לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — תולדות (2026-11-09)

גליון סה
פרשת תולדות
תשפ"ז
עבודת השבת שבת
עי_לאה
רחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת [א]
קילוסו ,כמו ֱ'ענ ּו לַ ה' ְּבתוֹ ָדה' [תהלים קמז ז]. היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אלעאי א .המנהג לרחוץ פניו ידיו ורגליו
ומצינו בתורה כן [דברים כא כג] בהיפוכו בערב שבת וכו'.
איתא בגמ' [שבת כה' ]:רחיצת ידים ורגלים
של דבר ,שאסור להלין אדם תלוי ִּ'כי ִקלְ לַ ת מבואר בדבריו שניקיון הגוף הוא בבחינת בחמין ערבית מצוה ,מאי מצוה ,דאמר
ֱאל ִֹהים ָּתלוּי' ,ופירש רש"י שיש בזה משום 'כבוד שבת' .וכן פסק הרמב"ם [פ"ל מהלכות רב יהודה אמר רב ,כך היה מנהגו של רבי
בזיון 'צלם האלהים' ,וכך בניקיון הגוף יש שבת ה"ב]' :אמרו חכמים שמצווה על אדם יהודה בר אלעאי ,ערב שבת מביאים לו
משום כבוד של מעלה ,שצלם האלהים לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת, עריבה מלאה חמין ,ורוחץ פניו ידיו ורגליו,
נראה מכובד. מפני כבוד השבת'. ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ,ודומה
ואם בימי החול יש מעלה בניקיון 'צלם ענין הכבוד שיש ברחיצה יש לפרשו בשני למלאך ה' צבאות' .ולהלן הבאנו מדברי
האלהים' של האדם ,ק"ו בערב שבת ,שבו דרכים: הרמב"ם שהרחיצה מחלקי כבוד השבת
מכין האדם את עצמו לפגוש במלך ,וצלם היא ,וחיוב 'כבוד השבת' מדברי הנביאים
האלהים שעל פניו מאיר בשבת באור הדרך האחת ,לפי המבואר במדרש [ב"ר יא
הוא ,כמבואר ברמב"ם שם.
מיוחד [ב"ר פי"א ב] ,שראוי לנקות הצלם ח] שהשבת היא בת זוגו של ישראל ,ואם
כראוי. כן בכל שבת האדם נישא לשבת ,ומדרך וכתב החתם סופר' :ומסתמא מצוה רבה היא
הכבוד הוא שיכנס האדם לחופתו והוא נקי. מדנקט 'מנהגו' ,ומנהג ישראל תורה היא,
אמנם חשוב להעיר ,כי ודאי הדבר תלוי וכן כתב בספר סדר היום [הנהגת יום הששי] כך מצאתי בראב"ן' [שבת שמג] .וכתב הפרי
בכוונת האדם ,וכל שמתכוין להנאת עצמו, 'ירחץ בחמין פניו ידיו ורגליו ,והוא כבוד מגדים בראש יוסף שם' ,ומה שאינו מברך
נמצא משתמש בצלם האלהים להנאתו להדר עצמו כדי להקביל פני הכלה בפנים על הרחיצה איני יודע ,ואפשר דאין כל
האישית ,ועונשו גדול .וזהו שהזהיר רבינו מאירות ונקיות וטהרה' .ויש בזה התעוררות כך מצוה' [ובאמת על כל מצוות כבוד ועונג
יונה בספר היראה' :ירחץ פניו ידיו ורגליו גדולה ,שכל מי שאינו מנקה עצמו לכבוד
בחמין לערב ,אחר שעשה כל צרכיו ,וכל שבת אין מברכים ,ראה מה שכתב בזה בפסקי
השבת ,מוכיח שאינו רואה בכניסת השבת תשובות סי' רמב].
מה שיעשה יחשוב לעשות לכבוד שבת'. משום נישואין ,כי ודאי לחופת אשתו לא
היה נכנס כן בשום פנים ואופן. למדנו מכך ,שמלבד ענין הטבילה במקווה
ג .רחיצה לעונג השבת בערב שבת ,יש ענין מיוחד ברחיצת
הדרך השנייה ,על פי המדרש [ויק"ר לד ג]
טעם נוסף לרחיצה כתב רבינו ירוחם [תא"ו פניו ידיו ורגליו .ביאור הדברים מתחלק
שכתב שמעשה הלל הזקן היה בימי החול,
ני"ב ח"א סה' :].רחיצת ידים ורגלים שעושה לשני חלקים ,החלק האחד ,שיש בזה
וביאר הלל לתלמידיו ענין הרחיצה' :מה אם
לכבוד שבת הוא מצוה משום עונג שבת'. משום קיום 'כבוד שבת' ו'עונג שבת' ,כמו
איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי
וכן כתב המאירי [שבת כה ]:כלפי הרחיצה: שיתפרשו הדברים לפנינו .החלק השני על
טרטיאות ובבתי קרקסיאות מי שנתמנה
ש'המרבה בתענוג נקיות ,ובחבוב מצות פי מה שכתב השל"ה הק' [שבת תו"א צ]:
עליהם הוא מורקן ושוטפן ,והן מעלין לו
שבת ,הרי זה משובח' .וכעין זה כתב בספר 'משמע מכתבי הקודש דהאריז"ל [פע"ח
מזונות ,ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם
הבתים [הקידוש והשביתה ט יד] 'מצאתי צ ]:שהטבילה תהיה סמוך לקבלת שבת.
גדולי מלכות ,אני שנבראתי בצלם ובדמות
כתוב ,שמעונג השבת וכבודו הוא ,להדר וכן רחיצת רגלים בחמין ,כי גם ברחיצה
דכתיב [בראשית ט] ִּ'כי ְּב ֶצלֶ ם ֱאל ִֹהים ָעשָׂ ה
עצמו'. יש סודות' .וענין סודה של הרחיצה בערב
ֶאת ָה ָא ָדם' על אחת כמה וכמה .וזהו שכתב
ומשום כך כתב המטה משה [תי ג] בשם השל"ה הק' [משפטים ד"ח אות מג] ש'איקונין שבת על פי דרכי העבודה ,יבואר בעזה"י
המהרש"ל ,בטעם שכתב הרמ"א [רס"ב של מלך ,זה צלם ודמות'. בגיליון הבא.
ס"ג] שיש לרחוץ סמוך לערב' ,כדי שתבוא
ההנאה בשבת עצמו ,שהנאת הרחיצה באה
כיוצא בזה נאמר בגמ' [שבת נ' :]:תניא, ב .רחיצה לכבוד שבת
רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל
לאחר זמן ,כמו שכתב הרמב"ן ז"ל'. קונו ,משום שנאמר [משלי טז ד] ּ ֹ'כל ּ ָפ ַעל איתא בשאילתות דרב אחאי [א]' :כך היה
אמנם אף בזה צריך לזכור את דברי הגר"א ה' לַ ַּמ ֲענֵ הוּ' ,ופירש רש"י ,בשביל קונהו מנהגו של הלל הזקן במעלי שבתא ,אומר
[ישעיהו א יב] ש'תהיה כוונתו לענג לשם -לכבוד קונהו ,דכתיב ִּ'כי ְּב ֶצלֶ ם ֱאל ִֹהים לו אדם להיכן אתה הולך ,אומר לו לעשות
השבת ,ולא להנאת עצמו ,ועל זה אמר ָעשָׂ ה ֶאת ָה ָא ָדם' ,ובפירוש למשלי הביא מצוה ,ואיזו היא מצוה ,לבית המרחץ ,כדי
'וקראת לשבת עונג' לשבת דייקא'. רש"י ממדרש תהלים :ש'הכל עשה בשביל לנקות את הגוף בשביל כבוד שבת ,שכך
עומד לפני תיקון המידות מדה כנגד
עבודת התפילה המ_לך מדה
מאה ברכות בכל יום [ד] מידת העצלות [ט]
במאמרים הקודמים נתבאר שסוד אמירת מאה ברכות ניתן לאבות הקדושים ,ושוב קבעם
משה רבינו לישראל .ושכחום וחזר דוד ויסדם .במאמר זה נבאר את הזמן הרביעי והמסיים העצלות מאבדת 'צורת האדם'
של התקנה. מידת העצלות שונה ביסודה לגריעותא
מכל שאר המידות .בכל המידות כאשר
מעייני ברכה לעולם ,שמשם יוצאת ברכה, הזמן הרביעי -קביעת חכמי מתעוררת המידה באדם ,מתעוררת עימה
ושפע ואצילות לכל הנבראים [והוסיף בדברים התלמוד נוסח מאה ברכות מלחמת היצרים ,לחשב 'הפסד עבירה
[ח י] ש'תיקנו מאה ברכות כנגד עשר ספירות, כנגד הנאתה' .שונה מידת העצלות ,שכיון
כתב בספר המנהיג' :ושוב שכחום ,וחזרו חכמי
שבכל אחת מהן עשרה] .ולפיכך תמצא שכל עניינה להתעצל ,האדם גם מתעצל
התלמוד ויסדום כמפורש בברכות' .ובשיבולי
באהל מועד מאה אדנים [שמות לח כז] ,שאין מלחשוב ,ואינו דן כלל בהפסד ובשכר.
הלקט [תפילה טז] כתב' :מצאתי לגאונים ז"ל
לך אדן שלא יהיה לו בית קיבול לקבל הברכה
שכשיסדו מאה ברכות שלחו לגולה רצונכם והיות וחשבון ההפסד והרווח הוא מוֹ תר
מהעמודים.
לקבל מאה ברכות ,שלחו להם 'אמת ויציב האדם מהבהמה ,כמו שכתב הרמב"ם
והוא סוד מאה ברכות בכל יום ,והמקיים זה ונכון' וכו' עיי"ש [ראה אליה רבה סו יד]. [תשובה פ"ה ה"א] ש'מין זה של אדם ,היה
יזכה בזה .כי כל ברכה וברכה יש לה מקום
והיינו ,שכיון שראו חכמים שחוזרים הדברים יחיד בעולם ,ואין מין שני דומה לו בזה
ומעיין ממה שהיא נשפעת ונאצלת .נמצא
ונשכחים ,הבינו ברוח קודשם שהסיבה לכך הענין ,שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו
שהגומר בכל יום מאה ברכות כאילו פּוֹרֵשֹ
משום שאין נוסח קבוע ומחייב לברכות ,וכל יודע הטוב והרע ,ועושה כל מה שהוא חפץ'.
אהל מועד וְ תְָקָעוֹ על מאה אדנים ,ומתברך
אחד מברך כשמתעורר לכך ,ולכך ברבות נמצא שמלבד עצם רעת העצלות שמונעת
במאה מיני ברכות' .וכתב הסדר היום שעל כן
הימים משתכחת תקנת 'מאה הברכות' .ולכן ממנו העשייה ,היא גם מבטלת ממנו לשעה
נאמר [משלי י כה] 'וְ ַצדִּ יק יְ סוֹ ד עוֹ לָ ם' ,כי הוא
קבעו נוסח ברכות מחייב לכולם ,ויש בתקנתם את 'צורת האדם'.
כאדנים שהם יסודי המשכן.
מאה ברכות ויותר [משנ"ב מו יד] .ומצינו כעין
וביאר הדברים הר"ן בדרשותיו [יא] ש'המשכן זה בתפילה ,שכשרבו הגלויות וקצרה לשונם, משום כך רעת מידת העצלות אינה רק
הוא מקום ירידת השפע לישראל ולעולם תיקן עזרא לכל ישראל נוסח אחד [רמב"ם
כשמתעצל מלעשות מצוות או הנהגות
כולו ,מלמעלה למטה .תחילת שרייתו בעולם תפילה פ"א ה"ד]. טובות ,אלא גם המתעצל מלעשות צורכי
התחתון ביריעות האוהל המבדילות בין הגוף וכדומה .כי אף שאין חסרון במה
שאינו עושה המעשה ,אבל על כל פנים
העליונים לתחתונים ,ומשם יורד לתחתונים הטעם למנין 'מאה' ברכות הוא מאבד באותה שעה את 'צורת האדם'
דרך קרשי המשכן .ומקום קיבול השפע על
ידי התחתונים הוא באדנים המשמשים בית מבואר במדרש [במד"ר יח כא] שבימי דוד לחשב דרכיו.
קיבול לקרשים'. המלך רמז הקב"ה לישראל על חיוב הברכות זהו שאמרו חכמים [במדב"ר י ה] ש'כל מעשי
על כן בדקו חכמים את כל ענייני העולם במיתת 'מאה' בני אדם .למדנו מכך שהמספר הצדיקים במהירות' [וראה מסילת ישרים פ"ז],
המתייחסים לאדם ,ומצאו מאה עניינים השלם של הברכות בכל יום הוא 'מאה'. ו'כל' ,מרבה אפילו דברים שאינם מעשה
כלליים ,ותיקנו עליהם ברכה [ראה טור [סימן ולעומתם ישנם מאה קללות ,צ"ח קללות מצוה ,אלא רשות ,שאף שאין בדחיית
מו] בשם רב נטרונאי גאון] .וכל זה צורך שבפרשת כי תבוא ,ועוד שניםּ ַ ' ,גם ָּכל ֳחלִ י המעשה חסרון בעבודת ה' ,מ"מ יש בזה
גבוה ,כדי שמאה שורשי ההשפעה ישפיעו וְ ָכל ַמ ָּכה' [רוקח [סי' שכ] ,ובעל הטורים חסרון בצורת האדם שאינו שוקל הדברים.
את כל צורכי האדם ,ככוונת הבריאה. [דברים י ז].
וכתב הזוה"ק [ח"א עו ]:ש'כד בעיא נפשא אמנם הדבר טעון ביאור ,כיון שהאדם
ביחס לברכת התחתונים :כתב הרמח"ל [ילקוט בכל ענייניו הגשמיים והרוחניים ,שוקל
ידיעות האמת שנג ,מאדיר במרום פי"א] ש'סוד לנחתא להאי עלמא ,מסר לה קודשא בריך
הוא מאה מפתחאן דברכאן דכל יומא, הפסד ורווח ,ומכריע מה לעשות ,איך מידת
הגוף בכל חלקיו ,שורשו מאה מדרגות ,והוא העצלות מצליחה לבטל ממנו ענין יסודי זה.
סוד מה שהנמיך הקב"ה לאדם אחר החטא לאשלמא לדרגין עלאין'.
למאה אמה [במדב"ר יג ב] .והקב"ה מחזיק במאמרים הקודמים ביארנו שכאשר האדם יש לבאר הדברים על פי מה שכתב הסבא
בחינת הגוף בכל יום במאה אורות הללו .וזהו מברך נפעלים שני דברים .האחד שהאדם מקלם [חכמה ומוסר ח"א קעו] ש'דרך העצל
שאמרו בגמ' ברכות [מ' ].בכל יום תן לו מעין מברך לעליונים ,והשני שהאדם מתברך לדחות הדברים לאחר כך'.
ברכותיו' ,והיינו אותן מאה ברכות שמברך'. מהעליונים .ומספר מאה הברכות משלים שני כלומר ,שמחכמת היצר הרע שלא להסית
על כן ,כיון שהאדם עצמו שלימות חלקיו דברים אלו. את האדם לבטל לגמרי את המעשה ,כי
במספר 'מאה' ,צריך הוא למאה ברכות ביחס לברכת העליונים :כתב המגלה עמוקות באופן זה יחשב האדם כדרכו רווח והפסד,
להעמידו על תיקונו .ובשבת חסרות כמה [אופן עה] 'שהתחיל משה רבינו לתקן לישראל ולא ישמע לעצלותו ,אבל כאשר הוא רק
ברכות .ואמנם מצד תיקון העליונים ,הם מאה ברכות ,כשנתן מאה אדנים למשכן ,שהם דוחה את הדברים ,הוא דוחה גם את הדין
מתוקנים מצד עצמם בעניינים אלו [כגון כנגד מאה ברכות' .וכן כתב הבעל הטורים וחשבון על הדבר ,ואינו מרגיש בכך.
התפילין ,שהשבת בעצמה אות] ,אך מצד צורך [שמות לח כז] .הקשר שבין הברכות לאדנים,
ברכת האדם ,אנו משלימים אותן על ידי יובן על פי מה שכתב הריקאנטי [בראשית כו על כן ,כשבא לפני האדם מעשה לעשות,
חזרה על אותן ברכות כמה פעמים ,כמבואר יב] :ש'חכמי הקבלה אמרו ,שהארץ העליונה והוא מרגיש התרופפות לדחות המעשה
במשנ"ב שם. 'מאה שערים' ,לכל שער בית קיבול נובע לאחר זמן ,ידע כי התעוררה בקרבו מידת
העצלות ,וימהר לעשותו קודם שיאבד צורת
האדם שבו וישקע בתרדמת העצלות.
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל להנצחות ולקבלת הגליון במייל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
