קול סיני · Kol Sini — תולדות (2026-11-09)

בסיעתא דישמיא
גיליון
שפ
39
"ז
פר
ת שת תולדות,
קול סיני
"חמש דקות למעשה" -הלכה והנהגה מזוית אקטואלית ,מאת הרה"ג יעקב סיני שליט"א • סיכום שבועי
יום א' ,כ"ח חשוון תשפ"ז
שתה וגם גמליך אשקה :האם מותר לשתות לפני בעלי חיים?
שאלה:
כפי שכולם יודעים ,אסור לאדם לאכול לפני שהוא מאכיל את בעלי החיים שלו .האם יש הבדל בענין הזה בין אכילה
לשתיה? כלומר ,מותר לאדם לשתות לפני שהוא דואג לבהמה?
תשובה:
ונזכר שלא נתן אוכל לבהמה ,ובין הברכה לטעימה אמר – "תנו אוכל זה באמת נושא חשוב ומענין שעולה מתוך פרשת השבוע שקראנו .הרי
לבהמה" ,לא צריך לחזור ולברך ,כי זה נחשב צורך הסעודה .כך פוסק מרן רבותינו דרשו במסכת ברכות (מ ,).שאסור לאדם לאכול בעצמו ,לפני שהוא
השולחן ערוך (סימן קסז ס"ו) .אמנם כותב הרמ"א שאין זה לכתחילה ,וכך נותן מזון לבהמה שלו ,שנאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" ,ורק אחר כך
הסכימו האחרונים ,שלכתחילה יטעם מעט ולא יפסיק בין הברכה לטעימה, "ואכלת ושבעת".
אבל אם אדם עשה כך ,זה לא נחשב הפסק( .וע"ע יביא אומר חלק יא חאו"ח
המהר"ם מרוטנבורג כותב בשם הריצב"א ,כותב שיש בזה חיוב מן התורה.
סימן כא אות י).
מביא אותו המגן אברהם (סימן רעא ס"ק יב) .אבל יש אומרים שזהו דין דרבנן,
את העדה ואת בעירם והפסוק רק אסמכתא .ויש אחרונים שלמדו בדעת הרמב"ם שזו מידת
חסידות( .ע' פ"ט מהלכות עבדים ה"ח) .על כל פנים זה דבר שצריך להזהר בו ,כל
רק כותב בספר חסידים ,כל זה לגבי אכילה .אבל לגבי שתיה של אדם
מי שמגדל עופות או חיות ,ואפילו דגים ,צריך להאכיל אותם קודם שהוא
ובהמה ,האדם שותה קודם לבהמה .והראיה ממה שקראנו בפרשה ,רבקה
אוכל בעצמו .וכותב ספר חסידים (סימן תקלא) ,שזה מבואר גם בפרשה
אומרת לאליעזר" ,שתה וגם גמליך אשקה" .ואליעזר מספר בבית בתואל,
שלנו ,כשאליעזר מגיע לבית בתואל ,נאמר "ויתן תבן ומספוא לגמלים",
"ואשת וגם הגמלים השקתה" (בראשית כד ,מו) .עוד כותב הספר חסידים,
ורק אחר כך "ויושם לפניו לאכול" (בראשית כד ,לב-לג).
יש לנו פסוק בפרשת חוקת ,אומר הקב"ה למשה רבינו לדבר אל הסלע
שיוציא מים" ,והשקית את העדה ואת בעירם" (במדבר כ ח) ,העדה תחילה טעימה לפני הבהמה
ואחר כך את בעירם .ודברי הספר חסידים הובאו במגן אברהם (סי' קסז ס"ק
לדעת הט"ז (סי' קסז סק"ז) ,שטעימה בעלמא מותרת אפילו קודם שאדם
יח) ובעוד הרבה אחרונים.
נתן אוכל לבהמתו .כי רבותינו אמרו (ברכות שם) ,אסור "לאכול" עד שיתן
מה הסיבה לחלק בין אוכל לשתיה? בשו"ת בית דוד (חאו"ח סימן פ) ,כתב מאכל לבהמתו ,ולא אמרו "אסור לטעום" ,וכמו שאמרו במקומות אחרים.
הטעם משום שהשתייה לא נמשכת כל כך הרבה זמן כמו האכילה .ואסרו (ע' שבת ט :אסור לטעום קודם תפלת מנחה ,וכיוצא בזה בפסחים קה.).
אפילו טעימה ,כיון באכילה אדם עלול להימשך ובנתיים הבהמה מצטערת. אבל הרבה אחרונים הסכימו שגם טעימה אסורה ,וכמו שכתב מרן החיד"א
ע"ש .טעם אחר כותב בשו"ת הר צבי (חאו"ח סימן צ אות א) ,או משום שהצמא בברכי יוסף (סי' קסז ס'"ה) .וכך פוסק מרן זצ"ל (הליכות עולם ח"א עמ' שנב).
הוא קשה יותר מהרעב ,לכן האדם קודם לבהמה.
ויש לדעת ,שחיוב זה הוא אפילו אם אדם לא נמצא בביתו ,כגון שהוא
דעת החולקים בעבודה או בנופש וכיוצא בזה ,בכל זאת אינו יכול לאכול כל זמן שלא
הקדים מזונות לבעלי החיים שברשותו( .ברכי יוסף סימן קסז סק"ז ,בשם השאילת
רק באמת הענין הזה לא מוסכם .דעת הכתב סופר (חאו"ח ס"ס לב) ,שגם
יעב"ץ).
בשתיה הבהמה קודמת לאדם ,ואין ראיה מהדברים של רבקה ,כי כשאדם
רוצה לתת לחבר שלו ,אז הוא נותן קודם לאדם ואחר כך לבהמה .ואז תנו אוכל לבהמה
גם האדם יכול לשתות לפני הבהמה ,כי הכל תלוי בנותן .אבל כשאדם
מהסיבה הזו מבואר בגמרא שם ,שאדם שבירך המוציא לחם מן הארץ,
1
פינת ההלכה "חמש דקות למעשה" ,משודרת בימים א-ד בשעה 9:45ברדיו ’קול ברמה‘.
לקבלת השיעורים ,פינות ההלכה ותיעודים נדירים מאוצרותיו ובית גנזיו של מרן זצ"ל,
הצטרפו לקבוצת "אוצרות מרן" )קבוצה שקטה(.
להצטרפות לקבוצה השאירו הודעה לר' אורן סרוסי050-6-304-305 :
בקישור https://chat.whatsapp.com/BCyQZyuwn9O4okf3kbEebL?mode=hqrt :או סרקו את הברקוד.
בסיעתא דישמיא
מאכל לבהמתו גם בשבת ויום טוב ,ושלא להפסיק בין ברכת המוציא רוצה לשתות בעצמו ,תמיד הבהמה קודמת ,גם בשתיה כמו באכילה .כך
לטעימה לומר "גביל לתורי" .ורק אם הפסיק לא יחזור לברך המוציא, מוכח גם בדברי האור החיים הקדוש (בראשית כד ,יט) .ע"ש .וגם לגבי הראיה
דספק ברכות להקל ע"ש .ומרן זצ"ל כתב (הליכות עולם ח"א עמ' שמו ס"ד) מהפסוק "והשקית את העדה ואת בעירם" ,כתב היד אפרים (על המגן אברהם
שיש מקום לומר שגם בשבת ויום טוב אסור לאכול קודם שיתן לבהמתו שם) שאין ללמוד שבשתיה האדם קודם ,כי המים שנוצרו שם היו בבחינת
לאכול ,לכן אם אמר "תנו מאכל לבהמה" בין הברכה לטעימה ,אין צריך מעשה ניסים .ועל כל פנים ,למעשה הסכימו רבים מהאחרונים שבשתיה
לחזור ולברך. האדם קודם לבהמה .וכך כתב מרן זצ"ל (הליכות עולם שם).
בהמות טמאות ויש בכל זה נפקא מינה משמעותית ,אם אדם הפסיק בדיבור בין השתיה
לטעימה .הוא בירך שהכל נהיה בדברו ,ולפני שטעם ,אמר "תנו לבהמה
דרך אגב ,מההוכחה הזו של ספר חסידים מהגמלים של אליעזר ,לגבי
לשתות" .אם נאמר שבשתיה האדם קודם לבהמה ,הרי שהוא עשה שלא
אכילה ולגבי שתיה ,מוכח שהדין הזה הוא גם בבהמות טמאות ,ולא רק
כדין ,ולכאורה צריך לחזור ולברך .הבן איש חי (פרשת אמור סעיף טו) ,כותב
בבהמות טהורות .כך כותב בשו"ת שבות יעקב ,ובכף החיים (סי' קסז אות
להסתפק בזה ולכן למעשה טוב שיהרהר שוב את הברכה בלבו.
נ) .אמנם בשו"ת שאילת יעב"ץ כותב שלגבי כלבים וחתולים זו לא חובה
גמורה מן הדין ,כי המזון שלהם מצוי ,והחתול אוכל גם דברים מאוסים. בשבת וביום טוב
והביאו את זה כמה אחרונים .אבל מרן זצ"ל כתב בגליון כף החיים שם,
יש דבר דומה לזה ,שדנים האחרונים לגבי אכילת מצוה של שבת ויום טוב,
שהמהר"ח אור זרוע ,מרבותינו הראשונים ,כתב בפירוש גם לגבי חתול,
אם חייב להקדים את מזונות הבהמה .הכתב סופר מסתפק בזה ,ובמסקנתו
שצריך להקדים את האוכל שלו .לכן בודאי צריך להזהר בזה.
כתב ,שאף שמסתבר שבסעודת מצוה האדם קודם לבהמה ,מכל מקום
לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה להקל ,ויש להחמיר בשניהם ,להקדים
יום ב' ,כ"ט חשוון תשפ"ז
סוף זמן תפלה :האם אפשר להתפלל שחרית אחרי חצות היום?
שאלה:
בעקבות שעון החורף ,סוף זמן קריאת שמע ,הפך להיות מוקדם מאוד ,וגם סוף זמן תפילה הוקדם משמעותית ,אבל
אנחנו רואים לפעמים מניינים מאוחרים מאוד ...והשאלה היא :עד מתי מותר להתפלל שחרית?
תשובה:
לכתחילה למנות את השעות מעלות השחר ,כמו דעת המגן אברהם .אבל כפי שכולם יודעים ,הזמן של תפילת שחרית ,תפילת שמונה עשרה כמובן,
לגבי ברכות קריאת שמע ,שגם הן הזמן שלהן עד ארבע שעות מהיום ,כיוון לכתחילה רק מנץ החמה ,כמו שנאמר "ייראוך עם שמש" ,לא מתפללים
שהן דרבנן אנחנו מקילים למנות מנץ החמה .כך גם לגבי תפילה ,כיוון קודם לכן .רק בדיעבד ,אם אדם התפלל לפני נץ החמה וזה היה אחרי
שזמן תפילה הוא בוודאי מדרבנן ,אפשר לחשב את הארבע שעות רק מנץ עלות השחר ,יצא ידי חובה ,כך פוסק מרן השולחן ערוך (סימן פט ס"א).
החמה. אבל אם אדם התפלל תפילת שמונה עשרה לפני עלות השחר ,לא יצא ידי
חובת תפילה ,כי לפני עלות השחר זה עדיין לילה ,זה עדיין זמן של תפילת
לא התפלל במזיד
ערבית.
לכן ,בימים הללו סוף זמן ברכות קריאת שמע או סוף זמן תפילה הוא כבר
לכן ,פועלים שהזמן שלהם מצומצם מאוד וצריכים להגיע לעבודה בשעה
בסביבות תשע שלושים וחמש .אחרי הזמן הזה אומנם אסור לברך ברכות
מוקדמת ,במיוחד בימים הללו של החורף שהנץ מאוחר יחסית ,והוא עוד
קריאת שמע ,אלו ברכות לבטלה ,לכן אומרים קריאת שמע בלי ברכותיה,
הולך ומתאחר ,אם אין להם ברירה אחרת הם יכולים להקל להתפלל לפני
אבל אפשר עדיין להתפלל עד חצות .אפילו ציבור שנאנסו ולא התפללו
הנץ ,אבל אחרי עלות השחר .זה מבואר בשולחן ערוך שם (סימן פט ס"ח),
שחרית עד ארבע שעות ,יכולים להתפלל שחרית עם חזרת השליח ציבור
וזה מה שנקרא "מניין פועלים" .אבל אדם שיכול להתפלל בנץ החמה ,לא
כרגיל עד חצות( .ודלא כהאור לציון שהחמיר לגבי ציבור .ראה יביע אומר
רשאי להתפלל לפני הנץ ,אלא יתפלל ביחידות בנץ החמה( .ילקוט יוסף ח"א
ח"ט חאו"ח סי' קח סוף אות נז).
עמ' קלו-קלז סעיף ב-ג .וע"ע יביע אומר ח"ט חאו"ח סי' קח אות מה .יחוה דעת ח"ז סי'
רק ,אם אדם היה מזיד במה שעבר זמן תפילה ,הוא התעצל והתרשל ואמר יד אות א).
"הן עוד היום גדול" ,במקרה כזה ,כיוון שיש ראשונים שסוברים שכבר אי
אפשר להתפלל כשאדם היה מזיד ,כותב מרן זצ"ל ,הוא יכול להתפלל עד
ארבע שעות
חצות ,אבל נכון שיעשה תנאי של נדבה :אם אני חייב להתפלל ,אז התפילה כל זה במה שנוגע לתחילת זמן התפילה .אבל עד מתי זמן תפילת שחרית?
הזאת תהיה תפילת חובה ,ואם אני לא יכול להתפלל ,אז תהיה התפילה במשנה בברכות (כו ,).דעת חכמים עד חצות ,רבי יהודה אומר ,עד ארבע
הזאת תפילת נדבה. שעות של היום .למעשה ,מבואר שם (כז ).שהלכה כרבי יהודה ,זמן שחרית
רק עד ארבע שעות .ובכל זאת ,כותבים הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ,זה רק
מעוות לא יוכל לתקון
לעניין תפילה בזמנה ,אבל אפשר להתפלל עד חצות ,רק אין בזה שכר של
ושימו לב ,אחרי חצות זה כבר 'מעוות לא יוכל לתקון' .חצות היום בימים תפילה בזמנה .כך פוסק מרן השולחן ערוך (שם ס"א) ,אם אדם טעה או עבר
הללו בסביבות אחת עשרה עשרים וחמש ,ומאז כבר אי אפשר להתפלל והתפלל אחרי ארבע שעות עד חצות ,אין לו שכר תפילה בזמנה ,אבל על
שחרית .כותב מרן הבית יוסף (סימן פט) ,אפילו שעדיין לא הגיע זמן תפילת כל פנים שכר תפילה יש לו.
מנחה גדולה – זמן מנחה הוא רק משש שעות ומחצה ,חצי שעה אחרי
איך אנחנו מונים את הארבע שעות של זמן תפילה? כמו שלמדנו בפינות
חצות היום – בכל זאת ,אחרי חצות כבר אסור להתפלל שחרית ,כך פוסק
הקודמות ,לגבי מצוות קריאת שמע שהיא דאורייתא ,אנחנו מחמירים
גם הרמ"א (שם ס"א) .הב"ח והט"ז סוברים שאפשר להתפלל שחרית עד זמן
2
ניתן להאזין לכל פינות ההלכה ,תכניות הרדיו ושיעורי הרב שליט"א במערכת "קול הלשון" | 0733-71-81-74
להזמנת הרב לשיעורי הלכה בכל רחבי הארץ ,בתורתו והנהגותיו של מרן זצ"ל | 055-672-83-36
בסיעתא דישמיא
הזמן ,התנצלותם קשה מן החטא ,ועוברים בשאט נפש על דברי רבותינו מנחה ,אבל המגן אברהם והרבה אחרונים לא הסכימו לזה ,כמו שכותב גם
הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים .ה' הטוב יכפר בעד .ע"ש( .וע"ע יחוה המשנה ברורה (שם סק"ז) .לכן אסור לאדם להתפלל אחרי חצות ולהכניס
דעת ח"ה סימן כב בגליון .וענף עץ אבות פ"ב מי"ג עמ' רכג) .והקב"ה יקבל את כל את ראשו בחשש כזה שכל הברכות שלו יהיו לבטלה.
תפילותינו ברחמים וברצון ,אכי"ר.
כותב מרן זצ"ל (ילקוט יוסף ח"א עמ' קמב ס"ו) :אלו המצדיקים את עצמם
באיחור זמן תפלתם מעבר לחצות היום ,בטענה שהצדיקים למעלה מן
יום ג' ,ל' חשוון תשפ"ז
ראש חודש כסלו :שכח 'ברך עלינו' ו'יעלה ויבוא'
שאלה:
מעשה באדם שהתפלל שחרית ושכח לומר "יעלה ויבוא" .כשחזר על התפילה ,שכח לומר "ברך עלינו" ...האם הוא חייב
להתפלל פעם שלישית?
תשובה:
נוספת. השאלה הזו עולה במיוחד בראש חודש כסלו ,כי אנחנו בימים שעדיין
צריכים להתרגל לומר "ברך עלינו" .אדם שהתפלל שחרית ושכח לומר
יש הרבה מאוד השלכות לחקירה הזו שנעסוק בהן בל"נ בהזדמנות אחרת.
"יעלה ויבוא" .אחרי שהוא סיים את התפילה ,הגיע ל"יהיו לרצון" האחרון,
למעשה פוסק מרן השולחן ערוך (סימן קח סי"א) ,כיוון שלא יצא הדבר מידי
רק אז הוא נזכר .אז ודאי ,כמו שכולם יודעים ,הוא חוזר לראש ,כך פוסק
מחלוקת ,יתפלל ערבית אחת לשם חובה ,ועוד ערבית לשם תשלומין,
מרן השולחן ערוך (סימן תקכב ס"א) .אז הוא התפלל פעם נוספת .בתפילה
ויעשה תנאי של נדבה :אם אני חייב להתפלל אז התפילה הזו תהיה חובה,
הנוספת ,הוא אמר "יעלה ויבוא" ,אבל בסוף התפילה הוא פתאום נזכר:
ואם אני לא חייב ,אז תהיה התפילה הזאת תפילת נדבה.
לא אמרתי "ברך עלינו" ,או למנהג בני אשכנז -לא אמרתי "ותן טל ומטר
הלכה למעשה לברכה" .בא לתקן ונמצא מקלקל...
וזה מחזיר אותנו לנידון שלנו :אדם התפלל היום שחרית ושכח לומר "יעלה עכשיו הוא בא לשאול :האם אני צריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית,
ויבוא" .הוא חוזר להתפלל ,אבל הפעם שכח "ברך עלינו". או שאני יכול לצרף את התפילות .הרי בתפילה הראשונה הזכרתי "ברך
אם התפילה הראשונה עלתה לו ורק הוא צריך להשלים "יעלה ויבוא", עלינו" ,רק היה חסר לי "יעלה ויבוא" ,ובתפילה השנייה אמרתי "יעלה
אז סוף כל סוף בתפילה הראשונה הוא אמר "ברך עלינו" ,עכשיו בתפילה ויבוא" ,רק לא אמרתי "ברך עלינו" ,אז שתי התפילות יעלו ויבואו כאחד
השנייה מספיק שהוא אמר "יעלה ויבוא" .אבל אם התפילה הראשונה ויתקבלו ברחמים וברצון.
הייתה כאילו הוא לא התפלל בכלל ,עכשיו בתפילה השנייה הוא אומנם גדר מעין המאורע
אמר "יעלה ויבוא" ,אבל לא אמר "ברך עלינו" ,אז "חזרה חנה לשחרוריתה",
זו שאלה מעניינת שהאחרונים דנים בה ,אבל היא בעצם תלויה במחלוקת
הוא צריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית.
ראשונים גדולה :אדם שלא הזכיר מעין המאורע בתפילה ,למשל לא הזכיר
למעשה ,כותבים האחרונים ,וכך פוסק מרן זצ"ל ,כיוון שבכל תפילה היה "יעלה ויבוא" בראש חודש ,או בשבת התפלל תפילה של חול ולא הזכיר
חיסרון ,צריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית ,עם "ברך עלינו" ועם "יעלה שבת ,האם הדין שלו כמו מי שלא התפלל בכלל ,ולכן הוא כמובן חוזר
ויבוא" ,ואנחנו לא מצרפים את שתי התפילות יחד ,כי אין תפילה לחצאין. ומתפלל ,או שהוא נחשב כמו מי שהתפלל ,רק שצריך לחזור כדי להזכיר
רק לפני התפילה יעשה תנאי של נדבה :אם אני חייב להתפלל ,אז זו תהיה את המאורע ,כי זה כל מה שחסר לו.
תפילת חובה ,ואם אני לא חייב ,אז התפילה הזו תהיה תפילת נדבה( .חזון
התוספות (ברכות כו ):מביאים דעת רבינו יהודה ,שאם אדם טעה ולא הזכיר
עובדיה שבת ח"א עמ' שצב סעיף יב ,ובעמ' שצ הערה י).
ראש חודש במנחה ,ועבר ראש חודש ,הגיע הלילה ,ורק אז הוא נזכר ,הוא
שכח "יעלה ויבוא" וגם "ברך עלינו" לא מתפלל פעמיים ערבית .כי הרי מנחה הוא התפלל ,רק לא אמר "יעלה
החקירה הזו נוגעת לשאלה נוספת ,שיכולה להיות יותר מצויה .אדם ויבוא" .כל מה שהוא צריך להשלים זה רק "יעלה ויבוא" .אם הוא יתפלל
ששכח בראש חודש גם "ברך עלינו" וגם "יעלה ויבוא" ,ונזכר קודם אלוקי עוד פעם ערבית ,הוא לא יכול לומר "יעלה ויבוא" ,כי כבר עבר ראש חודש.
נצור ,הדין הוא צריך לחזור ל"רצה" ,כדי לומר יעלה ויבוא .האם הוא יכול אלא אם כן ראש חודש יומיים ,והטעות הייתה ביום הראשון ,אז בוודאי
לומר שם גם יעלה ויבוא ,לפני רצה ,כדי שלא יצטרך לחזור ל"ברך עלינו", הוא מתפלל פעמיים ערבית ,כי הוא מזכיר "יעלה ויבוא" גם בתשלומין.
או שהוא חייב לחזור ל"ברך עלינו" .כותב מרן זצ"ל ,שזה תלוי בנידון שלנו. אבל אם ראש חודש הוא יום אחד וכבר עבר ראש חודש ,אין תועלת במה
כשאדם לא הזכיר מעין המאורע ,האם דינו כאילו לא התפלל ,ואם כן הדבר שיתפלל פעמיים ערבית ,כי בתפילת התשלומין הוא לא יכול להשלים
נחשב שהוא עוד לא התחיל "רצה" ,אז יאמר "ותן טל ומטר" ,ואז ימשיך "יעלה ויבוא".
"רצה" עד סיום התפילה .או שמא דינו כמי שהתפלל רק לא יצא ידי חובה, אבל כותבים התוספות שמדברי הרי"ף לא משמע ככה .כיוון שהוא לא
אם כן זה נחשב שהוא כבר התחיל ב"רצה" ,וממילא חוזר לברך עלינו. הזכיר "יעלה ויבוא" ,זה נחשב שהוא לא התפלל מנחה ,הוא לא התפלל
למעשה ,כותב מרן זצ"ל ,כיון שיש ראשונין שסוברים שאפילו אם אדם בכלל .אז עכשיו הוא צריך להתפלל פעמיים ערבית .ככה כתבו גם הרא"ש
התחיל "רצה" ולא אמר ותן טל ומטר לברכה ,חוזר לשמע קולנו ולא לברך ותלמידי רבנו יונה ,שצריך להתפלל פעמיים ערבית ,למרות שהוא לא יכול
עלינו .וכך דעת הרבה פוסקים( .ע' שו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' י אות ח).
כבר לתקן באמירת "יעלה ויבוא".
ולמרות שאנחנו לא נוקטים כן להלכה ,מכל מקום יש להתחשב בדעות וזה בעצם הנידון כמו שהזכרנו :האם מי שלא הזכיר מעין המאורע ,לא
הללו ולפסוק לחזור לשומע תפלה( .ראה יביע אומר חי"א חאו"ח סי' מ אות ב אמר "יעלה ויבוא" ,זה נחשב שהוא לא התפלל בכלל ,או שהוא התפלל,
בהערה). רק צריך להשלים את מעין המאורע שחסר לו .כלומר ,האם 'מעין המאורע'
הוא חלק בלתי נפרד מהתפילה ,או שזו תוספת שאפשר להשלים בתפילה
3
לקבלת העלון בכל שבוע ,הערות ושליחת שאלות לתכנית:
alonkolsinai@gmail.com | 050-6-304-305
בסיעתא דישמיא
יום ד' ,א' כסלו תשפ"ז
ראש חודש :מדוע מוסיפים בשנה מעוברת "ולכפרת פשע"?
שאלה:
נהגו בכל תפוצות ישראל בשנה מעוברת ,להוסיף בתפילת מוסף של ראש חודש" ,ולכפרת פשע" .מה מקור העניין הזה?
ועד מתי אומרים את ההוספה הזו ,האם בכל השנה או רק עד ראש חודש ניסן?
תשובה:
ת"ת ,גם פרשיות תרומה תצוה ,וזה זמן לחזור בתשובה באופן מיוחד. נוסח "ולכפרת פשע" בשנה מעוברת ,לא מוזכר בסידורים הקדמונים .לא
רבותינו אמרו (חולין ס ,):שהלבנה קיטרגה ואמרה ,אי אפשר לשני מלכים במחזור ויטרי ,ולא ברמב"ם ,ולא באבודרהם .גם מרן הבית יוסף לא הביא
שישתמשו בכתר אחד ,אז אמר לה הקב"ה ,לכי ומעטי את עצמך .כותב מנהג כזה .אמנם בסידור רב עמרם גאון ,מופיע הנוסח "ולכפרת פשע",
השל"ה ,אם הלבנה לא הייתה מתמעטת ,לא הייתה לנו שנה מעוברת ,כי כמו שמביא שער הציון (סימן תכג סק"ב) ,אבל לא מוזכר שאומרים אותו
השמש והירח היו שווים לגמרי במהלכים שלהם .כך יהיה לעתיד לבוא, דווקא בשנה מעוברת ,אלא זה הנוסח הקבוע בכל ראש חודש .יש כמה
"והיה אור הלבנה כאור החמה" .לכן כיוון שכל עניין העיבור הוא מכוח השערות איך באמת התקבל המנהג הזה ,אבל כיום זה כבר פשט בכל
הקיטרוג ,אז שנה מעוברת ראויה יותר לתשובה ולכפרת פשעים .כותב רבי תפוצות ישראל ,לומר "ולכפרת פשע" בשנה מעוברת.
דוד זכות ,שעל פי זה מוסיפים "ולכפרת פשע".
הטעם המפורסם לעניין הזה ,כותב בספר יוסף אומץ ,וכך מביא האליה
עד מתי אומרים רבה (סימן תכג סק"ו) :היות ויש י"ב לשונות של בקשה בתפילה הזו" ,חדש
עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה ,לששון ולשמחה ,לישועה ולנחמה",
השאלה העיקרית בעניין הזה ,היא באיזה חודשים אומרים "ולכפרת
וכן הלאה .אלו י"ב בקשות כנגד י"ב חודשי השנה .אז בשנה מעוברת ,שיש
פשע" ,ומתי בעצם מפסיקים לומר את התוספת הזו .יש אחרונים שנראה
י"ג חודשים ,מוסיפים עוד בקשה ואומרים גם "ולכפרת פשע".
מהם שאומרים רק בחודש אדר ,רק בחודש העיבור .במיוחד אם נאמר
שהחשש הוא שמא עיברו את השנה שלא כדין ,אז ההוספה היא רק בחודש אבל למה הבקשה שכנגד השנה המעוברת ,היא דווקא "לכפרת פשע"?
העיבור ,כלפי חודש אדר הנוסף ,כי הרי לעולם מעברים רק את חודש אדר יש בגמרא (סנהדרין יב ).מעשה בחזקיהו מלך יהודה ,שעיבר את השנה מפני
ולא חודש אחר. הטומאה .בימי אחז אביו היו כאלה שנטמאו מעבודה זרה ,וחזקיהו היה
מחזיר אותם למוטב ,אבל הוא ידע שלא כולם יספיקו להיטהר עד חג
מצד שני ,האליה רבה כותב שאומרים "ולכפרת פשע" בכל החודשים
הפסח כדי לאכול קורבן פסח בטהרה ,אז הוא עיבר את השנה .הוא הוסיף
של השנה המעוברת ,כי הרי יש שתים-עשרה בקשות ,וזו הבקשה כנגד
עוד חודש אדר כדי לאחר את חג הפסח .אבל זה לא היה כהוגן ,אז הוא
החודש השלושה עשר .כך כותב גם הבן איש חי (ש"ש פרשת ויקרא אות יט),
ביקש רחמים על עצמו שיימחל לו העוון ,ואמר" :ה' הטוב יכפר בעד" (דברי
וכף החיים ,שאומרים "ולכפרת פשע" כל השנה כולה.
הימים ב ל ,יח).
אבל הפרי מגדים כותב שהמנהג לומר רק עד חודש ניסן .והמשנה ברורה
אם כן למדנו שאם מעברים את השנה שלא כדין ,צריכים כפרה ,לכן
כותב (סימן תקכג סק"ו) שבכל מקום יעשו כמנהגם בעניין הזה" ,נהרא נהרא
מוסיפים בשנה מעוברת "ולכפרת פשע" ,שמא עיברו את השנה שלא
ופשטיה" .מרן זצ"ל כותב שהמנהג שלנו לומר "ולכפרת פשע" רק עד
כהלכה .כך כותבים כמה אחרונים.
חודש ניסן ,רק עד אחרי חודשי אדר( .חזון עובדיה חנוכה עמ' שו) .ועל כל פנים
ודאי שאם אדם שכח ולא אמר "ולכפרת פשע" ,לא צריך לחזור. שובו בנים שובבים
והקב"ה יזכה אותנו למחילת חטא ולסליחת עוון ולכפרת פשע ,ויהיה יש שכתבו טעם אחר לעניין הזה ,על פי השל"ה ורבותינו המקובלים,
החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו ,תחילה וראש לפדיון נפשנו .אכי"ר. שעיקר התיקון של ימי השובבי"ם הוא בשנה מעוברת ,שאז יש לנו שובבי"ם
4
שיעורי הרב שליט"א המשודרים ברדיו "קול ברמה":
פינת ההלכה | יום חמישי בשעה 13:45 חמש דקות למעשה | ימים א-ד בשעה 9:45
מסיני בא – השבוע בהלכה ובהשקפה | יום שישי בשעה 11:00עד 12:00 אליבא דהילכתא – בית המדרש המשודר | יום שני בשעה 21:00עד 22:00
