gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena  - Zichron L'hair — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מד ‪ -‬פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫❖‬ ‫❖ דרשות המאיר‬ ‫❖‬ ‫❖ פרשת השבוע‬ ‫מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק‬ ‫מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע‬ ‫דרשה קודם תקיעת שופר ראש השנה תרצ"ג‬ ‫השגחה על הבנים בעינא פקיחא‬ ‫ַוי ְִהי כִ י ז ֵָקן יִצְ חָ ק ו ִַתכְ הֶ ין ָ עֵ ינָיו מֵ ְראֹ ת (כז‪ ,‬א)‪ .‬ויש לבאר בהקדם מה שאמרו ז"ל‬ ‫והיה טרם יקראו ואני אענה‬ ‫(יומא כח‪ ):‬יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה‪ ,‬שנאמר‪ַ ,‬וי ְִהי כִ י ז ֵָקן יִצְ חָ ק‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫וי"ל דמכיון שהיה יושב בישיבה לא דקדק כ"כ על מעשי עשיו‪ ,‬וע"כ ו ִַתכְ הֶ ין ָ עֵ ינָיו‬ ‫קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי (איכה ג‪ ,‬נו)‪.‬‬ ‫מֵ ְראֹת את בנו עשו אם הולך בדרך טובה‪ ,‬כי אהבה מקלקלת את השורה‪ ,‬והיה‬ ‫ויש לדקדק במה שאמר לרוחתי ואח"כ לשועתי‪ ,‬דלכאורה היה לו לומר‬ ‫יצחק מדמה שהוא צדיק‪ ,‬כי היה שואל אותו כיצד מעשרים את המלח‪ ,‬וכיון שהיה‬ ‫להיפך שהרי בתחילה צועקים לישועה ורק אח"כ באה הרווחה בישועת‬ ‫נראה לו כצדיק שוב לא הביט בו ומעשיו‪ ,‬ו ִַתכְ הֶ ין ָ עֵ ינָיו מֵ ְראֹ ת‪.‬‬ ‫ה'‪ .‬ויש לפרש ע"ד הכתוב (ישעיהו סה כד) והיה טרם יקראו ואני אענה‪,‬‬ ‫הּודית בַ ת בְ אֵ ִרי וגו'‪ ,‬ו ִַת ְהיֶין ָ‬ ‫וכיון שכך ַו ְי ִהי עֵ ָשו בֶ ן אַ ְרבָ ִעים ָשנָה וַיִ ַקח ִא ָשה אֶ ת ְי ִ‬ ‫עוד הם מדברים ואני אשמע‪ ,‬אף כאן הפי' אל תעלם אזנך לרוחתי‬ ‫מֹ ַרת רּוחַ לְ יִצְ חָ ק ּולְ ִרבְ ָקה (לעיל כו‪ ,‬לד‪-‬לה)‪ .‬כי מי שאינו מביט על בניו שילכו בדרך‬ ‫טובה‪ ,‬גורם להם שיהיו לוקחים אחר כך נשים שאינן מהוגנות‪ ,‬שאוכלות נבילות‬ ‫לשועתי‪ ,‬הבקשה היא שיקדים השי"ת רוחתי וימהר להחיש ישועתי אף‬ ‫וטריפות‪ ,‬עד ש אם בעת זקנתו ירצה להיות אצל בניו לא יוכל להיות אצלם כי‬ ‫בטרם שועתי‪ ,‬שאף בטרם אקרא יענה אותי ויוציאני למרחב‪ .‬ויעזור‬ ‫אוכלים נבילות וטריפות‪:‬‬ ‫השי"ת שאכן יהיה כן‪.‬‬ ‫לבישת בגדי כבוד בעת התפילה‬ ‫כאשר עושים רצונו של מקום אנו בבחינת‬ ‫ו ִַת ַקח ִרבְ ָקה אֶ ת בִ גְ דֵ י עֵ ָשו בְ נָּה הַ ָגדֹל הַ חֲ מֻ דֹת (כז‪ ,‬טו)‪ .‬איתא בירושלמי (מגילה‬ ‫בנים ונהיה רצויים תמיד כשנשוב בתשובה‬ ‫פ"א הי"א) בִ גְ דֵ י עֵ ָשו בְ נָּה הַ ָגדֹל הַ חֲ מֻ דֹת‪ ,‬ש היה משמש בהם בכהונה גדולה‪.‬‬ ‫ובגדים אלו היה משמש בהם את אביו‪ ,‬כמו שאמרו במדרש (בראשית רבה סה‪,‬‬ ‫ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך (תהילים קיט‪ ,‬קס)‪ ,‬ערוב עבדך‬ ‫טז) עשו בשעה שהיה משמש את אביו לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫לטוב אל יעשקוני זדים (שם קכב)‪.‬‬ ‫אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫י"ל עפ"י מה ששמעתי מאאמו"ר הה"ג הצ' שליט"א [רבי נתן דוד‬ ‫נראה מזה מוסר השכל‪ ,‬שבשעה שאדם הולך להתפלל ילך בבגדים טובים ולא‬ ‫זצוק"ל] לפרש הכתוב (תהילים מז‪ ,‬ו) עלה אלהים בתרועה ה' בקול‬ ‫בבגדים שהולך בשוק ועושה מלאכתו‪ ,‬משום הַ ְק ִריבֵ הּו נָא לְ פֶ חָ ֶתָך (מלאכי א‪ ,‬ח)‪,‬‬ ‫שופר‪ ,‬וכמדומה לי שקצת מזה הוא בדברי חיים ז"ל‪ ,‬שאע"פ שקודם‬ ‫שאם כשהולך לאדם גדול מלביש בגדים יקרים‪ ,‬כל שכן כשהולך להתפלל ילך‬ ‫תקיעת שופר היתה מידת הדין‪ ,‬כידוע (ב"ר לג‪ ,‬ג) ששם אלוהים מורה‬ ‫בבגדים נאים‪ .‬שאפילו עשו הרשע שהיה משמש בכהונה היה משמש בבגדי‬ ‫החמודות שלו‪ ,‬שחמד אותם מנמרוד והרגו ולקח את בגדיו (עיין רש"י)‪ ,‬ובגדים‬ ‫על הדין‪ ,‬אך הוי"ה בקול שופר ע"י תקיעת שופר הולך הקב"ה מכסא דין‬ ‫אלו היו בגדי אדם הראשון‪ ,‬ובהם הלך לעשות עבודה שהיתה חביבה בעיניו‪:‬‬ ‫לכסא רחמים ומעוררין מידת הוי"ה שהוא הרחמים‪.‬‬ ‫והנה מסופר מהה"ק רבי אהרן קארלינער ז"ל כשעבר לפני התיבה‬ ‫קולו של יעקב נעשה ַקל אצל עשו‬ ‫בראש השנה בשחרית והגיע לומר 'המלך' התעלף ונפל על הארץ ולא‬ ‫ַוי ֹאמֶ ר הַ קֹ ל קֹול ַיעֲקֹ ב וְהַ יָדַ יִם יְדֵ י עֵ ָשו (כז‪ ,‬כג)‪ .‬הנה בתחילה נכתב הַ קֹ ל חסר בלי‬ ‫היה בו כח לעמוד עוד על רגליו‪ ,‬ורק אחר איזה זמן התעורר והתחזק‬ ‫וא"ו‪ ,‬ואחר כך קֹול מלא וא"ו ‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬שראה יצחק מה שעתיד להיות עם בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ורצה לברך את עשו‪ ,‬כי ראה שיעקב ועשו חלקו בבטן אמם‪ ,‬יעקב נטל‬ ‫להמשיך בתפילתו‪ .‬אחר התפילה כשנשאל מה היה באותה שעה‪ ,‬השיב‬ ‫לחלקו העולם הבא‪ ,‬ועשו העולם הזה‪ .‬היה ברצונו שיהיה שלום בין האחים‪ ,‬ורצה‬ ‫שכשבא לומר המלך נזכר מדברי הגמ' בגיטין דף נו‪ .‬במעשה דאספסינוס‬ ‫לברך את עשו בברכת עולם הזה‪ ,‬וליעקב בברכת עולם הבא‪ ,‬ויהיה שלום ביניהם‪.‬‬ ‫קיסר שאמר לרבי יוחנן בן זכאי שקרא לו מלך‪" ,‬אי מלכא אנא‪ ,‬עד‬ ‫כי א ז יהיו כמו יששכר עם זבולון‪ ,‬שיעקב יתן לעשו שכר תורתו‪ ,‬ועשו יפרנס אותו‪.‬‬ ‫האידנא אמאי לא אתית לגבאי"‪ ,‬והתבוננתי שאנחנו ג"כ כשצועקים‬ ‫אך כאשר ראה יצחק הדורות של עשו ויעקב‪ ,‬ראה שיהיה אצלו הַ קֹל קֹול ַיעֲקֹ ב‪,‬‬ ‫עתה המלך ורצונינו לשוב אליו ולהתפלל לפניו‪ ,‬יש עלינו ג"כ טענה זו‬ ‫וקל אותיות ַקל‪ ,‬היינו שיהיה אצל עשיו ַקל [בפת"ח] קֹול ַיעֲקֹ ב‪ ,‬ולא ירצה להביט‬ ‫שאם מלך הוא למה לא באנו עד עתה אליו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ולשמוע את קולו של יעקב‪ ,‬במה שצוע קין על הצרות שלהם‪ ,‬שהורג אותם בלי‬ ‫אך יש לומר שאנו יש לנו תירוץ ע"ז‪ ,‬כי הרי הקב"ה אינו רק מלך עלינו‬ ‫שום דבר‪ ,‬וסותם אזנו משמוע הקול בכיות של יעקב‪ ,‬מדוע הורג אותם ואת טפם‬ ‫בחנם ובלא דבר‪ .‬רק וְהַ יָדַ יִם יְדֵ י עֵ ָשו להרוג ולשרש ולעקור את ישראל רח"ל‪ ,‬וראה‬ ‫שהרי הוא לנו בבחינת אב‪ ,‬ובן אצל אביו יכול לבוא ולשוב בכל פעם‬ ‫יצחק שאינו כדאי להיות ביחד עם עשו הרשע‪ ,‬אם לא יברך את ישראל‪.‬‬ ‫שירצה‪ ,‬ותמיד יהיה מרוצה לאביו וישמח בהתקרבותו אליו‪.‬‬ ‫וגם ַ'קל קול יעקב' במה שלומד בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪ ,‬ואינו חס על זה‪ ,‬רק‬ ‫אכן זה דוקא אם מתעוררים לתשובה עכ"פ ביום זה‪ ,‬שבאופן זה אמרו‬ ‫ברצונו לבטל מהם שלא ילמדו ושלא יתפללו בבתי מדרשות ובתי כנסיות‪ ,‬כי סוגר‬ ‫חז"ל (עיין ב"ב י‪ .‬וקידושין לו‪ ):‬שאם ישראל עושין רצונו של מקום הם‬ ‫הבתי כנסיות והרג את התלמידי חכמים ואת ילדיהם רח"ל‪ ,‬כמו שכתוב במדרש‬ ‫קרויים בנים למקום‪ ,‬ואם אין עושין רצונו של מקום קרויין עבדים‪ ,‬ע"כ‬ ‫איכה‪ ,‬וכמו שהיה כעת בשנות המלחמה האיומה‪ ,‬ולפיכך ַויְבָ רֲ כֵ הּו‪ ,‬ליעקב‪:‬‬ ‫שאין לנו כח לעמוד כל כך במסירות נפש נגד היצה"ר ולעבוד ד' מתוך‬ ‫אם האדם מקבל על עצמו לילך בדרך הישר לכה"פ מעכשיו‪ ,‬אז הוא‬ ‫הדחק והצער ח"ו‪ ,‬אנו מבקשים מהשי"ת שיסיר מאיתנו מניעות היצר‬ ‫בבחינת בן למקום ואין עליו הקושיא כ"כ מדוע לא בא עד עתה‪.‬‬ ‫וטירדות הפרנסה ונזכה לשבר התאוות וכח היצר הרע ויופרד מאיתנו‬ ‫וזה הוא ביותר בשעת תקיעת שופר שהוא זמן תשובה והוא בא לעורר‬ ‫בניקל ולא נצטרך כ"כ למסירות נפש ע"ז וכך נזכה לשוב אל ה' באמת‪.‬‬ ‫הישנים בהבלי הזמן‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב עלה אלהים בתרועה היינו הגם‬ ‫אנו מבקשים שיערב השי"ת מידת הרחמים בתוך הדין‬ ‫שמידת הדין בבחינת אלוקים מתעצמת ביום זה ושואלים על האדם מדוע‬ ‫לא בא עד הנה‪ ,‬אך הוי"ה בקול שופר ע"י קול שופר ותשובת בני ישראל‬ ‫והנה איתא בבעל הטורים (בראשית א) שסופי התיבות בראשית ברא‬ ‫שעולה עימה נתהפך הדין לרחמים‪ ,‬לפי שאז קרויין בנים למקום והבנים‬ ‫אלהים‪ ,‬א' מברא‪ ,‬מ' מאלוהים ות' מבראשית‪ ,‬עולה תיבת אמ"ת‪ ,‬והוא‬ ‫יכולים לשוב אל אביהם בכל זמן ויקבלו אותם ברחמים‪.‬‬ ‫מלמד שברא הקדוש ברוך הוא העולם באמת‪ ,‬וכמו שהסמיכו בבראשית‬ ‫רבה (א‪ ,‬ז) הפסוק שאנו עוסקים בו ראש דברך אמת‪ .‬ובספה"ק ביארו זה‬ ‫ויש לפרש לפ"ז מ"ש בתהלים פט (כז) הוא יקראני אבי אתה אלי וצור‬ ‫עפ"י מה שאמרו חז"ל (רש"י בראשית א‪ ,‬א וראה בר"ר יב‪ ,‬טו) ברא‬ ‫ישועתי‪ ,‬שאם יקרא אבי ויהיה כבן לפני המקום‪ ,‬לא יהיה עליו טענה על‬ ‫אלהים‪ ,‬ולא אמר ברא ה'‪ ,‬שבתחלה עלה במחשבה לבראו במדת הדין‪,‬‬ ‫כל העבר‪ ,‬ולא ישאלו אותו מדוע לא בא עד עכשיו‪ ,‬כי הבן יכול לבוא בכל‬ ‫ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין‪,‬‬ ‫עת‪ ,‬ועל כן עי"ז אלי צור ישועתי יהיה ביכלתו להיות לו ישועה מן השי"ת‪.‬‬ ‫היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים‪ .‬וע"כ יש‬ ‫בני ישראל בפנימיותם רוצים לקיים רצון ה'‬ ‫בתחילת בראשית ס"ת אמת והסמיכו הפסוק ראש דברך אמת‪ ,‬להורות‬ ‫על מידת האמת והדין שעלו במחשבה בבריאת העולם‪.‬‬ ‫אלא שהיצר בוער בקרבם בכל עת‬ ‫ועפי"ז יתפרש גם סיפא דקרא ולעולם כל משפט צדקך‪ ,‬היינו שכאשר‬ ‫ויש לומר עוד תירוץ שנוכל להשיב על הטענה הנ"ל מדוע לא באנו עד‬ ‫ראה שאין העולם מתקיים במידת הדין‪ ,‬שיתף משפט צדקך‪ ,‬שיהיה עם‬ ‫עכשיו‪ ,‬והוא מרומז במה שהשיב ר' יוחנן בן זכאי לאספסינוס‪ ,‬כמובא‬ ‫המשפט גם צדקה ורחמים‪.‬‬ ‫בגמ' שם שאמר‪ ,‬בריוני דאית בן לא שבקינן‪ ,‬שזה אף אנו יכולים לומר‪,‬‬ ‫שהבריונים הנמצאים בתוכנו דהיינו היצר וחילותיו‪ ,‬וגם הנמצאים‬ ‫כמו כן גם כעת שהוא יום הרת עולם‪ ,‬בו נברא האדם‪ ,‬והוא יום הדין ואנו‬ ‫בסביבותינו הם אנשים רעים שחוטאים ומחטיאים את אחרים‪ ,‬הם לא‬ ‫עבדיו העומדים במשפט לפניו‪ ,‬נבקש ונייחל שאע"פ כן ערוב עבדך לטוב‪,‬‬ ‫הניחו אותנו לבוא אל המלך מבעוד מועד‪.‬‬ ‫שאע"פ שאנו לפניך כעבדים ואתה כעת בבחינת מלך שמנהיג עבדיו‬ ‫במידת הדין‪ ,‬אנו מבקשים שיערב לנו‪ ,‬עבדיו‪ ,‬הטוב עם הדין‪ ,‬וישתף‬ ‫ומבואר שם בגמ' ששאל ע"ז אספסינוס אילו חבית של דבש ודרקון‬ ‫עימה מידת הרחמים להוציא כאור משפטינו‪.‬‬ ‫[נחש] כרוך עליה לא היו שוברין את החבית בשביל דרקון‪ ,‬ולדרכינו המשל‬ ‫בזה הוא על בני ישראל שיודעים שה' הוא המלך על כל הארץ ורצונם‬ ‫ועיקר כוונתינו בבקשה זו הוא בשביל שאל יעשקוני זדים היינו שלא‬ ‫בפנימיותם לעשות אך ורק רצון ה' ולשוב בתשובה‪ ,‬והם כמו החבית של‬ ‫יתגבר עלינו היצר הרע‪ ,‬כי כאשר יש לבני ישראל כל טוב‪ ,‬אינם נופלים‬ ‫דבש‪ ,‬אבל הנחש‪ ,‬זה היצה"ר שהוא הנחש הקדמוני‪ ,‬כרוך עליה ואין‬ ‫ברשת היצר הרע כל כך‪ ,‬כי באמת בפנימיות לבבם אינם חפצים אלא‬ ‫מניח אותנו לשוב אליו‪ ,‬אך ע"ז שאל אספסינוס שבודאי צריך לשבור את‬ ‫לקיים רצון השי"ת‪ ,‬וכל חטאיהם אינם אלא מחמת דוחק הפרנסה וכובד‬ ‫החבית כדי שיפול הנחש‪ ,‬דהיינו שאנו צריכים שיהיה לנו מסירות נפש‬ ‫הצרות והיצר הרע הבוער בקרבם‪ ,‬וכמו שנתבאר ברמז הגמ' בריוני דאית‬ ‫לשבור התאוות והמידות הרעות כדי שיפול הנחש זה היצה"ר ולא יפתנו‬ ‫בן לא שבקינן‪ ,‬ע"כ נבקש שיוציא השי"ת כאור משפטינו וייטיב לנו‬ ‫כ"כ‪ ,‬או שיזכיר לעצמו יום המיתה כדי להכניע כח היצר וכנזכר בגמ'‬ ‫הכתיבה והחתימה בימים אלו וישפיע עלינו כל טוב‪ ,‬ועי"ז לא יעשקוני‬ ‫ברכות (ה‪.).‬‬ ‫זדים ולא ניפול בעצת היצר הרע וכמ"ש שקלינן לדרקון וקטלינן ליה‬ ‫וחביתא שבקינן לה‪.‬‬ ‫אך גם על זה אמרו בגמ' שם שהיה לו להשיב לאספסינוס שקלינן צבתא‬ ‫ושקלינן ליה לדרקון וקטלינן ליה וחביתא שבקינן לה‪ ,‬והרמז שבזמנינו‬ ‫בגמ' קדושין דף מ‪ :‬כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד‪ ,‬נשאלה שאילה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול‪ ,‬נענה רבי טרפון ואמר מעשה‬ ‫גדול‪ ,‬נענה ר"ע ואמר תלמוד גדול‪ ,‬נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה‪ .‬וקשה דאם תכלית התלמוד הוא שיביא לידי מעשה למה אמרו מפני‬ ‫זה שהתלמוד גדול‪ ,‬אדרבה המעשה הוא העיקר והלימוד אינו אלא טפל כלפיו‪ .‬וגם צ"ב מ"ש נענו כולם ואמרו וכו' דמשמע מלשון זה שגם רבי טרפון חזר מסברתו‬ ‫והסכים עמהם שהתלמוד גדול‪ .‬גם יש לדקדק במה שאמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה‪ ,‬דלכאורה הוי מצי למימר תלמוד גדול שמביא לידי מעשה‪ ,‬ולמה‬ ‫כפלו תיבת תלמוד ‪ .‬אך י"ל שאחר שאמר רבי עקיבא שהתלמוד גדול‪ ,‬קיבלו כולם את דבריו כי הוא ידע את שפלותם של אותם שאינם לומדים התורה כי היה בתחילתו‬ ‫עם הארץ וכידוע מה שאמר (פסחים מט‪ ):‬כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור‪ ,‬ורצ"ל שמי שאינו לומד תורה אף אינו רוצה ללמוד‬ ‫מדרכי החכמים ומעשיהם‪ ,‬כי עמי הארץ שונאים לת"ח‪ ,‬וע"כ מה גדולה מעלת הלימוד שמביאה לידי מעשה‪.‬‬ ‫והסיקו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה יל"פ שנתכווונו בכפל הלשון על שני ענינים במעלת לימוד‪ ,‬האחד שהתלמוד גדול מצד עצמו‪ ,‬שמקיים‬ ‫בלימודו גם מצוה מע שית‪ ,‬אשר ציוונו (דברים ו ז) ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו'‪ ,‬ובתורתו יהגה יומם ולילה (תהילים א ב)‪ ,‬ומעלה נוספת היא שהתלמוד‬ ‫מביא לידי לידי מעשה‪ ,‬כי אם אינו לומד ואין לו ידיעה ממצוות ה' האיך יוכל לקיימם‪ ,‬ומכל שכן לדקדק בהם ולעשותם כראוי‪ ,‬כי אין בור ירא חטא ולא ע"ה חסיד‬ ‫(מתוך דרוש לספר תורה ביום א' פ' עקב י"ז מנחם אב תרפ"ד)‪.‬‬ ‫(אבות פ"ב מ"ה)‪ .‬הרי כי יש בתלמוד ב' מעלות‪ ,‬לעומת המעשה שאינה אלא מצוה אחת‪.‬‬