gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעינות הלוי · Mayanois Halevi — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: מעינות הלוי · Mayanois Halevi

שבוע: תולדות (2026-11-09)

מעינות הלוי · Mayanois Halevi — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ומכ"ק מרן רבינו 'בעל מחשבת הלוי' זצוק"ל‬ ‫ומכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫פר' תולדות תשפ"ז‬ ‫גליון א' – תקצ"ד‬ ‫ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת‬ ‫בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה‪.‬‬ ‫(כה‪ ,‬כ)‬ ‫וברש"י‪ ,‬להגיד שבחה‪ ,‬שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה‬ ‫אנשי רשע ולא למדה ממעשיהם‪ - .‬ובאמת יפלא האיך זכתה‬ ‫רבקה לשמור עצמה בקדושה ובטהרה כל כך‪ ,‬אע"פ שמשפחתה‬ ‫ואנשי מקומה רעים וחטאים לה'‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה אמרו חכז"ל (סוטה ב ע"א) ארבעים יום קודם יצירת‬ ‫הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני ‪ -‬נמצא דמשהכריזו‬ ‫לאמור כי רבקה היא המיועדת להדבק בגוף טהור כיצחק אבינו‬ ‫ע"ה‪ ,‬והויא היא השלמת פלג גופו של האי צדיק וקדוש‪ ,‬זה אשר‬ ‫גרם לה לשמירה מעולה בטהרה ויראת ה' שלא ללמוד ממעשיהם‬ ‫ולעמוד בצדקתה עד שזכתה להיות אחת מן האמהות הקדושות‪.‬‬ ‫נמצא דרישא דקרא 'ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את‬ ‫רבקה' ‪ -‬הוי נתינת טעם לצדקתה של רבקה‪ ,‬כי אף שהיא ‪' -‬בת‬ ‫בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי' בת רשע ואחות רשע‬ ‫ומקומה אנשי רשע‪ ,‬לא למדה ממעשיהם‪ ,‬מפאת בת קול היוצאת‬ ‫[תשל"ח]‬ ‫ארבעים יום קודם יצירת הוולד‪.‬‬ ‫ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי‬ ‫(כה‪ ,‬כב)‬ ‫וגו'‪.‬‬ ‫ופרש"י‪ ,‬רבותינו דרשוהו לשון ריצה‪ ,‬כשהיתה עוברת על פתחי‬ ‫תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת‪ ,‬עוברת על פתחי ע"א‬ ‫עשו מפרכס לצאת‪ - .‬ומקשים העולם‪ ,‬בשלמא עשו מובן למה‬ ‫רצה לצאת‪ ,‬אבל יעקב למה היה מפרכס לצאת‪ ,‬הרי אמרו חכז"ל‬ ‫(נדה ל ע"ב) אין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים וכו'‬ ‫אלו ירחי לידה שמלמדין אותו כל התורה כולה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ונראה עפ"י מש"כ הגאון רבי חיים מוואלאזין בהקדמת ספרא‬ ‫דצניעותא‪ ,‬שלרבו הגר"א זי"ע בא אליו מגיד ללמדו תורה‪ ,‬כמו‬ ‫שהיה להרב בית יוסף‪ ,‬והגר"א דחאו ולא רצה לקבלו‪ ,‬כי יחסר‬ ‫לו העמל והיגיעה בתורה‪ - .‬ולפי זה מובן מה שהיה יעקב רץ‬ ‫ומפרכס לצאת‪ ,‬כי אף על פי שלמד שם כל התורה כולה על ידי‬ ‫מלאך‪ ,‬אבל אין זה הלימוד האמיתי‪ ,‬כי חסר אז העמל והיגיעה‬ ‫[תשע"א]‬ ‫בתורה‪ ,‬כי כל חלקו הוא העמל‪.‬‬ ‫עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי‬ ‫(כו‪ ,‬ה)‬ ‫חקותי ותורתי‪.‬‬ ‫הנה הקדים 'משמרתי' ל'מצותי'‪ ,‬דמשמרת הם הגדרים‬ ‫והסייגים‪ ,‬כעין גדר בשדה דהרוצה לפרוץ פוגע קודם בגדר‬ ‫וסייג‪ ,‬ועל ידי משמרת וסייג נשמר גוף המצוה‪ .‬אבל אמאי‬ ‫הקדים 'מצותי חקותי' ל'ותורתי'‪ ,‬הרי 'תורתי' קאי על הלימוד‬ ‫של תורה שבכתב ושבעל פה‪ ,‬ואם כן ראוי היה שיאמר בתחלה‬ ‫'וישמור תורתי'‪.‬‬ ‫והנראה לענ"ד דאמר 'ותורתי' לבסוף‪ ,‬כי הבדל יש בין השגת‬ ‫תו רה של אברהם אבינו ע"ה לבין תורתינו‪ ,‬כי אצלינו התלמוד‬ ‫תמיד קודם למעשה‪ ,‬ואמרו סוף פ"ק דקידושין (מ ע"ב) תלמוד‬ ‫גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה‪ ,‬ושם‪ ,‬גדול תלמוד שקדם‬ ‫למעשה ‪ -‬לחלה ארבעים שנה‪ ,‬לתרומות ומעשרות חמישים‬ ‫וארבע‪ ,‬לשמיטים ששים ואחת‪ ,‬וכו' עיי"ש‪ .‬אבל השגת התורה‬ ‫של אברהם אבינו ע"ה היתה אחר המעשה‪ ,‬כי מרוב קדושתו‬ ‫נתברר לו חיובן‪ ,‬דעל ידי שהרגיש בכל אבריו הקדושים כל מצוה‬ ‫השייכת לאותו אבר ולאותו גיד‪ ,‬התחיל לחקור על הלכותיהן עד‬ ‫שהשיג גם תורתן שבכתב ושבעל פה‪ .‬וזה מה דאמרו במדרש‬ ‫(ב"ר סא‪ ,‬א) דשתי כליותיו נעשו כשתי מעיינות נובעות ומלמדות‬ ‫אותו תורה וחכמה‪ - .‬ואתי שפיר דאיחר השגת התורה של‬ ‫אברהם לאחר השגת קיום המצוות שלו‪ ,‬והבן זה‪.‬‬ ‫(מתוך הצוואה הק')‬ ‫[תשכ"ט]‬ ‫ג‬ ‫זוכה לשני עולמות‬ ‫התעסקות המותר בעולם הזה ‪ -‬כשהוא דרגא ואמצעי לחיי עולם הבא‬ ‫בילקוט שמעוני (רמז קיא‪ ),‬אמרו‪ ,‬כשהיו יעקב ועשו במעי אמן אמר לו יעקב לעשו‪ ,‬שני עולמות לפנינו העולם הזה‬ ‫והעולם הבא‪ ,‬העולם הזה יש בו אכילה ושתיה‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬לישא אשה ולהוליד בנים ובנות‪ ,‬אבל העולם הבא אין בו כל‬ ‫המדות הללו‪ ,‬רצונך טול אתה העולם הזה וכו'‪ .‬וכשבא יעקב מבית לבן וראה לו עושר בנים ובנות שפחות ועבדים‪ ,‬אמר‬ ‫לו‪ ,‬יעקב אחי‪ ,‬לא כך אמרת שתטול אתה עולם הבא ואני אטול עולם הזה‪ ,‬מנין לך כל הממון הזה שתשמח‪ .‬הרהר עשו‬ ‫בדעתו ואמר‪ ,‬מה עולם הזה שאינו חלקו נתן לו הקב"ה שכרו‪ ,‬עולם הבא שהוא חלקו על אחת כמה וכמה‪ ,‬מיד אמר‬ ‫עשו‪ ,‬רצונך בא ונעשה שותפות‪ ,‬טול אתה חצי העולם הזה וחצי עולם הבא‪ .‬אמר לו יעקב‪ ,‬בני רכים הם ואין יכולים‬ ‫לעמוד ביסורין שנאמר (לג‪ ,‬יג) ודפקום יום אחד‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והנה סוף סוף תמיהתו של עשו לא נתיישבה‪ ,‬דאיך לקח יעקב חלק בעוה"ז וזכה לנחלת שני עולמות‪ .‬ועוד‪ ,‬מאי‬ ‫קאמר יעקב‪ ,‬העולם הזה יש בו אכיל ה ושתיה ומשא ומתן לישא אשה ולהוליד בנים ובנות‪ ,‬טול אתה העולם הזה ‪ -‬וכי‬ ‫רצה יעקב לוותר על מה שהוא בגדר מצוה‪ ,‬וכי משא ומתן עבירה יש בו כשמפרנס בזה אשתו ובניו‪.‬‬ ‫אבל הבט כי רז"ל ישבו זה במתק לשונם כשאמרו‪ ,‬אמר לו יעקב לעשו‪ ,‬שני עולמות לפנינו‪ - .‬כי לעולם אין לאדם‬ ‫לפעול ולשאוף בעוז אלא למטרה אחת ולא לשתי מטרות‪ ,‬ובפרט כשהן בדברים הפכיים ומנוגדים זה לזה כהעולם הזה‬ ‫והעולם הבא ‪ -‬אמנם אימתי מנוגדים צרכי העוה"ז לעוה"ב ‪ -‬כאשר אכילה ושתיה משא ומתן ולידת בנים הם מטרה‬ ‫לעצמם‪ ,‬לא כן כשגם הם נעשו דרגא לחיי עולם הבא‪ ,‬בזמן שכל א כילתו רק לחזק גופו וכחו לעבודת הקב"ה‪ ,‬כשהמשא‬ ‫ומתן הוא בבחינת דרז"ל (כתובות נ ע"א) בפסוק (תהלים קו‪ ,‬ג) 'עושה צדקה בכל עת' זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים‪,‬‬ ‫כשנישואי אשה ולידת בנים ובנות לתכלית שיהיו לו בנים גיבורים לעבודת ה'‪ ,‬ולא רק כדי שישמשו אותו או כוונה‬ ‫גרועה מזאת ‪ -‬באופן זה הרי כל חיי עולם הזה נעשו חיי עולם הבא‪.‬‬ ‫נמצא דלא ויתר יעקב אע"ה כלל על עניני עוה"ז אלו‪ ,‬וזכה בהם ע"י שבחר רק דרך אחת‪ ,‬דרך העולם הבא‪ ,‬אבל‬ ‫אילו היה בוחר בשתיהן‪ ,‬בא זה ובטל את זה‪.‬‬ ‫וכשבא יעקב מבית לבן וראה עשו את כל אשר ליעקב עושר בנים ובנות שפחות ועבדים‪ ,‬שאלו עשו מנין לך כל‬ ‫הממון הזה שתשמח‪ .‬או אז אמר עשו‪ ,‬רצונך ונעשה שותפות טול אתה חצי העולם הזה וחצי עולם הבא‪ .‬ודחהו יעקב‬ ‫בשאט נפש‪ ,‬כי עם הסט"א אין עושים שותפות‪ ,‬וחצי עוה"ז וחצי עוה"ב הוא חורבן לבית וחורבן לבני הנעורים‪ .‬ודרך זו‬ ‫בחר לו יעקב מרגע של 'ויתרוצצו הבנים בקרבה' (כב‪ ,‬כה)‪ ,‬להפרד לחלוטין מדרכו של עשו ומשותפות עמו‪.‬‬ ‫ובזה נבין מה שהשיבו יעקב‪ ,‬בני רכים הם ‪ -‬כי אם הבנים יראו וירגישו שותפות בין ימין ושמאל‪ ,‬עוה"ז ועוה"ב‪,‬‬ ‫כשותפות תאות ומש את נפשו של עשו‪ ,‬הרי יחיו תמיד ביסורי נפש ובמלחמה פנימית‪ .‬ואומר לו יעקב לסט"א‪ ,‬בני רכים‬ ‫‪ -‬הרי ילדיי נולדו בקדושה וטהרה‪ ,‬ושמורים הם מיום הוולדם‪ ,‬ועוד קודם יום הוולדם‪ ,‬ובמלאות להם ג' שנים עטפום‬ ‫אביהם בטלית והוליכם לחדר‪ ,‬ושמרו עליהם שלא יראו מראות טמאות‪ ,‬ואב ואם מתפללים עליהם זה בזוית זו וזו בזוית‬ ‫אחרת‪ ,‬והאם מתחננת עליהם כי יצליחו בתורה ויראה‪ - ,‬ילדים רכים אלו לא יעמדו בנבכי הספקות של שני הקצוות‪.‬‬ ‫וזו כוונתו באומרו כי אין הבנים יכולים לעמוד ביסורים ‪ -‬דהלא ידוע דאין לך יסורים גדולים מנבכי הספיקות‪ ,‬כששני‬ ‫קצוות מתא בקים בתוך אדם‪ ,‬והאחד מושך להעולם הזה והאחד לעולם הבא‪ .‬ואדם שרואה לפניו מעיקרא שתי מטרות‬ ‫כנ"ל עוה"ז ועוה"ב‪ ,‬שוב אין יכולת בידו להגביר האחת על זולתה‪ .‬על כן אמר יעקב‪ ,‬הרי ברצוני למנוע מבניי יסורים אלו‪,‬‬ ‫יסורי הנפש והרוח‪ ,‬אמנם אני נותן להם בחלקם גם את כל חיי עולם הזה‪ ,‬שכולם ניתנו לבריות ליהנות מהם‪ ,‬אבל בתנאי‬ ‫(תשנ"ט‪ -‬תש"ס)‬ ‫שהכל ברוח עולם הבא‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ ‬ואהבת לרעך כמוך ‪‬‬ ‫בספה"ק כתבו‪ ,‬שמיד כשיעור האדם משנתו יקבל על עצמו המצוה של ואהבת‬ ‫‪‬‬ ‫לרעך כמוך‪ ,‬וטעמם כתבו משום שא"א שעבודת ישראל תהיה עטרה לראש צדיק אלא‬ ‫א"כ יש אחדות בין בני ישראל‬ ‫עוד טעם בדבר‪ ,‬דמיד כשקם משנתו‪ ,‬צריך להסיר מלבו שנאת חנם‪ ,‬כי כל‬ ‫‪‬‬ ‫העבירות החמורות תחילתן בעבירות הקטנות והדקות ואח"כ כיון שפרץ הגדר יורד עד‬ ‫שמגיע אל העבירות החמורות‪ .‬ועל שנאת חנם אמרו כן‪ ,‬דעי"ז אפשר להגיע לעבוד ע"ז‪.‬‬ ‫בזמן האחרון אחד מעיקרי הניסיונות הוא פירוד הלבבות‪ ,‬והעם נפוץ בדעותיו‬ ‫‪‬‬ ‫אחת הנה ואחת הנה‪ ,‬וכששני תלמידי חכמים הנוחים זה לזה ואינם מקפידים זה כנגד‬ ‫זה‪ ,‬מה שמתפללים שיזכו לכון לאמיתה של תורה הקב"ה שומע תפלתם‪.‬‬ ‫בכלל "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬שאם הקב"ה חנן את התלמיד להבין איזה ענין‬ ‫‪‬‬ ‫מהתורה הק' ולידו יושב החברותא שלא זכה להבין‪ ,‬צריכים לעשות עמו חסד ולהודיעו‬ ‫ענין זה‪ ,‬וזוהי המצוה הראשונה בה פוגע ת"ח בהכנסו לביהמ"ד מצות ואהבת לרעך‬ ‫כמוך‪ .‬לשמוח בעליותם ובטובת תלמידיו‪ ,‬לשמוח בטובת חברים ולייחל שכל אחד‬ ‫מחבריו יזכה למה שהוא מאחל לעצמו ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫‪ " ‬מאז עמדי על דעתי קיבלתי על עצמי לומר בכל יום אחר "מה טובו" את הנוסח‬ ‫"הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬ומבקש אני מתלמידיי ומן‬ ‫הנוכחים בביהמ"ד לקבל זאת ממני ולומר נוסח זה בכל יום המכוון הן על גשמיות והן על‬ ‫רוחניות‪ ,‬שענין זה הוא שורש החיים בעולם‪ ,‬ובזכות זו תאריכו ימים ותזכו לקדש שם‬ ‫שמים בעולם ולקבל פני משיח צדקנו ברחמים גדולים"‪.‬‬ ‫"כי עיקר התקשרות אל הצדיקים ללכת בדרכיהם הטובים וללמוד תורתם" ]שו"ת חלק יא‪ ,‬סימן ערב[‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אגרות הלוי‬ ‫המקדים עצמו לקדושת שבת‬ ‫שכרו בטוח מן השמים‬ ‫ב"ה‪ ,‬יום ד' פ' תולדות ר"ח כסלו תשמ"ז לפ"ק‬ ‫היות שידוע מן הנסיון שמאחרים לצאת בעש"ק במוניות או‬ ‫באוטובוסים ‪ -‬מפה לירושלים ‪ -‬ומשם לכאן‪ ,‬ועלולים לבא לידי‬ ‫חילול שבת‪ ,‬וגם מכשיל את הנהגים לחלל שבת על ידו‪ ,‬וכאשר היה‬ ‫מקרה ידוע לפני כשבועיים‪ ,‬ודבר זה חוזר לצערנו מערב שבת לערב‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫על כן תקנה גמורה עפ"י ההלכה‪ ,‬שלא לצאת מפה לירושלים‬ ‫ת"ו‪ ,‬או מירושלים ת"ו לפה‪ ,‬לכל הפחות שעתיים לפני הזמן הקבוע‬ ‫להדלקת נרות‪ ,‬וזה ג"כ רק לעת צורך‪ ,‬ולכתחילה להקדים עוד יותר‪,‬‬ ‫והמקדים עצמו לקדושת שבת‪ ,‬שכרו בטוח מן השמים‪.‬‬ ‫וכן חיוב גמור להקדים הקניות לש"ק‪ ,‬שלא להכניס עצמו‬ ‫ואחרים לספק חילול שבת‪.‬‬ ‫ובזכות שמירת שבת כהלכתו‬ ‫נזכה להיושע בתשועת עולמים‪.‬‬ ‫ו‬ ‫שום חיוב‪ ,‬וכיסוד רבינו בעל שו"ת פ"י‪ ,‬והדברים‬ ‫תפלה בציבור בששה מתפללים‬ ‫(שו"ת חלק י"א סי כ)‬ ‫ברורים‪.‬‬ ‫בדין תפלה בציבור אם בעינן עשרה מתפללים‬ ‫תפלה באמצע נסיעה בעמידה‬ ‫בפועל כאשר הביא כב' מהחיי"א או דסגי בששה‬ ‫לא יעמוד ע"ג מטה ולא ע"ג כסא ולא ע"ג ספסל‪,‬‬ ‫מתפללים‪.‬‬ ‫ואפי' אינן גבוהין ג'‪ ,‬ולא ע"ג מקום גבוה‪ ,‬וכו'‬ ‫הנה דברי המג"א (סי' ס"ט ס"ק ד') כמפורש דסגי‬ ‫(או"ח סימן צ סעיף ח)‬ ‫בששה מתפללים בפועל בתפלת ציבור בלחש‬ ‫הנה יש מן הדברים שטעמם הוא משום גבהות‪,‬‬ ‫ואח"כ חזרת הש"ץ כדין תפלת ציבור‪ ,‬וכן פסק‬ ‫ויש משום ביעותותא‪ ,‬ועיין במגן גבורים דחידש‬ ‫שם למעשה בשו"ע הרב‪ ,‬וכן ראיתי מכבר בשו"ת‬ ‫דזה שהוא משום גבהות בודאי אינו חוזר ומתפלל‪,‬‬ ‫אמרי יושר ח"ב סי' ט' פסק כן להלכה ועוד ואין‬ ‫דחלק הפגם של גבהות א"א לתקן עם חזרת‬ ‫בכחנו לדחות שיטת המג"א בלי טעם מספיק‪.‬‬ ‫התפלה‪ ,‬אבל כשהוא משום בעותותא דאפשר‬ ‫ופשוט דבעינן עוד שם ד' משלימים לעשרה‪,‬‬ ‫לתקן‪ ,‬גם לדידן דאין מכונין כל כך מכ"מ‬ ‫כשהכניס עצמו לזה גם לדידן חוזר ומתפלל יע"ש‪.‬‬ ‫אעפ"י שאין מתפללים בפועל‪ ,‬וראיתי בס' שו"ת‬ ‫מנחת אלעזר ח"ב סוס"י ע"ז פסק כן למעשה‪.‬‬ ‫וצ"ע לדינא אם לחייב להתפלל עוד פעם‬ ‫כחידושו‪ ,‬מכ"מ לפעמים שבני"א מתפללים‬ ‫(שו"ת חלק י"א סי כ)‬ ‫במקום דאיכא ביעותותא ודאי‪ ,‬או כדומה‬ ‫שמכניס עצמו להתפלל במקום שאי אפשר בשום‬ ‫אמירת קדיש באמצע פסוקי דזמרה‬ ‫אופן להתפלל אפילו מקצת שמ"ע בכוונה כל דהו‪,‬‬ ‫אשר שאל כ"ת‪ ,‬במקום שנתקבץ המנין רק אחרי‬ ‫בודאי יש מקום להתפלל אח"כ במקום מנוחה‪.‬‬ ‫שהתחילו פסוקי דזמרה‪ ,‬האם יש מקום לומר‬ ‫וכן צ"ע רב באלו שמתפללים באמצע נסיעת‬ ‫קדיש דרבנן או קדיש יתום בשעה שנשלם המנין‬ ‫האוירון שמנענע הרבה עולה ויורד ומתפללים‬ ‫באמצע פסוקי דזמרה‪ ,‬וכב' העיר מתשובת פני‬ ‫בחטיפה‪ ,‬אם זה בגדר תפלה לגמרי‪.‬‬ ‫יהושע (סי' ה') דנראה מדבריו דאין מקום לזה‪,‬‬ ‫(שו"ת חלק יא סימן כב)‬ ‫והניח בצ"ע‪.‬‬ ‫בענין הנ"ל‬ ‫לדידי אין שום צ"ע למעשה‪ ,‬כיון דהרי"ף (פ' אין‬ ‫א‪ .‬למה נוהגים העולם שנוסעים באוירון או‬ ‫עומדין) כ' דאסור להפסיק בפסוקי דזמרה‪ ,‬כיון‬ ‫באוטובוס להתפלל בעמידה‪ ,‬האם לא עדיף‬ ‫דאיכא ברכה לפניה ולאחרי'‪ ,‬כמש"כ בתשובת‬ ‫בישיבה‪.‬‬ ‫פ"י שם‪ ,‬ובאמת כן נפסק להלכה בשו"ע ורמ"א‬ ‫תשובה‪ :‬פשוטה של הלכה‪ ,‬דישיבה עדיף‬ ‫ופוסקים או"ח סי' נ"א‪.‬‬ ‫דהכוונה מכריע‪ ,‬והא דלא נוהגים כן משום‬ ‫והא דעונין על קדיש וברכו היינו איש"ר וכיו"ב‪,‬‬ ‫דבעו"ה רובם גם בישיבה לא מכונים כ"כ בזה"ז‪,‬‬ ‫כיון דחל חיוב העני'‪ ,‬אבל לא הפסק כקדיש דרבנן‬ ‫אבל האמת נוטה יותר דסו"ס העמידה לפעמים‬ ‫או יתום‪ ,‬דכיון דלא הי' מנין לא נתחייב בקדישים‬ ‫הוא גורם לבטול כוונה בידים‪( .‬שו"ת חי"א סי' כד)‬ ‫אלו‪ ,‬ואסור להכניס עצמו להפסקה שאין אתה‬ ‫ז‬ ‫מחשבת הלוי‬ ‫חידו"ת ממרן רבינו זיע"א‬ ‫הפרישות מעניני עולם הזה‬ ‫היא רק לאחר שכבר התעלה האדם בתורה‬ ‫ידוע לכל הבא בשערי השגת התורה‪ ,‬שיסוד היסודות להתעלות בתורה שישעבד האדם‬ ‫את עצמו לזה בכל חושיו וכוחותיו‪ .‬ומן הנמנע שיוכל אדם להתעלות בתורה כאשר ראשו‬ ‫עדיין מונח בעניני עולם הזה ובדברי הרשות‪ .‬ואף דברים שאין בהם איסור או פגם מ"מ אינם‬ ‫עולים בקנה אחד עם התעלות בתורה‪ ,‬וכן אמר ר' נהוראי (קידושין פב‪ ).‬מניח אני כל אומנות‬ ‫שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה‪.‬‬ ‫והנה דוד המלך ע"ה במזמור הראשון מורה לנו הדרך היאך להתעלות בתורה‪ ,‬אשרי האיש‬ ‫אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים וגו' ובמושב לצים וגו' כי אם בתורת ה' חפצו‬ ‫ובתורתו יהגה יומם ולילה‪ .‬ולכאורה היה לו אף להוסיף יסוד זה – שלא לדבוק בעניני עולם‬ ‫הזה‪ ,‬שהוא כלל גדול בהתעלות בתורה‪ .‬וכן להלן (קיט לו) 'הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע'‪,‬‬ ‫וברד"ק (שם‪ ,‬וכן ביאר במצודות) 'לא יהא לבי להוט לקבץ ממון‪ ,‬אלא כל לבבי יהיה אל‬ ‫עדותיך'‪.‬‬ ‫ונראה לבאר על פי כמה יסודות‪ ,‬ההכרחיים ונחוצים לכל העומד בשערי ההתקרבות‬ ‫להקדוש ברוך הוא‪ ,‬ולכל הרוצה להניח את עניני עולם הזה בכדי לשעבד את כל מעייניו‬ ‫לתורה ועבודה‪.‬‬ ‫א‪ .‬הנה כאשר מקבל אדם על עצמו לעזוב את עניני עולם הזה ולשקוע כל כולו בתורה‪,‬‬ ‫הרי הוא נצרך לסייעתא דשמיא מיוחדת וחכמה יתירה לדעת היכן לגרוע והיכן להוסיף‪ .‬כי‬ ‫התורה הקדושה – דרכיה דרכי נועם ונתיבותיה שלום‪ .‬וכאשר לא יילך האדם בדרך הנכונה‬ ‫הרי יצער את משפחתו ואת סובביו על ידי שפורש מדברים שאין לפרוש מהם וגודר את עצמו‬ ‫בגדרים שאין בהם צורך‪ ,‬ואף אינו ממלא את תפקידו כראש המשפחה ומזניח את פרנסת‬ ‫והנהגת הבית‪ .‬ולפעמים אף עלול אדם להשתבש כאשר מרחיק ללכת בדרכו לפרוש מעניני‬ ‫העולם הזה‪ .‬אמנם כאשר הוגה האדם בתורת ה' יומם ולילה וזוכה להתעטר בדעת תורה אזי‬ ‫בידו לקבל על עצמו לפרוש מעניני עולם הזה במידה הנכונה‪ ,‬כי הפרישות מעולם הזה צריכה‬ ‫להיות מנוהלת על פי דעת תורה בבחינת 'מכלכל דבריו במשפט'‪ .‬ויש להבחין נכון בין ענינים‬ ‫שאכן מפריעים מהאדם להתעלות בעבודת ה'‪ ,‬לענינים שהם בגדר דרך ארץ‪.‬‬ ‫ח‬ ‫והוא מה שנמנע דוד המלך בראש דבריו מלהורות לאדם לפרוש מעניני עולם הזה‪ .‬שהרי‬ ‫מדבר כאן לאלו העומדים בראשית דרכם בסולם העולה בית א‪-‬ל‪ ,‬ואם יפרשו מעניני עולם‬ ‫הזה טרם השיגם השגות בתורה יש לחשוש שיטו מהדרך הנכונה‪.‬‬ ‫משבת עם רשעים לבין הפרישות מעניני‬ ‫ב‪ .‬עוד נראה לבאר‪ ,‬דהפרש יש בין ההימנעות ֶ‬ ‫עולם הזה‪ .‬דכל מי שיראת ה' נוגע ללבו ורוצה להתעלות בעבודת ה' הרי מבין שההליכה‬ ‫בדרכי רשעים וחטאים היא סתירה להתדבקות בתורה ובהקב"ה‪ .‬אמנם‪ ,‬אף מי שמבין ענין‬ ‫זה עדיין אינו מבחין שעניני עולם הזה מפריעים ממנו להתעלות‪ ,‬ועולם כמנהגו נוהג שכל‬ ‫ברעות וידידות ולהרבות בעסקים ובמסחר‪ ,‬ואין המון‬ ‫אחד משקיע מכוחותיו וזמנו להרבות ֵ‬ ‫העם רואה בזה הפרעה לעבודת ה'‪ .‬אמנם מי שכבר זכה לטהר את לבבו על ידי שהרבה‬ ‫בישיבה לעסוק בתורת ה' ובמצותיו הרי יודע כמה מפריעים בעדו עניני עולם הזה לעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬וכמה בידו להוסיף להתעלות מעלה מעלה כאשר ינער את עצמו אף מעניני הרשות‪.‬‬ ‫ודוד המלך במזמור זה הרי הוא מורה להמון העם היאך להתחיל את דרכם בהתקרבות‬ ‫להקדוש ברוך הוא‪ ,‬לכן פתח את דבריו בנחיצות ההימנעות מללכת בדרכי החטאים והרשעים‬ ‫שהוא ענין המובן לכל – אף לאלו העומדים בשערי ההתקרבות לה'‪ ,‬ולא הזכיר כלל את ענין‬ ‫הפריש ות מעולם הזה‪ ,‬מכיוון שהמון העם לא יבינו היאך סותר זה לעבודת ה'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ועוד נראה לבאר על פי מה ששמעתי מאאמו"ר זצוק"ל בשם הגה"ק ר' שמעון מזעליכוו‬ ‫זי"ע שאמר לראה"ח של גור ביח"ל שדרך עבודתו עם בני החבורה יהיה ע"ד הכתוב 'מכה‬ ‫נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש' שמתבאר על דרך העבודה כהוראה לרב ומחנך אשר‬ ‫מכה ומוציא את הנפש הבהמי מתלמידו‪ ,‬שמחובתו שיהיה ביכולתו להשלים תחת זה נפש‬ ‫אחרת של אדם הישר‪'[ .‬מכה נפש בהמה' מתוך האדם‪' ,‬ישלמנה' על ידי שמשלים 'נפש תחת‬ ‫נפש'] דאם אין בידו להשלים נפש חדשה ומעולה לאדם זה הרי יווצר חלל ריק בלבו‪ ,‬שהיא‬ ‫מזיקה וגרועה הרבה יותר מאשר שיהיה בו עכ"פ נפש הבהמי‪.‬‬ ‫וכן הם הדברים לגבי הפרישות מעולם הזה‪ .‬כי כאשר יזרזו את האדם להימנע מרבוי‬ ‫ההתעסקות בעניני חולין כאשר עדיין לא זכה למלאות את כרסו בש"ס ופוסקים‪ ,‬הרי בעוזבו‬ ‫את עניניו יהיה מרוקן מכל וכל ויגרום לו זה שיעביר את יומו בריקנות ושעמום‪ ,‬ויגיע למצב‬ ‫גרוע יותר מאשר אם היה מתעסק עכ"פ בעניני הרשות‪ .‬ואדם זה אף שהוא נכסף להתדבק‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬מכל מקום כיון שרצון והשתוקקות זה הוא מתוך ריקנות‪ ,‬אזי עלול הוא לעלות‬ ‫על דרך מוטעת‪ .‬אמנם‪ ,‬אחר שהאדם משיג השגות בתורה הקדושה‪ ,‬והוא אף משתוקק‬ ‫להוסיף ולשעבד את כל חושיו לתורה‪ ,‬אז הזמן נכון לפרוש מעסקיו ולשקוע אכן כל כולו‬ ‫בימה של תורה‪.‬‬ ‫והוא מה שדוד המלך אינו עוסק במזמור זה במעלת הפרישות מעניני עולם הזה‪ .‬כיוון‬ ‫שאין נכון לאדם לפרוש מעניני עולם הזה כאשר הוא בראשית דרכו להתקרב לעבודה‪ .‬ודייקא‬ ‫[שמואל א פרק כה]‬ ‫אחר שיהיה במצב של 'כי אם בתורת ה' חפצו' אז בידו לפרוש מדברי הרשות‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ידות הלוי‬ ‫פרקי הדרכה והליכות חיים‬ ‫ממרן רבינו שליט"א‬ ‫העצה האידיאלית לברוח ממלחמה ‪ -‬גם אם יש את התשובה המתאימה‬ ‫גם החכם והיועץ לצרכי עמו – צריך להתייעץ עם הזולת לצורך עצמו‬ ‫וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם‪ .‬חז"ל אמרו (במ"ר רבה כאן) עפ"י הפסוק (משלי‬ ‫יב) ושומע לעצה חכם זה יעקב וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך‪.‬‬ ‫יש להתבונן בדברי רבותינו ז"ל‪ ,‬רבקה אומרת ליעקב שנאמר לה ברוח הקודש עשו אחיך‬ ‫מתנחם לך להרגך‪ ,‬ועתה בני שמע בקולי וקם ברח לך אל לבן אחי חרנה‪ ,‬איזה חכמה טמונה‬ ‫כאן במה ששמע לדבריה‪ ,‬וכי אם יעקב לא היה זוכה לתואר 'חכם' ואולי אף אם היה שוטה‪ ,‬וכי‬ ‫מי שנודע לו שרוצים להרגו לא יברח מיד‪ ,‬הרי אין ספק שיעקב אבינו האמין לאמו הצדקנית‬ ‫שזה המצב עשו רוצה להרגו‪ ,‬מי לא היה בורח מיד‪.‬‬ ‫ויתכן שיש כאן רמז לחכמה עמוקה שלכן יעקב אבינו נתעטר כאן בתואר 'חכם'‪ ,‬יעקב אבינו‬ ‫ידוע שהיה גיבור חזק מאוד‪ ,‬האבן שעל פי הבאר שהרבה רועים היו מתאמצים לגללו בא יעקב‬ ‫והעביר את האבן כמי שמוריד פקק מבקבוק [כדברי חז"ל]‪ ,‬וזאת עשה אחרי שהייה של ארבעה‬ ‫עשרה שנה בבית מדרש של שם ועבר שלא שכב לישון‪ ,‬יעקב אבינו הכין עצמו ללחום עם‬ ‫עשו כששמע שהוא בא לקראתו עם ארבע מאות איש‪.‬‬ ‫יעקב אבינו אמר אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי‪ ,‬ואמרו חז"ל שאחר המעשה של‬ ‫שכם שלקחו את דינה‪ ,‬ושמעון ולוי הרגו אותם‪ ,‬באו כל מלכי כנען עם אלפי אלפים חילותיהם‪,‬‬ ‫ויעקב נצחם‪ ,‬גם את המלאך שהתאבק עמו ניצחו יעקב אבינו‪ ,‬וא"כ הרי מדובר מגיבור בלתי‬ ‫מצוי‪.‬‬ ‫ואם כך הם פני הדברים‪ ,‬הגיבור הזה בהחלט שהוא היה יכול לחשוב‪ ,‬אני לא מפחד מאחי‬ ‫שרוצה להרוג אותי‪ ,‬הרי כוחי במתני‪ ,‬בהחלט שאני יכול לקיים הבא להרגך השכם להרגו‪ ,‬או‬ ‫לכה"פ לקטוע את ידיו וכיו"ב שלא יוכל להרע לי‪ ,‬למה אני צריך לברוח‪ ,‬למה אני צריך לעזוב‬ ‫את הארבע אמות הקדושות של אבי הקדוש‪ ,‬ולהפסיד את כל מה שאני יכול עוד לקבל ממנו‬ ‫תורה וידיעת אלוקות וכו'‪ ,‬למה אני צריך להתרחק מבית אמי הצדקנית בעלת רוח הקודש‪.‬‬ ‫עם כל זה הוא מבטל את רצונו‪ ,‬מבטל את דעתו‪ ,‬ושומע לעצת אביו ואמו‪ ,‬והולך לפדן ארם‪,‬‬ ‫ועל זה דרשו חז"ל ושומע לעצה חכם‪ ,‬זה יעקב שנאמר וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך‪.‬‬ ‫העצה שניתנה כאן ליעקב אבינו‪ ,‬ההוראה שקיבל יעקב אבינו מאביו ואמו‪ ,‬היא‪ ,‬על תלחם‪ ,‬אל‬ ‫תיכנס למערכות גם אם יש לך את הכוח ללחום‪ ,‬גם אם יש לך את הכישורים לנצח‪ ,‬עם כל זה‬ ‫תהיה חכם ואל תהיה צודק‪ ,‬הוי אומר – הוכח את 'חכמתך' ואל תוכיח את 'צדקתך'‪.‬‬ ‫הגם שאם נקלעת למצב שאתה חייב להגן על עצמך‪ ,‬ואין לך דרך לברוח‪ ,‬חזק ואמץ‪ ,‬ובס"ד‬ ‫בכוחך עמוד מול מי שאתה צריך‪ ,‬ועשה מה שהתורה אומרת לך‪ ,‬אבל כל עוד שיש לך דרך‬ ‫להתחמק מעימות‪ ,‬כל עוד שיש לך אפשרות לברוח‪ ,‬גם אם הדרך קשה‪ ,‬גם אם היא זרועת‬ ‫חתחתים‪ ,‬והרבה מכשולות הנערמים בדרך‪ ,‬עשה זאת‪ ,‬בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫גם כאשר אליפז בנו של עשו פגש את יעקב אבינו ורצה להרגו‪ ,‬ולבסוף נתרצה ולקח ממנו את‬ ‫כל הכסף והזהב שקיבל מאביו ואמו כדי שיוכל לקחת מבנות לבן לו לאשה‪ ,‬היה יעקב אבינו‬ ‫י‬ ‫יכול להתעמת עמו‪ ,‬ולנצח אותו‪ ,‬אבל החינוך שקיבל מאביו ואמו לא להתעמת‪ ,‬לא להיכנס‬ ‫למלחמות‪ ,‬רק לברוח מזירת הקרב‪ ,‬אם אפשר לצאת מכל הענין על ידי ויתור‪ ,‬יש לך לותר‬ ‫ולותר עוד ועוד‪ ,‬כדי למנוע מלחמות‪ ,‬ודבריהם נר לרגלו‪ ,‬ועל כן מסר לו את כל הרכוש הרב‬ ‫שהיה בידו‪ ,‬העיקר שיעזבהו לנפשו‪ ,‬ולא יצטרך להיאבק עם אליפז‪.‬‬ ‫גם כשעשו בא לקראתו וארבע מאות איש עמו‪ ,‬הכין יעקב תחילה דורון לשלוח לו מתנה לרכך‬ ‫את לבו אולי ז ה יועיל‪ ,‬ואם זה לא יעזור‪ ,‬הוא מוכן להיכנס עמו למלחמה‪ ,‬כעת הוא לא יכול‬ ‫לברוח‪ ,‬אין אפשרות עם כל המשפחה שלו לברוח‪ ,‬יש רק עצה אחת להרוג אם יצטרך‪ ,‬והוא‬ ‫מוכן לזה‪ ,‬אם הדרך האחרת של מתנות לא תועיל‪.‬‬ ‫הפסוק אומר שומע לעצה חכם‪ ,‬יש כאן רמז חשוב‪' ,‬עצם השמיעה היא חכמה'‪ ,‬עוד בטרם‬ ‫קיבל את העצה‪ ,‬בטרם ראה את התוצאות הנכונות של העצה‪ ,‬מיד עם כריית אוזן שומעת‪ ,‬הוא‬ ‫מוכיח 'חכמה'‪ ,‬והענין בזה כי מלבד מה שאמרו חז"ל איזה חכם הלומד מכל אדם‪ ,‬הרי אמרו‬ ‫איזהו חכם המכיר את מקומו‪ ,‬ואינו מחזיק את עצמו כאדם המושלם‪ ,‬הוא מכיר בכך שיתכן‬ ‫שיטעה‪ ,‬וטוב שיתייעץ‪.‬‬ ‫גם מי שמשמש כתובת לייעץ לאחרים בכל שטח שהוא‪ ,‬כותב רבינו יונה שגם מי שאחרים‬ ‫סומכים על חכמתו ורבים נושעים בעצתו‪ ,‬בכל זאת הוא לעצמו בעניניו הוא שומע לעצת‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫בא וראה מש"כ במדרש (ש"ר כז) הקב"ה אומר כמה חביבים ישראל‪ ,‬שאם יפול אדם מראש הגג‬ ‫כל גופו לוקה‪ ,‬והרופא נכנס אצלו ונותן לו רטייה בראשו‪ ,‬וכן בידיו‪ ,‬וכן ברגליו‪ ,‬ובכל אבריו‪,‬‬ ‫נמצא כולו רטיות‪ ,‬אני [הקב"ה] איני כן‪ ,‬אלא רמ"ח אברים באדם הזה והאוזן אחד מהם‪ ,‬וכל הגוף‬ ‫מלוכלך בעבירות‪ ,‬והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים כאמור (ישעיה נה) שמעו ותחי נפשכם‪.‬‬ ‫מבהיל על הרעיון הכוח שיש לנכונות האדם להטות אוזן ולשמוע‪ ,‬הסיבה פשוטה‪ ,‬האדם‬ ‫לעצמו יש לו נגיעות שמעוורות את העין ומשבשת את הראיה שלא תהא זכה ונקיה‪ ,‬לפעמים‬ ‫הרצון והתשוקה לצד מסוים מסתירה ממנו את האמת‪ ,‬ולפעמים פשוט אי אפשר לו לראות‬ ‫הכל‪ ,‬כמו שעיני האדם לא מסוגלים לראות את הגב שלו‪ ,‬כך אין עיני השכל של האדם מסוגלות‬ ‫לראות שטחים מסוימים הנוגעים לצרכי האדם או משפחתו וכיו"ב‪.‬‬ ‫ואפשר לחדור יותר עמוק לרעיון הזה‪ ,‬לא קל לאדם לשבור את האגו שלו‪ ,‬ז"א לשים בצד את‬ ‫ה'אני' שלו‪ ,‬ולשמוע דעת אחרים‪ ,‬בפרט אדם שרואה את עצמו חכם‪ ,‬מבין‪ ,‬בעל מחשבה‪ ,‬ואולי‬ ‫אף יועץ מחנך וכיו"ב‪ ,‬ועצם הדבר שכאילו הוא לא מבין את הענין‪ ,‬והוא לא יודע מה לעשות‪,‬‬ ‫הוא צריך להגיע לידי כך שאחרים יגידו לו מה עליו לעשות‪ ,‬זה לא כל כך מתאים לו‪ ,‬ויש כאלה‬ ‫שזה ממש קשה להם‪.‬‬ ‫ולפעמים דווקא אם האבא או אמא הם אלו שיגידו מה לעשות זה עוד יותר קשה לו‪ ,‬בגלל‬ ‫שהוא חושש שאם הוא ישמע להם כעת‪ ,‬הם יתערבו לו בחיים ועל כל צעד ושעל הם יכתיבו‬ ‫לו מה לעשות או לא לעשות‪ ,‬או שיש בזה נקודה עמוקה יותר‪ ,‬האדם חושב הנה הגעתי למצב‬ ‫שעליו נאמר על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו‪ ,‬גדלתי‪ ,‬התבגרתי‪ ,‬יש לי כבר משפחה‪ ,‬ופתאום‬ ‫אלה שעד לפני זמן קצר הייתי תחת רשותם‪ ,‬וכי עכשיו אני חוזר לשם‪ ,‬הקושי הזה גורם לו‬ ‫התנגדות 'לשמוע'‪.‬‬ ‫אבל הפסוק אומר 'שמעו' ותחי נפשכם‪ ,‬ועוד אומר הפסוק 'שומע' לעצה חכם‪ ,‬אזי – תהיה‬ ‫חכם ואל תהיה צודק [גם אם אתה צודק] אמנם לכל כלל יש יוצא מן הכלל‪ ,‬אבל בדרך כלל‪ ,‬הכלל‬ ‫[שמואל א פרק כה]‬ ‫הזה נכון‪ ,‬וכולנו בכללה‪.‬‬ ‫יא‬ ‫הברכה שתרמו להוצאת הגליון‬ ‫על זיע"א‬ ‫יעמדו הלוי'‬ ‫אלה בעל 'שבט‬ ‫ממרן רבינו‬ ‫‪ ‬עושים חסד עם נשמתי ‪‬‬ ‫‪ ‬השותפים הקבועים ‪‬‬ ‫הרה"ג מרדכי אהרן הלפרט שליט"א‬ ‫הרה"ח אברהם אליהו אייזנבאך הי"ו‬ ‫לע"נ אביו הר"ר שמואל ב"ר מרדכי ז"ל‬ ‫הרה"ח אלחנן אלימלך אייזנבאך‬ ‫הי"ו ‪ -‬ביתר‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הנכדה ‪ /‬הבת תחי'‬ ‫נלב"ע ט' כסלו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח נתן צבי פונפדר הי"ו‬ ‫הרה"ח אברהם הערש גרויז הי"ו‬ ‫לע"נ אביו הר"ר דב ב"ר זאב ז"ל‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת תחי'‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫נלב"ע ה' כסלו תשפ"א ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪-‬החתונה ביום ד' ויצא ‪-‬רויאל ב"ב‪-‬‬ ‫לע"נ‬ ‫הי"ו ‪ -‬אלעד‬ ‫הרה"ח אליקים לקס‬ ‫הרה"ח אליעזר שלמה ב"ר יששכר ז"ל בנדיקט‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו ני"ו‬ ‫נלב"ע כ"ה ניסן תשפ"ו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח אברהם יוסף נאה‬ ‫הי"ו ‪ -‬אנטוורפען‬ ‫הי"ו ‪ -‬י‪-‬ם‬ ‫הרה"ח שלמה יצחק רוזנשטיין‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה תחי'‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבת תחי' והולדת הנכדה תחי'‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫הי"ו‪ -‬אשדוד‬ ‫הרה"ח אפרים פונפדר‬ ‫הרה"ח שמחה אהרן בלוי הי"ו‬ ‫לע"נ אביו הר"ר דב ב"ר זאב ז"ל‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבן הבה"ח מרדכי ני"ו‬ ‫למז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫נלב"ע ה' כסלו תשפ"א ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪-‬החתונה ביום ג' ויצא ‪-‬ארמונות חן ב"ב‪-‬‬ ‫⚫ היכל שבט הלוי ⚫‬ ‫‪126‬‬ ‫פרשת ויצא תשע"א‬ ‫פרשת תולדות תש"ס ‪ /‬תש"ע‬ ‫חומש רש"י‪:‬‬ ‫הדרכות‬ ‫‪111‬‬ ‫כינוס תלמידי ובוגרי יש' חכמי לובלין בארה"ב ‪ -‬כסלו תשל"ט‬ ‫ישרות‪:‬‬ ‫‪451‬‬ ‫ימי חנוכה – הכנה ‪ //‬הלכה ‪ //‬דרוש‬ ‫עניני דיומא‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שבֶ ט הַ ּ ֵלוִ י ‪ 2 //‬מינוט פון לעבען‪.‬‬ ‫א ּגֶעדַּ אנְ ק פוּן דֶּ ער ֵ‬ ‫⚫ היכל מחשבת הלוי ⚫‬ ‫‪216‬‬ ‫פר' ויצא תשס"ו ‪ /‬ס"ז ‪ /‬ס"ח ‪ /‬ס"ט‬ ‫פר' תולדות תשס"ו ‪ /‬תשס"ח ‪ /‬תשס"ט‬ ‫חומש רש"י‪:‬‬ ‫‪452‬‬ ‫ימי חנוכה – הכנה ‪ //‬הלכה ‪ //‬דרוש‬ ‫עניני דיומא‪:‬‬ ‫⚫ היכל ידות הלוי ⚫‬ ‫‪316‬‬ ‫פר' ויצא תשפ"ב – תשפ"ו‬ ‫פר' תולדות תשפ"ב – תשפ"ו‬ ‫רעוא דרעוין‪:‬‬ ‫‪32‬‬ ‫דוֹתי בְ סֵ פֶר הַ חָ כְ מָ ה >>> סדרת השיעורים בספר משלי {שבועי – ליל שישי}‬ ‫סָ מַ כְ ִתי י ְֵת ַ‬ ‫‪36‬‬ ‫אוסף פרקי הדרכה חינוך הצאצאים )נאמרו בימי חול המועד בשנים קדומות(‬ ‫חינוך הצאצאים‪:‬‬ ‫‪453‬‬ ‫ימי חנוכה – הכנה ‪ //‬הלכה ‪ //‬דרוש‬ ‫עניני דיומא‪:‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון מעינות הלוי‬ ‫הו"ל והפצת תורת מרן רבינו הגה"ק בעל שבט הלוי זי"ע‬ ‫ת‪.‬ד‪ 550 .‬ב"ב דוא"ל‪ i5798836@gmail.com :‬טל‪03-5798836 :‬‬