gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh

שבוע: תולדות (2026-11-09)

הלכה ולמעשה · Halacha Ulema'aseh — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הלכה ולמעשה – מוקצה גמור‬ ‫בס"ד – גליון מ' ‪ -‬סיכום חבורות על סימן שח – הלכות מוקצה – פרשת תולדות שנת תשפ''ז‬ ‫עם הגהות הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א ‪ -‬מו"ץ בבית מדרש גבוה ובק"ק ליקוואוד יצ"ו‬ ‫א] כללי הלכות מוקצה‬ ‫‪ ]1‬יש לחלק גדרי מוקצה לשנים א] כלי שמלאכתו לאיסור ב] מוקצה גמור‪.‬‬ ‫‪ ]2‬וכל דבר שמוקצה מחמת חסרון כיס (ע' להלן בגדרו) או מחמת גופו (ע' להלן בגדרו) נחשב מוקצה גמור‪.‬‬ ‫‪ ]3‬והחילוק העיקרי ביניהם הוא דמוקצה גמור אסור לטלטלו בידים כדרכו ואף לצורך גופו‪/‬מקומו‪( 1‬משא"כ כלי שמלאכתו‬ ‫לאיסור שמותר בזה‪.)2‬‬ ‫ב] גדר מוקצה מחמת גופו‬ ‫‪ ]1‬כל דבר שאינו אוכל וגם אינו נחשב 'כלי' (בהלכות מוקצה) מקרי 'מוקצה מחמת גופם'‪.‬‬ ‫‪ ]2‬ובהלכות מוקצה‪ ,‬כדי שיהא נחשב כלי צריך שיהא מיוחד לאיזה שימוש‪.3‬‬ ‫‪ ]3‬ולכן עפר‪ ,‬אבנים ועשבים‪ ,‬עצים וקנים‪ ,‬וכן שערות ונוצות ]‪ ,[Dandruff‬הם כולם מוקצה מחמת גופו‪.4‬‬ ‫‪ ]4‬וכן כל דבר המחובר לקרקע (שאין הדרך לטלטלו) ג"כ אינו נחשב כלי ומוקצה הם מחמת גופם‪.‬‬ ‫‪ ]5‬ולכן כתבו פוסקי זמנינו שגדר המתנדד ]‪ [Shaky Fence‬הוא מוקצה מחמת גופו‪( ,‬ואסור להזיז אותו בידם)‪[ .5‬א]‬ ‫‪ ]6‬ויש הרבה דברים מסוגי שונים שמוקצים הם מחמת גופם‪ ,‬ויתבארו בעזהי"ת בגליונות הבאות‪.‬‬ ‫ג] גדר של מוקצה מחמת חסרון כיס‬ ‫‪ ]1‬דבר שבעליו מקפיד עמו שלא לטלטל משום חשש נזק נקרא 'מוקצה מחמת חסרון כיס' ‪[ .6‬ב]‬ ‫‪ ]2‬ויש כמה דברים שמוקצים הם מפני 'חסרון כיס' ויתבארו בעזהי"ת בגליונות הבאות‪.‬‬ ‫ד] אופנים המותרים לטלטל כל מוקצה‬ ‫טלטול מן הצד‬ ‫‪ ]1‬מותר לטלטל מוקצה (אף מוקצה גמור) באופן של 'טלטול מן הצד' אם הוא לצורך דבר המותר‪( 7‬והיינו שלא לצורך המוקצה‬ ‫עצמה)‪.‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[א] זה תלויה בהבנת הפוסקים בהסוגיא‪ ,‬ע' בשו"ת אורח יעקב [בסימן נו] במה שכתבתי בנידון זה‪ ,‬ויש להחמיר בזה לכתחילה‪.‬‬ ‫[ב] ודווקא אם הוא כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬כמו שכתב הערוך השולחן [שח‪,‬יא]‪ ,‬אבל כלי שמלאכתו להיתר אף אם בעליו מקפיד עליו‪ ,‬לא נחשב 'מוקצה‬ ‫מחמת חסרון כיס'‪.‬‬ ‫מזיזו] וכן כתב הבאר היטב [ס"ק ד]‪ ,‬ומבאור מדבריהם שכיון שהוא מחובר לקרקע‬ ‫‪ 1‬אסור לטלטל כל דבר שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס ואפילו לצורך גופו או‬ ‫אסור לנדד אותו כלל כדין מוקצה מחמת גופו‪ ,‬וכן מבואר מדברי הפמ"ג [שיב א"א‬ ‫מקומו וכמו שכתב בשו"ע סימן שח‪,‬א‪ ,‬וכן אסור לטלטל כל דבר שמוקצה מחמת‬ ‫ס"ק ו וכן בסימן שלו משב"ז ס"ק ד] שכל דבר המחובר אסור לנדד אותו כלל‪ ,‬וכמו"כ‬ ‫גופו ואפילו לצורך גופו או מקומו וכמו שכתב הרמ"א בסימן שח‪,‬ז‪.‬‬ ‫מפורש בדברי הט"ז [בסימן שלו ס"ק ד]‪.‬‬ ‫‪ 2‬וכמו שכתב בשו"ע סימן שח‪,‬ג וכן ביאר המשנ"ב [בס"ק א] כוונת השו"ע של 'כל‬ ‫אולם יש אחרונים שכתבו שאין מוקצה במחובר כשעדיין ראוי להשתמש בו‪ ,‬ע'‬ ‫הכלים נטלים בשבת'‪.‬‬ ‫בתוספת שבת [ס"ק יא וע"ש שתמה על המג"א שאמאי לא אסרו הגמ' להשתמש באילן מטעם‬ ‫‪ 3‬עיין ברמ"א שח‪,‬ז‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אבל עיין בדברי הט"ז בסימן שלו ס"ק ד שתירוץ שנתנו הגמ' טעם לכולי עלמא אפ' למאן‬ ‫‪ 4‬עיין במשנ"ב בהקדמתו לסימן שח‪.‬‬ ‫דלית ליה מוקצה ע"ש] ובאליה רבה [ס"ק יב] שכתבו שאין איסור מוקצה במחובר כל‬ ‫‪ 5‬בגמ' שבת [דף פב‪ ].‬איתא 'היו לפניו צרור ועשבים וכו' חד אמר מקנח בצרור ואין‬ ‫שעדיין מחובר להקרקע וראוי להשתמש בו‪ ,‬ולדעתם אין איסור להזיז עשבים כלל‪,‬‬ ‫מקנח בעשבים וכו'‪ ,‬וכתב רש"י [ד"ה ואינו מקנח בעשבים] שכוונת הגמ' הוא בעשבים‬ ‫וזה שכתב השו"ע 'שלא יזיזים' היינו שלא יתלשם [לשון התו"ש‪' :‬שלא ישמוט אותם‬ ‫מחוברים ומשום חשש תלישה אין לקנח בהם‪.‬‬ ‫ממקומם משום תלישה'‪ .‬ועיין בפמ"ג שם שנתקשה על דברי הא"ר ע"ש]‪.‬‬ ‫ומבואר מרש"י שמותר להשתמש בעשבים מחוברים‪ ,‬וכן כתב הב"י [שיב‪,‬ה] וז"ל‪:‬‬ ‫וגדולי פוסקי זמנינו כתבו שנקטינן כגדולי האחרונים המחמירים בזה‪ ,‬וכל דבר‬ ‫'ומשמע מדברי רש"י שאפילו אם העשבים מחוברים יכול לקנח בהם בעודם‬ ‫המחובר לקרקע (כגון גדר המתנדנד) הוא מוקצה‪ ,‬כך הובא בשם הגרש"ז אוריבאך‬ ‫מחוברים ולא יזיזם' עכ"ל וכן כתב בדרכי משה [ס"ק ב] ולכן כתב בשו"ע [בסימן‬ ‫[בשלמי יהודה פרק יג הערה ג] וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה שם]‪.‬‬ ‫שיב‪,‬ו] 'מקנחין בשבת בעשבים לחים אפילו הם מחוברים ובלבד שלא יזיזים' עכ"ל‪,‬‬ ‫אולם בשו"ת אור לציון [פרק כו‪,‬א בהערה שם] כתב להקל כדברי הא"ר שמחובר‬ ‫והסכים עמו הרמ"א‪ ,‬ועיין בביאר הגר"א [ס"ק ה] שכתב שמקורו הוא מדברי רש"י‪.‬‬ ‫לקרקע אינו מוקצה מצד עצמו‪.‬‬ ‫ויש מבוכה בהאחרונים בהבנת דברי הב"י במה שכתב על הטור ובשו"ע 'שלא‬ ‫‪ 6‬ע' משנ"ב שח ס"ק ב‪.‬‬ ‫יזיזים'‪ ,‬שכתב במג"א [שם] שכוונתו הוא דאסור להזיזים מפני איסור מוקצה‪ ,‬ורק‬ ‫‪ 7‬וכמו שכתב בשו"ע סימן שט‪,‬ד‪.‬‬ ‫מותר לקנח בהם בלא הזזה כלל [כמו שכתב בשו"ע שח‪,‬מב דמותר ליגע במוקצה אם אינו‬ ‫‪ ] 2‬וגדר של טלטול מן הצד היינו שמטלטל בידיו דבר המותר ועי"ז מתנדד דבר המוקצה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ]3‬ולכן מותר לטלטל דבר המותר המונח על דבר המוקצה‪ 8‬ואף אם ע"י זה מנדד את הדבר האסור‪.‬‬ ‫‪ ]4‬וכן מותר לטלטל דבר המותר שיש עליו דבר האסור‪( 9‬אם אינו 'בסיס'‪ )10‬ואף שע"י זה מטלטל ג"כ הדבר האסור‪.‬‬ ‫‪ ]5‬אמנם‪ ,‬אם אפשר לנער את הדבר האסור‪ ,‬מחוייב לנערו מעליו ולא יטלטלו אם דבר ההיתר‪.‬‬ ‫‪ ]6‬אולם‪ ,‬אם צריך אותו מקום פנוי או יש חשש הפסד בהניעור מותר לטלטל אותו ממקומו עד שיגיע למקום משומר‪ ,‬ואז‬ ‫ינער אותו‪.11‬‬ ‫‪ ]7‬אם יש דברים מוקצים ע"ג השולחן‪ ,‬לדעת המשנ"ב מותר לגרר מעל השולחן ע"י סכין וכיוצ"ב‪( ,12‬דהוי טלטול מן הצד‬ ‫לצורך דבר המותר) וכן נקטו פוסקי זמנינו‪.‬‬ ‫טלטול בגופו‬ ‫‪ ]1‬מותר לטלטל כל מוקצה (אף מוקצה גמור) בגופו (ואף אם מטלטל אותו לצורך דבר המוקצה עצמה‪.)13‬‬ ‫‪ ]2‬ולדעת המשנ"ב טלטל ברגלו‪ 14‬או במרפק‪ 15‬נחשבים טלטול בגופו ומותרים [ג] (והחזו"א החמיר כל שמטלטל המוקצה להדיא‪.)16‬‬ ‫‪ ]3‬וכן מותר לנדד כל דבר המוקצה ע"י נפוח הפיו‪.[Blowing] 17‬‬ ‫‪ ]4‬ונחלקו הפוסקים לענין טלטול מאחורי ידיו אם זה נחשבת טלטול בגופו או לא‪.18‬‬ ‫הגהות הרב הגרי"א הכהן פארכהיימער שליט"א‪:‬‬ ‫[ג] ונהגו להקל כהמשנ"ב‬ ‫בגופו אלא כוונתו שאין ענין שכיבה על הקש שם 'טלטול הקש' אלא שם 'תשמיש‬ ‫‪ 8‬רמ"א שח‪,‬ג ומשנ"ב ס"ק יט‪.‬‬ ‫השכיבה'‪ ,‬הלכך אף אם כוונת השוכב לנער את הקש מותר מפני שהוא דבר הנמשך‬ ‫‪ 9‬שו"ע שט‪,‬ד ומנש"ב שם ס"ק יד‬ ‫מפעולת השכיבה‪ ,‬וע"ש בחזו"א [בס"ק יג] שהעלה דטלטול ברגליו אפ' טלטול מן‬ ‫‪ 10‬שאם הוא בסיס אז אסור לטלטל הדבר המותר כמו הדבר המוקצה בעצמו‪.‬‬ ‫הצד לא מיקרי אלא נחשב טלטול גמור‪.‬‬ ‫‪ 11‬שו"ע שט‪,‬ג ומנש"ב שט ס"ק יב ובסימן שי ס"ק לו‪.‬‬ ‫ובקיצור‪ ,‬לדעת החזו"א כל טלטול אפ' בגופו אם מטלטל האיסור להדיא נחשב‬ ‫‪ 12‬כתב המשנ"ב [בסימן שח ס"ק קטו] בשם הט"ז שלגרר את הפסולת מעל השלחון‬ ‫טלטול גמור‪ ,‬וענין טלטול מן הצד הוא ששם מעשה הטלטול הוא על דבר ההיתר‬ ‫בסכין חשיב טלטול מן הצד שמותר לצורך דבר המותר‪ ,‬וכגון לגררם מן השלחן כדי‬ ‫שהוא מטלטל עם האיסור‪ ,‬וזה שהותר לטלטל הקש בגופו הוא משום דאין מעשה‬ ‫להשתמש באותו מקום‪.‬‬ ‫שכיבה על הקש שם מעשה טלטול הקש אלא שם מעשה תשמיש השכיבה [אבל צ"ע‬ ‫וע"ש בבאר היטב [ס"ק לד] שתמה על דברי הט"ז מדבריו [שבסימן שיא ס"ק ב והובא‬ ‫בדעתו מה שנפסק בשו"ע בסימן שח‪,‬מג ברמ"א שם דמותר לטלטל ע"י ניפוח‪ ,‬ואפשר דניפוח‬ ‫גם במשנ"ב שיא ס"ק ו] דאסור לדחוף מוקצה ע"י קנה‪ ,‬ועיין במנחת שלמה [סימן יד‬ ‫לא חשיב כלל טלטול‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬וכן צ"ע על החזו"א בזה דמבואר ברמ"א בסימן רעו ס"ק ג בשם‬ ‫אות ב] שכתב לבאר דאין זה דומה להדוחף את המוקצה בקנה‪ ,‬דאם דוחפו בדבר‬ ‫כמה ראשונים דמותר לומר לגוי ליטול הנר משום דאי בעי ישראל שקיל ליה בעצמו ע"י טלטול‬ ‫שאין דרכו בכך אפשר דדמי לניעור ולכו"ע שרי‪[ .‬וע' בשעה"צ סימן שח ס"ק צה שכתב‬ ‫מן הצד כגון באחורי ידיו‪ ,‬שלפי החזו"א לכאורה לא יהא שרי לישראל להביא הנר ככה‪ ,‬וכן‬ ‫בשם הפמ"ג לבאר דעת הט"ז שהתיר הט"ז רק משום שצריך להשתמש במקום שבו מונח‬ ‫העיר בשונה הלכות על החזו"א בסימן רעו‪,‬ג‪ ,‬וצ"ע]‪.‬‬ ‫‪ 17‬ע' שו"ע שח‪,‬מג‪ ,‬וכן מפורש בשמירת שבת כהלכתה [פרק כב‪,‬לו]‪.‬‬ ‫הקליפין והעצמות]‬ ‫‪ 18‬כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק כב‪,‬לו] וכן כתב באג"מ [ח"ה סימן כב] שאין זה‬ ‫ויש להזכיר שיש חולקים לגמרי על הט"ז ואוסרים לגרר בסכין‪ ,‬ע' בשו"ע הרב‬ ‫נחשב טלטול בגופן‪[ ,‬ועיין להלן שכן מבואר מדברי המשנ"ב]‪.‬‬ ‫[בסימן שח בסוף הסימן] שכתב שגרירה לא מקרי טלטול מן הצד‪ ,‬וביאר שטלטול מן‬ ‫אבל בשו"ע הרב [בסימן רעו ס"ק י] כתב דטלטול ע"י אחורי ידיו או בין אצילי ידיו‬ ‫הצד לא הוי אלא בהיכא שהאיסור מתטלטל מאליו משא"כ בגרירה ע"י סכין אין‬ ‫חשיב טלטול בגופו [ע"ש במה שכתב לבאר אמאי לא שרי לומר לאינו יהודי לטלטל הנר כדי‬ ‫המוקצה מטלטל מאליו אלא הוא מטלטלו להדיא ע"י הסכין שנעשה לו כידו‬ ‫שלא יפסד‪ ,‬אע"פ דאי בעי הישראל מצי מטלטל בגופו והיינו ע"י אחורי ידיו] וכן הובא להלכה‬ ‫ארוכה‪.‬‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב [בשלמי יהודה בהפתיחה הערה כט] שגם טלטול מאחורי היד‬ ‫והחזו"א [בסימן מז ס"ק יד] ג"כ חולק על הט"ז וכתב דלא נאמר דין טלטול מן הצד‬ ‫נחשב טלטול בגופו‪ ,‬ובמקום אחר [במכתב א‪,‬קמג‪-‬קמד] ביאר דדוקא אם מטלטל ע"י‬ ‫אלא בכגון ששכח אבן על הכלי דמטלטל את הכלי עם האבן‪ ,‬ושם הטלטול הוא על‬ ‫אחורי ידיו מלמטה‪ ,‬דהיינו שמניח ידיו מתחת למוקצה ומטלטל את המוקצה ע"ג‬ ‫הכלי‪ ,‬אבל בגרירה עיקר הטלטול הוא בשביל המוקצה ואף שכוונתו לנקות השלחן‬ ‫אחורי ידיו ולא על כף ידו‪ ,‬אבל אם מטלטל המוקצה ע"י אחורי ידיו מלמעלה‪,‬‬ ‫ולכן אסור‪.‬‬ ‫והיינו שמניח ידיו ע"ג המוקצה והופך את ידיו לטלטל את המוקצה מאחורי ידו‪,‬‬ ‫ולענין מעשה כבר הורה המשנ"ב [ס"ק קטו] שיש להקל כהט"ז‪ ,‬וכן כתבו פוסקי‬ ‫דינו כטלטול כדרכו‪ ,‬כיון דהדרך לפעמים להזיז דברים המונחים על השולחן ככה‬ ‫זמנינו‪ ,‬כך נפסק בשמירת שבת כהלכתה [פרק כב‪,‬לח] וכן הובא בשם החזו"א עצמו‬ ‫ע"ש‪.‬‬ ‫[בטעמא דקרא להגר"ח קניבסקי] שהמנהג כהט"ז‪ ,‬וכן הובא בשם הגר"ח קניבסקי‬ ‫והנה‪ ,‬מדברי המשנ"ב [בסימן שיא ס"ק ל] מבואר שסובר דטלטול בגופו הוא רק‬ ‫[בשבות יצחק ח"א פרק י‪,‬ד] שבביתו של החזו"א נהגו למעשה להקל כהט"ז‪ ,‬וכן מבואר‬ ‫בשאר אבריו שכתב 'טלטול בגופו פירוש שאינו נוגע בידיו'‪ ,‬אבל במשנ"ב [בסימן רעו‬ ‫משו"ת מנחת יצחק [ח"ה סימן קכה] שכן נקטינן להלכה‪ ,‬וכן כתב בשמירת שבת‬ ‫ס"ק לא על מה שכתב הרמ"א להתיר לומר לגוי ליטול נר דלוק וביאר המשנ"ב דכיון דאי בעי‬ ‫כהלכתה [פרק כב‪,‬לח] וכן כתב בשו"ת אור לציון [פרק כו‪,‬ז]‪.‬‬ ‫ישראל שקיל ליה בעצמו ע"י טלטול מן הצד כגון באחורי ידיו או בין אצילי ידיו ממילא מותר‬ ‫וכתב בשו"ת אז נדברו [ח"ט סימן לג] שבאופן שאין עצה אחרת בודאי יש על מי‬ ‫לומר לגוי להביאו] מבואר שעכ"פ נחשב הוא טלטול מן הצד [ולא טלטול בגופו‪ ,‬שהרי‬ ‫לסמוך לגרר הפסולת בסכין או בכף‪.‬‬ ‫כתב המשנ"ב להדיא שהוא 'טלטל מן הצד'‪ ,‬וכן מוכח מזה שכתב המג"א בסימן רעט ס"ק ט‬ ‫והובא בשם הגר"מ פיינשטיין [בספר טלטולי שבת תשובה לט] דמוטב לנוהג כהט"ז‬ ‫שאסור לטלטל את הפתילה ע"י גוי כדי שלא יגנב או שלא יפסד‪ ,‬ומבואר שאינו נחשב טלטול‬ ‫לטלטל בסכין אף היכא שהפסולות דינם כגרף של רעי (ומעיקר הדין מותר לטלטלו‬ ‫בגופו אלא טלטול מן הצד ומפני כך מותר טלטול מאחורי ידיו רק לצורך דבר המותר אבל לא‬ ‫בידים) כיון שההיתר של גש"ר הוא רק כשאין עצה אחרת [ע"פ דברי הערוך השולחן‬ ‫לצורך דבר האסור עצמו כגון שלא יגנב‪ ,‬ולכן כיון שאין דרך היתר לישראל לטלטל אותו כן‪,‬‬ ‫שח‪,‬ס]‪.‬‬ ‫ממילא אסור לטלטלו אף ע"י גוי]‪.‬‬ ‫‪ 13‬כתב הרמ"א [בסימן שח‪,‬ג] שמותר לטלטל דבר מוקצה ע"י נפוח 'דלא הוי אלא‬ ‫ויש להזכיר כאן שהובא בשם הגרי"ש אלישיב [במכתב א‪,‬קמה הנדפס במאור השבת‬ ‫כלאחר יד ולא מיקרי טלטול'‪.‬‬ ‫ח"ה] דאף מותר לטלטל דבר המוקצה בין אצבעות ידיו כיון שאין הדרך לטלטל‬ ‫‪ 14‬משנ"ב [סימן שיא ס"ק ל]‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬אבל לא ראינו בשאר פוסקי זמנינו שהקילו כן‪.‬‬ ‫‪ 15‬כתב המשנ"ב [בסימן שיא ס"ק ל] דטלטול בגופו 'פירושו שאינו נוגע בידו כי אם‬ ‫בגופו או בשאר אבריו' עכ"ל‪ ,‬ומבואר מדבריו דמרפק נחשב טלטול בגופו וכן כתב‬ ‫‪To receive a free weekly email, send a blank email to halachahulemasah@gmail.com‬‬ ‫באג"מ [ח"ה סימן כב]‪ ,‬וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה [פרק כב‪,‬לו] וכן הובא בשם‬ ‫‪We are in need of sponsors for our Gilyin, as costs accumulate‬‬ ‫הגרי"ש אלישיב [במכתב א‪,‬קמג הנדפס במאור השבת ח"ה]‪.‬‬ ‫‪To contribute to the Gilyin costs, please contact the above email address.‬‬ ‫‪ 16‬החזו"א [בסימן מז ס"ק יג] פליג על עיקר הדין של טלטול מוקצה ברגלו (או שאר‬ ‫אבריו) לצורך המוקצה וכתב דאין היתר בה כלל אפילו לדעת הרא"ש [שהוא המקור‬ ‫להתיר טלטל בגופו מזה שביאר ההיתר לשכוב על קש מאחר שאינו מטלטל אותו בידים אלא‬ ‫בגופו] ובאר כוונת הרא"ש [שם בס"ק יב] דאין כוונתו לחלק בין טלטול ביד לטלטול‬