gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שי צבי · Shai Tzvi — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: שי צבי · Shai Tzvi

שבוע: תולדות (2026-11-09)

שי צבי · Shai Tzvi — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות‬ ‫בס"ד‬ ‫בבחינה זו לרוחניות‪ ,‬והיינו שהם מתאווים להוסיף תורה‬ ‫ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן‬ ‫ומצוות ומעשים טובים‪ ,‬ומשתוקקים תמיד להשיג מדרגה‬ ‫ותירש‪.‬‬ ‫יותר גדולה‪ ,‬אבל בגשמיות יש להם בחינת הסתפקות‪ ,‬והם‬ ‫'מטל השמים' זו מקרא‪,‬‬ ‫במדרש‪( :‬בראשית רבה סו‪ ,‬ג)‪:‬‬ ‫שמחים בחלקם‪ .‬וזהו שנאמר 'אשרי הגבר אשר תיסרנו י‪-‬ה‬ ‫'ומשמני הארץ' זו משנה‪' ,‬דגן' זו תלמוד‪' ,‬תירוש' זה אגדה‪.‬‬ ‫ומתורתך תלמדנו'‪ .‬פירוש אשרי הגבר שהיסורים שלו הם‬ ‫מחמת שהוא משתוקק להשיג יותר תורה ומעשים טובים‪,‬‬ ‫ונראה דהנה מבואר בספרים הק' (עיין עמוד העבודה‪ ,‬דרוש השמח‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫בחלקו) הטעם להא דאמרינן (קידושין לט‪ ):‬שכר מצוה בהאי‬ ‫עלמא ליכא‪ .‬דהנה איתא במדרש (קהלת רבה ג‪ ,‬י)‪ :‬אין אדם‬ ‫ונמצינו למדים‪ ,‬שבכל אדם נוצר טבע להשתוקק להשיג‬ ‫מת וחצי תאותו בידו‪ .‬יש לו מאה‪ ,‬מבקש מאתיים‪ .‬יש לו‬ ‫יותר‪ ,‬אלא שהבחירה בידו להשתמש בו לטוב‪ ,‬והיינו להשיג‬ ‫מאתיים‪ ,‬מבקש ארבע מאות‪ ,‬ע"כ‪ .‬ונמצא כי מי שיש לו‬ ‫יותר תורה ומעשים טובים‪ ,‬ואז לא ישתוקק להשיג עניני‬ ‫הון רב‪ ,‬הוא יותר עני ממי שיש לו מעט‪ .‬ולמשל‪ ,‬מי שיש‬ ‫העולם הזה‪ ,‬ויקנה את מדת ההסתפקות‪ ,‬וההיפך להיפך‬ ‫לו מאה‪ ,‬לא יחסר לו רק מאה‪ ,‬אבל מי שיש לו מאתים‪,‬‬ ‫חלילה‪.‬‬ ‫יחסר לו מאתים‪ .‬ולפי זה אין מציאות לקבל שכר מצוה‬ ‫בהאי עלמא‪ ,‬כי כל מה שיוסיפו לו בעולם הזה‪ ,‬הוא ישתוקק‬ ‫ומעתה מאחר שבירך יצחק את יעקב ויתן לך האלהים מטל‬ ‫לכפליים‪ ,‬וידאג יותר מבתחילה‪ ,‬ואם כן אין זה שכר אלא‬ ‫השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש‪ ,‬ושאר ברכות עולם‬ ‫עונש‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ונמצא לפי זה‪ ,‬כי מי שקנה את מדת‬ ‫הזה‪ ,‬הרי עולה מאליה הקושיא במה זכה לכך‪ ,‬והא שכר‬ ‫ההסתפקות‪ ,‬שפיר משתלם משכר מצוותיו בהאי עלמא‪ ,‬דהרי‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא‪ .‬ולזה בא המדרש ותירץ שפיר 'מטל‬ ‫אין השכר אצלו עונש‪ ,‬מאחר שאינו מבקש עוד‪.‬‬ ‫השמים' זו מקרא‪' ,‬ומשמני הארץ' זו משנה‪' ,‬דגן' זו תלמוד‪,‬‬ ‫'תירוש' זה אגדה‪ .‬וכלומר‪ ,‬לפי שהשתוקק יעקב אבינו להשיג‬ ‫והנה בחובות הלבבות‬ ‫(שער חשבון הנפש‪ ,‬פרק ג‪ ,‬החשבון העשרים‬ ‫יותר השגות בתורה‪ ,‬הרי ממילא לא השתוקק להשיג עניני‬ ‫וחמשה)א כתב‪ ,‬כי אהבת העולם הבא ואהבת העולם הזה‬ ‫עולם הזה‪ ,‬וקנה את מדת ההסתפקות‪ ,‬ובמי שרכש מדה‬ ‫מנוגדות זו לזו‪ ,‬וכשם שאי אפשר לשים בכלי אחד אש ומים‪,‬‬ ‫טובה זו הרי אמרינן שכר מצוה בהאי עלמא איכא‪ .‬ונמצא‬ ‫כן אי אפשר שתשכונה שתי האהבות בלב אחד‪ .‬ולכן כשאדם‬ ‫שלא הוציא המדרש קרא מפשטיה‪ ,‬אלא אשמעינן דבמה‬ ‫משים כל מגמתו על תועלת גופו‪ ,‬אינו יכול לעסוק בתועלת‬ ‫שהשתוקק יעקב אבינו למקרא משנה תלמוד ואגדה‪ ,‬זכה‬ ‫נשמתו‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬כשכל מחשבתו נתונה לתועלת נשמתו‪,‬‬ ‫והשיג טל השמים ושמני הארץ דגן ותירוש‪ ,‬כפי משמעותם‬ ‫אין באפשרותו לעסוק בתועלת גופו‪ .‬והעצה היעוצה היא‪,‬‬ ‫הפשוטה‪.‬‬ ‫שלא לתת לגוף אלא מה שהוא צריך לחיותו‪ ,‬וכך יוכל לעסוק‬ ‫בתועלת נשמתו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וכעין זה כתב בבת עין (ריש פרשת תבוא) בביאור הכתוב (תהלים‬ ‫צד‪ ,‬יב) 'אשרי הגבר אשר תיסרנו י‪-‬ה ומתורתך תלמדנו'‪.‬‬ ‫דהנה איתא במדרש (קהלת רבה א‪ ,‬לב) 'אין אדם מת וחצי‬ ‫תאותו בידו'‪ .‬הרי שהבריאה נוצרה באופן שלא יוכלו הבריות‬ ‫למלאות תאוותם‪ ,‬ותמיד יהיו להם יסורים על ידי‬ ‫ההשתוקקות להשיג יותר ויותר‪ .‬אבל הצדיקים משתמשים‬ ‫הכלה‪ ,‬ושתפקדנה ותרגיש עליה‪ .‬ואל תקצר בענינים הצריכים מאד‬ ‫א) וזה לשונו‪ :‬כבר אמר אחד מן החכמים‪ ,‬כאשר לא יתחברו‬ ‫לגופך ותכביד עליו ותחלישהו‪ ,‬ותהיה זאת סיבה לחלישות שניהם‪ ,‬אבל‬ ‫בכלי אחד המים והאש‪ ,‬כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העולם‬ ‫תן לגופך המזון אשר יעמידנו על ענינו‪ ,‬ותן לנפשך מן החכמות‬ ‫הזה ואהבת העולם הבא‪ .‬ואמרו‪ ,‬העולם הזה והעולם הבא כשתי צרות‪,‬‬ ‫והמוסרים יותר מיכלתה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫כאשר תרצה האחת מהן‪ ,‬תקציף השנית וכו'‪ .‬ואם תהיה מחשבתך על‬ ‫תיקון גופך‪ ,‬ותשים כל השגחתך עליו‪ ,‬תתעלם מתקנת נפשך‪ .‬וכן אם‬ ‫תטה מחשבתך להחיות את נפשך בהשגחתך עליה‪ ,‬תתעלם מהרבה‬ ‫מעניני גופך‪ .‬ומן הזריזות‪ ,‬שתגביר את נפשך הקיימת לך על גופך‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬ולהערות והארות‪L0527654612@gmail.com :‬‬