gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye

שבוע: תולדות (2026-11-09)

צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪27‬‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫קום לשבח את ה׳‪ -‬ואני לא?!"‬ ‫בתפילת ותיקין בהנץ החמה‪ ,‬הרחובות ריקים‪ ,‬שאון הרחוב עוד‬ ‫אשריו שמקבל חיזוק מכל הנקרה בדרכו‪ ,‬ולומד לא רק‬ ‫לא החל‪ - ...‬וגם בשחרית של סו"ז קרישמע‪ ...‬בתפילה בשעה‬ ‫מהחתולים התרנגולים והנמלים (ראה דרכיה וחכם‪ )...‬אלא‬ ‫הקבועה במנין הקבוע עם המתפללים הקבועים‪ ...‬וגם במנין‬ ‫אפילו מהמשולים לחמור‪ ...‬אך אל לנו ליפול לחלישות הדעת‬ ‫המאולתר עם מי שהזדמן לשטיבל‪ ...‬בתפילה של עוד יום רגיל‪,‬‬ ‫מה׳תפילה׳ של אותה אומה חצופה‪ .‬לא רק בגלל שחזקה על‬ ‫מאמץ להתרכז למרות טרדות החיים‪ ...‬וגם בתפילת יום הכיפורים‬ ‫אותם ׳רמקולי תפילה׳ המכונים מואזין‪ -‬שמשמיעים תפילות‬ ‫מרגשת‪ ,‬חלים ורועדים‪...‬במנחה של עקרת הבית שמצאה כמה‬ ‫שהוקלטו מראש‪ ,‬ואין להשוותם לבני עמ"י‪ -‬הבנים המתוקים‬ ‫דקות להתפלל בין הבישולים והניקיונות‪ ...‬ובתפילת שבת עם‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬שמנתקים את עצמם מהכרית ומתגברים כארי‪ -‬כדי‬ ‫טלית‪ ,‬בבית הכנסת‪ -‬מקדש מעט‪...‬‬ ‫לעשות רצון אביהם שבשמים ולהתפלל לפניו‪.‬‬ ‫בכל מצב‪ -‬יש נקודה שתמיד חוזרת על עצמה בכל תפילת שמונה‬ ‫זהו לא ההבדל היחיד בין אור לחושך בין ישראל לעמים‪...‬‬ ‫עשרה‪ .‬תפילת העמידה תמיד פותחת בשלוש ברכות השבח‪.‬‬ ‫ההבדל המהותי הוא שהם ניגשים ל׳תפילה׳ מתוך חוסר הסכמה‬ ‫לא משנה אם בהמשך נעסוק ב‪ 13‬ברכות בקשה‪ ,‬או שמרכז‬ ‫לבחירה שהוא בחר‪ .‬הם ׳מתפללים׳ לה׳‪ ,‬אך מכחישים את‬ ‫התפילה יהיה‪ -‬תפילות השבח בשבת‪ .‬גם בשבחי "אתה בחרתנו"‬ ‫בחירת ה׳ בזרעם של יצחק ויעקב‪ .‬בני האמה שטוענים בעלות‬ ‫של יו"ט‪ ,‬וגם ב"מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות" של ראש השנה‪...‬‬ ‫על הירושה‪ ,‬על המתנה של "להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך"‪.‬‬ ‫שלוש ברכות תמיד תמיד תהיינה הפתיחה לתפילה‪.‬‬ ‫תפילה לה׳ חייבת להיות מתוך הסכמה לבחירה של ה׳‪ .‬ה׳ בחר‬ ‫שלוש נקודות הפתיחה לתפילה‬ ‫בבני האבות הקדושים‪ .‬וכשניגשים להתפלל‪ -‬מזכירים שאנו‬ ‫שלוש ברכות השבח‪ .‬שלוש נקודות שמהוות הבסיס לתפילה‪.‬‬ ‫מגיעים מתוך הבחירה הזו‪.‬‬ ‫בכל תפילה לפני אבינו שבשמים‪ -‬אנחנו תמיד קודם כל משבחים‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא עלינו להגיע מתוך חיבור לסיבה שגרמה‬ ‫לפניו את שלוש הברכות האלו‪ ,‬ומראים לו שניגשנו להתפלל‬ ‫לבחירתם‪ .‬ה׳ רצה בדרך שבה הם פרסמו את שמו‪ ,‬ואנו מגיעים‬ ‫מתוך תפיסת עולם פנימית שמתאימה לאדם המתפלל‪.‬‬ ‫מתוך "בוחר בדרכם ועושה כמעשיהם"‪ .‬מתוך שאנו ממשיכים‬ ‫ננסה קצת להבין את שלושת המסרים שיש להפנים מהברכות‬ ‫לנהוג בדרך שהנחילו לנו אבותינו לקרוא בשמו הגדול‪.‬‬ ‫הללו‪ ,‬על מנת שבס"ד נחנך את עצמנו לגשת לתפילה בצורה‬ ‫האבות לימדו אותנו להכיר בטובו וחסדו הגדול של הקב"ה‬ ‫יותר נכונה‪.‬‬ ‫לברואיו‪ ,‬לא כמו נמרוד הרשע שאמר שהקב"ה הוא לא לטובת‬ ‫חז"ל למדו את ברכות השבח מתוך הפסוקים שבתחילת פרק‬ ‫הנבראים‪ .‬האבות לימדו אותנו לרצות בדברי ה׳ והחלטותיו‪ ,‬לא‬ ‫כ"ט בתהילים (המוכר לנו מקבלת שבת ומהכנסת ספר תורה)‪" .‬תנו רבנן‪:‬‬ ‫כמו בוני מגדל בבל שהעמידו אליל בראש המגדל ואמרו‪ :‬׳אם ה׳‬ ‫מנין שאומרים אבות ‪ -‬שנאמר הבו לה׳ בני אלים‪ .‬ומנין שאומרים‬ ‫גוזר גזירה יבוא זה ויבטלה׳‪ .‬ועוד הרבה לימודים שהאבות לימדונו‪.‬‬ ‫גבורות ‪ -‬שנאמר הבו לה׳ כבוד ועז‪ .‬ומנין שאומרים קדושות ‪-‬‬ ‫גם אנו‪ ,‬ניגש לתפילה בתור בני אילי הארץ‪ ,‬בני האבות‪ ,‬מתוך‬ ‫שנאמר הבו לה׳ כבוד שמו השתחוו לה׳ בהדרת קדש (מגילה יז‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ההבנה שה׳ בחר בהם ובזרעם כי רצה את האופן שבו הם‬ ‫מפרסמים את שמו בעולם‪ ,‬ניגש לתפילה מתוך נסיון לחוש‬ ‫הברכה הראשונה‪ -‬ברכת אבות‬ ‫ולדעת כמה ה׳ טוב ומיטיב וחפץ לעשות חסד לבריותיו‪.‬‬ ‫"הבו לה׳ בני אלים"‪ .‬והן האבות גבורי התורה והמצוות‪ .‬משמעות‬ ‫וכן‪ ,‬מתוך רצון בהחלטות של ה׳‪ .‬אנו לא באים מתוך רצון לבקש‬ ‫בני אלים‪ :‬בני החזקים‪ ,‬החשובים‪ ,‬כמו שכתוב‪" -‬ואת אילי הארץ‬ ‫שה׳ יבטל את רצונותיו כדי למלא את רצוננו‪ ,‬אלא מתוך רצון‬ ‫לקח" (ע"פ הר"ח שם‪ ,‬ורש"י ר"ה לב‪ ,‬א‪ .‬ומקורם ביבמות כא‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫במה שה׳ רוצה‪ -‬ובקשה שה׳ יכליל אותנו בתוך הרצון שלו‪.‬‬ ‫הקב"ה בחר באברהם יצחק ויעקב‪ .‬בהם הוא חשק‪ .‬הוא היה‬ ‫"זכרני ה׳ ברצון עמך" (תהילים קו‪ ,‬ד)‪ .‬אנו יודעים שה׳ רוצה לגאול‬ ‫מרוצה מהדרך שבה עבדו אותו ופרסמו את שמו בעולם‪ ,‬ועל כן‬ ‫את ישראל‪ ,‬ואנו מבקשים שיגאל אותנו מהצרות שיש לנו כעת‪.‬‬ ‫בחר אותם ואת זרעם‪ -‬עם ישראל‪ .‬שימשיכו בדרכם לפרסם שמו‪.‬‬ ‫ובהכנה כזו לתפילה‪ ,‬גם כל ברכות הבקשה שלנו יבואו מתוך‬ ‫כשניגשים לתפילה‪ -‬חייבים להגיע מתוך הסכמה ורצון לבחירה‬ ‫ממשיכי האבות‪ ,‬שמקבלים את בחירת ה׳‪ .‬וגם כשנשבח בתפילות‬ ‫של ה׳ באבות ובזרעם‪ .‬ואנו מבקשים בגלל החסד שה׳ עשה‬ ‫השבת‪ -‬נשבח שבח שה׳ רוצה בו‪ ,‬שבח של העם שבחר‪.‬‬ ‫לאבותינו ‪ -‬שבחר בהם ובזרעם‪.‬‬ ‫דיברנו מעט מאד על הלימוד מברכת אבות‪ ,‬ובס"ד בגיליון הבא‬ ‫תיאר יהודי יקר שהתעורר בשעה מוקדמת מקולות המואזין‪-‬‬ ‫נכתוב מעט על שתי הברכות הבאות‪.‬‬ ‫שהחוויה הזו עשתה אצלו ׳חיזוק׳ לתפילת ותיקין‪" .‬הם משכימים‬ ‫‪1‬‬ ‫גילוי ה׳ על ידי הנהגות שונות‬ ‫היסוד השני‪ :‬בנוגע לכל הכוחות בבריאה‪ ,‬בנוסף לידיעה‬ ‫סיכום מגיליונות קודמים‪ :‬ביררנו את יסודות אחדות ה׳‬ ‫שמאחורי כל הדברים ה׳ עומד בדרך גלויה או בדרך נסתרת‪,‬‬ ‫בשליטתו ובהנהגתו‪ .‬ביררנו את המשמעות הכלולה ביסוד של‬ ‫צריכים אנו לדעת שלעתיד לבוא כל הכוחות יתבטלו‪ ,‬ולא‬ ‫אחדות ה׳ בשליטה ובהנהגה‪ ,‬שכלולים מכמה וכמה יסודות‬ ‫תישאר להם אף שליטה וממשלה‪ .‬והם אינם קיימים היום אלא‬ ‫גדולים ורחבים שהשתדלנו להעמיק בהם בגיליונות האחרונים‪:‬‬ ‫רק לצורך אותו רוצה ה׳‪ ,‬הם קיימים ומיועדים רק למטרה אליה‬ ‫היסוד הראשון‪ :‬שה׳ שליט בכל ומנהיג הכל‪ ,‬לו השליטה‬ ‫ה׳ ייעד אותם‪.‬‬ ‫והממשלה להחליט ולקבוע בעליונים ובתחתונים‪.‬‬ ‫היסוד השלישי‪ :‬ה׳ מנהיג את עולמו לכיוון התכלית‬ ‫שהוא מתכנן‪ .‬ה׳ רוצה במטרה מסוימת והוא דואג להביא‬ ‫למטרה הזו את כל העולם‪ .‬כשאנו מבחינים בהנהגות‬ ‫שונות של ה׳‪ ,‬ורצונות שונים כאן בעולם הזה‪ ,‬יש לדעת‬ ‫שאין זה אוסף שמאגד רצונות שונים‪ ,‬הנהגות ופעולות‬ ‫שונות‪ ,‬אלא כולם מכוונים למטרה המסוימת שבשבילה‬ ‫ה׳ ברא מנהיג ומנהל את העולם‪ ,‬וכולם הם רק דרכים‬ ‫הקב"ה שופט צדק הרחמים והחמלה הם לפי‬ ‫ואמצעים שבהם ה׳ מביא את התכלית האחת והיחידה‬ ‫אליה הוא מוליך את הבריאה כולה‪.‬‬ ‫מה שאנו רואים‬ ‫למדנו להבין שגם כשמבינים שכל הפעולות השונות‬ ‫ומיחסים אל הבורא הרחמים והחנינה‪ ,‬ואמתתם אצלנו חלישות‬ ‫מובילות למטרה אחת‪ -‬עדיין אין בזה די כדי לייחד את‬ ‫הנפש והמיית הטבע‪ ,‬ואין זה ראוי לו יתברך‪ .‬אבל אמנם הוא‬ ‫שמו יתעלה‪ .‬מחובתנו לייחדו אחדות שלמה ומלאה‪.‬‬ ‫שופט צדק‪ ,‬גוזר בריש אדם אחד‪ ,‬ועושר אדם אחר מבלי‬ ‫וכלל לא לייחס לו הנהגות שונות ורצונות שונים‪.‬‬ ‫שישתנה בעצמותו‪ ,‬ולא ירחם על אחד ולא יכעוס על אחר‪.‬‬ ‫ואנחנו רואים כזה בשופטי בני אדם‪ ,‬כששואלין אותם בדינין‬ ‫הנהגות ה׳ שונות ‪ -‬מחמת שאנו רואים‬ ‫ודנין במה שמחייבת התורה‪ ,‬ויהיו אנשים זוכים בדין ואחרים‬ ‫חייבים‪ .‬וישוב אצלינו בבחינת רשומיו‪ ,‬פעם אל רחום וחנון‪,‬‬ ‫בהם פעולות שונות‬ ‫ופעם אל קנוא ונוקם‪ ,‬והוא יתברך איננו משתנה ממדה אל מדה‪.‬‬ ‫נרחיב עוד בדברים‪ :‬הקב"ה נעלה מעל כל תפיסה ומחשבה‪,‬‬ ‫(ספר הכוזרי מאמר ב אות ב)‬ ‫ודאי שאין לנו יכולת לתפוס ולהשיג את מהותו‪ .‬רצונו של‬ ‫ה׳ הינו מעל למושגים שלנו וליכלתנו להבין ולקלוט‪ .‬כשם‬ ‫כל תארי הבורא תארי הפעולות לא תארי עצמו‬ ‫שאנו מבינים שמציאות ה׳ היא מציאות אחרת מציאות‬ ‫ואני אמשול לך בכח המדבר הנמצא באדם‪ .‬שהוא כח אחד‬ ‫שאינה ברת השגה‪ ,‬כך עלינו להבין שרצונו אינו נתפס אצל‬ ‫אין רבוי בו‪ ,‬ובו ידע החכמות והמלאכות‪ ,‬ובו בעצמו יתפור‪,‬‬ ‫נבראים‪ ,‬כיון שהנבראים אינם שייכים לסוג המציאות הזו‪,‬‬ ‫וינגר‪ ,‬ויארג‪ ,‬ויבנה‪ ,‬וילמוד‪ ,‬וידע התשבורת‪ ,‬וינהיג המדינה‪.‬‬ ‫הם אינם שייכים לאותו סוג רצון‪.‬‬ ‫ואלו הפעולות מתחלפות מחוייבות מכח אחד פשוט אין רבוי‬ ‫וכשם שמציאותו אחת היא במהותה‪ ,‬אחת היא בהגדרתה‪,‬‬ ‫בו‪ ,‬והפעולות המתחלפות ההם רבות מאד כמעט שאין תכלית‬ ‫מציאות ה׳ היא מציאות שלא תתכן לה שניים‪ ,‬כך גם רצונו‬ ‫למספרם‪ ,‬ר"ל מספר הפעולות אשר יוציאם הכח המדבר‪.‬‬ ‫הינו רצון שהוא אחד במהותו ובהגדרתו‪ ,‬כי רצונו הוא רצון‬ ‫ואין רחוק אם כן בחוק הבורא יתעלה‪ ,‬שיהיו אלו הפעולות‬ ‫אחר מכל מושגי ומערכת הרצונות שאנו מכירים‪.‬‬ ‫המתחלפות באות מעצם אחד פשוט‪ ,‬אין רבוי בו ולא ענין מוסף‬ ‫אלא שה׳‪ ,‬מסיבות שאין ביכולתנו לעמוד על עיקרם‪ ,‬רצה‬ ‫כלל‪ .‬ויהיה כל תואר נמצא בספרי האלקים יתברך‪ ,‬הוא תואר‬ ‫ובחר לגלות לנו הכרה מסוימת ברצונו דרכיו והנהגותיו‪,‬‬ ‫פעולתו‪ ,‬לא תואר עצמו‪ ,‬או מורה על שלמות מוחלט‪ ,‬לא שיש‬ ‫ה׳ רצה שאנו הנבראים נכיר אותו‪" ,‬והנה הבורא נפח‬ ‫לו עצם מורכב מענינים מתחלפים‪ ,‬שלא בהיותם בלתי מתירים‬ ‫באפי נשמת חיים חכמת לב וטובת שכל‪ ,‬להכירו וליראה‬ ‫(רמב"ם במו"נ א‪ ,‬נג)‬ ‫ ‬ ‫מלת ההרכבה‪ ,‬יבטל ענינה‪.‬‬ ‫מלפניו‪( "...‬שערי תשובה א‪ ,‬י)‪ .‬הקב"ה ברא אותנו כדי שנכיר‬ ‫אותו ונעבוד אותו‪ ,‬על כן הוא גילה לנו משהו מרצונותיו‬ ‫השלמות בבורא מצד אמיתת מציאותו‬ ‫דרכיו והנהגותיו‪.‬‬ ‫אך האדון ברוך הוא‪ ,‬איננו בעל כחות שונים‪ ,‬אף על פי שבאמת‬ ‫העניין מותיר אותנו מבולבלים‪ ,‬מצד אחד רצון ה׳‬ ‫יש בו ענינים שבנו הם שונים‪ ,‬כי הרי הוא רוצה‪ ,‬והוא חכם‪ ,‬והוא‬ ‫אינו מושג‪ ,‬ומצד שני הוא גילה לנו את רצונותיו‪ .‬איך‬ ‫יכול‪ ,‬והוא שלם בכל שלמות‪ .‬אמנם אמיתת מציאותו הוא ענין‬ ‫מסתדרים הדברים למעשה?‬ ‫אחד שכולל באמיתתו וגדרו כל מה שהוא שלמות‪ .‬ונמצא שיש‬ ‫ויותר מזה‪ ,‬הרי אנו פוגשים רצונות רבים‪ ,‬דרכים והנהגות‬ ‫בו כל השלמות‪ ,‬לא כדבר נוסף על מהותו ואמיתת ענינו‪ ,‬אלא‬ ‫שונות‪ ,‬ולכאורה זה מהווה סתירה לאחדות ה׳‪ .‬איך צריך‬ ‫מצד אמיתת ענינו בעצמו‪ ,‬שכולל באמיתתו כל השלמות‪ ,‬שאי‬ ‫להבין את הדברים?‬ ‫אפשר לענין ההוא מבלתי כל השלמות מצד עצמו‪( .‬דרך ה׳ א׳ א‪ ,‬ה)‬ ‫‪2‬‬ ‫שאצלנו נקראות גבורה‪ .‬וכך גם כהנהגות שאצלנו נקראים חסד‬ ‫האש מרככת או מקשה?‬ ‫ומשפט וכד׳‪ .‬ה׳ רצה שנכיר אותו‪ ,‬ה׳ רצה שנדע אותו‪ ,‬רצה‬ ‫הרמב"ם (מו"נ א‪ ,‬נג) נותן לנו דוגמא כדי שנוכל לקרב את הדברים‬ ‫שנעבוד אותו‪ ,‬לכן הוא נתן לנו כלים להכיר אותו‪ ,‬כמתנהג ופועל‬ ‫לשכלנו‪ :‬האש‪ ,‬מהו אותו כוח האש? האם כוח הבישול? כוח‬ ‫באותם פעולות‪ ,‬שאצלנו מתוארות כחסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬חכמה‪ ,‬רחמים‪,‬‬ ‫החימום? כוח השריפה? האש גם כן עושה דברים שונים‬ ‫צדק ויושר‪.‬‬ ‫ולפעמים הפוכים זה מזה‪ ,‬האש משחירה‪ ,‬האש מלבינה‪ ,‬האש‬ ‫שלם בכל מיני שלמות‬ ‫מתיכה דברים‪ ,‬האש מקשה דברים אחרים‪ .‬א"כ איך נוכל לתאר‬ ‫מהי האש?‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו יודעים שהקב"ה שלם בכל מיני שלימות‪ .‬ה׳ כולו‬ ‫טוב‪ ,‬ה׳ הוא הטוב‪ ,‬והוא השלם‪ .‬וכל שלימות שהיא‪ ,‬קיימת‬ ‫האש היא כוח מסוים שטבע ה׳ בבריאה‪ ,‬והיא עושה פעולות‬ ‫אצלו‪ .‬לכן ברור לנו שה׳ הוא לא טיפש ח"ו‪ ,‬הוא לא רע ח"ו‪ ,‬כי‬ ‫שונות זו מזו‪ ,‬בטבעה היא כוח של חום‪ ,‬אבל פעולתה משתנה‬ ‫כל אלו הם חסרונות‪ ,‬ואצל ה׳ חסרונות לא שייכים‪.‬‬ ‫לפי הענין‪.‬‬ ‫ויש בזה משל‪ ,‬שלמרות שהאש היא דבר אחד‪ ,‬היא עושה פעולות‬ ‫דרכי ההנהגה הם גילוי שה׳ גילה כדי שאנו‬ ‫שונות‪ .‬כך גם הקב"ה עושה פעולות שונות‪ ,‬מכח רצון אחד‪.‬‬ ‫כנבראים נכיר את שייכותנו אליו‬ ‫השכל של העץ‬ ‫כל ההנהגות של ה׳ שאנו פוגשים‪ ,‬הם חלק מהגילוי שהקב"ה‬ ‫נבאר במשל אחר ע"פ דברי רבי יהודה הלוי (כוזרי ב‪ ,‬ב)‪ .‬עץ‪ -‬הוא‬ ‫גילה לצורך אותו מטרה שהוא ברא את העולם‪ ..‬הוא החליט‬ ‫חכם או טיפש? האם עץ הוא גיבור או חלש? עצים אינם לא‬ ‫לברוא עולם‪ ,‬החליט לברוא בו אנשים ושהם יעבדו אותו "כל‬ ‫הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו"‪.‬‬ ‫חכמים ולא טיפשים‪ ,‬לא גיבורים ולא חלשים‪ ...‬כיון שעץ הוא‬ ‫עץ! המושגים והערכים של חכמה וטפשות לא קיימים אצל‬ ‫הוא רצה שאנשים יוכלו להכיר אותו‪ ,‬ומשום כך‪ ,‬כחלק ממערכת‬ ‫דוממים אלא אצל בעלי שכל‪ ,‬אדם יכול להיות חכם כלומר בעל‬ ‫הבריאה שתכנן – בחר את דרכי ההנהגה שהיצורים האנושיים‬ ‫שכל מפותח‪ ,‬או טיפש ששכלו דל‪ .‬אבל העץ שאין לו שכל‪ ,‬והוא‬ ‫יפגשו‪ -‬וגילה את ההנהגות האלו שמתגלות לעינינו‪.‬‬ ‫לא סוג חפץ שיכול להכיל שכל‪ ,‬הוא אינו לא חכם ולא טיפש‪.‬‬ ‫את הנהגתו מצידו יתברך אין ביכלתנו‬ ‫הוא עץ‪ ,‬הוא דומם‪.‬‬ ‫לתפוס‬ ‫וכמובן שמשל זה לא מבטא באמת את העניין לאשורו‪ ,‬כי בעצים‬ ‫לא שייכת הבנה‪ ,‬כי הם מתחת התארים האלו‪ .‬ואילו אצל הקב"ה‬ ‫גם אחרי שה׳ ברא את העולם‪ ,‬וגילה את ההנהגות שבחר להראות‬ ‫לא שייכים תארי בני אדם‪ ,‬כי הוא מעל כל התארים האלו!‬ ‫כלפינו‪ ,‬חובה עלינו לזכור שההנהגות הללו הן אך ורק לפי איך‬ ‫(כשילדים שואלים‪ -‬ה׳ רואה אותנו‪ .‬מה‪ ,‬יש לו עיניים?" אם מנסים להסביר‬ ‫שאנחנו הנבראים תופסים מצידנו‪ ,‬ולעולם לא נפגוש ולא נשיג‬ ‫לילדים שה׳ אינו גוף‪ ,‬הם עלולים להרגיש שה׳ הוא ׳מסכן׳‪ .‬אך זו טעות! אצל‬ ‫את הדברים איך שהם מצידו יתברך‪ .‬אנחנו לא תופסים ולא‬ ‫ה׳ לא שייך חסרון‪ ...‬לא נכון להסביר שאין לו עיניים‪ ,‬אלא אדרבה‪ -‬הוא‪ -‬אינו‬ ‫מסוגלים לתפוס את מהותו עצמו‪ ,‬אלא רק את דרכי ההנהגה‬ ‫זקוק לעינים! הוא ברא בעצמו את כל העינים בעולם! הוא רואה הכל בלי צורך‬ ‫שגילה בשבילנו‪ ,‬דרכי ההנהגה שגילה כדי שנוכל להכיר אותו‪.‬‬ ‫בעינים! הוא לא זקוק לאזנים‪ -‬הוא שומע הכל‪)...‬‬ ‫ה׳ אחד‬ ‫תארי ה׳ הם מה שאנו משיגים לפי ערכנו‬ ‫אחר שאנו מבינים יסודות אלו‪ ,‬אנו מבינים מדוע כל מה‬ ‫מציאות ה׳ היא אחרת מכל מציאות שמוכרת לנו‪ .‬פעולותיו‪,‬‬ ‫שאנו מיחסים לה׳ רצונות והנהגות שונים‪ ,‬ואנו חייבים לייחס‬ ‫רצונותיו‪ ,‬דרכיו והנהגותיו אינם מתארים את מציאותו ועצמותו‪,‬‬ ‫לו אותם‪ -‬שהרי ה׳ נגלה אלינו בהר סיני וגילה לנו הרבה‬ ‫אינם מתארים את רצונו הנעלם‪ ,‬שאותו אין אנו מכירים‪ .‬אלא כל‬ ‫מרצונותיו‪ ,‬הלא המה התורה והמצוות‪ ,‬אבל הם אינם מהווים‬ ‫אותם רצונות והנהגות מתארים את מה שאנו מכירים ומשיגים‪,‬‬ ‫סתירה לאחדות מציאות ה׳‪ ,‬כיון שהם אינם מתיחסים למציאות‬ ‫מתוך מה שאנו רואים לעינינו‪ .‬אלו ודאי הנהגות ישירות של ה׳‪,‬‬ ‫ה׳ מצד מציאותו‪ ,‬אלא רק מצד מה שאנו יודעים עליו‪ ,‬ומצד מה‬ ‫אך מתוך מה שנראה לעינינו‪ ,‬מתוך מה שהוא בוחר להראות לנו‪,‬‬ ‫שאנו מכנים אותו לפי איך שאנו מזהים את הנהגותיו‪ .‬אנו מכנים‬ ‫מתוך מה שהוא רוצה שנדע שנכיר ושנבין‪.‬‬ ‫אותם לפי מערכת המושגים שלנו‪.‬‬ ‫מציאות ה׳ הינה מציאות שאין לנו בה השגה ותפיסה‪ ,‬כי ה׳ הוא‬ ‫אפילו כאשר אנו אומרים ה׳ אחד‪ ,‬אין אנו מתארים את אחדות ה׳‪,‬‬ ‫ה׳‪ ,‬ואנו נבראים‪ .‬אי אפשר לתאר את מציאות ה׳ כחכם‪ ,‬כי המושג‬ ‫שהרי אחדותו הינה אחדות אחרת מציאות אחרת‪ ,‬ולא שייך אצלנו‬ ‫חכמה שייך למושגים של הנבראים‪ ,‬ולא למושגים של ה׳‪.‬‬ ‫להבין ולתפוס‪ ,‬כיון שאנו מורכבים (כמו שביארנו בהרחבה בגליון ‪ .)21‬מה‬ ‫וכי ה׳ אינו חכם? חס וחלילה‪ .‬אנו כן מזהים אצל ה׳ חכמה‪ ,‬לפי‬ ‫שאנו אומרים שה׳ אחד‪ ,‬מבטאים בזה שכל מה שאנו מזהים שהוא‬ ‫איך שאנו מזהים את זה‪ .‬כלומר התנהגויות ודרכים מהסוג הזה‪,‬‬ ‫דבר מורכב באיזה צד ובאיזה דרך וסברא מסוימת‪ ,‬כל זה לא שייך‬ ‫מבטאים אצלנו חכמה‪ ,‬לכן אנו קוראים לה׳ חכם‪ .‬זאת העובדה‪,‬‬ ‫אצלו‪ .‬ה׳ אינו מורכב‪ .‬ה׳ הוא אחד מסוג אחר‪ .‬הוא אחד מוחלט‪.‬‬ ‫וזוהי הדרך שלנו לתאר את מה שאנו מזהים‪ .‬וכך ה׳ רצה שנתאר‬ ‫שמע ישראל‪ -‬הבן וקבל עם ישראל‪ ,‬ה׳‪ -‬בורא הכל‪ ,‬אלקינו‪-‬‬ ‫אותו ונכיר אותו‪ .‬אבל זה רק לפי איך שאנו מזהים‪.‬‬ ‫מנהיגנו ומשגיח עלינו‪ ,‬ומנהל אותנו בכל מיני דרכים ופעולות‪,‬‬ ‫כך זה בחכמה וכך זה בגבורה‪ ,‬בחסד ובמשפט‪ ,‬אנו אומרים שה׳‬ ‫ה׳ אחד‪ -‬הכל זה אותו ה׳ שהוא אחד גמור"‪.‬‬ ‫גיבור‪ ,‬כי אנו מזהים את ההנהגות שהוא מתנהג איתנו‪ ,‬כהנהגות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .‬בכל מה שאנו מייחסים לה׳ תכונות שונות (כגון חכם‪ ,‬גיבור) או‬ ‫דרך אמונה בחרתי‬ ‫רצונות שונים‪ -‬זה לא מצידו עצמו‪ ,‬אלא הצורה שבה הוא בחר‬ ‫‪.‬אהקב"ה הוא אחד‪ ,‬לא שייך אצלו מורכבות של רצונות שונים או‬ ‫שיתגלה לעיני הנבראים‪ .‬הוא פועל בעולם באופן שבמושגים‬ ‫תכונות שונות‪.‬‬ ‫שלנו נקרא "חכמה" וכדומה‪.‬‬ ‫שפה לנאמנים‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫היה הראשון‪ ,‬שניצל שם שמים לרעה; הוא הסוה את העריצות בהילת‬ ‫תגובה שנשלחה לעלון‪:‬‬ ‫קודש של רצון ה’ ודרש בשם ה’ הכרה בשלטונו‪... .‬‬ ‫בעלון ‪ 24‬כתבתם את דברי הרמב"ם בעניין דור אנוש‪ ,‬אבל לא מובן מדוע‬ ‫הרב הירש מדבר על השימוש של נמרוד בשם ה’ לצורך שלטונו‪ .‬אבל‬ ‫הכניס את אנוש בתוך הסיפור של אברהם‪ ,‬והלא כולם כלו במבול‪ ,‬ורק‬ ‫נ"ל שהדברים נכונים גם למה שאמרו חז"ל שבפסוק זה נאמר שנמרוד‬ ‫באיזור שנער החלה תנועה חדשה בראשות נמרוד‪ ,‬עם השקפות חדשות‬ ‫המריד את כל עולם נגד הקב"ה‪.‬‬ ‫[ששם לא ברור שזה קשור לסברת דור אנוש]‪ .‬ושם בא אברהם! בכל אופן‬ ‫כמה שזה נשמע לא נורמלי‪ -‬את ההמרדה הזו – הוא עשה בשם ה’‪ .‬את‬ ‫ייש"כ על העלון המחזק!‬ ‫הטענה שאם הקב"ה גוזר גזירה‪ ,‬הע"ז תבטל אותה‪ ,‬הוא אמר שרצון ה’‬ ‫תשובת המערכת‪:‬‬ ‫מתקיים בזה‪ .‬כנראה שהוא אמר שהקב"ה רוצה שיבטלו את הגזירות‬ ‫שלו‪ ,‬וכשמבקשים מהע"ז שתבטל את כל הגזירות‪ ,‬הקב"ה מרוצה מזה‪.‬‬ ‫תודה רבה על השאלה החשובה‪.‬‬ ‫ואת זה חז"ל כינו מרידה בקב"ה‪ ,‬אבל זה היה "לפני ה’"‪.‬‬ ‫מדברי חז"ל נראה שגם לאחר המבול עוד נותרו אנשים רעים בעולם‬ ‫ושוב תודה רבה על הדברים החשובים שאתם כותבים מדי שבוע‬ ‫שרצו לחטוא‪ ,‬לא נגמרו עושי רשעה בארץ אחרי דור המבול‪ ,‬היה להם‬ ‫ממשיכים (בעיקר חם וכנען וזרעם‪ ,‬ומדוע הם ניצלו מהמבול? זאת סוגיא נפרדת)‪.‬‬ ‫נתן גולדשמידט‬ ‫אלא שאף אחד לא העז להרשיע ולחזור לחטאים שלפני המבול‪ -‬כיון‬ ‫שבמבול הקב"ה לימד אותם את ידו החזקה‪ ,‬ואת עונשיו לעוברי‬ ‫רצונו‪.‬‬ ‫עד שבא נמרוד הרשע והצליח לנטרל את הפחד מהחטא בלבבות‬ ‫האנשים‪ ,‬בכך שאמר שיש לו היכולת למנוע עוד מבול‪ ,‬גם בחלק‬ ‫ה׳טבעי׳ שבזה "נעשה לרקיע סמוכות"‪ ,‬וגם בחלק ההשגחה שבזה‬ ‫"נטלו ע"ז ונתנוהו בראש המגדל‪ ,‬אמרו‪ -‬אם גוזר הקב"ה עלינו‬ ‫מצות אחדות השם‬ ‫גזירות‪ ,‬יהיה כנגדו ומעכבו"‪ .‬ובכך הפקיע מהם נמרוד את היראה‬ ‫מהקב"ה‪ .‬וכך‪ -‬לא פחדו לשוב לחטאיהם מלפני המבול‪ ,‬ששרשיהם‬ ‫התחילו בדור אנוש‪.‬‬ ‫אחדות במציאות‬ ‫נכון שבכדי להמשיך את העברות שמלפני המבול‪ ,‬הם הרשיעו עוד‬ ‫ ‪.‬דמעיקר הכוונה בזה שאחדות ה’ הינה אחדות מסוג אחר‬ ‫יותר מהם‪ ,‬וכמו שביארנו בגליון ‪ ,25‬אבל מכיוון שהכל התפתחויות‬ ‫לגמרי‪ ,‬שאינו קיים באף מציאות ובאף כוח אחר‪ ,‬דהיינו‬ ‫של הטעות מדור אנוש‪ ,‬הרמב"ם לא ראה צורך להאריך ולפרט‬ ‫שה’ אחד במציאות‪ ,‬באחדות גמורה‪ .‬ופירוש הדבר‪,‬‬ ‫דברים שאינם נצרכים להבנת הלכות ע"ז‪.‬‬ ‫שבשונה מכל המציאויות האחרות‪ ,‬שגם אם הן אחד‪ ,‬הן‬ ‫גם מורכבות‪ .‬מציאות ה’ הינה אחדות מסוג שונה‪ ,‬אחדות‬ ‫לכבוד כותבי העלון ’צדיק באמונתו יחיה’‬ ‫שאין בה חלקים כלל‪.1‬‬ ‫רציתי להודות לכם על העלון‪ .‬בגלל שמרגישים שאתם משקיעים‬ ‫כדי שכל דבר יהיה מדויק‪ ,‬חשבתי שכדאי יהיה להעיר על משהו‬ ‫ ‪.‬המביאור דברים אלו‪ ,‬כי הנה לפעמים אנו אומרים ’אחד’ על‬ ‫שניתן יותר לדייק‪.‬‬ ‫דבר שמורכב מחלקים שונים‪ ,‬ובהתחברותם או הרכבתם‬ ‫בעלון ‪ 25‬כתבתם שדור אנוש‪ ,‬טעו בע"ז כי חשבו שכך רצון ה’‪,‬‬ ‫יחד‪ ,‬נעשים לאחד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ארון שמורכב מחלקים רבים‪,‬‬ ‫וכמש"כ הרמב"ם‪" :‬טעותם וכסילותם‪ ,‬שמדמין שזה ההבל רצונך‬ ‫הנה בהתקבצם יחד לארון‪ ,‬אנו קוראים לו ארון ’אחד’‪.‬‬ ‫הוא" ‪ -‬ואמרתם שלעומתם דור הפלגה באו למרוד בקב"ה‪ ,‬ולא‬ ‫כמו"כ האדם מורכב מאיברים שונים והוא מוגדר כאדם‬ ‫חשבו שמה שהם עושים‪ ,‬זה רצון ה’‪.‬‬ ‫’אחד’‪ .‬וכן גם נפש האדם מורכבת מכוחות שונים והיא‬ ‫רציתי להעיר שרבינו הגדול רש"ר הירש כתב אחרת (בראשית י‪ ,‬ט)‪:‬‬ ‫מוגדרת כנפש ’אחת’‪ .‬כל אחדות כזו‪ ,‬נקראת "אחדות‬ ‫‪" ...‬לפני ה’" איננו רומז בשום מקום‪ ,‬שנעשה דבר בניגוד לרצון ה’‪.‬‬ ‫היפוכו של דבר‪ :‬הוא מתייחס תמיד לדבר‪ ,‬שרצון ה’ מתקיים בו‪.‬‬ ‫מורכבת"‪ ,‬ואצל הקב"ה לא שייך חלקים כלל‪.2‬‬ ‫‪ ...‬וכן הדבר גם כאן‪ :‬נמרוד היה גבור ציד "לפני ה’"‪ .‬הוא קיים את‬ ‫ה"דת" והלך "בשם ה’" ועשה את רצון האל; וזה שיא ההשחתה‬ ‫שבפרשת נמרוד‪.‬‬ ‫שם ה’ ‪ -‬אם יובן כהלכה ‪ -‬מעניק שחרור ושויון לכל אדם; בו יתנהגו‬ ‫‪ 11‬רמב"ם יסודי התורה א‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫הכל עם הכל במידת הרחמים והחסד; ושם זה טרם נשתכח מן הלב‪.‬‬ ‫‪ 22‬דרך ה’ א’ א‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫ועתה‪ ,‬נמרוד החל לשעבד את הבריות ולדכא אותם "בשם ה’"‪ .‬הוא‬ ‫‪4‬‬