להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — תולדות (2026-11-09)

עיונים וביאורים הארות והערות
בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א
פרשת תולדות – שנה ב' גליון ט' (נ')
חמישים שערי בינה
בעמדנו בגליון החמישים של בינה – להבין שמועות ,עומד לנגד עינינו מה שחכמינו ז"ל הגדירו את הבהמה
החיה הכשרה היפוך הטריפה כל שיכולה לחיות י"ב חודש .ובספה"ק ביארו הענין שבי"ב חודש עוברים את
כל תהלוכות השנה ,קיץ וחורף ,קור וחום ,המעבר בין הקיץ לחורף ,ובין החורף לקיץ ,ואם יכולה לעבור את
כל מאורעות השנה סימן הוא שהיא כשרה והיא חיה ולא טריפה.
הרי שבעבור שנה שלמה של כל תהלוכות השנה ,שבתות וימים טובים ,ימים הנוראים ,וימי הפורים ,שלשה
דפורענותא ושבעה דנחמתא ,ימי העבודה וימי המנוחה ,בעבור כל השנה כולה ,עם התמדת הדבר סימן
הוא שהדבר חי וקיים.
על הכל ה' אלקינו אנחנו מודים לך ,שזכינו זה שנה שלמה ,מפרשת ויצא בשנה שעברה עלינו לטובה,
תשפ"ו ,עד פרשת תולדות בהאי שתא תשפ"ז ,להו"ל מדי שבת בשבתו את הגליון 'להבין שמועות' לפתוח
שערי בינה להבין שמועה – יבין שמועה ,שיסודו התחיל כהכנה דרבה לקראת העלי 'לציון הקדוש ביומא
דהילולא ז"ך שבט ,של כבוד רבינו זי"ע בעיר מקום מנוחתו סאנטוב יצ"ו ,ולבקשת הרבים המשכנו מדי
שבת בשבתו ,ללמוד וללמד ,להעיר ולהאיר להבין שמועתו הקדושה האי מתנת"א דתור"ה שהשאיר לנו
כבוד רבינו זי"ע מורשה להגות בהם מדי שבת בשבתו תמידין כסדרן.
מחלים אנו פני אל שנזכה להמשיך להגות בדברי תורתו של כבוד רבינו זי"ע כאשר ביקש בצוואתו הק',
ויקויים בנו ברכתו אשר ברך את ההוגים והלומדים ספריו הקדושים ושפתותיו ידובבו בקבר ,שחקק בלשון
קדשו' :וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים' .ברכות שמים מעל ברכות
תהן רובצת תחת.
ונזכה לעורר זכותו הגדול עלינו שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו וזרע זרענו מעתה ועד עולם ,ונהיה
אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה.
בברכת שבתא טבא
ב/מערכת להבין שמועות
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
יבין שמועה (מחודש נ"ט)
יצחק ורבקה ידעו שיולידו אבל לא ידעו שיהא מזיווג זה
וז"ל כבוד רבינו זי"ע (לעיל מחודש נ"ח) בתוה"ד :ולפי דברי המדרש (ב"ר ס"ג ה') דאמר ,רבקה התפללה
שכל הבנים שיתן לה השי"ת ,יהיה מן הצדיק הזה ,ויצחק התפלל שכל הבנים שיתן לו השי"ת ,יהיו מן
הצדקת הזאת .ומשמע ששניהם ידעו ברוח הקודש שבודאי יולידו ,אלא שהוא כשראה שלא נתעברה,
סבר שאין רצונו יתב"ש ליתן לו בנים מאשתו זאת ,והיא סברה להיפך ,דאם לא כן היה להם להתפלל
תחילה על הבנים .ואם כן יש לומר ,דמה שכתוב 'ויעתר יצחק לנוכח אשתו' ,דהכוונה שתפלתו היה בהיפך
מתפלת אשתו ,כי היא סברה דהמניעה הוא מצדו ,והוא ידע דהמניעה היא מצדה' ,ויעתר לו ה'' ,כי באמת
היא היתה עקרה ,והיה המניעה מצדה ונתקבל תפלתו ,אבל היא סברה שהמניעה הוא מבעלה ,והתפללה
עליו שיהיה הוא ראוי להוליד ,ותפלתה היה ללא צורך ,וכו' ,עכל"ק.
ועיין בספורנו שכתב לפרש' ,לנוכח אשתו' ,אע"פ שהובטח על הזרע שיירש ,התפלל לא-ל ית' שיתן לו
אותו הזרע ומזאת ההגונה הנצבת נכחו.
בהערות למהדוה"ח (הוצאת ש"ר התורה) כתב :רבינו נקט בפשיטות שרק רבקה היתה עקרה ,אבל יצחק
לא היה עקר ,וכן הביא בעל הטורים דאית דדרשי המקרא כי עקרה היא ולא הוא ,דהא כתיב ביצחק יקרא
לך זרע ,אלמא לאו עקר הוה.
וכן הוא בזוה"ק (ח"א דף קל"ז ע"א) 'יצחק צלי על אתתיה בגין דאיהו הוה ידע דלאו איהו עקר אלא אתתיה'.
אולם בגמ' יבמות (דף ס"ד ע"א) יצחק עקור היה שנאמר ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו ,על אשתו לא נאמר
אלא לנוכח ,מלמד ששניהם עקורים היו ,וכ"ה במדרש הגדול ,יצחק אבינו עקור היה שנאמר כי עקרה הוא
וקרי היא ,מלמד ששניהם עקורים .והובא דרשה זו דהוא והיא בבעל הטורים.
י"ב שבטים כנגד י"ב צרופי שם הוי"ה
מה שכתב כבוד רבינו זי"ע ד'י"ב שבטים הם כנגד י"ב צרופים הוי' כנודע' ,עיין בדרשות חתם סופר לשמחת
תורה (דף נ"ח טו"ד) ניעוץ סוף התורה בתחילתה (אופן כ"א) שכתב בתוה"ד :וידוע כי ש'מות ב'ני י'שראל
(שמות א' ב') ר"ת שי"ב ,שהם י"ב צרופי הוי' ,גימטריא שי"ב ,לי"ב שבטים וחמשה פעמים ישראל בפסוק
אחד בפרשת בהעלתך (ח' י"ט) ,ה' פעמים י"ב צרופים הוא ששים הוית ,ששים גבורים סביב לה (שה"ש ג'
ז') .והנה תיבות בראשי"ת תדר"ך עם ב' כ' מהתחלה והסוף כנ"ל ,עולים [עם הכולל – הגהת שער יוסף] ,ה'
פעמים י"ב צרופים הנ"ל ,עכ"ל.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
וע"ע בדרשות חתם סופר (דף ע"ו טו"א) בהספידא על מרנא רבי משולם איגרא זצ"ל בתוה"ד' :כי י"ב
צרופי הוי' ית"ש הם נגד י"ב שבטים ,ונגד י"ב חדשי השנה' ,וכו' ע"כ.
ובדרשות חתם סופר לחג הפסח (דף רס"ז טו"א) כתב :ביבשה בתוך הים (שמות י"ד כ"ט)' .כי י"ב צרופי
הוי' ית"ש גמטרי' שב"י ,ר"ת ש'מות ב'ני י'שראל ,כי הוא נגד י"ב שבטי י"ה ,ובתיקונם נעשה מזה יב"ש',
וכו' ,ע"כ .ועיין בחתם סופר מאמרים חדשים (פרשת ויחי עמוד קל"ח).
ומקורי הדברים בתקוני זוהר (תקון כ"ו) ובפירוש באר יצחק שם (אות כ"ח) .ובשערי אורה בפתיחה,
ובאריכות בשער ה' .ובספר הפרדס (שער כ"א פרק ט"ו) .ובעשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו (מאמר אם כל
חי ח"א סימן ט"ו) וביד יהודה (שם אות ט"ו) .וע"ע במגלה עמוקות פרשת וישב (אופן מ"ח).
ובספר מעשה רוקח על הרמב"ם (ח"ג דף ק"ס ע"ד) בקונטרס מיני מרקחת לנכדו זצ"ל ,כתב :ואפשר לומר
במה שכתב הרב בגדי אהרן של מהר"א פרץ ז"ל בדף נ"א ע"א בשם המקובלים כי י"ב שבטים מכוונים
כנגד י"ב צרופי שמות הוי"ה ואם יחסר שבט אין השם שלם ואי אפשר לעולם שתתקיים וכו' ע"ש .ציין
לדבריו בכף החיים (או"ח סימן תרפ"ט סק"א).
ולסיומא נציין לדברי הישמח משה בספרו תפלה למשה עה"פ בתהלים (קכ"ב ד') שבטי יה עדות לישראל,
שכתב :כי י"ב שבטים כנג די"ב צרופי הוי"ה ב"ה וב"ש ,וע"כ רק ישראל יודו לשם ה' ,וכל האומות לא יזכו
לשמא קדישא דא ,והיינו שבטי יה עדות להם כי הם יודו לשם ה' והוא נכון בס"ד ,ע"כ.
אולי כוונת רבינו זי"ע ברמיזה ,לפרש ד'ותלך לדרוש את ה' ,היינו שהלכה לדרוש אודות שם ה' ,צירופי
שם הוי"ה ב"ה.
לשון קדשו זה' :ולא כמו שאתה סבור' ,ילע"ק ,דהא קאי ארבקה ,שהיא היתה סבורה שתוליד י"ב שבטים,
ולא איצחק .ואולי צ"ל 'ולא כמו שאת סבורה'.
ומה שפירש רבינו זי"ע שכך נאמר לה בנבואה ,כבר בעת ההריון בעת שהתרוצצו בקרבה ,שלא תלד י"ב
שבטים ,כך מצאנו במדרש (אגדת בראשית פרק ע"ט) הובא בתורה שלמה (בראשית כ"ה הערה ק"כ):
ויאמר ה' לה לא מה שאת סבורה [שתעמיד י"ב שבטים] ,אינן עומדין ממך אלא שני גוים בבטנך.
ומביא שם דבחמדת ימים מסיים דרש זה :ולמה לא הולידה אותן [י"ב שבטים] ,אלא לפי שנתרעמה ואמרה
אם כן למה זה אנכי ,אלו ידעתי בצער הזה הלואי לא עיברתי ,לכך נפסק הימנה ההריון ,ע"כ.
והחיד"א בחומת אנך (אות ה') כתב :והנה פירשו למה ז"ה ,גימטריא י"ב ,שהיה לה להוליד י"ב שבטים,
ולא רצתה מרוב צערה עכ"ד .ואפשר דזה שכתוב שני גוים בבטנך ,גיים כתיב ,כמו שאמרו ז"ל (ברכות דף
נ"ז ע"ב) .ולדרכנו אפשר ,דכלפי שאמרה למה ז"ה אנכי ,שאינה רוצה להוליד י"ב ,רמזו לה דעשו שחת
רחמיו ,ובצאתו יחתוך מטרין שלה ,שלא תתעבר ,כמו שאמרו ז"ל ,וזה שכתב 'גיים בבטנך' ,לשון חיתוך
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
כמו (חולין דף צ"ב ע"א) גיים גיד הנשה ,ועיין בערוך [גם ,חיתוך .עיין בגמ' מהדו' עוז והדר בסופו שהביאו
דברי הערוך] .ע"כ דברי החיד"א.
ודברי רז"ל הם בילקוט שמעוני פרשת כי תצא (רמז תתקל"ח) בתוה"ד :יזכר עון אבותיו (תהלים ק"ט י"ד),
וכי אבותיו של עשיו רשעים היו והלא צדיקים היו ,אברהם זקנו ,יצחק אביו ,אלא חטא שחטא על אבותיו
וכו' ,ומה חטא חטא על אמו ,עם כשהוא יוצא ממעי אמו חתך מטרין שלה שלא תלד הה"ד (עמוס א' י"א)
על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ,שלא תאמר אחר שיצא ממעי אמו אלא עד כשהוא במעי אמו זירתיה
מתוחה לקבליה ,ומה טעם זורו רשעים מרחם (תהלים נ"ח ד') ,רב נחמן אמר גרם לה שלא תעמיד י"ב
שבטים ,מן הדין קריא ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך וכו' ע"כ.
ועיין עוד שם בחמד"י :ד"א לפי שהיתה נשואה ליצחק ,שמדתו פחד ,ואין השבטים יכולים להתאחד בדין
קשה ,שלא תהא מכלה בהן ,ואין מתאחד אלא ביעקב שמדתו רחמים ,שהן כנגד י"ב גבולי אלכסון של
שם הרחמים וכו' ,ע"ש שכתב עוד ,דרחל היתה ראויה להוליד י"ב שבטים כמנים 'הב"ה' לי בנים ,אלא
שקדמתה לאה ברחמים ע"ש.
מה שכתב רבינו זי"ע 'דרשת רז"ל במדרש רבה' ,לא מצאנו במדרש רבה ,אלא כעין זה ,עיין במדרש רבה
פרשת תולדות (בראשית ס"ג ו') ותאמר אם כן למה זה אנכי ,א"ר הונא אם כך אני עתידה להעמיד י"ב
שבטים הלואי ולא עברתי מנין ז"ה .תני בשם ר' נחמיה ראויה היתה רבקה שיעמדו ממנה י"ב שבטים
הדא הוא דכתיב ויאמר ה לה שני גוים בבטנך ,הא תרין ,ושני לאמים ,הא ארבעה ,ולאם מלאם יאמץ ,הא
שיתא ,ורב יעבד צעיר ,הא תמניא ,וימלאו ימיה ללדת ,הא עשרה ,ויצא הראשון אדמוני ,הא חד עשר,
ואחרי כן יצא אחיו ,הא תרין עשר ,ואית דמייתין לה מן הדין קרא ,ותאמר אם כן למה זה אנכי ,זיי"ן
שבעה ,ה"א חמשה ,הא תרין עשר ,מנין ז"ה.
אמנם מצאנו לשון זה ודרש זה במדרש תנחומא (פרשת ויחי סימן ט"ו)' :ואף רבקה ראתה אותן שנים עשר
דכתיב ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ,הרי שנים ,ושני לאמים ממעיך יפרדו ,הרי ארבעה ,ולאם מלאם יאמץ,
הרי ששה ,ורב יעבד צעיר ,הרי שמנה ,והנה תומים בבטנה ,הרי עשרה ,ויצא הראשון ואחר כך יצא אחיו,
הרי שנים עשר .ואית דמייתי לה מהכי למה ז"ה בגימטריא שנים עשר כיון שנתרוצצו הבנים במעיה,
אמרה כך אני מצטערת [בשנים] ,בי"ב שאמר לי הקב"ה י"ב עתידין לעמוד ממני [על אחת כמה וכמה,
מיד] ,ותאמר א"כ למה זה אנכי ,ע"כ.
והנה בילקוט שמעוני (קס"א ה') בתחילת המאמר נדפס בסוגריים (ב"ר פ' צ"ט) .ואולי לכן כתב רבינו זי"ע
במדרש רבה .ועיין במהדו' הילקוט שמעוני (הוצאת וגשל) נרשם שם :ב"ר שיטה חדשה לברכ"י .וכנראה
שהכוונה שמקורו במדרש רבה.
ועיין בשער הסמוכים להרוקח (נדפס מכת"י בקובץ חצי גבורים פליטת סופרים קובץ י' עמוד שפ"ו) :על פני
כל אחיו נפל ,סמוך לתולדות יצחק ,כי ישמעאל היו לו י"ב נשיאים ,כך ראוי יצחק ,שנאמר למה זה אנכי,
ז"ה י"ב.
ובהערות שם כתב דבכת"י איתא :ויאמר יעקב לאחיו (בראשית ל"א מ"ו) ,הם בניו .לפי שהיתה רבקה
ראויה להוליד ז"ה בנים ,י"ב שבטים ,דכתיב למה ז"ה אנכי ,והעמידם יעקב ,שהרי היו כאחיו ,על כן
קראם אחיו ,ע"כ.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
