gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: תולדות (2026-11-09)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪38‬‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫שאלה‪ :‬הרוצה להקנות כלי לגוי כדי להפטר מטבילת כלים‪ ,‬ולכן ביקש מהגוי שירים את‬ ‫בשבוע שעבר הבאנו את הנידון במטוס אשר השתלט עליו מחבל ורוצה להנחיתו במקום‬ ‫החפץ ויזכה בהגבהה‪[ ,‬כמבואר בשו"ע (חו"מ סימן ק"כ סעיף א') ובש"ך (שם) שלכו"ע‬ ‫הומי אדם ע"מ לפגע‪ ,‬אם מותר ליירט את המטוס בזמן שנמצאים בו יהודים שייפגעו מכך‪.‬‬ ‫משיכה או הגבהה מהני לגוי כדי לזכות בחפץ]‪ ,‬ועשה הגוי הגבהה מבלי להבין שצריך‬ ‫והעלנו דודאי יש למטוס דין רודף אף שהיהודים בתוכו אינם רודפים‪ ,‬והבאנו דבכה"ג הסתפק‬ ‫לזכות‪ ,‬וכגון גוי סיני שאינו מבין עברית אלא מבקשים ממנו שיגביה והוא מגביה‪ ,‬האם חל‬ ‫החזו"א ולא הכריע‪.‬‬ ‫הקנין ונפטר מטבילה או שהקנין לא חל מאחר שהגוי לא נתכוון לזכות?‬ ‫אולם נראה שיש לחלק בין עידן שלום לבין עידן מלחמה‪ ,‬וכפי שהארכנו בספרנו שמרו‬ ‫תשובה‪ :‬אודות קנין יהודי ליהודי אחר‪ ,‬נפסק בשו"ע (חו"מ סימן קמ"ב ס"ב) שאין צריך‬ ‫משפט (ח"ב סימן פ"ז) בדין הצלת חייל פצוע תחת אש הכרוכה בסיכון המציל‪ .‬ושם הבאנו‬ ‫דעת הקונה אלא דעת המקנה בלבד‪ .‬ולכן אם ראובן רוצה להקנות קרקע לשמעון בלי‬ ‫את דברי הציץ אליעזר (חי"ג סימן ק') דזמן מלחמה וכלליו שונים מזמן שלום וכלליו‪.‬‬ ‫ששמעון ידע מכך‪ ,‬יכול לומר לשמעון שיעזור לו לשים גדר‪ ,‬וראובן מתכוון שיחשב קנין‬ ‫דהגם דבזמן שלום קיי"ל חייך קודמין ואין חייב לסכן את חייו אפילו בספק פקו"נ ע"מ להציל‬ ‫חזקה לשמעון‪ ,‬וזוכה שמעון למרות שאינו מתכוון ואינו יודע מאומה‪.‬‬ ‫את חברו מודאי סכנה‪ ,‬וכנפסק בשו"ת הרדב"ז (ח"ג סימן תרכ"ז) הוב"ד בפת"ש יו"ד (סימן‬ ‫לפי"ז ה"ה קנין הגבהה או משיכה דלא בעינן אלא דעת המקנה‪.‬‬ ‫קנ"ז סקט"ו)‪ ,‬וכ"כ המשנ"ב (סימן שכ"ט סקי"ט)‪.‬‬ ‫מקור השו"ע מדברי רבינו יונה (הובא בטור שם) שלמד כן מהגמ' ב"ב (מ"א‪ ).‬גבי מעשה‬ ‫מ"מ בעידן מלחמה כתב הנצי"ב בפירושו העמק דבר על הפסוק (בראשית ט'‪ ,‬ה') "ואך דמכם‬ ‫דרב ענן‪ .‬וכ"כ הנימ"י שם‪ .‬וכ"כ הרשב"א (גיטין דף כ'‪ ):‬שאין צריך דעת הקונה‪ .‬וכן האריך‬ ‫לנפשותיכם אדרוש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם"‪,‬‬ ‫בזה הנתה"מ (סימן ר' ס"ק י"ד)‪.‬‬ ‫אימתי אדם נענש בשעה שראוי לנהוג אחוה‪ ,‬משא"כ בשעת מלחמה ועת לשנוא ועת להרוג‪,‬‬ ‫וכ"כ הקצוה"ח (סימן ער"ה ס"ק ד') שכשיש דעת מקנה‪ ,‬אין צריך דעת קונה כלל‪ .‬אך הביא‬ ‫ואין עונש על זה כלל‪ .‬וכדאיתא בשבועות (דף ל"ה‪' ):‬מלכותא דקטלא חד משיתא לא‬ ‫שם דברי שו"ת עבודת הגרשוני (סימן ק"ב) בנידון אשה שמכרה פרה שלא ביכרה לגויה‪,‬‬ ‫מיענש ואפילו מלך ישראל מותר לעשות מלחמת הרשות אע"ג דכמה מישראל יהרגו על‬ ‫והגויה שילמה סכום מסויים ליהודיה אך השאירה את הפרה בשדה של היהודיה והולידה‬ ‫ידי זה'‪.‬‬ ‫בכור‪ .‬ופסק שהוא ספק בכור כ יון שנחלקו הראשונים אם גוי קונה בקנין כסף לבד‪ .‬והוסיף‬ ‫עפי"ז פסק שם בצי"א דעל אף שקיים דין חייך קודמין בזמן שלום מ"מ בזמן מלחמה שיש‬ ‫דאע"פ שהגויה קראה לפרה והיא באה בהליכה על צידי רה"ר‪ ,‬מ"מ כיון שלא נתכוונה לקנין‬ ‫רשות לצאת למלחמת הרשות אע"ג שכמה מישראל יהרגו עי"ז‪ ,‬וק"ו למלחמת הגנה קיומית‬ ‫לא זכתה‪ .‬ושכ"כ בתשובת מהר"ם מינץ‪ .‬והקצוה"ח הוסיף שכ"כ גם הצמח צדק‪.‬‬ ‫לא שייך לומר בזה חייך קודמין אלא מחוייב למסור נפש להציל את אחיו‪.‬‬ ‫והשיג הקצוה"ח עליהם שהרי נפסק שכשיש דעת אחרת מקנה אין צריך כוונה של קונה‪,‬‬ ‫ועוד כתבנו שם בתשובה את דברי הספרי דבי רב בפרשת כי תצא אשר כתב כן דבעידן‬ ‫ושנראה שנעלם מעיניהם דברי רבינו יונה והרשב"א הנ"ל‪ .‬ובגליונות ברוך טעם על‬ ‫מלחמה ישים עצמו בסכנה כדי להציל את אחיו שלא יהרג‪ .‬ועוד ציינו שם דברי מרן הגרי"ז‬ ‫הקצוה"ח (שם) כתב ליישב דברי הצמח צדק ודעימיה‪ ,‬שדווקא קנין יד מהני בלי דעת‬ ‫עה"ת (פרשת בשלח) על הפסוק "זבולון עם חרף נפשו למות" אשר כתב כן דאין משגיחין‬ ‫הקונה מטעם חצר‪ ,‬משא"כ משיכה יע"ש‪.‬‬ ‫במלחמה על סכנת נפשות והוא מדיני המלחמה‪.‬‬ ‫אולם הנתה"מ (סימן ר' ס"ק י"ד) כתב ליישב באופן אחר‪ .‬והוא דדעת אחרת לא מהני אלא‬ ‫ובזה ביאר את ספר החינוך (מצוה תכ"ה) אשר כתב שהרואה א' מז' עממין מצוה להורגו והוא‬ ‫שלא יסתכן בדבר‪ .‬ולעומתו במנ"ח שם הקשה עליו דהרי בשעת מלחמה יוצאין להסתכן‬ ‫כשמתכוון להקנות בקנין זה דווקא‪ ,‬דהיינו שבשעה שהקונה מושך לפי תומו‪ ,‬מתכוון‬ ‫והתורה גזרה ללחום עם שבעה עממין אף דהוי סכנה מצוה להורגם‪ .‬וביאר הגרי"ז דספר‬ ‫המקנה‪ ,‬שיזכה הקונה במשיכה זו‪ .‬משא"כ בנידון עבודת הגרשוני‪ ,‬שהיהודיה לא כוונה‬ ‫החינוך איירי בשעת שלום ובזה כתב והוא שלא יסתכן‪ ,‬והמנ"ח איירי בשעת מלחמה דיש לו‬ ‫שהגויה תזכה במשיכה‪ ,‬לכן לא זכתה‪ .‬אבל אם היהודיה היתה מתכוונת שהגויה תזכה‬ ‫להסתכן ולהרוג את שבעת העממין המחוייבים בהריגה‪.‬‬ ‫במשיכה‪ ,‬אף שהגויה לא נתכוונה‪ ,‬מהני‪.‬‬ ‫עוד כתב שם בתשובת הצי"א בשם הגראי"ה קוק (משפט כהן סימן קמ"ג) דטעם החילוק בין‬ ‫נמצא שלכו"ע אם יהודי ביקש מהגוי שיגביה כלי‪ ,‬והיהודי מתכוון שהגוי יזכה בהגבהה‬ ‫זמן מלחמה לשלום כיון דבזמן שלום כל יהודי לעצמו ולכך שייך לומר חייך קודמין‪ ,‬אבל בזמן‬ ‫ובקנין יד‪ ,‬אף שהגוי לא הבין מאומה‪ ,‬זכה הגוי‪.‬‬ ‫מלחמה נעשו היחידים כלל אחד‪ ,‬לכך לא שייך לומר חייך קודמין ושע"כ ודאי סכנה של‬ ‫אך עדיין אין זה פשוט‪ .‬דהנה השו"ע (חו"מ סימן רל"ה ס"ז) כתב בדין המוכר קרקע לקטן‬ ‫הזולת גובר על ספק סכנה דיליה‪ .‬ועכ"פ בשעת מלחמה מצווה לחרף נפשו ולהלחם באוייב‪.‬‬ ‫ע"י שהקטן עשה חזקה בקרקע‪ ,‬קנה הקטן אע"פ שאין לו דעת לזכות משום שזכין לאדם‬ ‫כמו"כ כתבנו שם בתשובה דבעידן מלחמה בטרור שקיימת סכנה קיומית גם לאנשי העורף‬ ‫שלא בפניו‪ .‬וע"ש קצוה"ח (סק"ד) שביאר שהרמב"ם לא ס"ל כתוס' שזוכה הקטן מדין דעת‬ ‫הרי שכל יחיד נחשב שנמצא בקשרי המלחמה‪ ,‬ושע"כ מוטל על כל יחיד ויחיד לסכן עצמו‬ ‫אחרת מקנה אלא מדין זכין‪ .‬ו ממילא לפי הרמב"ם גם ההיא דרב ענן (ב"ב מ"א‪ ).‬הוא מדין‬ ‫בספק סכנה ע"מ להציל חברו מודאי סכנה דנחשב הדבר שכל אחד נמצא בקשרי המלחמה‪,‬‬ ‫זכין‪( ,‬ועיין עוד באריכות בספר זכור לאברהם חלק י"ג כרך א'‪ ,‬שיעור על סימן רל"ה מש"כ‬ ‫ושע"כ יהיה מחוייב לתפוס מחבל שבא לחדור לקניון ע"מ לגרום שם ח"ו לפיגוע‪.‬‬ ‫בס"ד)‪.‬‬ ‫נשוב לנ"ד ונאמר דמאחר ונמצאים אנחנו במצב של חירום‪ ,‬אשר אויבנו נשאו ראש וחדשים‬ ‫לפי"ז יש מקום לומר שבגוי לא יועיל‪ .‬שדווקא בקטן שייך דין זכין אבל בגוי לא שייך זכין‬ ‫לבקרים זוממים בכל מיני דרכים לפגוע בעם ישראל ["כל כלי יוצר עליך לא יצלח" "עוצו‬ ‫(כמבואר בגמ' ב"מ ע"א‪.):‬‬ ‫עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל"]‪ ,‬נחשבים כולנו נמצאים בעידן מלחמה ואין‬ ‫ובשלמא לפי המהרי"ט שביאר ברמב"ם דלאו דווקא דין זכין אלא דעת אחרת מקנה‪,‬‬ ‫עושין חשבון של פרט אלא חשבון של הכלל‪ ,‬ושע"כ בכה"ג נראה שמוטלת חובה ליירט את‬ ‫לשיטתו לכו"ע אפשר להקנות לגוי בלי שיבין וכנ"ל‪ .‬אבל להקצוה"ח אליבא דהרמב"ם‬ ‫המטוס ע"מ שלא יפגע בפיגוע המוני ושלא ישמש תקדים למעשים נוראיים שכאלה‪.‬‬ ‫שדעת אחרת מקנה לא מהני אלא מדין זכין‪ ,‬בגוי לא יועיל וצריך שהגוי יתכוון לזכות‪.‬‬ ‫ואין זה סותר למה שהעלנו בשמרו משפט (ח"א סימן קכ"ח) לאסור ליירט את המטוס דשם‬ ‫העולה להלכה‪ :‬לכתחילה יש להחמיר שהגוי יבין שבהגבהת הכלי הרי הוא קונה אותו‪.‬‬ ‫עסקנו בעידן שלום ולא בעידן מלחמה [אחרי אסון בניני התאומים בארה"ב]‪.‬‬ ‫ובדיעבד או בשעת הדחק שהגוי לא מבין יש להתיר ע"י ס"ס ‪ -‬שמא כהתוס' שמועיל מדין‬ ‫העולה להלכה‪ :‬מטוס אשר מחבל ישתלט עליו ורוצה לעשות פיגוע המוני‪ ,‬אם הוא בזמן‬ ‫דעת אחרת מקנה‪ .‬ואפי' אם נאמר כהרמב"ם‪ ,‬שמא כהמהרי"ט הנוקט שגם לדעת הרמב"ם‬ ‫שיש שלום אסור ליירטו‪ ,‬אבל בזמן מלחמה מותר ליירט את המטוס‪ ,‬על אף שיפגעו יהודים‬ ‫מועיל מדין דעת אחרת מקנה‪.‬‬ ‫הנמצאים במטוס‪.‬‬ ‫ניתן לשמוע את שיעוריו של ראש בית ההוראה הרה"ג ר' אפרים כהן עמאש שליט"א בטלפון – ‪0733-718734‬‬ ‫[ואף שיש חולקים (משפטי התורה)‪ ,‬מ"מ אי אפשר להוצא ממון מספק]‪ .‬הרכב שנעמד‬ ‫שאלה‪ :‬מעסיק שנקלע לקשיים כלכליים‪ ,‬ולכן הפועל שלו חדל מלתבוע את משכורתו‪,‬‬ ‫בפתאומיות‪ ,‬נחשב כ׳בור באונס׳ שפטור‪ ,‬ואף התריע ע״י אורות הבלמים על בלימת‬ ‫ואף אמר למכר משותף שהוא חס על המעסיק ואינו רואה אפשרות לגביית חובו‪ ,‬ושוב‬ ‫המיידית‪ .‬ועוד זאת שהרכבים שניזוקו כלל לא נפגעו מרכב ה'בור'‪ ,‬שרק גרם לתאונה‪ .‬נהג‬ ‫תובע ממונו אחר שהמעסיק התאושש‪ .‬האם צודק בתביעתו אחר שלכאורה מחל על‬ ‫הרכב המתנגש חייב בנזקי הרכב החונה שהתנגש בו (שם)‪ .‬מה גם שלא שמר על מרחק‬ ‫כספו?‬ ‫עצירה כמחוייב בחוק‪ ,‬שעל דעת החוקים יורדים הנהגים לכביש‪( ,‬ע"פ השמרו משפט)‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬המעסיק חייב לשלם לשכיר את שחייב לו משלושה טעמים ‪ -‬א‪ .‬מחילה בליבו‬ ‫שאלה‪ :‬מה הדין כשנקרע חוט אחד או שניים מציציות הטלית?‬ ‫אינה מחילה לרוב הפוסקים‪ .‬ואף במה שאמר בשפתיו‪ ,‬אין לראות בזה יאוש ומחילה על‬ ‫תשובה‪ :‬הנה ז"ל השו"ע (או"ח ריש סימן י"ג) 'אם נפסקו כל חוטי הכנף ונשתייר בהם כדי‬ ‫עצם החוב אלא יאוש מתביעת החוב‪.‬‬ ‫עניבת כל החוטים הפסוקים ביחד‪ ,‬כשר‪ .‬ואם לא נשאר כדי עניבה‪ ,‬אפילו בחוט אחד‬ ‫ב‪ .‬המחילה התבססה על כך שסבר שאין לו עוד אפשרות לגבות את המגיע לו בדין‪ ,‬ולא‬ ‫שנפסק כולו (דהיינו משני צדיו)‪ ,‬פסול'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שיער שכעבור זמן יוכל לקבל את כספו‪ ,‬ולכך הוי מחילה בטעות שאינה מחילה‪.‬‬ ‫שיעור כדי עניבת כל החוטים הקרועים ביחד הוא לכל היותר אורך של שני אגודלים (בה"ל‬ ‫ג‪ .‬אף שיש מחלוקת אם יש ייאוש מחוב‪ ,‬מ"מ לא יוכל המחזיר לטעון 'קים לי׳ ולהחזיק‬ ‫רס"י י"ב)‪ ,‬והוא ‪ 4‬ס"מ (לגר"ח נאה‪ ,‬ו‪ 5-‬ס"מ לחזו"א)‪ ,‬ודעת הגהות איש מצליח (שם הע' ‪)3‬‬ ‫בכספו‪ ,‬כי פסקינן שאין בזה יאוש‪( ,‬מאורות תורת המשפט)‪.‬‬ ‫לסמוך על האומרים שאורכו אגודל וחצי בלבד‪ ,‬שהוא ‪ 3‬ס"מ‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬רכב שלא נשמע לתמרור 'עצור' התפרץ לכביש ראשי‪ ,‬ולכן נהג שנסע בכביש‬ ‫ואם נפסק רק חוט אחד כשר מעיקר הדין אף אם לא נשאר כלום‪ ,‬ואם נפסקו שניים שיש‬ ‫בלם מיידית את רכבו‪ ,‬ורכב שנסע מאחוריו נאלץ לסטות הצידה בכדי לא לפגוע בו‪,‬‬ ‫חשש שהם שני צדי חוט אחד‪ ,‬אזי די אם שיעור רק אחד מהם הוא רבע מב' אגודלים‪ ,‬דהיינו‬ ‫והתנגש ברכב חונה‪ .‬מי צריך לשלם?‬ ‫כסנטימטר אחד בלבד‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬המתפרץ לכביש בפשיעה‪ ,‬אינו חייב בדיני אדם‪ ,‬כי הוי בכלל גרמא ולא גרמי‪,‬‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫אחד חונה בצדי הכביש הציבורי ולכל אחד יש רשות לחנות את רכבו בכל מקום שירצה‪.‬‬ ‫המשך הנידון ביזם אשר מכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף ‪ -‬מקרה ח'‬ ‫תשובה‪ :‬אכן יש ממש בטענותיהם של הדיירים הוותיקים‪ ,‬וכפי שכתבנו במדור בניה כהלכה‬ ‫לאחר סיום הבנייה בשעטו"מ התחיל המקום להתאכלס ע"י הרוכשים‪ ,‬כולם זוגות צעירים עם‬ ‫(עלון י"ח) שכל המוסיף דיורים‪ ,‬יכולים הדיירים להתנגד בטענה כי ממלא את חדר המדרגות‬ ‫תינוקות‪ ,‬וכשהעמידו את עגלות הילדים שלהם בחדר המדרגות בבניין נתקלו בהתנגדות קשה‬ ‫ואת החנייה ומפריע להם בשימושם‪.‬‬ ‫מאת השכנים שטענו כי אין מספיק מקום לכולם‪ ,‬ודי בכך שלא התנגדו להוספת כ"כ הרבה‬ ‫ברם כל זה נכון לזמן טרם הבנייה יכולים השכנים להתנגד להוספת דיירים בטענות אלו‪ ,‬אבל‬ ‫דיירים‪ ,‬אבל לא התכוונ ו להרשות שימוש בכל השטחים המשותפים ככל השכנים‪ ,‬אלא יש להם‬ ‫לאחר שידעו מראש שבונים כאן כמה דירות במסגרת "טאבו משותף" ולא התנגדו‪ ,‬מעתה יש‬ ‫זכות כשכן אחד בלבד‪ ,‬ויבחרו ביניהם למי יש זכות להשתמש בחדר המדרגות להעמדת‬ ‫לרוכשים זכויות בשטחים המשותפים ככל הדיירים‪ ,‬וככל שאין החלטה או מנהג האזור על‬ ‫העגלה‪.‬‬ ‫השימוש בחדר המדרגות וכמות השימוש‪( ,‬כגון אם יחליטו שלכל דייר יש זכות להשתמש‬ ‫כמו כן טענו השכנים לגבי חניית הרכבים של הרוכשים כי אין מקום מספיק לכל הרכבים‪,‬‬ ‫לעגלה אחת בלבד או המנהג באזור של הבניין שלא להשתמש בחדר המדרגות להעמדת‬ ‫ומשכך גם כאן יש רשות רק לרוכש אחד בלבד לחנות את רכבו‪,‬‬ ‫עגלות או אופניים וכד')‪ ,‬הרי שלכל אחד יש רשות שימוש‪ ,‬אכן אם השכנים יערכו אסיפת‬ ‫כנגדם טענו הרוכשים ‪ -‬א‪ .‬לגבי העגלות‪ ,‬אנו בעלי זכויות ככל השכנים ומאחר שידעתם את‬ ‫דיירים ויחליטו ע"פ הרוב הגבלה וצמצום השימוש בשטחים המשותפים‪ ,‬הרשות בידם‪.‬‬ ‫מספר הדירות שנבנה כאן ולא הגבלתם את העמדת העגלות‪ ,‬שוב אין לכם זכות למחות עתה‪,‬‬ ‫לגבי החנייה‪ ,‬אמנם המקום בכביש שייך לכל הציבור ואין אחד שיכול ההתנגד לכל מאן דהוא‬ ‫[ק"ו שלגבי הדברים שהפריעו לכם עצרתם את הבנייה וקיבלתם שינויים ופיצויים‪ ,‬ולכן כל מה‬ ‫לחנות שם‪ ,‬אבל כמו שכתבנו שלפני הבנייה יכולים להתנגד אמור גם מסיבת חנייה‪ ,‬אבל‬ ‫שלא טענתם מקודם אין לכם שום זכות טענה כעת]‪.‬‬ ‫לאחריה א"א להתנגד ואף לא לערוך אסיפת דיירים למנוע מכל מאן דהו לחנות סמוך לבניין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לגבי חניית הרכבים מלבד הטענה הקודמת‪ ,‬הוסיפו לטעון כי אין חנייה צמודה לבניין וכל‬ ‫הרה"ג ראובן חורי שליט"א‬ ‫ספרי חכמה הנ"ל‪ ,‬ונראה שהוא הדין הוראה דידן‪ .‬ובמקום צורך של מבחן לחוץ כנ"ל‪ ,‬יש מקום להקל כשקורא‬ ‫שאלה‪ :‬תלמידה בסמינר גבוה מבקשת ללמוד את מקצוע ההוראה בשבת‪ ,‬כהכנה למבחן שיתקיים במשך‬ ‫בהרהור‪ ,‬ובפרט שיצטער בלא זה שיש בזה צורך הגוף‪ ,‬וכל שכן ונשים‪ .‬ואם קשה לה בהרהור יש מקום להקל ללמוד‬ ‫השבוע‪ .‬האם מותרת בזה?‬ ‫גם בקול במקום צורך ולחץ גדול‪ ,‬דהוי ספיקא דרבנן דלקולא‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬הנה בשאלה זו יש לדון מדין איסור קריאת שטרי הדיוטות‪ ,‬ומדין איסור ממצוא חפצך‪ ,‬ומדין איסור הכנה‬ ‫בדין איסור ממצוא חפצך‪ .‬נחלקו האח' אם לימוד בשבת לצורך השתלמות מקצועית גרע מלימוד חכמה בעלמא‪,‬‬ ‫משבת לחול‪.‬‬ ‫כיון שהינו בכלל איסור ממצוא חפצך‪ ,‬שהרי מתעסק בצרכי מקצועו ופרנסתו שלעתיד (הגרש"ז אוירבך בשש"כ‬ ‫בדין קריאה בשבת בשטרי הדיוטות יש לחלק בין סוגי הספרים – א‪ .‬ספרי חולין כספרי מלחמות וכד'‪ .‬אסור‬ ‫פכ"ט הע' קכ"ח)‪ ,‬או שאדרבא עדיף הוא מלימוד חכמה דעלמא‪ ,‬היות ולימוד מלאכה ואמנות מצוה היא (חלקת‬ ‫לקוראם בשבת (שו"ע או"ח סי' ש"ז סט"ז)‪ ,‬ומכל מקום אין למחות במקילים לקוראם בהרהור כשמתענגים בכך‬ ‫יעקב שם)‪ .‬ונראה שבמקום הצורך יש להקל מדין ספק דרבנן לקולא‪ .‬ואף שיש גם ספק ספקא להחמיר‪ ,‬דשמא כל‬ ‫מאד (איל משולש‪ ,‬הליכות שבת ועוד‪ ,‬כדעת המג"א)‪ ,‬ובפרט אם לא ישמעו לנו‪ .‬וכל שכן שאין למחות בנשים‬ ‫חכמה אסור ללמוד‪ ,‬וא"ת שהלכה כאומרים שמותר‪ ,‬שמא הלכה כהגרשז"א שלימוד חכמה של מקצועו מיהת‬ ‫וילדים שאינם מצווים על ביטול תורה‪ ,‬והשעמום יכול להזיק להם‪ ,‬והוי צורך גופם‪ .‬וכן בקריאת עיתונים‪ ,‬שיש‬ ‫אסורה‪ ,‬מכל מקום הרי נקטינן לעיקר כאומרים דלא עבדינן ספק ספקא להחמיר באיסור דרבנן‪ ,‬כמו שכתב מרן‬ ‫מתירים קריאתם גם לכתחילה (כמובא במ"ב ס"ק ס"ג ובאחרונים‪ .‬ויש אוסרים בזמננו ואכמ"ל)‪.‬‬ ‫היבי"א (עיין בזה בעין יצחק ח"ב עמ' ר"ז)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ספרי חכמה‪ ,‬הכולל כל סוגי הלימוד‪ ,‬כמדע ורפואה חשבון והנדסה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬טבע‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬פיסיקה‬ ‫בדין הכנה משבת לחול‪ .‬הנה לימודי חול מותרים בשבת כאשר נהנה מהלימוד או מכך שמוסיף השכלה ודעת‪.‬‬ ‫וכימיה‪ ,‬לימוד שפות ועוד‪ .‬יש אומרים (מנוחת אהבה‪ ,‬ילקו"י) שהעיקר להחמיר בדעת מרן השו"ע שפסק (סימן‬ ‫והסתפק הגרש"ז אוירבך כשאינו נהנה‪ ,‬ואין צריך ללימוד אלא לצורך הצלחתו במבחן‪ ,‬אם נחשב זה צורך שבת‪,‬‬ ‫ש"ז סעיף י"ז) בזה"ל 'אסור ללמוד בשבת ויום טוב‪ ,‬זולת בד ברי תורה‪ ,‬ואפילו בספרי חכמות אסור (רמב"ם)‪ ,‬ויש‬ ‫מאחר וע"י הלימוד יורד ממנו עול וטירדה בשבת במה שמתקדם בלימוד שצריך לדעת (ע' בזה בשש"כ פכ"ח ה"פ)‪.‬‬ ‫מי שמתיר (רמב"ן ורשב"א)‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויש אומרים דלא ברירא דעת השו"ע בזה (חזו"ע)‪.‬‬ ‫מסקנה דדינא‪ :‬כיון שנראה שהעיקר כאומרים שכל ידיעה במקצוע הינה בגדר חכמה‪ ,‬והרשב"א וסיעתו מתירים‬ ‫לכן אם קורא בהרהור יש להתיר משום ספק ספקא‪ ,‬שמא מותר למרן‪ ,‬ושמא כדעת האומרים שלא אסרו קריאת‬ ‫בזה‪ ,‬וגם השו"ע כפי שמצדד החזו"ע‪ ,‬ועל פי כף החיים כשיש עוד צירוף‪ ,‬וכיון שאין ודאות שאסור משום מכין אף‬ ‫שטרי הדיוטות בהרהור (שם)‪ ,‬ויש אומרים שאף הקורא בקול‪ ,‬יש לו על מה שיסמוך (מנו"א)‪ .‬ויש שהתירו אף‬ ‫שאינה נהנית מהלימוד‪ ,‬וכיון שיש מתירים בכל מקרה בהרהור בלבד‪ ,‬ובלשון הקודש הרמ"א מתיר אף להוציא‬ ‫לכתחילה ללמוד בקול‪ ,‬במקום צורך‪ ,‬כגון שלומד למבחן ברפואה וכדומה‪ ,‬והזמן דוחק (ילקו"י)‪ ,‬ובלבד שמנצל‬ ‫בפיו‪ ,‬וכל זאת במילתא דרבנן‪.‬‬ ‫את הזמן לכך גם לאחר צאת השבת (הוראת מרן היבי"א מפי הגר"א אבוטבול)‪ .‬ויש מפרשים שדעת מרן להתיר‬ ‫נראה שאין למחות בה כשלומדת בעיון בלבד ובפרט באשה‪ ,‬ועוד כיון ששעת הדחק כדיעבד דמי‪ ,‬יש להתיר גם‬ ‫מעיקר הדין (ע"פ מש"כ בסי' ש"ח ס"נ שהרמב"ם מסתפק בזה ולא אוסר)‪ ,‬אך לא ממידת חסידות (ערוה"ש)‪.‬‬ ‫לכתחילה ללמוד בעיון במקום צורך לפני מבחן חשוב‪ ,‬ובצירוף הסברא דהוי בכה"ג כצורך הגוף‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ספרי אמנות‪ .‬כמו אלקטרוניקה הוראה וכד'‪ ,‬וכן ספרי הסטוריה נחלקו האחרונים אם הינם בגדר‬ ‫העלון מוקדש לע"נ מכלוף בן עליזה | רחל בת אסתר ע"ה‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬