך הטבע מורא”זהכל
דאם היה הרה”ק
שערים,מצאצאי
מאה דרשז”ךאלקיך זו
אשר ה’בשבועיומד”קארץדיליה
שחלוכדכתיב,העולם, ת”ו[
צעיפים השמחה
חשבון כמה לכבוד
ולעשות הנשיםאדםקנולומר
היה יכולבית גדולת משלים
ופירש"י אלקיךע”פ
בה וגו’, באריכות
שמבארעיני ה’
אותה תמיד כסלו,
שהיהשנוי איך
איזהולדאוג
בהם זהרקוכדו’
שהיהבחודש חדשםמרויח
אני שאותן
וודאיישראל
כ”שארץ א”כ את שהקב"הקודש,
דורש רק של שבת ס”גשם’
הכלאבל סאמעטממילא
בלע”ז, שלאבל אם יותר,
בצד,להרויח
שיוכלאחת
שורה משפיע גם על
קודש, שדורשה בשבת דרישה יותר
שיושבים יהודים אותה
וע"י
הולך חוץ מדרך הטבע ממילא יכול ליהיות כל העולם אבל כל ההשפעה באה מא"י,
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
הרבה יותר מן דרך הרגילה בלי שיעור,
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ב בס''ד
עקורים משום שהקב"ה מתאוה לתפילתם, וממילא זהו שאומר כאן הכתוב ויזרע
יצחק בארץ ההוא וגו’ משום דכבר יצא
בתפילות ממילא שפיר מותר להפציר מדרך הטבע שהיה יכול לזרוע בשנה קשה
על זה ויש לפרש כן בפסוק עצמו ,ויעתר והארץ קשה ,ממילא כבר מצא בשדה
יצחק לה’ שהרבה והפציר בתפילה ולכאו’ ההוא מאה שערים הרבה יותר מדרך
איך יכול לעשות כן ,ע"ז משיב הכתוב‘ ,כי הרגילה משום דכבר יצאו מדרך הטבע
עקרה הוא’ כי הוא נתינת טעם כדאי’ בגמ’ אין לה שום שייכות מעתה עם דרך הטבע
(ר"ה ג ).כי משמש ב"ד לשונות ואחד מן ולכן היה ברכה רבה דהכל אזיל בהשגחה
הלשונות הוא ‘דהא’ ,והוא נתינת טעם למה עליונה/ ,ונחזור לומר מה שאמרנו בריש
כאן הותר לו להפציר בתפילה ‘כי עקרה השבוע בירושלים עיה"ק בתחילת הפרשה
הוא’ דהלא כל הטעם שהוא עקרה היה כתיב ויעתר יצחק לה’ לנכח אשתו כי
הסיבה משום ‘שהקב"ה מתאוה לתפלתן עקרה הוא ויעתר לו ה’ ותהר רבקה
של צדיקים וממילא שפיר מותר להתפלל אשתו( ,כה ,כא) וברש"י הק’ ד"ה ויעתר
ולהפציר בתפילה דאדרבה ע"י שמפציר הרבה והפציר בתפלה ,וע"ז אומר התורה
בתפלה הוא יותר נתת רוח להקב"ה ,ע"כ. התפילה כמ"ש ויעתר לו ה’ שנתקבלה
וגו’ ,ולכאו’ קשה דהלא מצינו בגמ’ (ברכות
ויעתר יצחק לה’ לנכח אשתו וכו’ ויעתר נה ),שלשה דברים מזכירים עוונתיו של
לו ה’ וגו’ וי"ל דכאן מרומז מה דאיתא אדם ואחד מהם עיון תפלה ,שמעורר עליו
בגמ’ (ב"ק צב ).כל המבקש רחמים על דינים עי"ז ,וכאן כתוב מפורש בתורה דע"י
חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה שהרבה והפציר בתפילה נתקבלה התפילה
תחילה וז"ש ,ויעתר יצחק לה’ לנכח אשתו והלא אסורים להרבות ולהפציר בתפילה
שהתפלל על רבקה אף כי עקרה הוא [באופן שמבקשים עם זכיות] ,אלא י"ל
שגם יצחק היה עקור והיה צריך לאותו עפ"י דאיתא בגמ’ (יבמות סד ).מפני
דבר להוושע בבנים ואעפ"כ התפלל מה היו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה
עליה ,לכן ויעתר "לו" השם’ והוא נענה לתפלתן של צדיקים ,וא"כ לק"מ דאדרבה
תחילה משום דכל המבקש על חבירו מותר וראוי להתפלל ולהפציר בתפילות
והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, שיהיה להם בנים דהרי כל הסיבה שהם
ג בס''ד
ושמעתי דיבור יפה מכ"ק האמרי אמת עוד כתוב ויתרצצו הבנים בקרבה ,ותאמר
זי"ע ,דפע"א באו אליו להזכיר חולה אחד, אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה’,
וצוה ללכת אל הרופא ,אמרו לו שכבר היו ויאמר ה’ לה וגו ,ופירש"י ותלך לדרוש
אצל רופא זה ,ענה האמרי אמת’ מכאן לבית מדרשו של שם ,לדרוש את ה’ ,שיגיד
שניתנה רשות לרופא לרפאות ,דהיינו שאין לה מה תהא בסופה ,ויאמר ה’ לה ע"י
הרפואה באה מן הרופא ,אלא ‘מכאן’ משום שליח ,לשם נאמר ברוה"ק והוא אמר לה,
שנותנים כאן רשות היינו בשליחות השי"ת ע"כ ,ויש לומר בהקדים לומר דהנה במקום
אז יכול הרופא לרפאות בתורת שליח, שאנו גידלנו ג"כ היה הסדר כך ,דאם היה
אצל יהודי בעיר קטנה דבר שלא כהוגן,
ולפי"ז י"ל דז"ש ותלך לדרוש את ה’, והיו רוצים להוושע היו באים ומכניסים
שלא הלכה רבקה לשאול לרופא אלא לרב של העיירה שק של קארטאפיל עם
ותלך לדרוש מה רוצים בשמים ממנה סמעטענע -מילעך ,ויהודים אחרים היו
דהלא אין מקרה כלל דהכל נעשית נוסעים אל יהודים טובים (צדיקים) וכל
הלכה ולכן השמים, מן בהשגחה התכלית מה שהלכו ונסעו אליהם היו כדי
לדרוש את ה’ מה רוצים בשמים ממנה לשאול [את הרב או הצדיק] ,מה רוצה
ומה שצריכה לתקן שעי"ז יסודר הכל הקב"ה ממני דכל דבר וצרה שמתרחש ח"ו,
לטובה ,וממשיך הכתוב ויאמר ה’ לה, הכל בא לעורר את היהודי ולכן באו לשאול
את הצדיק מה רוצה השי"ת מהם ומה
וי"ל בהקדים מה שפירשתי מ"ש (בתפילת שצריכים לתקן וכהיום יש עדיין יהודים
מוסף בימים הק’) היה עם פיפיות שלוחי מעדת הספרדים שבאים אלי שמדברים
עמך בית ישראל כו’ ,הורם מה שיאמרו עדיין שפה כזה הנ"ל ושואלים איזה תיקון
ישמעו הבינם מה שידברו ,שהשי"ת אני צריך לעשות מה רוצים בשמים ממני,
משלוחי עמך בית ישראל ,התפילה וזהו היה הסדר תמיד שלא הלכו מיד אל
שמבקשים ,הורם מה שיאמרו שהשי"ת רופא לשאול מה שצריכים לעשות דברים
יורו להם מה שיענו ליהודים והבינם בפשטות אלא קודם התפללו והלכו לשאול
מה שידברו ,אלו מבקשים על יהודים אל יהודי טוב ,ואח"כ שלח אל הרופא,
אלו ששומעים אל הצדיק ,שיבינו מה
ד בס''ד
שליח מן השמים ,וממילא אם רוצים שמדברים להם ,ויאמינו באמונה שלימה
ומצפים על ישועה מן השמים צריכים גם שמה שאומר הצדיק הוא שליחות גרידא
לציית מה שנצטוו מן השמים ואז יוושעו מהשי"ת ,דח"ו אם לא מאמין בשלימות
ג"כ בישועה מן השמים .כתיב עוד בפרשה בזה ,יוכל לחשוב אחר ששמע אל דברי
(כו ,ה) עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר הצדיק שאם לא הוציא לפועל בדיוק מה
משמרתי מצותי חקותי ותורתי ,ואמרתי שהוא רצה לפי חשבונו שלא היה צריך
לבאר [כפל הלשון מ"ש אשר שמע אברהם לעשות כן והיה יכול לעשות אחרת ,משא"כ
בקלי ,וכתוב עוד וישמר וגו’] ,דהנה איתא כשיודע יהודי שהשי"ת ענה לו והצדיק
דכשיבוא משיח יביאו אומות העולם הוא השליח ,שאינו הולך לשאול את
מתנות למלך המשיח (ע"י תהלים עו ,יב, הצדיק שהוא בעצמו יענה לו אלא מצפה
וע"ע שם סח ,ל) [ואיתא (מפורש בפסוקי שצדיק זה יהיה השליח שידע מן השמים
ישעיה קאפיטל סו’ פסוק כ ,כא’ וברד"ק מה שצריך לעשות והאיך יוושע בישועה,
שם וע"ע ברש"י ד"ה וגם] ,דאומות העולם
יביאו מתנות היינו יהודים מארצם [אפי’ ולפי"ז א"ש מש"כ ויאמר ה’ לה ופירש"י
מאותם שהיו משקועים בגוים עד שלא אם היה ע"י שליח ע"י שליח ,ולכאו’
נודע זכרם ולא עלו עם אחיהם בגולה יעלו למה אומר הכתוב ויאמר ה’ לה דהול"ל
עם הגוים אל המשיח ואם הם ממשפחת ויאמר לה שם ,אלא הוצרך התורה לכתוב
כהנים ולויים יהיו לכהנים ולויים רד"ק ויאמר ה’ לה ללמד הוראה לדורות’ שמה
שם] למלך המשיח ,ויאמרו למלך המשיח שאומר הצדיק הוא ממש ויאמר ה’ לה
שהוא יהודי ולא נפל אצלינו (בגוים), שהוא השליח מהשי"ת ,דאל"כ (שלא היה
התורה כותבה ויאמר ה’ לה) לא יקיים
ולפי מה שאנו מבינים כהיום בא"י שיש מה שיצוה לו הצדיק דלא יודע שהשי"ת
נסיונות גדולות ה"י[ ,במדינה הציונות צוה לו כן ואז אין שום שאלות וספיקות,
ימ"ש] ,ולאו דווקא בא"י אלא אפי’ בכל
הארצות עכ"פ ליהודים שנפלו ר"ל ,ואז ולכן אמר הכתוב ויאמר ה’ לה ,אף שהיה
כשיבואו משיח יהיה יהודים אלו שלא ע"י שליח ,כדי ללמד שמה שאומר הצדיק
נפלו בתוכם מתנה למשיח ,ואמרתי על ומצוה לעשות לא אמר מדיליה אלא הוא
ה בס''ד
על כל דבר יקר ,וזהו שאמר הכתוב ‘וישמר זה דהנה כשאבא לא מצא את בנו ימים
משמרתי’ על מצותי חקותי ותורתי, רבים ,ומביאים לו אח"כ את הבן שמח
היינו שצריך כסדר לשמור על המצוות עמו מאד מאד ,אבל אפי’ ששמח אתו מאד
חוקים ותורות אם עושה אותם כראוי, מ"מ אין לו חיות ומנוחה בזה שרואה את
הבן איינגעשמירט און צובראכן והכי נמי
כתוב עוד בפרשה (כו ,יג) ויגדל האיש אפי’ שיש דבר אחד זה שלא נפלו עמם
וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד ,ויש לבאר אין מ’האט נישט מיטגעהאלטן מיט זיי
עפי"מ שכבר אמרנו כמ"פ דהן ברוחניות (עם הציונים הרשעים וכן בכל הארצות
והן בגשמיות ,ווילן ווילט זעך אנדערש, שלא נשתקעו בגוים) ,מ"מ צל"ד שיש עוד
אבער דאס וואס ס’ווילט זיך דאס איז מצוות בתורה זולת דבר אחד זה ,וע"ז אמר
נישט דער טייטש אז דאס דארף זיין אזוי התורה עקב אשר שמע אברהם בקלי זהו
ווי ס’ווילט זיך פון א’ מענטש פשוט, דבר אחד ששמע בקול ה’ ולא החזיק עם
ס’קען זעך וועלן דאס וואס ס’שטייט אין רשעים יחד אבל לא היה לו רק זה בלבד
די הייליגע ספרים און וואס מ’האט מקבל אלא גם וישמר משמרתי מצותי חקותי
געווען פון די צדיקים דאס דארף מען ותורתי לשמור כל המצוות ובאמת זהו
וועלן .נישט ווי מיר ווילט זעך .א מענטש אשר שמע בקלי אם שומרים ביחד זה כל
האט געוואלט זעהן די שם הוי"ה פאר די המצוות ,ומ"ש וישמר משמרתי יש לבאר
אויגן ער האט געוואלט ? ער האט געוואלט זאת דכמו ששומר האדם את רכושו כגון
קענען ביים דאווענען נישט וויסן אז ער שיש לאדם רכוש של מעות רב או אבן טובה
שטייט אויף די וועלט ,ער האט געוואלט ששוה מיליון דולער הלא חושב מזה כל
שבת זאל ער שפירן א טעם פון שבת און הזמן אם הם נמצאים בידו וממשמש בכיסו
וויסן וואס ס’הייסט שבת ,ס’איז גייט נישט כל שעה אם נמצאים בכיסו ,כן צריך יהודי
אזוי ווייל מען וויל ווערט עס שוין תיכף לעמד על המשמר כסדר ,לשמור בכל דקה,
אזוי יעדע זאך גייט אז מען דארף גיין אם דיברתי דיבור מעט שלא כהוגן ,אם
בהדרגה מען דארף זוכה זיין פארוואס, לא התפללתי כראוי ,אם לא עשיתי טובה
אפגעהיטן די אויגן יארן לאנג ,אפגעהיטן לאדם בכל הלב וכן על כל דבר ,צריכין
אין זמן ,אפגעהיטן יעדע מצוה טוהן לראות ולשמור בכל זמן ,כמו ששומרים
ו בס''ד
גרויסע ווייזער זעהט מען נישט ווען ער בשלימות קומט מען אן אויף דעם ,אזוי
גייט ,אבער סוף סוף ,א שעה גייט אדורך יעדע זאך ,ביי געלט איז הויכט די זעלבע
מיטן זייגער ער גייט צוביסלעך ארויף זאך ,מען דארף האבן די אייגענע פרנסה,
[כמו המורה הגדול שבמורה שעות שאין ארבעטן זאל גיין מיט א גלייכן וועג מיט
רואין איך שהולך ומתנועע ממקומו, א שפע פון הימל ,אז דער רבוש"ע וויל
כי אם לאחר שעה מתגלה ,שבמשך אז דער יוד זאל נתעשר ווערן האט ער
השעה הגיע מעט מעט לשעה השני], גענוג עצות וויאזוי זאל ער מתעשר ווערן,
ביי יודישקייט אויכט ,טאהר נישט א סאיז שטייט אין נועם אלימלך די ווערטער
מענטש שפירן אז ער איז עפעס ארויף ,אויב [באגרת הקודש -של בנו הגה"ק ר’ אלעזר
ער שפירט אז ער איז ארויף דאס איז שוין מביא דיבורים אלו המובאים להלן בשם
פונקט ווי ער איז אראפ די זעלבע צייט וואס אביו הק’] שלא ירדפו אחר הממון ולא
ער שפירט אז ער איז ארויף איז די זעלבע יהיו חביב עליהן יותר מגופן ונשמתן
איז ער שוין אראפ אויכעט ,נאר אז א יוד שזה מבלבל מאד ואין מועילין כלום כי
גייט מדרגא לדרגא שפירט זעך דאס נישט בודאי למי שהשם יתברך רוצה בעשרו
אזוי די גרויסע ווייזער פון זייג און אויכט ממילא בא לו העשירות בלי עמל ע"ש .די
ביי א שפע ,יענער זאל נישט האבן קיין נארמאלע וועג סיי ברוחניות סיי בגשמיות
עין הרע וכדו’ פארשידענע אופנים ,מ’זאל אז א איד דארף גיין מדרגא לדרגא,
נישט באצאלן אויף דעי וועלט חלילה ,נאר
ס’איז גייט צוביסלעך דאס האט א קיום עד ודרך הנכונה הוא הן ברוחניות והן בגשמיות
כי גדל מאד אבל הכל הולך מעט מעט וילך שיהודי צריך ללכת מדרגא לדרגא ,וזהו
הלוך וגדל ,לזה יש קיום עד כי גדל מאד, שאומר הכתוב ויגדל האיש ,וממשיך
הכתוב לומר איך יכול ליהיות גדול,
עוד כתוב בפרשה וישב יצחק ויחפר וילך הלוך וגדל ,שהולך מדרגא לדרגא,
את בארת המים אשר חפרו בימי
פלשתים ויסתמום אביו אברהם אני רגיל לומר תמיד המשל על זה אזוי
אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות דע גרויסע ווייזער פון דעם זייגער ,דע
ז בס''ד
אשכנזים ,אז ניגש אליו הראש הקהל ואמר כשמת אשר קרא להן אביו( ,כו ,יח)
לו דער רבי זאל אנשולדיגן אין לייפניק
זאגט מען די פייף ,ענה הברוך טעם שהיה והנה כל דבר שאני אומר הוא רק משום
חותנו של הרה"ק מצאנז זצלה"ה ,אז איך זה ,שהוא תורה שצריכין ללמוד מזה,
זאל דארפן משנה זיין איין ווארט אנדערש ויש לבאר דיצחק לא פחד כלל .אפי’
ווי דער טאטע האט גערעדט שלאג איך שהיה צריך לנהוג מלחמה נגד כל הארץ,
כפרות מיט גאנץ לייפניק רבנות ,ע"כ, והוא היה אחד לבדו ,אבל בשביל שידע
שא"ז סתם מה שסתמו הבארות בשביל
אלע מאל ווען איך קום אהער רעד איך דברים אחרים רק באמת כיוונו לסתום
אויף דעם אז מ’זאל נישט אריינמישן קיין בארות של אברהם ולבטל מה שעשה
ענגלישע ווערטער אריין אין די יודישע אברהם ,וכמ"ש ויסתמום פלשתים אחרי
שפראכן ,אז מענטשן וואס זענען אלט מות אברהם ,וממילא ידע שא"ז דבר
געווען פופציג יאר ,זענען אהער געקומען פשוט רק הם רק נסיונות מן השמים
אין זיי האבן געזאגט (לפני שבאו לחו"ל) א שהסטרא אחרא פועלת ועושה ,דאם הוא
בעקעריי ,און ווייל די ענגלישע גוים האבן רק פשטות אז אין יחיד יכול ללחום נגד
בארעכנט אז מ’דארף זאגן די בעקערי, רבים ,אבל אם זה מלחמה ברוחניות אז
דארף ער אויכט זאגן די בעקערי ? ,אז הוא דבר אחרת דברוחניות יכול ליהיות
זיין טאטע האט געזאגט די בעקעריי דארף מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך,
ער אויכעט זאגן די בעקעריי ,און אז דער
טאטע האט געזאגט דא האט מען זיך ומ"ש ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא
געשטעלט דארף ער זאגן דא האט מען זיך להן אביו (לא לשנות מדרכי אביו עי’ רבינו
געשטעלט נישט דא האט מען געסטאפט, בחיי כאן) ,הנה יש מעשה עם הגאון הק’
אז דער ברוך טעם האט נישט געוואלט הברוך טעם זצלה"ה בעת שקיבל הרבנות
משנה זיין פון לילקע ציבעך אויף פייף בלייפניק ובאו שם כל המכובדי העיר
קען מען פארשטיין ,בפרט אז ווען מ’איז לכבוד ההכתרה ,ואמר שם (באמצע הקבלת
דא געקומען אהער (אמעריקע) איז דאך פנים) להגבאי שלו שיתן לו את הלולקע
ל"ע געווען די קליפות ממש מער ווי די ציבעך ,והיה שם כל הגבירים יהודים
ח בס''ד
זה של נפשינו חכתה לה’ ,מען דארף גאנצע וועלט ,געלויבט דער הייליגער
גראבן -גראבן און הארעווען נישט זעך באשעפער ברוך שמו ,דער סאטמער רב
אפשטעלן ,זאלסט נישט מיינען אז היינט זכרונו לברכה און נאך צדיקים אין יודן
קען מען נישט צוקומען צו גארנישט ,אלא אליין האבן מכניע געווען ברוך השם אז
אם יחפרו ויעמלו יזכו להמשך הכתוב מ’זאל נישט אריינלאזן בכלל די קליפה פון
וימצאו באר מים חיים [,עי’ תו"ח ואמונה אמעריקע צווישן היימישן עולם ,ויקרא
שהוסיף ע"ז וימצאו באר מים חיים להשיג להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו,
עריבות ותשוקה בנועם עבודתו ית"ש]
יש תורה של זקה"ק הרבי ר’ מרדכי’לע זי"ע
ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עה"פ (משלי ב-ד-ה) אם תבקשנה ככסף
עליה וגו’ דקדק זקה"ק (בעל רזא דשבת) וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ד’,
זיעוכי"א למה בב’ בארות הראשונות אמר ששמעתי זאת מהרה"ק מסאטמאר זי"ע בשם
הכתוב בלשון רבים ‘ויחפרו’ (בפסוק י"ט, הרה"ק ר’ מרדכי’לע ,ותורה זו לא שמעתי
ובפסוק כ"א) וכאן אמר ויחפור בלשון יחיד, מעולם מאבי וזקני ,וכה פירש זקה"ק רבי
ומתרץ זקה"ק (בספרו רזא דשבת) שהבאר מרדכי’לע" ,אם תבקשנה ככסף וכמטמונים
מרמז על בית המקדש ,ושתי בארות תחפשנה אז תבין יראת ה’" וועסטו נאר
הראשונות מרמז על שתי בתי המקדשות פארשטיין .,אבער האבין יראת ה’ ,דארף
שנבנו ע"י בשר ודם ולכן שלטו בם ידי זרים מען נאך הארעווען מיט קרעמינעיס..
(היינו יוכל רק להבין) ,אבל להגיע לידי
וזהו ויחפרו עבדי יצחק ורבו עליה שבני יראת ה’ באמת ,צריך עוד הרבה לעבוד
אדם חפרוהו וכתוב בהם התעשקו ורבו, ולעמול כפי שהיו עמלים אי פעם בהוצאת
אולם באר השלישית מרמז על בית המקדש אש ע"י אבנים הנקראים קרעמינעיס..
השלישית שגדול יהיה בית האחרון
שיבנה ע"י השי"ת כמ"ש התוס’ (סוכה כתיב (כו ,יט) "ויחפרו עבדי יצחק בנחל"
מא ,.ובשבועות טו ):שמקדש העתיד וימצאו שם באר מים חיים" ,י"ל דנחל
שאנו מצפין בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא הוא ר"ת נפשינו חכתה לה’ ,ובא הכ’
משמים שנא’ מקדש ה’ כוננו ידיך עכ"ל, לרמז שצריכין לחפור ולעמול בענין
ט בס''ד
לנו ופרינו בארץ ,כי הרחיב ה’ לנו ,דאס וז"ש ויחפור בלשון יחיד שמרמז על
איז שוין פארן גאנצן עולם ס’איז זאל השי"ת כביכול אדיר הוא יבנה ביתו
כסדר גוט ווערן פאר יעדן איינעם ,סאיז בקרוב שיגלה ויבוא משמים ולא רבו
שטייט אזוי אין די תורה איך זאג נישט עליה , ,עכדה"ק וממשיך הכתוב ויקרא
מיין תורה דאס איז תורת משה ,עכלה"ק. שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ה’
י קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלוקים דברי
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה פרשת
בעל רזא שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
פרשת תולדות
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
וכל ימיו הלך במחשבתו שהוא בעצמו אברהם, בן יצחק תולדות ואלה
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
אינו ראוי לכלום ,וזכותו הוא רק מה יצחק. את הוליד אברהם
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
שהוא ‘בר אבהן’ בן אברהם ,ואמר כסדר
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום
בסטמבול
את יצחק’.הבעש”ט ולבווכשהיה
‘אברהם הוליד ברש”י,
עיי”שעצמו
אל קבוצה
עדיין הענין כפלה דיש
התוה"ק הצדיקים ,ב״ה
תמוה אמאי זה ,כל
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, הזמן,
אחרי בן
בשעה יצחק
לשמוע דאם
הלא פשוטשרוצים יהודים
פעמיים,
דברנו
שהםוכבר
הנשיםמה מגודל צניעות
הצדיקים שכל דרך כל ואמרכןשזה
כי בס”ג,
ולשבתהוליד
אברהם השבת הוא ,את
ממילא אברהםלהאריךורוצים
ומןבזכות
השמים צניעות,הוא
מענין בקודש
הקודםעבודתם
סומכים על
בשבת הכתוב בזה.
תשובה משמיענו זמן של הזמן ומה
של ס”ג הוא אתזהיצחק והנה
וכוח אבותיהם הק’ בלבד שעל ידי זה הם
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
יכולים להמשיך ישועות ונפלאות על בני ברש"י הק’ תירץ ,שהיו ליצני הדור אומרים
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
דורם ,וכמו שאמרו חז"ל (ברכות י) כל מאבימלך נתעברה שרה ,ולכן צר הקב"ה
עצמו.וכפי
בזכותהוא
בשלימות [המעשה
אבותיו תולין לו הצעיפים,בזכות
התולה שנתן תשובה,
לאברהם, דרךדומה לשרשה,שלדיש
יצחק בחזרה
קלסתר פניו
שסיפר רביה”ק הכ”מ לפני מטת אמו בסה”ק
וכמו”ש יצחק.
תשובההוליד את
והעידוזמןהכלשלשאברהם
השי”ת
הצה”ק
ד"הבתונחזור
שפרהמרתשלמה הצדקנית
(תפארת הרבניתפירשו
ובזה סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
חופההקודמת
בפרשה איזה
ע”ה ,שהיה מרדכיהנאמר
חייםהכתובועוד)רבי צפתבעיר פי
העבודה ,על
פה באה”ק כבודדרך
שמנוחתו על
ונראה ליישבחיים ]
בעקידה ,ויאמר יצחק אל אברהם ויאמר
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל ‘ללמדךז”ך דברי רש"י ז"ל בריש פרשת נח
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
אבי – היינו שכל עבודת השי"ת וכל שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
השגות אלוקות שהשגתי הוא מכוח אבי הטובים’ ,וזהו שאמרה התוה"ק כאן אלה
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
הקדוש ,ולית ליה מגרמיה כלום ,דעבודה תולדות יצחק – היינו שיצחק בענותנותו
ותלהאבל
בלע”ז,
סאמעטכלל, בצד ,של
חשובה בעיניו היתהאחתשורה לא
שלו קודש,
בשבתומעשיו
יותרתולדותיו שיושבים
סבור שכל יהודים
הגדולה היה
כמובן הצניעות
אבינו ע"ה. בתכליתאברהם הכל הכל
מכוחו של אביו היה להםעצמוישכלל,
וממילא להקב”ה,
וכוחות הטובים יותר
אינם משלו מתקרבין
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר כתי’ בפרשתן
הולידו, וע ,ע"ה שאברהםהשב
אבינו בשמים לכלכחבזכותאלאיותר
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
יא בס''ד
של מעלה שיהיו גם בניהם צדיקים. בעמדינו יום שבכל הסיבה וזהו
להתפלל שמונה עשרה אנו מזכירים
ג – מחמת שהקב"ה גזר בבריאת העולם בתחילה אלוקי אברהם אלוקי יצחק
כמה צדיקים יהיו בכל דור ודור. ואלוקי יעקב – שבזכות אבותינו הק’
יתקבלו תפלותינו לרצון לפני אדון כל.
ואיתא עוד בנועם אלימלך (קורח ד"ה
ויקח קרח) ‘זכות אבות הוא דבר גדול, וכן בעבודת יום הכיפורים ,בעת תחילת
ועומדת לו לאדם בשעה שהוא רוצה עבודת תמיד של שחר מזכירים ואומרים
לעבוד את ה’ שיהיה לו סייעתא מן ‘האיר פני כל המזרח עד שבחברון’
השמים ,לעשות המצוה בשלימות אז (יומא כח – ):כדי להזכיר בכך זכות
בוודאי עומדת לו הזכות אבות לעבודת אבות הקבורים בחברון שמכוחם יתקבל
הבורא’ ,משא"כ קורח לקח את ענין של עבודתינו לנחת רוח לפניו כראוי וכיאות.
הייחוס לצד אחר שבא לידי גאוה וחלק
על משה רבינו מחמת גודל יחוסו ע"ש. וזהו הענין שכפל ומסיים כאן הכתוב
‘אברהם הוליד את יצחק’ – שהיה
וכאן רומזת לנו התורה הק’ שיצחק אבינו יצחק אבינו מעורר את עצמו תמיד
ע"ה לקח את כל הייחוס לצד הטוב שבדבר שהוא רק בנן של קדושים ,וכמו דאיתא
שגרם על ידי זה ‘תולדות יצחק’ – אלו בנועם אלימלך (במדבר ,ד"ה שאו את
תולדותיהם של צדיקים ומעשיהם הטובים, ראש) ,שיש שלושה סיבות הגורמים
שעשה את המצוות ומעשים טובים צדיק: במדריגת להיות אדם לכל
ברוב הכנעה וענוה ובשלימות הראויה.
צדיק שהיה הגלגול מצד – א
[ב] עוד יש ליישב ,שהרי כל אחד ואחד זה דמחמת הקודם, בגלגולו כבר
רוצה שבניו ונכדיו יהיו ישרים וצדיקים, נקל עבורו להיות גם עתה צדיק.
ואומר על זה הפסוק ‘ואלה תולדות יצחק’
איך קורה הדבר שנולד כזה בן צדיק ב – מחמת זכות אבותיו שהיו צדיקים,
כיצחק‘ ,אברהם הוליד את יצחק’ – שצריך דבזכותם חולקים להם כבוד בפמליא
יב בס''ד
יצחק’ שהיה אביו מולידו ממש ,ולא כאבא האדם לחנך את עצמו מקודם ולהיות
רוחני בלבד וככל הגרים וכלל ישראל צדיק כאברהם ,ואז יזכה גם הוא להוליד
שנאמר על אברהם ‘אב’ המון גויים נתתיך. אחריו בנים צדיקים כמו יצחק אבינו.
דבריו בתחילת כתב ברש"י [ד] וכדאמרינן בשם חכמי המוסר ,שענין
בסוגריים‘ ,לאחר שקרא הקב"ה שמו החינוך אינו מתחיל בגיל מבוגר כשהולכים
אברהם הוליד אחר כך את יצחק’. מתחת לחופה להינשא ,אלא כשהוא עדיין
בחור וצעיר לימים צריך כבר לעבוד
ויש להבין מה בעי רש"י הק’ לומר בזה, ולעמול בעצמו להתרגל במידות טובות
הלא הם פסוקים מפורשים לעיל בפרשת ועבודת השי"ת כדבעי ,דעל זה אמר
לך לך ,דהקב"ה שינה את שמו לאברהם זקה"ק הרבי רבי מרדכי’לע מנדבורנא זי"ע
כי אברם אינו מוליד ,ורק אברהם יש לו עה"פ בפרשתן ‘ורב יעבוד צעיר’ – שאם
בן ,וכך הוציאו הקב"ה מאיצטגנינות שלו. רוצה לגדול ולהיות בחינת ‘רב’ – לאילנא
רברבא בכרם בית ישראל ,צריך לעבוד
אלא שרש"י הק’ בא לבאר לנו שעל ידי ולהזיע הרבה בעוד שהוא צעיר [הובא
שנשתנה שמו לאברהם נעשה כבריה במאמר מרדכי] ,שגם כי יזקין לא יסור
חדשה ממש ,גם בעבודת השי"ת באופן ממנו לעולם וגם לדורות היוצאים ממנו.
נעלה ,ועי"ז שרתה עליו הברכה שיהיה
ראוי להוליד בן קדוש כיצחק אבינו. [ג] עוד יש לומר ,שלאברהם אבינו ע"ה
היו לו הרבה בנים שהתייחסו אחריו,
דאין הדבר כפשוטו שהיה אברם עקר וכמו שהעידה התורה הקדושה ‘ואת
שהרי בנים, כלל מלהוליד לגמרי הנפש אשר עשו בחרן’ אלו הגרים שנכנסו
מקודם חזינן שנולד לו בנו ישמעאל תחת כנפי השכינה שגם הם נקראו בני
(י"ג שנים לפני יצחק) כבר בזקנותו. אברהם ושרה ,וכמו שכל גר צדק נקרא
אברהם בן אברהם ,ולכן אע"פ דכתיב
וידוע בזה דברי האור החיים הק’ שישמעאל בקרא תולדות יצחק בן אברהם ,הוצרך
לא נחשב לבנו של אברהם אלא של הגר, לכפול פעם שנית ‘אברהם הוליד את
יג בס''ד
ובזה פירש בנו הרה"ק מהרי"ד זי"ע מה דרק לאחר שינוי שמו לאברהם נעשה
שאומרים בהלל ‘יוסף ה’ עליכם עליכם ועל בריה חדשה ונפסק ממנו כוח וטבע של
בניכם’ דתיבת ‘עליכם’ כפולה לרמז לנו אביו תרח ,ואחר כך זכה ונולד לו בקדושה
שעל ידי שיתוסף עליכם קדושה ואלוקות וטהרה בנו יצחק המתייחס אחריו ,וזה רימז
היינו על ידי תשובה ומעשים טובים הכתוב ‘אברהם הוליד’ – דדיקא כשנקרא
עכשיו ,ימשיך הדבר קדושה לא רק עליכם שמו הק’ אברהם ושלט על כל רמ"ח
אלא גם על בניכם אף שנולדו זה מכבר. אבריו יכל להוליד את בנו הצדיק יצחק.
ובדרך זה יש לבאר גם כאן כפל הלשון אלה [ה] עוד יש ליישב ,על פי המובא
תולדות וכו’ אברהם הוליד – דאף לאחר מהרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע ,דעיקר
שנולד יצחק בכל זאת שייך שאברהם יוליד הסיבה לבנים טובים וצדיקים העוסקים
עוד הפעם את יצחק – על ידי שיכניס קדושה בתורה ומצוות לשמה ,תלוי בקדושת
וטהרה בו מחדש כמו שנתבאר שיש שני והכנת ההורים כראוי איך להוריד נשמה
תולדות לאדם ,וגם אם בתחילה לא התכונן קדושה לבניהם ,דאם האב הוא ירא ה’
כדבעי ,עדיין יש לו תקווה ,לקדש את בניו הוא ממשיך נשמה קדושה ואזי הולכים
באמצעות תיקון מעשיו עכשיו בתשובה. אחר כך גם בניו בדרכיו ,דהכל תלוי
ועומד לפי אופן פעולתו וקדושתו.
ואף שפשוט שלא נתכוונה התוה"ק על
אברהם אבינו בעצמו שלא עלה בידו ועם כל זה ,אף באופן שלא עלה כהוגן
מקודם ונצרך לקדש את יצחק עוד ובניו לא נעשו יראי השם ,עדיין לא
בשנית ,אלא שהתורה מכוונת ומדברת אפסה התקוה ,וכשיתקן האדם את
(תורה – לשון הוראה והדרכה) לכל איש מעשיו בתשובה ומעשים טובים בקדושה
ישראל שילמד ממעשה אבות סימן לבנים ובטהרה ,ממילא יחול שפע קודש גם על
שאף פעם לא מאוחר ויש עדיין תקווה הוולד ,שזהו גודל כוח התשובה לפעול
לקדשו לחנכו ולחכמו גם לאחר שנולד. לטוב ולמוטב גם אחרי פעולת הלידה,
והוא חידוש גדול שתשובה מועילה גם
ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה על ענין הכנת לידת הבנים מלמפרע.
יד בס''ד
(בראשית א ,ד והובא ברש"י שם) וירא זה אנוכי וכו’ שני גויים בבטנך ושני לאומים
אלהים את האור כי טוב – שאינו ראוי ממעייך יפרדו ,ולאום מלאום יאמץ.
שישתמשו האור והחושך בערבוביא,
דבא לרמז כי דרכי התורה ויראת אלוקים ברש"י הק’ והוא מהמדרש ,כשעוברת
רומזים לאור יום ,ותאוות עוה"ז השפל על פתחי תורה של שם ועבר יעקב
והנבזה דומים לחושך ולילה ,והאדם אבינו רץ ומפרכס לצאת ,וכשעוברת על
צריך לשמור על עצמו לבל יהיה עניניהם פתחי עובדי אלילים עשו מפרכס לצאת.
בערבוביא ,ושיפסח על שני הסעיפים שיום
אחד ילך בדרכי התורה והמצוות ויום אחד ויש להבין שהרי רבקה התפללה על
יפנה וילך בדרכי חושך ועקלקלות רח"ל. צערה הגדול שיש לה בן כזה ח"ו שרוצה
לצאת רח"ל לבית עבודה זרה ,ואם כן
ולכן כשראתה רבקה אמנו ע"ה שהתרוצצו מה השיבו אותה בבית מדרשו של שם
הבנים בקרבה ופעם אחת הולך הוולד ‘שני גויים בבטנך’ הרי מכל מקום בן אחד
לצאת לבית הכנסת ופעם אחת לבית שיהיה רשע גדול מאד בוודאי יהא לה,
עובדי גלילים ,נבהלה מאד וסברה שמיירי ובמה נתפייסה וקיבלה תנחומין על זה.
כאן מבן אחד שפוסח על שני הסעיפים
שהוא חמור מכל ,דכשבא בין הצדיקים אך ידוע מספרים הק’ (תפארת שלמה)
עושה כמעשיהם וכשרק פונה מהם שהתורה הק’ מורה לנו כאן דרך הישרה
ופוגש באנשים ריקים נעשה לאחד מהם. לעבודת השם ,שלא ילך אדם בדרך
הפכפך וכמו שמצוי אצל רבים מעמי
ולכך ותלך לדרוש את ה’ – מה יהא בסופו הארצות ,שבשעה שהוא עוסק בתורה
ותכליתו ,כי לא על זה הדרך ישכון אור, ותפילה בבית הכנסת לבבו יוקד ובוער
רק צריך האדם להיות קבוע כיתד שלא כאש כדצריך ,אולם אחר התפילה מתקרר
ימוט לעולם בתמידות ובקביעות חזקה ותיכף ומיד הולך בשרירות ליבו וחומד
בעניני תורה קדושה ועבודת השי"ת. ומתאוה לעל עניני עולם הזה החומריים.
לזה אמר לה הקב"ה ‘שני גויים בבטנך’ – וזהו ביאור הענין שדרשו חז"ל על הפסוק
טו בס''ד
תמוה אמאי פירכס יעקב לצאת משם. היינו שבאמת הם שני בנים נפרדים ואחד
פונה לרשעו ולתאותו לגמרי ,אבל על כל
ותירץ בזה ,דהסיבה לכך היתה שלא רצה פנים אחד פונה לגמרי לתומו וצדקתו
ללמוד אפילו בקדושה כל כך גדולה משום שתהא עומדת לעד ולעולמי עולמים.
שעשו הרשע נמצא עמו במחיצתו שם ,וגרוע
מאד ללמוד אף בחיידר חשוב אם נמצאים ועל דרך זה פירש ה’תפארת שלמה’ קרא
שם תלמידים שאינם הגונים שמקלקלים ד’ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו
את כל הסביבה ומשפיעים לרעה אף והנה עשו אחיו בא מצידו’ – כידוע מחז"ל
שהמלמד הוא מלאך אלוקים ממש. (מגילה) ויהי לשון צער ,דכאשר נמצא איש
הפכפך במעשיו שבשעת עשיית המצוות
ובספר ‘דברי ישראל’ ביאר דברי רש"י הוא נעשה לבחינת יעקב ,וכאשר יצא מפני
‘להגיד לה מה תהא בסופה’ – דאף אם יצחק -היינו בעת גמר התפילה (ויצא
הוולד יהיה הפכפך מכל מקום אינשי יצחק לשוח – בתפילה) הוא חוזר לסורו
דעלמא אומרים שאם הסוף טוב הכל טוב – כבתחילה ,אדם כזה הסיטרא אחרא תיגבר
שאם עכ"פ קודם מיתתו יחזור בתשובה על עליו תמיד להחטיאו בתאוות עולם הזה.
כל חטאיו יהיה לו בזה תיקון ראוי וגמור.
ונצרך ביותר להשגיח בזה על בנינו הרכים
ועל כן הלכה לדרוש מה יהא בסופו של בפרט בתחילת חינוכם לראות היכן הם
בנה זה ,האם יעשה תשובה לפני מותו, רועים ,שיהיו עם חברים טובים ובסביבה
שהרי יש ארבעה זמנים של תשובה ,א. טובה המתנהגת כדרכה של תורה ,כי
לפני כל לילה ולילה ב .בערב שבת ג .ערב ברגע קטן עזבתיך – ומפסידים ח"ו כל
ראש חודש ד .ערב יום המיתה ,וכל ימיו ההשקעה הרבה שהשקיעו בהם כל הימים.
בעמוד והחזר קאי שאם יעשה תשובה
לבסוף מחשיבין לו את כל ימיו בתשובה. וידוע ביאור הרה"ק מבעלזא אמאי יעקב
אבינו רצה לצאת כשעברה אימו ליד בתי
רץ מדוע שם, שביאר מה וראה הכנסת ,הרי איתא בגמרא שמלמדין את
יעקב לצאת מאחר שאינו יכול ולא העובר במעי אמו את כל התורה הקדושה
הגיע זמנו עוד לצאת שהרי עשו הוא ורואה שם מסוף העולם עד סופו ,ואם כן
טז בס''ד
דמשיחא שקאי על זמנינו שעוברים כל בכך. הענין ומה ללידה, הראשון
כך הרבה נסיונות קושי בפרנסה ובחינוך
גידול הבנים וידוע שהעניות מעבירה אדם אלא שלא היה לחינם ומעשה אבות סימן
על דעתו ועל דעת קונו [עירובין מא.]: לבנים ,דאף שכל אדם טרוד ומוקף בחבילי
טירדות מכל מקום ירצה וישאף לצאת
והשיב לה הקב"ה .שהסוף והקץ של ולחטוף שיעורי תורה תמידין כסדרן
ישראל יהיה בעושר ובכבוד וגדולה. ושיהיה לו בכל יום קביעת עתים לתורה
כאנטונינוס ורבי שלא פסקה צנון וחזרת [שבת ל ,].וכמו שכתב החיד"א כל קבוע
מעל שולחנם .וכמו שכתוב ביציאת כמחצה על מחצה ,שקבוע – הוא מלשון
מצרים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כן גזילה ,שיראה אדם לגנוב מסדר יומו
יהיה לעתיד לבוא שכל עצי הסרק יתנו לשיעורי תורה בקביעות ,וזה יחשב לו
פירות וגלוסקאות טובות ויהיה כל טוב כאילו למד חצי מהיום ,שלפי צערא אגרא.
ברוחניות וגשמיות כמו בזמן של שלמה
המלך שכל ישראל חיו תחת גפנם ותאנתם. עוד פירש ה’דברי ישראל’ שאף שראתה
וצריך לצפות על זה בכל עת ורגע שהקב"ה רבקה את כל צערו של יעקב אבינו ובניו
יעזור שיהיה בפועל ממש במהרה בימינו. בכל סדר הגלויות ,הלכה לדרוש אצל שם
ועבר מה תהא בסופה – היינו בעיקבתא
יז קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלוקים דברי
עט"ר תשפ”ו
שליט"א רבינו וישב
פרשת שב”ק
מרן מכ"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין -פרשת תולדות תשפ"ו
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
דברים הנכונים די ריכטיגע דיבורים אז איתא בספרים הקדושים דמאי דתנן יפה
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
סאיז זאל בלייבן מיט א קיום נישט סתם, שעה אחת בתשובה ובמעשים טובים
שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה, מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
בעוה"ז מכל חיי העולם הבא (אבות פ"ד
בסטמבול הבעש”ט
שקורין כל וכשהיההקדושה
ברש”י ,בתורה עיי”ש
וכמו שחזינן קבוצה
עדיין שלוש ב״ה דידיש
בחינה פון הצדיקים,
ארויף אויף זה ,כל
מי"ז) גייט
תנאים,
נשמתיעקב
פרשה שלושנה להם
שנהשהיה בכללייטהדבריונגע
ראה הזמן,
אחרי מען
בשעה וואס
שעה אחתלשמועשרוצים דע יהודים
סעודות אויף
דברנו הבניםוכבר
בקרבה הנשים צניעות
ויתרצצו מגודלשל
כל העניןשזה ואמר
ועשיו, בס”ג,
ולשבת מכל שלושהשבת
סעודות ,ומ"ש להאריך את ורוצים
זיצט לענגער
בכל שנה
השמים קוריןומן הברכות כו’,
צניעות, בשבתהענין של
הקודם מענין וכל שהכוונה
תשובה פעםשלאמרנו זמן שלכבר
ס”ג הוא הזמןהבא
חייזהעולם
והנה
ושנה עוד פעם ועוד פעם ,וכבר אמרתי על שבת קודש שהיא מעין עולם הבא יום
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
כמ"פ דחוץ מן פשט הפשוט יש פשט חדש שבת מנוחה ,ובכל דבר שעושין בשבת
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
בכל הפרשיות בכל שנה ושנה וקורין אותן הוא בחינת עוה"ב ובמיוחד כשיושבין
הואבנווכפי
בשלימות בחר
ברכה עה"ת אשר [המעשהומברכין הצעיפים,
מחדש שנתן
תשובה,יותר
זהו בחינהמאוחר ,דרך
לשרשה ,דיש
ארוך בשעה בחזרה
ממצותאמו
חוץ מטת הכ”מפעםלפני רביה”ק
כו’ ,וכל שסיפרהעמיםמכל בסה”ק
שעה אחת וכמו”ש תשובה
וזהו יפה השבת,מכלשלגבוההזמן
השי”ת
הצה”ק שפרה בת
התורה יש מרתידיעתומצותהצדקנית
הרבנית התורה
לימוד בארעלמים בעוה"זבעל
רומז של זקה”ק של שבת,
ובמעשים סידורו
בתשובה
חופהואיתא
מהלך,איזה
ועקסטערעשהיה
מרדכי ע”ה, מיוחדרביפשטחיים צפתשלושלענגערבעיר
שיושביםבאה”ק
שמנוחתוזהכבוד פה
שעה אחת חיים ]
שצדיקים ראו אורות גדולות בעת העליות
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל עוה"ב זומכלז”ך
דיליהחייבשבוע
סעודות דהוא יותר מכל
ת”ו[ שחל יומד”ק
בתורה ולא רק צדיקים אלא כל אדם השבת כולו ,ובפרט כשיושבים עם יהודים
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
שלומד חומש רש"י ולומד תורה הקדושה ביחד ואומרים דברי תורה ,בודאי יכולים
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
האט דע תורה א עקסטערע פשט פאר אים, לתקן כל השבת ויכולים עדיין לתקן כל
הקדושאבל
סאמעטזוהרבלע”ז,
של אן דער
הייבטבצד,
אחתוואך שורה
טאקע דע קודש, בשבת
זיידעס די יותרהייליגע שיושבים
עתיד ,די יהודים
השבוע אויפן
כמובן הצניעות
קב"ה כו’ קלד ).דעבתכלית
ווערטער כד בעא (דף הכל היה להםשלושתורה יש
וממילא להקב”ה,לומר הייליגע יותר
צדיקים נהגו מתקרבין
באורייתאנ”עובראאמר
מסתכלהקדוש עלמאבזההוהרבינווכשהרגיש
למברי כתי’ בפרשתן
לומר וע ,יכוליםלכל השב
שבזכותם בשמים
בודאי יותר כח
סעודות הרי
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
יח בס''ד
לשאול לשם ולא שאלה לאברהם ויצחק, ליה ,שהקב"ה הסתכל בתורה ועי"ז ברא
עלמא הרי חזינן שהקב"ה כביכול ברא את
ואיתא עוד בפסוק (כא) ויעתר לו ופירש"י העולם עם התורה ,וזה הדבר שייך לכל
שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת יהודי על כל דבר שצריך לדעת וכן מה
צדיק בן צדיק וגם בזה יש הרבה מהלכים שצריך לעשות הכול כתוב בתורה והכול
מה הפי’ בזה ,והנה הרה"ק מסאטמאר מרומז בתורה הקדושה לפעמים יודע
זי"ע מפרש הענין למה רצה יעקב אבינו זאת שנעלער אמאהל שטאטער אבער
לצאת לביהמ"ד אפי’ שמלאך מלמד אותו אלעס איז מרומז אין דע הייליגע תורה.
כל התורה ,והוא שארפע ווארט אפי’
במצב זה שהמלאך מלמד אותו כל התורה איתא ברש"י עה"פ ויתרצצו הבנים בקרבה
כולה אבל אם עשיו בפנים רצה לצאת כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם
לביהמ"ד של שם ועבר שלא רצה להיות ועבר ,יעקב רץ ומפרכס לצאת ,שהיה
יחד עם עשיו עד כדי כך אפי’ שזוכה כו’, אז ביהמ"ד אחת של שם ועבר ,ועשיו
וזהו ג"כ אינו כשפשוטו אבל על חלק מפרכס לצאת לעבודה זרה ,ואיתא בפסוק
הלימוד שבו ודאי אמת שחלק הלימוד הוא שרבקה הלכה לדרוש את ד’ לבית מדרשו
שצריכין לראות כשלומדים במקום שיהיו של שם ,ולכאו’ יש לתמוה למה לא הלכה
זהירין אין אפגעהיטןט מחברים רעים לשאול לאברהם ויצחק שעדיין היו בחיים,
ורק להיות קרוב לחברים טובים אין גיין ויש הרבה קשיות בענין ויש הרבה לדבר
צו גוטע אידן נאר אזוי קען מען פויעלן. ואכמ"ל ויש הרבה מהלכים בענין זה
שיעקב אבינו רצה לצאת לביהמ"ד של שם
והנה מה שהלכה רבקה לשם ועבר ולא ועבר וכבר דברנו אתמול מענין זה דלכאו’
הלכה לאברהם ויצחק ,היינו משום קשה דהרי עובר רואה מסוף העולם ועד
דבקרובים יש נגיעות שמחפין עליו, סופו ומלאך מלמדו כל התורה כולה (נדה
משא"כ לאחרים שאין להם שום נגיעות ל ):וא"כ מה היה לא טוב ליעקב אבינו בזה
הם יאמרו לו בפנים מה שקורה עמו ומה שלמד תורה מן המלאך קדוש ,שהיה צריך
שצריך לתקן ,ולכן שפיר הלכה רבקה לפרכס לביהמ"ד של שם ,הלא כבר לומד
לשם שיאמר לה האמת ,וכתיב ויאמר ד’ כל התורה כולה מן המלאך ,וכן למה הלכה
יט בס''ד
(בליל שב"ק) דאיך אהב יצחק את עשיו לה שני גוים בבטנך דכל הכלל ישראל
אלא שהגבורות של יצחק נכנס אל עשיו וכך נבנה מזה שאז יצא יעקב ועשיו ואפי’
איתא בזוה"ק (דף קלז ):שמפחד אני לומר אחר תפילת צדיק בן צדיק ,דצריך להיות
דיבור זה ויצא הראשון אדמוני וגו’ שזהו בעולם יעקב ועשיו ,סיי א יעקב סיי א
מינו של יצחק שהוא דין קשה והם פסולת עשיו אזוי דארף אויסקוקן די וועלט ואיתא
של יצחק ומשום שהיה עשיו דומה למינו שהיו להם בתי דינים מיוחדים ,בין יעקב
של יצחק וכל מין הולך אל מינו ועל כן אהב ובין עשיו וזה נוגע לכל אחד ואחד שיש
עשיו יותר דהגבורות של יצחק היה שייכות קשיות אם הולך לו טוב בעבודת השם או
לדינים של עשיו ,שבאו משורשו מיצחק, לא וכל מיני דברים שאינו יודע העצה לזה
מצינו בפרשה ותלך לדרוש את ד’ שהלכה
ואפ"ל זה בבחינה אחרת שרצה להמתיק לשאול לבית מדרשו של שם שהולכים
את הדינים ורצה להחזיר את עשיו לשורשו לדרוש אצל הקב"ה מען רייסט איין
בקדושה ואכמ"ל ,אמנם רבקה אמרה אל וועלטין ביז מען ווערט געוואר אמאל איז
יעקב שילך לקבל הברכות בחכמה וי"ל מען זוכה געוואר צו ווערן וואס דאס איז
דאפי’ מצד השכינה ורוח הקודש שהיה אמאהל נישט ,אבל בודאי כך צריך להיות
ליצחק לברך את עשיו הרי שהי’ צריך לברכו וזהו סדר העולם שיש יעקב ויש גם עשיו
אמנם באה רבקה ואמרה ליעקב אבינו ואפי’ שאיתא בספרים שיצא עשיו ,משום
שילך לחטוף את הברכות דאל"כ יחטוף שהולך הבנים אחר אחי האם ודומה ללבן,
אותם עשיו וכבר אמרנו מזה פעם דחכם
עדיף מנביא דאפי’ שעפ"י רוה"ק הי’ מיחזי מכ"מ צריך לדעת שכך היה צריך להיות
כן ראתה רבקה בפקחות שיעקב הוא קיום כנ"ל וצל"ד דכל האבות הקדושים לא עברו
של כלל ישראל והוא צריך לקבל הברכות ימי חייהם בטוב ומתוק מדבש דחזינן כאן
והדברים נשגבים שצריכים להבינם. ביעקב בקבלת הברכות שהי’ צריך להיות
במרמה וכל הענין ואח"כ היה צריך לברוח
ועכ"פ השי"ת יעזור בפרשה הקדושה של מבית אביו שלא יהרגוהו וכו’ ,וחזינן מזה
ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני מאבות הק’ הצדיקים הקדושים שלא עברו
הארץ ורוב דגן ותרוש ,איתא בסה"ק חייהם הכל בניקל וכבר דברנו אתמול
כ בס''ד
דהכול אזיל עם כוח התורה דבלא התורה דאחד מן הדברים שהי’ צריך להיות
א"א לנענע דאפי’ האבות הק’ והמדות הברכות באופן זה של חטיפה ולבוש אחר
הגדולות חסד גבורה תפארת הכול אזיל דיהיה לימוד זכות לכל הזמנים שאם לא
עם התורה ,וכן י"ב שבטים א"א להעמיד יהיה ישראל שוים לקבלת הברכות אעפי"כ
רק אם יושבים בצינעא ולומדים התוה"ק יקבלו אותן ויהיה להם כל הברכות ,ועם
בישיבת שם ועבר[ ,כדמשמע כן הלשון כל זה אינם מובנים בפשטות ,ויש בהם
"נטמן" בשם ועבר שהיו בצינעא והסתרה], סודות גדולים ,וגם בתורה של יעקב
ועשיו וכל הענין ורש"י התחיל הפרשה
ולכן צריך כ"א להתחזק כל אחד במקום יעקב ועשיו האמורים בזהו הפרשה
שהוא נמצא בעולם להתחזק בתורה ויראת וכל הסודות והוא עד סוף כל הדורות,
שמים להתחזק בעבודת השם ולהתחזק בדבר שכתוב בתורה הוא קיום העולם.
שלא יהיו שום שייכות עם עשיו עם רשעים
כמו שמקובל מצדיקים שלנו זי"ע שמסרו ובעת שקורין התורה יש לה שייכות לכל
נפשם על ענין זה וכמו שמסופר מזקה"ק יהודי כל הפרשיות וכל יהודי צריך ללמוד
רבי מאיר’ל מקרעטשניף זי"ע בילדותו מן הפרשה עבודת השם וכמו שרואים
שלמד אצל מלמד שלימד אותו עברי שלא לפחד מעשיו כמו שרואים ביעקב
ואח"כ נתברר דהמלמד אינו כהוגן לא שלח בפרשה זו וכן מה שרואים ברבקה שיש
אותו הרבי ר’ מרדכי’לע זי"ע עוד למלמד לה חסרון הלכה לשם ועבר כנ"ל ואין
זה והניחו בביתו עד שישכחו כל העברי להאריך בחלק הפנימיות מה שהיה שם
שלימד אותו המלמד ובתקופה זו לימד וכן חזינן שני גוים בבטנך שאפי’ יש שני
עצמו רבי מאיר’ל צו שפילן אויפן פידל, דברים היפוכים זה לזה לא מונע ואדרבה
והיו נזהרים מאוד לא ללמוד אצל מלמדים זהו הסדר עולם כנ"ל ,וכן רואים שאין
שאינם כהוגן וממקומות שאינם טובים, מייאשים תמיד ,מען געבט נישט אויף ולא
ויתר על הברכות רק עשה אותה בעצה
ועכ"פ צריכין ליזהר בזה וללמוד במקומות וחכמה ,ואח"כ חזינן ששלחו את יעקב
של שם ועבר כדברי הרה"ק מסאטמער לפדן ארם והלך ללמוד אצל שם ועבר י"ד
זי"ע לעיל דאם יש עשיו בפנים רצה שנים ושם קנה שלימות ע"י התורה הק’
כא בס''ד
עצמו בידים ואחד מן היסודות בחסידות אז לברוח משם יעקב ,ולכן צריכין להתחזק
מען וועט נישט דערשראקן פון כשלונות ללמוד אין דע אייגענע מקומות עם חברים
מען גייט ווייטער און מען שטרעבט צו גיין טובים דלפעמים יכולים להועיל מאוד ע"י
העכער און מען בלייבט נישט שטיל מען חברים טובים וצריכים להתפלל ע"ז וכמו
בלייבט נישט שטיין אפי’ שהיה כשלון פה שאומרים ביהי רצון של הרבי ר’ אלימלך
כשלון פה אינם עומדים והולכים הלאה זי"ע להתפלל שנראה מעלת חברינו ולא
ועולים בחזרה ,וכל אחד לפי מדריגתו חסרונם וצריכין חברים טובים באיזה מקום
שעומד צריך לעלות גבוה יותר שלא שהוא ,בין בתורה בין בתפילה וכן בשמונה
החליטו מעולם שצריכין להשאר בדרגה עשרה דלפעמים לא יכולים להתפלל
זו אלא יכולים בודאי להתעלות יותר, כהוגן ואינו יודע הסיבה ,והטעם שצריכין
להתפלל אין איידעלע מקומות ולהתפלל
וכל אחד יכול להתעלות ,עד תשעים במקומות טובים וגם בימות החול צריכין
יכולים לילך העכער אין העכער זאל דער להתפלל כהוגן ולכן יחפש כ"א בימות
אייבערשטער העלפן טאקע מען זאל החול איידעלע פלעצער וואו צו דאווענען
זוכה זיין דע הייליגע צדיקים וואס זיצן צו שחרית מנחה און מעריב ולא רק
דא וואס זיי זענען בצילא דמהמנותא בשבת צריכים להתפלל ובודאי בשבת
וואס זיי זענען מגין אויף אונז ובזכותם צריכין להתפלל וכן לבוא להתפלל מוקדם
אנו כאן זיי זאלן אונז ארויסנעמען מתחילתה ועד סופה וב"ה שמתפללים
פון שאול תחתית צו זייער גן עדן. כאן כראוי בזכות זקיני הק’ ואבי הק’ זי"ע
שהכניסו כוחות בתפילה וכל הצדיקים
ומסופר מהרה"ק ר’ פנחס מקוריץ זי"ע הקודמים שתיקנו נוסח התפילה מכ"מ
שחלם עם חסיד שלו שכבר נסתלק ושאל צריך התפילה להיות בהכנה און מען דארף
לו מה הולך שם בגן עדן ענה לו החסיד צום ברענען שבת אבל גם בימות החול צריכין
רבינ’ס א שבת קומט עס אבער נישט צו, להתפלל וכבר דברנו (שבוע שעברה) מענין
אמר לו הרבי כן דלמעלה בשמים אתה בגן הלימוד לפני התפילה בכל יום ואף שאין
עדן שלך ובעוה"ז היית בגן עדן שלי ,ועכ"פ יכולים ביום אחד לעלות במדריגה מכ"מ
הם [הצדיקים] האבין אונז אריינגעשיינט, צריכים מעט ומעט לעלות וצריכים לקחת
כב בס''ד
לפני שמגיעים לאור הגנוז דבלא תורה א"א דע ביסל שבת וואס אונז האבן מיר דע
להגיע לאור הגנוז והשי"ת יעזור שמגיע ביסל יודישקייט וואס אונז האבן מיר
חודש כסלו אור של חנוכה ובודאי נתגלה איז נאר בזכותם ובכוחם של הצדיקים
האור הגנוז כמו שמביא הבני יששכר (חודש שלנו ועוד צדיקים שהאירו בכלל ישראל,
כסלו מאמר ב’ אות טז) והוא אור שברא
הקב"ה בששת ימי בראשית מתגלה בנרות והשי"ת יעזור אז מען זאל זעך נישט לאזן
חנוכה ,ובחנוכה והאור הגנוז נתגלה ע"י נישט לאזן יעדע חבריא יעדע חבורה וואס
מסירות נפש של בני ישראל באותו הדור, האלטין בי יודישקייט צריכין להתחזק
בעבודת השם ,שלוש סעודות אינה זמן
וכן הוא בכל יהודי שיש לו בקרבו אור הגנוז לומר רק פשטים זה גם טוב דדברי תורה
וע"י שמוסר נפש עפעס פארן אייבערשטען הם ,אבל העיקר הוא כדאי להתחזק
ער שטייט אויף פריער והולך ברחוב ביחד שכל אחד צריך לבדוק עצמו היכן
ושומר עצמו ודברים אחרים או נותן צדקה הוא עומד בעבודת השם וכמה סימנים
לשני או דיבור טוב לשני מה ששובר עצמו בשו"ע אינו יכול וכמה סמנים בעץ
יוצא האור הגנוז שלו והנשמה מתחלת חיים אינו יכול ועוד ועוד שאינו יכול.
יותר להאיר והגוף מקבל חבטה עי"ז ,וע"פ
זהו הענין של אור הגנוז ,וכל אדם יכול ולמעשה צריכין להתחזק לילך הלאה
להרים את האור הגנוז ובפשטות בעת אין אנגיין ווייטער ,זאל דער אייברשטער
הזה שמגיע חנוכה וחודש כסלו צריכין העלפן יעדער איינער בכל מקום שהם זאל
ללמוד התורה ותורה אור דהתורה מאיר זעך שטארקין אין עבודת השם ,בחורים אין
בכל יהודי דע תורה שיינט אריין אין יעדע זייערע מצבים יונגעלייט אין זייערע מצבים
איד דע תורה שיינט אריין ובודאי שצריכין יעדער איינער זאל זעך געבין א שאקיל
שמירת עיניים ויראת שמים שבלא זה ליכא יעדער איינער זאל זעך געבין א טרייסל
תורה ובפרט בחסידים הקפידו מאד על א וועק אויף ס’קומט שוין חנוכה א אור
כל הדברים ולילך למקוה כשצריכין לילך, הגנוז ,ובחנוכה מתחלת הזמן להיות פתוח
שהתורה יהיה שמור תורה שמורה ויהיה א האור התורה ,אבל קודם [לפני חנוכה]
לעכטיגע תורה און א הייליגע תורה ותורה צריכים ללמוד נגלות ופשטות התורה
כג בס''ד
אין מען זאל זוכה זיין די זכות פון דעם של מחשבות טהורות ותורה של קדושה
הייליגן טאטן און בזכות פון דעם הייליגן וטהרה ואח"כ יכולין לעלות כחה של אור
זיידן זאל מגין זיין אויף אונז ס’קומט אזא הגנוז ולהשיג השגות ולילך בעולם גבוה,
חודש כסלו מען זאל זעך קענען צוגרייטן
סאיז זאל שיינען אין אלע זאטן אין מען ועכ"פ זאל דער אייבערשטער העלפין
זאל זוכה זיין צו בנין בית המקדש ע"י טאקע יעדער איינער זאל זעך טרעפין וואס
ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. ער דארף זעך טרעפין און דעם אור הגנוז
כד קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין
חיים רעוא
אלוקים דברי
עט"ר תשפ”ו
שליט"א רבינו וישב
פרשת שב”ק
מרן מכ"ק
בעיר בית שמש יצ”ו
רעוא דרעוין -פרשת חיי שרה תשפ"ז
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
געקאכט י(:
איך )סוטה האב ז”ל
רבותינו ודרשו
בשב"ק זה בעש”ט ,הרי
ליפול, שב”ק, בזכות
היהודים הצבור,
ובזכות הקדושיםבזכות בזכותיעזור
הצדיקים השי”ת
געקאכט ביי
צנועה, שבתשהיתה חמיההאב די פניה איך
בבית שבח יקר,
שכסתהביי שיסדולומר
מקום הק’שנזכההשי"תיעזור אבי
שיושבים ה’כאןובזכות
בזכות זקני
נשמת -ביי האדרת והאמונה ,וואס א’ פנים דיבורים שנוגע לנו ושנוכל ללכת הלאה
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט קבוצה זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין
וועל איך האבן ,איך בין א’ פורים שפילער? בזמנים אלו ולהתחזק בכל הענינים
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
שבת אזוי אינמיטן וואך אזוי ,וזהו אחד מן שצריכים ,ואסור להרפות [מען טאהר
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
הדברים שיוכל האדם להתחזק ולהמשיך נישט נאכלאזין] ולעשות חשבון הנפש איך
השמים
ומןשיזכור צניעות,
הדברים מעניןובכל הלאה הקודם
בעבודת השם בשבת תשובה היהזמן של
מתעלה וכמה כמההואהשבועס”ג
הזמן של והנה זה
שעבר כל
הה”קמאא”זלגבי
כידוע דווקא
וזהו לאוכאלו,מזה,
שנדבר נסתבב
מחשבות קדמה
תשובהוהאיך
אחז”ל..כהרגלו,
דהנההמשיךתכליתהוכמה
ומההיה נופל
השנהמכל
גדולה א שריפה
קודש של שעשהזמני
זי”עאפי’ כלמורא”זאלא
שבת הכל ומתקן את
ואעפי"כ השבוע,בכלהכלשמגביה
וענינההתפילה
לעולם ,נראה
היה
הואבהן,וכפי
להתחזק [המעשהמועילים
בשלימות ויו"כ כו’ ,ג"כ ר"ה
הצעיפים, תשובה ,פעם
שנתן מתחילין עודקודש דרך
השבת דיש
לשרשה, כשמגיע
בחזרה
טוביםאמו
זמניםמטת לאדםלפניכשישהכ”מ דהכלל הוא
רביה”ק שסיפר כל אחד לפום דרגא דיליה ,קודם חומש
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
שהיה בזמן ההוא בגדלות מועיל זאת ורש"י-שיר השירים הודו -קבלת שבת ,ואין
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
להתעורר בכל הזמנים שלא יפול מטה, נפק"מ מה שהיה בכל השבוע ,דכשמגיע
רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה חופה צפת חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר
שבת -שבת נועם הנשמות שבת מעלה את
המשפחה
וכלאלימלך מורא”זשלזי”ע
הרבי ר’ הרה”ק
הדיבור ג"כ מצאצאי זהו
ובאמת לשבועז”ך
בשבוע זו
דיליהלזכות גם הנשמות ,יומד”ק
וכשרוצים ,אח"כ ת”ו[ שחל
צעיפים השמחה
דברי רש"י הק’ פ’לכבוד
אמור) על (בספרו קנו
זי"עהנשים בית גדולת
משליםהאיך
ע”פ ולזכור באריכות
להשתוקק שמבאר גם
טוב צריכים כסלו,
שהיה להזהירשנוי
גדולים הקטנים,איזה
בהם רק להזהירשהיה
גדולים על חדשם שאותן
וודאייודוך,
כ”ש -הכלהנשמתקודש -,א”כ
שבתהשבתשלנראה ס”גהיה
הגדוליםאבל
בזמניםבלע”ז,
סאמעט בגדלות, אחת שהם
בצד ,של שורהבשעהפי’ יהודים שיושבים יותר בשבת קודש,
כשנמצאים בגדלות המוחין אז יזהירו על וכמ"ש זקה"ק זי"ע דאם יש ניסיון לאדם
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
הקטנים על זמנים הקטנים בזמן של קטנות ליפול באיזה נקודה יחשוב אז ,איך אני יכול
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
כה בס''ד
ואחד שיש לו המשך אחד גדול מזמנים שגם אז ישארו בקדושתם ע"ש ,ובאמת בכל
הטובים שהיה לו שישאר ככה בכל הזמנים. אדם יש הכל ,הן גדלות’ זמנים גדולים,
זמנים של בינוני ,וזמנים של קטנות ,ולכן
וזהו עצה היחידה שעוד יש לנו בזה צריכין לראות שיהיה כל הזמנים ביחד
העולם להחזיק ביהדות ולהמשיך בדרך ובשוה להתעורר אז מזמנים הגדולים כנ"ל,
הטובה ,ואנחנו אחרונים שבאחרונים כמו
שאנו מנגנים בליל שב"ק (בשיר היחוד) ולפי"ז יתכן לומר דזהו הפשט כאן ,ויהיו
הטיבות מאד לראשונים כן תיטיב גם חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע
לאחרונים ,שאנחנו עכשיו האחרונים שנים שני חיי שרה ,ופירש"י בת מאה כבת
ולכן מבקשין אנו כל הדברים ,הטיבות עשרים לחטא מה בת עשרים לא חטאה
מאד לראשונים כן תיטיב גם לאחרונים, שהרי אינה בת עונשין אף בת מאה בלא
וזה קשר גם לאחרונים ,שאנו האחרונים חטא ,בת עשרים כבת שבע ליופי ,שני חיי
ואוחזים כבר אט אט לפני משיח ,וצריכים שרה כולן שוין לטובה ,ולכאו’ מה הכוונה
עוד לעבור זמן זה ,וכמו דאיתא מהרב שכולן היו שוין לטובה הלא יש כמה מיני
הקדוש רבי אלימלך זיעוכי"א שלפני ביאת זמנים לאדם ,אכן לפי"ז י"ל דזהו הפשט
המשיח יהיה חבל (א’ שטריק) ,ומי שיאחז ששרה אמנו התחזקה בכל הזמנים שעברה
בחבל הזה הוא יזכה לקבל פני משיח, מזמנים הטובים והגדולים שישארו כן
בכל הזמנים ,וזהו שפירש"י בת מאה כבת
ועכ"פ רואים מזה שאינו כ"כ פשוט עשרים דאף בת מאה הייתה בלא חטא היינו
וצריכים לבקש תפילה מיוחדת כן תיטיב שחיזקה עצמה בשנים אלו ,בזמנים הטובים
גם לאחרונים ,כמה [וויפיל] שיהודי מוסר שהייתה בלא חטא שהרי אינה בת עונשין
נפש כבר על צניעות וכמה שכבר מוסר ובכך חיזקה עצמה שכך יהיה בכל השנים
נפש על בהירות הדעת שלא יהיה שום שישארה תמיד בלא חטא ,וזהו המשך אחד
שייכות עם המדינה ,וכמה שמוסר נפש על ג"כ מה שהייתה בלא חטא כשהייתה בת כ’
כל הדברים על תורה ותפילה ,מ"מ צריכין דאז היה לה הארה מבת ז’ וכך הייתה כל
עוד ליזהר שישארו אחוזים ודבוקים עם השנים כולן שוין לטובה דהייתה כל החיים
החבל ,שלא די ומספיק שברור וצלול המשך אחד גדול ,וזהו חיזוק לכל אחד
כו בס''ד
שלא שלא יקח אשה רק ממשפחתו (כד, במוח לבד אלא צריכין ליהיות שלם גם
ד) ,וידע היטב תמיד איך להתנהג’ וכמו למטה מעשרה טפחים בכל דבר וכל יהודי
שרואים ג"כ בסוף הפרשה איך שסידר את צריך להיות שמור בכל הדברים הן בעניני
בני קטורה (כה ,ו) וידע תמיד איך לסדר כלליים והן בעניני פרטיים ,דלפעמים יכול
דברים בעולם ער איז געווען מיט ביידע ליהיות אדם שלם בעניני כלליים אבל
פיס אויף די וועלט און ער איז געווען מיט איפה השלימות בעניני פרטיים איך נראה
ביידע פיס אויף יענע וועלט [דכשהיה התפילה שלו הלימוד שלו -השמירת
צריך לסדר ולפעול דברים בעולם הזה היה עיניים שלו וכן האיך נראה השמירה שלו
עם שתי הרגליים על הקרקע] דהיינו שידע והאיך מיוסד הבית שלו בעצמו ,דחכמה
ג"כ בעוה"ז איך לסדר ולהצליח כנ"ל, גדולה הוא לדבר על כל העולם בזמן שהוא
והיינו שצריכין להיות שלמים בשניהם בעצמו צריך תיקון ,ועכ"פ באמת צריכים
יחדיו הן בעניני פרטיים והן בעניני כלליים, שניהם הן עניני כלליים והן עניני פרטיים,
וזהו הענין שצריכים להתחזק בכל הענינים ויש ג"כ להיפך דיש אדם דשלם בעניני
הן בעניני רוחניים והן בעניני גשמיים, פרטיים ומאידך עניני כלליים אין לו שום
שצריכים לדעת שלא לערב שני הענינים שייכות ולא רוצה אפי’ לדעת ,אבל צריכים
יחד ,דבעת שצריכין לעשות דברים להיות משולב משני הצדדים ,וכמו שחזינן
בעניני יודישקייט עושים אותם בבהירות באברהם אבינו דכתיב (לעיל יח ,יט) כי
גדולה עם ישוב הדעת בלא שום יראה, ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת
ובעת שצריכים לעשות דברים אחרים ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ וגו’ שאברהם
צריכים לעשות אותם בשלימות ,דהם אבינו חוץ ממה שלימד לבניו את דרך
שני מיני עולמות ,וכמו שהיו צדיקים השם לימד ג"כ דרך השם לכל העולם (ע"י
שאפי’ שהיו מייחדים יחודים באופן מד"ר פמ"ג ,ד על פסוק זה שלימד דרך ה’
היותר גדול היו יכולים ג"כ להוריד עצמם לאנשים ע"י צדקה וחסד ואח"כ במשפט
לחזק הדור בעניני יהדות ובכל הדברים, ע"ש) ,וחוץ מזה ידע ג"כ מתי להרחיק את
ישמעל (לעיל כא ,י) ,ואח"כ כשהי’ צריכין
ועכ"פ בדורינו האחרון אי אפשר האדם לחפש זיווג טוב ליצחק הי’ משביע אליעזר
כז בס''ד
ועליה על גביו דבר אחר שכפולה בזוגות, להוציא א"ע מן הכלל לומר שאני רק
ולכאו’ קשה דאם קרית ארבע הפי’ שהוא עובד השם וכו’ ואיני מתערב בעניני הכלל
ע"ש ארבע זוגות איך קורין המכפלה ע"ש של כלל ישראל ,דאינו הולך ככה דאפי’
הזוגות ,אכן התי’ הוא דבעצם הם שני שיש לכל אדם עבודה מיוחדת שיש לו
שיטות דיש שיטה אחת קרית ארבע על בעוה"ז (עי’ עבודת ישראל אבות פ"ד)
שם ארבע ענקים והם ג"כ סוברים דמכפלה מ"מ בוודאי צריך כל אדם להשתתף עם
הוא ע"ש הזוגות ,ולמ"ד קרית ארבע ע"ש הציבור עם כלל ישראל דאם לפעמים
הזוגות סוברים המכפלה הוא בית ועליה, צריכים עזר שקורין אנשים לעזרה וכן
ונמצא דשני שיטות בתרווייהו ולק"מ, יש זמנים שצריכים להתאסף יחד ,ואז
ועכ"פ יוצא מזה שצריכין שני הענינים, אם משתתפין עם הציבור זוכין לראות
הן הענין של זוגות דהיינו הבחינה של בנחמת הציבור כדאיתא בגמ’ (תענית
עניני פרטיות כנ"ל והן הענין של עניני יא .ובתנדב"א פ"א) בזמן שישראל שרויין
הכלל והיינו קרית ארבע ע"ש ד’ ענקים, בצער ופרש אחד מהן באים שני מלאכי
דלכאו’ צ"ע מהו האושר של הד’ ענקים השרת ומניחים ידיהם על ראשן ואומרים
שנקראת המקום על שמם ואיזה שמחה פלוני זה שפרש עצמו מן הציבור אל יראה
גדולה הוא שנקראת המקום ע"ש הענקים, בנחמת ציבור ,אבל אם משתתף עצמו עם
וכמו שיש אנשים בזמנינו שחושבים הציבור זוכה ורואה בנחמת ציבור יעו"ש,
שכל האושר הוא שיקרא שם המחוז או ועכ"פ צל"ד שיש כלל ישראל בעולם,
שם רחוב ע"ש של צדיק וחושבים דזהו
עילוי-נשמה גדולה לצדיק יותר מספר, וזהו הענין ג"כ דכתיב בפרשתן בקרית
ארבע הוא חברון (כג ,ב) ופירש"י שני
ועכ"פ י"ל דקרית ארבע שנקראת ע"ש פירושים א) על שם ארבע ענקים שהיו
הד’ ענקים הכוונה להיפך דאברהם אבינו שם אחימן שישי ותלמי אביהם ,ב) דבר
הכניע את הארבע ענקים ע"י שהלך שם אחר על שם ארבע זוגות שנקברו שם
לקבור את שרה ,ומש"כ רש"י קרית ארבע איש ואשתו אדם וחוה אברהם ושרה,
ע"ש ד’ זוגות אדם אברהם יצחק ויעקב, יצחק ורבקה ,יעקב ולאה עכל"ק ,וכן
הגם דעדיין לא היו כולם דעכשיו היו שם איתא להלן (פסוק ט) ד"ה המכפלה ,בית
כח בס''ד
השידוך של יצחק משום שיצחק היה עולה רק אדם וחוה ושרה ,וא"כ איך נקרא קרית
ולא היה יכול לצאת לחו"ל (רש"י בפר’ ארבע על דבר שעדיין לא בא ,אכן בפשטות
תולדות) ,וקודם כל נקדים מ"ש זקה"ק י"ל כמו שרואים הרבה פעמים בתורה
זי"ע במש"כ (כד ,לג) ויושם לפניו לאכל שנקרא על שם העתיד ולכן נקראת קרית
ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר ארבע ע"ש העתיד שיקבר שם ארבע זוגות
דבר ,דבעל הטורים פירש דהכוונה על לעתיד ,ורואים זאת למעלה כמ"פ הן בפ’
ברכת המוציא ע"ש אבל זקה"ק פירש לא לך (יד ,ג) הוא ים המלח ופירש"י לאחר
אכל עד אם דברתי שאמר אליעזר שלא זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח
יכול עדיין לאכול שעדיין לא התפלל ,וע"ז וא"כ איך קורין אותו כבר ים המלח וע"כ
ענו לו "ויאמר דבר" שא"כ תתפלל מהר דנקראת עכשיו ע"ש העתיד ,וכ"כ רש"י
ותבוא לאכל (געב א דאווען אפ שנעל), כמ"פ בהדיא (שם פסוק ז) עה"פ עין משפט
ענה אליעזר לא ,עבד אברהם אנכי אנכי הוא קדש על שם העתיד שעתידין משה
ולמדתי ממנו שצריכין להתפלל במתינות ואהרן להשפט שם ע"ש ,שדה העמלקי
ובכוונה ולמעשה בזכות זה ניצל אליעזר ע"ש העתיד שעדיין לא נולד עמלק ע"ש,
ממיתה כדאי’ בשפתי חכמים על רש"י (וכ"כ רש"י בפ’ נח (י ,כה) לגבי עבר שהיה
ד"ה ויאמר אחיה וכו’ ובתואל היכן היה, נביא וקרא שם בנו פלג על שם העתיד)
היה רוצה לעכב כו’ (כד .נה) ,וכן איתא והביאור בזה דהתורה היא נצחיות ואינה
בדעת זקנים (לבעה"ת) שהיה נותן סם רק פשט על אותו זמן בלבד ,ועכ"פ חזינן
המות בקערה באכילה ולכן מיהרו עליו מכל זה דצריכין להיות שני הענינים יחדיו,
לאכול ע"ש ,איתא ברש"י הק’ ד"ה ואבא דצריכין להיות הן הענין של מלחמה לה’
היום אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי בעמלק מדר דר (שמות יז ,טז) ,היינו
אבות לפני המקום מתורתן של בנים בעניני הכלל ,והן בעניני הפרט להתחזק
שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, כל אחד ביהדות שלו ,כמו שחזינן באברהם
והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה, אבינו שהיה לו שני הבחינות יחדיו ,ע"כ,
ע"כ ,ופירש זקה"ק בעל רזא דשבת זי"ע
יפה שיחתן של עבדי אבות ,שטוב יותר וחזינן עוד בפרשה כל הפרשה של אליעזר
לדבר מעבודות ה’ ומעשיות של מצדיקים עבד אברהם שהיה כאן השליח לעשות
כט בס''ד
ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת אבותינו הק’ נ"ע ,מתורתן של בנים,
פלוני לפלוני ,שהשידוך באה מן השמים, ממה שהבנים יאמרו תורה ,עכדה"ק,
ורק עי"ז היו יכולים לבנות דור החדש
של כלל ישראל ,ויצחק אבינו מרומז ועכ"פ חזינן מכאן כל הענין שמאריך
על מסירות נפש כמו שביארנו (בשבוע התורה בכל הפרטים ,ויש להבין מה הטעם
העבר ,ע"י הגליון פ’ חיי שרה דף כח ,ענין שהאריכה התורה כ"כ בשידוך של יצחק
זה) בניסיון של יצחק בעקידה מה שמסר מה שלא מצינו במקו"א ,ויש לבאר דכאן
נפשו בעקידה שהיה ניסיון גדולה משום הוא שידוך הראשונה של כלל ישראל
שיצחק שמע זאת רק מאביו ,ואברהם דור שני ,דתחילה היה שכאן מתחלת
שמע זאת מהקב"ה בעצמו ואעפ"י שלא רק אברם ושרי ולא היה שלימות חזקה
שמע מהקב"ה בעצמו האמין לדברי אביו עדיין דאח"כ קיבל השם אברהם ואח"כ
ומסר נפשו ברצון ובשמחה ,וה"נ בפרשתן הי’ מל בברית מילה [וכמ"ש באוהחה"ק
חזינן דכ’ רש"י עה"פ לספד לשרה ,ונסמכה ריש פ’ וירא ,שע"י המילה זכה אברהם
מיתת שרה לעקידת יצחק לפי שע"י בשורת לשלימות] אבל כאן היה שלימות בשידוך
העקידה שנזדמן בזה לשחיטה וכמעט שלא של יצחק ,וכאן היו צריכים להעמיד כלל
נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה עכל"ק, ישראל ,ולכן הכא בעת שהיו הולכין לחפש
שידוך עבור יצחק היה צריך להיות עם
וצריך להבין הלשון כמעט שלא נשחט, כל הפרטים עם כל ההשגחה פרטיות בכל
אכן י"ל דבא לרמז הענין דאיתא בסה"ק ענין כמו שהיו ,ועם כל האמונה שיצא
[ליקו"ת פ’ חיי שרה ,ואוה"ח הק’ (פ’ עי"ז ,וכמו שרואים עד כדי כך שאפי’
לך יז,יט)] שהיה יצחק קודם מסטרא לבן ובתואל הרשעים הוצרכו להודות
דנוקבא (והאריך בזה בילקוט ראובני פ’ שהשי"ת מנהיג את העולם וכמ"ש ויען לבן
וירא אות כג) ולא היה ראוי להוליד וזה ובתואל ויאמרו מה’ יצא הדבר ,שהשי"ת
היה הסיבה שנפטרה שרה שעי"ז נכנס מנהיג את העולם והשידוך באה משמים,
סטרא דנוקבא ברבקה ונכנס ביצחק ע"י
מעשה העקידה נפש דדיכרא שאז הי’ ראוי וכמו שכתב הספורנו ורבינו בחיי כאן שזהו
להוליד ולכן בעת ההוא נולדה רבקה בת הכוונה מה’ יצא הדבר כמ"ש (סוטה ב).
ל בס''ד
לראות שהשי"ת מנהיג את השידוך שיהיה זוגו כמ"ש רש"י (לעיל כב ,כ) ,ולכן שפיר
ברור שזהו שידוך הנכון בלא שום ספיקות כתב רש"י עד שלא נשחט פרחה נשמתה,
ומניעות ,וכמו שפרשה זו סגולה גדולה שלא נשחט יצחק דדווקא משום זה
לשידוכים כנודע[ ,ורבים כבר נושעו עם והיה צריך להתהפך לנפש דדכורא הי’
שידוכים ע"י אמירת פרשה זו שבתורה, מתה שרה כנ"ל אבל אם היה נשחט יצחק
(פרשה כד’ ס"ז פסוקים) ,וע"ע סגולה ומת היה יכולה שרה לחיות הלאה דכל
לשידוך בס’ קדושת צבי פר’ בא ,והוא הסיבה שנפטרה היה בעבור זה כאמור,
בשם הרמ"ע מפאנו זי"ע לומר בסוף שמו"ע
לפני יהיו לרצון מזמור קכ"א שבתהילם], ועכ"פ נחזור לענינינו שבשידוך של יצחק
נתגלה לעין כל שנעשית השידוך מן
ואכן יעזור השי"ת שיהיה כל שידוך עם השמים והשי"ת רוצה את השידוך שיהיה
מעות בהרחבה והשפעות שנוכל כ"א דור חדש עד כדי כך שאפי’ שם בפדן ארם
לחתן את יוצ"ח בניקל ובנחת ,כמו שהיה הוצרכו להודות שיש בורא עולם שמנהיג
כאן בשידוך של יצחק וכל טוב אדניו בידו את העולם ומה’ יצא הדבר ,ומה’ מצעדי
(כד ,י) שהיה כאן מעות גדולות והשפעות גבר כוננו (תהלים לז) שהשי"ת מנהיג הכל
גדולות ,ויעזור השי"ת שיהיה קיום לדורות מתחילה ועד סוף ,וענין זה כתוב בתורה
וגם בזמן שיבוא מלך המשיח הקדוש יהיו פעמיים קודם כתוב כן בתורה כל הענין
ג"כ המשך הדורות להוליד בנים (שבת באריכות ואמר אח"כ (כד ,כז) ברוך ה’ וגו’
ל ):אבל גם בזמן הזה יהיה הרחבת הדעת ואח"כ סיפר כל הענין לבתואל ולבן ,וכ"ז
דקדושה ביי אונזערע יודן ,מ’זאל זיך נישט נהיה תורה שלימה עד סוף כל הדורות כל
דארפן וואלגערן אזויפיל ,יעדער איינער הענין ,שכל הענין של שידוכים נעשים הכל
וואס מאכט חתונה ,דער אייבערשטער זאל ע"י הקב"ה כנ"ל והכל בהשגחה פרטית
העלפן טאקע מ’זאל זוכה זיין אין זכות פון מתחילה ועד סוף ,וכן איתא בגמ’ (מו"ק יח).
די הייליגע פרשה פון אברהם ויצחק מיט מן התורה שאין זיווגו של אדם אלא מאת
רבקה ,אלעס וואס שטייט ,אין אחותינו את הקב"ה שנאמר ויאמרו מה’ יצא הדבר ע"ש,
היי לאלפי רבבה וגו’ וכל מה שכתוב בפרשה
זו יתקיימו אצלינו ג"כ ,לכל אחד ואחד, ואכן יעזור השי"ת שבכל שידוך נזכה
לא בס''ד
העלפן טאקע מ’זאל זוכה צום התגלות אין אוודאי אין אוודאי זאל מען זוכה זיין
אלקות צום בנין בית המקדש ע"י ביאת צו אזעלכע קינדער ווי יצחק אין אזעלכע
משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. שנירן ווי רבקה ,וואס דאס איז הויכט א
חלק פון די ברכה ,דער אייבערשטער זאל
