gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ישרים דרכי השם · Yesharim Darchei Hashem — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ישרים דרכי השם · Yesharim Darchei Hashem

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ישרים דרכי השם · Yesharim Darchei Hashem — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫המלחמה על החיים שלנו!‬ ‫איך לנצח במלחמה ולקנות אושר בעולם הזה ובעולם הבא‬ ‫אדם יצר טוב על יצר הרע" ‪ -‬לעולם עליך להרגיז את היצר הטוב‪ ,‬כי אתה‬ ‫במלחמה תמידית עם היצר הרע!‬ ‫כללים במלחמת היצר הטוב עם היצר הרע‬ ‫אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש‪ :‬לעולם ירגיז אדם‬ ‫הנקודה הזו קשה עבורנו‪" :‬האם אני צריך להיות דרוך כל העת‬ ‫יצר טוב על יצר הרע‪ ,‬שנאמר "רגזו ואל תחטאו"‪.‬‬ ‫למלחמה?" אנחנו תוהים בתוך עצמנו‪ .‬והתשובה היא‪ :‬כן! ועלינו ללמוד‬ ‫את הנושא הזה‪ .‬כי אם צריך להיות דרוכים כל העת למלחמה‪ ,‬מהיכן יהיה‬ ‫אם נצחו ‪ -‬מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬יעסוק בתורה‪ ,‬שנאמר‪" :‬אמרו‬ ‫לנו הכח לכך?‬ ‫בלבבכם"‪.‬‬ ‫אם נצחו ‪ -‬מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬יקרא קריאת שמע‪ ,‬שנאמר‪" :‬על‬ ‫מה מעניק כח לנהל ולנצח במלחמה‬ ‫משכבכם"‪.‬‬ ‫כשננתח את מהלך הסוגיא‪ ,‬נבחין שישנם כמה שלבים בתהליך המלחמה‬ ‫אם נצחו ‪ -‬מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬יזכור לו יום המיתה‪ ,‬שנאמר‪" :‬ודמו‬ ‫עם היצר‪.‬‬ ‫סלה"‪[ .‬ברכות ה‪ ,‬א]‬ ‫כפי שאמרנו‪ ,‬הנקודה הראשונה היא ‪ -‬אל תמתין ליצר הרע שיבוא‪ ,‬אלא‬ ‫'לעולם תרגיז יצר טוב על יצר הרע'‪ .‬תפעיל את היצר הטוב‪ ,‬תרגיז אותו‪.‬‬ ‫ברצוני לעיין היום בדברי חז"ל במימרא זו‪ ,‬שמציעים לנו תהליך שמשמש‬ ‫הנקודה השנייה היא ‪ -‬זו מלחמה‪ ,‬כפי שאומר רש"י‪ ,‬וזו מלחמה קבועה‪.‬‬ ‫עבורנו כדרך בעבודת ה'‪.‬‬ ‫תאוות הגוף פועלות כל העת למשוך את האדם להשיג תאוות‪ .‬זה פועל‬ ‫"לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע"‪ ,‬אומרים חז"ל‪ .‬מהי משמעות‬ ‫באופן קבוע ואוטומטי‪ .‬לכן על האדם להפעיל באופן קבוע את כוחותיו‬ ‫הלשון "ירגיז"?‬ ‫הרוחניים ולהילחם כנגד התאוות‪.‬‬ ‫מסביר המהרש"א‪:‬‬ ‫זהו השלב הראשון‪ ,‬עליו אומרת הגמרא‪" :‬אם נצחו ‪ -‬מוטב"‪ .‬ישנם‬ ‫דלפי משמעו‪ ,‬רוגז מלשון כעס‪.‬‬ ‫חלקים במלחמה הזו‪ ,‬חלקים מרכזיים במלחמת היצר‪ ,‬שעצם "שימת‬ ‫הלב" למלחמה וההתעוררות להתנגד ליצר הרע‪ ,‬זה מעניק כח לנצח אותו‪.‬‬ ‫אחד הכללים היסודיים בעבודת ה'‪ ,‬כלל המוזכר בכל ספרי המוסר‪ ,‬הוא‬ ‫שישנו הבדל מהותי בין היצר הטוב ליצר הרע; היצר הרע פועל מכוח‬ ‫אבל לפעמים‪ ,‬זה לא מספיק‪ .‬ולכן אומרת הגמרא‪" :‬ואם לאו ‪ -‬יעסוק‬ ‫עצמו ‪ -‬הוא תוצר של הגוף‪ ,‬תאוותיו ותשוקותיו‪ .‬הוא פועל כל העת‪ ,‬ללא‬ ‫בתורה"‪ .‬זהו שלב נוסף במערכה‪' .‬לעסוק בתורה' משמעו ‪ -‬לחזק את‬ ‫צורך "לעורר" אותו‪.‬‬ ‫הכוחות הרוחניים באופן כללי‪ .‬לימוד התורה מחזק את הכח השכלי‪ ,‬שזהו‬ ‫בעצם הכח של היצר הטוב‪ .‬וכבר כתוב בחז"ל‪ ,‬שמי שעוסק בתורה לא‬ ‫את היצר הטוב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬צריך "לעורר" כדי שהוא יפעל‪ .‬אם אדם לא‬ ‫נכשל בדברים מסוימים‪.‬‬ ‫מפעיל את 'שכלו' ‪ -‬הוא היצר הטוב ‪ -‬ואת כוחותיו הרוחניים‪ ,‬הם לא‬ ‫יתעוררו לפעול מעצמם‪.‬‬ ‫גם על השלב הזה אומרת הגמרא‪" :‬אם נצחו ‪ -‬מוטב"‪ .‬אך "אם לאו" ‪-‬‬ ‫ישנו שלב נוסף ‪" -‬יקרא קריאת שמע"‪ .‬בקריאת שמע יש 'קבלת עול‬ ‫לפני שאדם "מפעיל" את שכלו וכוחותיו הרוחניים‪ ,‬נדמה לאדם ש"אין‬ ‫מלכות שמיים'‪ ,‬חיזוק ה'אמונה' ו'יציאת מצרים'‪ .‬זה כבר העמקה ופירוט‪,‬‬ ‫לו סיכוי" מול יצרים כאלו חזקים‪ .‬אולם כשאדם מפעיל את השכל ‪ -‬כוחו‬ ‫שמעניק לאדם בהירות על מטרתו ותפקידו כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫של השכל גדול יותר מכוחו של היצר הרע‪.‬‬ ‫לימוד התורה זה סם כללי‪ ,‬שיכול להועיל להרבה מחלות‪ .‬אולם במקרה‬ ‫אומר המהרש"א‪" :‬להרגיז" הכוונה ‪' -‬לכעוס'‪ .‬כשאדם מעורר את החלק‬ ‫שזה לא הועיל למחלה מסוימת‪ ,‬אומרים לנו חז"ל‪ :‬תקרא קריאת שמע ‪-‬‬ ‫הרוחני שלו‪ ,‬הוא כביכול "כועס" על היצר הרע‪ ,‬ואז יותר קל לו להתנגד‬ ‫תבהיר לך את האמונה‪ ,‬תבהיר לעצמך מה אתה עושה כאן בעולם‪.‬‬ ‫לו‪' .‬כעס'‪ ,‬באופן עקרוני‪ ,‬זו מידה שאסור להשתמש בה‪ ,‬אומר שם‬ ‫המהרש"א‪ .‬אך נגד היצר הרע‪ ,‬זה מקום שמותר להשתמש בכעס‪.‬‬ ‫"אם נצחו ‪ -‬מוטב"‪ ,‬אומרת הגמרא‪ .‬אולם עדיין ייתכן שזה לא יועיל לכל‬ ‫בעיה‪ .‬ולכן‪" ,‬אם לאו ‪ -‬יזכור לו יום המיתה‪ ,‬שנאמר‪" :‬ודומו סלה""‪.‬‬ ‫רש"י מסביר כך‪:‬‬ ‫מסביר רש"י‪:‬‬ ‫"ירגיז יצר טוב" ‪ -‬שיעשה מלחמה עם יצר הרע‪.‬‬ ‫"ודומו סלה" ‪ -‬יום הדומיה הוא יום המות‪ ,‬שהוא דומיה עולמית‪.‬‬ ‫רש"י מפרט לנו מהו אותו 'כעס' על היצר הרע‪ ,‬מה כלול ב"ירגיז אדם יצר‬ ‫טוב על יצר הרע"‪ .‬לפי פירושו‪ ,‬כוונת הגמרא להדריך את האדם‪ :‬עליך‬ ‫זה הנשק החזק ביותר!‬ ‫לערוך עם היצר הרע מלחמה!‬ ‫כשאדם מזכיר לעצמו‪" :‬כמה זמן כבר אהיה פה?! בסוף הרי כולם מתים‬ ‫למלחמה‪ ,‬אסור לצאת בפראות‪ .‬אם תצא למלחמה בצורה לא מאורגנת‬ ‫ועוזבים את העולם הזה‪ ,‬כשלאחריו ממתין לי עולם נצחי‪ .‬אם לא אכנס‬ ‫ומתוכננת‪ ,‬בהכרח תפסיד‪ .‬חובה לערוך אומדן של כוחות הצבא‪ ,‬חיל‬ ‫עכשיו לקרב‪ ,‬אם לא אקריב עכשיו מעצמי כדי לנצח במלחמה ‪ -‬ההפסד‬ ‫האוויר‪ ,‬כמות החיילים‪ ,‬סוגי הנשקים וכדו'‪ .‬ואולי החלק החשוב ביותר‬ ‫יהיה לנצח!"‪ .‬מחשבות כאלו מעניקות כוח עצום לאדם להתמודד עם‬ ‫בהיערכות למלחמה הוא ‪ -‬המודיעין‪ .‬מלחמה זה תהליך‪ .‬יציאה למלחמה‬ ‫היצר הרע‪.‬‬ ‫ללא תהליך נכון‪ ,‬תביא לניצחון האויב‪.‬‬ ‫המלחמה קבועה ומכל כיוון‬ ‫אולם ישנו שלב מקדים‪ ,‬חשוב יותר מהמלחמה עצמה‪ :‬להיות מודע לכך‬ ‫שישנה מלחמה! מי ש"נופל" לתוך קרב מתוך חוסר מודעות וכשהוא לא‬ ‫כותב המסילת־ישרים [פרק א]‪:‬‬ ‫בכוננות‪ ,‬האויב ישטוף אותו‪ .‬ראינו מה קרה כשלא היינו מוכנים‪ ...‬לסמוך‬ ‫על כך שאחרי שזה נתחיל להילחם‪ ,‬זה כבר מצב די אבוד‪" .‬לעולם ירגיז‬ ‫‪1‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כשנפתחה מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הוא היה כבר מבוגר יותר‪,‬‬ ‫והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים‬ ‫הזעיקו אותו בדחיפות לפקד על חיל הפרשים להילחם נגד הגרמנים‪ .‬הוא‬ ‫אותו ממנו יתברך‪...‬‬ ‫הגיע לקרב עם פרשיו‪ ,‬והגרמנים שחטו את כולם למוות‪.‬‬ ‫כדי שאדם יגיע לתכלית אותה רצה הקב"ה להעניק לאדם ‪ -‬להיטיב לו‬ ‫התמיהה הייתה גדולה‪ :‬במלחמת העולם הראשונה הוא היה כל כך‬ ‫הטבה מוחלטת ‪ -‬הקב"ה שם אותו בעולם הזה‪ ,‬שהוא זה שיבנה את‬ ‫מוצלח‪ ,‬מה קרה לו כעת? התבטא על כך החזון איש‪ :‬במלחמת העולם‬ ‫השלימות שלו ויצור את הטוב של עצמו‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬המלחמה התקיימה בין פרשים ‪ -‬סוסים נגד סוסים‪ .‬במלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬הוא הגיע סוסים להילחם נגד הטנקים הגרמניים‪ .‬אי‬ ‫לצורך כך‪ ,‬אדם צריך לחיות בעולם הזה במצב ש"רבים בו המרחיקים‬ ‫אפשר להילחם עם סוסים נגד טנקים!‬ ‫אותו ממנו יתברך"‪ .‬ולכן ישנם בעולם הזה דברים שמרחיקים את האדם‬ ‫מהתכלית אותה הוא צריך להשיג‪.‬‬ ‫העולם משתנה! אין אפשרות לגשת עם רעיונות מוסריים מלפני חמישים‬ ‫והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא‬ ‫שנה‪ ,‬לבני דורנו שמתמודדים עם דברים אחרים לחלוטין‪ .‬היום ישנם‬ ‫מתרחק והולך מן הטוב האמיתי‪.‬‬ ‫טלפונים‪ ,‬חדשות‪ ,‬הנאות ו"יציאות" שונות‪ .‬צריך לחשוב במבט של היום‪:‬‬ ‫כיצד אני יכול להתמודד עם הדברים האלו? יש דברים שטובים לי ויש‬ ‫התאוות החומריות‪ ,‬שנובעות מתאוות הגוף‪ ,‬אלו כוחות שאדם נולד‬ ‫דברים שגורמים לי לצאת מהריכוז‪ .‬עלי לחפש דרכים כיצד להילחם‬ ‫עימם‪ .‬ככל שהוא גדל‪ ,‬התאוות הולכות וגדלות‪ .‬התאוות הללו‪ ,‬הם אלו‬ ‫בצורה נכונה ומותאמת עם כל עניין ועניין‪.‬‬ ‫שמרחיקות את האדם מהבורא‪ ,‬ומחמתן "הוא מתרחק והולך מן הטוב‬ ‫מפרט המסילת־ישרים את סוגי הניסיונות בחיים‪:‬‬ ‫האמיתי" ‪ -‬זו השלימות‪ .‬אדם שנמשך אחר התאוות החומריות‪ ,‬מחזק‬ ‫מאוד את כוחות הגוף‪ ,‬וממילא העולם הרוחני שלו נחלש‪.‬‬ ‫העוני מצד אחד והעושר מצד אחד‪ ,‬כענין שאמר שלמה [משלי ל]‪:‬‬ ‫"פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה'‪ ,‬ופן אורש וגנבתי" וכו'‪.‬‬ ‫ונמצא‪ ,‬שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה‪ ,‬כי כל עניני‬ ‫העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע ‪ -‬הנה הם נסיונות לאדם‪...‬‬ ‫שני הצדדים מהווים ניסיון לאדם‪ :‬העשיר ‪ -‬יש לו כסף שמושך אותו‬ ‫להנאות‪ ,‬והוא פחות מרגיש את הצורך לפנות אל הקב"ה‪ .‬העני ‪ -‬אין לו‬ ‫כאן נמצאת הנקודה המרכזית ועלינו לשים לב לכך‪ .‬ר' אל'ה לופיאן היה‬ ‫מספיק כסף והוא טרוד במחשבות כיצד להשיג עוד כסף‪.‬‬ ‫משתמש במשל להסביר זאת‪ :‬אדם צועד ברחובה של עיר ולפתע כדור‬ ‫חולף סמוך מאוד לכתפו‪ .‬מישהו יורה עליו‪" .‬אולי זהו כדור טועה"‪ ,‬הוא‬ ‫השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד‪ ,‬עד שנמצאת המלחמה‬ ‫חושב לעצמו‪ .‬הוא ממשיך בהליכתו‪ ,‬לאחר כמה מטרים‪ ,‬כדור נוסף מפלך‬ ‫אליו פנים ואחור‪.‬‬ ‫את כובעו מצד לצד‪ .‬הוא מבין שיורים עליו‪.‬‬ ‫אנשים שחייהם שלווים ‪ -‬נדרש מהם יותר לנצל את הזמן‪ .‬אם אין משהו‬ ‫הוא רץ להסתתר בחנות סמוכה‪ ,‬מפוחד ומבוהל‪ .‬שואל אותו בעל החנות‪:‬‬ ‫שמפריע לאדם כעת‪ ,‬עליו לנצל את זמנו‪ ,‬לגדול‪ ,‬לפתח את כישוריו! סתם‬ ‫"ממה אתה בורח? מדוע אתה מפחד?"‪" .‬איני יודע מה קורה כאן‪ ,‬מישהו‬ ‫לשבת בשלווה וליהנות מהחיים? ‪ -‬זה נחמד‪ ,‬אבל לא תפסיד את‬ ‫יורה עלי!"‪ .‬אמר לו בעל החנות‪" :‬מדוע אתה מתפלא‪ ,‬זהו אזור מלחמה‪.‬‬ ‫ההתפתחות בעולם הרוחני! מצד שני‪ ,‬אנשים שמתמודדים עם ייסורים ‪-‬‬ ‫בוודאי שיורים כאן!"‪.‬‬ ‫ייסורי הגוף או ייסורי הנפש ‪ -‬זה ניסיון‪ ,‬ומהם נדרש ללמוד כיצד‬ ‫להתמודד בצורה נכונה‪ .‬למעשה‪ ,‬אומר הרמח"ל‪ ,‬המלחמה שלנו "פנים‬ ‫אם אדם חי את החיים מתוך תפיסה שהחיים צריכים לזרום‪ ,‬ולפעמים‬ ‫ואחור"‪ ,‬תוקפים את האדם מקדימה ומאחורה‪.‬‬ ‫ישנם מלחמות‪ .‬כשישנה מלחמה‪ ,‬הוא מופתע‪ .‬אומר לנו המסילת־ישרים‪:‬‬ ‫דע‪ ,‬אדם הושם במצב של מלחמה קבועה‪ .‬זו צורת החיים כאן בעולם!‬ ‫ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין ‪ -‬הוא יהיה‬ ‫האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מן הפרוזדור הזה‬ ‫אדם שהונחת בארץ אויב ויודע שהיא שרויה במלחמה‪ ,‬מודע לכך שעליו‬ ‫ויכנס בטרקלין לאור באור החיים‪.‬‬ ‫להיזהר ואם יתפסו אותו יהרגו אותו‪ .‬הוא דרוך בכל רגע; זו צורת חייו‬ ‫כעת‪ .‬גם אצל האדם‪ ,‬בכל "ענייני העולם" ‪ -‬בין הדברים הטובים ובין‬ ‫אדם שישקיע וילחם את המלחמה הזו‪ ,‬בתחכום ‪ -‬כדברי הפסוק "הן יראת‬ ‫הדברים הרעים ‪" -‬הם ניסיונות לאדם"‪ .‬כל מצב בו האדם נמצא‪ ,‬הוא‬ ‫ה' היא חכמה" [איוב כח‪ ,‬כח]‪ ,‬יתכנן כיצד לנצח במלחמה הזו‪ ,‬כיצד‬ ‫ניסיון מסוים‪.‬‬ ‫"להרגיז" את היצר הטוב על היצר הרע בצורה תועלתית ולהשתמש עם‬ ‫שמעתי פעם מאחד מרבותיי שעמד על כך‪ ,‬שמפקד בשדה הקרב או מפקד‬ ‫כל כוחותיו ‪ -‬בסופו של דבר‪ ,‬הוא יצא מהעולם הזה‪ ,‬מהפרוזדור‪" ,‬לאור‬ ‫על חיילים שנמצאים בשדה הקרב‪ ,‬חייב להיות רגוע‪ .‬אם הוא "יאבד‬ ‫באור החיים" בטרקלין!‬ ‫ראש"‪ ,‬חייליו יהרגו‪ .‬למרות שהוא נלחם עם כל כוחותיו ‪ -‬הוא חייב‬ ‫בהמשך דברנו נראה שה'טוב' לא רק ממתין לנו בטרקלין‪ .‬מי שנלחם את‬ ‫"להחזיק ראש"‪ ,‬להישאר רגוע ושליו‪ .‬בלי שלווה‪ ,‬הוא לא יצליח לפעול‬ ‫המלחמה ומשקיע בכך חכמה‪ ,‬יהיה לו טוב גם בעולם הזה ‪ -‬הוא באמת‬ ‫כראוי‪ .‬המלחמה עצמה לא יכולה להתנהל ב"אטרף"; גם המלחמה‬ ‫ייהנה‪ .‬הקב"ה לא רצה שרק נמתין לטוב בעולם הבא‪ ,‬הוא רצה שתהיה‬ ‫בעבודת ה' לא יכולה בצורה מתלהמת ובלתי מחושבת; "תלחם‪ ,‬תעשה‬ ‫לנו הנאה גם כאן‪.‬‬ ‫צומות‪ ,‬תעניות‪ ,‬טבילות שלג וקרח" ‪ -‬זו צורת מלחמה שנידונה לכישלון‪.‬‬ ‫כך אדם לא יצליח לעבוד את ה'‪ .‬נכון‪ ,‬אתה ב"מלחמה" ‪ -‬ועכשיו תשב‬ ‫מכירת הבכורה ‪ -‬הבחירה של עשיו‬ ‫ותחשוב מתוך כובד ראש 'איך אני מנצל את שעות הלימוד שלי בצורה‬ ‫נכונה'‪.‬‬ ‫על דברי הגמרא בברכות שהבאנו בתחילת דברנו‪ ,‬ישנה שאלה גדולה‬ ‫מפרשתנו [בראשית כה‪ ,‬כז ‪ -‬לד]‪.‬‬ ‫השבוע ניגש אלי בחור וביקש עצה‪" :‬איזו עצה יכולה להועיל שאקום‬ ‫ש ֶדה‪ ,‬וְ ַי ֲעקֹב ִא ׁיש ָּתם‬ ‫שו ִא ׁיש י ֵֹדעַ צַיִ ד ִא ׁיש ָׂ‬ ‫ו ִַּיגְ ְּדל ּו הַ ְּנעָ ִרים‪ ,‬וַיְ ִהי עֵ ָׂ‬ ‫לתפילה בזמן?"‪ .‬אכן‪ ,‬זו שאלה טובה‪ .‬למשמע שאלתו‪ ,‬חייכתי‪ ...‬והוא‬ ‫שו ִּכי צַיִ ד ְּבפִ יו‪ ,‬וְ ִרבְ ָקה אֹהֶ בֶ ת אֶ ת‬ ‫י ֵֹׁשב אֹהָ לִ ים‪ .‬וַיֶּאֱ הַ ב יִ צְ חָ ק ֶאת עֵ ָׂ‬ ‫מיד הבין‪.‬‬ ‫ש ֶדה וְ הוּא עָ יֵף‪.‬‬ ‫שו ִמן הַ ָּׂ‬ ‫ַי ֲעקֹב‪ .‬ו ַָּיזֶד ַי ֲעקֹב נָזִ יד‪ ,‬ו ַָּיבֹא עֵ ָׂ‬ ‫"מתי אתה הולך לישון? אחת ‪ -‬שתיים בלילה?!"‪ ,‬אמרתי לו‪" ,‬איזו עצה‬ ‫נחפש עכשיו ‪ -‬לימוד מוסר‪ ,‬קנס שתקבל על עצמך?! הטוב ביותר הוא‪,‬‬ ‫נשים לב‪ ,‬שהתורה מעמידה את נקודת הזמן בה ישנה הבחנה של הבדל‬ ‫שתלך לישון באחת עשרה בלילה‪ ,‬תקום עירני בשבע בבוקר ותבוא‬ ‫מהותי בין יעקב לעשיו‪ ,‬בזמן הנערות ‪" -‬ויגדלו הנערים"‪ .‬זמן הנערות‪,‬‬ ‫לתפילה בזמן"‪ .‬היה נדמה לי‪ ,‬שהתשובה לא מצאה חן בעיניו‪.‬‬ ‫הוא השלב בו אדם מתחיל לבסס את הכיוון שלו בחיים‪ ,‬לאן הוא הולך‪.‬‬ ‫כשילדים‪ ,‬כולם "חמודים"‪ .‬כולם הולכים לחיידר‪ ,‬כולם נחמדים וטובים‪,‬‬ ‫אדם רוצה גם ללכת לישון בשתיים בלילה וגם לקום בשבע לתפילה‪ .‬כפי‬ ‫כולם משתדלים‪ .‬בשלב הנערות‪ ,‬מתחילים להבחין בהבדלים בין אנשים‪,‬‬ ‫הנראה‪ ,‬היום השעה שתיים בלילה זה עוד מוקדם‪ ...‬זה לא הולך כך‪ .‬גם‬ ‫מתחילים לראות שכל אחד פונה לכיוון מסוים‪.‬‬ ‫אם הוא יקום בבוקר בזמן‪ ,‬האם הוא יצליח לכוון בתפילה עם שעות שינה‬ ‫מועטות? האם הוא יתפקד כראוי במשך היום‪ ,‬כשהוא עייף? ההבנה‬ ‫נקודה נוספת שחשוב להבהיר‪ :‬לעשיו הייתה 'בחירה' בדיוק כמו ליעקב‪.‬‬ ‫שאנחנו במלחמה צריכה להביא אותנו לפעול כמו במלחמה; במלחמה‬ ‫במידה ולא הייתה לו בחירה חופשית‪ ,‬אם הוא היה "מוכרח" להיות עשיו‪,‬‬ ‫פועלים בתחכום ‪ -‬תלמד את האויב‪ ,‬תלמד את הכוחות שלך‪ ,‬ולפי זה‬ ‫אין כל טענה כלפיו! עשיו בהחלט היה יכול לנצל את כוחותיו‪ .‬בזוהר‬ ‫תפעל‪.‬‬ ‫כתוב‪ ,‬שאם הוא היה בוחר בטוב‪ ,‬הוא היה מעמיד מלכים ומגן על יעקב‪,‬‬ ‫ויעקב היה מעמיד כהנים ותלמידי חכמים‪ ,‬שהיו יושבים והוגים בתורה‪.‬‬ ‫ולפעמים‪ ,‬במלחמה ישנם שיקולים מורכבים וקשים‪ .‬מפקד יודע‬ ‫עשיו היה ממלא את תפקידו המסוים‪ ,‬ויעקב היה ממלא את תפקידו‪.‬‬ ‫שלפעמים במלחמה עליו להקריב כמה חיילים או להפסיד בקרב מסוים‪,‬‬ ‫כדי למנוע הפסד גדול יותר‪ .‬כשהוא יודע שבנקודה מסוימת אין לו יכולת‪,‬‬ ‫אך עשיו בחר אחרת ‪- - -‬‬ ‫הוא יודע שהוא צריך להפסיד‪ .‬אדם שרוצה ללמוד מתוך רוגע ושלווה‪,‬‬ ‫ביום בו נפטר אברהם (כדי שלא יראה שעשיו יוצא לתרבות רעה)‪ ,‬הכין‬ ‫לפעמים צריך לוותר על דברים מסוימים‪.‬‬ ‫יעקב סעודה‪ ,‬להברות את אביו האבל ‪" -‬ויזד יעקב נזיד"‪ .‬עשיו בא "מן‬ ‫שאלו פעם את החזון איש בנוגע לנושא שהיה צריך חיזוק בעולם‬ ‫השדה והוא עיף"‪ ,‬אומרים חז"ל‪ ,‬עייף מרצח‪ ,‬אונס‪ ,‬אשת איש‪ .‬עבירות‬ ‫הישיבות‪ .‬הוא סיפר על מפקד צעיר של פלוגת פרשים בצבא הפולני‪,‬‬ ‫רבות הוא עבר באותו יום‪.‬‬ ‫שנלחם בגרמנים במלחמת העולם הראשונה והביס אותם‪ .‬עשרות שנים‬ ‫השיחה השבועית | פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫‪2‬‬ ‫ייתכן שהכוונה שהעוברים "דיברו" ביניהם‪ ,‬וייתכן שהכוונה ששרו של‬ ‫הבחירות שלו הביאו אותו להיות כל כך "מגושם"‪ ,‬עד שהוא אומר ליעקב‬ ‫עשיו דיבר עם שרו של יעקב‪ ,‬או שייתכן והכוונה לתאר מה הם היו‬ ‫כשהוא רואה את המאכל שמתבשל בסיר ‪-‬‬ ‫אומרים לו הם היו מדברים‪ .‬כך או כך‪ ,‬מה היה הדו־שיח ביניהם?‬ ‫יטנִ י נָא ִמן הָ אָ דֹם הָ אָ דֹם הַ זֶּה ִּכי עָ יֵף‬ ‫שו אֶ ל ַי ֲעקֹב‪ ,‬הַ לְ ִע ֵ‬ ‫ֹּאמר עֵ ָׂ‬ ‫וַי ֶ‬ ‫אדם נולד עם 'תכונות'‪ .‬התכונות של יעקב‪ ,‬מבחינת הטבע הגשמי‪ ,‬היו‬ ‫אָ נֹכִ י‪ ,‬עַ ל ֵּכן ָק ָרא ְׁשמ ֹו אֱ דוֹם‪.‬‬ ‫איכותיות יותר מהתכונות של עשיו‪ .‬עשיו‪ ,‬כפי שמלמד שמו‪ ,‬נולד‬ ‫"עשוי"‪ .‬כוחותיו הגופניים היו חזקים מאוד‪.‬‬ ‫אני רוצה לאכול "מן האדום האדום הזה"‪ ...‬וכי אינך יודע את שם‬ ‫המאכל? מסבירים המפרשים‪ ,‬שהוא ראה רק את הצבע שלו‪ .‬הוא כל כך‬ ‫כביכול‪ ,‬יעקב מציע לעשיו‪ :‬תראה‪ ,‬אנחנו הולכים להיכנס לעולם גשמי‪,‬‬ ‫נהיה מגושם‪ ,‬שהוא אפילו לא ראה את ה"חפצא"‪ ,‬רק את הצבע החיצוני‬ ‫עולם שיש בו אכילה ושתייה‪ ,‬נשים וילדים‪ ,‬פרנסה ועיסוק בכסף‪ .‬קח אתה‬ ‫של המאכל‪.‬‬ ‫את העולם הזה ואני אקח את העולם הבא‪ .‬זה לא אומר שלא הייתה לו‬ ‫ֹּאמר ַי ֲעקֹב‪ִ ,‬מכְ ָרה כַ ּיוֹם ֶאת ְּבכ ָֹר ְת ָך לִ י‪.‬‬ ‫וַי ֶ‬ ‫בחירה‪ ,‬לא ייתכן לומר כך‪ .‬אבל מבחינת תכונותיו הייתה לו משיכה חזקה‬ ‫לגשמיות‪ .‬אדם לפעמים יכול לזהות בעצמו שיש לו תכונות עם משיכה‬ ‫יעקב מבקש מעשיו לקנות ממנו את הבכורה‪ .‬כתוב בחז"ל‪ ,‬שיעקב אמר‬ ‫חזקה יחסית לדברים גשמיים מסוימים‪ .‬זה בסדר‪ ,‬ייתכן שאלו התכונות‬ ‫לו‪ :‬אם אתה תהיה בכור‪ ,‬יהיה עליך לעבוד בבית המקדש וישנם מעשים‬ ‫שלו‪ .‬השאלה כעת‪ ,‬וזה היה הניסיון גם של עשיו‪ :‬האם אני בונה סביב זה‬ ‫רבים שאם עושים אותם בבית המקדש חייבים עליהם מיתה‪ .‬במידה ולא‬ ‫השקפת עולם של 'עולם גשמי'‪ ,‬או שאני מבסס לעצמי השקפת עולם של‬ ‫תזהר‪ ,‬ייתכן שתתחייב מיתה‪.‬‬ ‫'עולם רוחני'‪.‬‬ ‫שו‪ִ ,‬הנֵּה אָ נֹכִ י ה ֹול ְֵך לָמוּת‪ ,‬וְ ל ָָּמה זֶּה לִ י ְּבכ ָֹרה‪.‬‬ ‫ֹּאמר עֵ ָׂ‬ ‫וַי ֶ‬ ‫כשאדם מתחיל את דרכו בעבודת ה'‪ ,‬כשהוא צעיר לימים‪ ,‬עליו לבסס‬ ‫לעצמו את הכיוון אליו הוא צועד בחיים‪.‬‬ ‫שואל כאן רבי אליהו לופיאן [לב אליהו פרשת תולדות‪ ,‬עמוד צב]‪ :‬איך ייתכן‬ ‫שעשיו משתמש עם הטיעון "הנה אנוכי הולך למות" כדי לוותר על‬ ‫כהמשך למפגש הזה‪ ,‬אומר המדרש‪ ,‬התקיים המפגש השני המתואר‬ ‫הבכורה‪ .‬הרי ידיעת המוות‪ ,‬זו העצה האחרונה והחזקה ביותר של חז"ל‬ ‫בפרשתנו‪:‬‬ ‫בסוגית הגמרא בברכות! אחרי כל העצות‪ ,‬שייתכן ולא יעזרו לאדם לנצח‬ ‫שנאמר "מכרה כיום את בכורתך לי" ‪ -‬כאותו היום שהיו בבטן‬ ‫את היצר‪ ,‬מביאים חז"ל את העצה הזו ועליה כבר לא מביאים אפשרות‬ ‫אמם‪ ,‬מיד כפר עשו בתחית המתים שנאמר "הנה אנכי הולך‬ ‫שלא ינצח‪ .‬כשאדם מבין מה תפקידו בעולם‪ ,‬והוא מבין שבסוף הוא ישלם‬ ‫למות" [כה‪ ,‬לב]‪.‬‬ ‫על כל מעשיו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬היצר הרע כבר לא יכול לנצחו‪.‬‬ ‫כיעקב מציע לו לקנות את הבכורה‪ ,‬עשיו כופר בתחיית המתים‪ .‬מדוע הוא‬ ‫שואל ר' אל'ה‪:‬‬ ‫צריך לכפור ב"תחיית המתים"? אם הוא רוצה עולם הזה ‪ -‬שילך להנות‬ ‫לכאורה נראה כי תרופה זו ‪ -‬היא החזקה ביותר נגד היצה"ר מכל‬ ‫מהעולם הזה‪ .‬מדוע לכפור?‬ ‫התרופות שהוזכרו עד כה‪ ,‬וא"כ יש להתבונן בכתובים בפרשה‬ ‫לצערנו‪ ,‬זו תופעה מוכרת וכואבת‪ .‬בחורים שהחליטו בגיל צעיר לעזוב‬ ‫זו [בראשית כה‪ ,‬כט]‪" :‬ויזד יעקב נזיד" וגו' "ויאמר עשו אל יעקב‬ ‫את הישיבה וללכת ללימודים חיצוניים וכדו'‪ ,‬מציגים איזשהו רעיון‬ ‫הלעיטני נא" וגו' "ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי ויאמר‬ ‫אידאולוגי שעומד מאחורי הצעד שלהם (כשישנה החלטה כזו בגיל‬ ‫עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה וגו' וימכור את‬ ‫בכרתו ליעקב"‪.‬‬ ‫מבוגר‪ ,‬מתרחש תהליך מעט שונה)‪ .‬אולם חצי שנה ‪ -‬שנה לאחר מכן‪,‬‬ ‫כשאתה מברר מה המצב שלהם‪ ,‬הרעיון האידאולוגי נמוג‪ ...‬השבוע בדיוק‬ ‫ויש לשאול‪ ,‬האיך עלתה בכלל הצעה כזאת למשא ומתן ‪ -‬שיציע‬ ‫היה לי מקרה כזה‪ .‬שאלתי על אחד שעשה צעד כזה מה מצבו כיום‪" .‬הוא‬ ‫יעקב אבינו לעשו מקח וממכר של נזיד עדשים עבור בכורה?‬ ‫כבר לא דתי מזה זמן רב"‪...‬‬ ‫היתכן שימכור אדם אבן טובה ששוייה אלף אלפים דינרי זהב ‪-‬‬ ‫מה קרה לו? הוא הרי הלך מתוך רעיון של "תורה ודרך ארץ"‪" ,‬שילוב‬ ‫בעד ככר לחם ונזיד עדשים? אתמהה!‬ ‫תורה ועבודה"‪ ,‬או ניסוחים שונים ברוח זו‪ .‬הוא לא הלך כדי להיות חילוני‪.‬‬ ‫אמנם כשעשיו הבין מה הוא עשה‪ ,‬הוא באמת התחרט על המכירה ‪-‬‬ ‫פתאום הוא מספר דברים אחרים‪" :‬היום התברר לי שכל מה שאמרו לי לא‬ ‫"ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד"‪ ,‬כותבת התורה [כז‪ ,‬לד]‪ .‬הגבר הגדול‬ ‫נכון"‪ ...‬ועוד "טענות" מסוג זה‪ .‬מה פתאום התברר לך? האם נהיית חכם‬ ‫והעוצמתי‪ ,‬ישב ובכה על הבכורה‪ ,‬כי הוא הבין שהוא "מכר את החיים‬ ‫יותר ממה שהיית בישיבה?‬ ‫שלו"‪ .‬אבל השאלה‪ ,‬כיצד הוא הגיע למצב כזה של מכירת הבכורה‪ .‬הרי‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שהמצפון של האדם לא נותן לו להנות בחטא מהעולם הזה‪.‬‬ ‫הזכרת יום המיתה גורמת לתוצאה הפוכה‪ ,‬אז מדוע אצל עשיו הטיעון‬ ‫היות והוא רוצה לחטוא‪ ,‬הוא מוכרח לבנות איזשהו רעיון של כפירה‪ .‬וכי‬ ‫דווקא גרם לו לירידה נוספת‪.‬‬ ‫מה הוא יאמר לעצמו‪" :‬כן‪ ,‬התורה אמת‪ ,‬ללמוד תורה – זה האמת‪ ,‬העולם‬ ‫מוכיח ר' אל'ה מפסוקים בנביא‪ ,‬שתוצאת 'הזכרת יום המיתה' תלויה‬ ‫הרוחני הוא הדבר החשוב בחיים‪ ,‬אנחנו מכאן לעולם הבא ושכר ועונש ‪-‬‬ ‫במצבו הרוחני של האדם איתו מדברים‪ .‬אדם שהייתה לו נפילה נקודתית‪,‬‬ ‫אבל אני החלטתי להיות חילוני"?! אדם לא יכול לחיות בסתירה פנימית‬ ‫אם נזכיר לו את יום המיתה ‪ -‬אחרי שהוא עשה את השלבים המוקדמים‬ ‫שכזו‪.‬‬ ‫של התהליך‪ ,‬הרגיז יצר טוב על יצר הרע‪ ,‬קראת קריאת שמע וחיזק את‬ ‫לכן פתאום אנשים נהיים "חכמים"‪ ...‬אם אתה מציע להם‪ :‬בא‪ ,‬נשב נדבר‬ ‫יסודות האמונה‪ ,‬ולמד תורה ‪ -‬זה אכן יזעזע אותו ויביא אותו להחלטה‪:‬‬ ‫על הדברים‪" ,‬לא‪ ,‬אני לא רוצה להתווכח‪ ,‬יש לי את הדעה שלי"‪ ...‬זו בדרך‬ ‫"לא אוותר על חיי הרוחניים בשביל העולם הגשמי!"‬ ‫כלל התשובה‪ .‬מהיכן יצרת ה"דעה" שלך? למדת פילוסופיה? אתה באמת‬ ‫אולם אדם מגושם לחלוטין‪ ,‬שכבר איבד קשר אם העולם הרוחני‪' ,‬הזכרת‬ ‫בקי בתפיסות עולם שונות?‬ ‫יום המיתה' תגרום לו לתוצאה הפוכה לחלוטין‪" :‬אם ממילא אני עומד‬ ‫לא! הסיבה היא‪ ,‬שהיצרים לא מאפשרים להנות מהעולם הזה‪ ,‬אם זה‬ ‫למות‪ ,‬לפחות איהנה כאן בעולם הזה"‪ .‬זה היה המצב של עשו‪.‬‬ ‫עומד בסתירה להשקפת העולם‪ .‬ולכן הוא מוכרח לשנות את השקפת‬ ‫אך עלינו להבין‪ ,‬כיצד הגיע עשיו למצב כזה?‬ ‫עולמו‪ ,‬ולהמציא השקפות חדשות‪ ,‬שונות ומשונות‪.‬‬ ‫כדי להבין את הדברים‪ ,‬נלמד את דברי המדרש "ילקוט שמעוני" [ילקוט‬ ‫עשיו‪ ,‬היה חייב לכפור בתחיית המתים‪ ,‬כי הוא רצה להנות מהעולם הזה‪.‬‬ ‫שמעוני פרשת תולדות‪ ,‬רמז קיא]‪ .‬במדרש מתוארים שלושה שלבים בחיי‬ ‫הוא הרי גדל בביתם של יצחק ורבקה‪ .‬הוריו היו "נביאים"‪ .‬אם הוא לא‬ ‫יעקב ועשיו‪ .‬חז"ל ראו לנכון להאריך בעניין זה ולהסביר לנו כיצד גדול‬ ‫יכפור בתחיית המתים‪ ,‬איך הוא ילך לממש את תאוותיו‪ ,‬לגזול‪ ,‬לרצוח‬ ‫שני האנשים הללו‪ .‬שניהם הרי התחנכו באותו בית‪ ,‬אצל יצחק ורבקה‪.‬‬ ‫ולכבוש נשים מתחת בעליהן? אז "אין תחיית המתים"‪ .‬מעניין באמת‬ ‫הוריהם היו נביאים‪ .‬איך קרה הדבר שהם יצאו כל כך שונים?‬ ‫לבחון כמה הוא היה עקבי עם האמונה בהשקפת העולם שלו‪ ...‬זמן לא רב‬ ‫אח"כ הוא כבר התחרט‪.‬‬ ‫חייהם של יעקב ועשיו ‪ -‬זה אל מול זה‬ ‫אותה שעה נטל עשו חלקו העולם הזה‪ ,‬ויעקב נטל חלקו העולם‬ ‫דברי הילקוט מוסבים על הפסוק אותו ראינו קודם‪" :‬מכרה כיום את‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫בכורתך לי"‪.‬‬ ‫המדרש מחבר‪ ,‬כביכול‪ ,‬בין הדו שיח שהתקיים ביניהם כשהיו עוברים‪,‬‬ ‫אמרו‪ :‬כשהיו יעקב ועשו במעי אמן‪ ,‬אמר לו יעקב לעשו‪ :‬אחי‪,‬‬ ‫לבין המפגש המתואר בתורה‪ ,‬ביום בו הכין יעקב נזיד עדשים לאביו‪.‬‬ ‫שני עולמות לפנינו העולם־הזה ועולם־הבא‪ .‬העולם־הזה יש בו‬ ‫כשהיו עוברים‪ ,‬הם דברו על העולם הזה והעולם הבא‪ .‬במפגש השני‪,‬‬ ‫אכילה ושתיה‪ ,‬ומשא ומתן‪ ,‬לישא אשה ולהוליד בנים ובנות‪ .‬אבל‬ ‫בחייהם‪ ,‬יעקב מבקש ממנו שימכור לו את הבכורה והוא אכן מוכר אותה‬ ‫העולם־הבא‪ ,‬אין בו כל המדות הללו‪ .‬רצונך טול אתה העוה"ז‬ ‫ליעקב וכופר בתחיית המתים‪ .‬שוב הוא בוחר בנזיד עדשים ומוותר על‬ ‫ואני אטול העוה"ב‪.‬‬ ‫בכורה שמשמעותה ‪ -‬שליטה על כל העולמות‪ .‬תוכן הברכות שיצחק יברך‬ ‫את הבכור‪ ,‬זו שליטה בעולם הזה ובעולם הבא ‪" -‬אורריך ארור ומברכיך‬ ‫‪3‬‬ ‫השיחה השבועית | פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫פגשתי חבר ועוד חבר‪ ,‬ונדהמתי אלו "חיים עלובים" יש להם‪ .‬מה יש להם‬ ‫ברוך" [בראשית כז‪ ,‬כט]‪ .‬כל מה שעשיו חלם עליו כלול בברכות הללו‪,‬‬ ‫בחיים?! כן‪ ,‬הם "עשו כסף"‪ .‬אני זוכר אותם בנערותם‪ ,‬עשו צבא‪ ,‬אחר‬ ‫והוא וויתר על כך תמורת נזיד עדשים!‬ ‫כך הלכו "לעשות חיים" אחר כך קריירה ועסקים‪ .‬אתה פוגש אותם בסוף‪,‬‬ ‫וכעת מתאר המדרש את המפגש השלישי ביניהם‪ ,‬כשהם כבר מבוגרים‪,‬‬ ‫בני חמישים וחמש ‪ -‬שישים‪ ,‬מה יש להם בחיים? אין ספק שהם מהרהרים‬ ‫בני שישים‪ ,‬בעלי משפחות ‪ -‬נשים וילדים‪:‬‬ ‫לעצמם‪" :‬איך שרפתי את חיי! תראה אילו חיים יש לך ומה הפסדתי!"‪.‬‬ ‫וכשבא יעקב מבית לבן‪ ,‬וראה לו עשו בנים ובנות עבדים‬ ‫זה בדיוק מה שקרה לעשיו‪ ,‬כשהוא פוגש את יעקב‪ .‬הוא לא יכול לעמוד‬ ‫ושפחות‪ ,‬אמר לו‪ :‬יעקב אחי‪ ,‬לא כך אמרת לי שתטול אתה‬ ‫מול האושר שיש לאדם הזה; אחת עשרה ילדים (בנימין עדיין לא נולד)‪,‬‬ ‫העולם־הבא ואני אטול העולם הזה? מנין לך כל הממון הזה‬ ‫יש לו כמה נשים‪ ,‬צנועות וטובות‪ ,‬יש לו כסף‪ ,‬שלווה‪ ,‬הוא רגוע‪ .‬הוא‬ ‫שתשמח?!‬ ‫מביט בו בעיניו‪ ,‬לא מפחד ממנו‪.‬‬ ‫כדי לנסות להבין כיצד היה נראה המפגש ביניהם‪ ,‬ננסה לתאר כיצד היה‬ ‫אומר לעצמו עשיו (בא בטענות ליעקב‪ ,‬כביכול)‪ :‬כיצד זה ייתכן? הרי‬ ‫נראה הלילה שקדם למפגש‪ .‬מה עשה יעקב באותו לילה‪ ,‬ומה עשה עשיו‬ ‫התחלקנו; יעקב לקח את העולם הבא‪ ,‬ואני לקחתי את העולם הזה! בסוף‬ ‫באותו לילה?‬ ‫יש לו את שניהם‪" - ."...‬מנין לך כל הממון הזה שתשמח?!"‪ ,‬הוא טוען‬ ‫ליעקב‪.‬‬ ‫עשיו הגיע למפגש עם יעקב בראש קבוצת חייליו המונה ארבע מאות איש‪.‬‬ ‫לילה קודם‪ ,‬הם ישבו סביב המדורה‪ ,‬שתו בירות והתרברבו על המפגש‬ ‫הרהר עשו בדעתו‪ :‬ומה העולם־הזה‪ ,‬שאינו חלקו נתן לו הקדוש‬ ‫ברוך הוא שכרו‪ ,‬העולם־הבא שהוא חלקו ‪ -‬על אחת כמה וכמה!‬ ‫שיהיה להם עם יעקב למחרת‪ :‬מחר אנחנו הולכים להשמיד את יעקב‬ ‫מיד אמר עשו‪ :‬רצונך‪ ,‬בוא ונעשה שותפות‪ ,‬טול אתה חצי‬ ‫ומשפחתו‪.‬‬ ‫העולם־הזה וחצי העולם הבא‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נלחם באותו לילה עם 'שרו של עשיו'‪ .‬הראשונים‬ ‫מדברים על כך והמלבי"ם מרחיב בעניין‪ ,‬שהוא הגיע למצב של‬ ‫הוא לא רצה לוותר לגמרי על העולם הזה‪ ,‬אז הוא הציע ליעקב שותפות‪.‬‬ ‫"התפשטות הגשמיות"‪ ,‬שזו דרגת נבואה‪ .‬הוא עבר את הנחל חזרה‪ ,‬לבד‬ ‫אך לזה יעקב כבר סרב‪:‬‬ ‫‪" -‬וייוותר יעקב לבדו" ‪ -‬הוא נשאר רק "יעקב"‪ ,‬החלק הרוחני שלו והוא‬ ‫אמר לו יעקב‪ :‬בני רכים ואינן יכולין לעמוד ביסורין‪ ,‬שנאמר‬ ‫הגיע לייחוד השם‪.‬‬ ‫"ודפקום יום אחד" [לג‪ ,‬יג]‪.‬‬ ‫שני אנשים‪ ,‬שני עולמות‪.‬‬ ‫איזה כאב הוא‪ ,‬אדם שחייו חלפו‪ ,‬והם חולפים מהר‪ ,‬שבחר בדרך אחרת‬ ‫למחרת‪ ,‬הם נפגשים‪ :‬עשיו מגיע עם כל המרץ וההתלהבות לקראת‬ ‫מחברו והם נפגשים בסוף הדרך‪ .‬עשיו מביט אחורה על חייו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫השמדת יעקב‪ .‬ואז הוא רואה אל מול עיניו את יעקב‪ .‬להפתעתו‪ ,‬הוא לא‬ ‫חושב מה יצא לו מהחיים‪ ,‬מה הוא מגלה? אכן‪ ,‬הוא "הרביץ חיים"‪ ,‬הרבה‬ ‫רואה איזו דמות צנומה וחלושה מעוררת רחמים‪ .‬הוא פוגש אדם רציני‪,‬‬ ‫הנאות‪ ,‬עשה כל מה שאפשר לעשות‪ .‬אבל מה יצא לו מכל זה?‬ ‫מוקף בילדים‪ ,‬ארבע נשים‪ ,‬עמוס בציוד ‪ -‬גמלים‪ ,‬שוורים ועושר רב‪ .‬הוא‬ ‫הוא רואה את יעקב‪ ,‬שבחר בדרך אחרת‪ ,‬הוא בחר בעולם הבא‪ ,‬והיום יש‬ ‫שומע את ילדיו שואלים אותו בנעימות‪" :‬אבא‪ ,‬אולי תרצה לשתות‬ ‫לו את שניהם! הוא השיג את שני העולמות‪ ,‬כי הקב"ה רצה שיהיה לו‬ ‫משהו? אולי תרצה לאכול? אולי תנוח‪ ,‬אבא?"‪ .‬מביאים כיסא לידו‪:‬‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫"אולי תשב‪ ,‬אבא?"‪.‬‬ ‫אבל אחרי אותו מפגש חשבתי לעצמי‪ :‬מדוע ללכת רחוק‪ ,‬לתקופה‬ ‫איני יודע כמה הדבר מפורסם וידוע‪ :‬אבל ה"סוד" שמחזיר בעשר ‪-‬‬ ‫רחוקה‪ .‬כמה מחבריי‪ ,‬שלמדו עימי בישיבה – מי שהשקיע זכה לחיים‬ ‫עשרים שנה האחרונות הכי הרבה משפחות בתשובה‪ ,‬אלו הילדים ש"לב‬ ‫מלאים ומאושרים‪ ,‬אבל אלו שלא השקיעו ‪ -‬מסתובבים פה ושם‪ .‬גם אם‬ ‫לאחים" מכניסים לחינוך תורני‪ .‬הארגונים כבר פחות מדברים עם ההורים‪,‬‬ ‫לא הפכו לאנשי עולם הזה‪ ,‬אבל הם לא ניצלו את החיים‪.‬‬ ‫רק משכנעים אותם לשלוח את הילדים לחינוך תורני‪ .‬מספר חודשים אחרי‬ ‫שהילד נכנס לחינוך תורני‪ ,‬אותו "פרא אדם"‪ ,‬שדיבר לאביו בחוצפה‪ ,‬צעק‬ ‫אדם יכול להתפתח‪ ,‬לדעת תורה‪ ,‬להיות תלמיד חכם‪ ,‬לשלוט במידותיו‪,‬‬ ‫עליו‪ ,‬קרא לו בשמו הפרטי‪ ,‬דיבר עם אימו כפי שמדברים למוכר בשוק‪,‬‬ ‫לתקן אותן‪ .‬והוא יכול להעביר את החיים‪ ,‬כפי שהחזון איש קורא לזה‪:‬‬ ‫פתאום מדבר אחרת‪ .‬אחרי תקופה קצרה של חינוך לשמירת שבת וכיבוד‬ ‫לזרום עם הזרם הטבעי של החיים‪.‬‬ ‫אב ואם‪ ,‬השיח משתנה לחלוטין‪" :‬אבא‪ ,‬אפשר בבקשה שתעזור לי?"‪,‬‬ ‫זה הלימוד המשמעותי עבורנו מחייהם של יעקב ועשיו‪.‬‬ ‫"אבא‪ ,‬אולי נדליק נרות שבת? אולי נעשה קידוש?"‪.‬‬ ‫ההחלטה מתחילה כבר בגיל צעיר‪ :‬היכן אני רוצה לשים את עצמי‬ ‫הדבר הזה גורם להורים לחזור בתשובה! זה הדבר שמשפיע עליהם יותר‬ ‫בעולם? האם אני הולך לקראת עולם הבא‪ ,‬שזה אומר‪ :‬להכריז מלחמה‬ ‫מכל להתקרב ליהדות‪.‬‬ ‫על היצר!‬ ‫עשיו רואה את יעקב ועורך חשבון לעצמו‪" :‬אני כבר זקן‪ .‬מה יש לי בבית‬ ‫כן‪ ,‬זו מ‪-‬ל‪-‬ח‪-‬מ‪-‬ה! כמובן‪ ,‬שגם במלחמה‪ ,‬יש ימים של מנוחה‪ ,‬יש ימים‬ ‫ומה יש ליעקב?"‪ .‬לנוכח נשיו הצנועות של יעקב‪ ,‬הוא נזכר בנשיו‬ ‫שחוזרים אחורה משדה הקרב לנוח‪ .‬אבל אחר כך חוזרים לקרב‪.‬‬ ‫הפרוצות‪ ,‬שבוגדות בו‪ .‬לנוכח ילדיו של יעקב‪ ,‬הוא נזכר בעוגמה לילדיו‬ ‫ובמלחמה‪ ,‬כמו במלחמה‪ ,‬צריך להתנהל בתחכום‪ .‬והמלחמה הזו‪ ,‬אומר‬ ‫הממזרים שמחכים לו בבית‪ ,‬כאלו שהוא אפילו לא יודע מהיכן הגיעו‬ ‫המסילת ישרים‪ ,‬היא פנים ואחור; כל מה שקורה לאדם בחיים ‪ -‬אלו‬ ‫אליו‪" .‬אלו החיים שלי?!"‪ ,‬הוא מהרהר בצער‪" .‬כיצד זה ייתכן? מה‬ ‫ניסיונות‪.‬‬ ‫עשיתי עם חיי?" ‪- - -‬‬ ‫זו ההחלטה המשמעותית‪ :‬אני הולך להילחם על החיים שלי‪ ,‬או אני הולך‬ ‫לפני מספר שנים‪ ,‬באותו שבוע שדיברתי על הנושא‪ ,‬השתתפתי במפגש‬ ‫לזרום?‬ ‫בוגרים שלמדנו יחד באותו בית ספר‪ .‬היו שם כשלושים ארבעים אנשים‪.‬‬ ‫אם אזרום עם החיים‪ ,‬אני יקום בגיל שישים‪ ,‬אסתכל לאחור‪ ,‬ובדרך כלל‬ ‫אני וחבר נוסף שהלכנו לישיבה‪ ,‬השתתפנו במפגש‪ ,‬שהתקיים בכפר‬ ‫זה קורה עוד הרבה קודם לכן‪ ,‬ואביט על חיי בעוגמה‪" :‬זה מה שעשיתי‬ ‫שמריהו‪ .‬פגשתי שם חברים שלא ראיתי עשרים ‪ -‬עשרים וחמש שנה‪.‬‬ ‫עם חיי?! במקום לבנות לי עולם רוחני‪ ,‬נשארתי אדם רגיל‪ .‬כן‪ ,‬לומד‬ ‫האחד‪ ,‬סגן אלוף בצבא‪ .‬שני‪ ,‬רופא‪ .‬שלישי‪ ,‬עורך דין‪ .‬רביעי‪ ,‬איש עסקים‪.‬‬ ‫מעט‪ ,‬יש לי שיעור‪ .‬אבל לא באמת עובד ה' בדרגה גבוה ורצינית‪.‬‬ ‫שואלים האחד בשלום רעהו‪.‬‬ ‫"ויגדלו הנערים"‪ ,‬זו נקודת הזמן שמציינת התורה כמבחינה בין הדרכים‬ ‫שאלו אותי‪" :‬מה שלומך? יש לך ילדים?"‪" .‬כן"‪ ,‬עניתי‪" ,‬יש לי עשרה‬ ‫של יעקב ועשיו‪ .‬זהו הגיל שאדם צריך לקבוע לעצמו‪ ,‬ככל שהוא מסוגל‪,‬‬ ‫ילדים‪ ,‬שלושים נכדים (באותה תקופה‪ .")...‬הוא עמד משתאה!‬ ‫לצאת למלחמה החזקה ולנצח בעז"ה‪.‬‬ ‫שאלתי אותו‪" :‬ומה שלומך‪ ,‬אילן? יש לך ילדים?"‪" .‬כן‪ ,‬יש לי שני ילדים‪.‬‬ ‫על זה הגמרא אומרת "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע"‪ ,‬כפי‬ ‫האחד בהודו והשני במקום כלשהו"‪ .‬שאלתי את השני‪" :‬מה שלומך‪ ,‬יש‬ ‫שרש"י אומר ‪ -‬אדם צריך לצאת למלחמה‪ ,‬מלחמת היצר הטוב על היצר‬ ‫לך משפחה? אתה נשוי?"‪" .‬כן‪ ,‬הוא אמר לי‪" ,‬אני כבר פעם שנייה‬ ‫הרע!‬ ‫גרוש"‪...‬‬ ‫אדם שעושה את המלחמה הזו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬בעז"ה‪ ,‬מנצח!‬ ‫השיחה נמסרה בישיבת 'היכל יצחק'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיחות ושיעורי המשגיח שליט"א ב'קול הלשון'‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫ביום ד' כ"ח חשוון תשפ"ו‬ ‫‪073-37-18-220‬‬ ‫למכון 'ישרים דרכי השם'‬ ‫השיחה השבועית עולה לקו ביום חמישי בבוקר;‬ ‫וזאת למודעי!‬ ‫ניתן לעשות מנוי לתזכורת‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות והארות‪:‬‬ ‫הדברים נכתבו לפי הבנת העורך וע"כ‪ ,‬כל טעות‪,‬‬ ‫הרשמה לרשימת התפוצה במייל‬ ‫‪| 053-31123-76 | 02-567-24-74‬‬ ‫שגיאה או קושי בהבנה יש לתלות בו בלבד‪.‬‬ ‫(הגיליון השבועי ושיעורים נוספים)‬ ‫‪m0533112376@gmail.com‬‬ ‫נשמח לקבל כל הערה והארה!‬ ‫‪4160846@gmail.com‬‬ ‫השיחה השבועית | פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫‪4‬‬