gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול סיני · Kol Sini — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: קול סיני · Kol Sini

שבוע: תולדות (2026-11-09)

קול סיני · Kol Sini — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דישמיא‬ ‫גיליון‬ ‫שפ‬ ‫‪39‬‬ ‫"ז‬ ‫פר‬ ‫ת‬ ‫שת תולדות‪,‬‬ ‫קול סיני‬ ‫"חמש דקות למעשה" ‪ -‬הלכה והנהגה מזוית אקטואלית‪ ,‬מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי‬ ‫יום א'‪ ,‬כ"ח חשוון תשפ"ז‬ ‫שתה וגם גמליך אשקה‪ :‬האם מותר לשתות לפני בעלי חיים?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫כפי שכולם יודעים‪ ,‬אסור לאדם לאכול לפני שהוא מאכיל את בעלי החיים שלו‪ .‬האם יש הבדל בענין הזה בין אכילה‬ ‫לשתיה? כלומר‪ ,‬מותר לאדם לשתות לפני שהוא דואג לבהמה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ונזכר שלא נתן אוכל לבהמה‪ ,‬ובין הברכה לטעימה אמר – "תנו אוכל‬ ‫זה באמת נושא חשוב ומענין שעולה מתוך פרשת השבוע שקראנו‪ .‬הרי‬ ‫לבהמה"‪ ,‬לא צריך לחזור ולברך‪ ,‬כי זה נחשב צורך הסעודה‪ .‬כך פוסק מרן‬ ‫רבותינו דרשו במסכת ברכות (מ‪ ,).‬שאסור לאדם לאכול בעצמו‪ ,‬לפני שהוא‬ ‫השולחן ערוך (סימן קסז ס"ו)‪ .‬אמנם כותב הרמ"א שאין זה לכתחילה‪ ,‬וכך‬ ‫נותן מזון לבהמה שלו‪ ,‬שנאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך"‪ ,‬ורק אחר כך‬ ‫הסכימו האחרונים‪ ,‬שלכתחילה יטעם מעט ולא יפסיק בין הברכה לטעימה‪,‬‬ ‫"ואכלת ושבעת"‪.‬‬ ‫אבל אם אדם עשה כך‪ ,‬זה לא נחשב הפסק‪( .‬וע"ע יביא אומר חלק יא חאו"ח‬ ‫המהר"ם מרוטנבורג כותב בשם הריצב"א‪ ,‬כותב שיש בזה חיוב מן התורה‪.‬‬ ‫סימן כא אות י)‪.‬‬ ‫מביא אותו המגן אברהם (סימן רעא ס"ק יב)‪ .‬אבל יש אומרים שזהו דין דרבנן‪,‬‬ ‫את העדה ואת בעירם‬ ‫והפסוק רק אסמכתא‪ .‬ויש אחרונים שלמדו בדעת הרמב"ם שזו מידת‬ ‫חסידות‪( .‬ע' פ"ט מהלכות עבדים ה"ח)‪ .‬על כל פנים זה דבר שצריך להזהר בו‪ ,‬כל‬ ‫רק כותב בספר חסידים‪ ,‬כל זה לגבי אכילה‪ .‬אבל לגבי שתיה של אדם‬ ‫מי שמגדל עופות או חיות‪ ,‬ואפילו דגים‪ ,‬צריך להאכיל אותם קודם שהוא‬ ‫ובהמה‪ ,‬האדם שותה קודם לבהמה‪ .‬והראיה ממה שקראנו בפרשה‪ ,‬רבקה‬ ‫אוכל בעצמו‪ .‬וכותב ספר חסידים (סימן תקלא)‪ ,‬שזה מבואר גם בפרשה‬ ‫אומרת לאליעזר‪" ,‬שתה וגם גמליך אשקה"‪ .‬ואליעזר מספר בבית בתואל‪,‬‬ ‫שלנו‪ ,‬כשאליעזר מגיע לבית בתואל‪ ,‬נאמר "ויתן תבן ומספוא לגמלים"‪,‬‬ ‫"ואשת וגם הגמלים השקתה" (בראשית כד‪ ,‬מו)‪ .‬עוד כותב הספר חסידים‪,‬‬ ‫ורק אחר כך "ויושם לפניו לאכול" (בראשית כד‪ ,‬לב‪-‬לג)‪.‬‬ ‫יש לנו פסוק בפרשת חוקת‪ ,‬אומר הקב"ה למשה רבינו לדבר אל הסלע‬ ‫שיוציא מים‪" ,‬והשקית את העדה ואת בעירם" (במדבר כ ח)‪ ,‬העדה תחילה‬ ‫טעימה לפני הבהמה‬ ‫ואחר כך את בעירם‪ .‬ודברי הספר חסידים הובאו במגן אברהם (סי' קסז ס"ק‬ ‫לדעת הט"ז (סי' קסז סק"ז)‪ ,‬שטעימה בעלמא מותרת אפילו קודם שאדם‬ ‫יח) ובעוד הרבה אחרונים‪.‬‬ ‫נתן אוכל לבהמתו‪ .‬כי רבותינו אמרו (ברכות שם)‪ ,‬אסור "לאכול" עד שיתן‬ ‫מה הסיבה לחלק בין אוכל לשתיה? בשו"ת בית דוד (חאו"ח סימן פ)‪ ,‬כתב‬ ‫מאכל לבהמתו‪ ,‬ולא אמרו "אסור לטעום"‪ ,‬וכמו שאמרו במקומות אחרים‪.‬‬ ‫הטעם משום שהשתייה לא נמשכת כל כך הרבה זמן כמו האכילה‪ .‬ואסרו‬ ‫(ע' שבת ט‪ :‬אסור לטעום קודם תפלת מנחה‪ ,‬וכיוצא בזה בפסחים קה‪.).‬‬ ‫אפילו טעימה‪ ,‬כיון באכילה אדם עלול להימשך ובנתיים הבהמה מצטערת‪.‬‬ ‫אבל הרבה אחרונים הסכימו שגם טעימה אסורה‪ ,‬וכמו שכתב מרן החיד"א‬ ‫ע"ש‪ .‬טעם אחר כותב בשו"ת הר צבי (חאו"ח סימן צ אות א)‪ ,‬או משום שהצמא‬ ‫בברכי יוסף (סי' קסז ס'"ה)‪ .‬וכך פוסק מרן זצ"ל (הליכות עולם ח"א עמ' שנב)‪.‬‬ ‫הוא קשה יותר מהרעב‪ ,‬לכן האדם קודם לבהמה‪.‬‬ ‫ויש לדעת‪ ,‬שחיוב זה הוא אפילו אם אדם לא נמצא בביתו‪ ,‬כגון שהוא‬ ‫דעת החולקים‬ ‫בעבודה או בנופש וכיוצא בזה‪ ,‬בכל זאת אינו יכול לאכול כל זמן שלא‬ ‫הקדים מזונות לבעלי החיים שברשותו‪( .‬ברכי יוסף סימן קסז סק"ז‪ ,‬בשם השאילת‬ ‫רק באמת הענין הזה לא מוסכם‪ .‬דעת הכתב סופר (חאו"ח ס"ס לב)‪ ,‬שגם‬ ‫יעב"ץ)‪.‬‬ ‫בשתיה הבהמה קודמת לאדם‪ ,‬ואין ראיה מהדברים של רבקה‪ ,‬כי כשאדם‬ ‫רוצה לתת לחבר שלו‪ ,‬אז הוא נותן קודם לאדם ואחר כך לבהמה‪ .‬ואז‬ ‫תנו אוכל לבהמה‬ ‫גם האדם יכול לשתות לפני הבהמה‪ ,‬כי הכל תלוי בנותן‪ .‬אבל כשאדם‬ ‫מהסיבה הזו מבואר בגמרא שם‪ ,‬שאדם שבירך המוציא לחם מן הארץ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פינת ההלכה "חמש דקות למעשה"‪ ,‬משודרת בימים א‪-‬ד בשעה ‪ 9:45‬ברדיו ’קול ברמה‘‪.‬‬ ‫לקבלת השיעורים‪ ,‬פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל‪,‬‬ ‫הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(‪.‬‬ ‫להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי‪050-6-304-305 :‬‬ ‫בקישור‪ https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :‬או סרקו את הברקוד‪.‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫מאכל לבהמתו גם בשבת ויום טוב‪ ,‬ושלא להפסיק בין ברכת המוציא‬ ‫רוצה לשתות בעצמו‪ ,‬תמיד הבהמה קודמת‪ ,‬גם בשתיה כמו באכילה‪ .‬כך‬ ‫לטעימה לומר "גביל לתורי"‪ .‬ורק אם הפסיק לא יחזור לברך המוציא‪,‬‬ ‫מוכח גם בדברי האור החיים הקדוש (בראשית כד‪ ,‬יט)‪ .‬ע"ש‪ .‬וגם לגבי הראיה‬ ‫דספק ברכות להקל ע"ש‪ .‬ומרן זצ"ל כתב (הליכות עולם ח"א עמ' שמו ס"ד)‬ ‫מהפסוק "והשקית את העדה ואת בעירם"‪ ,‬כתב היד אפרים (על המגן אברהם‬ ‫שיש מקום לומר שגם בשבת ויום טוב אסור לאכול קודם שיתן לבהמתו‬ ‫שם) שאין ללמוד שבשתיה האדם קודם‪ ,‬כי המים שנוצרו שם היו בבחינת‬ ‫לאכול‪ ,‬לכן אם אמר "תנו מאכל לבהמה" בין הברכה לטעימה‪ ,‬אין צריך‬ ‫מעשה ניסים‪ .‬ועל כל פנים‪ ,‬למעשה הסכימו רבים מהאחרונים שבשתיה‬ ‫לחזור ולברך‪.‬‬ ‫האדם קודם לבהמה‪ .‬וכך כתב מרן זצ"ל (הליכות עולם שם)‪.‬‬ ‫בהמות טמאות‬ ‫ויש בכל זה נפקא מינה משמעותית‪ ,‬אם אדם הפסיק בדיבור בין השתיה‬ ‫לטעימה‪ .‬הוא בירך שהכל נהיה בדברו‪ ,‬ולפני שטעם‪ ,‬אמר "תנו לבהמה‬ ‫דרך אגב‪ ,‬מההוכחה הזו של ספר חסידים מהגמלים של אליעזר‪ ,‬לגבי‬ ‫לשתות"‪ .‬אם נאמר שבשתיה האדם קודם לבהמה‪ ,‬הרי שהוא עשה שלא‬ ‫אכילה ולגבי שתיה‪ ,‬מוכח שהדין הזה הוא גם בבהמות טמאות‪ ,‬ולא רק‬ ‫כדין‪ ,‬ולכאורה צריך לחזור ולברך‪ .‬הבן איש חי (פרשת אמור סעיף טו)‪ ,‬כותב‬ ‫בבהמות טהורות‪ .‬כך כותב בשו"ת שבות יעקב‪ ,‬ובכף החיים (סי' קסז אות‬ ‫להסתפק בזה ולכן למעשה טוב שיהרהר שוב את הברכה בלבו‪.‬‬ ‫נ)‪ .‬אמנם בשו"ת שאילת יעב"ץ כותב שלגבי כלבים וחתולים זו לא חובה‬ ‫גמורה מן הדין‪ ,‬כי המזון שלהם מצוי‪ ,‬והחתול אוכל גם דברים מאוסים‪.‬‬ ‫בשבת וביום טוב‬ ‫והביאו את זה כמה אחרונים‪ .‬אבל מרן זצ"ל כתב בגליון כף החיים שם‪,‬‬ ‫יש דבר דומה לזה‪ ,‬שדנים האחרונים לגבי אכילת מצוה של שבת ויום טוב‪,‬‬ ‫שהמהר"ח אור זרוע‪ ,‬מרבותינו הראשונים‪ ,‬כתב בפירוש גם לגבי חתול‪,‬‬ ‫אם חייב להקדים את מזונות הבהמה‪ .‬הכתב סופר מסתפק בזה‪ ,‬ובמסקנתו‬ ‫שצריך להקדים את האוכל שלו‪ .‬לכן בודאי צריך להזהר בזה‪.‬‬ ‫כתב‪ ,‬שאף שמסתבר שבסעודת מצוה האדם קודם לבהמה‪ ,‬מכל מקום‬ ‫לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה להקל‪ ,‬ויש להחמיר בשניהם‪ ,‬להקדים‬ ‫יום ב'‪ ,‬כ"ט חשוון תשפ"ז‬ ‫סוף זמן תפלה‪ :‬האם אפשר להתפלל שחרית אחרי חצות היום?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בעקבות שעון החורף‪ ,‬סוף זמן קריאת שמע‪ ,‬הפך להיות מוקדם מאוד‪ ,‬וגם סוף זמן תפילה הוקדם משמעותית‪ ,‬אבל‬ ‫אנחנו רואים לפעמים מניינים מאוחרים מאוד‪ ...‬והשאלה היא‪ :‬עד מתי מותר להתפלל שחרית?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫לכתחילה למנות את השעות מעלות השחר‪ ,‬כמו דעת המגן אברהם‪ .‬אבל‬ ‫כפי שכולם יודעים‪ ,‬הזמן של תפילת שחרית‪ ,‬תפילת שמונה עשרה כמובן‪,‬‬ ‫לגבי ברכות קריאת שמע‪ ,‬שגם הן הזמן שלהן עד ארבע שעות מהיום‪ ,‬כיוון‬ ‫לכתחילה רק מנץ החמה‪ ,‬כמו שנאמר "ייראוך עם שמש"‪ ,‬לא מתפללים‬ ‫שהן דרבנן אנחנו מקילים למנות מנץ החמה‪ .‬כך גם לגבי תפילה‪ ,‬כיוון‬ ‫קודם לכן‪ .‬רק בדיעבד‪ ,‬אם אדם התפלל לפני נץ החמה וזה היה אחרי‬ ‫שזמן תפילה הוא בוודאי מדרבנן‪ ,‬אפשר לחשב את הארבע שעות רק מנץ‬ ‫עלות השחר‪ ,‬יצא ידי חובה‪ ,‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן פט ס"א)‪.‬‬ ‫החמה‪.‬‬ ‫אבל אם אדם התפלל תפילת שמונה עשרה לפני עלות השחר‪ ,‬לא יצא ידי‬ ‫חובת תפילה‪ ,‬כי לפני עלות השחר זה עדיין לילה‪ ,‬זה עדיין זמן של תפילת‬ ‫לא התפלל במזיד‬ ‫ערבית‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בימים הללו סוף זמן ברכות קריאת שמע או סוף זמן תפילה הוא כבר‬ ‫לכן‪ ,‬פועלים שהזמן שלהם מצומצם מאוד וצריכים להגיע לעבודה בשעה‬ ‫בסביבות תשע שלושים וחמש‪ .‬אחרי הזמן הזה אומנם אסור לברך ברכות‬ ‫מוקדמת‪ ,‬במיוחד בימים הללו של החורף שהנץ מאוחר יחסית‪ ,‬והוא עוד‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬אלו ברכות לבטלה‪ ,‬לכן אומרים קריאת שמע בלי ברכותיה‪,‬‬ ‫הולך ומתאחר‪ ,‬אם אין להם ברירה אחרת הם יכולים להקל להתפלל לפני‬ ‫אבל אפשר עדיין להתפלל עד חצות‪ .‬אפילו ציבור שנאנסו ולא התפללו‬ ‫הנץ‪ ,‬אבל אחרי עלות השחר‪ .‬זה מבואר בשולחן ערוך שם (סימן פט ס"ח)‪,‬‬ ‫שחרית עד ארבע שעות‪ ,‬יכולים להתפלל שחרית עם חזרת השליח ציבור‬ ‫וזה מה שנקרא "מניין פועלים"‪ .‬אבל אדם שיכול להתפלל בנץ החמה‪ ,‬לא‬ ‫כרגיל עד חצות‪( .‬ודלא כהאור לציון שהחמיר לגבי ציבור‪ .‬ראה יביע אומר‬ ‫רשאי להתפלל לפני הנץ‪ ,‬אלא יתפלל ביחידות בנץ החמה‪( .‬ילקוט יוסף ח"א‬ ‫ח"ט חאו"ח סי' קח סוף אות נז)‪.‬‬ ‫עמ' קלו‪-‬קלז סעיף ב‪-‬ג‪ .‬וע"ע יביע אומר ח"ט חאו"ח סי' קח אות מה‪ .‬יחוה דעת ח"ז סי'‬ ‫רק‪ ,‬אם אדם היה מזיד במה שעבר זמן תפילה‪ ,‬הוא התעצל והתרשל ואמר‬ ‫יד אות א)‪.‬‬ ‫"הן עוד היום גדול"‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬כיוון שיש ראשונים שסוברים שכבר אי‬ ‫אפשר להתפלל כשאדם היה מזיד‪ ,‬כותב מרן זצ"ל‪ ,‬הוא יכול להתפלל עד‬ ‫ארבע שעות‬ ‫חצות‪ ,‬אבל נכון שיעשה תנאי של נדבה‪ :‬אם אני חייב להתפלל‪ ,‬אז התפילה‬ ‫כל זה במה שנוגע לתחילת זמן התפילה‪ .‬אבל עד מתי זמן תפילת שחרית?‬ ‫הזאת תהיה תפילת חובה‪ ,‬ואם אני לא יכול להתפלל‪ ,‬אז תהיה התפילה‬ ‫במשנה בברכות (כו‪ ,).‬דעת חכמים עד חצות‪ ,‬רבי יהודה אומר‪ ,‬עד ארבע‬ ‫הזאת תפילת נדבה‪.‬‬ ‫שעות של היום‪ .‬למעשה‪ ,‬מבואר שם (כז‪ ).‬שהלכה כרבי יהודה‪ ,‬זמן שחרית‬ ‫רק עד ארבע שעות‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כותבים הרי"ף והרא"ש והרמב"ם‪ ,‬זה רק‬ ‫מעוות לא יוכל לתקון‬ ‫לעניין תפילה בזמנה‪ ,‬אבל אפשר להתפלל עד חצות‪ ,‬רק אין בזה שכר של‬ ‫ושימו לב‪ ,‬אחרי חצות זה כבר 'מעוות לא יוכל לתקון'‪ .‬חצות היום בימים‬ ‫תפילה בזמנה‪ .‬כך פוסק מרן השולחן ערוך (שם ס"א)‪ ,‬אם אדם טעה או עבר‬ ‫הללו בסביבות אחת עשרה עשרים וחמש‪ ,‬ומאז כבר אי אפשר להתפלל‬ ‫והתפלל אחרי ארבע שעות עד חצות‪ ,‬אין לו שכר תפילה בזמנה‪ ,‬אבל על‬ ‫שחרית‪ .‬כותב מרן הבית יוסף (סימן פט)‪ ,‬אפילו שעדיין לא הגיע זמן תפילת‬ ‫כל פנים שכר תפילה יש לו‪.‬‬ ‫מנחה גדולה – זמן מנחה הוא רק משש שעות ומחצה‪ ,‬חצי שעה אחרי‬ ‫איך אנחנו מונים את הארבע שעות של זמן תפילה? כמו שלמדנו בפינות‬ ‫חצות היום – בכל זאת‪ ,‬אחרי חצות כבר אסור להתפלל שחרית‪ ,‬כך פוסק‬ ‫הקודמות‪ ,‬לגבי מצוות קריאת שמע שהיא דאורייתא‪ ,‬אנחנו מחמירים‬ ‫גם הרמ"א (שם ס"א)‪ .‬הב"ח והט"ז סוברים שאפשר להתפלל שחרית עד זמן‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן להאזין לכל פינות ההלכה‪ ,‬תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | ‪0733-71-81-74‬‬ ‫להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ‪ ,‬בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | ‪055-672-83-36‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫הזמן‪ ,‬התנצלותם קשה מן החטא‪ ,‬ועוברים בשאט נפש על דברי רבותינו‬ ‫מנחה‪ ,‬אבל המגן אברהם והרבה אחרונים לא הסכימו לזה‪ ,‬כמו שכותב גם‬ ‫הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים‪ .‬ה' הטוב יכפר בעד‪ .‬ע"ש‪( .‬וע"ע יחוה‬ ‫המשנה ברורה (שם סק"ז)‪ .‬לכן אסור לאדם להתפלל אחרי חצות ולהכניס‬ ‫דעת ח"ה סימן כב בגליון‪ .‬וענף עץ אבות פ"ב מי"ג עמ' רכג)‪ .‬והקב"ה יקבל את כל‬ ‫את ראשו בחשש כזה שכל הברכות שלו יהיו לבטלה‪.‬‬ ‫תפילותינו ברחמים וברצון‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫כותב מרן זצ"ל (ילקוט יוסף ח"א עמ' קמב ס"ו)‪ :‬אלו המצדיקים את עצמם‬ ‫באיחור זמן תפלתם מעבר לחצות היום‪ ,‬בטענה שהצדיקים למעלה מן‬ ‫יום ג'‪ ,‬ל' חשוון תשפ"ז‬ ‫ראש חודש כסלו‪ :‬שכח 'ברך עלינו' ו'יעלה ויבוא'‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מעשה באדם שהתפלל שחרית ושכח לומר "יעלה ויבוא"‪ .‬כשחזר על התפילה‪ ,‬שכח לומר "ברך עלינו"‪ ...‬האם הוא חייב‬ ‫להתפלל פעם שלישית?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫נוספת‪.‬‬ ‫השאלה הזו עולה במיוחד בראש חודש כסלו‪ ,‬כי אנחנו בימים שעדיין‬ ‫צריכים להתרגל לומר "ברך עלינו"‪ .‬אדם שהתפלל שחרית ושכח לומר‬ ‫יש הרבה מאוד השלכות לחקירה הזו שנעסוק בהן בל"נ בהזדמנות אחרת‪.‬‬ ‫"יעלה ויבוא"‪ .‬אחרי שהוא סיים את התפילה‪ ,‬הגיע ל"יהיו לרצון" האחרון‪,‬‬ ‫למעשה פוסק מרן השולחן ערוך (סימן קח סי"א)‪ ,‬כיוון שלא יצא הדבר מידי‬ ‫רק אז הוא נזכר‪ .‬אז ודאי‪ ,‬כמו שכולם יודעים‪ ,‬הוא חוזר לראש‪ ,‬כך פוסק‬ ‫מחלוקת‪ ,‬יתפלל ערבית אחת לשם חובה‪ ,‬ועוד ערבית לשם תשלומין‪,‬‬ ‫מרן השולחן ערוך (סימן תקכב ס"א)‪ .‬אז הוא התפלל פעם נוספת‪ .‬בתפילה‬ ‫ויעשה תנאי של נדבה‪ :‬אם אני חייב להתפלל אז התפילה הזו תהיה חובה‪,‬‬ ‫הנוספת‪ ,‬הוא אמר "יעלה ויבוא"‪ ,‬אבל בסוף התפילה הוא פתאום נזכר‪:‬‬ ‫ואם אני לא חייב‪ ,‬אז תהיה התפילה הזאת תפילת נדבה‪.‬‬ ‫לא אמרתי "ברך עלינו"‪ ,‬או למנהג בני אשכנז ‪ -‬לא אמרתי "ותן טל ומטר‬ ‫הלכה למעשה‬ ‫לברכה"‪ .‬בא לתקן ונמצא מקלקל‪...‬‬ ‫וזה מחזיר אותנו לנידון שלנו‪ :‬אדם התפלל היום שחרית ושכח לומר "יעלה‬ ‫עכשיו הוא בא לשאול‪ :‬האם אני צריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית‪,‬‬ ‫ויבוא"‪ .‬הוא חוזר להתפלל‪ ,‬אבל הפעם שכח "ברך עלינו"‪.‬‬ ‫או שאני יכול לצרף את התפילות‪ .‬הרי בתפילה הראשונה הזכרתי "ברך‬ ‫אם התפילה הראשונה עלתה לו ורק הוא צריך להשלים "יעלה ויבוא"‪,‬‬ ‫עלינו"‪ ,‬רק היה חסר לי "יעלה ויבוא"‪ ,‬ובתפילה השנייה אמרתי "יעלה‬ ‫אז סוף כל סוף בתפילה הראשונה הוא אמר "ברך עלינו"‪ ,‬עכשיו בתפילה‬ ‫ויבוא"‪ ,‬רק לא אמרתי "ברך עלינו"‪ ,‬אז שתי התפילות יעלו ויבואו כאחד‬ ‫השנייה מספיק שהוא אמר "יעלה ויבוא"‪ .‬אבל אם התפילה הראשונה‬ ‫ויתקבלו ברחמים וברצון‪.‬‬ ‫הייתה כאילו הוא לא התפלל בכלל‪ ,‬עכשיו בתפילה השנייה הוא אומנם‬ ‫גדר מעין המאורע‬ ‫אמר "יעלה ויבוא"‪ ,‬אבל לא אמר "ברך עלינו"‪ ,‬אז "חזרה חנה לשחרוריתה"‪,‬‬ ‫זו שאלה מעניינת שהאחרונים דנים בה‪ ,‬אבל היא בעצם תלויה במחלוקת‬ ‫הוא צריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית‪.‬‬ ‫ראשונים גדולה‪ :‬אדם שלא הזכיר מעין המאורע בתפילה‪ ,‬למשל לא הזכיר‬ ‫למעשה‪ ,‬כותבים האחרונים‪ ,‬וכך פוסק מרן זצ"ל‪ ,‬כיוון שבכל תפילה היה‬ ‫"יעלה ויבוא" בראש חודש‪ ,‬או בשבת התפלל תפילה של חול ולא הזכיר‬ ‫חיסרון‪ ,‬צריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית‪ ,‬עם "ברך עלינו" ועם "יעלה‬ ‫שבת‪ ,‬האם הדין שלו כמו מי שלא התפלל בכלל‪ ,‬ולכן הוא כמובן חוזר‬ ‫ויבוא"‪ ,‬ואנחנו לא מצרפים את שתי התפילות יחד‪ ,‬כי אין תפילה לחצאין‪.‬‬ ‫ומתפלל‪ ,‬או שהוא נחשב כמו מי שהתפלל‪ ,‬רק שצריך לחזור כדי להזכיר‬ ‫רק לפני התפילה יעשה תנאי של נדבה‪ :‬אם אני חייב להתפלל‪ ,‬אז זו תהיה‬ ‫את המאורע‪ ,‬כי זה כל מה שחסר לו‪.‬‬ ‫תפילת חובה‪ ,‬ואם אני לא חייב‪ ,‬אז התפילה הזו תהיה תפילת נדבה‪( .‬חזון‬ ‫התוספות (ברכות כו‪ ):‬מביאים דעת רבינו יהודה‪ ,‬שאם אדם טעה ולא הזכיר‬ ‫עובדיה שבת ח"א עמ' שצב סעיף יב‪ ,‬ובעמ' שצ הערה י)‪.‬‬ ‫ראש חודש במנחה‪ ,‬ועבר ראש חודש‪ ,‬הגיע הלילה‪ ,‬ורק אז הוא נזכר‪ ,‬הוא‬ ‫שכח "יעלה ויבוא" וגם "ברך עלינו"‬ ‫לא מתפלל פעמיים ערבית‪ .‬כי הרי מנחה הוא התפלל‪ ,‬רק לא אמר "יעלה‬ ‫החקירה הזו נוגעת לשאלה נוספת‪ ,‬שיכולה להיות יותר מצויה‪ .‬אדם‬ ‫ויבוא"‪ .‬כל מה שהוא צריך להשלים זה רק "יעלה ויבוא"‪ .‬אם הוא יתפלל‬ ‫ששכח בראש חודש גם "ברך עלינו" וגם "יעלה ויבוא"‪ ,‬ונזכר קודם אלוקי‬ ‫עוד פעם ערבית‪ ,‬הוא לא יכול לומר "יעלה ויבוא"‪ ,‬כי כבר עבר ראש חודש‪.‬‬ ‫נצור‪ ,‬הדין הוא צריך לחזור ל"רצה"‪ ,‬כדי לומר יעלה ויבוא‪ .‬האם הוא יכול‬ ‫אלא אם כן ראש חודש יומיים‪ ,‬והטעות הייתה ביום הראשון‪ ,‬אז בוודאי‬ ‫לומר שם גם יעלה ויבוא‪ ,‬לפני רצה‪ ,‬כדי שלא יצטרך לחזור ל"ברך עלינו"‪,‬‬ ‫הוא מתפלל פעמיים ערבית‪ ,‬כי הוא מזכיר "יעלה ויבוא" גם בתשלומין‪.‬‬ ‫או שהוא חייב לחזור ל"ברך עלינו"‪ .‬כותב מרן זצ"ל‪ ,‬שזה תלוי בנידון שלנו‪.‬‬ ‫אבל אם ראש חודש הוא יום אחד וכבר עבר ראש חודש‪ ,‬אין תועלת במה‬ ‫כשאדם לא הזכיר מעין המאורע‪ ,‬האם דינו כאילו לא התפלל‪ ,‬ואם כן הדבר‬ ‫שיתפלל פעמיים ערבית‪ ,‬כי בתפילת התשלומין הוא לא יכול להשלים‬ ‫נחשב שהוא עוד לא התחיל "רצה"‪ ,‬אז יאמר "ותן טל ומטר"‪ ,‬ואז ימשיך‬ ‫"יעלה ויבוא"‪.‬‬ ‫"רצה" עד סיום התפילה‪ .‬או שמא דינו כמי שהתפלל רק לא יצא ידי חובה‪,‬‬ ‫אבל כותבים התוספות שמדברי הרי"ף לא משמע ככה‪ .‬כיוון שהוא לא‬ ‫אם כן זה נחשב שהוא כבר התחיל ב"רצה"‪ ,‬וממילא חוזר לברך עלינו‪.‬‬ ‫הזכיר "יעלה ויבוא"‪ ,‬זה נחשב שהוא לא התפלל מנחה‪ ,‬הוא לא התפלל‬ ‫למעשה‪ ,‬כותב מרן זצ"ל‪ ,‬כיון שיש ראשונין שסוברים שאפילו אם אדם‬ ‫בכלל‪ .‬אז עכשיו הוא צריך להתפלל פעמיים ערבית‪ .‬ככה כתבו גם הרא"ש‬ ‫התחיל "רצה" ולא אמר ותן טל ומטר לברכה‪ ,‬חוזר לשמע קולנו ולא לברך‬ ‫ותלמידי רבנו יונה‪ ,‬שצריך להתפלל פעמיים ערבית‪ ,‬למרות שהוא לא יכול‬ ‫עלינו‪ .‬וכך דעת הרבה פוסקים‪( .‬ע' שו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' י אות ח)‪.‬‬ ‫כבר לתקן באמירת "יעלה ויבוא"‪.‬‬ ‫ולמרות שאנחנו לא נוקטים כן להלכה‪ ,‬מכל מקום יש להתחשב בדעות‬ ‫וזה בעצם הנידון כמו שהזכרנו‪ :‬האם מי שלא הזכיר מעין המאורע‪ ,‬לא‬ ‫הללו ולפסוק לחזור לשומע תפלה‪( .‬ראה יביע אומר חי"א חאו"ח סי' מ אות ב‬ ‫אמר "יעלה ויבוא"‪ ,‬זה נחשב שהוא לא התפלל בכלל‪ ,‬או שהוא התפלל‪,‬‬ ‫בהערה)‪.‬‬ ‫רק צריך להשלים את מעין המאורע שחסר לו‪ .‬כלומר‪ ,‬האם 'מעין המאורע'‬ ‫הוא חלק בלתי נפרד מהתפילה‪ ,‬או שזו תוספת שאפשר להשלים בתפילה‬ ‫‪3‬‬ ‫לקבלת העלון בכל שבוע‪ ,‬הערות ושליחת שאלות לתכנית‪:‬‬ ‫‪alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305‬‬ ‫בסיעתא דישמיא‬ ‫יום ד'‪ ,‬א' כסלו תשפ"ז‬ ‫ראש חודש‪ :‬מדוע מוסיפים בשנה מעוברת "ולכפרת פשע"?‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫נהגו בכל תפוצות ישראל בשנה מעוברת‪ ,‬להוסיף בתפילת מוסף של ראש חודש‪" ,‬ולכפרת פשע"‪ .‬מה מקור העניין הזה?‬ ‫ועד מתי אומרים את ההוספה הזו‪ ,‬האם בכל השנה או רק עד ראש חודש ניסן?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ת"ת‪ ,‬גם פרשיות תרומה תצוה‪ ,‬וזה זמן לחזור בתשובה באופן מיוחד‪.‬‬ ‫נוסח "ולכפרת פשע" בשנה מעוברת‪ ,‬לא מוזכר בסידורים הקדמונים‪ .‬לא‬ ‫רבותינו אמרו (חולין ס‪ ,):‬שהלבנה קיטרגה ואמרה‪ ,‬אי אפשר לשני מלכים‬ ‫במחזור ויטרי‪ ,‬ולא ברמב"ם‪ ,‬ולא באבודרהם‪ .‬גם מרן הבית יוסף לא הביא‬ ‫שישתמשו בכתר אחד‪ ,‬אז אמר לה הקב"ה‪ ,‬לכי ומעטי את עצמך‪ .‬כותב‬ ‫מנהג כזה‪ .‬אמנם בסידור רב עמרם גאון‪ ,‬מופיע הנוסח "ולכפרת פשע"‪,‬‬ ‫השל"ה‪ ,‬אם הלבנה לא הייתה מתמעטת‪ ,‬לא הייתה לנו שנה מעוברת‪ ,‬כי‬ ‫כמו שמביא שער הציון (סימן תכג סק"ב)‪ ,‬אבל לא מוזכר שאומרים אותו‬ ‫השמש והירח היו שווים לגמרי במהלכים שלהם‪ .‬כך יהיה לעתיד לבוא‪,‬‬ ‫דווקא בשנה מעוברת‪ ,‬אלא זה הנוסח הקבוע בכל ראש חודש‪ .‬יש כמה‬ ‫"והיה אור הלבנה כאור החמה"‪ .‬לכן כיוון שכל עניין העיבור הוא מכוח‬ ‫השערות איך באמת התקבל המנהג הזה‪ ,‬אבל כיום זה כבר פשט בכל‬ ‫הקיטרוג‪ ,‬אז שנה מעוברת ראויה יותר לתשובה ולכפרת פשעים‪ .‬כותב רבי‬ ‫תפוצות ישראל‪ ,‬לומר "ולכפרת פשע" בשנה מעוברת‪.‬‬ ‫דוד זכות‪ ,‬שעל פי זה מוסיפים "ולכפרת פשע"‪.‬‬ ‫הטעם המפורסם לעניין הזה‪ ,‬כותב בספר יוסף אומץ‪ ,‬וכך מביא האליה‬ ‫עד מתי אומרים‬ ‫רבה (סימן תכג סק"ו)‪ :‬היות ויש י"ב לשונות של בקשה בתפילה הזו‪" ,‬חדש‬ ‫עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה‪ ,‬לששון ולשמחה‪ ,‬לישועה ולנחמה"‪,‬‬ ‫השאלה העיקרית בעניין הזה‪ ,‬היא באיזה חודשים אומרים "ולכפרת‬ ‫וכן הלאה‪ .‬אלו י"ב בקשות כנגד י"ב חודשי השנה‪ .‬אז בשנה מעוברת‪ ,‬שיש‬ ‫פשע"‪ ,‬ומתי בעצם מפסיקים לומר את התוספת הזו‪ .‬יש אחרונים שנראה‬ ‫י"ג חודשים‪ ,‬מוסיפים עוד בקשה ואומרים גם "ולכפרת פשע"‪.‬‬ ‫מהם שאומרים רק בחודש אדר‪ ,‬רק בחודש העיבור‪ .‬במיוחד אם נאמר‬ ‫שהחשש הוא שמא עיברו את השנה שלא כדין‪ ,‬אז ההוספה היא רק בחודש‬ ‫אבל למה הבקשה שכנגד השנה המעוברת‪ ,‬היא דווקא "לכפרת פשע"?‬ ‫העיבור‪ ,‬כלפי חודש אדר הנוסף‪ ,‬כי הרי לעולם מעברים רק את חודש אדר‬ ‫יש בגמרא (סנהדרין יב‪ ).‬מעשה בחזקיהו מלך יהודה‪ ,‬שעיבר את השנה מפני‬ ‫ולא חודש אחר‪.‬‬ ‫הטומאה‪ .‬בימי אחז אביו היו כאלה שנטמאו מעבודה זרה‪ ,‬וחזקיהו היה‬ ‫מחזיר אותם למוטב‪ ,‬אבל הוא ידע שלא כולם יספיקו להיטהר עד חג‬ ‫מצד שני‪ ,‬האליה רבה כותב שאומרים "ולכפרת פשע" בכל החודשים‬ ‫הפסח כדי לאכול קורבן פסח בטהרה‪ ,‬אז הוא עיבר את השנה‪ .‬הוא הוסיף‬ ‫של השנה המעוברת‪ ,‬כי הרי יש שתים‪-‬עשרה בקשות‪ ,‬וזו הבקשה כנגד‬ ‫עוד חודש אדר כדי לאחר את חג הפסח‪ .‬אבל זה לא היה כהוגן‪ ,‬אז הוא‬ ‫החודש השלושה עשר‪ .‬כך כותב גם הבן איש חי (ש"ש פרשת ויקרא אות יט)‪,‬‬ ‫ביקש רחמים על עצמו שיימחל לו העוון‪ ,‬ואמר‪" :‬ה' הטוב יכפר בעד" (דברי‬ ‫וכף החיים‪ ,‬שאומרים "ולכפרת פשע" כל השנה כולה‪.‬‬ ‫הימים ב ל‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫אבל הפרי מגדים כותב שהמנהג לומר רק עד חודש ניסן‪ .‬והמשנה ברורה‬ ‫אם כן למדנו שאם מעברים את השנה שלא כדין‪ ,‬צריכים כפרה‪ ,‬לכן‬ ‫כותב (סימן תקכג סק"ו) שבכל מקום יעשו כמנהגם בעניין הזה‪" ,‬נהרא נהרא‬ ‫מוסיפים בשנה מעוברת "ולכפרת פשע"‪ ,‬שמא עיברו את השנה שלא‬ ‫ופשטיה"‪ .‬מרן זצ"ל כותב שהמנהג שלנו לומר "ולכפרת פשע" רק עד‬ ‫כהלכה‪ .‬כך כותבים כמה אחרונים‪.‬‬ ‫חודש ניסן‪ ,‬רק עד אחרי חודשי אדר‪( .‬חזון עובדיה חנוכה עמ' שו)‪ .‬ועל כל פנים‬ ‫ודאי שאם אדם שכח ולא אמר "ולכפרת פשע"‪ ,‬לא צריך לחזור‪.‬‬ ‫שובו בנים שובבים‬ ‫והקב"ה יזכה אותנו למחילת חטא ולסליחת עוון ולכפרת פשע‪ ,‬ויהיה‬ ‫יש שכתבו טעם אחר לעניין הזה‪ ,‬על פי השל"ה ורבותינו המקובלים‪,‬‬ ‫החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו‪ ,‬תחילה וראש לפדיון נפשנו‪ .‬אכי"ר‪.‬‬ ‫שעיקר התיקון של ימי השובבי"ם הוא בשנה מעוברת‪ ,‬שאז יש לנו שובבי"ם‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה"‪:‬‬ ‫פינת ההלכה | יום חמישי בשעה ‪13:45‬‬ ‫חמש דקות למעשה | ימים א‪-‬ד בשעה ‪9:45‬‬ ‫מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה ‪ 11:00‬עד ‪12:00‬‬ ‫אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה ‪ 21:00‬עד ‪22:00‬‬