gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef

שבוע: תולדות (2026-11-09)

השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫\‬ ‫גליון מס' ‪570‬‬ ‫‪17:51‬‬ ‫‪17:15‬‬ ‫‪16:25‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫‪17:13‬‬ ‫‪16:23‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫‪17:13‬‬ ‫‪16:23‬‬ ‫כותב ועורך השיעור‪:‬‬ ‫‪17:51‬‬ ‫‪17:16‬‬ ‫‪16:25‬‬ ‫הרב דביר פרץ שליט"א‬ ‫תולדות | ד' כסלו תשפ"ז‬ ‫בישול מים ופירות חיים אם חייב מהתורה‪ .‬עבר ובישל מים ופירות אם מותר ליהנות‪ .‬בישול‬ ‫אחר בישול במים‪ .‬הכנת קפה בשבת‪ .‬אמירה לנוהג היתר‪ .‬אמירה למי שלא קיבל שבת‪ .‬חימום‬ ‫מרק פושר‪ .‬לחזור ללמוד בישיבות גם מסכת שבת‪ .‬להיות בקי באגלי טל ומנחת חינוך‪ .‬להזהר‬ ‫בכבוד חכמים כמו מפני האש!‬ ‫סתירה ברמב"ם‬ ‫המחמם את המים‬ ‫ב‪ .‬כאמור הרמב"ם כתב שהמחמם את המים חייב‪ ,‬ואם חימם מים‬ ‫א‪1 .‬כתב הרמב"ם (פ"ט הל' שבת ה"א)‪ :‬האופה כגרוגרת חייב‪ ,‬אחד האופה‬ ‫והגיעו לחום שהיד סולדת בו‪ ,‬עבר על מלאכת אופה – מבשל‪ .‬ובהמשך‬ ‫את הפת‪ ,‬או המבשל את המאכל‪ ,‬או את הסממנים‪ ,‬או המחמם ‪ -‬ידוע‬ ‫כתב הרמב"ם (שם הלכה ג)‪ :‬המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו‬ ‫שמדקדקים בדברי הרמב"ם כדברי תנאים ואמוראים‪ ,‬בהמשך נדייק‬ ‫– לא כרש"י (שבת כ‪ ).‬שמספיק שיהיה מבושל כמאכל בן דרוסאי ‪ -‬או‬ ‫למה כתב "המחמם" ולא "המבשל" ‪ -‬את המים‪ ,‬הכל ענין אחד הוא‪.‬‬ ‫דבר שאינו צריך בישול כלל‪ ,‬פטור‪ .‬וכבר כתב הרמב"ם (פ"א מהל' שבת‬ ‫עכ"ל‪ .‬והנה במשנה (שבת עג‪ ).‬הובאו ט"ל מלאכות‪ ,‬והמלאכה ה‪ 11-‬היא‬ ‫ה"ג)‪ ,‬שבכל מקום שכותב "פטור"‪ ,‬הכוונה שפטור ואסור מדרבנן‪.‬‬ ‫מלאכת "האופה"‪ ,‬למרות שאין הבדל בין אופה למבשל‪ ,‬כמבואר‬ ‫ולכאורה יש להקשות סתירה‪ ,‬מצד אחד כתב הרמב"ם בהלכה א'‬ ‫בגמרא (עד‪ :):‬אמר רב פפא‪ ,‬שבק תנא דידן בישול סממנין ‪ -‬לקחו‬ ‫שהמחמם את המים חייב‪ ,‬והיינו מדאורייתא‪ ,‬ומצד שני כתב שהמבשל‬ ‫צמחים צבעוניים כמו שושנה ורקפת‪ ,‬חתכו ובישלו במים‪ ,‬עשו מהם‬ ‫דבר שאינו צריך בישול פטור‪ ,‬והרי מים ראויים לשתייה כמות שהם‬ ‫צבע‪ ,‬וכך עשו אורות אילים מאודמים‪ ,‬יש פרה אדומה ולא אייל‬ ‫חיים‪ ,‬ולפי דברי הרמב"ם בהלכה ג' צריך להיות שהמחמם את המים‬ ‫אדום‪ ...‬אלא צבעו את עורו באדום (רש"י שמות כה‪ ,‬ה) ‪ -‬דהוה במשכן‪,‬‬ ‫פטור‪ ,‬ולמה בהלכה א' כתב שחייב? וזו סתירה בפרק אחד‪ ,‬מהלכה א'‬ ‫ונקט אופה?! תנא דידן סידורא דפת נקט‪ .‬ולומדים את המלאכות‬ ‫להלכה ג'‪.‬‬ ‫מהקמת המשכן‪ ,‬ולא ממה שהיה במשכן אחר שהוקם‪ ,‬וכמשמעות‬ ‫בישול פירות בשבת‬ ‫דברי הגמרא (עה‪ :).‬שוחט משום מאי חייב? רב אמר משום צובע‪,‬‬ ‫ג‪ .‬רבי עקיבא איגר בהגהותיו על השלחן ערוך (סי' רנד)‪ ,‬דייק מדברי‬ ‫ושמואל אמר משום נטילת נשמה‪ .‬ופירש רש"י (ד"ה שוחט)‪ :‬שוחט‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬שהמבשל בשבת פירות הנאכלים כמות שהן חיים – כמו‬ ‫משום מאי מיחייב ‪ -‬שחיטה במלאכת המשכן היכא‪ ,‬ומאי עבידתה וכו'‪.‬‬ ‫תפוח עץ‪ ,‬משמש‪ ,‬שזיף‪ ,‬ומכין 'קומפוט' ‪ -‬זה בישול מדרבנן‪ .‬וקדם לו‬ ‫והלא היתה שחיטה בכל הקרבנות‪ ,‬אלא שלומדים את המלאכות רק‬ ‫המנחת כהן (שער ב סוף פרק ד) ‪ -‬קדמון לפני כ‪ 400-‬שנה – שכתב כך בדעת‬ ‫מהקמת המשכן‪ ,‬ולא מזמן המשכן עצמו‪ .‬וגם כאן לומדים מבישול‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬שפירות הנאכלים חיים אין בהם משום בישול‪ .‬הרדב"ז (ח"א‬ ‫סממנין ולא מאפיית שתי הלחם ולחם הפנים‪.‬‬ ‫לפי הפוסקים שלנו‪ ,‬החיד"א ועוד‪ ,‬ולפי מרן זצ"ל בספריו יביע אומר‪ ,‬יחוה‬ ‫‪ 1‬מדברי הרב ירון אשכנזי שליט"א‪ :‬ברשות מרן עטרת ראשנו‪ ,‬מורנו ורבנו‬ ‫דעת ועוד‪ .‬יש להם שכל להבין מי זה מרן‪ .‬לצערנו הרב יש קצת שלא מבינים‬ ‫שליט"א‪ .‬הדרך לקנות אמונה היא על ידי שדבקים בתלמידי חכמים‪ ,‬כמבואר‬ ‫מי זה מרן‪ ,‬גם ראשי ישיבות יש שלא יודעים מה גדלותו של מרן‪ .‬השבוע‬ ‫בגמרא כתובות (קיא‪ .):‬גם במסילת ישרים (פכ"ו) כותב‪ ,‬שהשכינה שורה על‬ ‫מישהו הראה לי דפים שאברכים חסרי דעת כתבו‪ ,‬שבעלי בתים עמי ארצות‬ ‫הצדיקים כמו שהיתה במקדש‪ .‬וכתב בליקוטי מוהר"ן (ח"א תורה ז ועוד)‪ ,‬שאדם‬ ‫הם אלה שגידלו את מרן‪ .‬וש"ס קטנה זה הרב עובדיה קטן‪ .‬עפ"ל‪ .‬אוי ואבוי!‬ ‫שיש לו חיסרון באמונת חכמים‪ ,‬יש לו חיסרון באמונה בקב"ה‪ .‬וצריך לקיים‬ ‫ופרסמו את זה‪ .‬אלו שטויות! הרב פראנק‪ ,‬הרב גרשון לפידות‪ ,‬הרב אפשטיין‪,‬‬ ‫"ככל אשר יורוך"‪ .‬ב"ה אנחנו זוכים לכך‪ ,‬ובטוחים בשמיעה למורנו ורבנו‬ ‫הרב עזרא עטיה‪ ,‬כל גדולי הדור‪ ,‬הכירו במרן והעריכו אותו מאוד‪ ,‬חכם בן ציון‬ ‫ועטרת ראשנו רבינו יצחק יוסף שליט"א‪ ,‬שהוא מנהיג את כולנו‪ .‬נברך את‬ ‫אבא שאול כמה היה מעריך את מרן‪ .‬שוטה שבעולם מי שמדבר כך‪ ,‬כל אחד‬ ‫מורנו ורבנו‪ ,‬שבע"ה יאריך ימים על ממלכתו‪ ,‬ימשיך להנהיגנו עוד רבות‬ ‫למד בכיתה א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬וראה חלק ילדים בלי שכל‪ ,‬וגם כשגדלים מדברים‬ ‫בשנים‪ .‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫שטויות‪ ...‬אבל הרב ירון בוחר רבנים שיש להם שכל‪ .‬תמשיך עוד בקו ההלכה‬ ‫דברי מרן שליט"א‪ :‬חזק וברוך להגאון הרב ירון אשכנזי‪ ,‬רבה של גדרה‪ ,‬ויותר‬ ‫ותרחיב יותר ויותר‪ .‬מידי פעם מביא דוחות ששואלים אלפי אלפי שאלות בקו‬ ‫חשוב שהוא ראש "קו ההלכה" רק על פי דרכו של מרן זצ"ל‪ .‬הוא עושה מידי‬ ‫ההלכה‪ ,‬ומשיבים הכל רק לפי הפסקים של מרן‪ ,‬וזה כחיצים בעיני השוטים‬ ‫פעם שבת לכל הרבנים של קו ההלכה‪ ,‬כמה פעמים הייתי שם‪ ,‬ואני רואה‬ ‫האלו‪ .‬אשריך ואשרי חלקך‪ .‬תמשיך עוד לעשות כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫שבוחר רבנים בצורה מדוקדקת‪ ,‬שפוסקים רק לפי מרן שקיבלנו הוראותיו‬ ‫לתגובות וכן לקבלת הגיליון במייל‪d95872@gmail.com :‬‬ ‫נתן את התבלין ‪ -‬כולם נהיו טבחים‪ - ...‬ובא אחר והגיס‪ ,‬כולם חייבים‬ ‫סימן ריג) ‪ -‬היה בדורו של מרן הבית יוסף ‪ -‬כתב‪ :‬ולענין דבר הנאכל כמו‬ ‫משום מבשל‪ ,‬שכל העושה דבר מצרכי הבישול הרי זה מבשל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שהוא חי אם יש בו משום מבשל בשבת‪ ,‬לענין מלקות אינה לוקה‪ ,‬אבל‬ ‫לפי נושאי כלי הרמב"ם‪ ,‬מדובר שהם תכננו שכל אחד יביא משהו‪ ,‬ולכן‬ ‫אסור מדרבנן‪ ,‬ואם נתבשלו מאליהם‪ ,‬כגון שהניחם מערב שבת‪ ,‬מותר‬ ‫גם מי שהביא את הקדרה חייב משום מבשל‪ ,‬כי גם הוא גרם לבישול‪.‬‬ ‫לאוכלם בשבת‪ .‬והאחרונים עמדו על הסתירה ברמב"ם‪.‬‬ ‫אך לדעת רש"י (ביצה לד‪ ).‬מי שנתן את הקדרה חייב משום מצרף‪ ,‬חיזוק‬ ‫יישובי הסתירה‬ ‫הברזל‪ .‬פעם היו עושים כפית עבה‪ ,‬וכשהיא נשברת היו רואים בה‬ ‫ד‪ .‬המגן אברהם (ס"ס רנד) תירץ בשתי דרכים‪ ,‬דרך אחת‪ :‬דאף שמים‬ ‫חללים חללים‪ ,‬וכן בקדרות וצלחות מתכת‪ ,‬והיה אפשר להבין יותר‬ ‫ראויים לשתותם חיים‪ ,‬מכל מקום אינם טובים כל כך כפירות‪ .‬כלומר‬ ‫שהכלי בולע הרבה‪ .‬אך הלכה כהרמב"ם ולא כרש"י‪ .3‬ומכל מקום מכאן‬ ‫שבפירות אין כל כך הבדל בין אם אוכלם חיים לבין אם אוכלם‬ ‫ראיה שגם מי שנתן את המים חייב משום מבשל‪ .‬אולם בספר טל‬ ‫מבושלים‪ ,‬מה שאין כן מים שמשתבחים בבישול‪ ,‬בפרט כשעושה כוס‬ ‫אורות (דף לז סע"ד) ‪ -‬ספר על טל מלאכות‪ ,‬לרבי יוסף בן ג'וייא ‪ -‬דחה‬ ‫תה או קפה או מרק‪ .‬דרך שניה‪ :‬או יש לומר‪ ,‬דהכא מיירי דקא בעי ליה‬ ‫הראיה‪ ,‬דשאני התם שכל אחד מהם עשה דבר מצרכי הבישול ובין‬ ‫להדחה‪ ,‬ואז צריכים להיות חמים‪ .‬כגון שיש לו הרבה כלים להדחה‪,‬‬ ‫כולם נתבשל התבשיל‪ ,‬אבל במחמם מים לבד מנין לנו ששייך בהם‬ ‫ובחורף הוא מחמם את המים כדי שיוכל לשטוף את הכלים‪ ,‬או שרוצה‬ ‫בישול‪ .‬ועוד ששם מדובר שכולם באו בבת אחת‪ ,‬שכולם נתנום‬ ‫לרחוץ פניו ידיו ורגליו – אבל כל גופו אסור (שבת מ‪ ,).‬ואפילו במים‬ ‫בקדירה המים והבשר ביחד‪ ,‬ומשום כך כולם חייבים‪ ,‬וכמו שכתב מרן‬ ‫פושרים‪ ,‬ולכתחילה יחמירו גם בטבילה של מצוה (חזו"ע שבת ו עמ' עח) ‪-‬‬ ‫הכסף משנה בשם רבו מהר"י בי רב (בפ"ט ה"ד)‪.‬‬ ‫במים שהוחמו מערב שבת‪ ,‬בזה המחמם את המים עובר על איסור‬ ‫גרמא במלאכת מבשל‬ ‫בישול מהתורה‪ ,‬אבל המחמם מים לשתיה‪ ,‬כיון שראויים לשתותם‬ ‫ז‪ .‬לכאורה קשה‪ ,‬מי שהביא את הקדרה והניח על האש‪ ,‬לא בישל‪ ,‬אלא‬ ‫כשהם חיים‪ ,‬פטור ואסור מדרבנן‪ .‬אולם פשט דברי הרמב"ם לא כך‪,‬‬ ‫רק גרם למי ששם מים בשר או תבלינים שיבשל‪ ,‬ולמה חייב‪ ,‬הרי‬ ‫שכתב בסתם "המבשל את המאכל וכו'‪ ,‬המחמם את המים" חייב‪,‬‬ ‫בגמרא שבת (קכ‪ ):‬דרשו על הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" ‪ -‬עשייה‬ ‫ודחוק להעמיד שהוא דוקא בחימום לרחיצה או הדחת כלים ולא‬ ‫הוא דאסירא הא גרמא שריא‪ .‬הריטב"א (שם) ורבינו יואל ‪ -‬הביאו‬ ‫בחימום לשתיה‪.‬‬ ‫המרדכי (פרק כל כתבי סימן שצט) כתבו‪ ,‬שעל כל פנים מדרבנן יש לאסור‬ ‫חייב על החימום‬ ‫לעשות בשבת מלאכה על ידי גרמא‪ ,‬אבל התוס' (ס"פ כירה) והרא"ש‬ ‫ה‪ .‬האדמו"ר מסוכוטשוב‪ 2‬בספר אגלי טל (מלאכת האופה אות יט ס"ק יג)‬ ‫(ביצה כב‪ ).‬ועוד ראשונים רבים כתבו‪ ,‬שכל שיש צורך בדבר מותר להקל‬ ‫כתב‪ ,‬שבבישול מים אינו חייב על עצם בישולם‪ ,‬אלא על חימומם‪ ,‬ולכן‬ ‫על ידי גרמא‪ .‬וכן דעת השלחן ערוך (סימן שלד סעיף כב)‪ .‬אלא שבשיעור‬ ‫הרמב"ם כתב "המחמם" את המים ולא "המבשל"‪ ,‬כי עיקר מעלת‬ ‫הקודם ביארנו‪ ,‬שמלאכת מבשל כל כולה היא גרמא‪ ,‬אדם לוקח סיר‬ ‫בישול המים היא בעוד המים חמים‪ ,‬ובזה יש הבדל מהותי בין מים‬ ‫ושם דבר לא מבושל על הגז או התנור‪ ,‬והאש היא המבשלת‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫חמים למים קרים‪ ,‬אדם שלא מרגיש טוב לא ישתה מים מהברז‪ ...‬מה‬ ‫חייב‪ .‬והוא הדין למי שנתן את הקדרה שחייב‪ ,‬כי עשה דבר מצרכי‬ ‫שאין כן דבר אחר שנאכל חי‪ ,‬שאין כל כך הבדל בין אם הוא חי או‬ ‫הבישול‪.‬‬ ‫מבושל‪ .‬וזה קרוב לתירוץ הראשון הנ"ל על פי דברי המגן אברהם‪ .‬כותב‬ ‫עבר ובישל פירות או מים‬ ‫המשנה ברורה (סימן שיח סק"א)‪ :‬אף דמים ראוי לשתיה בלא בישול‪ ,‬והוא‬ ‫הדין חלב‪ ,‬מכל מקום חייב‪ ,‬כיון דמשתבח ע"י הבישול‪ .‬וזה גם מדוייק‬ ‫ח‪ .‬נפקא מינה‪ ,‬מי שעבר ובישל פירות והכין 'קומפוט' בשבת‪ ,‬לא ידע‬ ‫ברמב"ם שכתב‪ :‬המבשל דבר שאינו צריך בישול "כלל" פטור‪ ,‬לאפוקי‬ ‫אחרונים‪ ,‬ראה את הרמב"ם שכתב שהמבשל דבר שאינו צריך בישול‬ ‫מים שמשתבחים בבישול‪.‬‬ ‫פטור‪ ,‬וחשב שמותר‪ .‬האם מותר לאכול‪ ,‬או אסור? הכלל הוא‪ ,‬שמי‬ ‫שעובר על מלאכה דרבנן בשבת בשוגג – חשב שעוד לא נכנסה שבת‪,‬‬ ‫אחד נתן את המים‬ ‫או חשב שכבר יצאה שבת‪ ,‬או שחשב שהמלאכה מותרת ‪ -‬בדיעבד‬ ‫ו‪ .‬היה נראה להביא ראיה לאגלי טל‪ ,‬ממה שכתב הרמב"ם (פ"ט מהל' שבת‬ ‫מותר לאכול בשבת‪ ,‬ואם עשה איסור דרבנן במזיד‪ ,‬יחכה למוצאי‬ ‫ה"ד) על פי הגמרא ביצה (לד‪ :).‬אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים‬ ‫שבת‪ .‬ואם נאמר שבישול פירות דרבנן‪ ,‬ובישל בשוגג‪ ,‬יהיה מותר‬ ‫ואחד נתן את הקדרה ואחד נתן את המים ואחד נתן את הבשר ואחד‬ ‫הרב התעקש שיהיה לימוד גם ביום שישי עד השעה ‪ ,12‬האברכים קצת‬ ‫‪ 2‬היה אדמו"ר וגברא רבה‪ ,‬כשהיינו צעירים בישיבה קטנה למדנו מסכת שבת‪,‬‬ ‫התמרמרו‪ ,‬רצו לעזור לאשה‪ ,‬אבל הרב דיבר בתוקף שצריכים ללמוד בכולל‬ ‫היום אני לא יודע למה זה לא מצוי‪ ,‬לומדים בבא קמא‪ ,‬בבא מציעא‪ ,‬כתובות‪,‬‬ ‫גם ביום שישי‪ ,‬שיעזור לאשתו מהשעה ‪ 12‬עד ‪ ,4‬ודי בזה‪.‬‬ ‫גיטין‪ ,‬יבמות‪ ,‬זה חשוב‪ ,‬אבל גם שבת חשוב‪ .‬כשלמדנו מסכת שבת בישיבה‪,‬‬ ‫בשנת תשכ"ה או תשכ"ו‪ ,‬היו שיעורים במסכת שבת‪ ,‬מלאים בלמדנות‪ ,‬והיו‬ ‫‪ 3‬בפרט שרש"י מפרש ולא פוסק‪ ,‬כלומר שבא לפרש ולא לפסוק הלכה‪ .‬מרן‬ ‫מביאים הרבה מיביע אומר‪ .‬חושבים שהלכות שבת זה רק משנה ברורה‬ ‫כתב כן ביביע אומר בכמה מקומות (ח"ג חחו"מ סי' ד אות ד‪ ,‬וח"ז חאו"ח סי' כט אות‬ ‫וביאור הלכה‪ .‬גם בישיבת חברון לפני שנים היו לומדים מסכת שבת‪ ,‬שמעתי‬ ‫ב‪ ,‬ועוד)‪ ,‬ותמהו עליו‪ ,‬הרי רש"י הוא רבן של ישראל‪ ,‬ואיך אפשר לומר שהוא‬ ‫שהיום יש שביטלו כי מתאים יותר לאברכים‪ ,‬מתי ילמד יבמות אם לא בתור‬ ‫לא פוסק‪ .‬אבל לא מרן המציא כן מדעתו‪ ,‬אלא כך כתב המאירי (בהקדמתו לבית‬ ‫בחור בכוחותיו שיכול לעיין טוב‪ .‬אחר כך כשיבוא לכולל צריך ללמוד דברים‬ ‫הבחירה על מסכת אבות עמ' נד)‪ ,‬שרש"י לא תמיד נחת לפסק הלכה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫שהם הלכה למעשה‪ ,‬ואז ילמד נדה‪ ,‬איסור והיתר‪ ,‬ושבת‪.‬‬ ‫מפרש את הסוגיא‪ ,‬אלא אם כן כתב "והכי הלכתא"‪" ,‬ולענין הלכה"‪" ,‬והכי‬ ‫נקטינן" וכיוצא בזה‪ ,‬אבל בסתם לא נחת להלכה‪ ,‬וכן בתשובות רש"י התכוין‬ ‫כשהיינו צעירים למדנו הרבה אגלי טל‪ ,‬והיינו מסכמים דבריו‪ ,‬ובצמוד היינו‬ ‫לפסוק‪ ,‬אבל לא בפירוש דברי הגמרא‪ .‬לכן בכלל לא מוכרח שיש מחלוקת‬ ‫לומדים מנחת חינוך מוסך השבת על ט"ל מלאכות‪ .‬תענוג! כשפתחנו את חזון‬ ‫בזה בין רש"י להרמב"ם‪ ,‬ויתכן שגם רש"י יודה להלכה שכולם חייבים משום‬ ‫עובדיה‪ ,‬היה לי שיעור קבוע בכל יום ששי כדי לתפוס את הבחורים‪ ,‬מישהו‬ ‫מבשל‪.‬‬ ‫תרם כמה סטים של מנחת חינוך‪ ,‬והיינו לומדים על הסדר ט"ל מלאכות‪,‬‬ ‫והבחורים היו נהנים‪ .‬גם בכולל חזון עובדיה שהקים מרן זצ"ל בשנת תשל"ג‪,‬‬ ‫נקיט ואזיל (ע"ע מ"ב ס"ק כה)‪ .‬וציין שכן דעת הגר"א (סי' שיח סעיף ד)‬ ‫לאכול בשבת‪ .‬אלא שלהלכה גם המבשל פירות חיים שמשתבחים‬ ‫והתוספת שבת (סי' שיח ס"ק יח‪ ,‬ול"ב)‪ .‬אולם אחרונים רבים – בעיקר‬ ‫בבישול חייב מדאורייתא‪ ,‬וכמו שכתב האגלי טל (מלאכת האופה אות יט‬ ‫ספרדים ‪ -‬כתבו שלא כדברי המשנה ברורה בזה‪ .‬הט"ז (ס"ק ד‪ ,‬ו) כתב‬ ‫סק"ח) לדחות דברי רבי עקיבא איגר‪ ,‬דיש לומר שהרמב"ם לא מדבר‬ ‫בפשיטות שבמצטמק ורע לו מותר‪ .‬וכן כתבו עוד אחרונים‪ ,‬מנחת כהן‬ ‫בתפוחים וכדומה‪ ,‬אלא בדבר שאין הבישול מתקנו כלל‪ ,‬ואינו משנה‬ ‫(שער ב סוף פרק ב)‪ ,‬כנסת הגדולה (בתשובה חאו"ח סי' יז)‪ ,‬זרע אמת (חאו"ח סי'‬ ‫טעמו לטעם אחר‪ .‬אבל המבשל פירות‪ ,‬או המבשל מים‪ ,‬חייב משום‬ ‫לט)‪ ,‬החיד"א (בברכי יוסף סי' שיח סק"ה)‪ ,‬מאמר מרדכי (סי' שיח סס"ק ו)‪ ,‬פתח‬ ‫מבשל דאורייתא‪4.‬‬ ‫הדביר (סימן שיח סק"ו השני)‪ ,‬נהר שלום וינטורה (סי' שיח סק"ח)‪ ,‬שם חדש‬ ‫בישול אחר בישול במים‬ ‫(דנ"ח ע"ד)‪ ,‬ארץ חיים סתהון (סי' שיח ס"ח) ועוד‪ ,‬שאף על פי שיש בישול‬ ‫אחר בישול בלח‪ ,‬אבל מכיון שהוא מצטמק ורע לו מותר‪ .‬וכך הבינו‬ ‫ט‪ .‬כל האמור הוא בבישול ראשוני‪ ,‬אבל מה יהיה הדין מי שהניח מיחם‬ ‫בדעת מרן‪.‬‬ ‫על הפלאטה‪ ,‬הרתיח מים מערב שבת‪ ,‬והנה בליל שבת יושב ולומד עם‬ ‫חברותא עד השעה ‪ 1‬בלילה לפחות‪ ,‬ורואה שהפלאטה התקלקלה‪ .‬הוא‬ ‫בזאת אני בטוח‬ ‫צריך לשתות כוס תה או קפה בבוקר‪ ,‬קשה לו בלי זה‪ ,‬אבל עד הבוקר‬ ‫יב‪ .‬כבר המגן אברהם (סס"ק כז) הקשה את הסתירה בשלחן ערוך‪ ,‬ותירץ‬ ‫המים יתקררו‪ ,‬ורוצה לבקש מהשכנים שישימו את המיחם על‬ ‫בדרך אפשר‪ ,‬שלמרות שמרן לא חילק בסעיף ד'‪ ,‬אבל סמך על מה‬ ‫הפלאטה שלהם‪ .‬מה הדין? לדעת מרן השלחן ערוך משמע‪ ,‬שמים‬ ‫שכתב בסעיף ח'‪ ,‬שרק מצטמק ויפה לו אסור‪ .‬המנחת כהן (משמרת‬ ‫שהתבשלו כל צרכם ורתחו‪ ,‬ושוב התקררו‪ ,‬אין בזה בישול אחר בישול‬ ‫השבת שער ב ספ"ב) כתב‪ ,‬שאנחנו לא בקיאים בכל תבשיל אם הוא‬ ‫ומותר‪ .‬כי מים הם בגדר מצטמק ורע לו‪ ,‬כמפורש בגמרא שבת (שבת‬ ‫מצטמק ויפה לו או מצטמק ורע לו‪ .‬אם יש בתבשיל קצת רוטב‪,‬‬ ‫לח‪ ,).‬וכתבו רבינו יונה ורבינו ירוחם (נתיב יב חלק ג דף סט סע"א) – לפני כ‪-‬‬ ‫לפעמים הרוטב מתאדה והתבשיל יותר טעים‪ ,‬ולפעמים התבשיל‬ ‫‪ 700‬שנה ‪ -‬שאין איסור בישול אחר בישול בלח אלא כשהתבשיל‬ ‫מתייבש‪ .‬אבל מים לבד‪ ,‬זו גמרא מפורשת שהם בגדר מצטמק ורע לו‪.‬‬ ‫מצטמק ויפה לו‪ ,‬אבל אם הוא מצטמק ורע לו מותר לחממו בשבת‪.‬‬ ‫וכמו שכתב האליה רבה (סי' שיח סק"י)‪ .‬לכן לנו הספרדים מותר לקחת‬ ‫ומרן העתיק דבריהם בבית יוסף (סי' רנג וסי' שיח)‪ ,‬וכן כתב להדיא בשלחן‬ ‫מים שהיו במיחם והתקררו‪ ,‬ולהעביר לפלאטה אחרת‪ ,‬כי זה מצטמק‬ ‫ערוך (סימן שיח סעיף ח)‪ :‬להניח דבר קר שנתבשל כל צרכו על גבי מיחם‬ ‫ורע לו‪ .‬מי שבקי רק במשנה ברורה בכל ס"ק‪ ,‬יחמיר‪ ,‬אבל פוסקים‬ ‫שעל האש‪ ,‬יש אומרים שדינו כמניחו כנגד המדורה‪ ,‬וכל דבר שמותר‬ ‫רבים כתבו להקל‪ ,‬ושכן דעת מרן‪ .‬המשנה ברורה זה ספר חשוב מאד‬ ‫להניחו כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בו‪ ,‬כגון שיבש – תבשיל יבש‬ ‫מאד ויסודי‪ ,‬אבל זו אחת הדוגמאות הרבות לכך שצריך ללמוד עוד‬ ‫כמו שניצל או אורז ‪ -‬מותר להניחו על גבי מיחם שעל גבי האש‪[ .‬ויש‬ ‫פוסקים‪.‬‬ ‫אומרים דהוי כמניח על גבי כירה לכתחלה ואסור‪ ,‬אפילו אם נתבשל כל‬ ‫צרכו ואפילו אם מצטמק ורע לו‪ ,‬ואפילו אם נותנו שם לשמור חומו‪.‬‬ ‫הולכים אחר העושה‬ ‫וראשון נראה עיקר]‪ .‬ומכל מקום אם הוא תבשיל שיש בו רוטב‬ ‫יג‪ .‬אשכנזי שמחמיר בזה כדעת הגר"א‪ ,‬תוספת שבת והמשנה ברורה‪,‬‬ ‫"ומצטמק ויפה לו"‪ ,‬אסור לדברי הכל‪ .‬עכ"ל‪ .‬ומדוייק שרק בתבשיל לח‬ ‫ונצרך לחמם שוב את המים‪ ,‬יקרא לשכן ספרדי‪ ,‬ויאמר לו‪ :‬שמעתי‬ ‫שהוא מצטמק ויפה לו יש בישול אחר בישול‪ ,‬אבל במים שהם‬ ‫בשיעור במוצאי שבת‪ ,‬או קראתי בעלון "השיעור השבועי"‪,‬‬ ‫מתאדים והם בגדר מצטמק ורע לו‪ ,‬אחר שבושלו מותר לחזור‬ ‫שהספרדים יותר מקילים‪ ,‬ואנחנו מחמירים‪ ,‬מה נעשה ‪ ...‬תעשה לי‬ ‫ולחממם‪.‬‬ ‫טובה ותחמם לי את המים המבושלים‪ ,‬כי אני לא מרגיש טוב וצריך כוס‬ ‫סתירה בשלחן ערוך‬ ‫תה‪ .‬לא תאמר לו‪ ,‬וכי אני גוי של שבת שלך?! כי לפי ההלכה זה מותר‪,‬‬ ‫י‪ .‬הפלא שלכאורה יש סתירה לכך ממה שכתב מרן השלחן ערוך לעיל‬ ‫אתה עושה כדעת רבותיך ‪ -‬מרן והחיד"א והזרע אמת והפתח הדביר‬ ‫בסעיף ד'‪ :‬תבשיל שנתבשל כל צרכו‪ ,‬יש בו משום בישול אם נצטנן‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬ותמיד הולכים אחר עושה המלאכה‪ ,‬ולא אחר זה שעושים‬ ‫וכתב הרמ"א בהגה‪ :‬ויש אומרים דוקא אם מצטמק ויפה לו (רבינו ירוחם)‪.‬‬ ‫בשבילו את המלאכה‪.‬‬ ‫אבל מרן כתב בסתם שיש בישול אחר בישול בלח‪ ,‬דלא כהרמב"ם (פ"ט‬ ‫הכנת קפה בשבת‬ ‫מהלכות שבת ה"ג ופכ"ב ה"ח)‪ ,‬אלא כרש"י (שבת לד‪ ):‬והרא"ש (פ"ג דשבת סימן‬ ‫יד‪ .‬יש לכך כמה דוגמאות‪ ,‬למשל‪ ,‬איך מכינים כוס קפה בשבת? אנחנו‬ ‫י) ורבינו יונה (הובא בנימוקי יוסף בבא בתרא י‪ ).‬שמחלקים בין לח ליבש‪ .‬ולמה‬ ‫לא חילק בין מצטמק ורע לו למצטמק ויפה לו‪ ,‬וכמו שכתב בסעיף ח?‬ ‫הספרדים שמים קפה – כפית גדושה שיהיה עירני‪ - ...‬וסוכר – חצי‬ ‫כפית‪ ,‬לא בריא הרבה‪ ,‬צריך להתרגל כמה שפחות – ופותח את ברז‬ ‫להקת פוסקים‬ ‫המיחם על הכוס ומערבב‪ .‬זה קפה טוב‪ ,‬תבדקו ותראו‪ ...‬אבל‬ ‫יא‪ .‬המשנה ברורה (ס"ק סב) כתב‪ ,‬שכל לשון סעיף ח' בשלחן ערוך היא‬ ‫האשכנזים קודם כל שופכים את המים‪ ,‬כי לדעת הרמ"א (סי' שיח ס"ה)‬ ‫מלשון רבינו ירוחם‪ ,‬שמחלק בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו‪ ,‬אבל‬ ‫יש בישול אחר אפיה או קליה‪ .‬ומכל מקום לדעת מרן אין בישול אחר‬ ‫לדינא הלכה כשאר הפוסקים שלא מחלקים בזה‪ ,‬וכמבואר בשלחן‬ ‫קליה‪ ,5‬והקפה ראוי לאכילה‪.‬‬ ‫ערוך בסעיף ד' שלא חילק‪ ,‬ואפשר שסובר כן‪ ,‬אלא דלשון רבינו ירוחם‬ ‫‪ 5‬ביררתי ובכל חברות הקפה כיום‪ ,‬הקפה מגיע קלוי‪ .‬היום מישהו אמר‪,‬‬ ‫‪ 4‬לפי המדענים‪ ,‬במים מהברז יש חיידקים‪ ,‬וכשמרתיחים אותם החיידקים‬ ‫שמעתי שהקפה לא קלוי לגמרי‪ .‬אבל זה סתם מעורר ספקות באנשים‪,‬‬ ‫הולכים‪ ,‬ואם רוצים לבדוק שיש הבדל‪ ,‬תקחו מים מהברז ומים שהתבשלו‬ ‫וכנראה לא הבין‪ .‬יש קפה עם תבלין "הל"‪ ,‬וההל לא קלוי‪ .‬או קפה שעלול‬ ‫והתקררו‪ ,‬ותשימו בתא ההקפאה‪ ,‬המים שהתבשלו יקפאו יותר מהר‪ ,‬כי הם‬ ‫להכיל חומוס‪ ,‬משרד הבריאות מחויב להודיע‪ ,‬כי יש כאלה שיש להם רגישות‪,‬‬ ‫מזוקקים יותר‪.‬‬ ‫ויכולים לתבוע אותם – רק על ידי שיגשו לבית דין שיתן להם רשות לפנות‬ ‫נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!‬ ‫‪ .1‬הפקדה לחשבון בנק‪ :‬מזרחי טפחות סניף ‪ 523 :‬מ‪.‬ח‪ 225485 .‬ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר‪.‬‬ ‫בחסות‪:‬‬ ‫‪ .2‬העברה בביט ‪ 0546888382‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪ .3 .‬קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק‪:‬‬ ‫‪ https://nedar.im/7004246‬ולציין‪ :‬עבור "השיעור השבועי"‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬אבל רבי עזרא היה בעל לב רחמן ולא יכל לסבול שמישהו לא‬ ‫הגדרת כלי ראשון‬ ‫יודע‪ ,‬וקיים 'את פתח לו'‪ .‬ומי שענה טוב‪ ,‬היה קורא לו בערבית – בבית‬ ‫טו‪ .‬לפי החזון איש (הובא בשבות יצחק פרק ל אות א בשם הגר"ח קנייבסקי)‬ ‫אבא ואמא דיברו הרבה בערבית והבנו – תפתח את היד שלך‪ ,‬והיה נותן‬ ‫כששופך מים מהמיחם לכוס בשעה שהמיחם על האש ולא נפסק‬ ‫לנו ביד תערובת קפה עם סוכר‪ ,‬והיינו מברכים "שהכל" ואוכלים‪ .‬היום‬ ‫הקילוח‪ ,‬הכוס נחשבת כלי ראשון‪ ,‬וכשמעביר לכוס אחר זה כלי שני‪.‬‬ ‫יש סוכריות‪ ,‬וילד שיקבל קפה וסוכר ישפוך בחזרה‪ ...‬אבל אלו היו‬ ‫אבל זה חידוש גדול‪ ,‬ושאר הפוסקים לא הבינו כדבריו‪ ,‬ויש לכך ראיות‪,‬‬ ‫הסוכריות של פעם‪ .‬וכן היינו אוכלים קקאו‪ ,‬או קמח מצה‪ ,‬יחד עם‬ ‫שכלי ראשון הוא שעומד על האש‪ ,‬וכשמעביר ממנו לכלי אחר זהו כלי‬ ‫סוכר‪ ,‬כי היתה עניות‪ ,‬לא היו ממתקים או פפושדו‪ .‬וגם כיום לא צריך‬ ‫שני‪ .‬מרן זצ"ל לא מצאתי בספריו את דעת החזון איש בזה‪ ,‬אף שהיה‬ ‫שיאכלו קפה בפועל‪ ,‬ודי בכך שהקפה ראוי לאכילה‪ .‬לכן מותר לפתוח‬ ‫בקי בתורתו והזכירו רבות‪ ,‬ואנחנו הזכרנו בילקוט יוסף ופלפלנו‬ ‫את ברז המים החמים ישר על הקפה כדעת מרן‪ ,‬והאשכנזים מחמירים‬ ‫בדבריו‪.‬‬ ‫להכין קפה בכלי שני כדעת הרמ"א‪ .‬אשכנזי שניסה פעם אחת וראה‬ ‫{ומדברי החזו"א (סי' קכב אות ג) לגבי מצקת נראה שהבין שהכלי שאינו על האש‬ ‫שהקפה לא טעים‪ ,‬ואומר לספרדי‪ ,‬אני עייף מאוד‪ ,‬כל הלילה למדתי‪,‬‬ ‫מקרי כלי שני‪ ,‬כי כתב שם בזה"ל‪ :‬וכל שכן אם מערין מקדירה לקערה‪ ,‬ושואבין‬ ‫ואני לא רוצה להירדם בקריאת התורה‪ ,‬לכן תעשה לי קפה של‬ ‫מקערה להצלוחית‪ ,‬דהו"ל עירוי מכלי שלישי‪ .‬עכ"ל‪ .‬לפו"ר מדוקדק שהקדירה‬ ‫ספרדים‪ ...‬מותר להכין לו‪ ,‬כי הולכים אחר עושה המלאכה‪ ,‬ולא אכפת‬ ‫לחודיה מוגדרת ככ"ר [שהוא על האש]‪ ,‬והקערה היא כלי שני‪ ,‬וכאשר שואבין ע"י‬ ‫לנו למי עושה‪.‬‬ ‫מצקת מהקערה לצלוחית‪ ,‬חשיב עירוי מכלי שלישי‪ ,‬דהיינו המצקת‪ .‬אך לשמועה‬ ‫הנז' בשם החזו"א הוי עירוי מכלי שני‪[ .‬א‪.‬ה‪ .‬אלא שהחזו"א שם דיבר להדיא‬ ‫קיבל שבת מעוד יום‬ ‫בקדרה "לאחר שהעבירה מהאש"‪ ,‬ועל זה המשיך‪ :‬וכ"ש אם מערין וכו'‪ .‬וגם‬ ‫יח‪ .‬ראיה לדבר‪ ,‬בשלחן ערוך (סי' רסג סי"ז) כתב לגבי מי שקיבל שבת‬ ‫בשבות יצחק שם כתב‪ :‬ולפ"ז כלי שני מקרי דוקא כשעירו לתוכו מכ"ר "לאחר‬ ‫מבעוד יום‪ ,‬לבש עניבה‪ ,‬בא לבית הכנסת‪ ,‬והתחיל לקרוא שנים מקרא‬ ‫שהוסר מע"ג האש"‪ ,‬או עירוי מע"ג האש ונפסק הקילוח קודם שהגיע לכ"ש‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ואחד תרגום‪ ,‬או לקרוא שיר השירים כמנהגו‪ .‬לפתע רץ אליו הילד‬ ‫ורק אם הכלי עודנו על האש‪ ,‬ועירה לכלי אחר ולא נפסק הקילוח‪ ,‬דעתו דחשיב‬ ‫ואומר‪ ,‬אמא אומרת שהפלטה התקלקלה‪ ,‬וצריך להחליף‪ .‬מותר לו‬ ‫עדיין כ"ר‪ .‬וגם מה שדיבר החזו"א שם לגבי מצקת‪ ,‬י"ל שלא בא לאפוקי עירוי‬ ‫שלא נפסק הקילוח‪ .‬ודו"ק]}‪.‬‬ ‫לומר לאחר שיחליף פלאטה‪ .‬ולכאורה איך מדבר דיבור חול בשבת‬ ‫ואומר לעשות מלאכה של הבערה בשבת? אלא שמרן השלחן ערוך‬ ‫לברור כוס קרטון מתוך כוס‬ ‫פסק בשם הרשב"א (שבת קנא‪ .‬ד"ה אמר רב יהודה)‪ ,‬שמותר למקבל שבת‬ ‫טז‪ .‬דרך אגב‪ ,‬מי שמכין קפה בכוס קרטון‪ ,‬ורוצה לתפוס‪ ,‬אבל זה חם‬ ‫לומר לישראל חברו לעשות לו מלאכה‪ ,‬ובבית יוסף ביאר‪ ,‬שאם הוא‬ ‫מאוד‪ ,‬מה עושים? שמים כוס קרטון בתוך כוס‪ ,‬לא עולה הרבה כסף‪...‬‬ ‫לא היה מקבל שבת‪ ,‬היה מותר לו בעצמו לעשות את המלאכה‪ .‬ועוד‬ ‫ואם אחרי שגמר לשתות רוצה להוציא את הכוס החיצוני הנקי‪ ,‬ולזרוק‬ ‫שהעושה עושה בהיתר‪ ,‬וביאר הט"ז (סי' רסג סק"ג)‪ ,‬שחכמים לא אסרו‬ ‫את המלוכלך‪ ,‬כי מי שוטף חד פעמי‪ ...‬יש מי שכתב שאסור להפריד‬ ‫אמירה דיבור חול בשבת אלא באיסור השווה לכל‪ .‬כמה ממחברי זמנינו‬ ‫את הכוסות משום בורר‪ ,‬וכיון שרק עוד כמה שעות ישתה בכוס‪ ,‬זה לא‬ ‫הקשו על הילקוט יוסף (סי' שיח סעיף נב)‪ ,‬איך אפשר שאשכנזי יאמר‬ ‫נקרא לאלתר‪ .‬אבל בילקוט יוסף החדש לא כתוב כך‪ ,‬כי בורר זה‬ ‫לספרדי שיעשה לו קפה‪ ,‬זה דיבור חול בשבת‪ .‬אבל אי אפשר לומר‬ ‫בתערובת‪ ,‬אבל כוס בתוך כוס‪ ,‬האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי‪.‬‬ ‫סברות בלי ידיעת התורה‪ ,‬צריך לדעת גם ראשונים ואחרונים‪ ,‬ובאופן‬ ‫כשם שמי שלא רוצה את השמן בקופסת הטונה ‪ -‬הוא מספיק שמן‪...‬‬ ‫זה אמירה מותרת‪ .‬וכן מותר לומר לספרדי שיחמם לו מים שכבר‬ ‫מותר לו לשפוך לכיור את השמן שצף‪ .‬וכן מי שלא רוצה את המים‬ ‫בושלו מערב שבת‪.‬‬ ‫בקופסת שימורים של מלפפונים חמוצים‪ ,‬מותר לו לשפוך את המים‬ ‫שמור לי ואשמור לך‬ ‫מקופסת המלפפונים – לא תירס שהוא קטן ‪ -‬כי כל אחד עומד בפני‬ ‫עצמו‪ .‬ואין לצרף מה שכתב רבי עקיבא איגר (בתשו' סי' כ) שאין בורר‬ ‫יט‪ .‬יש מקרים הפוכים‪ ,‬כגון בליל שבת של החורף הקדוש‪ ,‬שצריך לנצל‬ ‫אלא בגידולי קרקע‪ ,‬כי כוסות קרטון יסודם מנייר שעשוי מעץ‪.‬‬ ‫אותן ללימוד‪ ,‬כמו שראינו אצל מרן האבא‪ ,‬וכך נוהגים תלמידי חכמים‬ ‫למעשה מותר להוציא את הכוס הנקי ולהשתמש שוב ולא נקרא בורר‪,‬‬ ‫אמיתיים‪ ,‬לא להיות בטלנים שמחפשים ללכת לאירועים‪ ,‬ובפרט בליל‬ ‫כי בורר זה רק בתערובת‪.‬‬ ‫שבת שאין לאיפה ללכת‪ ,‬ישב וילמד עד השעה ‪ 1‬בלילה‪ .‬ואם בשעה‬ ‫מאוחרת נעשה רעב‪ ,‬ורוצה לאכול מרק‪ .‬האשכנזים רגילים לאכול מרק‬ ‫קפה ראוי לאכילה‬ ‫בליל שבת‪ ,‬במלון המרכז בירושלים – מרן זצ"ל היה הולך לשם הרבה‬ ‫יז‪ .‬הגע עצמך‪ ,‬אדם שיקח כפית קפה יחד עם סוכר‪ ,‬יערבב‪ ,‬ויכול לברך‬ ‫כשהיה מגיע לתת שיעורים באזור – יש מרק בליל שבת עם שקדים או‬ ‫שהכל ולאכול‪ ,‬תנסו ותראו‪ .‬היום לא רגילים לכך‪ ,‬אבל כשהיינו צעירים‬ ‫קרוטונים‪ .‬ובפרט אם קר והגשם דופק על החלונות‪ ,‬הוא רוצה לאכול‬ ‫בישיבה קטנה‪ ,‬מרן שלח אותנו לישיבה בגיל ‪ ,12‬שבת אחת מרן קרא‬ ‫מרק חם‪ .‬למנהג האשכנזים (רמ"א סי' שיח סט"ו) אם המרק לא הצטנן‬ ‫לי‪ :‬אתה יכול ללמוד תוספות בקידושין? ראה שאני יודע ללמוד‪ ,‬ואמר‪,‬‬ ‫לגמרי מותר לחממו‪ ,‬אבל לנו הספרדים אחר שירד מחום שהיד סולדת‬ ‫לא חבל עליך‪ ,‬לך לישיבה‪ ...‬הרבנית אמרה‪ :‬הרב עובדיה‪ ,‬הוא קטן‪...‬‬ ‫בו אסור לחממו‪ .‬ומותר לומר לאשכנזי שיחמם את המרק ואחר כך‬ ‫אבל הרב בירך אותנו שנצליח בישיבה‪ .‬הלכנו לישיבה וראינו את גדולי‬ ‫יאכלו‪ ,‬כי הולכים אחר העושה‪' ,‬שמור לי ואשמור לך'‪ ,‬פעם האשכנזי‬ ‫הדור‪ ,‬ובין היתר רבי עזרא עטיה היה בוחן אותנו‪ ,‬וזה היה מרגש מאוד‪,‬‬ ‫מחמיר והספרדי עושה בשבילו‪ ,‬ופעם הספרדי מחמיר והאשכנזי‬ ‫היינו רועדים‪ ,‬אבל כשהוא היה רואה שמתרגשים היה עונה במקומינו‪,‬‬ ‫עושה בשבילו‪...‬‬ ‫היה מתחיל את התוס' ואנחנו ממשיכים‪ .‬הר"מ היה מתרגז‪ ,‬למה מגלה‬ ‫לבית משפט‪ ,‬רק כך מותר לגשת לבית משפט – על כך שעלולים לקבל זריקה‪,‬‬ ‫להתפנות באמבולנס‪ ,‬ואפילו להגיע ממש לפיקוח נפש‪ .‬אבל גם אם יש‬ ‫חומוס‪ ,‬זה בגדר פסיק רישיה דלא איכפת ליה‪ ,‬ועוד כמה ספקות‪.‬‬