gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m

שבוע: תולדות (2026-11-09)

מעיין גני"ם · Ma'ayan Gani"m — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בשם ה' נעשה ונצליח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בניהו יעקובי בן יובל ואירית‬ ‫גליון מס' ‪39‬‬ ‫נלב"ע ח"י תמוז ערב שבת קודש פרשת פינחס תנצב"ה‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫להקדשות ותרומות ולקבלת העלון במייל‪ n0506933962@gmail.com :‬פל‪0506933962 :‬‬ ‫רגע של תאוה גובה מחיר כבד‬ ‫לזרים באיסור כרת‪[ .‬שמואל א׳ כ"א] וכן מצינו במסכת יומא [יומא‬ ‫"ויאמר עשיו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום הזה כי עייף אנוכי"‪.‬‬ ‫פ"ג‪ ,‬ב׳]‪ .‬רבי יהודה ורבי יוסי היו מהלכין בדרך‪ ,‬אחז את רבי יהודה‬ ‫"ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי"‪" .‬ויעקב נתן לעשיו לחם‬ ‫בולמוס ונטל בכח מאחד הרועים שעבר שם ככר לחם שלו להברות‬ ‫ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה"‪( .‬בראשית‬ ‫את נפשו‪ ,‬אשר במעשה זה נעשו שני דברים חמורים‪:‬‬ ‫כה ל‪-‬לד) "ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח" וכו'‪( .‬בראשית כז‪ ,‬לו)‪.‬‬ ‫א) איסור גזילה‪ .‬ב) חילול ה׳ גדול‪ .‬אשר ע"כ ר׳ יוסי הוכיח אותו על‬ ‫כל המפרשים מתחבטים ותמהים בפרשיה זו של מכירת הבכורה‬ ‫מעשה זה באומרו‪ ,‬קיפחת את הרועה [נטלת את נפשו של הרועה]‪.‬‬ ‫תמורת נזיד עדשים‪ .‬שנראה הדבר מאד מוזר ובלתי מובן‪ ,‬הן מבחינה‬ ‫אך מאחר ור׳ יהודה עשה מתוך פקוח נפש אונס [אחזתו בולמוס]‬ ‫הגיונית והן הלכתית‪ .‬כדלהלן‪:‬‬ ‫רצה הקב"ה והביא את ר׳ יוסי למצב דומה‪ .‬כשהגיעו לעיר תפס אותו‬ ‫א) האם אין כאן מקח טעות במכירה זו? שהרי יש כאן הרבה יותר‬ ‫בולמוס וכאשר נודע הדבר לבני העיר והשמועה התפשטה‪ ,‬הכינו לו‬ ‫מאונאה [יותר מששית]‪.‬‬ ‫כל העיר מאכלים ומעדנים‪ .‬הגיב ר׳ יהודה חבירו‪ .‬אני קיפחתי אדם‬ ‫ב) מה ראה עשיו לשטות זו ? ששוטה שבשוטים לא היה עושה‪ .‬לוותר‬ ‫אחד ואילו אתה קיפחת את כל העיר‪.‬‬ ‫על הבכורה [העולם הבא] תמורת תבשיל עדשים?!‬ ‫א"כ במה חטא עשיו? אנוס היה במחלת הבולמוס טענה זו נדחית‬ ‫אמנם שמעתי על מקרה דומה שהיה לא מזמן והופיע בעתונות המקומית‬ ‫על הסף‪ .‬שאם כן אחזתו בולמוס‪ ,‬לא היתה כאן מכירה‪ .‬כי העיסקה‬ ‫של מדינת מונקו שבעיר מונטה‪-‬קרלו‪ ,‬הידועה כאחת הערים היקרות‬ ‫נעשית תחת השפעתה של המחלה‪ ,‬ושלא ברצון מכר את הבכורה‪.‬‬ ‫והעשירות בעולם‪ .‬המדובר באיל‪-‬נפט סעודי [מיליארדר]‪ ,‬כשסיים‬ ‫דומה הדבר למי שאחזתו בולמוס לאכול לחם ויבוא מאן דהו ויציע לו‬ ‫לשרוף את כספו באחד ממקומות ההימורים‪ ,‬היה זה לאחר חצות הליל‪,‬‬ ‫לחם בתנאי שירשום לו שיק על סך ‪ ,1000$‬וודאי שזכותו לבטל את‬ ‫תקף אותו בולמוס לאכול שקשוקה [תבשיל ביצים עם עגבניות‪ ,‬וחריף]‬ ‫השיק‪ .‬כי "בולמוס" חוסמת מבעליה את השליטה על מוחו‪ ,‬ומתוך אי‬ ‫וכמי שאחזו אמוק אץ אל המסעדה שהיתה ממוקמת במלון בו שהה‪,‬‬ ‫שפיות מבצע את העסקה "ואנוס רחמנא פטריה"‪.‬‬ ‫ופנה אל אחד מעובדי המטבח‪ ,‬שיבשל לו מנה גדושה של שקשוקה‬ ‫ערך הדבר נמדד עפ"י התיחסותו של המוכר‬ ‫[אגב‪ ,‬צבעו אדום]‪ .‬אך העובד השיב בלאו! המטבח סגור! ללא שהיות‬ ‫כתב המהרי"ק [מובא באור החיים] אם אדם מכר מפני דוחקו וזלזל‬ ‫חדר אל משרדו של המנהל האחראי והפציר בו שיפעיל את עובדיו‬ ‫במכירתו יותר מכדי שהדעת טועה‪ ,‬כלומר דבר מה הידוע לכולם‬ ‫להכין לו מבוקשו‪ .‬אך גם המנהל לא שעה להפצרותיו והודיע לו בצורה‬ ‫ששוויו מרובה וניכר הדבר שמפני דוחקו נאלץ לזלזל בערך הדבר אינו‬ ‫שאינה משתמעת לשתי פנים‪ ,‬כי חבל על המאמץ‪ .‬היום אין שקשוקה!‬ ‫יכול לחזור בו מהמקח ‪ -‬שהרי ידע [שמכר בזול מאד] ומחל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הערבי הסעודי‪ ,‬שניחוח השקשוקה עלה בדמיונו למוחו‪ ,‬לא וויתר ועשה‬ ‫דבריו הקדושים של המהרי"ק מלמדים אותנו שאדם מסוגל לעשות‬ ‫מעשה שהרעיש את מדינת מונקו השקטה‪ .‬שלף מכיסו את המכשיר‬ ‫מתוך שיקול דעת ושפיות הדעת טעות מטופשת לאין ערוך‪ ,‬רק‬ ‫הזעיר‪ ,‬טלפון נייד והתקשר אל בעל המלון‪ ,‬והציע לו הצעה שאי אפשר‬ ‫משום ולזולו לדבר שאז ערך הדבר נראה בעיניו זול ביותר‪ ,‬וכל זה‬ ‫לסרב לה‪ .‬לרכוש את המלון במחיר מפולפל הרבה יותר משוויו‪.‬‬ ‫קורה כאשר התאוה אוטמת את מוחו המציאותית‪ .‬כפי שאמרו חז"ל‬ ‫בעל המלון התפתה להצעה ואכן סגר איתו עוד באותה השעה את‬ ‫"התאוה מוציאה את האדם מן העולם"‪ ,‬ובאותו רגע למשל ‪ -‬הבכורה‪,‬‬ ‫העיסקה‪ .‬ובעוד שהדיו על החוזה היה לח‪ ,‬מיהר אל האחראי במטבח‬ ‫שהיא תפקיד הכהן על כל הבטיו‪ ,‬והעולם הבא ביחד‪ ,‬נראה כחסר ערך‬ ‫ותבע ממנו בתוקף סמכותו החדש‪ ,‬להפעיל את המטבח‪ .‬ולאחר‬ ‫ונזיד עדשים ערכו רב יותר‪ .‬זוהי הטעות האופטית הנובעת מרגע של‬ ‫שהראה לו את החוזה החתום‪ ,‬מיהר המנהל והכין לו מנה גדושה של‬ ‫לחץ‪ ,‬פורקן התאוה‪.‬‬ ‫שקשוקה‪ .‬והפעם עם תוספות כיד המלך‪ .‬לאחר שנתן פורקן ליצר‬ ‫ודבר זה עלול לקרות לצערנו לכל אחד באשר הוא‪ .‬ניקח לדוגמא‬ ‫התאוה כולו‪ ,‬וכילה את התבשיל‪ ,‬החל מעט להתפכח ושב אל עצמו‪,‬‬ ‫אברך‪ ,‬הלומד בכולל והנעדר מלימודו למשך כמה שעות של לימוד‬ ‫ויצעק צעקה גדולה ומרה‪ .‬מה עשיתי‪ ,‬ומה לי ולמלון‪ .‬ולהשיב לקדמותו‬ ‫תורה שווה לערך אותו הסכום‪ ,‬אחרת לא היה נעדר וכהנה דוגמאות‬ ‫לא ניתן היה‪ .‬וכמו שאומרים "טיפש נשאר טיפש‪ ,‬וביזנס זה ביזנס"‪.‬‬ ‫לרוב‪ ,‬ולא כאן המקום‪.‬‬ ‫ברם הטפשות אצל עשיו הרבה יותר בולטת‪ ,‬שהרי התמורה שקיבל‬ ‫והנה ידע יעקב רגע זה אצל עשיו שניתן למשוך אותו לעסקת החיים‪,‬‬ ‫עבור הבכורה היא נזיד עדשים בלבד‪ ,‬ואילו אותו ערבי סעודי‪ ,‬לכל‬ ‫לקנות ממנו את העולם הרוחני‪" ,‬העולם הבא"‪ ,‬תמורת נזיד עדשים‪.‬‬ ‫הפחות נשאר בידו המלון‪ .‬וא"כ גדלה התמיהה! כיצד זה שעשיו‬ ‫כיצד ידע יעקב? הסכת ושמע‪ :‬יום עצוב‪ ,‬יום קשה עובר על העולם‬ ‫הערמומי ששאל את אביו יצחק‪ ,‬כיצד מעשרין מלח ותבן‪" .‬כי ציד‬ ‫בהלקח אאע"ה לבית עולמו‪ .‬השמועה התפשטה בכל העולם‪.‬‬ ‫בפיו"‪ ,‬נפל שולל תחת בצע התאוה של מעט מזון "האדום האדום‬ ‫הלוויתו תיערך היום! כל מלכי העולם ופטרוניה באים להשתתף‬ ‫הזה"‪ .‬ואי אפשר לומר ולמצוא נקודת זכות לעשיו‪ .‬שאחזו בולמוס‬ ‫בהלוויתו‪ ,‬כל קהל מעריציו לרבבותיו‪ ,‬אלו שנעזרו על ידו ואלה‬ ‫[מחלה מסוכנת שאוחזת באדם פתאומית‪ ,‬ושהוא רצון עז לאכול‬ ‫שהכירו בגדלותו באים היום לחלוק לו את הכבוד האחרון‪.‬‬ ‫משהו עד כדי פקוח נפש‪ ].‬וא"כ מדוע נלין עליו שהרי אנוס היה‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬שהיה מהדר אחר המצוות‪ ,‬נטל לעצמו את המצוה להכין‬ ‫במחלת הבולמוס שדוחה אפילו יום הכפורים‪.‬‬ ‫בגופו סעודת הבראה לאבלים אשר על כן נמצא באותו הזמן במטבח‬ ‫וכבר מצאנו תקדים לכך אצל דוד המלך שאחזו בולמוס וביקש לאכול‬ ‫של הבית מכין ומבשל את העדשים שהיה זה מנהג האבלים לאכול‬ ‫לחם מאחימלך כהן הגדול‪ ,‬ונתנו לו למרות שהיה לחם קודש שאסור‬ ‫‪1‬‬ ‫יעקב‪ .‬אין זו שמחה חומרית של העולם הזה‪ ,‬אלא שמחה רוחנית מעין‬ ‫שיש בהם סמליות של אבל‪ ,‬והנה דבר מוזר מאד נגלה לעיני יעקב‪,‬‬ ‫העולם הבא‪ ,‬אנו סיימנו מסכת‪-‬ברכות וזוהי מסיבת הסיום‪ .‬לשמחה‬ ‫עשיו במקום להיות בהלוית סבו אברהם‪ ,‬בא הביתה‪ .‬כל העולם‬ ‫של גומרה‪ .‬עשיו אמנם בליבו לא שש‪ ,‬אך נסתמה טענתו‪.‬‬ ‫הטריחו עצמם‪ ,‬ועשו דרך ארוכה להשתתף בהלוויתו של אב המון‬ ‫באחד האמשים חוזר עשיו לביתו מהקאזינו [בית הימורים] סר וזעף‬ ‫גויים‪ .‬רבבות של אנשים זרים שאין להם כל קשר משפחתי לאברהם‪,‬‬ ‫על שהפסיד סכום כסף גדול‪ .‬נכנס הביתה להתפרקד על הכסא‪ ,‬אך‬ ‫חשו עצמם כמחוייבים ליטול חלק בהלויה ולחלוק לו את הכבוד‬ ‫העגמת נפש מדירה את מנוחתו‪ .‬והנה מבחין הוא באחיו יעקב בחדר‬ ‫האחרון‪ .‬ואילו עשיו שהיה נכדו ממש‪ ,‬לא מצא לנכון להיות נוכח‬ ‫הסמוך‪ ,‬כשהוא רוקד ומחולל סביב השולחן העמוס ספרים‪ ,‬כשמאור‬ ‫בהלויה‪ ,‬אלא לבקר בשעות קשות אלו במטבח הבית‪ .‬עיניו החכמות‬ ‫פניו צוהלים מחדוות הלימוד‪ ,‬מה זה? יעקב? חדל לרקוד‪ .‬מדוע הנך‬ ‫של יעקב קלטו מיד שעובר על עשיו איזה טראומה קשה‪ .‬והנה‪ ,‬כאשר‬ ‫שמח עתה? לא חג ולא חודש‪.‬‬ ‫ביקש עשיו מיעקב נזיד עדשים והשתמש בלשון "הלעיטני נא"‪ ,‬היינו‬ ‫לאחר יגיעה קשה מצאתי סוף סוף ישוב נאה לתמיהה שהיתה לי על‬ ‫שתאוות העדשים כעת כל כך גדולה שדוחה את השתתפותו בהלווית‬ ‫הגמרא‪ ,‬ענה יעקב‪ .‬זוהי שמחה מעין עולם־הבא‪ .‬כמובן שתשובה‬ ‫סבו אברהם‪ ,‬הבין יעקב שנתפס עשיו לרגע שהוא שבוי טוטאלית‬ ‫זו לא שחררה את עשיו מכבלי היגון ואנחה‪ ,‬בראותו את אחיו שש‬ ‫לתאוותיו‪ ,‬והעולם לא קיים עבורו‪.‬‬ ‫ושמח כל הימים‪ ,‬ואילו הוא אסור בכבלי השיעבוד לתאוות העוה"ז‪,‬‬ ‫מיד ניצל יעקב רגע זה וביקש ממנו לקנות את "הבכורה" דהיינו‬ ‫המניבים לו אך ורק צער ועגמת נפש‪ ,‬עד למרה שחורה‪.‬‬ ‫"העולם הבא"‪ .‬כלומר את הבכורה בעד העדשים והעולם הבא תמורת‬ ‫כך בכל יום מצא את אחיו יעקב עסוק בשמחה אחרת‪ .‬פעם בסעודת‬ ‫העולם הזה‪ ,‬שאת כל ההנאות של העוה"ז יקבל עשיו‪ .‬ואילו יעקב‪,‬‬ ‫ברית מילה‪ ,‬פעם בפדיון הבן ופעם בסיום מסכת או ש"ס‪ ,‬בקיום‬ ‫תנטל ממנו הרשות ליהנות מהעולם הגשמי‪ ,‬העולם הזה‪ .‬כי אם אך‬ ‫מצוות עשה וכו'‪ .‬בקיצור לאט לאט החל עשיו לתפוס‪ ,‬כי נפל שדוד‬ ‫ורק מהעולם הרוחני בלבד‪ .‬עשיו נענה מידית לעסקה‪ ,‬כי ברגע זה‬ ‫ומנוצח‪ ,‬וכי העולם הבא‪ ,‬הוא לא רק לאחר המוות אלא גם בעוה"ז‪.‬‬ ‫הבכורה והעולם־הבא לא נראו בעיניו כשווי ערך‪ ,‬מחמת זלזולו‬ ‫ניתן להנות ולהתענג מהעולם הבא "מעין עולם הבא יום שבת‬ ‫בערכים מקודשים‪ .‬וכפי שנאמר‪" :‬ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים‬ ‫מנוחה"‪.‬‬ ‫ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה"‪[ .‬כ"ה‪ ,‬ל"ד] וכשם‬ ‫מספרים על הגרא"מ שך זצ"ל בצעירותו‪ ,‬באחד הלילות הקפואים‬ ‫שהבאנו בשם המהרי"ק‪ ,‬מאחר ועשיו זלזל בבכורה‪ ,‬היינו שבעיניו‬ ‫בירושלים המושלגת ראוהו רוקד בהתלהבות בחצרו של מרן הגרי"ז‬ ‫היתה הערכתו לבכורה כפי ערך אכילת העדשים ע"כ המכירה שרירה‬ ‫מבריסק‪ ,‬ולא שת לבו לכפור ששרר‪ .‬כששאלוהו לשמחה מה זו עושה?‬ ‫וקיימת כי ערך הדבר נמדד לפי התיחסותו של המוכר‪.‬‬ ‫השיב‪ :‬שבתי כעת מביתו של מרן הגרי"ז מבריסק‪ ,‬לאחר שאמר לי‬ ‫והנה חלפו הימים‪ ,‬ועשיו שב הביתה מיום ציד קשה‪ ,‬עייף ועצבני‬ ‫סברא נהדרת ליישב תמיהתי ואיך לא אשמח?!‬ ‫ולאזניו מתגנבות קולות של שמחה וצהלה הבאים מכיוון הבית‪ .‬מחיש‬ ‫אולם רגע של תאוה חסמה את שכלו של עשיו כשההתחלה היתה‬ ‫הוא את צעדיו לעבר הפתח‪ ,‬ומה הוא רואה? שומו שמים! יעקב אחיו‬ ‫ביזוי הבכורה‪ .‬והנה לא ארכו הימים‪ ,‬כאשר נקלטו היטב הדברים‬ ‫יושב עם חבורת אברכים‪ ,‬סמוך לשולחנות המלאים בכל טוב‪ ,‬שרים‬ ‫במוחו של עשיו‪" ,‬ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד" [כ"ז‪ ,‬ל"ד] אבל‬ ‫בהתלהבות והשמחה בוקעת רקיעים‪ .‬עשיו שעומד להתפלץ בכל רגע‪,‬‬ ‫אין מה לעשות‪ ,‬עסק זה עסק וטיפש נשאר טיפש‪.‬‬ ‫מסמן באצבעו ליעקב שיצא לרגע החוצה‪ .‬ואז הוא שאל אותו לשמחה‬ ‫(בנאות דשא ‪ -‬רבי דוד שניאור שליט"א)‬ ‫זו מה היא עושה ?והרי מכרת לי את ההנאות של העולם הזה? ויען ‬ ‫הגאון רבי רחמים יוסף פראנקו‪ ,‬הרב החרי"ף‪ ,‬ראב"ד חברון בעל שו"ת "שערי רחמים" זצ"ל‬ ‫בשנת ה'תרנ"ג הקים בעיר חברון בית רפואה בשם "חסד לאברהם"‬ ‫נולד בשנת ה'תקצ"ה באי רודוס (יוון)‪ .‬מילדות ניכר בכישרונותיו‪,‬‬ ‫[כיום "בית הדסה"] אשר העניק את שירותיו לתושבי העיר היהודים‬ ‫שקד על לימוד הלכות ופוסקים‪ ,‬למד שפות‪ :‬טורקית וצרפתית‪.‬‬ ‫והערבים ללא תשלום‪.‬‬ ‫בהגיעו לגיל ‪ 18‬הוסמך לרבנות ומונה כסופר בבית הדין הגדול‪,‬‬ ‫במהלך מאורעות ה'תרפ"ט נרצחו בתו וחתנו (ר' חנוך חסון)‪ ,‬אשר כיהן‬ ‫נשא לאשה את בתו של ראש הישיבה (ר' רפאל יצחק ישראל)‪ ,‬בשנת‬ ‫כחבר בית הדין בחברון‪ .‬כאשר החלו הפרעות‬ ‫ה'תרכ"ו עבר להתגורר בליוורנו (איטליה)‬ ‫ביום שבת שב לביתו מתפילת שחרית בנץ‬ ‫וכיהן כחבר בבית הדין‪ .‬בשנת ה'תרכ"ח‬ ‫ולמד עד שזוגתו תתעורר ותתפלל אולם‬ ‫החליט לעלות לארץ ישראל‪ ,‬התגורר‬ ‫כאשר שמע את הזעקות בחצרו וראה את‬ ‫בירושלים והתקבל כחבר בבית הדין‪.‬‬ ‫המתרחש העיר את אשתו וביקש שמיד‬ ‫בשנת ה'תרל"ג נשלח כשד"ר מטעם הכולל‬ ‫תיטול את ידיה על מנת שיקיימו מצווה‬ ‫הספרדי בירושלים לטורקיה ואוסטריה‪.‬‬ ‫חשובה טרם ירצחו אותם ‪ -‬לקדש על היין‬ ‫בשובו עבר להתגורר בחברון אך היות ולא‬ ‫ולאכול סעודת שחרית של שבת‪ .‬תוך כדי‬ ‫הסכים להתגורר בחצר היהודים‪ ,‬התיישב‬ ‫הסעודה הגיע קצין אנגלי לחלץ אותם ושני‬ ‫מחוץ לעיר ועודד תושבים נוספים להעתיק‬ ‫חיילים ליוו אותם במכונית צבאית לביתו‬ ‫את מגוריהם מחוץ לתחומי הגטו‪ .‬כיהן‬ ‫של ר' שאול צדקה בירושלים‪.‬‬ ‫כראב"ד ובשנת ה'תרל"ו יצא שוב כשד"ר‬ ‫בשנת ה'תרס"ב השיב את נשמתו ליוצרה‪,‬‬ ‫מטעם כוללות חברון לאלג'יר‪ ,‬טוניס ולוב‬ ‫עם הגיע הידיעה לירושלים הכריזו על ביטול‬ ‫ובשנת ה'תרל"ח החל לכהן כרב ראשי לעדה‬ ‫ממלאכה ובאו לחברון יהודים ומוסלמים‬ ‫הספרדית בחברון‪ .‬בשנת ה'תרמ"א נפטר‬ ‫להשתתף בהלוויה‪ .‬מספריו‪ • :‬אות לרחמים • ויצבור יוסף • שערי‬ ‫בנו הבכור (ר' בן ציון) אשר היה בגיל ‪ 23‬ובשנת ה'תרמ"ד השיא את‬ ‫רחמים‪ :‬שו"ת (ק)‬ ‫בתו עם בנו של ר' מרדכי חסון‪.‬‬ ‫‪2‬‬