נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
מתוך שיעורי תורת הנפש ע"י הגה"צ ר' יהושע נתן פייפער שליט"א ,אבד"ק ברכת מנחם
גליון ט"ז
"הייתי נבהל"
מהי 'טראומה' וכיצד לטפל בה
לאדם ידיעה או ענין חדש שלא הורגל רפואת הנפש ורפואת הגוף שוות זו
בה עד אז המערערת אצלו מה שהיה תוכן הענינים: לזו
מוסכם אצלו מאז ומעולם ,רובא דעלמא
בגליון הקודם (מאמר חנוניך חלץ
לוקחים את המציאות החדשה ששמעו
א .רפואת הנפש נלמדת מרפואת ממסגרים) נגענו במושג יסוד בתורת
עליה ,ומבינים כיצד היא נוגעת אליהם, הגוף. הנפש הקרוי ‘טראומה’ [ ,]traumaש�ה
ונשארים צלולים ומיושבים בדעתם ב .הטעות שבדחיקת 'טראומה' פחד מהעתיד לקרות -הנובע על פי
וממשיכים את חייהם במעט זהירות ורגש. רוב ממעשה או חשש שאדם שמע או
נוספת ,אך יש אנשים שכשמקבלים ג .מכת גוף מתרפאה מאליה הרגיש ,גדול רב ורם כל כך ,עד שמפריע
ידיעה או מציאות חדשה ,תיכף ומיד ומכת נפש נשארת חקוקה בלב. ומונע ממנו לחיות את חיי היום יום
הם נכנסים ל’טראומת נפש’ וכל מוחם ד .ריפוי טראומת הנפש על ידי כראוי .והעמקנו לראות בין הדברים ,את
ומחשבתם אינו אלא על מה ששמעו זה ההתבוננות בכאב ובמשמעותו.
ה’טראומה’ הגדולה שאבותינו ורבותינו
עתה ,ממה היא נעשתה וכיצד ישמרו ה' .דאגה בלב איש ישחינה יכלו להימצא בה בשנות חייהם הקשות,
מפניה עד שקשה מאד להרגיעם. לאחרים' – אופן הרפואה בזה.
ואת דרך החיים שסללו עבורנו שלא לתת
לרגשות הפחד והדאגה להביאנו לידי
שלא לדחוק חלילה סערת רגש
מרה שחורה ועצבות ,ואדרבה ,לקחת את
ו’טראומה’ ורפואת הנפש חד הן ,היינו ,שחולי הגוף
הדוחק והמיצר ולחזק בהם אחרים לבל
ועוד זאת למדים אנו מדימוי רפואת ודרכי רפואתו -שהם חיצונים ונגלים
יפלו ושיתייצבו על דרך המלך.
הנפש לרפואת הגוף ,שכשם שבחולי לכל ,מלמדים ומגלים את דרך החולי
והרפואה של הנפש הפנימית ,שכן הגוף במאמר שלפנינו ,נרחיב ונשרש
הגוף אי אפשר לומר למקבל המכה
אינו אלא לבוש לנפש הפנימית שבתוכו. לעומק מהו המושג ‘טראומה’ ,כדי להבין
שאין במכאובו מאומה ,כי אין החי יכול
על נכון מה מתחולל בגוף האדם הנמצא
להכחיש את החי שהגוף נחבל ודואב ועל פי יסוד זה נבאר ,שכשם שכשגוף
עליו ,כך גם ב’טראומת הנפש’ לא שייך במצב זה ומהי הדרך להחיש מזור
נחבל ומקבל מכה ,נחלקים הברואים ותרופה למכת נפש זו .כי כשנבין היטב
לומר לאדם הנמצא ב’טראומה’ ופחד לשני מחנות :א .אנשים שגופם אינו
שאין ממש בפחדיו והוא לחוץ ודואג את הגדרתה ועניינה ,נוכל להגיע לידי
מייחס חשיבות למכה והפצע מגליד ‘נפשי ישובב’ ,מנוחת הדעת ורוגע הנפש,
לחינם .לפי שהאמת איתו וחששו קיים,
ומתרפא במהרה .ב .אנשים שגופם ולעבוד את ה’ מתוך הרחבת המוחין
אלא שחסרה לו ההבנה ,שאותו דבר
חלוש יותר ,ואשר על כן זמן רפואתם כרצון איש ואיש.
ששמע עליו אמנם קשה וכואב ,אך צריך
לעיין בו ולראות האם הוא אכן חמור כל מכל מכאוב ומכה ארוך יותר. כלל גדול מסור בידינו מחכמי האמת
כך ,או כיצד שייך לסדר זאת באופן שלא כן גם לענין ‘חולי הנפש’ ,כשבאה ורופאי הנפשות ,לפיו רפואת הגוף
1 גליון ט"ו
הדרך הנכונה לטפל בסערת יפגע בו.
אנא נפשי
כתבית יהבית
רגשות וב'טראומה' ,אינה והדרך הנכונה לטפל בסערת רגשות
וב’טראומה’ ,אינה על ידי דחיקת הקושי,
על ידי דחיקת הקושי ,לומר לומר לאותו אחד שאין ממש בפחדיו וחששו 'כל המדות הם צפונים
בנפש האדם ,עד שהרוח
לשווא ,כי האמת איתו ללא ספק שהמכה
לאותו אחד שאין ממש כואבת ,ומה שחברו אינו מתפעל מזה הוא
מעלה איזה ציור על הלב ,ויש
בכח האדם להעלות את הציור
בפחדיו וחששו לשווא, רק משום שזכה ל’נפש בריאה’ וכאב זה
אינו גורם לו לערעור שלוותו ,ומשל למה
למעלה וכן להשפילו למטה,
למשל ,יכול לעורר ציור טוב
הדבר דומה ,לשני אנשים שהילכו בדרך או רע מן המדות ,ואז יבוא בו
סמוך למים שנפלו והחליקו על גבי הארץ, הרוח ויגלהו ויעלהו אל הלב
את רעהו באבן או באגרוף’ ,שרמז והדרכה שלא ניתן להקיש ולשאול כיצד אחד שבר להמשיל בו הציור הלז ,כמו
יש בה ,כיצד ‘ראוי לריב’ ולהתנהג עם שונאו ציור הגאוה או הענוה הקנאה
את רגליו והשני קם בלא פגע ,כי הראשון והתאוה וכדומה.
גם בשעת מדון ומחלוקת ,שכשנמצאים היה חלוש בטבעו ובעל עצמות רכות ,וחברו
יֻבן אנשים’ וכל אחד חורשבמצב של ‘וכי ְיְ ִִר ֻ בין כוחות הנפש נמצא גם
היה בריא ואיתן ועם עצמות וגידים וחזקים,
רעה לחברו ,טוב יותר שיתקיים ‘והכה איש כן הדאגה ,שהוא מה שאדם
שכמו כן בעת נפילה ל’מים רבים’ של עירוב דואג על העתיד ,והציור הזה
את רעהו באבן או באגרוף’ ,שיכהו ויזיק את המוחין ,לא שייך לשאול ולהקיש מאחד כשימשול בלב מנפש ועד
גופו ואפילו ‘באבן או באגרוף’ ,ממה שיקניטו לרעהו ,כי כל אחד ואחד מגיב לטרדת הנפש בשר יכלה ,שגם העשיר
בדברים ,לפי שחולי הגוף הוא דבר המתרפא באופן שונה. והשליו ,כשתמשול הדאגה
והולך לאחר זמן ,וגם אם נפל ונכשל במרים בלבו ,ידאג על העתיד פן
על יד על חברו ,לא יהיה לדבר סימן עולמית, ‘חדר טראומה’ בחולי הנפש יחרב ביתו ,פן יכלה עשרו,
מה שאינו בהלבנת פנים והשפלת נפשו, פן ימותו בניו ,פן ימשלו
‘טראומת הנפש’ ורפואתה למה היא אויביו עליו וכדומה ,והוא
שאין רפואה למכה זו ואברתו לעד שמרה,
דומה ,למקום הנקרא ‘חדר טראומה’ הנמצא ביגון תמידי ,ועת יעלה ציור
כי נשאר תמיד בנפש הזכרון מאותו דיבור הדאגה בלב ,נתן החכם ב'
בכל בית חולים [ ]hospitalלריפוי הגוף,
וענין. עצות לזה :א .להשפיל הציור
שתפקידו להשיב את הגוף לתיקונו הכה
הלז ולהורידו לעומק הנפש,
ללי ,ורק לאחר שהגוף חוזר מעט לסדרו,
‘טראומה’ נשארת חקוקה בנפש ושם בחושך שמו יכוסה על
ניתן להתחיל ולראות אלו חושים וגידים ידי שיסיח דעתו מרעיונות
וזהו שאומרת כנסת ישראל על חורבן צריכים רפואה פרטית יותר ולהעביר את כאלה ולא ידאג .ב .שיעלה על
הבית וגלות ירושלים ‘זכור תזכור ותשוח החולה למחלקת בית החולים [Hospital לבו ציורים טובים מתנגדים
עלי נפשי’ (איכה ג ,כ) ,שאף על פי שלדאבון ]wardהמתמחה בענין זה בייחוד ,כי לא לציורי הדאגה ,למשל ,יצייר
לב אנו מצויים בגלות שנים רבות כל כך, ניתן להתחיל בריפוי איבר פרטי מבלי להה שאחריתו טוב ,שביתו יעמוד
כשאנו נזכרים ש’מפני חטאנו גלינו מארצנו נכון -שהוא מלא ברכת ה',
תייחס תחילה ל’טראומה’ הכללית .שכך
ושיש תקוה לאחריתו.
ונתרחקנו מעל אדמתנו’ ,הפורענויות קמה גם ב’טראומת הנפש’ ,תחילה וראש צריך
וגם נצבה מחדש ו’תשוח עלי נפשי’ ,כי וזה שכתוב 'דאגה בלב
לקבל את ה’חולה בנפשו’ ולהבין את הקושי
איש' -כשעלה ציור הדאגה
במעשה החורבן יש ‘טראומה רוחנית’ וחרדה והמכאוב שבאו לפתחו ולסייע לו ,ורק לאחר וימשול בלב ,העצה או
בכלל ישראל עד עולם ,וזכרון זה אינו יכול מכן אפשר להחיש לו מזור ותרופה על ידי ש'ישחנה' ויורידנה למטה ,או
להימחק ונשאר קבוע לעד ,כ’טראומה’ שלא הבנת המציאות החדשה ,ולראות כיצד ניתן שישמחנה בדבר טוב ,ועל ידי
פקעה בכדי. לסייע בעדו בפרטים הקטנים שהביאו לידי ציור טוב לעומת ציור הרע
חולי הנפש. והמעציב ישמח אותה.
וצא ולמד מיוסף הצדיק ,שאף שהיה משנה
למלך ונתון ברומו של עולם ,שליט ומשביר וכן אמרו חז"ל (יומא עה ,א)
לכל עם הארץ (בראשית מב ,ו) ,וכל הארץ מכת גוף עדיפה ממכת נפש חד אמר יסיחנה מדעתו וחד
אמר יסיחנה לאחרים .ושניהם
באו מצרימה לשבור אל יוסף (שם מא ,נז), ועלינו לדעת ,כי ה’טראומה’ שבנפש אמת ומיוסדים בשני חלקי
מעיד הכתוב עליו שכשירדו שבטי יה ועמדו היא עמוקה ואמיתית ,ואין מקום לזלזל הכתוב ,במה שכתוב 'ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה'
לפניו ‘ויבקש לבכות’ (שם מג ,ל) לפי שנזכר ולומר לאדם ‘וכי נער אתה שהינך מפחד הוא שיסיחנה מדעתו .ובמה
בחלומותיו ובצער שנגרם לו על ידי השבטים, ומתהלך בחרדה על זאת’ ,כי הנפש בשונה שכתוב 'דבר טוב ישמחנה'
והדבר כאב לו .ואף שבוודאי עומק רב תלוי מהגוף אינה מתרפאה בכדי ,וכל פגיעה -הוא שיסיח אותה לאחרים
בבכיו זה ובצער שעשה לאחיו כדי לתקן את רצה לומר לרעיונות אחרות
רעה ברגשות הנפש נשארת חקוקה וטבועה
טובות משמחות.
חטאם ,אין המקרא יוצא מידי פשוטו שיוסף וקשה מאד לשרשה מן המח ,וכאותה
(קדוש ישראל – חלק שני עמוד
הצדיק נזכר ב’טראומה’ שהיתה מנת חלקו שפירש בקדשו הרבי ר’ יהונתן אייבשיץ
סג)
כשנמכר על ידי אחיו בביזיון גדול ,כשעמדו זצ”ל בספרו ‘תפארת יהונתן’ מה שכתוב
השטים לפניו ‘ויזכור יוסף את החלומות יֻבן אנשים והכה איש
(שמות כא ,יח) ‘וכי ְיְ ִִר ֻ
גליון ט"ו 2
באחריתו ,וכשם שמצינו ביוסף הצדיק
שירד ממעלתו הרמה שהיה ‘בן זקונים’
יותר שיתקיים 'והכה אשר חלם להם’ (שם מב ,ט) ,עלה צערו
בלבו ,אלא שהוא שהיה שליט על עצמו,
לאביו (בראשית לז ,ג) כדי שירד מצרימה איש את רעהו באבן או ידע כיצד להתנהג בדעת ובתבונה ,והלך
ויוכל לסלול דרך עבור יעקב אבינו וכל
בית ישראל ברדתם לשם (ויקרא רבה באגרוף' ,שיכהו ויזיק לבכות בחדרו ,מבלי לתת לרגשי לבו
לפעול על מוחו והתנהגותו.
לב ,ה) ,ומאותו רגע שבא לידי הכרה זו
הוטב לו ,לפי שידע שכל שעה שהוא
את גופו ואפילו 'באבן או וכאשר אמרנו כן ראינו גם בספר
שרוי בטומאת מצרים ,היא כדי ‘לשום באגרוף' ,ממה שיקניטו תהלים ,שדוד המלך לא דחק והרחיק
את צרותיו ממנו ואמר שלא היו ,אלא
שארית בארץ ולהחיות עם רב’ (בראשית
מה ,ז) ,שכמו כן מה שנראה לו עתה מכה בדברים, ‘כלו בדמעות עיני’ (תהלים פ ,ו) וזכר
היטב מה שעבר עליו ,כי כמו שביארנו
כואבת ,היא לטובתו. התרופה ל’טראומת הנפש’ אינה לדחות
לא אחת מוצאים אדם שהתגורר להם גם את חלקם שלא ירגישו כמוהם. זאת ולומר שאין בה ממש ,אלא אדרבה
בשכירות בבית אחד זמן ממושך, ונמצינו למדים מזה מה שביררנו, לדעת שהיא קיימת ואמיתית ,אך לדעת
וביום מן הימים הודיעו בעל הדירה ש’טראומה’ שנחקקה בנפש אינה נעלמת כיצד לפעול עמה.
שעליו לצאת מביתו או לשלם יותר מעצמה ,וכדי להביא מזור ורפואה
עבור השכירות ,והוא מזדעק ונמצא לטראומת הנפש המפריעה להתנהגות אין רפואה מעצמה למכת נפש
ב’טראומה’ ‘מאין יבוא עזרי’ ולהיכן אלך היום יום ,יש לטפל בה ביישוב הדעת ולפי שנפש מבוהלת אינה מתרפאה
ואפנה ,אך לאחר זמן מתברר שדווקא זה או בעבודה עצמית קשה יום אחר יום, מעצמה ,כואב עד מאד לראות אנשים
שהיה במצב של ‘מאין’ בחוסר כל ,הוא או על ידי רופאי נפשות המכירים בטיב הסובלים מטראומות שונות ואפילו
גרם לו ש’יבוא עזרי’ ,שבזכות זה נכנס הנפש ונבכיה. קטנות שעברו עליהם בימי ילדותם,
לעובי הקורה לחפש ולמצוא עבורו בית כגון שלא רצו ללכת למקום הלימודים
�
חדש ולקנותו ,ולהיפטר מדמי השכירות ‘דאגה בלב איש ישחנה’ ַ‘ -יַ ְְׁש ֶֶח ָ �ָּנה’ והכריחו אותם לעלות להסעה [School
ההולכים לריק .ובמחשבות אלו הופך ]busבעל כרחם בעודם בוכים ,או
אם כן ,משביררנו את הכלל הראשון
האדם את ה’טראומה’ שהיתה בחלקו, שהוריהם חייבו אותם לגמור את האוכל
שחלילה וחס מלזלזל או לדחות את
ומוכיח לנפשו שכל ה’רעה’ היתה הטבה שהכינו עבורם וכל כיוצא בזה ,שהאדם
הפחד שב’טראומה’ ולומר שאין בה
גדולה עבורו ,ומסיר את הפחד והחרדה עצמו סבור שאלו קטנות שבקטנות שאין
ממש ,נוכל להמשיך בדרך הריפוי על פי
מהמשכיר שלו לשעבר או מלעבור להם כל השפעה עליו ,אך המציאות היא
דירות וכדו’. אומרם ז”ל (יומא עה ,א) בפירוש הפסוק
שפעמים רבות ‘ברוב הימים תמצאנו’,
(משלי יב ,כה) ‘דאגה בלב איש ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה’,
דוגמא כעין זה שכיח למצוא בנושא שכמתעצלים לטפל בהם בתבונה
חד אמר ַ -יַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה מדעתו [לשון הנמה
‘עובד ומעביד’ ,שרבים מאד המשתכרים ומעמידים את הקושי בגודלו האמיתי,
כה ,שיבטלה ממוחו] ,וחד אמר -ישיחנה הקשיים אינם נעלמים כבחולי הגוף
אצל בעל הבית ,זוחלים ורועדים לבקש
לאחרים [שמא ישיאוהו עצה (רש"י יומא המבריא והולך מעצמו ,והם נשארים
משכורת על עבודתם ,וחיים בפחד נורא
שם ד"ה ישיחנה לאחרים)] .ששני דרכים בעומק נבכי הנפש.
לבל יאמרו להם לעזוב את מקום העבודה
אלו הם פתח והוראה כדת מה לעשות
ולחפש מקור פרנסה אחר ,עד שיש שהם תא חזי והיווכח לראות כי כנים
בזמן של ‘דאגה בלב איש’.
ב’טראומה’ גדולה וחששות תמידיים הדברים ,שיש הורים הנותנים לילדיהם
להיות טוב עם בעל הבית ולעשות דרך אחת – ‘ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה מדעתו’ ,להעמיק מיני מתיקה בהפרזה גדולה ,אף שכולי
כל טצדקי שבעולם שישארו לעבוד באותו פחד ורעדה ,ולברר לעצמו מה עלמא מודי שהדבר מסוכן ואינו טוב
במקומם הראשון .וכשבא לפעמים בגדר החשש האמיתי ומה הוא רק לבריאותם של העוללים הרכים ,והם
הרגע הקשה שבעל הבית אומר להם לך דאגה מיותרת ,ולשרש עוד על ידי חיזוק אינם בושים לומר ,שבילדותם מנעו מהם
בשלום ,אין בידם די כוחות לקבל זאת, באמונה שאף על פי שבמושכל ראשון הוריהם בחוזק יד לאכול מיני מתיקה,
והם חוזרים לביתם מיואשים וחסרי כח. נראה כאילו כלתה אליו הרעה ,אין זה ונשאר להם מכך ‘טראומה’ וכדי לצאת
אך ברוב הימים תמצאנו שדווקא משום כך אלא כל הנעשה הוא רק כדי להיטיבו ממנה הם נותנים לבניהם ומשלימים
ואספר מעשה
ישימו לב לחצי הכוס המלאה ,אני אמר ר' יענק'לה נמוך קומה, המגיד הנודע רבי יענקל'ה גלינסקי זצ"ל היה למוד סבל וקושי,
ועל כן רואה רק את חצי הכוס המלאה שבכל דבר ואיני רואה כל ובכל זאת היה סמל של שמחה .כשנשאל על סודו השיב' :העולם
חיסרון ,ונפטר ממילא מכל דאגה' אומרים שיש כאלו הרואים את חצי הכוס הריקה ויש שתמיד
3 גליון ט"ו
ומחיה את עצמו ומרפא כל מכה ומכאוב, ‘שמח נפש עבדך’ – היוצא למעשה מן הוא עלה בידם למצוא מקור פרנסה טוב
ברפואת הנפש אין הדבר כן ,אלא צריך האמור מן הראשון הן בזמן והן באיכות העבודה
ללכת לרופאי נפשות ולאנשים מוסמכים אם כן איפה נסכם בדרך קצרה את והשכר .וזאת ישוב האדם אל לבו ויקח
המטיבים להכיר את תורת הנפש כדי המורם מן האמור‘ ,טראומה’ היא כאב את הדאגה והטראומה שלו ו’ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה’
לעלות ארוכה ומרפא ל’טראומות’ אמיתי וקיים הנובעת מפחד שלא ניתן – ינמיכנה ,ויגלה שהמכה שקיבל אינה
ודאגות המפריעות לשלוות הנפש. להכחישה ולזלזל בה ,וכשם שב’חולי כואבת כל כך ,ואדרבה טובא נפיק מיניה.
ודרך הריפוי יסודו ב’דאגה בלב איש הגוף’ רוב בני אדם אינם מתפעלים מן
ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה’ בשני פירושיו שהם אחת ,או המכה וממשיכים בשגרת חייהם ,ויש
‘דאגה בלב איש ישחנה’ – ישחינה
להנמיכם ולתת להם את מקומם הטבעי שהגוף שלהם חלש יותר וצריך זמן ריפוי
לאחרים
על ידי התבוננות והעמקה ,שיתכן רב יותר ,כך גם ב’חולי הגוף’ מזעזוע הדרך הנוספת להסיר את ה’דאגה
ומעשה זה הוא דווקא טובה וברכה ומעז ו’טראומה’ ,רוב בני אדם הבריאים בלב איש’ היא ישיחנה לאחרים ,למצוא
יצא מתוק ,או להשיח ולדבר על הקושי בנפשם ,ממשיכים בשגרת חייהם ,אך איש המכיר אותו היטב ולספר לו את
עם חבר נאמן ומורה דרך ,כי הדיבור יש מעט שהדבר עושה רושם בנפשם הרגשותיו ,כי כשאדם מוציא מפיו את
עצמו מסייע לאדם לצמצם את הקושי ועליהם לחפש רופא נאמן שישיבם סערות רגשותיו וה’טראומה’ בה הוא
ולראות שהדבר אינו בהכרח קשה כל לשלוותם. נמצא ,הוא מצמצם ומקטין את מצוקתו,
כך. ואז חברו הטוב יכול להאיר ולהראות
ועדיין גם לכל יחיד ויחיד יש ‘טראומות’
הבה נזכור ,ה’ ציוונו ‘ובחרת בחיים’ לו שחששו אינו ‘הכצעקתה’ ,ולהחזירו
מסוימות מכל מיני נושאים שעברו עליו,
(דברים ל ,יט) לחיות בעולם הזה ולעובדו, לשלוות הנפש ומנוחת מרגוע .וכך כתב
ואף שאינו ב’טראומה’ מכל דבר וענין,
‘למען תחיה אתה וזרעך’ (שם) – לעולם הרה”ק הרבי ר’ אלימלך מליז’ענסק זי”ע
צריך לשרש את הפחדים הללו מתוכו,
הבא ,ועל חיינו בעולם הזה ‘מודים אנחנו ב’צעטיל’ קטן’ (אות יג) – הדרכות קודש
ובכח זה באים למנוחה נכונה בהשקט
לך’ בכל יום ויום ,ועלינו לראות כיצד אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‘ :לספר
ובטח ,והמח שליט על הלב ויכולים
לחיות ללא דאגות ופחד לטוב לנו כל בכל פעם לפני המורה לו דרך ה’ ואפילו
לעבוד את ה’ מתוך שלוה ורוגע.
הימים ,ולחדש את הנפש ולהסיר ממנה לפני חבר נאמן וכו’ ,והוא סגולה נפלאה’.
בין הדברים הצבנו והוכחנו ,כי בשונה
כל מכאוב ,ולשורר שיר חדש על פדות וניתן ְלְ ַַא ֵֵחד את שני הדעות להדדי
מברפואת הגוף ,שעשה ה’ שהגוף מבריא
נפשנו. [וראה במדור אנא נפשי כתיבת יהבית
מדברי המלבי"ם בענין זה] ,שכשאדם
נמצא לבדו או שלא מצא עדיין חבר
נאמן כלבבו שיכול לספר לו את הדאגה
נקודות העולות בה הוא שרוי ,עליו לספר בינו לבין קונו
מן המבואר: בהשתפכות הנפש בתפלה וכדו’ מה
שקשה לו ,ויקח זמן התבוננות על פחדיו
ודאגותיו ,ובזה יקיים הן ‘ישיחנה לאחרים’
'טראומה' היא תוצאה של נפש חולשה בטבעה לקבל מוסכמות חדשות. והן ‘ַיַ ְְׁש ֶֶחָּנָ ה מדעתו’ ,וכפי שעשה דוד
בשונה מהגוף המעלה ארוכה ומרפא לעצמו ,הנפש אינה מתרפאה מעצמה. המלך ע”ה שהיה רחוק ומנודה מכל,
הקושי הרב שיש בחולי נפש שאינו סר מהאדם אלא קונה בו שביתה. ובארץ ציה ועיף במדברות יהודה מצא
את ה’ ֵֵר ַַע לו ,ושח לפניו את כל מסכת
לאחר ההבנה שיש לאדם פחד וחרדה ,ניתן לבוא ולסייע בעדו על ידי הורדת
חייו הקשה ,וזעק ‘אנא ה’ הושיעה נא’
הפחד בתבונה וחכמה.
� (תהלים קיח ,כה) ,ורגע לאחר מכן מצא
הפחתת החששות המביאות ל'טראומה' על ידי ַיַ ְְׁש ֶֶח ָ �ָּנה מדעתו. את הטובה שחננו ה’ בזה הדבר והודה
העצה לשוחח על כל צער בפני חבר נאמן וכדו' ,המצמצם את הקושי בדיבור פה להשי”ת ואמר ‘אלי אתה ואודך’ (שם
ומגלה שהצרה אינה גדולה כל כך. פסוק כח) ,ולא נתן ל’טראומת חייו’
שלא לבוש לטפל בפחדים וחרדות כדי לחיות בשלוה בעולם הזה ולהשיג את להכשילו ולהפילו.
מטרתנו ,לאסוף תורה ומעשים טובים עבור חיי העולם הבא.
לקבלת הגליון והשיעורים ,להערות והנצחות נא לפנות לכתובת מייל
office@nafshyyeshoveiv.org
קו השיעורים 718-400-7566בארץ ישראל077-850-9310 :
גליון ט"ו 4
