מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — תולדות (2026-11-09)

בשם ה' נעשה ונצליח לעילוי נשמת
בניהו יעקובי בן יובל ואירית
גליון מס' 39
נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה
פרשת תולדות
להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל n0506933962@gmail.com :פל0506933962 :
רגע של תאוה גובה מחיר כבד
לזרים באיסור כרת[ .שמואל א׳ כ"א] וכן מצינו במסכת יומא [יומא "ויאמר עשיו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום הזה כי עייף אנוכי".
פ"ג ,ב׳] .רבי יהודה ורבי יוסי היו מהלכין בדרך ,אחז את רבי יהודה "ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי"" .ויעקב נתן לעשיו לחם
בולמוס ונטל בכח מאחד הרועים שעבר שם ככר לחם שלו להברות ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה"( .בראשית
את נפשו ,אשר במעשה זה נעשו שני דברים חמורים: כה ל-לד) "ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח" וכו'( .בראשית כז ,לו).
א) איסור גזילה .ב) חילול ה׳ גדול .אשר ע"כ ר׳ יוסי הוכיח אותו על כל המפרשים מתחבטים ותמהים בפרשיה זו של מכירת הבכורה
מעשה זה באומרו ,קיפחת את הרועה [נטלת את נפשו של הרועה]. תמורת נזיד עדשים .שנראה הדבר מאד מוזר ובלתי מובן ,הן מבחינה
אך מאחר ור׳ יהודה עשה מתוך פקוח נפש אונס [אחזתו בולמוס] הגיונית והן הלכתית .כדלהלן:
רצה הקב"ה והביא את ר׳ יוסי למצב דומה .כשהגיעו לעיר תפס אותו א) האם אין כאן מקח טעות במכירה זו? שהרי יש כאן הרבה יותר
בולמוס וכאשר נודע הדבר לבני העיר והשמועה התפשטה ,הכינו לו מאונאה [יותר מששית].
כל העיר מאכלים ומעדנים .הגיב ר׳ יהודה חבירו .אני קיפחתי אדם ב) מה ראה עשיו לשטות זו ? ששוטה שבשוטים לא היה עושה .לוותר
אחד ואילו אתה קיפחת את כל העיר. על הבכורה [העולם הבא] תמורת תבשיל עדשים?!
א"כ במה חטא עשיו? אנוס היה במחלת הבולמוס טענה זו נדחית אמנם שמעתי על מקרה דומה שהיה לא מזמן והופיע בעתונות המקומית
על הסף .שאם כן אחזתו בולמוס ,לא היתה כאן מכירה .כי העיסקה של מדינת מונקו שבעיר מונטה-קרלו ,הידועה כאחת הערים היקרות
נעשית תחת השפעתה של המחלה ,ושלא ברצון מכר את הבכורה. והעשירות בעולם .המדובר באיל-נפט סעודי [מיליארדר] ,כשסיים
דומה הדבר למי שאחזתו בולמוס לאכול לחם ויבוא מאן דהו ויציע לו לשרוף את כספו באחד ממקומות ההימורים ,היה זה לאחר חצות הליל,
לחם בתנאי שירשום לו שיק על סך ,1000$וודאי שזכותו לבטל את תקף אותו בולמוס לאכול שקשוקה [תבשיל ביצים עם עגבניות ,וחריף]
השיק .כי "בולמוס" חוסמת מבעליה את השליטה על מוחו ,ומתוך אי וכמי שאחזו אמוק אץ אל המסעדה שהיתה ממוקמת במלון בו שהה,
שפיות מבצע את העסקה "ואנוס רחמנא פטריה". ופנה אל אחד מעובדי המטבח ,שיבשל לו מנה גדושה של שקשוקה
ערך הדבר נמדד עפ"י התיחסותו של המוכר [אגב ,צבעו אדום] .אך העובד השיב בלאו! המטבח סגור! ללא שהיות
כתב המהרי"ק [מובא באור החיים] אם אדם מכר מפני דוחקו וזלזל חדר אל משרדו של המנהל האחראי והפציר בו שיפעיל את עובדיו
במכירתו יותר מכדי שהדעת טועה ,כלומר דבר מה הידוע לכולם להכין לו מבוקשו .אך גם המנהל לא שעה להפצרותיו והודיע לו בצורה
ששוויו מרובה וניכר הדבר שמפני דוחקו נאלץ לזלזל בערך הדבר אינו שאינה משתמעת לשתי פנים ,כי חבל על המאמץ .היום אין שקשוקה!
יכול לחזור בו מהמקח -שהרי ידע [שמכר בזול מאד] ומחל ,עכ"ל. הערבי הסעודי ,שניחוח השקשוקה עלה בדמיונו למוחו ,לא וויתר ועשה
דבריו הקדושים של המהרי"ק מלמדים אותנו שאדם מסוגל לעשות מעשה שהרעיש את מדינת מונקו השקטה .שלף מכיסו את המכשיר
מתוך שיקול דעת ושפיות הדעת טעות מטופשת לאין ערוך ,רק הזעיר ,טלפון נייד והתקשר אל בעל המלון ,והציע לו הצעה שאי אפשר
משום ולזולו לדבר שאז ערך הדבר נראה בעיניו זול ביותר ,וכל זה לסרב לה .לרכוש את המלון במחיר מפולפל הרבה יותר משוויו.
קורה כאשר התאוה אוטמת את מוחו המציאותית .כפי שאמרו חז"ל בעל המלון התפתה להצעה ואכן סגר איתו עוד באותה השעה את
"התאוה מוציאה את האדם מן העולם" ,ובאותו רגע למשל -הבכורה, העיסקה .ובעוד שהדיו על החוזה היה לח ,מיהר אל האחראי במטבח
שהיא תפקיד הכהן על כל הבטיו ,והעולם הבא ביחד ,נראה כחסר ערך ותבע ממנו בתוקף סמכותו החדש ,להפעיל את המטבח .ולאחר
ונזיד עדשים ערכו רב יותר .זוהי הטעות האופטית הנובעת מרגע של שהראה לו את החוזה החתום ,מיהר המנהל והכין לו מנה גדושה של
לחץ ,פורקן התאוה. שקשוקה .והפעם עם תוספות כיד המלך .לאחר שנתן פורקן ליצר
ודבר זה עלול לקרות לצערנו לכל אחד באשר הוא .ניקח לדוגמא התאוה כולו ,וכילה את התבשיל ,החל מעט להתפכח ושב אל עצמו,
אברך ,הלומד בכולל והנעדר מלימודו למשך כמה שעות של לימוד ויצעק צעקה גדולה ומרה .מה עשיתי ,ומה לי ולמלון .ולהשיב לקדמותו
תורה שווה לערך אותו הסכום ,אחרת לא היה נעדר וכהנה דוגמאות לא ניתן היה .וכמו שאומרים "טיפש נשאר טיפש ,וביזנס זה ביזנס".
לרוב ,ולא כאן המקום. ברם הטפשות אצל עשיו הרבה יותר בולטת ,שהרי התמורה שקיבל
והנה ידע יעקב רגע זה אצל עשיו שניתן למשוך אותו לעסקת החיים, עבור הבכורה היא נזיד עדשים בלבד ,ואילו אותו ערבי סעודי ,לכל
לקנות ממנו את העולם הרוחני" ,העולם הבא" ,תמורת נזיד עדשים. הפחות נשאר בידו המלון .וא"כ גדלה התמיהה! כיצד זה שעשיו
כיצד ידע יעקב? הסכת ושמע :יום עצוב ,יום קשה עובר על העולם הערמומי ששאל את אביו יצחק ,כיצד מעשרין מלח ותבן" .כי ציד
בהלקח אאע"ה לבית עולמו .השמועה התפשטה בכל העולם. בפיו" ,נפל שולל תחת בצע התאוה של מעט מזון "האדום האדום
הלוויתו תיערך היום! כל מלכי העולם ופטרוניה באים להשתתף הזה" .ואי אפשר לומר ולמצוא נקודת זכות לעשיו .שאחזו בולמוס
בהלוויתו ,כל קהל מעריציו לרבבותיו ,אלו שנעזרו על ידו ואלה [מחלה מסוכנת שאוחזת באדם פתאומית ,ושהוא רצון עז לאכול
שהכירו בגדלותו באים היום לחלוק לו את הכבוד האחרון. משהו עד כדי פקוח נפש ].וא"כ מדוע נלין עליו שהרי אנוס היה
יעקב אבינו ,שהיה מהדר אחר המצוות ,נטל לעצמו את המצוה להכין במחלת הבולמוס שדוחה אפילו יום הכפורים.
בגופו סעודת הבראה לאבלים אשר על כן נמצא באותו הזמן במטבח וכבר מצאנו תקדים לכך אצל דוד המלך שאחזו בולמוס וביקש לאכול
של הבית מכין ומבשל את העדשים שהיה זה מנהג האבלים לאכול לחם מאחימלך כהן הגדול ,ונתנו לו למרות שהיה לחם קודש שאסור
1
יעקב .אין זו שמחה חומרית של העולם הזה ,אלא שמחה רוחנית מעין שיש בהם סמליות של אבל ,והנה דבר מוזר מאד נגלה לעיני יעקב,
העולם הבא ,אנו סיימנו מסכת-ברכות וזוהי מסיבת הסיום .לשמחה עשיו במקום להיות בהלוית סבו אברהם ,בא הביתה .כל העולם
של גומרה .עשיו אמנם בליבו לא שש ,אך נסתמה טענתו. הטריחו עצמם ,ועשו דרך ארוכה להשתתף בהלוויתו של אב המון
באחד האמשים חוזר עשיו לביתו מהקאזינו [בית הימורים] סר וזעף גויים .רבבות של אנשים זרים שאין להם כל קשר משפחתי לאברהם,
על שהפסיד סכום כסף גדול .נכנס הביתה להתפרקד על הכסא ,אך חשו עצמם כמחוייבים ליטול חלק בהלויה ולחלוק לו את הכבוד
העגמת נפש מדירה את מנוחתו .והנה מבחין הוא באחיו יעקב בחדר האחרון .ואילו עשיו שהיה נכדו ממש ,לא מצא לנכון להיות נוכח
הסמוך ,כשהוא רוקד ומחולל סביב השולחן העמוס ספרים ,כשמאור בהלויה ,אלא לבקר בשעות קשות אלו במטבח הבית .עיניו החכמות
פניו צוהלים מחדוות הלימוד ,מה זה? יעקב? חדל לרקוד .מדוע הנך של יעקב קלטו מיד שעובר על עשיו איזה טראומה קשה .והנה ,כאשר
שמח עתה? לא חג ולא חודש. ביקש עשיו מיעקב נזיד עדשים והשתמש בלשון "הלעיטני נא" ,היינו
לאחר יגיעה קשה מצאתי סוף סוף ישוב נאה לתמיהה שהיתה לי על שתאוות העדשים כעת כל כך גדולה שדוחה את השתתפותו בהלווית
הגמרא ,ענה יעקב .זוהי שמחה מעין עולם־הבא .כמובן שתשובה סבו אברהם ,הבין יעקב שנתפס עשיו לרגע שהוא שבוי טוטאלית
זו לא שחררה את עשיו מכבלי היגון ואנחה ,בראותו את אחיו שש לתאוותיו ,והעולם לא קיים עבורו.
ושמח כל הימים ,ואילו הוא אסור בכבלי השיעבוד לתאוות העוה"ז, מיד ניצל יעקב רגע זה וביקש ממנו לקנות את "הבכורה" דהיינו
המניבים לו אך ורק צער ועגמת נפש ,עד למרה שחורה. "העולם הבא" .כלומר את הבכורה בעד העדשים והעולם הבא תמורת
כך בכל יום מצא את אחיו יעקב עסוק בשמחה אחרת .פעם בסעודת העולם הזה ,שאת כל ההנאות של העוה"ז יקבל עשיו .ואילו יעקב,
ברית מילה ,פעם בפדיון הבן ופעם בסיום מסכת או ש"ס ,בקיום תנטל ממנו הרשות ליהנות מהעולם הגשמי ,העולם הזה .כי אם אך
מצוות עשה וכו' .בקיצור לאט לאט החל עשיו לתפוס ,כי נפל שדוד ורק מהעולם הרוחני בלבד .עשיו נענה מידית לעסקה ,כי ברגע זה
ומנוצח ,וכי העולם הבא ,הוא לא רק לאחר המוות אלא גם בעוה"ז. הבכורה והעולם־הבא לא נראו בעיניו כשווי ערך ,מחמת זלזולו
ניתן להנות ולהתענג מהעולם הבא "מעין עולם הבא יום שבת בערכים מקודשים .וכפי שנאמר" :ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים
מנוחה". ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה"[ .כ"ה ,ל"ד] וכשם
מספרים על הגרא"מ שך זצ"ל בצעירותו ,באחד הלילות הקפואים שהבאנו בשם המהרי"ק ,מאחר ועשיו זלזל בבכורה ,היינו שבעיניו
בירושלים המושלגת ראוהו רוקד בהתלהבות בחצרו של מרן הגרי"ז היתה הערכתו לבכורה כפי ערך אכילת העדשים ע"כ המכירה שרירה
מבריסק ,ולא שת לבו לכפור ששרר .כששאלוהו לשמחה מה זו עושה? וקיימת כי ערך הדבר נמדד לפי התיחסותו של המוכר.
השיב :שבתי כעת מביתו של מרן הגרי"ז מבריסק ,לאחר שאמר לי והנה חלפו הימים ,ועשיו שב הביתה מיום ציד קשה ,עייף ועצבני
סברא נהדרת ליישב תמיהתי ואיך לא אשמח?! ולאזניו מתגנבות קולות של שמחה וצהלה הבאים מכיוון הבית .מחיש
אולם רגע של תאוה חסמה את שכלו של עשיו כשההתחלה היתה הוא את צעדיו לעבר הפתח ,ומה הוא רואה? שומו שמים! יעקב אחיו
ביזוי הבכורה .והנה לא ארכו הימים ,כאשר נקלטו היטב הדברים יושב עם חבורת אברכים ,סמוך לשולחנות המלאים בכל טוב ,שרים
במוחו של עשיו" ,ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד" [כ"ז ,ל"ד] אבל בהתלהבות והשמחה בוקעת רקיעים .עשיו שעומד להתפלץ בכל רגע,
אין מה לעשות ,עסק זה עסק וטיפש נשאר טיפש. מסמן באצבעו ליעקב שיצא לרגע החוצה .ואז הוא שאל אותו לשמחה
(בנאות דשא -רבי דוד שניאור שליט"א) זו מה היא עושה ?והרי מכרת לי את ההנאות של העולם הזה? ויען
הגאון רבי רחמים יוסף פראנקו ,הרב החרי"ף ,ראב"ד חברון בעל שו"ת "שערי רחמים" זצ"ל
בשנת ה'תרנ"ג הקים בעיר חברון בית רפואה בשם "חסד לאברהם" נולד בשנת ה'תקצ"ה באי רודוס (יוון) .מילדות ניכר בכישרונותיו,
[כיום "בית הדסה"] אשר העניק את שירותיו לתושבי העיר היהודים שקד על לימוד הלכות ופוסקים ,למד שפות :טורקית וצרפתית.
והערבים ללא תשלום. בהגיעו לגיל 18הוסמך לרבנות ומונה כסופר בבית הדין הגדול,
במהלך מאורעות ה'תרפ"ט נרצחו בתו וחתנו (ר' חנוך חסון) ,אשר כיהן נשא לאשה את בתו של ראש הישיבה (ר' רפאל יצחק ישראל) ,בשנת
כחבר בית הדין בחברון .כאשר החלו הפרעות ה'תרכ"ו עבר להתגורר בליוורנו (איטליה)
ביום שבת שב לביתו מתפילת שחרית בנץ וכיהן כחבר בבית הדין .בשנת ה'תרכ"ח
ולמד עד שזוגתו תתעורר ותתפלל אולם החליט לעלות לארץ ישראל ,התגורר
כאשר שמע את הזעקות בחצרו וראה את בירושלים והתקבל כחבר בבית הדין.
המתרחש העיר את אשתו וביקש שמיד בשנת ה'תרל"ג נשלח כשד"ר מטעם הכולל
תיטול את ידיה על מנת שיקיימו מצווה הספרדי בירושלים לטורקיה ואוסטריה.
חשובה טרם ירצחו אותם -לקדש על היין בשובו עבר להתגורר בחברון אך היות ולא
ולאכול סעודת שחרית של שבת .תוך כדי הסכים להתגורר בחצר היהודים ,התיישב
הסעודה הגיע קצין אנגלי לחלץ אותם ושני מחוץ לעיר ועודד תושבים נוספים להעתיק
חיילים ליוו אותם במכונית צבאית לביתו את מגוריהם מחוץ לתחומי הגטו .כיהן
של ר' שאול צדקה בירושלים. כראב"ד ובשנת ה'תרל"ו יצא שוב כשד"ר
בשנת ה'תרס"ב השיב את נשמתו ליוצרה, מטעם כוללות חברון לאלג'יר ,טוניס ולוב
עם הגיע הידיעה לירושלים הכריזו על ביטול ובשנת ה'תרל"ח החל לכהן כרב ראשי לעדה
ממלאכה ובאו לחברון יהודים ומוסלמים הספרדית בחברון .בשנת ה'תרמ"א נפטר
להשתתף בהלוויה .מספריו • :אות לרחמים • ויצבור יוסף • שערי בנו הבכור (ר' בן ציון) אשר היה בגיל 23ובשנת ה'תרמ"ד השיא את
רחמים :שו"ת (ק) בתו עם בנו של ר' מרדכי חסון.
2
