צדיק באמונתו יחיה · Tzadik Be'emunasoy Yichye — תולדות (2026-11-09)

גליון 27
פרשת תולדות
קום לשבח את ה׳ -ואני לא?!" בתפילת ותיקין בהנץ החמה ,הרחובות ריקים ,שאון הרחוב עוד
אשריו שמקבל חיזוק מכל הנקרה בדרכו ,ולומד לא רק לא החל - ...וגם בשחרית של סו"ז קרישמע ...בתפילה בשעה
מהחתולים התרנגולים והנמלים (ראה דרכיה וחכם )...אלא הקבועה במנין הקבוע עם המתפללים הקבועים ...וגם במנין
אפילו מהמשולים לחמור ...אך אל לנו ליפול לחלישות הדעת המאולתר עם מי שהזדמן לשטיבל ...בתפילה של עוד יום רגיל,
מה׳תפילה׳ של אותה אומה חצופה .לא רק בגלל שחזקה על מאמץ להתרכז למרות טרדות החיים ...וגם בתפילת יום הכיפורים
אותם ׳רמקולי תפילה׳ המכונים מואזין -שמשמיעים תפילות מרגשת ,חלים ורועדים...במנחה של עקרת הבית שמצאה כמה
שהוקלטו מראש ,ואין להשוותם לבני עמ"י -הבנים המתוקים דקות להתפלל בין הבישולים והניקיונות ...ובתפילת שבת עם
של הקב"ה ,שמנתקים את עצמם מהכרית ומתגברים כארי -כדי טלית ,בבית הכנסת -מקדש מעט...
לעשות רצון אביהם שבשמים ולהתפלל לפניו. בכל מצב -יש נקודה שתמיד חוזרת על עצמה בכל תפילת שמונה
זהו לא ההבדל היחיד בין אור לחושך בין ישראל לעמים... עשרה .תפילת העמידה תמיד פותחת בשלוש ברכות השבח.
ההבדל המהותי הוא שהם ניגשים ל׳תפילה׳ מתוך חוסר הסכמה לא משנה אם בהמשך נעסוק ב 13ברכות בקשה ,או שמרכז
לבחירה שהוא בחר .הם ׳מתפללים׳ לה׳ ,אך מכחישים את התפילה יהיה -תפילות השבח בשבת .גם בשבחי "אתה בחרתנו"
בחירת ה׳ בזרעם של יצחק ויעקב .בני האמה שטוענים בעלות של יו"ט ,וגם ב"מלכויות ,זכרונות ושופרות" של ראש השנה...
על הירושה ,על המתנה של "להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך". שלוש ברכות תמיד תמיד תהיינה הפתיחה לתפילה.
תפילה לה׳ חייבת להיות מתוך הסכמה לבחירה של ה׳ .ה׳ בחר שלוש נקודות הפתיחה לתפילה
בבני האבות הקדושים .וכשניגשים להתפלל -מזכירים שאנו
שלוש ברכות השבח .שלוש נקודות שמהוות הבסיס לתפילה.
מגיעים מתוך הבחירה הזו.
בכל תפילה לפני אבינו שבשמים -אנחנו תמיד קודם כל משבחים
ולא זו בלבד ,אלא עלינו להגיע מתוך חיבור לסיבה שגרמה לפניו את שלוש הברכות האלו ,ומראים לו שניגשנו להתפלל
לבחירתם .ה׳ רצה בדרך שבה הם פרסמו את שמו ,ואנו מגיעים מתוך תפיסת עולם פנימית שמתאימה לאדם המתפלל.
מתוך "בוחר בדרכם ועושה כמעשיהם" .מתוך שאנו ממשיכים
ננסה קצת להבין את שלושת המסרים שיש להפנים מהברכות
לנהוג בדרך שהנחילו לנו אבותינו לקרוא בשמו הגדול.
הללו ,על מנת שבס"ד נחנך את עצמנו לגשת לתפילה בצורה
האבות לימדו אותנו להכיר בטובו וחסדו הגדול של הקב"ה יותר נכונה.
לברואיו ,לא כמו נמרוד הרשע שאמר שהקב"ה הוא לא לטובת
חז"ל למדו את ברכות השבח מתוך הפסוקים שבתחילת פרק
הנבראים .האבות לימדו אותנו לרצות בדברי ה׳ והחלטותיו ,לא
כ"ט בתהילים (המוכר לנו מקבלת שבת ומהכנסת ספר תורה)" .תנו רבנן:
כמו בוני מגדל בבל שהעמידו אליל בראש המגדל ואמרו :׳אם ה׳
מנין שאומרים אבות -שנאמר הבו לה׳ בני אלים .ומנין שאומרים
גוזר גזירה יבוא זה ויבטלה׳ .ועוד הרבה לימודים שהאבות לימדונו.
גבורות -שנאמר הבו לה׳ כבוד ועז .ומנין שאומרים קדושות -
גם אנו ,ניגש לתפילה בתור בני אילי הארץ ,בני האבות ,מתוך
שנאמר הבו לה׳ כבוד שמו השתחוו לה׳ בהדרת קדש (מגילה יז ,ב).
ההבנה שה׳ בחר בהם ובזרעם כי רצה את האופן שבו הם
מפרסמים את שמו בעולם ,ניגש לתפילה מתוך נסיון לחוש הברכה הראשונה -ברכת אבות
ולדעת כמה ה׳ טוב ומיטיב וחפץ לעשות חסד לבריותיו. "הבו לה׳ בני אלים" .והן האבות גבורי התורה והמצוות .משמעות
וכן ,מתוך רצון בהחלטות של ה׳ .אנו לא באים מתוך רצון לבקש בני אלים :בני החזקים ,החשובים ,כמו שכתוב" -ואת אילי הארץ
שה׳ יבטל את רצונותיו כדי למלא את רצוננו ,אלא מתוך רצון לקח" (ע"פ הר"ח שם ,ורש"י ר"ה לב ,א .ומקורם ביבמות כא ,א).
במה שה׳ רוצה -ובקשה שה׳ יכליל אותנו בתוך הרצון שלו. הקב"ה בחר באברהם יצחק ויעקב .בהם הוא חשק .הוא היה
"זכרני ה׳ ברצון עמך" (תהילים קו ,ד) .אנו יודעים שה׳ רוצה לגאול מרוצה מהדרך שבה עבדו אותו ופרסמו את שמו בעולם ,ועל כן
את ישראל ,ואנו מבקשים שיגאל אותנו מהצרות שיש לנו כעת. בחר אותם ואת זרעם -עם ישראל .שימשיכו בדרכם לפרסם שמו.
ובהכנה כזו לתפילה ,גם כל ברכות הבקשה שלנו יבואו מתוך כשניגשים לתפילה -חייבים להגיע מתוך הסכמה ורצון לבחירה
ממשיכי האבות ,שמקבלים את בחירת ה׳ .וגם כשנשבח בתפילות של ה׳ באבות ובזרעם .ואנו מבקשים בגלל החסד שה׳ עשה
השבת -נשבח שבח שה׳ רוצה בו ,שבח של העם שבחר. לאבותינו -שבחר בהם ובזרעם.
דיברנו מעט מאד על הלימוד מברכת אבות ,ובס"ד בגיליון הבא תיאר יהודי יקר שהתעורר בשעה מוקדמת מקולות המואזין-
נכתוב מעט על שתי הברכות הבאות. שהחוויה הזו עשתה אצלו ׳חיזוק׳ לתפילת ותיקין" .הם משכימים
1
גילוי ה׳ על ידי הנהגות שונות
היסוד השני :בנוגע לכל הכוחות בבריאה ,בנוסף לידיעה סיכום מגיליונות קודמים :ביררנו את יסודות אחדות ה׳
שמאחורי כל הדברים ה׳ עומד בדרך גלויה או בדרך נסתרת, בשליטתו ובהנהגתו .ביררנו את המשמעות הכלולה ביסוד של
צריכים אנו לדעת שלעתיד לבוא כל הכוחות יתבטלו ,ולא אחדות ה׳ בשליטה ובהנהגה ,שכלולים מכמה וכמה יסודות
תישאר להם אף שליטה וממשלה .והם אינם קיימים היום אלא גדולים ורחבים שהשתדלנו להעמיק בהם בגיליונות האחרונים:
רק לצורך אותו רוצה ה׳ ,הם קיימים ומיועדים רק למטרה אליה היסוד הראשון :שה׳ שליט בכל ומנהיג הכל ,לו השליטה
ה׳ ייעד אותם. והממשלה להחליט ולקבוע בעליונים ובתחתונים.
היסוד השלישי :ה׳ מנהיג את עולמו לכיוון התכלית
שהוא מתכנן .ה׳ רוצה במטרה מסוימת והוא דואג להביא
למטרה הזו את כל העולם .כשאנו מבחינים בהנהגות
שונות של ה׳ ,ורצונות שונים כאן בעולם הזה ,יש לדעת
שאין זה אוסף שמאגד רצונות שונים ,הנהגות ופעולות
שונות ,אלא כולם מכוונים למטרה המסוימת שבשבילה
ה׳ ברא מנהיג ומנהל את העולם ,וכולם הם רק דרכים הקב"ה שופט צדק הרחמים והחמלה הם לפי
ואמצעים שבהם ה׳ מביא את התכלית האחת והיחידה
אליה הוא מוליך את הבריאה כולה. מה שאנו רואים
למדנו להבין שגם כשמבינים שכל הפעולות השונות ומיחסים אל הבורא הרחמים והחנינה ,ואמתתם אצלנו חלישות
מובילות למטרה אחת -עדיין אין בזה די כדי לייחד את הנפש והמיית הטבע ,ואין זה ראוי לו יתברך .אבל אמנם הוא
שמו יתעלה .מחובתנו לייחדו אחדות שלמה ומלאה. שופט צדק ,גוזר בריש אדם אחד ,ועושר אדם אחר מבלי
וכלל לא לייחס לו הנהגות שונות ורצונות שונים. שישתנה בעצמותו ,ולא ירחם על אחד ולא יכעוס על אחר.
ואנחנו רואים כזה בשופטי בני אדם ,כששואלין אותם בדינין
הנהגות ה׳ שונות -מחמת שאנו רואים ודנין במה שמחייבת התורה ,ויהיו אנשים זוכים בדין ואחרים
חייבים .וישוב אצלינו בבחינת רשומיו ,פעם אל רחום וחנון,
בהם פעולות שונות ופעם אל קנוא ונוקם ,והוא יתברך איננו משתנה ממדה אל מדה.
נרחיב עוד בדברים :הקב"ה נעלה מעל כל תפיסה ומחשבה, (ספר הכוזרי מאמר ב אות ב)
ודאי שאין לנו יכולת לתפוס ולהשיג את מהותו .רצונו של
ה׳ הינו מעל למושגים שלנו וליכלתנו להבין ולקלוט .כשם כל תארי הבורא תארי הפעולות לא תארי עצמו
שאנו מבינים שמציאות ה׳ היא מציאות אחרת מציאות ואני אמשול לך בכח המדבר הנמצא באדם .שהוא כח אחד
שאינה ברת השגה ,כך עלינו להבין שרצונו אינו נתפס אצל אין רבוי בו ,ובו ידע החכמות והמלאכות ,ובו בעצמו יתפור,
נבראים ,כיון שהנבראים אינם שייכים לסוג המציאות הזו, וינגר ,ויארג ,ויבנה ,וילמוד ,וידע התשבורת ,וינהיג המדינה.
הם אינם שייכים לאותו סוג רצון. ואלו הפעולות מתחלפות מחוייבות מכח אחד פשוט אין רבוי
וכשם שמציאותו אחת היא במהותה ,אחת היא בהגדרתה, בו ,והפעולות המתחלפות ההם רבות מאד כמעט שאין תכלית
מציאות ה׳ היא מציאות שלא תתכן לה שניים ,כך גם רצונו למספרם ,ר"ל מספר הפעולות אשר יוציאם הכח המדבר.
הינו רצון שהוא אחד במהותו ובהגדרתו ,כי רצונו הוא רצון ואין רחוק אם כן בחוק הבורא יתעלה ,שיהיו אלו הפעולות
אחר מכל מושגי ומערכת הרצונות שאנו מכירים. המתחלפות באות מעצם אחד פשוט ,אין רבוי בו ולא ענין מוסף
אלא שה׳ ,מסיבות שאין ביכולתנו לעמוד על עיקרם ,רצה כלל .ויהיה כל תואר נמצא בספרי האלקים יתברך ,הוא תואר
ובחר לגלות לנו הכרה מסוימת ברצונו דרכיו והנהגותיו, פעולתו ,לא תואר עצמו ,או מורה על שלמות מוחלט ,לא שיש
ה׳ רצה שאנו הנבראים נכיר אותו" ,והנה הבורא נפח לו עצם מורכב מענינים מתחלפים ,שלא בהיותם בלתי מתירים
באפי נשמת חיים חכמת לב וטובת שכל ,להכירו וליראה (רמב"ם במו"נ א ,נג) מלת ההרכבה ,יבטל ענינה.
מלפניו( "...שערי תשובה א ,י) .הקב"ה ברא אותנו כדי שנכיר
אותו ונעבוד אותו ,על כן הוא גילה לנו משהו מרצונותיו השלמות בבורא מצד אמיתת מציאותו
דרכיו והנהגותיו. אך האדון ברוך הוא ,איננו בעל כחות שונים ,אף על פי שבאמת
העניין מותיר אותנו מבולבלים ,מצד אחד רצון ה׳ יש בו ענינים שבנו הם שונים ,כי הרי הוא רוצה ,והוא חכם ,והוא
אינו מושג ,ומצד שני הוא גילה לנו את רצונותיו .איך יכול ,והוא שלם בכל שלמות .אמנם אמיתת מציאותו הוא ענין
מסתדרים הדברים למעשה? אחד שכולל באמיתתו וגדרו כל מה שהוא שלמות .ונמצא שיש
ויותר מזה ,הרי אנו פוגשים רצונות רבים ,דרכים והנהגות בו כל השלמות ,לא כדבר נוסף על מהותו ואמיתת ענינו ,אלא
שונות ,ולכאורה זה מהווה סתירה לאחדות ה׳ .איך צריך מצד אמיתת ענינו בעצמו ,שכולל באמיתתו כל השלמות ,שאי
להבין את הדברים? אפשר לענין ההוא מבלתי כל השלמות מצד עצמו( .דרך ה׳ א׳ א ,ה)
2
שאצלנו נקראות גבורה .וכך גם כהנהגות שאצלנו נקראים חסד האש מרככת או מקשה?
ומשפט וכד׳ .ה׳ רצה שנכיר אותו ,ה׳ רצה שנדע אותו ,רצה הרמב"ם (מו"נ א ,נג) נותן לנו דוגמא כדי שנוכל לקרב את הדברים
שנעבוד אותו ,לכן הוא נתן לנו כלים להכיר אותו ,כמתנהג ופועל לשכלנו :האש ,מהו אותו כוח האש? האם כוח הבישול? כוח
באותם פעולות ,שאצלנו מתוארות כחסד ,גבורה ,חכמה ,רחמים, החימום? כוח השריפה? האש גם כן עושה דברים שונים
צדק ויושר. ולפעמים הפוכים זה מזה ,האש משחירה ,האש מלבינה ,האש
שלם בכל מיני שלמות מתיכה דברים ,האש מקשה דברים אחרים .א"כ איך נוכל לתאר
מהי האש?
כמו כן ,אנו יודעים שהקב"ה שלם בכל מיני שלימות .ה׳ כולו
טוב ,ה׳ הוא הטוב ,והוא השלם .וכל שלימות שהיא ,קיימת האש היא כוח מסוים שטבע ה׳ בבריאה ,והיא עושה פעולות
אצלו .לכן ברור לנו שה׳ הוא לא טיפש ח"ו ,הוא לא רע ח"ו ,כי שונות זו מזו ,בטבעה היא כוח של חום ,אבל פעולתה משתנה
כל אלו הם חסרונות ,ואצל ה׳ חסרונות לא שייכים. לפי הענין.
ויש בזה משל ,שלמרות שהאש היא דבר אחד ,היא עושה פעולות
דרכי ההנהגה הם גילוי שה׳ גילה כדי שאנו שונות .כך גם הקב"ה עושה פעולות שונות ,מכח רצון אחד.
כנבראים נכיר את שייכותנו אליו
השכל של העץ
כל ההנהגות של ה׳ שאנו פוגשים ,הם חלק מהגילוי שהקב"ה
נבאר במשל אחר ע"פ דברי רבי יהודה הלוי (כוזרי ב ,ב) .עץ -הוא
גילה לצורך אותו מטרה שהוא ברא את העולם ..הוא החליט
חכם או טיפש? האם עץ הוא גיבור או חלש? עצים אינם לא
לברוא עולם ,החליט לברוא בו אנשים ושהם יעבדו אותו "כל
הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו". חכמים ולא טיפשים ,לא גיבורים ולא חלשים ...כיון שעץ הוא
עץ! המושגים והערכים של חכמה וטפשות לא קיימים אצל
הוא רצה שאנשים יוכלו להכיר אותו ,ומשום כך ,כחלק ממערכת
דוממים אלא אצל בעלי שכל ,אדם יכול להיות חכם כלומר בעל
הבריאה שתכנן – בחר את דרכי ההנהגה שהיצורים האנושיים
שכל מפותח ,או טיפש ששכלו דל .אבל העץ שאין לו שכל ,והוא
יפגשו -וגילה את ההנהגות האלו שמתגלות לעינינו.
לא סוג חפץ שיכול להכיל שכל ,הוא אינו לא חכם ולא טיפש.
את הנהגתו מצידו יתברך אין ביכלתנו הוא עץ ,הוא דומם.
לתפוס וכמובן שמשל זה לא מבטא באמת את העניין לאשורו ,כי בעצים
לא שייכת הבנה ,כי הם מתחת התארים האלו .ואילו אצל הקב"ה
גם אחרי שה׳ ברא את העולם ,וגילה את ההנהגות שבחר להראות לא שייכים תארי בני אדם ,כי הוא מעל כל התארים האלו!
כלפינו ,חובה עלינו לזכור שההנהגות הללו הן אך ורק לפי איך (כשילדים שואלים -ה׳ רואה אותנו .מה ,יש לו עיניים?" אם מנסים להסביר
שאנחנו הנבראים תופסים מצידנו ,ולעולם לא נפגוש ולא נשיג לילדים שה׳ אינו גוף ,הם עלולים להרגיש שה׳ הוא ׳מסכן׳ .אך זו טעות! אצל
את הדברים איך שהם מצידו יתברך .אנחנו לא תופסים ולא ה׳ לא שייך חסרון ...לא נכון להסביר שאין לו עיניים ,אלא אדרבה -הוא -אינו
מסוגלים לתפוס את מהותו עצמו ,אלא רק את דרכי ההנהגה זקוק לעינים! הוא ברא בעצמו את כל העינים בעולם! הוא רואה הכל בלי צורך
שגילה בשבילנו ,דרכי ההנהגה שגילה כדי שנוכל להכיר אותו. בעינים! הוא לא זקוק לאזנים -הוא שומע הכל)...
ה׳ אחד תארי ה׳ הם מה שאנו משיגים לפי ערכנו
אחר שאנו מבינים יסודות אלו ,אנו מבינים מדוע כל מה מציאות ה׳ היא אחרת מכל מציאות שמוכרת לנו .פעולותיו,
שאנו מיחסים לה׳ רצונות והנהגות שונים ,ואנו חייבים לייחס רצונותיו ,דרכיו והנהגותיו אינם מתארים את מציאותו ועצמותו,
לו אותם -שהרי ה׳ נגלה אלינו בהר סיני וגילה לנו הרבה אינם מתארים את רצונו הנעלם ,שאותו אין אנו מכירים .אלא כל
מרצונותיו ,הלא המה התורה והמצוות ,אבל הם אינם מהווים אותם רצונות והנהגות מתארים את מה שאנו מכירים ומשיגים,
סתירה לאחדות מציאות ה׳ ,כיון שהם אינם מתיחסים למציאות מתוך מה שאנו רואים לעינינו .אלו ודאי הנהגות ישירות של ה׳,
ה׳ מצד מציאותו ,אלא רק מצד מה שאנו יודעים עליו ,ומצד מה אך מתוך מה שנראה לעינינו ,מתוך מה שהוא בוחר להראות לנו,
שאנו מכנים אותו לפי איך שאנו מזהים את הנהגותיו .אנו מכנים מתוך מה שהוא רוצה שנדע שנכיר ושנבין.
אותם לפי מערכת המושגים שלנו. מציאות ה׳ הינה מציאות שאין לנו בה השגה ותפיסה ,כי ה׳ הוא
אפילו כאשר אנו אומרים ה׳ אחד ,אין אנו מתארים את אחדות ה׳, ה׳ ,ואנו נבראים .אי אפשר לתאר את מציאות ה׳ כחכם ,כי המושג
שהרי אחדותו הינה אחדות אחרת מציאות אחרת ,ולא שייך אצלנו חכמה שייך למושגים של הנבראים ,ולא למושגים של ה׳.
להבין ולתפוס ,כיון שאנו מורכבים (כמו שביארנו בהרחבה בגליון .)21מה וכי ה׳ אינו חכם? חס וחלילה .אנו כן מזהים אצל ה׳ חכמה ,לפי
שאנו אומרים שה׳ אחד ,מבטאים בזה שכל מה שאנו מזהים שהוא איך שאנו מזהים את זה .כלומר התנהגויות ודרכים מהסוג הזה,
דבר מורכב באיזה צד ובאיזה דרך וסברא מסוימת ,כל זה לא שייך מבטאים אצלנו חכמה ,לכן אנו קוראים לה׳ חכם .זאת העובדה,
אצלו .ה׳ אינו מורכב .ה׳ הוא אחד מסוג אחר .הוא אחד מוחלט. וזוהי הדרך שלנו לתאר את מה שאנו מזהים .וכך ה׳ רצה שנתאר
שמע ישראל -הבן וקבל עם ישראל ,ה׳ -בורא הכל ,אלקינו- אותו ונכיר אותו .אבל זה רק לפי איך שאנו מזהים.
מנהיגנו ומשגיח עלינו ,ומנהל אותנו בכל מיני דרכים ופעולות, כך זה בחכמה וכך זה בגבורה ,בחסד ובמשפט ,אנו אומרים שה׳
ה׳ אחד -הכל זה אותו ה׳ שהוא אחד גמור". גיבור ,כי אנו מזהים את ההנהגות שהוא מתנהג איתנו ,כהנהגות
3
.בכל מה שאנו מייחסים לה׳ תכונות שונות (כגון חכם ,גיבור) או דרך אמונה בחרתי
רצונות שונים -זה לא מצידו עצמו ,אלא הצורה שבה הוא בחר .אהקב"ה הוא אחד ,לא שייך אצלו מורכבות של רצונות שונים או
שיתגלה לעיני הנבראים .הוא פועל בעולם באופן שבמושגים תכונות שונות.
שלנו נקרא "חכמה" וכדומה.
שפה לנאמנים
מכתבים למערכת
היה הראשון ,שניצל שם שמים לרעה; הוא הסוה את העריצות בהילת תגובה שנשלחה לעלון:
קודש של רצון ה’ ודרש בשם ה’ הכרה בשלטונו... . בעלון 24כתבתם את דברי הרמב"ם בעניין דור אנוש ,אבל לא מובן מדוע
הרב הירש מדבר על השימוש של נמרוד בשם ה’ לצורך שלטונו .אבל הכניס את אנוש בתוך הסיפור של אברהם ,והלא כולם כלו במבול ,ורק
נ"ל שהדברים נכונים גם למה שאמרו חז"ל שבפסוק זה נאמר שנמרוד באיזור שנער החלה תנועה חדשה בראשות נמרוד ,עם השקפות חדשות
המריד את כל עולם נגד הקב"ה. [ששם לא ברור שזה קשור לסברת דור אנוש] .ושם בא אברהם! בכל אופן
כמה שזה נשמע לא נורמלי -את ההמרדה הזו – הוא עשה בשם ה’ .את ייש"כ על העלון המחזק!
הטענה שאם הקב"ה גוזר גזירה ,הע"ז תבטל אותה ,הוא אמר שרצון ה’
תשובת המערכת:
מתקיים בזה .כנראה שהוא אמר שהקב"ה רוצה שיבטלו את הגזירות
שלו ,וכשמבקשים מהע"ז שתבטל את כל הגזירות ,הקב"ה מרוצה מזה. תודה רבה על השאלה החשובה.
ואת זה חז"ל כינו מרידה בקב"ה ,אבל זה היה "לפני ה’". מדברי חז"ל נראה שגם לאחר המבול עוד נותרו אנשים רעים בעולם
ושוב תודה רבה על הדברים החשובים שאתם כותבים מדי שבוע שרצו לחטוא ,לא נגמרו עושי רשעה בארץ אחרי דור המבול ,היה להם
ממשיכים (בעיקר חם וכנען וזרעם ,ומדוע הם ניצלו מהמבול? זאת סוגיא נפרדת).
נתן גולדשמידט
אלא שאף אחד לא העז להרשיע ולחזור לחטאים שלפני המבול -כיון
שבמבול הקב"ה לימד אותם את ידו החזקה ,ואת עונשיו לעוברי
רצונו.
עד שבא נמרוד הרשע והצליח לנטרל את הפחד מהחטא בלבבות
האנשים ,בכך שאמר שיש לו היכולת למנוע עוד מבול ,גם בחלק
ה׳טבעי׳ שבזה "נעשה לרקיע סמוכות" ,וגם בחלק ההשגחה שבזה
"נטלו ע"ז ונתנוהו בראש המגדל ,אמרו -אם גוזר הקב"ה עלינו
מצות אחדות השם גזירות ,יהיה כנגדו ומעכבו" .ובכך הפקיע מהם נמרוד את היראה
מהקב"ה .וכך -לא פחדו לשוב לחטאיהם מלפני המבול ,ששרשיהם
התחילו בדור אנוש.
אחדות במציאות
נכון שבכדי להמשיך את העברות שמלפני המבול ,הם הרשיעו עוד
.דמעיקר הכוונה בזה שאחדות ה’ הינה אחדות מסוג אחר יותר מהם ,וכמו שביארנו בגליון ,25אבל מכיוון שהכל התפתחויות
לגמרי ,שאינו קיים באף מציאות ובאף כוח אחר ,דהיינו של הטעות מדור אנוש ,הרמב"ם לא ראה צורך להאריך ולפרט
שה’ אחד במציאות ,באחדות גמורה .ופירוש הדבר, דברים שאינם נצרכים להבנת הלכות ע"ז.
שבשונה מכל המציאויות האחרות ,שגם אם הן אחד ,הן
גם מורכבות .מציאות ה’ הינה אחדות מסוג שונה ,אחדות לכבוד כותבי העלון ’צדיק באמונתו יחיה’
שאין בה חלקים כלל.1 רציתי להודות לכם על העלון .בגלל שמרגישים שאתם משקיעים
כדי שכל דבר יהיה מדויק ,חשבתי שכדאי יהיה להעיר על משהו
.המביאור דברים אלו ,כי הנה לפעמים אנו אומרים ’אחד’ על שניתן יותר לדייק.
דבר שמורכב מחלקים שונים ,ובהתחברותם או הרכבתם בעלון 25כתבתם שדור אנוש ,טעו בע"ז כי חשבו שכך רצון ה’,
יחד ,נעשים לאחד .לדוגמא ,ארון שמורכב מחלקים רבים, וכמש"כ הרמב"ם" :טעותם וכסילותם ,שמדמין שזה ההבל רצונך
הנה בהתקבצם יחד לארון ,אנו קוראים לו ארון ’אחד’. הוא" -ואמרתם שלעומתם דור הפלגה באו למרוד בקב"ה ,ולא
כמו"כ האדם מורכב מאיברים שונים והוא מוגדר כאדם חשבו שמה שהם עושים ,זה רצון ה’.
’אחד’ .וכן גם נפש האדם מורכבת מכוחות שונים והיא רציתי להעיר שרבינו הגדול רש"ר הירש כתב אחרת (בראשית י ,ט):
מוגדרת כנפש ’אחת’ .כל אחדות כזו ,נקראת "אחדות " ...לפני ה’" איננו רומז בשום מקום ,שנעשה דבר בניגוד לרצון ה’.
היפוכו של דבר :הוא מתייחס תמיד לדבר ,שרצון ה’ מתקיים בו.
מורכבת" ,ואצל הקב"ה לא שייך חלקים כלל.2
...וכן הדבר גם כאן :נמרוד היה גבור ציד "לפני ה’" .הוא קיים את
ה"דת" והלך "בשם ה’" ועשה את רצון האל; וזה שיא ההשחתה
שבפרשת נמרוד.
שם ה’ -אם יובן כהלכה -מעניק שחרור ושויון לכל אדם; בו יתנהגו
11רמב"ם יסודי התורה א ,ז. הכל עם הכל במידת הרחמים והחסד; ושם זה טרם נשתכח מן הלב.
22דרך ה’ א’ א ,ה. ועתה ,נמרוד החל לשעבד את הבריות ולדכא אותם "בשם ה’" .הוא
4
