השיעור השבועי - הרב יצחק יוסף · Hashiur Hashvu'ey - Harav Yitzchok Yosef — תולדות (2026-11-09)

\
גליון מס' 570
17:51 17:15 16:25
17:47 17:13 16:23
17:47 17:13 16:23 כותב ועורך השיעור:
17:51 17:16 16:25 הרב דביר פרץ שליט"א
תולדות | ד' כסלו תשפ"ז
בישול מים ופירות חיים אם חייב מהתורה .עבר ובישל מים ופירות אם מותר ליהנות .בישול
אחר בישול במים .הכנת קפה בשבת .אמירה לנוהג היתר .אמירה למי שלא קיבל שבת .חימום
מרק פושר .לחזור ללמוד בישיבות גם מסכת שבת .להיות בקי באגלי טל ומנחת חינוך .להזהר
בכבוד חכמים כמו מפני האש!
סתירה ברמב"ם המחמם את המים
ב .כאמור הרמב"ם כתב שהמחמם את המים חייב ,ואם חימם מים א1 .כתב הרמב"ם (פ"ט הל' שבת ה"א) :האופה כגרוגרת חייב ,אחד האופה
והגיעו לחום שהיד סולדת בו ,עבר על מלאכת אופה – מבשל .ובהמשך את הפת ,או המבשל את המאכל ,או את הסממנים ,או המחמם -ידוע
כתב הרמב"ם (שם הלכה ג) :המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו שמדקדקים בדברי הרמב"ם כדברי תנאים ואמוראים ,בהמשך נדייק
– לא כרש"י (שבת כ ).שמספיק שיהיה מבושל כמאכל בן דרוסאי -או למה כתב "המחמם" ולא "המבשל" -את המים ,הכל ענין אחד הוא.
דבר שאינו צריך בישול כלל ,פטור .וכבר כתב הרמב"ם (פ"א מהל' שבת עכ"ל .והנה במשנה (שבת עג ).הובאו ט"ל מלאכות ,והמלאכה ה 11-היא
ה"ג) ,שבכל מקום שכותב "פטור" ,הכוונה שפטור ואסור מדרבנן. מלאכת "האופה" ,למרות שאין הבדל בין אופה למבשל ,כמבואר
ולכאורה יש להקשות סתירה ,מצד אחד כתב הרמב"ם בהלכה א' בגמרא (עד :):אמר רב פפא ,שבק תנא דידן בישול סממנין -לקחו
שהמחמם את המים חייב ,והיינו מדאורייתא ,ומצד שני כתב שהמבשל צמחים צבעוניים כמו שושנה ורקפת ,חתכו ובישלו במים ,עשו מהם
דבר שאינו צריך בישול פטור ,והרי מים ראויים לשתייה כמות שהם צבע ,וכך עשו אורות אילים מאודמים ,יש פרה אדומה ולא אייל
חיים ,ולפי דברי הרמב"ם בהלכה ג' צריך להיות שהמחמם את המים אדום ...אלא צבעו את עורו באדום (רש"י שמות כה ,ה) -דהוה במשכן,
פטור ,ולמה בהלכה א' כתב שחייב? וזו סתירה בפרק אחד ,מהלכה א' ונקט אופה?! תנא דידן סידורא דפת נקט .ולומדים את המלאכות
להלכה ג'. מהקמת המשכן ,ולא ממה שהיה במשכן אחר שהוקם ,וכמשמעות
בישול פירות בשבת דברי הגמרא (עה :).שוחט משום מאי חייב? רב אמר משום צובע,
ג .רבי עקיבא איגר בהגהותיו על השלחן ערוך (סי' רנד) ,דייק מדברי ושמואל אמר משום נטילת נשמה .ופירש רש"י (ד"ה שוחט) :שוחט
הרמב"ם ,שהמבשל בשבת פירות הנאכלים כמות שהן חיים – כמו משום מאי מיחייב -שחיטה במלאכת המשכן היכא ,ומאי עבידתה וכו'.
תפוח עץ ,משמש ,שזיף ,ומכין 'קומפוט' -זה בישול מדרבנן .וקדם לו והלא היתה שחיטה בכל הקרבנות ,אלא שלומדים את המלאכות רק
המנחת כהן (שער ב סוף פרק ד) -קדמון לפני כ 400-שנה – שכתב כך בדעת מהקמת המשכן ,ולא מזמן המשכן עצמו .וגם כאן לומדים מבישול
הרמב"ם ,שפירות הנאכלים חיים אין בהם משום בישול .הרדב"ז (ח"א סממנין ולא מאפיית שתי הלחם ולחם הפנים.
לפי הפוסקים שלנו ,החיד"א ועוד ,ולפי מרן זצ"ל בספריו יביע אומר ,יחוה 1מדברי הרב ירון אשכנזי שליט"א :ברשות מרן עטרת ראשנו ,מורנו ורבנו
דעת ועוד .יש להם שכל להבין מי זה מרן .לצערנו הרב יש קצת שלא מבינים שליט"א .הדרך לקנות אמונה היא על ידי שדבקים בתלמידי חכמים ,כמבואר
מי זה מרן ,גם ראשי ישיבות יש שלא יודעים מה גדלותו של מרן .השבוע בגמרא כתובות (קיא .):גם במסילת ישרים (פכ"ו) כותב ,שהשכינה שורה על
מישהו הראה לי דפים שאברכים חסרי דעת כתבו ,שבעלי בתים עמי ארצות הצדיקים כמו שהיתה במקדש .וכתב בליקוטי מוהר"ן (ח"א תורה ז ועוד) ,שאדם
הם אלה שגידלו את מרן .וש"ס קטנה זה הרב עובדיה קטן .עפ"ל .אוי ואבוי! שיש לו חיסרון באמונת חכמים ,יש לו חיסרון באמונה בקב"ה .וצריך לקיים
ופרסמו את זה .אלו שטויות! הרב פראנק ,הרב גרשון לפידות ,הרב אפשטיין, "ככל אשר יורוך" .ב"ה אנחנו זוכים לכך ,ובטוחים בשמיעה למורנו ורבנו
הרב עזרא עטיה ,כל גדולי הדור ,הכירו במרן והעריכו אותו מאוד ,חכם בן ציון ועטרת ראשנו רבינו יצחק יוסף שליט"א ,שהוא מנהיג את כולנו .נברך את
אבא שאול כמה היה מעריך את מרן .שוטה שבעולם מי שמדבר כך ,כל אחד מורנו ורבנו ,שבע"ה יאריך ימים על ממלכתו ,ימשיך להנהיגנו עוד רבות
למד בכיתה א' ,ב' ,ג' ,וראה חלק ילדים בלי שכל ,וגם כשגדלים מדברים בשנים .אמן ואמן.
שטויות ...אבל הרב ירון בוחר רבנים שיש להם שכל .תמשיך עוד בקו ההלכה דברי מרן שליט"א :חזק וברוך להגאון הרב ירון אשכנזי ,רבה של גדרה ,ויותר
ותרחיב יותר ויותר .מידי פעם מביא דוחות ששואלים אלפי אלפי שאלות בקו חשוב שהוא ראש "קו ההלכה" רק על פי דרכו של מרן זצ"ל .הוא עושה מידי
ההלכה ,ומשיבים הכל רק לפי הפסקים של מרן ,וזה כחיצים בעיני השוטים פעם שבת לכל הרבנים של קו ההלכה ,כמה פעמים הייתי שם ,ואני רואה
האלו .אשריך ואשרי חלקך .תמשיך עוד לעשות כהנה וכהנה. שבוחר רבנים בצורה מדוקדקת ,שפוסקים רק לפי מרן שקיבלנו הוראותיו
לתגובות וכן לקבלת הגיליון במיילd95872@gmail.com :
נתן את התבלין -כולם נהיו טבחים - ...ובא אחר והגיס ,כולם חייבים סימן ריג) -היה בדורו של מרן הבית יוסף -כתב :ולענין דבר הנאכל כמו
משום מבשל ,שכל העושה דבר מצרכי הבישול הרי זה מבשל .עכ"ל. שהוא חי אם יש בו משום מבשל בשבת ,לענין מלקות אינה לוקה ,אבל
לפי נושאי כלי הרמב"ם ,מדובר שהם תכננו שכל אחד יביא משהו ,ולכן אסור מדרבנן ,ואם נתבשלו מאליהם ,כגון שהניחם מערב שבת ,מותר
גם מי שהביא את הקדרה חייב משום מבשל ,כי גם הוא גרם לבישול. לאוכלם בשבת .והאחרונים עמדו על הסתירה ברמב"ם.
אך לדעת רש"י (ביצה לד ).מי שנתן את הקדרה חייב משום מצרף ,חיזוק יישובי הסתירה
הברזל .פעם היו עושים כפית עבה ,וכשהיא נשברת היו רואים בה
ד .המגן אברהם (ס"ס רנד) תירץ בשתי דרכים ,דרך אחת :דאף שמים
חללים חללים ,וכן בקדרות וצלחות מתכת ,והיה אפשר להבין יותר
ראויים לשתותם חיים ,מכל מקום אינם טובים כל כך כפירות .כלומר
שהכלי בולע הרבה .אך הלכה כהרמב"ם ולא כרש"י .3ומכל מקום מכאן
שבפירות אין כל כך הבדל בין אם אוכלם חיים לבין אם אוכלם
ראיה שגם מי שנתן את המים חייב משום מבשל .אולם בספר טל מבושלים ,מה שאין כן מים שמשתבחים בבישול ,בפרט כשעושה כוס
אורות (דף לז סע"ד) -ספר על טל מלאכות ,לרבי יוסף בן ג'וייא -דחה תה או קפה או מרק .דרך שניה :או יש לומר ,דהכא מיירי דקא בעי ליה
הראיה ,דשאני התם שכל אחד מהם עשה דבר מצרכי הבישול ובין להדחה ,ואז צריכים להיות חמים .כגון שיש לו הרבה כלים להדחה,
כולם נתבשל התבשיל ,אבל במחמם מים לבד מנין לנו ששייך בהם ובחורף הוא מחמם את המים כדי שיוכל לשטוף את הכלים ,או שרוצה
בישול .ועוד ששם מדובר שכולם באו בבת אחת ,שכולם נתנום לרחוץ פניו ידיו ורגליו – אבל כל גופו אסור (שבת מ ,).ואפילו במים
בקדירה המים והבשר ביחד ,ומשום כך כולם חייבים ,וכמו שכתב מרן פושרים ,ולכתחילה יחמירו גם בטבילה של מצוה (חזו"ע שבת ו עמ' עח) -
הכסף משנה בשם רבו מהר"י בי רב (בפ"ט ה"ד). במים שהוחמו מערב שבת ,בזה המחמם את המים עובר על איסור
גרמא במלאכת מבשל בישול מהתורה ,אבל המחמם מים לשתיה ,כיון שראויים לשתותם
ז .לכאורה קשה ,מי שהביא את הקדרה והניח על האש ,לא בישל ,אלא כשהם חיים ,פטור ואסור מדרבנן .אולם פשט דברי הרמב"ם לא כך,
רק גרם למי ששם מים בשר או תבלינים שיבשל ,ולמה חייב ,הרי שכתב בסתם "המבשל את המאכל וכו' ,המחמם את המים" חייב,
בגמרא שבת (קכ ):דרשו על הפסוק "לא תעשה כל מלאכה" -עשייה ודחוק להעמיד שהוא דוקא בחימום לרחיצה או הדחת כלים ולא
הוא דאסירא הא גרמא שריא .הריטב"א (שם) ורבינו יואל -הביאו בחימום לשתיה.
המרדכי (פרק כל כתבי סימן שצט) כתבו ,שעל כל פנים מדרבנן יש לאסור חייב על החימום
לעשות בשבת מלאכה על ידי גרמא ,אבל התוס' (ס"פ כירה) והרא"ש ה .האדמו"ר מסוכוטשוב 2בספר אגלי טל (מלאכת האופה אות יט ס"ק יג)
(ביצה כב ).ועוד ראשונים רבים כתבו ,שכל שיש צורך בדבר מותר להקל כתב ,שבבישול מים אינו חייב על עצם בישולם ,אלא על חימומם ,ולכן
על ידי גרמא .וכן דעת השלחן ערוך (סימן שלד סעיף כב) .אלא שבשיעור הרמב"ם כתב "המחמם" את המים ולא "המבשל" ,כי עיקר מעלת
הקודם ביארנו ,שמלאכת מבשל כל כולה היא גרמא ,אדם לוקח סיר בישול המים היא בעוד המים חמים ,ובזה יש הבדל מהותי בין מים
ושם דבר לא מבושל על הגז או התנור ,והאש היא המבשלת ,ובכל זאת חמים למים קרים ,אדם שלא מרגיש טוב לא ישתה מים מהברז ...מה
חייב .והוא הדין למי שנתן את הקדרה שחייב ,כי עשה דבר מצרכי שאין כן דבר אחר שנאכל חי ,שאין כל כך הבדל בין אם הוא חי או
הבישול. מבושל .וזה קרוב לתירוץ הראשון הנ"ל על פי דברי המגן אברהם .כותב
עבר ובישל פירות או מים המשנה ברורה (סימן שיח סק"א) :אף דמים ראוי לשתיה בלא בישול ,והוא
הדין חלב ,מכל מקום חייב ,כיון דמשתבח ע"י הבישול .וזה גם מדוייק
ח .נפקא מינה ,מי שעבר ובישל פירות והכין 'קומפוט' בשבת ,לא ידע
ברמב"ם שכתב :המבשל דבר שאינו צריך בישול "כלל" פטור ,לאפוקי
אחרונים ,ראה את הרמב"ם שכתב שהמבשל דבר שאינו צריך בישול
מים שמשתבחים בבישול.
פטור ,וחשב שמותר .האם מותר לאכול ,או אסור? הכלל הוא ,שמי
שעובר על מלאכה דרבנן בשבת בשוגג – חשב שעוד לא נכנסה שבת, אחד נתן את המים
או חשב שכבר יצאה שבת ,או שחשב שהמלאכה מותרת -בדיעבד ו .היה נראה להביא ראיה לאגלי טל ,ממה שכתב הרמב"ם (פ"ט מהל' שבת
מותר לאכול בשבת ,ואם עשה איסור דרבנן במזיד ,יחכה למוצאי ה"ד) על פי הגמרא ביצה (לד :).אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים
שבת .ואם נאמר שבישול פירות דרבנן ,ובישל בשוגג ,יהיה מותר ואחד נתן את הקדרה ואחד נתן את המים ואחד נתן את הבשר ואחד
הרב התעקש שיהיה לימוד גם ביום שישי עד השעה ,12האברכים קצת 2היה אדמו"ר וגברא רבה ,כשהיינו צעירים בישיבה קטנה למדנו מסכת שבת,
התמרמרו ,רצו לעזור לאשה ,אבל הרב דיבר בתוקף שצריכים ללמוד בכולל היום אני לא יודע למה זה לא מצוי ,לומדים בבא קמא ,בבא מציעא ,כתובות,
גם ביום שישי ,שיעזור לאשתו מהשעה 12עד ,4ודי בזה. גיטין ,יבמות ,זה חשוב ,אבל גם שבת חשוב .כשלמדנו מסכת שבת בישיבה,
בשנת תשכ"ה או תשכ"ו ,היו שיעורים במסכת שבת ,מלאים בלמדנות ,והיו
3בפרט שרש"י מפרש ולא פוסק ,כלומר שבא לפרש ולא לפסוק הלכה .מרן
מביאים הרבה מיביע אומר .חושבים שהלכות שבת זה רק משנה ברורה
כתב כן ביביע אומר בכמה מקומות (ח"ג חחו"מ סי' ד אות ד ,וח"ז חאו"ח סי' כט אות
וביאור הלכה .גם בישיבת חברון לפני שנים היו לומדים מסכת שבת ,שמעתי
ב ,ועוד) ,ותמהו עליו ,הרי רש"י הוא רבן של ישראל ,ואיך אפשר לומר שהוא
שהיום יש שביטלו כי מתאים יותר לאברכים ,מתי ילמד יבמות אם לא בתור
לא פוסק .אבל לא מרן המציא כן מדעתו ,אלא כך כתב המאירי (בהקדמתו לבית
בחור בכוחותיו שיכול לעיין טוב .אחר כך כשיבוא לכולל צריך ללמוד דברים
הבחירה על מסכת אבות עמ' נד) ,שרש"י לא תמיד נחת לפסק הלכה ,ובעיקר
שהם הלכה למעשה ,ואז ילמד נדה ,איסור והיתר ,ושבת.
מפרש את הסוגיא ,אלא אם כן כתב "והכי הלכתא"" ,ולענין הלכה"" ,והכי
נקטינן" וכיוצא בזה ,אבל בסתם לא נחת להלכה ,וכן בתשובות רש"י התכוין כשהיינו צעירים למדנו הרבה אגלי טל ,והיינו מסכמים דבריו ,ובצמוד היינו
לפסוק ,אבל לא בפירוש דברי הגמרא .לכן בכלל לא מוכרח שיש מחלוקת לומדים מנחת חינוך מוסך השבת על ט"ל מלאכות .תענוג! כשפתחנו את חזון
בזה בין רש"י להרמב"ם ,ויתכן שגם רש"י יודה להלכה שכולם חייבים משום עובדיה ,היה לי שיעור קבוע בכל יום ששי כדי לתפוס את הבחורים ,מישהו
מבשל. תרם כמה סטים של מנחת חינוך ,והיינו לומדים על הסדר ט"ל מלאכות,
והבחורים היו נהנים .גם בכולל חזון עובדיה שהקים מרן זצ"ל בשנת תשל"ג,
נקיט ואזיל (ע"ע מ"ב ס"ק כה) .וציין שכן דעת הגר"א (סי' שיח סעיף ד) לאכול בשבת .אלא שלהלכה גם המבשל פירות חיים שמשתבחים
והתוספת שבת (סי' שיח ס"ק יח ,ול"ב) .אולם אחרונים רבים – בעיקר בבישול חייב מדאורייתא ,וכמו שכתב האגלי טל (מלאכת האופה אות יט
ספרדים -כתבו שלא כדברי המשנה ברורה בזה .הט"ז (ס"ק ד ,ו) כתב סק"ח) לדחות דברי רבי עקיבא איגר ,דיש לומר שהרמב"ם לא מדבר
בפשיטות שבמצטמק ורע לו מותר .וכן כתבו עוד אחרונים ,מנחת כהן בתפוחים וכדומה ,אלא בדבר שאין הבישול מתקנו כלל ,ואינו משנה
(שער ב סוף פרק ב) ,כנסת הגדולה (בתשובה חאו"ח סי' יז) ,זרע אמת (חאו"ח סי' טעמו לטעם אחר .אבל המבשל פירות ,או המבשל מים ,חייב משום
לט) ,החיד"א (בברכי יוסף סי' שיח סק"ה) ,מאמר מרדכי (סי' שיח סס"ק ו) ,פתח מבשל דאורייתא4.
הדביר (סימן שיח סק"ו השני) ,נהר שלום וינטורה (סי' שיח סק"ח) ,שם חדש
בישול אחר בישול במים
(דנ"ח ע"ד) ,ארץ חיים סתהון (סי' שיח ס"ח) ועוד ,שאף על פי שיש בישול
אחר בישול בלח ,אבל מכיון שהוא מצטמק ורע לו מותר .וכך הבינו ט .כל האמור הוא בבישול ראשוני ,אבל מה יהיה הדין מי שהניח מיחם
בדעת מרן. על הפלאטה ,הרתיח מים מערב שבת ,והנה בליל שבת יושב ולומד עם
חברותא עד השעה 1בלילה לפחות ,ורואה שהפלאטה התקלקלה .הוא
בזאת אני בטוח צריך לשתות כוס תה או קפה בבוקר ,קשה לו בלי זה ,אבל עד הבוקר
יב .כבר המגן אברהם (סס"ק כז) הקשה את הסתירה בשלחן ערוך ,ותירץ המים יתקררו ,ורוצה לבקש מהשכנים שישימו את המיחם על
בדרך אפשר ,שלמרות שמרן לא חילק בסעיף ד' ,אבל סמך על מה הפלאטה שלהם .מה הדין? לדעת מרן השלחן ערוך משמע ,שמים
שכתב בסעיף ח' ,שרק מצטמק ויפה לו אסור .המנחת כהן (משמרת שהתבשלו כל צרכם ורתחו ,ושוב התקררו ,אין בזה בישול אחר בישול
השבת שער ב ספ"ב) כתב ,שאנחנו לא בקיאים בכל תבשיל אם הוא ומותר .כי מים הם בגדר מצטמק ורע לו ,כמפורש בגמרא שבת (שבת
מצטמק ויפה לו או מצטמק ורע לו .אם יש בתבשיל קצת רוטב, לח ,).וכתבו רבינו יונה ורבינו ירוחם (נתיב יב חלק ג דף סט סע"א) – לפני כ-
לפעמים הרוטב מתאדה והתבשיל יותר טעים ,ולפעמים התבשיל 700שנה -שאין איסור בישול אחר בישול בלח אלא כשהתבשיל
מתייבש .אבל מים לבד ,זו גמרא מפורשת שהם בגדר מצטמק ורע לו. מצטמק ויפה לו ,אבל אם הוא מצטמק ורע לו מותר לחממו בשבת.
וכמו שכתב האליה רבה (סי' שיח סק"י) .לכן לנו הספרדים מותר לקחת ומרן העתיק דבריהם בבית יוסף (סי' רנג וסי' שיח) ,וכן כתב להדיא בשלחן
מים שהיו במיחם והתקררו ,ולהעביר לפלאטה אחרת ,כי זה מצטמק ערוך (סימן שיח סעיף ח) :להניח דבר קר שנתבשל כל צרכו על גבי מיחם
ורע לו .מי שבקי רק במשנה ברורה בכל ס"ק ,יחמיר ,אבל פוסקים שעל האש ,יש אומרים שדינו כמניחו כנגד המדורה ,וכל דבר שמותר
רבים כתבו להקל ,ושכן דעת מרן .המשנה ברורה זה ספר חשוב מאד להניחו כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בו ,כגון שיבש – תבשיל יבש
מאד ויסודי ,אבל זו אחת הדוגמאות הרבות לכך שצריך ללמוד עוד כמו שניצל או אורז -מותר להניחו על גבי מיחם שעל גבי האש[ .ויש
פוסקים. אומרים דהוי כמניח על גבי כירה לכתחלה ואסור ,אפילו אם נתבשל כל
צרכו ואפילו אם מצטמק ורע לו ,ואפילו אם נותנו שם לשמור חומו.
הולכים אחר העושה וראשון נראה עיקר] .ומכל מקום אם הוא תבשיל שיש בו רוטב
יג .אשכנזי שמחמיר בזה כדעת הגר"א ,תוספת שבת והמשנה ברורה, "ומצטמק ויפה לו" ,אסור לדברי הכל .עכ"ל .ומדוייק שרק בתבשיל לח
ונצרך לחמם שוב את המים ,יקרא לשכן ספרדי ,ויאמר לו :שמעתי שהוא מצטמק ויפה לו יש בישול אחר בישול ,אבל במים שהם
בשיעור במוצאי שבת ,או קראתי בעלון "השיעור השבועי", מתאדים והם בגדר מצטמק ורע לו ,אחר שבושלו מותר לחזור
שהספרדים יותר מקילים ,ואנחנו מחמירים ,מה נעשה ...תעשה לי ולחממם.
טובה ותחמם לי את המים המבושלים ,כי אני לא מרגיש טוב וצריך כוס סתירה בשלחן ערוך
תה .לא תאמר לו ,וכי אני גוי של שבת שלך?! כי לפי ההלכה זה מותר, י .הפלא שלכאורה יש סתירה לכך ממה שכתב מרן השלחן ערוך לעיל
אתה עושה כדעת רבותיך -מרן והחיד"א והזרע אמת והפתח הדביר בסעיף ד' :תבשיל שנתבשל כל צרכו ,יש בו משום בישול אם נצטנן.
ועוד ,ותמיד הולכים אחר עושה המלאכה ,ולא אחר זה שעושים וכתב הרמ"א בהגה :ויש אומרים דוקא אם מצטמק ויפה לו (רבינו ירוחם).
בשבילו את המלאכה. אבל מרן כתב בסתם שיש בישול אחר בישול בלח ,דלא כהרמב"ם (פ"ט
הכנת קפה בשבת מהלכות שבת ה"ג ופכ"ב ה"ח) ,אלא כרש"י (שבת לד ):והרא"ש (פ"ג דשבת סימן
יד .יש לכך כמה דוגמאות ,למשל ,איך מכינים כוס קפה בשבת? אנחנו י) ורבינו יונה (הובא בנימוקי יוסף בבא בתרא י ).שמחלקים בין לח ליבש .ולמה
לא חילק בין מצטמק ורע לו למצטמק ויפה לו ,וכמו שכתב בסעיף ח?
הספרדים שמים קפה – כפית גדושה שיהיה עירני - ...וסוכר – חצי
כפית ,לא בריא הרבה ,צריך להתרגל כמה שפחות – ופותח את ברז להקת פוסקים
המיחם על הכוס ומערבב .זה קפה טוב ,תבדקו ותראו ...אבל יא .המשנה ברורה (ס"ק סב) כתב ,שכל לשון סעיף ח' בשלחן ערוך היא
האשכנזים קודם כל שופכים את המים ,כי לדעת הרמ"א (סי' שיח ס"ה) מלשון רבינו ירוחם ,שמחלק בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו ,אבל
יש בישול אחר אפיה או קליה .ומכל מקום לדעת מרן אין בישול אחר לדינא הלכה כשאר הפוסקים שלא מחלקים בזה ,וכמבואר בשלחן
קליה ,5והקפה ראוי לאכילה. ערוך בסעיף ד' שלא חילק ,ואפשר שסובר כן ,אלא דלשון רבינו ירוחם
5ביררתי ובכל חברות הקפה כיום ,הקפה מגיע קלוי .היום מישהו אמר, 4לפי המדענים ,במים מהברז יש חיידקים ,וכשמרתיחים אותם החיידקים
שמעתי שהקפה לא קלוי לגמרי .אבל זה סתם מעורר ספקות באנשים, הולכים ,ואם רוצים לבדוק שיש הבדל ,תקחו מים מהברז ומים שהתבשלו
וכנראה לא הבין .יש קפה עם תבלין "הל" ,וההל לא קלוי .או קפה שעלול והתקררו ,ותשימו בתא ההקפאה ,המים שהתבשלו יקפאו יותר מהר ,כי הם
להכיל חומוס ,משרד הבריאות מחויב להודיע ,כי יש כאלה שיש להם רגישות, מזוקקים יותר.
ויכולים לתבוע אותם – רק על ידי שיגשו לבית דין שיתן להם רשות לפנות
נהנת? היה שותף בהוראת קבע או בתרומה חד פעמית להוצאת הגיליון!!!
.1הפקדה לחשבון בנק :מזרחי טפחות סניף 523 :מ.ח 225485 .ע"ש עמותת חזון עובדיה בנשר.
בחסות: .2העברה בביט 0546888382ולציין :עבור "השיעור השבועי" .3 .קישור דיגיטלי מאובטח להו"ק:
https://nedar.im/7004246ולציין :עבור "השיעור השבועי".
להם ,אבל רבי עזרא היה בעל לב רחמן ולא יכל לסבול שמישהו לא הגדרת כלי ראשון
יודע ,וקיים 'את פתח לו' .ומי שענה טוב ,היה קורא לו בערבית – בבית טו .לפי החזון איש (הובא בשבות יצחק פרק ל אות א בשם הגר"ח קנייבסקי)
אבא ואמא דיברו הרבה בערבית והבנו – תפתח את היד שלך ,והיה נותן כששופך מים מהמיחם לכוס בשעה שהמיחם על האש ולא נפסק
לנו ביד תערובת קפה עם סוכר ,והיינו מברכים "שהכל" ואוכלים .היום הקילוח ,הכוס נחשבת כלי ראשון ,וכשמעביר לכוס אחר זה כלי שני.
יש סוכריות ,וילד שיקבל קפה וסוכר ישפוך בחזרה ...אבל אלו היו אבל זה חידוש גדול ,ושאר הפוסקים לא הבינו כדבריו ,ויש לכך ראיות,
הסוכריות של פעם .וכן היינו אוכלים קקאו ,או קמח מצה ,יחד עם שכלי ראשון הוא שעומד על האש ,וכשמעביר ממנו לכלי אחר זהו כלי
סוכר ,כי היתה עניות ,לא היו ממתקים או פפושדו .וגם כיום לא צריך שני .מרן זצ"ל לא מצאתי בספריו את דעת החזון איש בזה ,אף שהיה
שיאכלו קפה בפועל ,ודי בכך שהקפה ראוי לאכילה .לכן מותר לפתוח בקי בתורתו והזכירו רבות ,ואנחנו הזכרנו בילקוט יוסף ופלפלנו
את ברז המים החמים ישר על הקפה כדעת מרן ,והאשכנזים מחמירים בדבריו.
להכין קפה בכלי שני כדעת הרמ"א .אשכנזי שניסה פעם אחת וראה
{ומדברי החזו"א (סי' קכב אות ג) לגבי מצקת נראה שהבין שהכלי שאינו על האש
שהקפה לא טעים ,ואומר לספרדי ,אני עייף מאוד ,כל הלילה למדתי, מקרי כלי שני ,כי כתב שם בזה"ל :וכל שכן אם מערין מקדירה לקערה ,ושואבין
ואני לא רוצה להירדם בקריאת התורה ,לכן תעשה לי קפה של מקערה להצלוחית ,דהו"ל עירוי מכלי שלישי .עכ"ל .לפו"ר מדוקדק שהקדירה
ספרדים ...מותר להכין לו ,כי הולכים אחר עושה המלאכה ,ולא אכפת לחודיה מוגדרת ככ"ר [שהוא על האש] ,והקערה היא כלי שני ,וכאשר שואבין ע"י
לנו למי עושה. מצקת מהקערה לצלוחית ,חשיב עירוי מכלי שלישי ,דהיינו המצקת .אך לשמועה
הנז' בשם החזו"א הוי עירוי מכלי שני[ .א.ה .אלא שהחזו"א שם דיבר להדיא
קיבל שבת מעוד יום
בקדרה "לאחר שהעבירה מהאש" ,ועל זה המשיך :וכ"ש אם מערין וכו' .וגם
יח .ראיה לדבר ,בשלחן ערוך (סי' רסג סי"ז) כתב לגבי מי שקיבל שבת בשבות יצחק שם כתב :ולפ"ז כלי שני מקרי דוקא כשעירו לתוכו מכ"ר "לאחר
מבעוד יום ,לבש עניבה ,בא לבית הכנסת ,והתחיל לקרוא שנים מקרא שהוסר מע"ג האש" ,או עירוי מע"ג האש ונפסק הקילוח קודם שהגיע לכ"ש .ע"כ.
ואחד תרגום ,או לקרוא שיר השירים כמנהגו .לפתע רץ אליו הילד ורק אם הכלי עודנו על האש ,ועירה לכלי אחר ולא נפסק הקילוח ,דעתו דחשיב
ואומר ,אמא אומרת שהפלטה התקלקלה ,וצריך להחליף .מותר לו עדיין כ"ר .וגם מה שדיבר החזו"א שם לגבי מצקת ,י"ל שלא בא לאפוקי עירוי
שלא נפסק הקילוח .ודו"ק]}.
לומר לאחר שיחליף פלאטה .ולכאורה איך מדבר דיבור חול בשבת
ואומר לעשות מלאכה של הבערה בשבת? אלא שמרן השלחן ערוך לברור כוס קרטון מתוך כוס
פסק בשם הרשב"א (שבת קנא .ד"ה אמר רב יהודה) ,שמותר למקבל שבת טז .דרך אגב ,מי שמכין קפה בכוס קרטון ,ורוצה לתפוס ,אבל זה חם
לומר לישראל חברו לעשות לו מלאכה ,ובבית יוסף ביאר ,שאם הוא מאוד ,מה עושים? שמים כוס קרטון בתוך כוס ,לא עולה הרבה כסף...
לא היה מקבל שבת ,היה מותר לו בעצמו לעשות את המלאכה .ועוד ואם אחרי שגמר לשתות רוצה להוציא את הכוס החיצוני הנקי ,ולזרוק
שהעושה עושה בהיתר ,וביאר הט"ז (סי' רסג סק"ג) ,שחכמים לא אסרו את המלוכלך ,כי מי שוטף חד פעמי ...יש מי שכתב שאסור להפריד
אמירה דיבור חול בשבת אלא באיסור השווה לכל .כמה ממחברי זמנינו את הכוסות משום בורר ,וכיון שרק עוד כמה שעות ישתה בכוס ,זה לא
הקשו על הילקוט יוסף (סי' שיח סעיף נב) ,איך אפשר שאשכנזי יאמר נקרא לאלתר .אבל בילקוט יוסף החדש לא כתוב כך ,כי בורר זה
לספרדי שיעשה לו קפה ,זה דיבור חול בשבת .אבל אי אפשר לומר בתערובת ,אבל כוס בתוך כוס ,האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי.
סברות בלי ידיעת התורה ,צריך לדעת גם ראשונים ואחרונים ,ובאופן כשם שמי שלא רוצה את השמן בקופסת הטונה -הוא מספיק שמן...
זה אמירה מותרת .וכן מותר לומר לספרדי שיחמם לו מים שכבר מותר לו לשפוך לכיור את השמן שצף .וכן מי שלא רוצה את המים
בושלו מערב שבת. בקופסת שימורים של מלפפונים חמוצים ,מותר לו לשפוך את המים
שמור לי ואשמור לך מקופסת המלפפונים – לא תירס שהוא קטן -כי כל אחד עומד בפני
עצמו .ואין לצרף מה שכתב רבי עקיבא איגר (בתשו' סי' כ) שאין בורר
יט .יש מקרים הפוכים ,כגון בליל שבת של החורף הקדוש ,שצריך לנצל
אלא בגידולי קרקע ,כי כוסות קרטון יסודם מנייר שעשוי מעץ.
אותן ללימוד ,כמו שראינו אצל מרן האבא ,וכך נוהגים תלמידי חכמים
למעשה מותר להוציא את הכוס הנקי ולהשתמש שוב ולא נקרא בורר,
אמיתיים ,לא להיות בטלנים שמחפשים ללכת לאירועים ,ובפרט בליל
כי בורר זה רק בתערובת.
שבת שאין לאיפה ללכת ,ישב וילמד עד השעה 1בלילה .ואם בשעה
מאוחרת נעשה רעב ,ורוצה לאכול מרק .האשכנזים רגילים לאכול מרק קפה ראוי לאכילה
בליל שבת ,במלון המרכז בירושלים – מרן זצ"ל היה הולך לשם הרבה יז .הגע עצמך ,אדם שיקח כפית קפה יחד עם סוכר ,יערבב ,ויכול לברך
כשהיה מגיע לתת שיעורים באזור – יש מרק בליל שבת עם שקדים או שהכל ולאכול ,תנסו ותראו .היום לא רגילים לכך ,אבל כשהיינו צעירים
קרוטונים .ובפרט אם קר והגשם דופק על החלונות ,הוא רוצה לאכול בישיבה קטנה ,מרן שלח אותנו לישיבה בגיל ,12שבת אחת מרן קרא
מרק חם .למנהג האשכנזים (רמ"א סי' שיח סט"ו) אם המרק לא הצטנן לי :אתה יכול ללמוד תוספות בקידושין? ראה שאני יודע ללמוד ,ואמר,
לגמרי מותר לחממו ,אבל לנו הספרדים אחר שירד מחום שהיד סולדת לא חבל עליך ,לך לישיבה ...הרבנית אמרה :הרב עובדיה ,הוא קטן...
בו אסור לחממו .ומותר לומר לאשכנזי שיחמם את המרק ואחר כך אבל הרב בירך אותנו שנצליח בישיבה .הלכנו לישיבה וראינו את גדולי
יאכלו ,כי הולכים אחר העושה' ,שמור לי ואשמור לך' ,פעם האשכנזי הדור ,ובין היתר רבי עזרא עטיה היה בוחן אותנו ,וזה היה מרגש מאוד,
מחמיר והספרדי עושה בשבילו ,ופעם הספרדי מחמיר והאשכנזי היינו רועדים ,אבל כשהוא היה רואה שמתרגשים היה עונה במקומינו,
עושה בשבילו... היה מתחיל את התוס' ואנחנו ממשיכים .הר"מ היה מתרגז ,למה מגלה
לבית משפט ,רק כך מותר לגשת לבית משפט – על כך שעלולים לקבל זריקה,
להתפנות באמבולנס ,ואפילו להגיע ממש לפיקוח נפש .אבל גם אם יש
חומוס ,זה בגדר פסיק רישיה דלא איכפת ליה ,ועוד כמה ספקות.
