gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בטחוני בצורי · Bitchoini Betziri — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: בטחוני בצורי · Bitchoini Betziri

שבוע: תולדות (2026-11-09)

בטחוני בצורי · Bitchoini Betziri — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס''ד‪ .‬לבק שת הצטרפות‪ ,‬שליחת סיפורים ותגובות‪:‬‬ ‫מרדכי הכהן מלאכי‪ ,‬ביתר עילית‬ ‫‪ * 5834817 @gmail.co m‬תא קולי ‪ * 073-2490589‬לפניות בפקס ‪ * 02-5003608‬לקבלת הגיליון בפקס ‪ 02-3132641‬קוד גיליון ‪0026‬‬ ‫אותו‪ ,‬ואז עשתה פסיעה קטנה לאחור‬ ‫כשציינו בפניה את שמה של רעייתי‬ ‫המקרב את קרוביו ‪ -‬עליו הכתוב‬ ‫כדי לתכנן את סדר היום שלפניה‪ ,‬יום‬ ‫וסיפרו כי היא זו שניהלה את התיק‪,‬‬ ‫אומר ‪ " :‬אז תקרא וה' יענה "‬ ‫שישי קצר ומאתגר‪ .‬באותו רגע בדיוק‪,‬‬ ‫כלל לא עלה על דעתם כי בתם‬ ‫סנהדרין עו‪:‬‬ ‫ללא שום התראה מוקדמת‪ ,‬נשמעה‬ ‫העומדת לצדם היא‪-‬היא אותה‬ ‫רעש מחריד‪ :‬מספר כלי פיירקס‬ ‫מפקחת שנלחמה עבור הילד‬ ‫רעייתי משמשת בבית הספר בתפקיד‬ ‫וחרסינה כבדים שעמדו מעל ארון‬ ‫במסירות שלא תתואר‪.‬‬ ‫המציב אותה בצומת דרכים רגיש‪:‬‬ ‫המטבח נפלו בעוצמה אדירה והתנפצו‬ ‫תלמידים‬ ‫הפניית‬ ‫הר"ר‬ ‫גם למפקחת עצמה לקח כמה רגעים‬ ‫למסגרות‬ ‫שלום הלוי הזקוקים‬ ‫לרסיסים על הרצפה בכל רחבי‬ ‫לעכל את המידע המדהים‪ ...‬היא‬ ‫לימוד ייחודיות‪ .‬מדי‬ ‫המטבח‪.‬‬ ‫השקיעה משאבים עצומים‪ ,‬מעל‬ ‫נתיבות‬ ‫שנה עוברים התלמידים‬ ‫ברגע הראשון רעייתי עמדה המומה‪.‬‬ ‫ומעבר לנדרש ממנה במסגרת‬ ‫מיונים ואבחונים‪ ,‬והנצרכים לכך‬ ‫המטבח התמלא ברסיסי זכוכית‬ ‫עבודתה‪ ,‬מתוך דאגה כנה לילד‬ ‫מופנים לוועדות השונות ברשות‬ ‫וחפצים כבדים שנפלו ממש מעל‬ ‫ועתידו‪ ,‬מבלי לדעת כלל כי בעבודתה‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫המקום שבו עמדה אך לפני שניות‬ ‫המסורה היא מסייעת לשאר בשרה‬ ‫ספורות‪ .‬רגע אחר כך הפנמנו את גודל‬ ‫ממש!‬ ‫השנה נוצר סיבוך לא פשוט‪ .‬הורים‬ ‫הנס‪ :‬רק דקה קודם לכן המטבח היה‬ ‫של ילד איחרו את המועד להגשת‬ ‫היתה זו המחשה מסעירה ומפליאה‬ ‫המסמכים הנדרשים‪ ,‬והעניין הסתבך‪.‬‬ ‫הומה בילדים‪ ,‬והקב"ה סיבב שכולם‬ ‫כיצד "מגלגלין זכות על ידי זכאי"‪.‬‬ ‫הנושא היה דחוף וחיוני ביותר‪ ,‬וגרם‬ ‫יצאו החוצה רגע לפני שזה קרה‪.‬‬ ‫למצוקה רבה עבור ההורים‪.‬‬ ‫כשהיא החלה לאסוף את השברים‪,‬‬ ‫ח ב ו רָ ה‬ ‫"מִ כַּף רֶ גֶל ‪ ...‬פֶ ַּצ ע ו ַּ ַּ‬ ‫נוכחה בפלא עצום‪ .‬הרגל שעליה נפלו‬ ‫ֹל רֻ כְּ כָה בַּ ׁ ָ‬ ‫ש ֶמ ן "‬ ‫ח בָ ׁש ו א‬‫ֹל ֻ‬ ‫א‬ ‫שלח הקב"ה מפקחת אחת מהצוות‬ ‫חלק מהכלים המנופצים היתה בדיוק‬ ‫ישעיהו א' ו'‬ ‫העירוני שלא חסה על זמן וטרחה‪,‬‬ ‫הרגל החבושה‪ .‬חלקי זכוכית חדים‬ ‫בליל שישי האחרון רעייתי הכניסה‬ ‫היא יצאה מגדר הרגיל ממש‪ ,‬ונרתמה‬ ‫עוד נמצאו בכפכף‪ .‬התחבושת העבה‬ ‫אטריות לסיר עם‬ ‫הר"ר‬ ‫בנחישות לפתרון הבעיה‪ .‬הדרך‬ ‫שחבשה בערב בעקבות אותה כוויה‬ ‫יוסף דוד הרשלר שמן רותח כאשר‬ ‫הייתה רצופה בשעות רבות של‬ ‫שבאצבע‪ ,‬שימשה כהגנה מושלמת‬ ‫לפתע ניתז מהשמן‬ ‫ביתר‬ ‫שיחות טלפון‪ ,‬תיאומים ומתח רב‪ ,‬אך‬ ‫ומנעה מהזכוכיות לחדור לבשר החי‪.‬‬ ‫על הזרת שברגלה‪.‬‬ ‫היא לא ויתרה עד שהעניין בא על‬ ‫הבנו אז למפרע את ייעודה של הכוויה‬ ‫היא חשה כאב חד ופתאומי באצבע‪,‬‬ ‫פתרונו הטוב‪ .‬אותה מפקחת‪,‬‬ ‫המוזרה בליל שישי‪ .‬השי"ת הכין‬ ‫שהחלה להתנפח ולהציק‪.‬‬ ‫התמקדה בסיוע טהור ופעלה‬ ‫רפואה מראש‪ ,‬ושלח לה פציעה קלה‬ ‫בעקביות מול רעייתי‪ ,‬מבלי לנבור‬ ‫תחילה חשבה לעבור לסדר היום‪ ,‬אך‬ ‫כדי שתחבוש את הרגל וכך תהיה‬ ‫ולחקור בייחוסו המשפחתי של‬ ‫היא נזכרה בדבריה של אשה בעלת‬ ‫מוגנת מראש מפני הנפילה הקשה‪.‬‬ ‫הפעוט‪.‬‬ ‫ניסיון שהזהירה אותה בחומרה שלא‬ ‫ביום שישי כבר הסירה את התחבושת‪,‬‬ ‫להזניח פציעות קטנות של כוויה‪ ,‬עקב‬ ‫והנה‪ ,‬בשבוע שעבר נזדמן לאותה‬ ‫ומצאה את הרגל כשהיא בריאה‬ ‫חשש לזיהומים וסיבוכים‪ .‬היא פעלה‬ ‫מפקחת ללוות את הוריה הישישים‬ ‫ושלמה לחלוטין‪ ,‬ללא שום פגע או‬ ‫לפי דבריה‪ ,‬הוציאה חבישה מיוחדת‬ ‫לשמחת אירוסין‪ .‬ההורים ידעו באופן‬ ‫סימן לכוייה מאמש!‬ ‫לכוויות שהייתה לנו בבית ממקרה‬ ‫כללי כי בתם עוסקת בתחום הפיקוח‬ ‫קודם אצל אחד הילדים‪ ,‬וחבשה את‬ ‫החינוכי‪ ,‬אך לא ירדו לפרטי תפקידה‪,‬‬ ‫שק אד‬‫ש ֵרי אָדָ ם ׁש א ֵמ֢ ַּע לִ י לִ ׁ ְּ‬ ‫אַּ ׁ ְּ‬ ‫הרגל היטב‪ .‬רק לאחר מכן פרשה‬ ‫ובמהלך האירוע פתחו עמה בשיחה‬ ‫ַּדלְּתאתַּ י יואם יואם‪ ...‬ו ַּיָפֶק רָ צואן מה'‬ ‫לשנת לילה‪.‬‬ ‫קלה‪ .‬בין הדברים סיפרו לה לפי תומם‬ ‫משלי ח לד‬ ‫על נינם‪ ,‬המתגורר גם הוא בנתיבות‬ ‫בבוקר של יום שישי היא קמה ושלחה‬ ‫לפני כשבועיים בישר‬ ‫ולומד ב"גן שפה"‪ .‬הם שיתפו אותה‬ ‫את הילדים ללימודיהם‪ ,‬מתוך כוונה‬ ‫לי החברותא הקבוע‬ ‫הר"ר‬ ‫בקשיים הגדולים שליוו את תהליך‬ ‫לשוב ולנוח מעט אחר כך‪ .‬מתוך‬ ‫קבלתו לגן‪ ,‬וציינו בהתרגשות כי‬ ‫שלי‪ ,‬הרב אברהם‬ ‫פסח שמרלר שליט"א‬ ‫ברוך קניג‬ ‫שעמדה במטבח היא החליטה לסיים‬ ‫אישה אחת מצוות הפיקוח נרתמה‬ ‫ביתר‬ ‫מלאכה קטנה ולשטוף סיר שנותר שם‬ ‫– מנהל תלמוד תורה‬ ‫לעזרתם באופן יוצא דופן‪.‬‬ ‫מאמש‪ .‬היא נעמדה ליד הכיור‪ ,‬שטפה‬ ‫סדר פרסום הסיפורים נקבע אך ורק על פי הרגשת הלב בעת חתימת הגיליון‪ .‬עדיפות ניתנת לסיפורים מוקלדים הכוללים פרטים אמיתיים ומלאים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תולדות פ"ז ~ עמ' ‪~ 2‬‬ ‫פעמיים ח"י‪ .‬אולם מתנות אלו מעולם לא‬ ‫קשה לתאר את גודל השמחה!‬ ‫צאנז בביתר – כי ביום רביעי הקרוב‬ ‫הגיעו בדואר אלא מיד ליד‪ ,‬ומעולם‪ ,‬אצל‬ ‫נאלץ לוותר על הלימוד המשותף‬ ‫אף אחד מבני המשפחה‪ ,‬לא התקבלה‬ ‫אבי יתומים פורע את החוב‬ ‫שלנו בגמרא‪ .‬הוא הסביר לי כי גיסו‬ ‫מתנה בדואר‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה סכום‬ ‫לפני תקופה נתבקשתי לערוך בביתי‬ ‫עורך חתונה באותו ערב‪ ,‬ועליו‬ ‫יוצא דופן כזה של כמה אלפים‪.‬‬ ‫סעודת "שבע ברכות"‬ ‫להשתתף בה ממעמד החופה ועד‬ ‫הר"ר‬ ‫לחתן וכלה יתומים‪.‬‬ ‫לסיום השמחה‪.‬‬ ‫מיד טילפנתי אליהם לשאול שמא נפלה‬ ‫טעות‪ ,‬ומהי הסיבה למתנה פתאומית זו‬ ‫היות שבקביעות נהגו‬ ‫יצחק לוין‬ ‫בני ברק‬ ‫צר היה לי על חסרונו של ערב אחד‪,‬‬ ‫באמצע השנה‪ .‬הם הסבירו לי שבימים‬ ‫אצלנו‬ ‫להתארח‬ ‫דבר שייפגום ברצף הלימוד בו‬ ‫אלו‪ ,‬לאחר תקופה ארוכה וממושכת שבה‬ ‫בשבתות תלמידי ישיבות מהסביבה‪,‬‬ ‫התחלנו לפני תקופה לא ארוכה‪ ,‬אך‬ ‫שהו לסירוגין בבתי חולים‪ ,‬החליטו‬ ‫נתתי את הסכמתי מיד מבלי להיוועץ‬ ‫יש רצוי ויש מצוי‪ .‬כשאי אפשר – אי‬ ‫שניהם להכיר טובה מיוחדת למשפחה‬ ‫בבית‪ ,‬שכן הנחתי מראש שרעייתי יהיה‬ ‫שהתמסרה להיות במחיצתם בעת‬ ‫אפשר‪.‬‬ ‫ניחא לה מאד לקיים מצווה רבה כזו‬ ‫חוליים‪ .‬לשם כך הם גיבשו תכנית‬ ‫בביתינו‪.‬‬ ‫הגיע יום רביעי‪ .‬באותו יום נקבעה‬ ‫לחלוקת מענקי הוקרה בכמה דרגות‬ ‫עבורי פגישה במשרד השוכן בקניון‬ ‫גודל‪ .‬לישישים הללו לוקח זמן רב‬ ‫אך כאשר סיפרתי לה את הדברים‪ ,‬היא‬ ‫"לב הרמה" בבית שמש לשעה ‪4.00‬‬ ‫להחליט על המהלך‪ ,‬ולאחר מכן ארכו‬ ‫בבינתה היתירה סירבה לכך‪ ,‬בטענה‬ ‫אחר הצהרים‪ .‬אולם שעה קלה קודם‬ ‫קרוב לשלושה חודשים הדיונים סביב‬ ‫שהם לא ירגישו בנוח בביתנו העמוס‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬אירוע מצומצם בבית עלול‬ ‫לכן‪ ,‬בשעה ‪ 3.00‬רטט הטלפון‪ .‬על הקו‬ ‫סדר החלוקה‪ ,‬והאופן המדויק שבו‬ ‫היה מזכיר המשרד‪ ,‬שהודיע כי הם‬ ‫תבוצע‪ ...‬עד שהוחלט לשלוח מעטפות‬ ‫להרגיש עלוב עבור יתומים‪ ,‬ולכן כדי‬ ‫בדואר‪.‬‬ ‫לשמחם באמת נדרש לחגוג באולם‬ ‫נאלצים לדחות את מועד הפגישה‪.‬‬ ‫שיכיל ברווח את כל חבריהם‪ .‬כאן עלתה‬ ‫לשאלתי מתי אוכל להגיע‪ ,‬השיבו כי‬ ‫להקב"ה יש את דרכים יצירתיות משלו‪...‬‬ ‫הכספית‬ ‫ההוצאה‬ ‫שאלת‬ ‫מיד‬ ‫השעה ‪ 6.00‬בערב תהיה מתאימה‪.‬‬ ‫כבר לפני כמה חודשים כאשר התארסו‬ ‫המשמעותית שמעבר ליכלתנו‪ .‬רעייתי‬ ‫היתומים וגמרתי בדעתי לערוך סעודה‬ ‫שיניתי את תוכניותי ויצאתי לבית‬ ‫שתחי' הציעה‪ :‬תממן זאת מכספי‬ ‫שמש בהתאם למועד החדש‪ .‬בסביבות‬ ‫כדי לשמחם‪ ,‬הקב"ה הכין התשלום מאז‪,‬‬ ‫המעשרות שלנו‪ .‬תשכור אולם בלי‬ ‫וכשהגיע זמן התשלום‪ ,‬הקב"ה פרע את‬ ‫השעה ‪ 7.00‬בערב סיימתי את‬ ‫שירותי קייטרינג‪ ,‬ואני אדאג כבר לאוכל‬ ‫החוב‪ ,‬בסכום מדוייק ובעיתוי המדוייק!‬ ‫ושאר ההכנות‪.‬‬ ‫הפגישה‪ .‬צעדתי אל מחוץ למשרד‪,‬‬ ‫והנה ממש מולי עומד לא אחר מאשר‬ ‫א ָֹותּה ָש ָעה ֶה ְר ָאה לֹו ַה ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא ֶאת כָ ל‬ ‫פניתי לשאול רב‪ ,‬והוא אישר את הדבר‬ ‫החברותא שלי‪ ,‬כשלראשו חבוש‬ ‫ָהאֹוצָ רֹות ֶשל ַמ ַתן ָשכָ ר ֶש ֵהן ְמ ֻת ָקנִ ין לַ צַ ִד ִיקים‬ ‫בתנאי שנספר לחתן ולכלה שהסעודה‬ ‫שטריימל‪.‬‬ ‫אֹומר‪...‬‬ ‫וְ הּוא ֵ‬ ‫ממומנת מכספי מעשר‪ .‬לכך רעייתי לא‬ ‫תֹומים!‬ ‫וְ ָהאֹוצָ ר ַהזֶּ ה ֶּשל ִמ י הּוא? ֶּש ל ְמ גַ ְד לֵ י יְ ִ‬ ‫הסכימה בשום אופן‪ ,‬משום שחששה‬ ‫תמהתי ושאלתי אותו‪" :‬מה מעשיך‬ ‫שמו"ר מה‪-‬ו‬ ‫כאן? "‬ ‫שהדבר יפגע בכבודם‪ .‬אולם היא לא‬ ‫התורה חגרה שק‬ ‫אבתה לוותר על המצווה‪ ,‬וסיכמנו‬ ‫והוא ענה לי בפשטות‪" :‬הרי אמרתי לך‬ ‫זכרונות הצרובים בלבי מימי בחרותי‪ :‬בעיצומה‬ ‫להמשיך ולגלגל את העניין מתוך אמונה‪,‬‬ ‫יש לי חתונה‪ ,‬גיסי מחתן הערב באולם‬ ‫של תענית אסתר תשמ"ו‪ ,‬נפטר בניו יורק מרן‬ ‫ולצפות לישועה משמים‪.‬‬ ‫הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בגיל ‪ .91‬למחרת‬ ‫"הכרמים" הנמצא כאן בבניין‪".‬‬ ‫בבוקר לבשה מנהטן שחורים ורבבות יהודים‬ ‫ואכן‪ ,‬זכינו בס"ד לשמח אותם באולם‬ ‫רחב ידים יחד עם כ‪ 70‬חברים‪ ,‬השמחה‬ ‫"ולאן פניך מועדות כעת? " הוספתי‬ ‫התאספו סביב ישיבתו "תפארת ירושלים"‪,‬‬ ‫לשאול‪.‬‬ ‫ומשם ליוו את ארונו אל נמל התעופה‪.‬‬ ‫הרקיעה שחקים ‪ -‬וההוצאה הסתכמה‬ ‫בכמה אלפים טובים‪.‬‬ ‫"לבית המדרש הסמוך‪ ,‬ללמוד מעט‬ ‫המטוס שנשא את הארון נאלץ לבצע נחיתת‬ ‫לגודל ההפתעה‪ ,‬כששבתי הביתה מצאתי‬ ‫בזמן שנותר עד החופה‪".‬‬ ‫חירום ולשוב על עקבותיו עקב תקלה טכנית‪.‬‬ ‫בתיבת הדואר מעטפה ובה בדיוק הסכום‬ ‫העיכוב הדרמטי דחה את הלוויה בישראל‬ ‫"אם כך‪ ,‬הרי שנוכל ללמוד בצוותא? "‬ ‫המדויק שהוצאתי‪ ,‬שנשלח אלי לפני כמה‬ ‫ביממה שלמה‪.‬‬ ‫ימים מאת דודי ודודתי הנכבדים‪.‬‬ ‫"בוודאי‪ ,‬בשמחה! " השיב‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬הגיע הארון לישראל רק בעיצומו של חג‬ ‫שושן פורים בירושלים‪ .‬אווירת השמחה בעיר‬ ‫מה קרה? לא התרמתי אותם ולא רמזתי‬ ‫ניגשנו לבית המדרש הסמוך‪ ,‬שלפנו‬ ‫השתנתה באחת‪ ,‬ומאות אלפים נהרו אל ישיבת‬ ‫דבר לאיש!‬ ‫שתי מסכתות מארון הספרים וישבנו‬ ‫"עץ חיים" שם הונח הארון‪.‬‬ ‫ללמוד בחשק מוגבר‪ .‬תחושה עמוקה‬ ‫למעלה מרבע מיליון יהודים גדשו את הרחובות‪,‬‬ ‫כדי להבין את האירוע‪ ,‬נדרשת הקדמה‬ ‫קצרה‪ .‬למשפחתנו הענפה‪ ,‬שכולה בני‬ ‫של התרגשות כנה מילאה את ליבנו –‬ ‫היתה זו הלוויית הענק הגדולה ביותר בארה"ק‬ ‫הרגשנו כי הקדוש ברוך הוא בכבודו‬ ‫עד לאותם ימים‪ .‬נער כבן ‪ 14‬הייתי אז‪ ,‬והאירוע‬ ‫תורה‪ ,‬היו דוד ודודה שתמכו תמיד לאורך‬ ‫כל השנים בסכומים סמליים של "פעמיים‬ ‫ובעצמו הפגיש אותנו כאן באופן כה‬ ‫הותיר חותם עמוק ומעורר השראה‪.‬‬ ‫ח"י" או "ארבע פעמים ח"י" לכבוד שמחות‬ ‫מופלא‪ ,‬ודאג לדחות את הפגישה שלי‬ ‫למחרת הלוויה שוחחתי עם מו"ר הרה"צ ר' יצחק‬ ‫משה ארלנגר שליט"א‪ ,‬והוא העביר לי מרשמי‬ ‫וכדומה‪ ,‬סכומים שבמצטבר הגיעו לאלפי‬ ‫במיוחד כדי שניפגש יחד בזמן‬ ‫מוהרי"מ‬ ‫שיחתו עם כ"ק אדמו"ר‬ ‫שקלים‪ .‬בשנותיהם האחרונות הם שהו‬ ‫המתאים ללא ידיעתי‪ ,‬כך שלא נחסיר‬ ‫מראחמסטריווקא זצוק"ל אחרי ההלוויה‪.‬‬ ‫פעמים רבות בבתי חולים‪ ,‬וכל קרוב‬ ‫אפילו יום אחד מהלימוד המשותף‬ ‫משפחה שביקר אותם זכה למימון מונית‬ ‫שלנו שהחל זה לא מכבר‪ .‬הלימוד‬ ‫היה זה במהלך ביקורו של הרבי זצ"ל בארצות‬ ‫הלוך ושוב כדי לחסוך זמן יקר לאברכים‪,‬‬ ‫שלנו בקביעות חביב אצל הקב"ה!‬ ‫הברית‪ , .‬ביקש הרב'ה לעלות ולבקר את פוסק‬ ‫בתוספת לאותם סכומים סמליים של‬ ‫כ"ט חשון תשפ"ז כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק תוכן לפרסום‪ ,‬ללא קבלת אישור מפורש‪ ,‬למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה‪.‬‬ ‫‪Ⓒ‬‬ ‫בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד‪ ,‬ללא כל תוספת‪ .‬בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫תולדות פ"ז ~ עמ' ‪~ 3‬‬ ‫ביום שישי בבוקר יצאו בני המשפחה‬ ‫כולם יודעים הכל על כולם‪ ,‬ועדיין יש אנשים‬ ‫הדור‪ ,‬הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל‪ .‬בדרך‪,‬‬ ‫באוטובוס של ‪ ,6:30‬ואילו אני יצאתי‬ ‫נפילי ענקים שהצליחו לשמור על אלמוניותם‬ ‫התבטא הרבי בהתרגשות עצומה שהוא מרגיש‬ ‫ברכבי בשעה ‪ .8:00‬באמצע הדרך‬ ‫באופן כזה‪.‬‬ ‫זכות גדולה ללכת ולחזות בזיו פניו של "ספר‬ ‫מדובר ב"אברך ליטאי פשוט" שמעיין של טהרה‬ ‫תורה חי" שיודע את כל התורה כולה‪.‬‬ ‫התקשר אלי אחי וסיפר שביתו‪,‬‬ ‫נפתח בתוך לבו‪ ,‬פילס את דרכו בעבודה עצמית‬ ‫במהלך המפגש המרומם בין שני גדולי הדור‪,‬‬ ‫הכלה‪ ,‬שכחה את הטבעות היקרות‬ ‫אינסופית‪ ,‬יחד עם זה שקיבל מרבותיו הגרי"ג‬ ‫התגלגלה השיחה ועלה זכרו של הגאון‬ ‫שקיבלה על הכיור שעל יד‬ ‫אדלשטיין והגר"א יוראוויטש מוויטעבסק‪ ,‬ובנה‬ ‫הירושלמי הנודע‪ ,‬רבי גרשון לפידות זצ"ל‪ ,‬רבה‬ ‫השירותים בתחנת הריענון בכביש ‪.6‬‬ ‫בנין של תורה ואמונה המיוסד על יסודות כל‬ ‫של שכונת בית ישראל‪ .‬רבי גרשון היה מתמיד‬ ‫הוא שאל אם אוכל לעצור שם‬ ‫גדולי עמנו‪ ,‬ספריו שנפוצו בבתי מדרשות בעולם‬ ‫עצום וגאון אדיר‪ ,‬בנגלה ונסתר כאחד‪ ,‬ויחד עם‬ ‫ולבדוק אם הן עודן שם‪ .‬נאלצתי‬ ‫כולו בהיותו אברך פחות מבן ‪ 30‬הרימו רבבות‬ ‫זאת היה אומן מופלא במלאכת ההסתרה‪ .‬הוא חי‬ ‫להשיב את פניו בשלילה‪ ,‬שכן כבר‬ ‫יהודים טפח וטפחיים מעל הקרקע‪ ,‬ובקול הלשון‬ ‫בצניעות ובעניות מופלגת‪ ,‬ורבים בציבור הרחב‬ ‫אפשר לראות לא פחות מכעשרים אלף שיעורים‬ ‫לא היו מודעים כלל להיקף גאונותו העצומה‪.‬‬ ‫חלפתי על פני התחנה המדוברת‪ ,‬ולא‬ ‫מוקלטים שלו‪...‬‬ ‫אחד הנוכחים‪ ,‬שרצה לציין את גדלותו‬ ‫היתה לי דרך לחזור אחורנית‪.‬‬ ‫כאן המקום לגלות‪ ,‬שסיפור המופת המדהים‬ ‫המוסתרת של רבי גרשון לפידות לעומת חוסר‬ ‫שהובא כאן בפר' נצבים פ"ה‪" ,‬והעיוורים ‪ -‬הביטו‬ ‫הפרסום שלו‪ ,‬הפטיר ואמר את מאמר הזוהר‬ ‫או אז נזכרתי בחתני שהתעקש לצאת‬ ‫לראות"! נסוב על ר' איתמר זצ"ל‪ ,‬ונאסר עלי‬ ‫המפורסם‪" :‬הנה‪ ,‬אצל רבי גרשון ראו בחוש‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬והצעתי לאחי ליצור‬ ‫בשעתו לפרסם את שמו [למנויים יישלח בל"נ‬ ‫ש'הכל תלוי במזל‪ ,‬אפילו ספר תורה שבהיכל'‪.‬‬ ‫עמו קשר‪ .‬אחי התקשר אליו בדיוק‬ ‫השבוע שוב]‪.‬‬ ‫כוונתו היתה שלא היה לו את ה'מזל' והפרסום‬ ‫כשהוא עלה לאוטובוס בירושלים‪,‬‬ ‫ואיש כזה‪ ,‬שבקל יכול היה לשבת בכותל המזרח‬ ‫שהגיעו לו לפי דרגתו וגאונותו העצומה"‪.‬‬ ‫וביקש ממנו לוודא שהנהג יעצור‬ ‫של היהדות החרדית‪ ,‬הצליח להשאר נחבא אל‬ ‫כששמע האדמו"ר את הדברים‪ ,‬פנה אל הדובר‬ ‫בתחנת הריענון בכביש ‪ 6‬כדי שיוכל‬ ‫הכלים‪ ,‬אפילו במותו!‬ ‫ותיקן אותו‪:‬‬ ‫מעבר ל"הספד" יש כאן מסר בעל משמעות רבה‪.‬‬ ‫"אתה חושב שה'מזל' והשבח של ספר תורה הוא‬ ‫לרדת ולחפש את הטבעות‪.‬‬ ‫יידע כל נער שמפלס את דרכו בעבודת ד'‪ ,‬כי גם‬ ‫שיוציאו אותו החוצה מהארון‪ ,‬יפתחו אותו‬ ‫חתני כמובן נעתר לבקשה‪.‬‬ ‫בדורנו בעל המוסכמות והצבע‪ ,‬כשכל דבר‬ ‫ויקראו בו בפני כולם? לא ולא! המזל האמיתי של‬ ‫כשהאוטובוס עצר לעצירה קצרה‪,‬‬ ‫מתוקשר ומיוחצ"ן‪ ,‬הדרך עדיין פתוחה בפני כל‬ ‫ספר התורה הוא כאשר הוא נשאר סגור‪ ,‬טהור‬ ‫מבקש ה' להגיע למדרגות הכי גבוהות בסולם‬ ‫ומוגן בתוך ההיכל שלו‪ ,‬מבלי שיד אדם תיגע בו‬ ‫הוא ירד לחיפוש מהיר‪ .‬לאכזבתו‪,‬‬ ‫העבודה! ללמוד‪ ,‬להיטהר‪ ,‬לדעת הכל לשלב את‬ ‫או שתשלוט בו עין זרה!‬ ‫הכיורים היו נקיים מכל חפץ ולא היה‬ ‫כתבי גדולי החסידות יחד עם נפש החיים ורזיאל‬ ‫לרבי גרשון לפידות"‪ ,‬המשיך האדמו"ר בעיניים‬ ‫זכר לתכשיטים היקרים‪ .‬הוא כבר‬ ‫המלאך! חשבתם פעם שרזיאל המלאך הוא ספר‬ ‫בורקות‪" ,‬היה את המזל הנפלא ביותר – הוא זכה‬ ‫עמד לחזור במהירות אל האוטובוס‬ ‫שלומדים בו ולא רק שמים אותו מתחת‬ ‫להישאר חבוי ומוגן בתוך ההיכל‪ ,‬לעמול בתורה‬ ‫שהמתין לו‪ ,‬כשלפתע הבחין בזווית‬ ‫מראשותיו של חולה? היה איש כזה בינינו‪ ,‬ולא‬ ‫מתוך שקט נפשי ובקדושה עילאית מבלי שעול‬ ‫עינו בעובד ניקיון זר שמסתובב‬ ‫ידענו ולא שמענו!‬ ‫הציבור יפריע לו‪ .‬לרבי משה פיינשטיין‪ ,‬לעומת‬ ‫במקום‪ .‬באינסטינקט של רגע הוא‬ ‫זאת‪ ,‬לא היה את ה'מזל' הזה‪ ...‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫פנה אליו ושאל אם מצא טבעות‪.‬‬ ‫הנסיעה המסורבלת למירון‬ ‫הטיל עליו את עול הדור כולו‪ ,‬והוא נאלץ בעל‬ ‫כורחו לצאת מתוך ההיכל‪ ,‬לשאת על כתפיו את‬ ‫העובד לא הבין את השפה‪ ,‬וחתני‬ ‫לקראת שבת פרשת וירא‪ ,‬נסענו כל‬ ‫משא הנהגת כלל ישראל ולהשיב לאלפי‬ ‫נאלץ להסביר את עצמו בשפת‬ ‫המשפחה‬ ‫הר"ר‬ ‫השאלות והבעיות של הדור"‪.‬‬ ‫סימנים‪.‬‬ ‫המורחבת‬ ‫לשבת‬ ‫משה אייזיק קליין‬ ‫הנוכחים בחדר נאלמו למשמע ההגדרה‬ ‫המחודשת‪ .‬ומסע ההלוויה הענק חובק הארצות‬ ‫באותו רגע תחב העובד את ידו לכיסו‬ ‫ביתר‬ ‫היה המשך מובהק לאותו "חוסר מזל" של גאון‬ ‫משותפת של‬ ‫ושלף משם את הטבעות המבוקשות‪.‬‬ ‫הדור בעיני הרבי זצ"ל‪ .‬הגדרה שהלמה יותר מכל‬ ‫התעלות באתרא קדישא מירון‪ .‬קבענו‬ ‫אינני יודע אם עשה זאת משום‬ ‫את אישיותו של הרבי עצמו‪ ,‬כיודע לכל מכיריו‪.‬‬ ‫לצאת מביתר באוטובוס של השעה‬ ‫שחשב שחתני ראה אותו מכניס אותן‬ ‫‪ 6:30‬בבוקר‪ ,‬כיוון שהאוטובוס הבא‬ ‫מחילה ממכם על האריכות [ייתכן שיש בתיאור‬ ‫לכיסו‪ ,‬או באמת מתוך יושר ו'אזרחות‬ ‫שלי אי דיוקים כעבור ‪ 40‬שנה] אבל לא יכולתי‬ ‫אחריו יצא רק בשעה ‪ – 10:30‬שעה‬ ‫להמנע מכל ההקדמה הארוכה הזו בטרם אמשיך‬ ‫טובה'‪ ,‬אך השורה התחתונה‪ ,‬הטבעות‬ ‫שנראתה לנו מאוחרת מדי‪.‬‬ ‫לקטע הבא‪:‬‬ ‫הגיעו למירון בזמן לכבוד שבת!‬ ‫ביום חמישי פגשתי את חתני‪ ,‬ר' אלי'‬ ‫ש ר ג ָד ו א ל‬ ‫הֲל ו א א ַּת דְּ עו ִכ י ַּ‬ ‫רק אז הבינו כולם מה גרם לחתני‬ ‫פרקל‪ ,‬והוא סיפר לי שהוא החליט‬ ‫אל‬ ‫ש רָ ֵ‬‫ב ִי ְּ‬ ‫ה י ו א ם ַּ‬ ‫ה ז ֶה ְּ‬ ‫נ ָ ַּפ ל ַּ‬ ‫להתעקש על נסיעה מסורבלת‬ ‫כמה מקוראי הנכבדים שמעו את שמעו של ר'‬ ‫שהשעה הזו מוקדמת עבורו‪ .‬הוא‬ ‫מרובת החלפות‪ ,‬רק כדי לצאת‬ ‫איתמר שווארץ? אני משער שגם אם יש אחוזים‬ ‫מעדיף לנסוע מביתר לירושלים‪,‬‬ ‫מהבית חצי שעה מאוחר יותר‪.‬‬ ‫בודדים ששמעו את שמעו‪ ,‬לרובם אין מושג במי‬ ‫ומשם לקחת את האוטובוס שיוצא‬ ‫באמת מדובר‪...‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא סיבב את הכל‬ ‫מתחנת הארזים למירון בשעה ‪.8:00‬‬ ‫ובכן‪ ,‬בליל שבת קודש נלקח בחטף‪ ,‬כשהוא בן‬ ‫מראש כדי למנוע עגמת נפש רבה‬ ‫הדבר נראה בעיני תמוה כיון‬ ‫‪ 50‬בלבד‪ ,‬אחד מעמודי האור בדורנו‪ ,‬יהודי שידע‬ ‫מכלה טרייה‪.‬‬ ‫שהנסיעה מביתר לירושלים גם היא‬ ‫את כל התורה כולה כאחד הקדמונים וכל רז לא‬ ‫אורכת זמן‪ ,‬כך שכל הרווח שלו‬ ‫אניס ליה‪ ,‬הגה"צ מחבר סדרת הספרים‬ ‫‪ 5‬דברים מעין עולם האב ואלו‬ ‫המדהימה 'בלבבי משכן אבנה' ועוד כארבעים‬ ‫יסתכם בחצי שעה בלבד‪ ,‬ולא הבנתי‬ ‫הן‪ :‬שבת‪ ...‬ותמרים ברכות נז‪:‬‬ ‫ספרים לפחות‪ ,‬בכל מקצועות התורה‪.‬‬ ‫לשם מה לטרוח ולהיטלטל בדרכים‪.‬‬ ‫זה בלתי נתפס שבדורנו‪ ,‬בו יהודים מברזיל‬ ‫אך רצונו של אדם הוא כבודו‪.‬‬ ‫ומאוסטרליה קוראים כל שבוע את 'בטחוני'‪,‬‬ ‫כ"ט חשון תשפ"ז כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק תוכן לפרסום‪ ,‬ללא קבלת אישור מפורש‪ ,‬למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה‪.‬‬ ‫‪Ⓒ‬‬ ‫בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד‪ ,‬ללא כל תוספת‪ .‬בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫תולדות פ"ז ~ עמ' ‪~ 4‬‬ ‫חלפו יובל שנים מאז כתיבת המכתב‬ ‫עדיין במאנטשעסטער שבאנגליה‪,‬‬ ‫לכאורה סיפור זה ראוי להישאר במילים‬ ‫ביום ז' אייר תשל"ז‪ ,‬ושנתיים עברו‬ ‫מקום מגורי חותנו‪ ,‬כמה שעות מרחק‬ ‫שבינינו‪ ...‬כיון שלא‬ ‫הבה''ח‬ ‫מתקופת פטירת בעלי המעשה‬ ‫ממקום גידוליו בלונדון‪.‬‬ ‫נשברה בו "רגל פרה"‪,‬‬ ‫שקיבלו את המכתב‪ ,‬ר' שמואל‬ ‫כיון שכך – מסתפק היה היכן לקבל‬ ‫ואין צורך לאחסנו‬ ‫יצחק לבוביץ‬ ‫גבריאל ור' שמואל גליק זכרונם‬ ‫למשמרת‪ ,‬אבל אולי‬ ‫ישיבת מיר ‪ -‬ירושלים‬ ‫לברכה‪.‬‬ ‫את הטיפול והניתוח‪ ,‬אם במקום‬ ‫כן‪ ...‬כמו ההשגחה‬ ‫מגוריו דאז במאנטשעסטער‪ ,‬או‬ ‫פרטית עם האלונטית במקווה קודם התקיעות‪...‬‬ ‫צאצאיו של ר' שמואל גבריאל‬ ‫לנסוע לעיר הגדולה לונדון‪ ,‬שם ישנם‬ ‫עשה כהבנתך‪.‬‬ ‫המוהל מצאו את המכתב בין כתביו‪,‬‬ ‫מומחים מפורסמים ובתי חולים בעלי‬ ‫הוזמנתי לשמחת חתן ב"שבת‬ ‫שכנראה לא הועבר מיד בשעתו‬ ‫מוניטין רב שנים‪.‬‬ ‫מחמת מרחק המקום‪ .‬המוצא שראה‬ ‫אויפרוף"‪ .‬בסיום הסעודה בליל שבת‬ ‫בזה תוכן מעניין‪ ,‬צילם מיד את‬ ‫כחסיד נאמן החליט לשאול את פי רבו‬ ‫התחלתי לברך ברכת המזון‪ .‬בעודי‬ ‫המכתב ושלחו לבני ר' שמואל ז"ל‪,‬‬ ‫הרה"ק ר' יענקעל'ע מפשעווארסק‬ ‫מברך הניח המלצר לפני טנא מלא‬ ‫זי"ע ‪ -‬שהיה אז בשנה הראשונה לכהונתו‪ ,‬אחרי‬ ‫"פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל"‬ ‫מכתב מהרבי שיועד לאביהם‪.‬‬ ‫פטירת חותנו הרה"ק רבי איציקל זי"ע ‪-‬‬ ‫שהוכנו עבור המשתתפים לכבד בהם‬ ‫אחד מהבנים‪ ,‬הר"ר שמשון גליק‬ ‫ולצורך כך ביקש מבן דודו המוהל‬ ‫את השבת‪ .‬אני רוחש חיבה יתירה‬ ‫שיחי' המתגורר בארה"ב בראותו את‬ ‫המפורסם הרה"ח ר' שמואל גבריאל‬ ‫גליק ז"ל מלונדון להציג את השאלה‬ ‫ל"תמרים" אשר יפרחו כמוהם‬ ‫המכתב נזכר במקרה בידידו בשם‬ ‫הרב ש‪ .‬אתו היה בקשרי עבודה‪,‬‬ ‫לפני הרבי‪.‬‬ ‫הצדיקים‪ ,‬עד שאני ממש משתדל‬ ‫שהיה מתבדח אתו על כך שהוא‬ ‫להדר בהן את סעודות השבת‬ ‫תשובתו של הרבי ניתנה בכתב יד‬ ‫בקביעות‪ .‬כעת נקלעתי לנסיון היה‬ ‫אמריקאי וחסיד פשעווארסק‪,‬‬ ‫קדשו בזה"ל‪:‬‬ ‫לעומת ר' שמשון שמקורו מאירופה‬ ‫ברור לי ללא ספק כי הפירות עתידים‬ ‫ולא מקושר כ"כ לפשעווארסק‪ .‬ור'‬ ‫שמעתי מכ"ק חותני הרה"צ מוהר"ר‬ ‫להעלם כהרף עין‪ ,‬וכל מה שנדרש‬ ‫שמשון היה משיב לעומתו שלמרות‬ ‫ממני היה להושיט יד וליטול תמרה‬ ‫איציקל זיע"א ועכי"א שהרבי ר' בער‬ ‫שאמנם אינו חסיד פשעווארסק אבל‬ ‫אחת ולהסיטה אל השולחן שלפני‪.‬‬ ‫גם לו ולמשפחתו יש קשר רב‬ ‫ממעזריטש זיע"א ועכי"א אמר‪ ,‬אז‬ ‫אמנם‪ ,‬לאחרונה קבלתי על עצמי‬ ‫לצדיקי בית פשעווארסק‪.‬‬ ‫מיט א גרויסן דוקטער גייט מיט דער‬ ‫התחזקות בענין ברכת המזון‪ ,‬ולכן‬ ‫מלאך רפאל‪ ,‬און אזוי וויא אין לונדון‬ ‫אזרתי כגבור חלצי והתגברתי‪ ,‬וב"ה‬ ‫עכשיו עם קבלת העתק המכתב‪ ,‬בלי‬ ‫לחשוב פעמיים הוא מיהר ושלח את‬ ‫פרעפיסארען‬ ‫דא‬ ‫איזט‬ ‫שלטתי על עצמי מבלי לעשות כלום‬ ‫העתק המכתב ההסטורי לידידו הרב‬ ‫שפיעצעליסטען אין דעם גרעססערע‬ ‫באמצע ברכת המזון‪ ,‬כנפסק בשו"ע‪.‬‬ ‫ש‪ .‬כמו להוכיח את דבריו מאז על‬ ‫וויא אין מאנטשעסטער‪ ,‬איזט על פי‬ ‫נזכרתי ב"בטחוני"‪ ,‬ובלבי חלפה‬ ‫הקשר של משפחתו עם בית‬ ‫שכל הישר גלייכער צו לאזין זיך‬ ‫פשעווארסק‪.‬‬ ‫המחשבה כי אם זה מיועד עבורי זה‬ ‫אפעירריערען אין א שעה טובה אין‬ ‫בכל מקרה יגיע אלי ואיש לא יוכל‬ ‫תוך דקות בודדות ידידו הרב ש‪.‬‬ ‫לאנדין‪.‬‬ ‫להפקיע ממני את שלי‪ .‬התחזקתי‬ ‫מתקשר לר' שמשון כשדמעות‬ ‫תרגום‪ :‬שעם רופא גדול הולך מלאך רפאל; ומאחר‬ ‫ב"אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו"‪,‬‬ ‫חונקות את גרונו‪ ,‬ומספר לו דברים‬ ‫שבלונדון יש פרופסורים מומחים ‪ -‬גדולים יותר‬ ‫תוך כדי שמחשבות אלו בלבי ‪ -‬בין‬ ‫כהווייתן‪ :‬אחד מבני משפחתי מצוי‬ ‫מאשר במאנטשעסטער‪ ,‬הרי על פי שכל הישר עדיף‬ ‫הבחנתי שאכן המגש שלפני התרוקן‪,‬‬ ‫בעיצומה של תקופת טיפול רפואי‬ ‫לעבור את הניתוח בשעה טובה בלונדון‪.‬‬ ‫עד התמרה האחרונה‪...‬‬ ‫מורכב‪.‬‬ ‫ויה"ר שהשי"ת ישלח את המלאך‬ ‫לאחר סיום ברכהמ"ז אני מרים את‬ ‫לצורך הניתוח הראשון נסענו עד‬ ‫רפאל‪ ,‬שיהיה לכבודו שליט"א רפואה‬ ‫לקליוולנד הרחוקה שם ישנם‬ ‫עיני ומסתכל בקנקן ובמה שאין בו‪...‬‬ ‫שלמה בקרוב בבריאות השלמות בתוך‬ ‫ולפתע‪ ,‬כמו משמים עף אל תוך המגש‬ ‫מומחים בתחום‪ ,‬אבל עכשיו‬ ‫כלל ישראל‪.‬‬ ‫תמר עסיסי! התברר שבקצה האולם‬ ‫בעמדינו לקראת הניתוח השני‪,‬‬ ‫עמדנו בפני התלבטות גדולה האם‬ ‫דברי ידידו ואוהבו‬ ‫שיחק ילד עם תמרים וזרקם הישר אל‬ ‫מוצדק להטלטל עם החולה ‪7-8‬‬ ‫תוך המגש! חשתי על בשרי את ה"אין‬ ‫שעות נסיעה עד לקליוולאנד‪ ,‬או‬ ‫יעקב לייזער‬ ‫אדם שומע לי ומפסיד" גם אחרי‬ ‫שמא הפעם עדיף לעשות את‬ ‫מעיר יאשליסק – אנטווערפן‬ ‫שנלקח ממני התמר שלי – הוא חזר‬ ‫הניתוח פה בניו יורק‪.‬‬ ‫אלי!‬ ‫זה כמה ימים שאני בהתלבטות קשה‬ ‫המכתב המתין יובל שנים‬ ‫ונקרע בין הספיקות לכאן ולכאן‪,‬‬ ‫והנה אני מקבל באופן פלאי מכתב‬ ‫הרה"ח ר' שמואל גליק ז"ל מלונדון‬ ‫מפורט ממורי ורבי זצ"ל בו הוא עונה‬ ‫היה צריך אחרי‬ ‫הרה''ח‬ ‫נישואיו לעבור‬ ‫לי תשובה מפורטת‪ ,‬ומנחה אותי‬ ‫בבהירות כיצד ראוי לנהוג!‬ ‫רפואי‪,‬‬ ‫ניתוח‬ ‫יוסף שוורצמן‬ ‫בשנת תשל"ז‬ ‫לונדון‬ ‫התגורר‬ ‫הוא‬ ‫כ"ט חשון תשפ"ז כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק תוכן לפרסום‪ ,‬ללא קבלת אישור מפורש‪ ,‬למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה‪.‬‬ ‫‪Ⓒ‬‬ ‫בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד‪ ,‬ללא כל תוספת‪ .‬בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר‪.‬‬