gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרוב השם · Karoiv Hashem — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: קרוב השם · Karoiv Hashem

שבוע: תולדות (2026-11-09)

קרוב השם · Karoiv Hashem — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪358‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫בראשית דברים‬ ‫\\ טור ממומן‬ ‫ליל חמישי‪ .‬בית קרוב השם‪.‬‬ ‫ישיבת מערכת‪.‬‬ ‫עורך ראשי‪ :‬ערב טוב חברים‪,‬‬ ‫בואו נעשה את זה זריז‪ .‬לאף אחד פה אין זמן‬ ‫מיותר‪.‬‬ ‫כידוע לכם‪ ,‬בעוד שבועיים מתקיים מסע‬ ‫החורף שלנו – 'הלב והמעיין'‪.‬‬ ‫התפקיד שלנו הוא לכתוב טור שיגרום לאנשים‬ ‫להגיע‪ .‬על זה משלמים לנו‪.‬‬ ‫רעיונות בבקשה‪.‬‬ ‫עורך א' (מפהק)‪ :‬מה 'הלב והמעיין'?‬ ‫איזה סיפור‬ ‫ממש לאחרונה כתבנו על זה‪.‬‬ ‫סיפור חיים אמור להיות מלא בתהפוכות‬ ‫עורך ב'‪ :‬איזה 'לאחרונה' בראש שלך?‬ ‫כתבו עליך בפרשה‬ ‫‪3‬‬ ‫אתה כזה רחפן! זה היה לפני שנה‪.‬‬ ‫למצוא את עצמך בפרשת השבוע‬ ‫עורך ראשי (דופק על השולחן)‪ :‬חבר'ה‪ ,‬בלי‬ ‫עלבונות אישיים! אין לי כוח לסצנות שלכם‪.‬‬ ‫ביקשתי רעיונות‪.‬‬ ‫חסר תחליט‬ ‫עורך ג'‪ :‬אני דווקא חשבתי על משהו‪.‬‬ ‫מה עושים כשלא יודעים מה להחליט?‬ ‫עורך ב' (מסנן לעצמו)‪ :‬איזה נס‪ .‬מה היינו עושים‬ ‫לא יודעים מה להחליט!‬ ‫בלעדיך‪...‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫‪7‬‬ ‫עורך ג' (לא מתייחס)‪ :‬נראה לי שנכתוב טור על‬ ‫לעבוד עם מה שיש ‪-‬שיחת חברים‬ ‫שתי קבוצות חסידים שנפגשות בפתח ביתו של‬ ‫הצדיק – שתיהן מגיעות חסרות מוחין‪.‬‬ ‫בלי רעיונות מתוחכמים‪ .‬בלי‬ ‫אין שום ייאוש‪...‬‬ ‫אחת התחילה את הנסיעה דווקא‬ ‫גימיקים שיווקיים‪.‬‬ ‫עם שיא המוחין‪ ,‬אבל הקושי הטכני‪,‬‬ ‫עורך ג'‪ :‬אז מה אתם רוצים?‬ ‫הכרכרות הרעועות‪ ,‬הבוץ הדביק‪,‬‬ ‫נכתוב כמה מילים ישר מהלב‪.‬‬ ‫שנכתוב סתם עוד טור פרסומת?‬ ‫הרעב וחוסר השינה‪ ,‬רוקנו אותם‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫הקוראים שלנו מספיק רגישים‬ ‫יודעים מה? אולי נבקש מאנשים‬ ‫בשביל לזהות שזה אמיתי‪.‬‬ ‫שנסעו איתנו בפעמים הקודמות‪,‬‬ ‫והשניה היא קבוצה מפונקת – נסעה‬ ‫לשתף את הקוראים בחוויות שלהם‪.‬‬ ‫בשיא הנוחות‪ .‬אוטובוסים חדשים‪,‬‬ ‫עורך א' (עודנו מפהק)‪:‬‬ ‫מלונות פאר‪ .‬אבל מלכתחילה לא‬ ‫אההההההההה‪.‬‬ ‫אתם הרי יודעים – כל מי שנסע‬ ‫היתה שם אווירה וחיבור‪ .‬כל אחד‬ ‫איתנו פעם אחת‪ ,‬מדבר על זה בפה‬ ‫*‬ ‫היה מרוכז בעצמו‪ .‬משועמם‪.‬‬ ‫פעור ובעיניים נוצצות‪.‬‬ ‫קוראים יקרים‪ ,‬איש בשורה אנכי‬ ‫עורך א' (עדיין מפהק)‪ :‬לא הבנתי איך‬ ‫עורך ב'‪ :‬אז אולי שיצרף גם תמונה‬ ‫היום!‬ ‫כל זה קשור לנסיעה שלנו‪.‬‬ ‫שלו‪...‬‬ ‫בעוד שבועיים אנו יוצאים למסע‬ ‫עורך ג'‪ :‬רואים שאף פעם לא נסעת‬ ‫עורך ראשי (מתרומם לעבר עורך ב')‪:‬‬ ‫החורף השנתי שלנו – הלב והמעיין‪.‬‬ ‫איתנו – בנסיעות עם הרב גבירצמן‬ ‫היי‪ ,‬אני אוציא אותך מכאן!‬ ‫יש את שניהם!‬ ‫עקבו אחר הפרטים במודעות‬ ‫חוץ מלהפריע אתה לא עושה כלום‪.‬‬ ‫הפרסומת‪.‬‬ ‫מצד אחד מוחין עילאין ממש‪.‬‬ ‫את ההערות הציניות תשמור לטור‬ ‫זו נסיעה פשוט נדירה‪.‬‬ ‫תוך שעה‪-‬שעתיים אנשים שלא‬ ‫שלך‪ .‬שמעת?‬ ‫הכירו בכלל‪ ,‬מתחברים זה לזה‪.‬‬ ‫היו לי כל מיני רעיונות איך לכתוב‬ ‫עורך ראשי (פונה לעורך ג')‪ :‬בעניין‬ ‫עליה‪ .‬אבל בשביל לא לייגע‪,‬‬ ‫נוצרת אווירה מיוחדת של צמאון‬ ‫שיתוף בחוויות‪ ,‬אני מסכים איתך‬ ‫והשתוקקות‪.‬‬ ‫אחסוך אותם מכם‪.‬‬ ‫עקרונית‪.‬‬ ‫הדיבורים הנפלאים של הרב‪.‬‬ ‫כי בסופו של דבר‪ ,‬אתם יודעים‪ ,‬אין‬ ‫אני אישית מכיר כמה אנשים‬ ‫השירים‪ .‬הניגונים‪ .‬התפילות‪ .‬אין‬ ‫כמו כמה מילים פשוטות וישירות‪.‬‬ ‫ש'הלב והמעיין' הפך להם את הלב‪.‬‬ ‫דברים כאלו‪.‬‬ ‫המסע הזה נוגע בלב של כל מי‬ ‫לראשונה בחייהם הם הרגישו‬ ‫אך מצד שני‪ ,‬לא מוותרים על נוחות‬ ‫שמשתתף בו‪.‬‬ ‫מחוברים באמת אל הצדיקים ואל‬ ‫מקסימלית‪.‬‬ ‫תורתם‪.‬‬ ‫נוצרת שם‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪,‬‬ ‫לא מתרוצצים מציון לציון רק‬ ‫אווירה טובה ונעימה‪ .‬אווירה של‬ ‫אבל טכנית‪ ,‬אין לנו מספיק זמן‬ ‫בשביל לסמן וי‪ .‬נותנים את הזמן‬ ‫השתוקקות הלב וחיבור אל המעיין‬ ‫לבקש מהנוסעים לכתוב משהו‪ ,‬ועוד‬ ‫בכל מקום‪.‬‬ ‫הנובע של צדיקי הדורות‪.‬‬ ‫להספיק לפרסם את זה בעלון‪.‬‬ ‫אפשר גם לאכול ולנוח כמו שצריך‬ ‫עורך א' (שוב מפהק)‪ :‬אז למה נזכרת‬ ‫והכל בניחותא ובנוחות‪ .‬בלי לחץ‬ ‫– בישוב הדעת וברוגע‪.‬‬ ‫בזה רק עכשיו? שבועיים לפני‬ ‫ובלי מתח‪ .‬בשירה וזמרה‪ .‬בכיסופים‬ ‫הנסיעה?‬ ‫עורך ב'‪ :‬אז למה לא לדבר ישר?‬ ‫וריקודים‪.‬‬ ‫עורך ראשי‪ :‬סליחה??? כבר יותר‬ ‫למה תמיד אתה צריך להגיע עם‬ ‫מסע חורפי במשעולי אומן‪ ,‬ברסלב‪,‬‬ ‫מחודש אני מזכיר לכם שצריך‬ ‫התחכומים שלך?‬ ‫מעז'יבוז – אוקראינה שבלב‪.‬‬ ‫לתכנן את הטור על הנסיעה‪.‬‬ ‫שתי קבוצות שהן בעצם אחת‪...‬‬ ‫כפור בחוץ וחם מבפנים‪.‬‬ ‫נמאס לי‪ .‬אני מתפטר!‬ ‫עורך ראשי‪ :‬די כבר! ביקשתי‬ ‫פשוט נפלא‪ .‬אין לי מילה אחרת‪.‬‬ ‫עורך ב'‪ :‬אתה רוצה שנוציא מכתב‬ ‫להפסיק לריב!‬ ‫מהרבנים שיאסרו עליך להתפטר?‪...‬‬ ‫ממליץ בחום‪.‬‬ ‫ייאוש איתכם‪.‬‬ ‫שלכם‬ ‫עורך ג'‪ :‬יודעים מה? בואו נעשה‬ ‫העורכים‬ ‫את זה הכי פשוט והכי יעיל‪.‬‬ ‫עורך ב' (מפזם חרש)‪ :‬אין שום ייאוש‪,‬‬ ‫\\ כתבו עליך בפרשה‬ ‫יו”ל ע”י ‘כיסופים’‬ ‫איזה סיפור‬ ‫חבקוק הנביא ‪ 5‬רמת בית שמש ג' ‪1‬‬ ‫לכל עניני הגליון‪-‬‬ ‫סיפור חיים אמור להיות מלא בתהפוכות‬ ‫כ‬ ‫הערות והארות‪ ,‬נקודות הפצה וכדו'‬ ‫ניתן ליצור קשר‬ ‫במייל‪26karov@gmail.com :‬‬ ‫יצד לדעתכם נכתב סיפור טוב?‬ ‫ההרשמה לקבלת הגליון במייל‬ ‫מן הסתם מתוך השראה‪.‬‬ ‫בכתובת‬ ‫‪k6646201@gmail.com‬‬ ‫הסופר זכה להארת המוחין‪ ,‬התיישב לכתוב‪ ,‬והסיפור המופלא‬ ‫זרם מתוך קולמוסו היישר אל הדף הלבן‪.‬‬ ‫קו כיסופים‬ ‫שיעורי בית המדרש‬ ‫אז זהו שלא‪.‬‬ ‫וקבלת עדכונים שוטפים‬ ‫‪02-664-6201‬‬ ‫סיפור טוב נכתב עם הציפורניים!‬ ‫כששום דבר לא מתקדם‪ .‬כשהעלילה נתקעת שוב ושוב ומגיעה למבוי‬ ‫סתום – זו תחילתו של סיפור טוב‪.‬‬ ‫זמני השיעורים הקבועים‪:‬‬ ‫להפוך עולמות‬ ‫ימי רביעי‬ ‫הסיפור שמספרת לנו התורה על כל מה שאירע לאבות ולאמהות הוא‬ ‫ללכת עם תורה ‪-‬‬ ‫בהחלט סיפור טוב‪ ,‬יצא ממנו עם ישראל‪.‬‬ ‫תורה כה תנינא (בשעה ‪)20:30‬‬ ‫סיפורי מעשיות (בשעה ‪)21:30‬‬ ‫משפ' מרגלית‬ ‫אבל אם מתבוננים קצת‪ ,‬מגלים סיפור אחר שכמעט התרחש‪ ,‬והאמת‬ ‫רחוב הר' יצחק שמידמן ‪ 22‬בני ברק‬ ‫היא שיותר היה טבעי שהוא זה שיתרחש‪.‬‬ ‫שינויים בזמני ומיקום השיעורים‬ ‫מתעדכנים בקו כיסופים ‪02-664-6201‬‬ ‫כדי שלא כך יקרה התהפכו עולמות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לתרומות והנצחות‪:‬‬ ‫נדרים פלוס > קופת 'כיסופים'‬ ‫הגליון נתרם לזכות‬ ‫חיים צבי בן חנה ליבא בריינדל ומשפחתו‬ ‫כל תהליך לידת עם ישראל הוא על‪-‬טבעי‪,‬‬ ‫ומי שהפך אותם הם האבות והאימהות‬ ‫ונובע מתוך הפכים על גבי הפכים‪.‬‬ ‫הקדושים‪ ,‬והיה להם כלי מיוחד להיפוך‬ ‫עולמות‪.‬‬ ‫גם המסע של כל אחד מאיתנו בעבודת השם‪,‬‬ ‫ובכלל בחיים‪ ,‬חייב לעבור דרך מהפכות מדין‬ ‫הסיפור הטבעי הוא שלא היינו צריכים להיות‬ ‫לרחמים‪.‬‬ ‫כאן‪:‬‬ ‫כדי לעשות מעצמך יהודי אמיתי ולהגשים‬ ‫האימהות היו עקרות; יצחק נולד בלי שידוך‪,‬‬ ‫רצונות טובים‪ ,‬עליך לחולל מהפכות‪ ,‬אפילו‬ ‫ואמור היה להישחט בגיל שלושים ושבע; את‬ ‫קטנות‪.‬‬ ‫הברכות הועיד יצחק לעשיו ולא לסבא יעקב‪.‬‬ ‫עושים זאת באמצעות עתירה‪ ,‬וזה חלק מחוקי‬ ‫אבל פעם אחר פעם ההתרחשות הטבעית‬ ‫המשפט האלוקי‪.‬‬ ‫מתהפכת‪ ,‬ואת מקומה תופס עוד סיפור מסיפורי‬ ‫תורתנו הקדושה‪ .‬עוד נס‪.‬‬ ‫השורש של הצורך לחולל מהפכות טמון בשתי‬ ‫הנהגות שעליהן השתית הקב"ה את עולמו –‬ ‫הגישה הזו שונה מכל מה שאנו רגילים לחשוב‪.‬‬ ‫מידת הדין ומידת הרחמים‪.‬‬ ‫אדם משוכנע שסיפורים טובים נכתבים ברצף‪,‬‬ ‫במידת הדין החלה בריאת העולם‪ ,‬ולפי שלא‬ ‫בזרימה טבעית‪ .‬ואם משהו תקוע או נראה‬ ‫יכול היה להתקיים‪ ,‬המשיכה הבריאה לתוך‬ ‫הפוך‪ ,‬הוא מרים ידיים ויודע שיקרה לו מה‬ ‫מידת הרחמים‪.‬‬ ‫שקרה לכל האנשים האומללים‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ההנהגה התמידית מורכבת משניים‪,‬‬ ‫להפוך עולמות?! אני לא בנוי לזה‪...‬‬ ‫דין ורחמים‪ ,‬שהם צדקה ומשפט‪.‬‬ ‫אז כדאי שנדע ונשנן לעצמנו‪ :‬תפקידו העיקרי‬ ‫הקדוש ברוך הוא נוהג לעשות צדקה בתוך‬ ‫של יהודי בעולם הוא להפוך עולמות‪ ,‬כפשוטו‪.‬‬ ‫המשפט‪ .‬אבל לשם כך הוא זקוק כביכול לאדם‬ ‫שיגרום לזה להתרחש‪.‬‬ ‫צדיקים לא נרתעים אפילו מלהפוך את הדין‬ ‫הקשה לרחמים עצומים‪ ,‬ואת הגלות הארוכה‬ ‫במקביל לשתי ההנהגות הנזכרות‪ ,‬יש לכל יהודי‬ ‫לנביעה של גאולה‪.‬‬ ‫שני תחומים עיקריים‪ :‬תורה ותפילה‪.‬‬ ‫צדקה ומשפט‬ ‫באמצעות התורה הוא אוחז במשפט‪ ,‬ועל ידי‬ ‫התפילה מעורר רחמים‪ .‬השילוב ביניהם מסוגל‬ ‫כפי שנוכחנו לראות‪ ,‬שום דבר טבעי לא היה‬ ‫להפוך עולמות‪.‬‬ ‫אצל אבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כתבו עליך בפרשה‬ ‫מאה; ליצחק לא היה שידוך; דוד המלך לא היה‬ ‫בפתיחת פרשת השבוע מתייצבים יצחק ורבקה‬ ‫אמור לחיות‪ ,‬ועוד הרבה דברים משמעותיים‬ ‫בשתי פינות הבית והופכים עולמות בתפילה‪.‬‬ ‫שעשו אותנו לעם‪ ,‬לא היו אמורים להיות‪.‬‬ ‫אבל התורה מדגישה דווקא את יצחק המעתיר‬ ‫לנוכח אשתו‪.‬‬ ‫ובמבט מקדים‪ ,‬לא היו סיכויים שהם יהיו‪.‬‬ ‫מוהרנ"ת מסביר‪ ,‬שיצחק אבינו שמידתו משפט‬ ‫מי שחוללה את כל הדברים הללו‪ ,‬היא התפילה‬ ‫הוא בחינת תורה‪ ,‬ואילו רבקה היא התפילה‪.‬‬ ‫– תפילה בנוסח 'עתירה'‪.‬‬ ‫ולכן הדגש מושם על תפילת יצחק‪ ,‬משום שהוא‬ ‫לא תמיד נכון להתעקש‪ ,‬אבל כל יהודי מוכרח‬ ‫בתפילתו מתאמץ להפוך את טבעו‪ ,‬דין ומשפט‪,‬‬ ‫להצטייד בכלי הרוחני ששמו 'עתר'‪.‬‬ ‫לרחמים‪ ,‬והיינו 'לנוכח אשתו' שבחינתה‬ ‫רחמים‪.‬‬ ‫חלק בלתי מבוטל בהצלחה הנצחית שלנו‪,‬‬ ‫תלוי בכך שנהיה מוכנים ומסוגלים להפוך את‬ ‫התורה היא מערכת המשפט‪ ,‬אבל המשפט‬ ‫האדמה ולגלות את המטמון‪.‬‬ ‫לפעמים קובע שלא תצליח לעמוד בו‪ .‬שאינך‬ ‫ראוי‪.‬‬ ‫הרבה צעדים חשובים בחיינו יבואו לאחר‬ ‫שנהפוך את האין‪-‬סיכוי ליש תקווה‪ ,‬ואת הדין‬ ‫ולכן כדי לקיים את התורה מוכרחים לעתור נגד‬ ‫לרחמים‪.‬‬ ‫החלטת המשפט‪ ,‬ולהפוך את הדין לרחמים‪.‬‬ ‫וזו גישה ייחודית בעבודת התפילה‪.‬‬ ‫להגיש עתירה‬ ‫בכל מערכת משפט יש את כלי העתירה‪ .‬הוא‬ ‫במה דברים אמורים?‬ ‫נצרך דווקא בשעה שמידת המשפט אמרה את‬ ‫דברה וסתמה לכאורה את הגולל על סיכויי‬ ‫כל אדם נתקל מידי פעם במחסומים‪ ,‬ואז שומע‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫לפעמים קול שגוי שאומר לו‪" :‬אל תהפוך‬ ‫עולמות‪ .‬תשאיר ככה"‪.‬‬ ‫אבל אז‪ ,‬ודווקא אז‪ ,‬שעתה הגדולה של‬ ‫העתירה‪.‬‬ ‫נדמה שאי אפשר‪ .‬שזה היפך הטבע‪ .‬והטיעון‬ ‫המשכנע ביותר‪" :‬אני לא בנוי לזה"‪.‬‬ ‫המעתיר מתכוון להשתמש בכל כוחות ההיפוך‬ ‫שמאפשרת מידת המשפט‪ ,‬כדי להפוך דין‬ ‫אתה יודע מה? כל ההיסטוריה שלנו בעצם‬ ‫לרחמים‪.‬‬ ‫בכלל 'לא היתה בנויה לזה'‪.‬‬ ‫בתוך הדין השאיר לנו השם יתברך כלי אדיר‪.‬‬ ‫לאברהם ושרה לא היו ילדים כמעט עד גיל‬ ‫‪5‬‬ ‫תפילה של הפיכת עולמות‪ .‬הכלי‬ ‫הזה מעיד שאין דבר בלתי הפיך‪.‬‬ ‫כל סיפורי אבותינו הקדושים היו‬ ‫אמורים להיות מסופרים אחרת‬ ‫לגמרי‪ ,‬אילולא שהגורל התהפך‬ ‫פעם אחר פעם‪.‬‬ ‫וגם הסיפור הטוב שלך יסופר‪,‬‬ ‫כשתהפוך את כל הסיפורים‬ ‫הרעים‪ ,‬בעתירה‪ .‬באמונה עיקשת‬ ‫שהרחמים רק ממתינים שתהפוך‬ ‫את הקרקע החרוכה ותיתן להם‬ ‫לצמוח‪.‬‬ ‫פרשת השבוע על כל תמורותיה‬ ‫הטובות מלמדת‪ ,‬שאסור אף פעם‬ ‫להסכים למידת הדין לנהל את‬ ‫העולם לבד‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו‬ ‫להזמין כל פעם מחדש את‬ ‫הרחמים שלו שיחוללו שינוי‪,‬‬ ‫ויחליפו את הסיפור הלא טוב‬ ‫בסיפור טוב ומבורך‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫\\ להתקרב למציאות‬ ‫חסר תחליט‬ ‫מה עושים כשלא יודעים מה להחליט?‬ ‫לא יודעים מה להחליט!‬ ‫ספק מטריד‬ ‫ועכשיו ברצינות‪ ,‬על מה אנחנו מדברים?‬ ‫הנושא שלנו היום הוא ספק‪ .‬כבר הזכרנו אותו‬ ‫במהלך הסדרה כמה פעמים‪ ,‬אבל כמדומני‬ ‫שמהזווית הזו עדיין לא נגענו בו‪.‬‬ ‫לום חברים‪,‬‬ ‫בהמשך לכל הדיבורים שלנו‬ ‫במסגרת הזו של 'להתקרב‬ ‫למציאות'‪ ,‬ברצוני להניח הנחת‪-‬‬ ‫יסוד על השולחן‪ ,‬ואחר כך לפתוח‬ ‫אותה יותר ולדבר עליה‪.‬‬ ‫ש‬ ‫לכולנו יש ספקות בחיים‪ .‬אנחנו צריכים לקבל‬ ‫כשאתה צריך לעשות משהו‪ ,‬אתה בדרך כלל‬ ‫הכרעות בכל מיני נושאים‪ ,‬ואנחנו לא יודעים‬ ‫יודע מה אתה צריך לעשות!‬ ‫להכריע‪.‬‬ ‫הספק נמצא בשלב בו אתה עדיין לא צריך‬ ‫ואני מדבר כרגע על נושא רציני ביותר שזקוק‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫להכרעה‪ .‬עניין של בריאות‪ ,‬חינוך או פרנסה‪.‬‬ ‫אבל אנחנו לא מצליחים להחליט‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬זה משפט שצריך להדפיס אותו על‬ ‫מה גורם לנו המצב הזה?‬ ‫סטיקרים ברחובות‪.‬‬ ‫תלמיד‪ :‬להשתגע!‬ ‫תלמיד‪ :‬זה משפט ארוך מידי‪ .‬אפשר להפוך‬ ‫אותו למשהו קליט יותר‪ :‬כמו ביבי או טיבי‪.‬‬ ‫זה בהחלט משגע אותנו ומטריף את דעתנו‪.‬‬ ‫"עושה יודע‪ ,‬לא עושה לא יודע"‪.‬‬ ‫הספק מנקר לנו כל הזמן במוח‪ :‬מה עושים?‬ ‫מה עושים?‬ ‫בסדר‪ .‬זה לא לגמרי מדויק‪ ,‬אבל קיבלתי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫צריך לחלק בין ספק לבין אי‪-‬ידיעה‪.‬‬ ‫כל עוד לא קיבלנו החלטה אנחנו לא רגועים‪.‬‬ ‫אי‪-‬ידיעה הוא דבר נפלא‪ .‬אדרבה‪ ,‬אשרי האדם‬ ‫והרבה פעמים גם אחרי שקיבלנו החלטה‪,‬‬ ‫שזוכה לדעת שהוא לא יודע כלום‪.‬‬ ‫כל עוד אפשר לשנות אותה‪ ,‬אנחנו גם כן לא‬ ‫רגועים‪.‬‬ ‫במשנתו של רבינו‪ ,‬אי‪-‬ידיעה זו התחלה לכל‬ ‫דבר טוב ולכל השגה‪.‬‬ ‫והשאלה היא האם ספק באמת אמור להטריד‬ ‫אותנו? ובכלל‪ ,‬האם יש מקום במציאות לספק?‬ ‫אנו לא אמורים לדעת הכל‪ .‬ואנחנו באמת לא‬ ‫יודעים הכל‪ .‬כמעט כלום‪.‬‬ ‫והתשובה מורכבת‪.‬‬ ‫אולם כשמדברים על ספק מתכוונים למשהו‬ ‫בהחלט יש מקום לחוסר ידיעה במציאות‪,‬‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫אך באותה החלטיות‪ ,‬זה לא אמור להטריד‬ ‫אותנו‪.‬‬ ‫מתכוונים לאי‪-‬ידיעה שמטרידה את דעתנו‪.‬‬ ‫ספק ואי‪-‬וודאות‬ ‫לאי‪-‬ידיעה שאנו מרגישים שחובה עלינו‬ ‫לפתור אותה‪.‬‬ ‫בספרים הקדושים מובא הרבה שהמילה‬ ‫'ספק' היא בגימטריה 'עמלק'‪ .‬כי ספק שורשו‬ ‫בקליפת עמלק‪.‬‬ ‫ספק זה משהו שמקשקש לנו במח ובלב‬ ‫ומכריח אותנו להישאב אליו‪.‬‬ ‫אבל אני שואל אתכם‪ :‬מה כל כך גרוע בספק?‬ ‫והדבר הזה לא שייך למציאות‪ .‬הוא מגיע‬ ‫האם הכל אמור להיות ודאי בחיינו‪ .‬האם אנחנו‬ ‫מהחלל הפנוי ומקליפת עמלק‪.‬‬ ‫אמורים להיות ברורים ומוחלטים בהכל?‬ ‫בוודאי שלא‪.‬‬ ‫עד הדד‪-‬ליין‬ ‫חוסר ידיעה לא אמור להטריד לנו את‬ ‫אז למה ספק הוא גרוע? למה להגדיר אותו‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫כעמלק?‬ ‫אני אמנם אמור לקבל החלטה‪ ,‬ולא יודע מה‬ ‫על פי פנימיות יש לכך תשובה עמוקה‪ ,‬אבל‬ ‫לעשות‪ ,‬אבל מה קרה?‬ ‫אנחנו נדבר כעת מהפן הפשוט‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫מישהו קרוב‪ ,‬וכמובן להתבודד עליו וללבן את‬ ‫מישהו שכנע אותנו שהמשוואה הזו לא תקינה‬ ‫הדברים מול השם יתברך‪.‬‬ ‫– אם אתה אמור לקבל החלטה‪ ,‬אתה חייב‬ ‫לדעת מה לעשות‪.‬‬ ‫זה נקרא בירור אמיתי‪ .‬אבל לא על זה אנחנו‬ ‫מדברים‪.‬‬ ‫וממילא זה מתחיל להטריד‪ :‬אתה חייב לקבל‬ ‫החלטה! נו‪ ,‬למה לא החלטת כבר?‬ ‫אנחנו מדברים על הטרדה מכך שעדיין לא‬ ‫החלטתי‪ .‬וזה לא מקדם במאומה את ההחלטה‪.‬‬ ‫התשובה שלנו לקול הזה אמורה להיות נינוחה‬ ‫ופשוטה‪ :‬אני לא החלטתי כי אני לא יודע‪ .‬זה‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫זה סתם דמיון‪ .‬באמת אין שום סיבה ללחץ‪.‬‬ ‫ועד שאני לא אדע‪ ,‬אני גם לא אחליט‪.‬‬ ‫אם אין לך יותר מה לברר‪ ,‬ואתה עדיין בתוך‬ ‫אי הוודאות‪ ,‬אז מחר בצהריים תחליט מה‬ ‫ואגב‪ ,‬כשאתה מודע לכך שאתה לא יודע‪ ,‬זה‬ ‫שתחליט‪.‬‬ ‫פותח לך את הראש לקבל עצות ורעיונות‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫מה זה קשור לעכשיו? למה מעכשיו ועד הדד‪-‬‬ ‫ליין אתה לא רגוע?‬ ‫תלמיד‪ :‬אבל יש דד‪-‬ליין!‬ ‫החלטות בלחץ‬ ‫אתה לא יכול לא להחליט‪ .‬יש רגע שבו אתה‬ ‫חייב לקבל החלטה‪.‬‬ ‫אתם יודעים מה מזכירה לי המחשבה המטרידה‬ ‫הזו במח?‬ ‫אוקיי‪ ,‬אני זורם איתך‪ .‬נניח ואתה צריך לענות‬ ‫תשובה על הצעת עבודה‪ ,‬ויש לך דד‪-‬ליין עד‬ ‫זה מזכיר לי הורים שמעוניינים לדרבן את‬ ‫מחר בצהריים‪.‬‬ ‫הילד לעשות משהו‪ ,‬אבל חוזרים על אותה‬ ‫הוראה חמישים פעם‪ ,‬בלי לעצור לרגע ולבחון‬ ‫מה יקרה מחר בצהריים? מן הסתם תחליט‬ ‫האם זה פועל‪.‬‬ ‫משהו‪ .‬או כן או לא‪.‬‬ ‫דרבון לחוץ ואלים לא מקדם את הילד‪.‬‬ ‫האם זה שאתה משתגע עכשיו‪ ,‬יעזור לך להגיע‬ ‫לכלל החלטה‪ .‬לא ולא‪.‬‬ ‫ובאותה מידה דרבון לחוץ ואלים לא יקדם‬ ‫אותנו להחלטה‪.‬‬ ‫זה בסדר גמור לחשוב על הנושא‪ ,‬להתייעץ עם‬ ‫‪9‬‬ ‫אי אפשר להזמין עצות והחלטות בלחץ‪ .‬זה‬ ‫תסתכלו אחורה על הרבה דברים שהיינו‬ ‫פשוט לא עובד‪.‬‬ ‫צריכים לקבל בהם החלטות‪ ,‬והיינו מוטרדים‬ ‫בכל התקופה עד ההחלטה‪.‬‬ ‫דווקא כשאתה באמצע עניין אחר לחלוטין‪,‬‬ ‫פתאום הקב"ה מפיל לך החלטה נכונה‬ ‫האם הטרדה היא זו שגרמה להחלטה הסופית‬ ‫לראש‪.‬‬ ‫שלנו להבשיל? אין לי ספק שלא‪.‬‬ ‫החלטה בשעת מעשה‬ ‫גם אם נגיד לעצמנו בראש אלף פעמים‪ :‬אני‬ ‫מוכרח להחליט‪ .‬זה לא יעזור כלום‪ .‬בדוק‬ ‫וגם אם זה לא יקרה‪ ,‬הסחת הדעת לא תזיק‬ ‫ומנוסה‪.‬‬ ‫לדד‪-‬ליין הקדוש שלנו‪.‬‬ ‫תלמיד‪ :‬אז מה כן?‬ ‫כשאתה תצטרך לתת תשובה‪ ,‬אתה תיתן‬ ‫תשובה‪ .‬כשאתה תצטרך לקבל החלטה‪ ,‬אתה‬ ‫מי אמר שכן? מי אמר שיש מה לעשות?‬ ‫תקבל החלטה‪.‬‬ ‫אתה לא תמשיך לומר‪ :‬לא יודע‪.‬‬ ‫נניח ואין מה לעשות‪ .‬אז מה? זו המציאות‪.‬‬ ‫אני לא מכיר אדם שהיה מוכרח לענות כן‬ ‫ובפרט שזה גם לא נכון‪ .‬תמיד יש מה לעשות‪.‬‬ ‫או לא על משהו‪ ,‬ונשאר בתנוחה הזו עד סוף‬ ‫לדבר על זה עם השם יתברך‪ .‬לבקש עצה‪.‬‬ ‫ימיו‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬גם זה לא מתוך לחץ‪ ,‬אלא מתוך רגיעות‬ ‫או שהוא ענה כן‪ .‬או שהוא ענה לא – בסוף הוא‬ ‫ושלווה‪.‬‬ ‫בחר באחת מהאופציות שהיו לפניו‪.‬‬ ‫ולפעמים מה שאנחנו צריכים לעשות‪ ,‬זה‬ ‫אגב‪ ,‬אם היתה לו אופציה לא לענות בכלל‪,‬‬ ‫פשוט להסיח את הדעת למשהו אחר‪.‬‬ ‫והוא בחר בה‪ ,‬זו גם בחירה‪ .‬הוא בחר לא‬ ‫להחליט‪ ,‬ולהמשיך הלאה את החיים‪.‬‬ ‫אם אנחנו מרגישים שחוסר הידיעה מוציא‬ ‫אותנו מהמציאות‪ ,‬אז מומלץ להסיח את‬ ‫אבל תמיד כשצריך להחליט על משהו אנחנו‬ ‫הדעת‪.‬‬ ‫נחליט‪.‬‬ ‫ואגב‪ ,‬העצות הכי יפות מגיעות מתוך היסח‬ ‫למה? כי כשאנחנו צריכים לעשות משהו‪,‬‬ ‫הדעת‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫להתקרב למציאות‬ ‫אתה רוצה לחשוב על הנושא ולהגיע‬ ‫אנחנו יודעים מה לעשות‪.‬‬ ‫להחלטה? תעשה את זה‪.‬‬ ‫ייתכן מאוד שאנחנו לא מסוגלים להחליט‬ ‫אתה רוצה לדבר על זה עם הקב"ה? תדבר‬ ‫כעת‪ ,‬כי עדיין לא הגיע הזמן להכריע‪.‬‬ ‫איתו‪.‬‬ ‫כל עוד לא הגענו לרגע ההכרעה‪ ,‬אנחנו‬ ‫אבל סתם להתייסר באפשרות שאולי מחר‬ ‫עדיין מוצפים בכל האפשרויות הקיימות‬ ‫לא תהיה לך החלטה‪ ,‬זה תעתועי החלל‬ ‫בתבל‪.‬‬ ‫הפנוי‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬ביחס לנושא הזה‪ ,‬אנחנו‬ ‫וחוץ מזה‪ ,‬כפי שאמרתי‪ ,‬ככה העולם שלנו‬ ‫עדיין בחלל הפנוי‪ .‬כל האפשרויות פתוחות‬ ‫עובד‪ .‬כשמוכרחים להחליט‪ ,‬מחליטים‪.‬‬ ‫בפנינו‪.‬‬ ‫האם זו תהיה החלטה נכונה‪ ,‬אני לא יודע‪.‬‬ ‫בשעת האמת‪ ,‬המציאות תמיד תקרוס לאחת‬ ‫וייתכן גם שלעולם לא אדע‪.‬‬ ‫מהאפשרויות‪.‬‬ ‫אבל הרי לא מזה אתה מוטרד‪.‬‬ ‫אי אפשר לתחזק מציאות כפולה‪ .‬זה או כך‬ ‫או כך‪.‬‬ ‫אחרי שתחליט אתה תהיה הרבה יותר רגוע‪,‬‬ ‫נכון?‬ ‫לכן במקום להיות מוטרד כל הזמן‪ ,‬תגיד‬ ‫לעצמך‪ :‬כרגע אני לא יודע מה להחליט‪.‬‬ ‫למה? הרי אולי זו החלטה לא נכונה?‬ ‫כשיגיע הזמן הנכון אני אדע להחליט‪.‬‬ ‫התשובה היא שאנחנו פחות מוטרדים מכך‬ ‫עושה יודע‬ ‫ששגינו בהחלטה‪ ,‬והרבה יותר מכך שאנחנו‬ ‫לא מצליחים להחליט‪.‬‬ ‫אחד הנוכחים‪ :‬אבל מי אמר שתהיה לי‬ ‫החלטה?‬ ‫אז בחלק הזה אפשר בהחלט להירגע‪.‬‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬למה זה אכפת לך עכשיו? מה זה‬ ‫כשתצטרך לעשות‪ ,‬תדע מה להחליט‪.‬‬ ‫קשור למציאות שלך?‬ ‫איך כתוב בסטיקר שלנו? "עושה יודע‪ ,‬לא‬ ‫ואם לא תהיה לך החלטה‪ ,‬אז מה? למה זה‬ ‫עושה לא יודע"‪.‬‬ ‫משנה לך?‬ ‫‪11‬‬ ‫חורף תשפ”ז‬ ‫עם המשפיע הרב דוד גבירצמן שליט"א‬ ‫יש משהו שהלב מבקש‪ ,‬ומזמן אתה רוצה לתת לו מקום‪ .‬להתפלל בנחת‪,‬‬ ‫לשבת יחד‪ ,‬ולהתמלא בטוב שהנשמה שלך צמאה אליו‪.‬‬ ‫לקראת ימי החנוכה‪ ,‬בלב החורף‪ ,‬נצא יחד להתחמם באורם‬ ‫של הצדיקים‪ ,‬ולהכניס מהאור הזה הביתה‪.‬‬ ‫זהו מסע שקשה לתאר במילים‪ .‬הוא פשוט למעלה מזה‪.‬‬ ‫להתחדש‬ ‫להתגעגע‬ ‫להתענג‬ ‫באומן‬ ‫שורש התקווה והשמחה‬ ‫בברסלב‬ ‫פתיחת שערי הלב‬ ‫במעז'יבוז'‬ ‫שבת קודש בהיכל‬ ‫אצל רבינו הקדוש‬ ‫אצל רבי נתן‬ ‫הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫כולל טיסות‪ ,‬נסיעות פנים‪,‬‬ ‫אירוח ברמה גבוהה‪ ,‬שיעורים‬ ‫הכל‬ ‫–‪26.11‬‬ ‫חמישי‬ ‫ט”ז ‪ -‬כ”א‬ ‫והתוועדויות ומעטפת מלאה‪.‬‬ ‫כלול‬ ‫‪1.12‬‬ ‫שלישי‬ ‫כסליו‬ ‫כיסופים‬ ‫לפרטים והרשמה‪:‬‬ ‫מספר המקומות מוגבל ומותאם‬ ‫לאופי הקבוצתי והמגובש‪.‬‬ ‫לגברים‬ ‫פשוט לחיות עם השם‬ ‫הרב דוד גבירצמן‬ ‫‪053-414-2598‬‬ ‫אם הלב מאותת לך עכשיו‬ ‫המקום שלך איתנו‬ ‫ו‪/‬או זוגות‬