אמסנא - זיכרון להאיר · Amsena - Zichron L'hair — תולדות (2026-11-09)

גליון מד -פרשת תולדות תשפ"ז
❖ ❖ דרשות המאיר ❖ ❖ פרשת השבוע
מתוך דרשות רבנו זי"ע מכתי"ק מכתי"ק של רבנו מהרש"מ הכהן מאמסנא זי"ע
דרשה קודם תקיעת שופר ראש השנה תרצ"ג השגחה על הבנים בעינא פקיחא
ַוי ְִהי כִ י ז ֵָקן יִצְ חָ ק ו ִַתכְ הֶ ין ָ עֵ ינָיו מֵ ְראֹ ת (כז ,א) .ויש לבאר בהקדם מה שאמרו ז"ל
והיה טרם יקראו ואני אענה (יומא כח ):יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה ,שנאמרַ ,וי ְִהי כִ י ז ֵָקן יִצְ חָ ק ,ע"כ.
וי"ל דמכיון שהיה יושב בישיבה לא דקדק כ"כ על מעשי עשיו ,וע"כ ו ִַתכְ הֶ ין ָ עֵ ינָיו
קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי (איכה ג ,נו). מֵ ְראֹת את בנו עשו אם הולך בדרך טובה ,כי אהבה מקלקלת את השורה ,והיה
ויש לדקדק במה שאמר לרוחתי ואח"כ לשועתי ,דלכאורה היה לו לומר יצחק מדמה שהוא צדיק ,כי היה שואל אותו כיצד מעשרים את המלח ,וכיון שהיה
להיפך שהרי בתחילה צועקים לישועה ורק אח"כ באה הרווחה בישועת נראה לו כצדיק שוב לא הביט בו ומעשיו ,ו ִַתכְ הֶ ין ָ עֵ ינָיו מֵ ְראֹ ת.
ה' .ויש לפרש ע"ד הכתוב (ישעיהו סה כד) והיה טרם יקראו ואני אענה, הּודית בַ ת בְ אֵ ִרי וגו' ,ו ִַת ְהיֶין ָ
וכיון שכך ַו ְי ִהי עֵ ָשו בֶ ן אַ ְרבָ ִעים ָשנָה וַיִ ַקח ִא ָשה אֶ ת ְי ִ
עוד הם מדברים ואני אשמע ,אף כאן הפי' אל תעלם אזנך לרוחתי מֹ ַרת רּוחַ לְ יִצְ חָ ק ּולְ ִרבְ ָקה (לעיל כו ,לד-לה) .כי מי שאינו מביט על בניו שילכו בדרך
טובה ,גורם להם שיהיו לוקחים אחר כך נשים שאינן מהוגנות ,שאוכלות נבילות
לשועתי ,הבקשה היא שיקדים השי"ת רוחתי וימהר להחיש ישועתי אף
וטריפות ,עד ש אם בעת זקנתו ירצה להיות אצל בניו לא יוכל להיות אצלם כי
בטרם שועתי ,שאף בטרם אקרא יענה אותי ויוציאני למרחב .ויעזור אוכלים נבילות וטריפות:
השי"ת שאכן יהיה כן.
לבישת בגדי כבוד בעת התפילה
כאשר עושים רצונו של מקום אנו בבחינת ו ִַת ַקח ִרבְ ָקה אֶ ת בִ גְ דֵ י עֵ ָשו בְ נָּה הַ ָגדֹל הַ חֲ מֻ דֹת (כז ,טו) .איתא בירושלמי (מגילה
בנים ונהיה רצויים תמיד כשנשוב בתשובה פ"א הי"א) בִ גְ דֵ י עֵ ָשו בְ נָּה הַ ָגדֹל הַ חֲ מֻ דֹת ,ש היה משמש בהם בכהונה גדולה.
ובגדים אלו היה משמש בהם את אביו ,כמו שאמרו במדרש (בראשית רבה סה,
ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך (תהילים קיט ,קס) ,ערוב עבדך טז) עשו בשעה שהיה משמש את אביו לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות ,אמר,
לטוב אל יעשקוני זדים (שם קכב). אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות ,ע"כ.
י"ל עפ"י מה ששמעתי מאאמו"ר הה"ג הצ' שליט"א [רבי נתן דוד נראה מזה מוסר השכל ,שבשעה שאדם הולך להתפלל ילך בבגדים טובים ולא
זצוק"ל] לפרש הכתוב (תהילים מז ,ו) עלה אלהים בתרועה ה' בקול בבגדים שהולך בשוק ועושה מלאכתו ,משום הַ ְק ִריבֵ הּו נָא לְ פֶ חָ ֶתָך (מלאכי א ,ח),
שופר ,וכמדומה לי שקצת מזה הוא בדברי חיים ז"ל ,שאע"פ שקודם שאם כשהולך לאדם גדול מלביש בגדים יקרים ,כל שכן כשהולך להתפלל ילך
תקיעת שופר היתה מידת הדין ,כידוע (ב"ר לג ,ג) ששם אלוהים מורה בבגדים נאים .שאפילו עשו הרשע שהיה משמש בכהונה היה משמש בבגדי
החמודות שלו ,שחמד אותם מנמרוד והרגו ולקח את בגדיו (עיין רש"י) ,ובגדים
על הדין ,אך הוי"ה בקול שופר ע"י תקיעת שופר הולך הקב"ה מכסא דין
אלו היו בגדי אדם הראשון ,ובהם הלך לעשות עבודה שהיתה חביבה בעיניו:
לכסא רחמים ומעוררין מידת הוי"ה שהוא הרחמים.
והנה מסופר מהה"ק רבי אהרן קארלינער ז"ל כשעבר לפני התיבה
קולו של יעקב נעשה ַקל אצל עשו
בראש השנה בשחרית והגיע לומר 'המלך' התעלף ונפל על הארץ ולא ַוי ֹאמֶ ר הַ קֹ ל קֹול ַיעֲקֹ ב וְהַ יָדַ יִם יְדֵ י עֵ ָשו (כז ,כג) .הנה בתחילה נכתב הַ קֹ ל חסר בלי
היה בו כח לעמוד עוד על רגליו ,ורק אחר איזה זמן התעורר והתחזק וא"ו ,ואחר כך קֹול מלא וא"ו .ויש לבאר ,שראה יצחק מה שעתיד להיות עם בני
ישראל ,ורצה לברך את עשו ,כי ראה שיעקב ועשו חלקו בבטן אמם ,יעקב נטל
להמשיך בתפילתו .אחר התפילה כשנשאל מה היה באותה שעה ,השיב
לחלקו העולם הבא ,ועשו העולם הזה .היה ברצונו שיהיה שלום בין האחים ,ורצה
שכשבא לומר המלך נזכר מדברי הגמ' בגיטין דף נו .במעשה דאספסינוס לברך את עשו בברכת עולם הזה ,וליעקב בברכת עולם הבא ,ויהיה שלום ביניהם.
קיסר שאמר לרבי יוחנן בן זכאי שקרא לו מלך" ,אי מלכא אנא ,עד כי א ז יהיו כמו יששכר עם זבולון ,שיעקב יתן לעשו שכר תורתו ,ועשו יפרנס אותו.
האידנא אמאי לא אתית לגבאי" ,והתבוננתי שאנחנו ג"כ כשצועקים אך כאשר ראה יצחק הדורות של עשו ויעקב ,ראה שיהיה אצלו הַ קֹל קֹול ַיעֲקֹ ב,
עתה המלך ורצונינו לשוב אליו ולהתפלל לפניו ,יש עלינו ג"כ טענה זו וקל אותיות ַקל ,היינו שיהיה אצל עשיו ַקל [בפת"ח] קֹול ַיעֲקֹ ב ,ולא ירצה להביט
שאם מלך הוא למה לא באנו עד עתה אליו ,עכ"ד. ולשמוע את קולו של יעקב ,במה שצוע קין על הצרות שלהם ,שהורג אותם בלי
אך יש לומר שאנו יש לנו תירוץ ע"ז ,כי הרי הקב"ה אינו רק מלך עלינו שום דבר ,וסותם אזנו משמוע הקול בכיות של יעקב ,מדוע הורג אותם ואת טפם
בחנם ובלא דבר .רק וְהַ יָדַ יִם יְדֵ י עֵ ָשו להרוג ולשרש ולעקור את ישראל רח"ל ,וראה
שהרי הוא לנו בבחינת אב ,ובן אצל אביו יכול לבוא ולשוב בכל פעם
יצחק שאינו כדאי להיות ביחד עם עשו הרשע ,אם לא יברך את ישראל.
שירצה ,ותמיד יהיה מרוצה לאביו וישמח בהתקרבותו אליו.
וגם ַ'קל קול יעקב' במה שלומד בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ,ואינו חס על זה ,רק
אכן זה דוקא אם מתעוררים לתשובה עכ"פ ביום זה ,שבאופן זה אמרו ברצונו לבטל מהם שלא ילמדו ושלא יתפללו בבתי מדרשות ובתי כנסיות ,כי סוגר
חז"ל (עיין ב"ב י .וקידושין לו ):שאם ישראל עושין רצונו של מקום הם הבתי כנסיות והרג את התלמידי חכמים ואת ילדיהם רח"ל ,כמו שכתוב במדרש
קרויים בנים למקום ,ואם אין עושין רצונו של מקום קרויין עבדים ,ע"כ איכה ,וכמו שהיה כעת בשנות המלחמה האיומה ,ולפיכך ַויְבָ רֲ כֵ הּו ,ליעקב:
שאין לנו כח לעמוד כל כך במסירות נפש נגד היצה"ר ולעבוד ד' מתוך אם האדם מקבל על עצמו לילך בדרך הישר לכה"פ מעכשיו ,אז הוא
הדחק והצער ח"ו ,אנו מבקשים מהשי"ת שיסיר מאיתנו מניעות היצר בבחינת בן למקום ואין עליו הקושיא כ"כ מדוע לא בא עד עתה.
וטירדות הפרנסה ונזכה לשבר התאוות וכח היצר הרע ויופרד מאיתנו וזה הוא ביותר בשעת תקיעת שופר שהוא זמן תשובה והוא בא לעורר
בניקל ולא נצטרך כ"כ למסירות נפש ע"ז וכך נזכה לשוב אל ה' באמת. הישנים בהבלי הזמן ,וזהו שאמר הכתוב עלה אלהים בתרועה היינו הגם
אנו מבקשים שיערב השי"ת מידת הרחמים בתוך הדין שמידת הדין בבחינת אלוקים מתעצמת ביום זה ושואלים על האדם מדוע
לא בא עד הנה ,אך הוי"ה בקול שופר ע"י קול שופר ותשובת בני ישראל
והנה איתא בבעל הטורים (בראשית א) שסופי התיבות בראשית ברא
שעולה עימה נתהפך הדין לרחמים ,לפי שאז קרויין בנים למקום והבנים
אלהים ,א' מברא ,מ' מאלוהים ות' מבראשית ,עולה תיבת אמ"ת ,והוא
יכולים לשוב אל אביהם בכל זמן ויקבלו אותם ברחמים.
מלמד שברא הקדוש ברוך הוא העולם באמת ,וכמו שהסמיכו בבראשית
רבה (א ,ז) הפסוק שאנו עוסקים בו ראש דברך אמת .ובספה"ק ביארו זה ויש לפרש לפ"ז מ"ש בתהלים פט (כז) הוא יקראני אבי אתה אלי וצור
עפ"י מה שאמרו חז"ל (רש"י בראשית א ,א וראה בר"ר יב ,טו) ברא ישועתי ,שאם יקרא אבי ויהיה כבן לפני המקום ,לא יהיה עליו טענה על
אלהים ,ולא אמר ברא ה' ,שבתחלה עלה במחשבה לבראו במדת הדין, כל העבר ,ולא ישאלו אותו מדוע לא בא עד עכשיו ,כי הבן יכול לבוא בכל
ראה שאין העולם מתקיים ,הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, עת ,ועל כן עי"ז אלי צור ישועתי יהיה ביכלתו להיות לו ישועה מן השי"ת.
היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים .וע"כ יש בני ישראל בפנימיותם רוצים לקיים רצון ה'
בתחילת בראשית ס"ת אמת והסמיכו הפסוק ראש דברך אמת ,להורות
על מידת האמת והדין שעלו במחשבה בבריאת העולם. אלא שהיצר בוער בקרבם בכל עת
ועפי"ז יתפרש גם סיפא דקרא ולעולם כל משפט צדקך ,היינו שכאשר ויש לומר עוד תירוץ שנוכל להשיב על הטענה הנ"ל מדוע לא באנו עד
ראה שאין העולם מתקיים במידת הדין ,שיתף משפט צדקך ,שיהיה עם עכשיו ,והוא מרומז במה שהשיב ר' יוחנן בן זכאי לאספסינוס ,כמובא
המשפט גם צדקה ורחמים. בגמ' שם שאמר ,בריוני דאית בן לא שבקינן ,שזה אף אנו יכולים לומר,
שהבריונים הנמצאים בתוכנו דהיינו היצר וחילותיו ,וגם הנמצאים
כמו כן גם כעת שהוא יום הרת עולם ,בו נברא האדם ,והוא יום הדין ואנו
בסביבותינו הם אנשים רעים שחוטאים ומחטיאים את אחרים ,הם לא
עבדיו העומדים במשפט לפניו ,נבקש ונייחל שאע"פ כן ערוב עבדך לטוב,
הניחו אותנו לבוא אל המלך מבעוד מועד.
שאע"פ שאנו לפניך כעבדים ואתה כעת בבחינת מלך שמנהיג עבדיו
במידת הדין ,אנו מבקשים שיערב לנו ,עבדיו ,הטוב עם הדין ,וישתף ומבואר שם בגמ' ששאל ע"ז אספסינוס אילו חבית של דבש ודרקון
עימה מידת הרחמים להוציא כאור משפטינו. [נחש] כרוך עליה לא היו שוברין את החבית בשביל דרקון ,ולדרכינו המשל
בזה הוא על בני ישראל שיודעים שה' הוא המלך על כל הארץ ורצונם
ועיקר כוונתינו בבקשה זו הוא בשביל שאל יעשקוני זדים היינו שלא
בפנימיותם לעשות אך ורק רצון ה' ולשוב בתשובה ,והם כמו החבית של
יתגבר עלינו היצר הרע ,כי כאשר יש לבני ישראל כל טוב ,אינם נופלים
דבש ,אבל הנחש ,זה היצה"ר שהוא הנחש הקדמוני ,כרוך עליה ואין
ברשת היצר הרע כל כך ,כי באמת בפנימיות לבבם אינם חפצים אלא
מניח אותנו לשוב אליו ,אך ע"ז שאל אספסינוס שבודאי צריך לשבור את
לקיים רצון השי"ת ,וכל חטאיהם אינם אלא מחמת דוחק הפרנסה וכובד
החבית כדי שיפול הנחש ,דהיינו שאנו צריכים שיהיה לנו מסירות נפש
הצרות והיצר הרע הבוער בקרבם ,וכמו שנתבאר ברמז הגמ' בריוני דאית
לשבור התאוות והמידות הרעות כדי שיפול הנחש זה היצה"ר ולא יפתנו
בן לא שבקינן ,ע"כ נבקש שיוציא השי"ת כאור משפטינו וייטיב לנו
כ"כ ,או שיזכיר לעצמו יום המיתה כדי להכניע כח היצר וכנזכר בגמ'
הכתיבה והחתימה בימים אלו וישפיע עלינו כל טוב ,ועי"ז לא יעשקוני
ברכות (ה.).
זדים ולא ניפול בעצת היצר הרע וכמ"ש שקלינן לדרקון וקטלינן ליה
וחביתא שבקינן לה. אך גם על זה אמרו בגמ' שם שהיה לו להשיב לאספסינוס שקלינן צבתא
ושקלינן ליה לדרקון וקטלינן ליה וחביתא שבקינן לה ,והרמז שבזמנינו
בגמ' קדושין דף מ :כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד ,נשאלה שאילה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול ,נענה רבי טרפון ואמר מעשה
גדול ,נענה ר"ע ואמר תלמוד גדול ,נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה .וקשה דאם תכלית התלמוד הוא שיביא לידי מעשה למה אמרו מפני
זה שהתלמוד גדול ,אדרבה המעשה הוא העיקר והלימוד אינו אלא טפל כלפיו .וגם צ"ב מ"ש נענו כולם ואמרו וכו' דמשמע מלשון זה שגם רבי טרפון חזר מסברתו
והסכים עמהם שהתלמוד גדול .גם יש לדקדק במה שאמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה ,דלכאורה הוי מצי למימר תלמוד גדול שמביא לידי מעשה ,ולמה
כפלו תיבת תלמוד .אך י"ל שאחר שאמר רבי עקיבא שהתלמוד גדול ,קיבלו כולם את דבריו כי הוא ידע את שפלותם של אותם שאינם לומדים התורה כי היה בתחילתו
עם הארץ וכידוע מה שאמר (פסחים מט ):כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור ,ורצ"ל שמי שאינו לומד תורה אף אינו רוצה ללמוד
מדרכי החכמים ומעשיהם ,כי עמי הארץ שונאים לת"ח ,וע"כ מה גדולה מעלת הלימוד שמביאה לידי מעשה.
והסיקו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה יל"פ שנתכווונו בכפל הלשון על שני ענינים במעלת לימוד ,האחד שהתלמוד גדול מצד עצמו ,שמקיים
בלימודו גם מצוה מע שית ,אשר ציוונו (דברים ו ז) ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו' ,ובתורתו יהגה יומם ולילה (תהילים א ב) ,ומעלה נוספת היא שהתלמוד
מביא לידי לידי מעשה ,כי אם אינו לומד ואין לו ידיעה ממצוות ה' האיך יוכל לקיימם ,ומכל שכן לדקדק בהם ולעשותם כראוי ,כי אין בור ירא חטא ולא ע"ה חסיד
(מתוך דרוש לספר תורה ביום א' פ' עקב י"ז מנחם אב תרפ"ד). (אבות פ"ב מ"ה) .הרי כי יש בתלמוד ב' מעלות ,לעומת המעשה שאינה אלא מצוה אחת.
