gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית עובד · Beis Oived — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: בית עובד · Beis Oived

שבוע: תולדות (2026-11-09)

בית עובד · Beis Oived — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות‬ ‫ויבז עשו את הבכורה ‪ -‬ויצעק‬ ‫צעקה גדולה ומרה‬ ‫מכירת הבכורה‬ ‫"ויזד יעקב ‪ð‬זיד‪ ,‬ויבא עשו מן השדה והוא עיף"‪ .‬במסכת‬ ‫בבא בתרא )טז ע"ב( דרשו חז"ל‪ :‬מהו "עיף"? באותו היום‬ ‫עבר עשיו חמש עבירות חמורות‪" .‬ויאמר עשו אל יעקב‬ ‫הלעיט‪ð‬י ‪ð‬א מן האדם האדם הזה כי עיף א‪ð‬כי"‪ .‬יעקב‬ ‫אמר לו אתה רוצה מן האדום האדום הזה? אין בעיה‪ ,‬אבל‬ ‫‪ð‬עשה ת‪ð‬אי בי‪ð‬י‪ð‬ו – "מכרה כיום את בכרתך לי"‪ .‬ויאמר‬ ‫עשיו‪" :‬ה‪ð‬ה א‪ð‬כי הולך למות"‪ .‬עשיו אומר‪ :‬גם ככה סוף‬ ‫אדם למיתה‪ ,‬מי יישאר פה כל החיים? אז בשביל מה לי‬ ‫בכורה? "וימכר את בכרתו ליעקב"‪'' .‬ויעקב ‪ð‬תן לעשיו‬ ‫לחם ו‪ð‬זיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את‬ ‫הבכרה"‪ .‬אז עשיו‪ ,‬ביזה את הבכורה‪ ,‬לא רצה אותה‪.‬‬ ‫מכרת‪ ,‬אתה אמרת " מה א‪ð‬י צריך את הבכורה הזאתי?‬ ‫לקיחת הברכות וצעקת עשיו‬ ‫עזוב אותי מהבכורה‪ ,‬לא רוצה שום דבר‪ .‬תן עכשיו לאכול‪,‬‬ ‫מחר ‪ð‬ראה מה יהיה‪ ,‬עכשיו תן לאכול"‪ .‬אז אתה מכרת‬ ‫מה קרה בברכות? "ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב‪,‬‬ ‫אותה ברצון‪ ,‬ולא רק שזה היה ברצון‪ ,‬זה היה בשמחה‬ ‫ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פ‪ð‬י יצחק אביו‪ ,‬ועשו אחיו בא‬ ‫ובטוב לבב – "ויבז עשו את הבכרה"‪ ,‬הוא ביזה את‬ ‫מצידו"‪.‬‬ ‫הבכורה‪ .‬אז מה קרה עכשיו? עשיו בא‪" ,‬וישא קלו ויבך"‪,‬‬ ‫עשיו הכין גם הוא מטעמים‪ ,‬הביא לאביו ואמר לו‪" :‬יָקֻ ם‬ ‫"ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד"‪ ,‬על מה אתה בוכה?‬ ‫ָאבִ י וְ י ֹאכַל ִמצֵּ יד בְּ ‪ð‬וֹ בַּ עֲבוּר ְתּבָ ַר ַכנִּי ‪ַð‬פְ שֶׁ "‪ .‬יצחק תמה‬ ‫יותר מזה‪ ,‬רבותי‪ð‬ו שואלים‪ ,‬אם תרצה לומר שהוא פחד על‬ ‫"מי ָא ָתּה?"‪ ,‬ועשיו השיב‪" :‬אֲ ‪ִð‬י בִּ ְ‪ ð‬בְ כ ְֹר‬ ‫ושאל אותו‪ִ :‬‬ ‫העולם הזה‪ ,‬יצחק אבי‪ð‬ו ‪ð‬תן לו את העולם הזה‪ .‬מה בירך‬ ‫עֵ שָׂ ו"‪ .‬באותו רגע " ַויֶּחֱ ַרד יִצְ חָ ק חֲ ָרדָ ה גְּ ֹדלָה עַ ד ְמאֹד‬ ‫אותו?‪" :‬ה‪ð‬ה משמ‪ð‬י הארץ יהיה מושבך ומטל השמים‬ ‫אכַל ִמכֹּל בְּ טֶ ֶרם‬ ‫וַיּ ֹאמֶ ר ִמי ֵאפוֹא הוּא הַ צָּ ד צַ יִד ַויָּבֵ א לִי ָו ֹ‬ ‫מעל"‪,‬‬ ‫ָתּבוֹא וָאֲ בָ רֲ כֵהוּ גַּם בָּ רוּ י ְִהיֶה"‪ .‬כבר מישהו לקח כבר את‬ ‫קח את כל ה‪ð‬פט‪ ,‬כל עבודות עפר יהיה שלך‪ ,‬משחטות‬ ‫הברכות אמר לי שהוא הבכור‪ ,‬ואז התורה מתארת את‬ ‫בשרים יהיה שלך‪ ,‬משאיות יהיה שלך‪ ,‬בקיצור כל העושר‬ ‫תגובתו של עשיו‪" :‬כִּ ְשׁמֹעַ עֵ שָׂ ו ֶאת ִדּבְ ֵרי ָאבִ יו ַויִּצְ עַ ק צְ עָ ָקה‬ ‫‪ð‬תן לו‪ .‬אז הוא ‪ð‬תן לו מה שהוא רוצה‪ .‬אז מה אתה בוכה?‬ ‫גְּ ֹדלָה וּמָ ָרה עַ ד ְמאֹד‪ .‬וַיּ ֹאמֶ ר ל ְָאבִ יו בָּ רֲ ֵכ‪ִð‬י גַם אֲ ‪ִð‬י ָאבִ י‬ ‫על מה צעקת "ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד"‪.‬‬ ‫הַ בְּ ָרכָה ַאחַ ת ִהיא ְל ָאבִ י בָּ רֲ ֵכ‪ִð‬י גַם אֲ ‪ִð‬י ָאבִ י ַויִּשָּׂ א עֵ שָׂ ו קֹלוֹ‬ ‫ַויֵּבְ "‬ ‫תסכולו של עשיו על המכירה‬ ‫תמיהת המפרשים על בכייתו של‬ ‫כתוב במדרש ת‪ð‬חומא‪ :‬אמר לו עשיו‪ :‬אבא‪ ,‬מה אותו‬ ‫תבשיל שיעקב הכין לך? אמר לו‪ :‬בשר‪ .‬רבי ח‪ð‬י‪ð‬א ברבי‬ ‫עשיו‬ ‫יצחק אמר‪ ,‬כיוון ששמע עשיו‪ ,‬כן‪ ,‬התחיל תופח על פ‪ð‬יו‪.‬‬ ‫כל רבותי‪ð‬ו המפרשים שואלים שאלה‪ :‬אתה בעצמך מכרת‬ ‫המדרש אומר שעשיו שמע שיעקב בא ו‪ð‬תן לו לאכול ולקח‬ ‫את הבכורה‪ ,‬אתה גם ביזית את הבכורה‪":‬ויבז עשו את‬ ‫את הברכות‪ ,‬התחיל להרביץ על הפ‪ð‬ים שלו‪ ,‬אומר המדרש‪,‬‬ ‫הבכרה"‪ .‬אז שואלים רבותי‪ð‬ו מה אתה עכשיו בוכה? אתה‬ ‫] ‪[1‬‬ ‫מתעורר‪ ,‬אומר לעצמו‪ :‬תשמע‪ ,‬היצר הרע ג‪ð‬ב לך את‬ ‫אמר‪ :‬אוי לו לאותו האיש! ככה הוא אמר על עצמו‪,‬‬ ‫החיים‪ .‬הוא לא ג‪ð‬ב לך שעה ולא שעתיים ולא חלק מעולם‬ ‫ש‪ð‬אמר "ויצעק צעקה גדלה ומרה"‪ .‬אמר עשיו‪ð :‬זיד של‬ ‫הבא‪ ,‬הוא ג‪ð‬ב לך את החיים‪ ,‬ג‪ð‬ב לך את העולם הבא‪ ,‬ג‪ð‬ב‬ ‫עדשים הכין‪ð ,‬תתי לו בכורתי‪ ,‬ולזה הכין בשר ובירכו?‬ ‫לך‪ .‬יכולת בכסף לק‪ð‬ות עולם הבא‪ ,‬ק‪ð‬ית שעון ב‪80 ,70-‬‬ ‫התחיל צועק ובוכה‪ ,‬ואמר לאביו‪ :‬מה אעשה לך? אמר לו‪:‬‬ ‫אלף שקל? ג‪ð‬י גיה‪ð‬ום אתה תקבל על השעון הזה! ג‪ð‬י‬ ‫כבר לקח בכורתי‪ ,‬ולקח את ברכתי‪ .‬אמר לו יצחק‪ :‬על‬ ‫גיה‪ð‬ום יכ‪ð‬יסו אותך‪ .‬במה בחרת? וככה הוא כותב‪" ,‬וסופו‬ ‫הדבר הזה הייתי מצר‪ ,‬איך ‪ð‬תתי את הברכה ללא ראוי‪,‬‬ ‫ויצעק צעקה גדולה ומרה"‪ ,‬ג‪ð‬ב לך את החיים‪ ,‬ג‪ð‬ב לך‪ ,‬עבד‬ ‫ועכשיו ש‪ð‬תתי לראוי‪ ,‬גם ברוך יהיה‪ .‬אבל רבותי‪ð‬ו במדרש‬ ‫עליך בעי‪ð‬יים‪.‬‬ ‫אומרים כמה הוא צעק‪ ,‬כמה הוא בכה‪ ,‬אבל אתה בעצמך‬ ‫אחרית מרת ‪ð‬פש‬ ‫מכרת את זה‪ ,‬אתה לא רק מכרת‪ ,‬אלה אתה גם ביזית‪.‬‬ ‫ואומר הרב‪ :‬וכן הזכיר שלמה עליו השלום ברדיפת‬ ‫האשליה של תע‪ð‬וגי העולם הזה‬ ‫התע‪ð‬וגים‪ð" ,‬פת תטפ‪ð‬ה שפתי זרה וחלק משמן חכה‪,‬‬ ‫רבי‪ð‬ו בחיי כותב יסוד עצום על הכתוב‪ַ " :‬וי ְִהי עֵ שָׂ ו ִאישׁ‬ ‫ואחריתה מרה כלע‪ð‬ה"‪ .‬מה אתה חושב? בהתחלה אתה‬ ‫יֹדֵ עַ צַ יִד ִאישׁ שָׂ דֶ ה"‪ ,‬כותב רב‪ð‬ו בחיי‪ :‬ודבר ידוע כי‬ ‫תתעסק עם בחורות‪ ,‬תתעסק עם ‪ð‬שים‪ ,‬תעשה כל מי‪ð‬י‬ ‫השתדלותו של האדם במאכל ובמשתה‪ ,‬והיותו משתעשע‬ ‫ע‪ð‬יי‪ð‬ים‪ ,‬מאחורי הגב של אשתך‪ ,‬מה אתה חושב? כמה‬ ‫בציד שהם תע‪ð‬וגי הגוף בעולם הזה‪ ,‬הלא היא סיבה‬ ‫יחכו לך? אומר הרב‪" :‬ואחריתה מרה כלע‪ð‬ה"‪ .‬אומר‪ :‬וזה‬ ‫לבזות עבודת השם יתברך ויראתו‪ .‬אדם בעולם הזה יש לו‬ ‫דרכו של עשיו וכל התומכים אשוריו‪ ,‬לשון רב‪ð‬ו בחיי‪ ,‬כל‬ ‫שתי אפשרויות – או לעבוד את הבורא יתברך‪ ,‬או ליה‪ð‬ות‬ ‫מי שבוחר בדרך של עשיו‪ ,‬אתה בחרת בדרך הזאתי? תדע‪,‬‬ ‫מהעולם הזה‪ .‬אפשר ליה‪ð‬ות מהעולם הזה בעבודת השם‪,‬‬ ‫תלך עכשיו‪ ,‬תאכל ‪ð‬זיד עדשים‪ ,‬תיה‪ð‬ה מ‪ð‬זיד עדשים‪ ,‬אבל‬ ‫אפשר ומותר‪ ,‬ומצווה ליה‪ð‬ות בעבודת השם‪ .‬אבל יש אחד‬ ‫סופו – או הו‪" ,‬ויצעק צעקה גדלה ומרה"‪ ,‬איזה צעקות‬ ‫אומר‪ :‬תשמע‪ ,‬א‪ð‬י קשה לי עם הדת‪ ,‬הדת עושה לחץ‪ .‬אי‬ ‫אתה תצעק אחר כך! איך ההוא ג‪ð‬ב לי את החיים‪ ,‬איך ככה‬ ‫אפשר ללכת לספי‪ð‬ות האהבה בים עם בריכה מעורבת‪,‬‬ ‫עבד עליי‪ ,‬לא ‪ð‬תן לי מ‪ð‬וחה לא בתפילה‪ ,‬לא בלימוד‪ ,‬לא‬ ‫והפאבים האלה שיש בפ‪ð‬ים‪ ,‬והמוזיקה שהם שומעים‪ .‬אי‬ ‫בשבת‪ ,‬כלום‪ ,‬ג‪ð‬ב לי את החיים‪ .‬יש א‪ð‬שים מסכ‪ð‬ים‬ ‫אפשר ל‪ð‬סוע לחוץ לארץ לעשות סקי בשווייץ על השלג‪ .‬אין‬ ‫מתעסקים בעולם הזה ‪ 24‬שעות‪ ,‬שבעה ימים‪ ,‬לא משאיר‬ ‫הדת לא מאפשרת ל‪ð‬ו‪ ,‬היא לא ‪ð‬ות‪ð‬ת‪ ,‬הדת מגבילה אות‪ð‬ו‪.‬‬ ‫להם אפילו רגע פ‪ð‬וי להתעסק עם הרוח‪ð‬יות שלו‪.‬‬ ‫אז אומר הרב‪ :‬הלא היא סיבה לבזות עבודת השם‪,‬‬ ‫חומרת ביזוי הבכורה‬ ‫לעשותם תפל ותע‪ð‬וגי הגוף עיקר‪ .‬אם אדם עושה את‬ ‫ה‪ð‬שמה עיקר‪ ,‬תיה‪ð‬ה כמה שאתה רוצה‪ ,‬אבל לפי מה‬ ‫הרב שטר‪ð‬בוך שואל שאלה‪ ,‬הוא מביא את זה בספר‬ ‫שהתורה התירה לך‪ .‬אבל אתה מתחיל לומר‪ :‬תשמע‪ ,‬זה‬ ‫"תשובות וה‪ð‬הגות" )חלק ב' סימן קמ(‪,‬כתוב על עשיו‪:‬‬ ‫קשה לי‪ ,‬תן לי להיות דתי‪-‬לייט‪ .‬בלי לחץ‪ ,‬בלי להכביד‪ ,‬תן‬ ‫"ויבז עשיו את הבכורה"‪ .‬כידוע‪ ,‬מובא במסכת בבא בתרא‬ ‫לעשות מה שא‪ð‬ח‪ð‬ו רוצים‪ ,‬ו‪ð‬ארגן מ‪ð‬יין בספי‪ð‬ת האהבה‬ ‫)טז ע"ב( שאותו היום עבר עשיו חמש עבירות חמורות‪ :‬בא‬ ‫שם ביוון‪ ,‬מה הבעיה?‪ ,‬מה הסיפור? למה לא? אז מה אם‬ ‫על ‪ð‬ערה מאורסה‪ ,‬הרג את ה‪ð‬פש‪ ,‬כפר בעיקר‪ ,‬כפר בתחיית‬ ‫הבריכה מעורבת? מה הבעיה? איפה אתה רואה פה בעיה?‬ ‫המתים ושט את הבכורה‪ .‬אם כן‪ ,‬יש לשאול‪ :‬מדוע בחרה‬ ‫סופו של הרודף אחר תע‪ð‬וגות‬ ‫התורה להבליט ולפרש דווקא את עבירת ביזוי הבכורה‪,‬‬ ‫ולא גילתה בפורש בכתוב את שאר העבירות החמורות‬ ‫ממשיך הרב ואומר‪ :‬וזו הייתה מידתו של עשיו‪ ,‬ש‪ð‬אמר‬ ‫שביצע‪ ,‬כגון הרציחה והגילוי עריות?‬ ‫"ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה"‪ .‬ובעל מידה‬ ‫אומר הרב יסוד‪ :‬יכול אדם ליפול בעבירות‪ ,‬אבל העבירה‬ ‫זו מצא עצמו עקוב לבסוף‪ ,‬והוא שאמר עשיו "הכי קרא‬ ‫הקשה ביותר היא למכור בכורה ב‪ð‬זיד עדשים‪ ,‬שמראה‬ ‫שמו יעקב ויעקב‪ð‬י זה פעמים‪ ,‬את בכרתי לקח וה‪ð‬ה עתה‬ ‫שעבודת השם בזויה בעי‪ð‬יו‪.‬‬ ‫לקח ברכתי"‪ .‬ומיתם ‪ð‬ופת וצוף בתע‪ð‬וגים‪ ,‬זה רק לפי‬ ‫הצדקת התאוות על ידי ביזוי הקודש‬ ‫שעה‪ ,‬זה רק עכשיו אתה תיה‪ð‬ה מהעולם הזה‪ ,‬מה אתה‬ ‫חושב? גיל חמישים‪ ,‬שישים‪ ,‬שבעים‪ ,‬שמו‪ð‬ים‪ ,‬אתה חושב‬ ‫הסבא מ‪ð‬ובהרדוק בספרו "מדרגת האדם" שואל‪ :‬מה‬ ‫אתה תיה‪ð‬ה? הקיבה כבר לא מצליחה לעבוד טוב‪ ,‬הרגליים‬ ‫השכל בזה? מה היסוד ומה העומק בדבר הזה? אומר‪:‬‬ ‫כבר לא זזות טוב‪ ,‬החוליות בגב כבר לא כל כך‪ .‬עד מתי‬ ‫אדם‪ ,‬כדי להצדיק את התאוות שלו‪ ,‬מבזה את היהדות‬ ‫אתה חושב שאתה תישאר דון ז'ואן? עם בלורית? כמה‬ ‫ומבזה את המצוות‪ .‬אומרים לו‪" :‬תשמע‪ ,‬בוא תחזיק‬ ‫ש‪ð‬ים תסחוב את הבלורית הזאתי‪ ,‬אתה חושב? א‪ð‬שים‬ ‫אברך"‪ .‬הוא אומר‪" :‬עזוב‪ ,‬כולם ג‪ð‬בים‪ ,‬כולם שקר‪ð‬ים‪,‬‬ ‫בגיל שבעים‪ ,‬שמו‪ð‬ים עם עגילים‪ ...‬לא יאומן‪ ,‬פשוט לא‬ ‫שילכו לעבוד‪ ,‬שילכו לצבא"‪ .‬אתה לא באמת אוחז ככה‪ ,‬זו‬ ‫יאומן‪ .‬ממשיך רב‪ð‬ו בחיי‪ :‬ומי שבחר ה‪ð‬אות העולם הזה‪,‬‬ ‫לא המחשבה שלך ולא האחיזה שלך באמת‪ .‬אלא התאוות‬ ‫"והוא עתיד שידאג וית‪ð‬חם באחריתו ויצטער מאוד על‬ ‫שלך לעולם הזה‪ ,‬וקשה לך להיפרד מהשטרות‪ ,‬אז אתה‬ ‫זה"‪ .‬והוא שכתוב "ויצעק צעקה גדלה ומרה"‪ ,‬זה כל‬ ‫מוציא לעז על התורה הקדושה של‪ð‬ו ומוציא לעז על‬ ‫אדם‪ .‬מי שלא חושב לתפוס רוח‪ð‬יות‪ ,‬לק‪ð‬ות עולם הבא‬ ‫האברכים‪ .‬זה לא באמת שאתה אוחז שהם גזל‪ð‬ים‪,‬‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬ל‪ð‬צל כל רגע ורגע לתכלית שלו‪ ,‬בסוף אומר‬ ‫משתמטים או ג‪ð‬בים‪ ,‬אתה מבין שהתורה היא "כי הם‬ ‫רב‪ð‬ו בחיי‪ ,‬כל אדם עתיד לצעוק צעקה גדולה ומרה‪.‬‬ ‫חיי‪ð‬ו ואורך ימי‪ð‬ו"‪ ,‬אתה מבין את זה‪ ,‬אלא שהתאווה שלך‬ ‫אשליית היצר הרע‬ ‫לכסף מכ‪ð‬יסה לך מחשבות זרות‪ .‬העבירה הכי קשה היא‪:‬‬ ‫"ויבז עשיו את הבכורה"‪.‬‬ ‫יש היום משקפות תלת‪-‬ממד‪ ,‬מציאות מדומה‪ .‬היום רוב‬ ‫מעשה בקמצן מלומז'ה‬ ‫העולם עם משקפות על הפ‪ð‬ים‪ ,‬יש לו משקפת‪ ,‬והיצר הרע‬ ‫מראה לו דברים ‪ð‬פלאים ותע‪ð‬וגים‪ ,‬ומ‪ð‬תק אותו‬ ‫הסבא מ‪ð‬ובהרדוק כותב שכאשר היצר הרע עובד על הבן‬ ‫מהמציאות לגמרי‪ .‬שם לו משקפת של פ‪ð‬טהאוז עם ‪ð‬וף‪,‬‬ ‫אדם‪ ,‬הוא יושב לו על הדעת‪ ,‬מכ‪ð‬יס אותו לחושך ועושה‬ ‫והוא עשה לו אפילו גי‪ð‬ה בפ‪ð‬טהאוז‪ .‬ושם לו שם ג'קוזים‬ ‫איתו מה שהוא רוצה בעולם הזה‪ ,‬ועושה אותו פשוט כמו‬ ‫וסאו‪ð‬ות וספי‪ð‬ות וחשמליות והכל דרך המשקפיים‪,‬‬ ‫אדם עיוור‪.‬‬ ‫ומ‪ð‬תק אותו מהמציאות‪ .‬גיל שישים‪ ,‬שבעים‪ ,‬שמו‪ð‬ים‪,‬‬ ‫פתאום אומר‪ :‬כפרת עוו‪ð‬ות‪ ,‬מה עשיתי פה? פתאום הוא‬ ‫] ‪[2‬‬ ‫מ‪ð‬ין?"‪ .‬אדם שלא יודע להבדיל בין חושך לאור‪ ,‬להבחין‬ ‫רבי שלום שבדרון סיפר מעשה בשם רבי אליהו לופיאן‪:‬‬ ‫בין אמת למזויף‪ ,‬בין מציאות לאחיזת עי‪ð‬יים‪ ,‬זהו מופת‬ ‫בעיר לומז'ה‪ ,‬המרא דאתרא שמה היה רבי מאיר שמחה‪,‬‬ ‫חותך שאין לו דעת‪ .‬אם אי‪ð‬ך יודע להבחין בין השקר של‬ ‫בעל ה"אור שמח"‪ .‬היה שם יהודי קמצן גדול מאוד‪ ,‬שאין‬ ‫העולם הזה למציאות האמיתית של למה באת לפה – זהו‬ ‫כדוגמתו‪ .‬הבת שלו הגיעה לפרקה‪ ,‬והעשיר הקמצן הזה‬ ‫מופת חותך שאתה בלי דעת‪" .‬דעת חסרת – מה ק‪ð‬ית? דעת‬ ‫פחד שיבקשו ממ‪ð‬ו ‪ð‬דו‪ð‬יה‪ .‬הוא הלך וחיפש בין הספסלים‬ ‫ק‪ð‬ית – מה חסרת?"‪.‬‬ ‫תלמיד חכם ע‪ð‬י מרוד‪ ,‬כדי שלא יבקשו ממ‪ð‬ו ‪ð‬דו‪ð‬יה‪ .‬מצא‬ ‫האויב הכי גדול של האדם הוא הדמיון‪ .‬עד כמה פועל‬ ‫אברך ע‪ð‬י מרוד‪ ,‬לקח אותו ועשו חתו‪ð‬ה צ‪ð‬ועה‪ ,‬כפי שהיה‬ ‫הדמיון באדם במעשה עשיו‪ ,‬כאשר בא מן השדה ואחז‬ ‫‪ð‬הוג לעשות בימיהם‪.‬‬ ‫אותו בולמוס "האדום האדום הזה"‪ ,‬השתגע מן האדום‪.‬‬ ‫לאחר תקופה מסוימת‪ ,‬אותו אברך תלמיד חכם חלה‬ ‫אף על פי שהמאכל בא להעיר את האדם לאבלות ‪,‬הרי הוא‬ ‫במחלה קשה‪ ,‬הייתה לו סתימת מעיים‪ .‬הרופאים בלומז'ה‬ ‫הכין עדשים‪ ,‬עדשים זה מאכל של אבלות‪ ,‬להזכיר שהעולם‬ ‫התייאשו ואמרו שלא יוכלו לרפות אותו‪ ,‬אך אמרו שאם‬ ‫הזה הוא גלגל אתה לא תישאר פה – כיוון שהיה אחוז‬ ‫ישלחו אותו לוויל‪ð‬ה‪ ,‬יש שם מ‪ð‬תחים ורופאים מומחים‬ ‫בבולמוס של העולם הזה ובתאוות העולם הזה‪ ,‬הוא כבר‬ ‫גדולים שיכולים להציל את חייו‪ ,‬אלא שהדבר עולה הרבה‬ ‫לא ראה בעי‪ð‬יים שום דבר‪ ,‬לא רואה אף אחד‪ .‬הרבה‬ ‫כסף‪ .‬אמרו לו‪" :‬תשמע‪ ,‬יש לך בת יחידה וזה בעלה‪ ,‬תלמיד‬ ‫א‪ð‬שים יודעים בפ‪ð‬ימיות ובשכלם שהעבירה שיעשו עכשיו‪,‬‬ ‫חכם‪ .‬תשחרר קצת שטרות‪ ,‬יש לך עושר גדול‪ ,‬תציל את‬ ‫המלחמה על הירושה‪ ,‬האישה שהוא מתעסק איתה עכשיו‬ ‫החתן שלך"‪ .‬הוא לא רצה להוציא כסף‪ .‬הגיעו אליו גבאים‬ ‫אשת איש או הרמאות במשא ומתן‪ ,‬הוא יודע שישלם‬ ‫ורב‪ð‬ים‪ ,‬ואפילו רבי מאיר שמחה בעל ה"אור שמח" דיבר‬ ‫עליהם ביוקר‪ ,‬ושאדם שמרמה במשא ומתן יאבד את כל‬ ‫על לבו ושידל אותו‪ ,‬ולא הצליחו להוציא ממ‪ð‬ו אפילו דמי‬ ‫רכושו ויחזור בגלגול‪ ,‬אוי לו ואוי לחייו‪ .‬הם יודעים זאת‪,‬‬ ‫‪ð‬סיעות‪ .‬עבר זמן‪ ,‬ואותו אברך ‪ð‬פטר‪ ,‬השם ירחם‪ .‬בהלוויה‬ ‫אבל הם אי‪ð‬ם מסוגלים לעזוב‪ ,‬הם תפסו את האורז ביד‬ ‫של האברך הייתה רבבת משתתפים‪ ,‬והיא הייתה לשיחת‬ ‫ולא יכולים לשחרר אותו‪ ,‬הדעת שלהם כבר ‪ð‬סתמה‪ .‬הם‬ ‫היום בלומז'ה תקופה ארוכה‪ ,‬לא רק בגלל עוצמת האסון‬ ‫‪ð‬מצאים בבולמוס של תאוות העולם הזה‪ .‬וכפי שכותב‬ ‫אלא בגלל המראה שהיה שם‪ ,‬מחזה מבהיל‪ .‬חמיו פסע‬ ‫הרב‪ :‬אם ייאחז בבולמוס ה‪ð‬אות העולם הזה – אין קץ‬ ‫בהלוויה ובכה בדמעות שליש‪ ,‬בכה ובכה ללא הפוגות על‬ ‫להשחתתו‪.‬‬ ‫החתן היקר שהלך לו‪ .‬אבל מהכסף הוא לא היה יכול‬ ‫יש אדם שק‪ð‬ה דירת גג וב‪ð‬ה קומה‪ ,‬אחר כך עשה עוד‬ ‫להשתחרר‪ .‬אדם בוכה ובוכה‪ ,‬אבל להשתחרר מהכסף אי‪ð‬ו‬ ‫קומה‪ .‬עכשיו הוא רוצה לצאת בחוץ עם עוד קומה‪ ,‬בסוף‬ ‫יכול‪.‬‬ ‫הב‪ð‬יין יפול עכשיו אומרים לו כבר אי אפשר‪ ,‬זה היה ב‪ð‬יין‬ ‫לפתוח את היד כדי להציל את החיים‬ ‫שבע‪-‬שמו‪ð‬ה דיירים‪ð ,‬היה שמו‪ð‬ה‪-‬עשרה דיירים‪ .‬אי‬ ‫אפשר‪ ,‬איפה אתה רוצה עוד לעשות? אין‪ ,‬הוא בבולמוס‪.‬‬ ‫יש מחקר של הגויים איך לוכדים קוף‪ :‬לוקחים כלוב‬ ‫עכשיו‪ ,‬לא חסר לך כסף‪ ,‬אתה עובד‪ ,‬אשתך עובדת‪ ,‬ש‪ð‬יהם‬ ‫ועושים שם ברזלים צרים‪ ,‬כך שכף היד ‪ð‬כ‪ð‬סת רק כשהיא‬ ‫עובדים‪ ,‬יש לו כבר איזה שש‪-‬שמו‪ð‬ה יחידות דיור‪ ,‬מה‬ ‫ישרה‪ ,‬אך אגרוף סגור אי‪ð‬ו יכול לצאת‪ .‬שמים שם אורז‪.‬‬ ‫תעשה עם הכסף? מה תעשה כבר? כל הש‪ð‬ים השכ‪ð‬ים‬ ‫הקוף מכ‪ð‬יס את היד‪ ,‬תופס את האורז‪ ,‬וכשהוא בא‬ ‫במלחמה איתך‪ ,‬מצער את כולם‪ ,‬בלגן בשכו‪ð‬ה‪ .‬מה אתה‬ ‫להוציא את היד הוא אי‪ð‬ו יכול כי הוא מחזיק את האורז‪.‬‬ ‫עושה?‬ ‫כשהוא רואה את הציידים מגיעים אליו‪ ,‬הקוף מתחיל‬ ‫איך בן אדם הזה בא לבית כ‪ð‬סת כל יום‪ ,‬שומר שבת‪ ,‬אומר‬ ‫לבכות‪ .‬טוב תשחרר את האורז‪ ,‬תוציא את היד ותברח!‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬איך אחד כזה מת‪ð‬הג ככה ? זה לא פלא‪,‬‬ ‫אבל כיוון שהקוף תפס את האורז‪ ,‬הוא אי‪ð‬ו יכול לעזוב‬ ‫בולמוס! בולמוס דירות‪ .‬יש בולמוס עדשים‪ ,‬בולמוס‬ ‫אותו‪ .‬האורז אצלו ביד‪ ,‬היד אי‪ð‬ה יוצאת משם‪ ,‬הוא ‪ðð‬על‬ ‫דירות‪ ,‬בולמוס שטרות‪ .‬כל מי‪ð‬י בולמוסים יש לבן אדם‪.‬‬ ‫עם האורז ביד‪ ,‬זה תלוי בו אבל אז‪ ,‬בא הצייד ותופס אותו‪.‬‬ ‫יושב לו השטן על המוחין‪ ,‬זהו‪ ,‬הוא עיוור‪ ,‬לא רואה כלום!‬ ‫בסוף לא ‪ð‬שאר לו לא אורז ולא חופש‪.‬‬ ‫ירושה‪ð -‬קרעה המשפחה‪ ,‬כל המשפחה ‪ð‬קרעה לגזרים‪.‬‬ ‫רבי אליהו לופיאן כותב שזה בדיוק א‪ð‬ח‪ð‬ו‪ :‬תפוסים עם‬ ‫התחילו לקבל מחלות‪ ,‬בר מי‪ð‬ן‪ ,‬השם ירחם‪ ,‬ההורים‬ ‫האורז חזק ביד‪ ,‬ולא יכולים לשחרר את עצמ‪ð‬ו מתאוות‬ ‫מקפידים עליהם בשמיים‪ :‬מה אתם עושים? לא ‪ð‬רגעים‪.‬‬ ‫העולם הזה‪ ,‬לא יכולים לברוח מזה‪ .‬הסבא מ‪ð‬ובהרדוק‬ ‫למה?‪-‬בולמוס‪ ,‬כבוד‪" :‬א‪ð‬י לא אוותר‪ ,‬א‪ð‬י אראה לו‪ ,‬א‪ð‬י‬ ‫שואל‪ :‬מה הסוד של היצר הרע שהוא עושה אות‪ð‬ו‬ ‫זה‪ "...‬הוא ‪ð‬מצא בבולמוס כזה גדול שכל מה שהוא עושה‬ ‫עיוורים? הוא קורא לזה "בולמוס"‪ .‬אצל עשיו זה היה "מן‬ ‫כפאו השד‪ ,‬גמר‪ð‬ו‪ ,‬כבר השד שולט בו‪.‬‬ ‫האדום האדום הזה"‪ ,‬בישראל זה "מן הכחול הכחול‬ ‫חשיבות התורה בדורות הקודמים‬ ‫הזה"‪ ,‬ובחוץ לארץ זה "מן הירוק הזה" – כל אחד לפי צבע‬ ‫השטרות באותו מקום‪ .‬פעם ‪ 200‬היה בצבע אדום אז זה‬ ‫הרב פי‪ð‬קוס מביא איך הייתה ‪ð‬ראית ליטא‪ ,‬לפ‪ð‬י שמו‪ð‬ים‬ ‫היה מתאים ''מן האדום האדום הזה'' עכשיו שי‪ð‬ו את זה‬ ‫ש‪ð‬ה‪ ,‬תשעים ש‪ð‬ה‪ ,‬הוא מספר על רבי יחזקאל לוי‪ð‬שטיין‬ ‫עשוים האלו‪ ,‬עשו את זה בצבע כחול‪ ,‬אדם רואה כחול כבר‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בחוץ לארץ אבא שלו אמר לו‪ :‬אתה חייב לעזור‬ ‫לא רואה בעי‪ð‬יים‪.‬‬ ‫בפר‪ð‬סה‪ .‬אמר לו‪ :‬מה לעשות? למכור פרחים בפולין לצורך‬ ‫כוח הדעת והמלחמה בדמיון‬ ‫הפר‪ð‬סה‪ ,‬עשה מכירה‪ ,‬שם את הכסף‪ ,‬הלך למקווה‪ .‬זה‬ ‫היה ביום שישי‪ .‬יצא מהמקווה‪ ,‬ג‪ð‬בו לו את הכסף‪ð .‬עמד‬ ‫אומר הרב‪ :‬הבחי‪ð‬ה האמיתית אם החושים בריאים‬ ‫רגע ואמר‪ :‬אם זה העולם‪ ,‬שברגע אחד אפשר לג‪ð‬וב את‬ ‫תלויה בדעת‪ .‬יש ש‪ð‬י א‪ð‬שים יושבים‪ ,‬ש‪ð‬יהם בריאים ב‪ð‬פש‬ ‫הכול‪,‬כזה עולם א‪ð‬י לא צריך! התעורר‪ð ,‬סע מהבית ועזב‬ ‫ובשכל‪ :‬אחד שומע ואחד לא שומע מה הסיבה? – אחד‬ ‫ביתו והלך ללמוד תורה כל ימי חייו‪ð ,‬טמן בראדין‪ .‬מה‬ ‫חירש ואחד שומע‪ .‬ש‪ð‬יים יושבים באותו מקום‪ :‬אחד רואה‬ ‫היסוד? אומר‪ :‬מה‪ ,‬אז א‪ð‬י עובד כל היום‪ ,‬בסוף מישהו בא‬ ‫ואחד לא רואה אחד עיוור ואחד אי‪ð‬ו עיוור‪ .‬לש‪ð‬יהם יש‬ ‫גו‪ð‬ב לי את זה? אז מה א‪ð‬י עושה בעולם הזה?‬ ‫עי‪ð‬יים ולש‪ð‬יהם יש אוז‪ð‬יים‪ ,‬אבל אומר הסבא מ‪ð‬ובהרדוק‬ ‫הרי כפי שכתב הבעל שם טוב הקדוש‪ :‬אם לא יילקח‬ ‫במדרגת האדם‪ :‬אוז‪ð‬יים לא שומעות ועי‪ð‬יים לא רואות‪,‬‬ ‫הרכוש מן האדם – הרי שהאדם יילקח מן הרכוש‪ .‬כדברי‬ ‫ובמה זה תלוי? בדעת של הבן אדם‪ .‬איפה יושב היצר הרע‬ ‫המש‪ð‬ה במסכת אבות )פ"ג מש‪ð‬ה טז(‪" :‬הַ כֹּל ‪ָð‬תוֹן בְּ עֵ ָרבוֹן‪,‬‬ ‫על הבן אדם‪ ,‬כותב הרב‪ :‬מה ש‪ð‬וגע לחוש הדעת תלוי‬ ‫בהכרת ההבדל‪ .‬כמו שאמרו חז"ל‪" :‬אם אין דעת‪ ,‬הבדלה‬ ‫] ‪[3‬‬ ‫החי‪ð‬וך כותב‪ :‬אח של המשחיתים והמזיקים‪ ,‬כמו שד‬ ‫וּמצוּדָ ה פְ רוּסָ ה עַ ל כָּל הַ חַ יִּים"‪ .‬מלאך המוות אי‪ð‬ו מודיע‬ ‫ְ‬ ‫אתה! מה אתה משחית כסף בצורה כזאתי? לא חבל על‬ ‫מראש‪ ,‬והאדם ‪ð‬לקח מן העולם במפתיע‪.‬‬ ‫הכסף הזה? אתה יכול לק‪ð‬ות עולם הבא! בחיי שעה פה‬ ‫אז כותב הרב‪ ,‬איך הייתה ‪ð‬ראית ליטא? בליטא היו א‪ð‬שים‬ ‫אתה קו‪ð‬ה עולם‪ ,‬קו‪ð‬ה ‪ð‬צח ‪ð‬צחים אתה קו‪ð‬ה!‬ ‫לכאורה פשוטים‪,‬שלא היו חוזרים הביתה רק בליל שבת‪.‬‬ ‫עד כמה היצר עשה אות‪ð‬ו עיוורים!‪ ,‬זה "ויבז"‪ ,‬בזה את‬ ‫איפה היו כל היום? יושבים בבתי כ‪ð‬סיות‪ ,‬לא בישיבות ולא‬ ‫הבכורה עבור ‪ð‬זיד עדשים‪ .‬אחר כך מה התוצאה של זה?‬ ‫בכוללים‪ ,‬והוגים בתורה יומם ולילה‪ .‬והיו כאלו א‪ð‬שים‬ ‫"ויצעק צעקה גדולה ומרה"‪ .‬אומר רב‪ð‬ו בחיי‪ :‬וככה‬ ‫אלפים‪ ,‬אלפים! וזה היה סך הכול לפ‪ð‬י שמו‪ð‬ים‪-‬תשעים‬ ‫עתידים כל אלה שהולכים בדרכו של עשיו‪.‬‬ ‫ש‪ð‬ה‪ ,‬והאישה אין לה הוה אמי‪ð‬א בכלל שהוא צריך לחזור‬ ‫אבל יעקב איש תם יושב אוהלים‪ ,‬הראש שלו כל היום‬ ‫הביתה באמצע השבוע‪ ,‬כי הוא קו‪ð‬ה לה עולם הבא!‬ ‫איפה תפוס? בגמרא תפוס בהלכה‪ ,‬א‪ð‬י מחר מגיע לשיעור‪,‬‬ ‫היום בן אדם יוצא לשיעור בשעה שמו‪ð‬ה‪ ,‬רבע לעשר הוא‬ ‫א‪ð‬י אשאל את הרב‪ ,‬לא יכול להיות‪ ,‬משהו לא מסתדר‪ ,‬יש‬ ‫לא חזר‪ ,‬אוי לו ואוי ל‪ð‬פשו! "איפה אתה?" הוא אומר לה‪:‬‬ ‫פה סתירה‪ .‬איש תם יושב אוהלים! הראש שלו דבוק‬ ‫"הרב איחר כמה דקות"‪ .‬אז היא אומרת לו "הרב‪ ,‬הקליפה‬ ‫בתורה הקדושה! קו‪ð‬ה עולם הבא‪.‬‬ ‫שלכם הזה מושך אותכם‪ ,‬מה אתם עושים שם?‪,‬אז הוא‬ ‫"ערום באת וערום תצא"‬ ‫אומר לה עוד חמש דקות‪ ,‬עוד שבע דקות‪ ,‬ויש לך עולם‬ ‫הבא? מה את רוצה?" היא אומרת לו‪" :‬לא‪ ,‬ככה הוא מושך‬ ‫התורה ‪ð‬ות‪ð‬ת אור לבן אדם‪ ,‬האור הזה מסדר לו קצת את‬ ‫אותכם‪ ,‬ככה ארוך‪ ,‬ככה הרבה זמן‪ ."...‬אומר הרב‪ :‬לא‬ ‫המוחין‪ ,‬קצת את הדעת? מה יש לי בעולם הזה? מה א‪ð‬י‬ ‫היה לה הוה אמי‪ð‬א לאישה שיחזור באמצע השבוע הביתה‪.‬‬ ‫אקח מפה?‪ ,‬ערום באת וערום תצא‪ ,‬ככה אומר המדרש‪.‬‬ ‫ההשפעה של הבלי העולם הזה‬ ‫איך אדם ‪ð‬ולד? בא עם יד קמוצה‪ :‬כשא‪ð‬י פה אוכל את כל‬ ‫העולם‪ .‬ואיך הוא ‪ð‬פטר? יד פשוטה‪ ,‬לא לקחתי כלום מפה‪.‬‬ ‫אומר הרב‪ :‬ואפילו ‪ð‬שים ידעו שה‪ð‬אה מעולם הזה דבר‬ ‫האגרות משה כותב‪ :‬אפילו אם ירצה להיקבר עם גרביים‬ ‫שמרחיק מהעולם הבא‪ ,‬ואפילו יהודי שלא ידע ללמוד ידע‬ ‫כי הוא סובל מקור‪ ,‬לא ית‪ð‬ו לו‪ ,‬כי זה ‪ð‬גד הלכות בדת‬ ‫על כל פ‪ð‬ים שלא לרדוף אחר ה‪ð‬אות העולם הזה‪ .‬הוא‬ ‫ישראל‪ .‬לא מוציאים מפה שום דבר‪ ,‬מפה לא לוקחים‬ ‫אומר שהוא זכה עוד לראות את הדור הזה‪":‬ומה שא‪ð‬י עוד‬ ‫כלום! משאירים הכול כאן‪ .‬מה אדם לוקח מפה? מה‬ ‫זכיתי לראות אצל אלו מהדורות שעברו‪ ,‬כמה היה מאוס‬ ‫שטרח בתורה‪ ,‬במצוות‪ ,‬בצדקות‪ .‬זה עולם קצר אין זמן‪,‬‬ ‫בעי‪ð‬יהם העולם הזה‪ ,‬רחמ‪ð‬א ליצלן"‪ .‬והיום כמה עושה‬ ‫תחטוף! שיהיה לך ‪ð‬צח ‪ð‬צחים‪ ,‬שיהיה לך עולם הבא‪.‬‬ ‫ההשפעה? עם כל הטלפו‪ð‬ים והעיתו‪ð‬ים החרדים‪ ,‬איזה‬ ‫עיתו‪ð‬ים חרדים‪ ,‬ישתבח הבורא לעד! איזה מוסר הם‬ ‫‪ð‬ות‪ð‬ים ל‪ð‬ו בעיתון‪ :...‬לפרוש מדירות יוקרה‪ ,‬לפרוש מהבלי‬ ‫העולם הזה‪ .‬כל העיתו‪ð‬ים של‪ð‬ו מלאים בזה‪ :‬לא לרדוף‬ ‫אחר המאכלים‪ ,‬לא לרדוף אחרי הדברים שלא צריך‬ ‫לק‪ð‬ות‪.‬‬ ‫עשו מודעה בעיתון שיש מתק‪ð‬ים לילדים חי‪ð‬ם‪ ,‬בת‪ð‬אי‬ ‫שהאימא שמגיעה עם הילדים חייבת למדוד פאה‪ .‬ככה‬ ‫כתוב‪ ,‬ומפרסמים את זה‪ ,‬זה בדיוק בית פעור‪ .‬מי שרוצה‪,‬‬ ‫חייב לעשות בית פעור עבודה זרה‪ ,‬ולבוא ליה‪ð‬ות מתאוות‬ ‫עשיו בעולם הזה‪ ,‬לאיפה הגע‪ð‬ו! אין פלא יותר‪.‬‬ ‫חשבון ‪ð‬פש ותכלית האדם‬ ‫מסיים את השיחה שלו ואומר‪" :‬אם אין א‪ð‬י לי‪ ,‬מי לי?"‬ ‫אם אדם לא יתעורר כל יום בחשבון ‪ð‬פש‪ ,‬ויראה איך יצר‬ ‫הרע גו‪ð‬ב לו את החיים!‪ ,‬ואחרי שמו‪ð‬ים‪-‬תשעים ש‪ð‬ה‬ ‫יוציאו אותו מפה ערום בלי כלום‪ .‬אם הוא לא יתעורר‬ ‫עכשיו‪ ,‬לא יישאר ממ‪ð‬ו מאומה‪ ,‬ובסוף ויצעק צעקה גדולה‬ ‫ומרה‪ :‬מה עשיתי כל החיים האלה? איפה הלכו לי החיים‬ ‫האלה? היה לי קצת כסף‪ ,‬יכולתי לק‪ð‬ות תורה‪ ,‬במקום‬ ‫זה‪,‬ק‪ð‬יתי לאישה בלטות‪ ,‬מטבחים‪ ,‬רכבים‪ .‬מה עשיתי?‬ ‫מכרתי את העולם הבא שלי ב‪ð‬זיד עדשים! במקום להחזיק‬ ‫איזה אברך‪ ,‬הלכתי התחייבתי על עוד משכ‪ð‬תא ועל עוד‬ ‫יחידת דיור מה עשיתי!? ויצעק צעקה גדולה ומרה‪.‬‬ ‫שאלו אותי אם אפשר לק‪ð‬ות שעון במאה אלף שקל‪,‬‬ ‫בשמו‪ð‬ים אלף שקל‪ ,‬בתשעים אלף שקל‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬פשוט‪,‬‬ ‫זה אח של המשחיתים והמזיקים‪ ,‬החי‪ð‬וך )ב‪-‬תקכ"ט(‬ ‫כותב את זה‪ .‬שער הציון כותב )ב‪-‬ק‪"ð‬ו(‪ :‬איך תדע אם יצר‬ ‫הרע עובד עליך? אם אתה בא לק‪ð‬ות משהו‪ ,‬אז אם אתה‬ ‫מחזיק אברך והוא ביקש ממך שתק‪ð‬ה לו את זה‪ ,‬היית‬ ‫קו‪ð‬ה לו? תבדוק את עצמך!‪ .‬אחר כך הוא התקשר עליי עוד‬ ‫פעם הבן אדם‪ ,‬והמשיך להתווכח‪ ,‬אבל למה לא‪ ,‬מה‬ ‫הבעיה? אומר לי‪" :‬אבל יש לי הרבה כסף"‪ .‬אמרתי לו זה‬ ‫כסף שלך? אתה פקיד על הכסף‪ ,‬להחזיק פה ולק‪ð‬ות עולם‬ ‫הבא!‪ .‬היום אדם הולך מבזבז את הכסף שלו‪ ,‬זורק את זה‬ ‫על עצים ועל אב‪ð‬ים ועל שעו‪ð‬ים‪ ,‬מה‪ ,‬אתה ‪ð‬ורמלי? ‪.‬‬ ‫] ‪[4‬‬